על ידי אידה_ג* » 02 יוני 2007, 01:18
אני עברתי ממש את אותו התסריטבקשר לעניין הבדיקות, ברגע מסוים, אחרי הסקירה הראשונה החלטתי שיןתר אני לא עושה בדיקות שרושמים לי אלא רק כאלה שאדע שהן ממש חיוניות, החלטתי לבטוח ביקום, והבנתי שאינני מתכוונת לעשות הפלה.
הסקירה הראשונה היתה נואית בשבילי והרגשתי יותר מזה שהיא היתה קשה לעובר, בדיעבד הייתי מוותרת, הוא גם מאוד התעקש שאעה מי שפיר, בגלל גילי (37) ובגלל איזה ממצא , ולא עשיתי ואני שמחה.
זה לא קל לעמוד מול הממסד הרפואי וכמעט כל שאר העולם, וללכת נגד הזרם, כי בארץ נראה שהבדיקות זה ממש חלק מתהליך הריון, השתוממתי לגלות עד כמה נשים מתחברות להריון שלהן דרך הבדיקות וגם כמובן דרך הפחד והחרדות, במקום לחגוג את הזמן המופלא הזה שחיים נוצרים בתוכנו, שאנחנו מלבלבות ופורחות , זמן שאפשר ליצור קשר עם העובר , זמן מדהים לדעתי.
עצוב מאוד, לראות איך כל כך הרבה נשים, לא נהנות וחוגגות את עצמן בזמן הההריון אלא "מבלות" מבדיקה לבדיקה ממצא לממצא והממסד הרפואי חוגג עם עוד ועוד סטטיסטיקות, איבחונים, מומחים ובעיקר המון כסף שזורם לשם.
הריון הוא קסם, והנסיון להפוך אותו לתהליך מבוקר , ידוע ומדעי הוא פשוט להרוג את הקסם,.
עדיין לא ברור מה ההשפעה שיש לבדיקות על תינוקות אבל ממה שאני רואה על בני, הרגישות שלו כתינוק לכל דבר היא עצומה ואני בטוחה שגם כעובר הוא היה רגיש למה שעברתי פיזית ובוודאי רגשית, אני באופן אישי מעדיפה להזין אותו בשמחה, באהבה בכיף ולא בחרדות ופחדים.
הסביבה של רופאים ומעבדות היא לא סביבה של כיף ושימחה, למרות שאני שמחה על קיומם , כי כשצריך אותם טוב שהם קיימים...
בסופו של עניין , מתוך הנסיון שלי, לכי עם התחושות שלך ולא עם הפחדים, יכול להיות שתבחרי לעשות בדיקות מסויימות, כאלה שבעקבותיהן תחליטי לשנות משהו, וייתכן שלא.
ההריון הקודם שלי היה לפני כמעט 8 שנים בקנדה ומבחינת בדיקות היה נפלא, לא בדקו כלום!
כלומר זה לא נגמר בזה אלא תמיד יהיה עוד ועוד לחץ בזמן שהריון הוא בעצם תהליך נורא רגוע וטבעי. זה מה שלא מסתדר לי.
זה נשמע ממך שאת יודעת איך את רוצה לחוות את ההריון הזה, והלחץ הוא חיצוני אך לא שלך, לכי עם הידיעה הפנימית שלך, את כבר אמא את בטח יודעת שהאינטואיציה שלך לרוב צודקת!
אני עברתי ממש את אותו התסריטבקשר לעניין הבדיקות, ברגע מסוים, אחרי הסקירה הראשונה החלטתי שיןתר אני לא עושה בדיקות שרושמים לי אלא רק כאלה שאדע שהן ממש חיוניות, החלטתי לבטוח ביקום, והבנתי שאינני מתכוונת לעשות הפלה.
הסקירה הראשונה היתה נואית בשבילי והרגשתי יותר מזה שהיא היתה קשה לעובר, בדיעבד הייתי מוותרת, הוא גם מאוד התעקש שאעה מי שפיר, בגלל גילי (37) ובגלל איזה ממצא , ולא עשיתי ואני שמחה.
זה לא קל לעמוד מול הממסד הרפואי וכמעט כל שאר העולם, וללכת נגד הזרם, כי בארץ נראה שהבדיקות זה ממש חלק מתהליך הריון, השתוממתי לגלות עד כמה נשים מתחברות להריון שלהן דרך הבדיקות וגם כמובן דרך הפחד והחרדות, במקום לחגוג את הזמן המופלא הזה שחיים נוצרים בתוכנו, שאנחנו מלבלבות ופורחות , זמן שאפשר ליצור קשר עם העובר , זמן מדהים לדעתי.
עצוב מאוד, לראות איך כל כך הרבה נשים, לא נהנות וחוגגות את עצמן בזמן הההריון אלא "מבלות" מבדיקה לבדיקה ממצא לממצא והממסד הרפואי חוגג עם עוד ועוד סטטיסטיקות, איבחונים, מומחים ובעיקר המון כסף שזורם לשם.
הריון הוא קסם, והנסיון להפוך אותו לתהליך מבוקר , ידוע ומדעי הוא פשוט להרוג את הקסם,.
עדיין לא ברור מה ההשפעה שיש לבדיקות על תינוקות אבל ממה שאני רואה על בני, הרגישות שלו כתינוק לכל דבר היא עצומה ואני בטוחה שגם כעובר הוא היה רגיש למה שעברתי פיזית ובוודאי רגשית, אני באופן אישי מעדיפה להזין אותו בשמחה, באהבה בכיף ולא בחרדות ופחדים.
הסביבה של רופאים ומעבדות היא לא סביבה של כיף ושימחה, למרות שאני שמחה על קיומם , כי כשצריך אותם טוב שהם קיימים...
בסופו של עניין , מתוך הנסיון שלי, לכי עם התחושות שלך ולא עם הפחדים, יכול להיות שתבחרי לעשות בדיקות מסויימות, כאלה שבעקבותיהן תחליטי לשנות משהו, וייתכן שלא.
[u]ההריון הקודם שלי היה לפני כמעט 8 שנים בקנדה ומבחינת בדיקות היה נפלא, לא בדקו כלום![/u]
[u]כלומר זה לא נגמר בזה אלא תמיד יהיה עוד ועוד לחץ בזמן שהריון הוא בעצם תהליך נורא רגוע וטבעי. זה מה שלא מסתדר לי.[/u]
זה נשמע ממך שאת יודעת איך את רוצה לחוות את ההריון הזה, והלחץ הוא חיצוני אך לא שלך, לכי עם הידיעה הפנימית שלך, את כבר אמא את בטח יודעת שהאינטואיציה שלך לרוב צודקת!