על ידי בשמת_א* » 11 יוני 2007, 17:37
האם עדיף להוריד מכנסיים כשנראה לי שיש לו פיפי כדי שיהיה לו קל לעשות (ולי פחות כביסות) או שזה בעצם מנטרל את הצורך לתקשר "אני צריך פיפי".
האם את מתכוונת - להשאיר כל הזמן בלי מכנסיים ולאפשר לו עצמאות מלאה, או להוריד כשאת חושבת שהוא צריך?
יש הבדל.
אם הוא כל הזמן בלי מכנסיים בחוץ, זה כמובן מקל על שניכם. השאלה היא, אם הוא עושה בצורה מסודרת, על עץ בצד, או פשוט "יוצא לו" לא משנה איפה הוא נמצא?
אם הוא הולך לעץ בצד ועושה, כשהוא מרגיש שהוא צריך - זה טוב מאוד. זאת עצמאות, ואין סיבה למנוע את זה.
הוא אמור לזהות מתי הוא עם מכנסיים, ולבקש עזרה לשירותים רגילים.
אם, לעומת זאת, את מורידה מכנסיים, לא קשובה אליו, ואז "יוצא לו" איפה שהוא עומד בדיוק, באמצע שביל או דשא או משהו כזה - זה לא מתאים. מה עושים?
- אם את מורידה כי את חושבת שהוא צריך, אז את מורידה ותיכף לוקחת לעץ ומציעה לו "להשקות עץ".
- את מזכירה לו, כשאתם יוצאים ואת מורידה מכנסיים, שכאשר הוא יצטרך פיפי הוא יכול ללכת לעץ (אפשר להצביע לאיזה עץ) ולעשות שם. את גם מזכירה לו שאם הוא צריך עזרה, אין בעיה, את כאן ואפשר לבקש.
- אם הוא עשה במקום הלא מתאים - לפעמים אפשר לעצור אותו ולקחת למקום המתאים, שימשיך שם. בפעמים אחרות את מגיבה כמו לכל פיספוס בבית: "אופס, יצא לך על הדשא. אנחנו לא עושים פיפי על הדשא, אם אתה צריך פיפי תלך להשקות עץ, הנה, העץ הזה".
למה לא עושים על הדשא/באמצע השביל? משתי סיבות. ראשית, זה לא נעים למי שרוצה לשבת על הדשא, לדרוך על השביל וכדומה. לא סתם אנחנו לא עושים את צרכינו במקומות האלה... שנית, כי אפילו אם נקודתית לא ממש איכפת לך, את בכל זאת רוצה
ללמד אותו איך מתנהגים, והמטרה היא שבהדרגה הוא ילמד שעושים על עץ בצד.
חוץ מזה, ההבדל הוא שאם סתם "יצא לו" אז זה פיספוס, בעוד שאם הוא קם והלך לעץ בצד ועשה - זה מבחירה מודעת.
בכל מקרה, בבית ובמקומות אחרים - הוא ילמד בהדרגה לתקשר, ואת מתגמלת על התקשורת בכך שאת שמחה ומשתפת פעולה.
בבית - האם לשים כל הזמן תחתונים?
בחירה שלך. גם בבית אולי קל יותר לגשת לסיר כשאתה עירום. כמו כן, למי שגדל בחיתולים, המגע של משהו צמוד לגוף יכול לבלבל ודווקא לעודד פספוסים. מצד שני, אם הוא לובש משהו אז חלק מהעניין ייספג בבגדים.
אז זו בחירה שלך: מה נוח לך יותר? איך את מרגישה עם האפשרויות?
[u]האם עדיף להוריד מכנסיים כשנראה לי שיש לו פיפי כדי שיהיה לו קל לעשות (ולי פחות כביסות) או שזה בעצם מנטרל את הצורך לתקשר "אני צריך פיפי".[/u]
האם את מתכוונת - להשאיר כל הזמן בלי מכנסיים ולאפשר לו עצמאות מלאה, או להוריד כשאת חושבת שהוא צריך?
יש הבדל.
אם הוא כל הזמן בלי מכנסיים בחוץ, זה כמובן מקל על שניכם. השאלה היא, אם הוא עושה בצורה מסודרת, על עץ בצד, או פשוט "יוצא לו" לא משנה איפה הוא נמצא?
אם הוא הולך לעץ בצד ועושה, כשהוא מרגיש שהוא צריך - זה טוב מאוד. זאת עצמאות, ואין סיבה למנוע את זה.
הוא אמור לזהות מתי הוא עם מכנסיים, ולבקש עזרה לשירותים רגילים.
אם, לעומת זאת, את מורידה מכנסיים, לא קשובה אליו, ואז "יוצא לו" איפה שהוא עומד בדיוק, באמצע שביל או דשא או משהו כזה - זה לא מתאים. מה עושים?
[list=1]
[*] אם את מורידה כי את חושבת שהוא צריך, אז את מורידה ותיכף לוקחת לעץ ומציעה לו "להשקות עץ".
[*] את מזכירה לו, כשאתם יוצאים ואת מורידה מכנסיים, שכאשר הוא יצטרך פיפי הוא יכול ללכת לעץ (אפשר להצביע לאיזה עץ) ולעשות שם. את גם מזכירה לו שאם הוא צריך עזרה, אין בעיה, את כאן ואפשר לבקש.
[*] אם הוא עשה במקום הלא מתאים - לפעמים אפשר לעצור אותו ולקחת למקום המתאים, שימשיך שם. בפעמים אחרות את מגיבה כמו לכל פיספוס בבית: "אופס, יצא לך על הדשא. אנחנו לא עושים פיפי על הדשא, אם אתה צריך פיפי תלך להשקות עץ, הנה, העץ הזה".
[/list]
למה לא עושים על הדשא/באמצע השביל? משתי סיבות. ראשית, זה לא נעים למי שרוצה לשבת על הדשא, לדרוך על השביל וכדומה. לא סתם אנחנו לא עושים את צרכינו במקומות האלה... שנית, כי אפילו אם נקודתית לא ממש איכפת לך, את בכל זאת רוצה [b]ללמד אותו איך מתנהגים[/b], והמטרה היא שבהדרגה הוא ילמד שעושים על עץ בצד.
חוץ מזה, ההבדל הוא שאם סתם "יצא לו" אז זה פיספוס, בעוד שאם הוא קם והלך לעץ בצד ועשה - זה מבחירה מודעת.
בכל מקרה, בבית ובמקומות אחרים - הוא ילמד בהדרגה לתקשר, ואת מתגמלת על התקשורת בכך שאת שמחה ומשתפת פעולה.
[u]בבית - האם לשים כל הזמן תחתונים?[/u]
בחירה שלך. גם בבית אולי קל יותר לגשת לסיר כשאתה עירום. כמו כן, למי שגדל בחיתולים, המגע של משהו צמוד לגוף יכול לבלבל ודווקא לעודד פספוסים. מצד שני, אם הוא לובש משהו אז חלק מהעניין ייספג בבגדים.
אז זו בחירה שלך: מה נוח לך יותר? איך את מרגישה עם האפשרויות?