תמיד הפסקות חשמל מחזירות אותי לישיבה מול הקמין במושב, לרוב ההפסקות קרו בסופות גשמים בחורף, הכל היה שקט וחשוך האש באח השקוף מיגנטה את כל בני הבית למסביב לאח ובהייה באש המרצדת.

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

אצלנו משחקים משחק אחד שקוראים לו ה סוד שלי בדרך כלל אני משחקת אותו עם חברותי או שותפתי לדירה
המשחק מתנהל כך כולם מספרים סודות מהעבר או מההווה וכול אחד חובה דעות על אותו סוד וכאשר הפסקת החשמל נגמרת המשיק מסתיים כלא היה והסודות נשארים שמורים |L|

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

אצלי יודעים שאם יש הפסקת חשמל הם קוראים לי ואומרים לי ואז אני מביאה נרות ומספרת סיפורים אבל יש לי ילד קטן בן 2 והוא לא יודע לדבר אז אנחנו מציירים סיפורים והוא נהנה מזה אבל לדעתי אם תתרגלו גם אצלכם את שלושת החוקים שאני יכתוב הם גם ידעו ..
[hr]
[list=1]
[*] שאין מחשב וטלויזיה אז מציירים
[*] לומר למבוגר אם יש קצר ולסדר
[*] תמיד תתנו לילד להוביל שהוא יחליט / שתשחקו משחקי קופסא שזה נחמד
[/list]

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

אפשר ללכת לשחק עם הילדים בגינה

בימים אלה הפסקת חשמל עלולה להיות ארוכה אם חו"ח תהיה פגיעה של קטיושה ודומותיה גם בעמודי חשמל וחשוב לדעת איך להערך.
צודקים אלה החוששים משריפה בגלל תנורי נפט או גז. תנור נפט גם גורם נזקים נשימתיים אבל הסיכוי שתנור גז שעומד יציב יגרום לשריפה קטן יותר מהסיכוי לשריפה בגלל קצר חשמלי. ברור שאסור להשאיר תנור גז דולק אם עוזבים את הבית.
אנשים דתיים בדרך כלל משאירים את ארוחת השבת על פלטה חשמלית שחוּמה בדיוק מיועד לזה וגם מחזיקים מים חמים לשתייה חמה במיכל חשמלי גדול שמותקן בו תרמוסטט, אבל יש כאלה, בעיקר בשכונות החרדיות, ששמים כיסוי מיוחד על כל המבערים של הכיריים שנשארים דולקים כל הלילה ועל הכיסוי הזה שמים את הסירים וזה מסוכן מאוד בשעות הלילה כאשר כולם ישנים.
בתקווה שיהיה לילה טוב ושקט
ZZZ

עוגיה,
במקרים מסויימים,
כמו שלי למשל (אני גרה בבית דליק מאוד)
זה פשוט נכון.

אני מבשלת על גז,
אבל בזמן שאני מבשלת אני תמיד נמצאת ליד הכיריים.
הייתי מאוד רוצה להכניס הביתה חימום בגז (כמו שהיה לנו בילדותנו בבית הורי) או בנפט,
אבל אז אני אסתכן בשרפה.

אז כן,
אני מתפשרת על איכות החימום, אבל לא על הבטיחות של המשפחה שלי.

וכשיש הפסקות חשמל בימים קרים (וכבר היו לנו כמה פעמים כאלה) אנחנו נכנסים מתחת לשמיכות ומתחממים ביחד.
כל עוד אני גרה בבית הזה אני מסתפקת בחימום בחשמל.

סבתא, אכן רב הבישולים בארץ נעשים על כיריים גז (ממה שאני רואה סביבי) אבל כיריים חשמליות (שטוחות, כאלה שקל לנקות...) נעשות פופולריות יותר ויותר.
חימום מים בגז נפוץ הרבה פחות מחשמלי (שוב, מסקנה שלי), דודי שמש נפוצים מאוד אבל בדירות שכורות הרבה פעמים אין (ברור למה).
אפיה בגז כמעט עברה מהעולם וחימום בית בעזרת מזגן זול יותר מכל האופציות האחרות (את איכות החימום לא מכניסים לחישוב).

לדעתי חשמל נתפס כמקור אנרגיה פשוט לשימוש ובטוח.
גז ונפט "מסוכנים".

ל- *[po]ה עוגיה[/po])
רוב האנשים מבשלים על כיריים של גז ופעם בישלו על פתיליות ופרימוסים. יש גם חימום מים מעולה למקלחת ולשאר צרכי הבית שפועל על גז ובמקום להשתמש בחשמל כאשר אין אור שמש החימום הזה הרבה יותר זול מחימום חשמלי והוא מיידי.
גם לי כמו ל- [b][po]אמא של יונת[/po][/b]יש זכרונות מתקופות שקיבוצים לא היו מחוברים לחשמל והסתדרנו לא רע. אומנם גם לא היה רדיו, אבל גם ברוב הבתים בעיר שבהם היה חשמל לא היה רדיו. מכשיר הרדיו היה מוצר יקר, חדשות שמעו בקיבוץ בחדר האוכל ובעיר בקיוסק השכונתי. בכל זאת הרעיון לכבס ביד מפיל עלי פחד ולכן אני מעדיפה שהפסקות החשמל לא תהיינה ארוכות מדי, קשה גם להתגבר על בעיית קלקול האוכל במקרר אבל יש גם מקררים שפועלים על גז וגם מייבשי כביסה (מכשיר די מיותר בארץ, אפשר להסתדר גם בלעדיו), אבל לא ידוע לי על מכונות כביסה שפועלות על גז.

גם אני מחבבת הפסקות חשמל (אז והיום) אבל יש לי משהו להגיד שהוא לא בדיוק בנושא הדף.

אנחנו תלויים בחשמל קצת יותר מדי. זה מקור האנרגיה העיקרי והכמעט יחידי ברב הבתים.
חימום/קירור הבית (שלא מתוכנן לעמוד במזג אויר אופייני לאזור כי אין תכנון אקלימי), חימום מים, בישול, תאורה - הכל מבוסס חשמל. ואם יש איזו הפסקת חשמל אז אפשר לתפקד.

מילא בקיץ כשיש שעות אור ארוכות ומים חמים מהשמש ואוכל קר זה סבבה אבל בחורף, בו יש יותר הפסקות חשמל זה מביא למצבים לא נעימים עד קשים.

בבית האחרון שלנו היה לנו חימום בנפט, חימום מים בגז ועששית נפט קטנה לתאורה.
כשהחשמל הפסיק (וזה קרה הרבה) התנור המשיך לחמם וגם הפיץ אור כתום נחמד, במקלחת הארנו עם העששית והתקלחנו במים לוהטים שלא נגמרו. אם היינו רעבים - הכיריים היו שם בשבילנו כי גם הן פעלו על גז.
ולמה אני מספרת את זה?
כי אינטרנט עוד אי אפשר להפעיל על גז אבל הרבה דברים אחרים כן, אז פזרו את מקורות האנרגיה שלכם, אל תסתמכו רק על חברת החשמל.

אולי כדאי להפוך לדף: [po]מה עושים במקלט[/po] ? (-:

עד גיל חמש וחצי גדלתי בלי חשמל.
היה חשמל בארץ - אבל לא בישובים קטנים ומרוחקים שטרם חוברו לרשת החשמל. שם היה גנרטור, והוא הספיק רק לקירור החלב שברפת ולתאורה בחדר-האוכל. בשאר הישוב היה חושך בחוץ ומנורות נפט בפנים. לכל אחד היה פנס-כיס כדי ללכת בתוך הישוב בלילה.
התאורה החלשה היתה מציאות, לא חריג, ולא ידעתי שאפשר אחרת. שיחקנו בבובות, בקוביות, ההורים סיפרו סיפורים. לפעילויות שדרשו יותר אור - משחקי שולחן, עבודה בפלסטלינה, ציור, רקמה, גזירה וכאלה - ישבנו כולנו ליד השולחן שעליו עמדה מנורת הנפט.
אין ספק שהתנאים היו שונים, ויותר קל לקיים פעילויות ללא חשמל כשלא מכירים בכלל חשמל מאשר היום, כשכל הפעילויות מבוססות-חשמל. קשה - אבל אפשר. המון רעיונות טובים נכתבו למעלה.
בצד החסרונות הרבים, יש יתרון אחד לחיים ללא חשמל, וגם להפסקת חשמל (אם לא רואים בה אסון אלא הזדמנות): הם מאפשרים להאיט את הקצב, לתקשר עם בני המשפחה במקום עם הטלביזיה והמחשב, להיות יחד (סביב השולחן האחד עם האור).

בילדותי חוויתי המווון הפסקות חשמל :-)
והן זכורות לי כחוויה חיובית.

בלילות היינו ישנים כולנו עם אבא ואמא, בשביל לחמם אותנו (גרנו במקום שדי קר בו בחורף. 730 מטר-כמעט כמו בירושלים).
ואני מדברת על ימים שלא היתה מיטה משפחתית אם אין סיבה מספיק טובה בשביל זה.

כשהיינו קטנים היינו יושבים ושרים את כל 100 שירים ראשונים (חוץ מכמה שירים שאמא שלי השמיטה, וסיבותיה עימה) מההתחלה עד הסוף.
כשגדלנו קצת עברנו למשחקי "צוללות" ו"ארץ-עיר"-
מדליקים נרות על השולחן הגדול בסלון, יושבים משני העברים של הנרות- אין שום סיכוי לראות מה קורה בדף של זה שיושב מולך-ומשחקים שעות.

אני זוכרת את זה כדבר טבעי שקרה המון.
האור היה כבה.
אמא היתה הולכת להוציא נרות,
מביאים את הפמוטים של שבת,
כל אחד מאמץ פמוט (אמא שלי מדליקה נרות כמספר הילדים, ככה שזה הסתדר נהדר),
ומסתובבים עם נר צמוד כל הזמן.
ממש חוויה.

לא מזמן היו אצלנו בעיות עם החשמל.
כמעט שלושה ימים היינו בלי חשמל.
הזמנתי את אחותי (שגרה לידי) למשחק צוללות.
הבעיה היחידה היתה שבעלה הזמין אותה לפני כן לארוחה רומנטית לאור נרות...

[u]גם אני. אם יש לי חבילות כבדות אני מכניסה אותן למעלית, לוחצת על הקומה המבוקשת ויוצאת מיד. עולה עד לקומה הדרושה את ספורטאית שאת מספיקה להגיע בזמן לחבילות![/u]
לא בדיוק. אני בכלל לא ממהרת. אם לא הגעתי בזמן אני לוחצת על הכפתור בקומה שלי והמעלית עם החבילות מגיעה.השכנים כבר יודעים שאם הם נכנסים למעלית ויש בה חבילות הן שלי ולא מטען חבלה...
להשתעשע בשעווה זה נחמד אבל לנקות אותה זה כבר משהו אחר. אני משתמשת במים רותחים הממיסים אותה.
היום יום קשה אז דווקא כיף לכמה דקות לחשוב על משהו אחר.

דווקא להתקלח עם נרות זה נורא כיף!
אפשר גם לילדים לעשות אמבטיה בחושך,להדליק הרבה נרות ולהיות איתם (להוריד חרדות).
בכלל הילדים הפירומנים שלי הכי אוהבים לשחק בשעווה של הנרות,להכניס בפנים כל מיני גפרורים לטפטף את השעווה...
כמובן שזה מלווה בהשגחה שלי ובצעקות..."תיזהר,זה מסוכן"
אבל בינינו ,גם אני אהבתי לעשות את זה בגילם.

[u]מי שישרוד הוא מי שידע איך להשיג מזון ולשמור עליו טרי, מי שידע איך לשמור על חום הגוף גם ללא חימום מי שידע עוד כל מיני מיומנויות עתיקות וותיקות, שכמעט אבדו מן העולם[/u]
דף קשור: [po]לחיות בלי מקרר[/po]

[u]הדף על משבר הנפש.[/u] אוי שגיאה התכוונתי כמובן משבר הנפט (ושוב עכשיו כתבתי נפש והייתי צריכה לתקן)
_אחרי חצי שעה פשוט כיבינו את האורות והמוסיקה...
ועשינו הפסקת חשמל יזומה._ איזו אכזבה הא? תתלוננו לחב' החשמל שמנעו מכם את מה שהובטח.

[u]גם אני. אם יש לי חבילות כבדות אני מכניסה אותן למעלית, לוחצת על הקומה המבוקשת ויוצאת מיד. עולה עד לקומה הדרושה[/u] את ספורטאית שאת מספיקה להגיע בזמן לחבילות!

הלוואי שהיה לי עכשיו הפסקת חשמל, אני צריכה לעבור על אימיילים מהעבודה (27!) לקרוא עד הסוף ולענות עליהם ...מתאים לי הפסקת חשמל עכשיו.
חוזרת לעבודה.
מרגיעון מוזר עלה לי : כשאת לא יכולה יותר אל תכילי (??)

[u]לגבי מעליות, כשזה אפשרי לרוב מעדיפה פשוט לעלות ולרדת ברגל (לא אוהבת להיתקע בתוך כוך סגור בעל משקל רב שתלוי על כבל שיכול כל רגע להיתקע).[/u]
גם אני. אם יש לי חבילות כבדות אני מכניסה אותן למעלית, לוחצת על הקומה המבוקשת ויוצאת מיד. עולה עד לקומה הדרושה, שוב לוחצת ומוציאה את החבילות. קשה לי מאוד להבין אנשים שרוכשים דירות מעל קומה שישית.
רעיונות: קודם כל יש לנו תמיד בבית מלאי נרות וגם כמה נרות של יום כיפור שדולקים הרבה שעות. זה הזמן להוציא את הדמקה הנשכחת (מי שמשחק שח זה עוד יותר טוב).להוציא קלפים וללמד את הילדים הצעירים ב"מלחמה" ובינתיים לומדים מספרים ולדעת איזה מספר גדול/קטן מאיזה מספר. יש לנו גם שתי מנורות חרום שנדלקות בזמן הפסקת חשמל והן ניידות ולכן נוח לשבת לידן, לשחק ואפילו קצת לקרוא.
_אפשר כבר לנצל את הנרות הדולקים ולעשות כתב סתרים, כותבים על דף בעזרת מכחול ומיץ לימון
לאחר מכן מחממים את הדף מלמטה בעזרת נר והכתב "יוצא לאור".
איזה רעיון מדליק! ננסה!_
ניסיתי עוד כשהייתי ילדה וזה עובד. אפשר גם עם חלב.צריך להיזהר לא לשרוף את הדף.
|נורה| |נורה| |נורה|

[u]הדף על משבר הנפש.[/u]
מה שנכון נכון :-)
אני זוכרת פעם אחת כשגרתי בת"א, הודיעו על הפסקת חשמל. התארגנו, סידרנו נירות, נרגענו. הגיע השעה ו.. כלום, אחרי חצי שעה פשוט כיבינו את האורות והמוסיקה...
ועשינו הפסקת חשמל יזומה. להתקלח לאור נרות זה גם מגניב.

_אפשר כבר לנצל את הנרות הדולקים ולעשות כתב סתרים, כותבים על דף בעזרת מכחול ומיץ לימון
לאחר מכן מחממים את הדף מלמטה בעזרת נר והכתב "יוצא לאור"._
איזה רעיון מדליק! ננסה!

[u]רעיונות נחמדים בתנאי שלא נתקעים במעלית...[/u] נכון , מדובר על מצבים בהם אין סיכון, וחוסר הנוחות הוא נסבל באופן יחסי.
להיתקע במעלית זה פשוט מפחיד (ויכול להיות מסוכן).
לגבי מעליות, כשזה אפשרי לרוב מעדיפה פשוט לעלות ולרדת ברגל (לא אוהבת להיתקע בתוך כוך סגור בעל משקל רב שתלוי על כבל שיכול כל רגע להיתקע).

[u]הבעיה היא כיצד להגיע לרשימה הזאת כדי לקחת מפה רעיונות בזמן הפסקת חשמל[/u]
אז זהו, לכן כתבתי למעלה [u](כמובן להדפיס, בשביל שעת הצורך)[/u]

לא תמיד, אבל פעמים רבות קורה שעד שכבר נגמרו הקיטורים והתחלנו פעילות מהנה, או שפשוט התחלתי להנות מ "איבוד היכולות הטכנולוגיות" כבר חוזר החשמל ואני מוצאת את עצמי, קצת מצטערת שהנה כבר נגמר...דווקא כשכבר התחלנו להנות.

יופי של רעיונות. תודה. הבעיה היא כיצד להגיע לרשימה הזאת כדי לקחת מפה רעיונות בזמן הפסקת חשמל :-)

רעיונות נחמדים בתנאי שלא נתקעים במעלית... למצב כזה מתאים הרגיעון שלי "כולנו זקוקים לחסד".

אצלינו הפסקת חשמל זה כמעט חגיגה.
אחרי ההלם הראשוני, אני מוציאה את הנרות שנשארו מחנוכה (תמיד נשארים), הילדים מביאים
דפים לבנים ואנחנו עושים טפטופי נרות.

אנחנו גם עושים צורות עם הידיים, הצל שלהם נופל על הקיר וזה ממש מדהים, כל אחד עושה צורה
והאחרים מנסים לנחש מה זה.

אפשר כבר לנצל את הנרות הדולקים ולעשות כתב סתרים, כותבים על דף בעזרת מכחול ומיץ לימון
לאחר מכן מחממים את הדף מלמטה בעזרת נר והכתב "יוצא לאור".

אם הפסקת החשמל היא ביום אז הברירה היחידה שיש לנו היא למלא את בריכת הפלסטיק
במים ולהתחיל להשתגע (הם, לא אני).

כבר המון זמן רציתי לפתוח דף כזה, אבל אז נגמר החורף ודברים אחרים טרדו אותי.
היום חווינו שוב הפסקת חשמל (מקומית וקצרה - שעתיים במשך היום), ונזכרתי.
(הבעיה שבזמן הפסקת חשמל אי אפשר לפתוח דף כזה ;-), וכשהחשמל חוזר שוכחים).

כשיש הפסקת חשמל קודם כל כולם צורחים (בכיף! שיחרור של כל השדים הפנימיים)
אח"כ זה מתחיל.
אוף, אי אפשר לעשות X אי אפשר לעשות Y אוףףףףףףףף משעמםםםםםםםם.

תמיד כשהילדים היו מתלוננים אי אפשר לעשות X ו Y וכו' הייתי מנסה להגיד (בלי הרבה התלהבות פנימית), אבל אפשר לעשות A וB ו C התגובות לעיתים רחוקות היו מתלהבות.
מוזר שדווקא אני הפסימית עם המשקפיים הכהות-שחורות לא הבנתי למשך הרבה זמן שקודם צריך לאפשר להם להגיד את כל האי אפשר, את כל השלילי. בלי להציע להם פתרונות.
הפתרונות כמה מוזר ומופלא הגיעו מעצמם אחרי שאפשרתי להם (וגם לעצמי ,בעיקר לעצמי) לקטר ולהתלונן, ולעבד את החוויה של האין.

אז קודם כל רשימה של מה [b]אי אפשר[/b] לעשות:

[list]
[*] אי אפשר לראות טלווזיה
[*] אי אפשר לראות סרט בווידאו
[*] אי אפשר לשחק במחשב (אי אפשר לגלוש בבאופן;-))
[*] אי אפשר לשמוע דיסקים
[*] אי אפשר לשמוע רדיו וחדשות (יש לי ילד חובב רדיו ובמיוחד חדשות)
[*] אי אפשר לגהץ
[*] אי אפשר להפעיל מכונת כביסה
[*] אי אפשר לנגן באורגנית
[*] אי אפשר להכין פשטידה / לאפות עוגה
[*] להתקלח (בלי אור?)
[*] אי אפשר לצלם
[*] אי אפשר להדפיס
[*] להטעין את הסלולרי
[/list]


אפשר להוסיף עוד לרשימה כמובן.
באורח פלא ככל שנתתי להם להיכנס לתוך קיטורי "האי אפשר" התקצרה לה הרשימה וכמות זמן הקיטורים, וזה כשלעצמו הפך לכיף.

רק אחרי זה העלינו רעיונות מה אפשר לעשות

לנגן בגיטרה, חלילית, פסנתר (אין לנו)
להדליק נרות
לשטוף כלים
להמציא סיפור
לספר צ'יזבאטים
לשבת ביחד
לחמם מרק
להתקשר לחברים בטלפון
אפשר לדמיין
אפשר לשתול עציצים (במשך היום בעיקר)


אפשר להוסיף רעיונות לרשימה (כמובן להדפיס, בשביל שעת הצורך).

בין השאר, אני מתכנסת עם עצמי וחושבת מעניין איך חיו פעם. בלי חשמל, בלי אור, הנה הזדמנות להתנסות בזה.
בנוסף גם חושבת מה יהיה אם וכאשר יהיה מצב שבעקבות משבר אנרגיה (מודה שלא מבינה בזה הרבה, למרות שניסיתי לקרוא את הדף על משבר הנפש) ייעלמו כל היכולות הטכנולוגיות המבוססות על חשמל.
מי שישרוד הוא מי שידע איך להשיג מזון ולשמור עליו טרי, מי שידע איך לשמור על חום הגוף גם ללא חימום מי שידע עוד כל מיני מיומנויות עתיקות וותיקות, שכמעט אבדו מן העולם, אבל אני לא רוצה לקחת את הדיון לשם, יותר שיתוף בחוויות יומיומיות של הפסקות חשמל, ומה עושים.