על ידי מוצמוצית* » 30 יוני 2008, 18:33
אני בהתלבטויות קשות...
הזאטוט כבר בן 8.5 חודשים, ובכל מה שקשור לנפילות אני סומכת עליו לחלוטין - הוא זוחל על המיטה ונעצר לפני הקצה, מתבונן למטה (הוא כבר נפל פעם אחת, אבל הנפילה ממש לא היתה נוראית בגלל שהוא עצר, נשכב על הבטן, הושיט ידיים למטה והתגלש. עדיין זה היה גבוה והוא נפל וכמובן בכה, אבל הוא לא ניזוק). הוא כבר יודע למשוך את עצמו לעמידה ליד השולחן או הספה, ועכשיו לומד לשבת בחזרה - מאוד מאוד בזהירות. אני ממש רואה איך הוא שומר על עצמו ומודע לאפשרות של נפילה.
לגבי הכנסה של דברים לפה - כאן קשה לי.
הוא מאוד אוהב להיות בחוץ, לזחול על הדשא ולהכניס עלים, אדמה ואבנים לפה. אם זה משהו ממש קטן או בוץ רך אז אני מאפשרת לו, וכשלא אז אומרת לו "לא לפה!". כמה פעמים נתקעו לו בגרון חתיכות אבטיח, קליפה של עגבניה או עוגיה (הוא עושה תנועות של הקאה, אבל בלי להקיא), ואני בד"כ לא נלחצת ואם אחרי שניה או שתיים לא הצליח להוציא לבד אז אני הופכת אותו ועד עכשיו זה עבד.
עם זאת, ההחנקות האחרונה מעוגיה שלא נלעסה מספיק היתה ממש מבהילה. היה נראה לי שהוא הוציא את החתיכה שנתקעה אבל גם אחרי כמה הפיכות וטפיחות על הגב הוא המשיך להשתנק ולעשות תנועות הקאה. הפעם היה נראה שהוא עצמו ממש נבהל (בניגוד לפעמים קודמות, שבהן הוא המשיך לשחק כאילו כלום לא קרה). הוא בכה נורא ובסוף נרגע עם ציצי.
יכול להיות שהחתיכה באמת יצאה מיד אבל כאב לו בגרון, או שהחלב המיס את החתיכה התקועה והחליק אותה, או שאולי באמת יצאנו רק במזל מהסיפור.
בכל מקרה, מאז קשה לי יותר לסמוך עליו עם הכנסה של דברים לפה. אני פשוט פוחדת.
רק מהמחשבה יש לי דפיקות לב, והחשש שלי הוא לשדר לו את הלחץ הזה.
לפני יומיים נתתי לו עגבניה (שלמה) שהוא מאוד רצה, והוא לבד נוגס ולועס ופתאום כנראה איזו חתיכת קליפה לא לעוסה קצת נתקעה לו. הוא הצליח להוציא אותה לפני שהספקתי להפוך אותו, אבל אני ראיתי שחור בעיניים.
גם כשראיתי שהוא בסדר לקח לי כמה דקות להתאושש.
לא יודעת מה לעשות עם זה. מצד אחד ממש לא בא לי להפוך להיות היסטרית ודאגנית ולהגביל אותו ומצד שני... זה ממש מפחיד.
אני בהתלבטויות קשות...
הזאטוט כבר בן 8.5 חודשים, ובכל מה שקשור לנפילות אני סומכת עליו לחלוטין - הוא זוחל על המיטה ונעצר לפני הקצה, מתבונן למטה (הוא כבר נפל פעם אחת, אבל הנפילה ממש לא היתה נוראית בגלל שהוא עצר, נשכב על הבטן, הושיט ידיים למטה והתגלש. עדיין זה היה גבוה והוא נפל וכמובן בכה, אבל הוא לא ניזוק). הוא כבר יודע למשוך את עצמו לעמידה ליד השולחן או הספה, ועכשיו לומד לשבת בחזרה - מאוד מאוד בזהירות. אני ממש רואה איך הוא שומר על עצמו ומודע לאפשרות של נפילה.
לגבי הכנסה של דברים לפה - כאן קשה לי.
הוא מאוד אוהב להיות בחוץ, לזחול על הדשא ולהכניס עלים, אדמה ואבנים לפה. אם זה משהו ממש קטן או בוץ רך אז אני מאפשרת לו, וכשלא אז אומרת לו "לא לפה!". כמה פעמים נתקעו לו בגרון חתיכות אבטיח, קליפה של עגבניה או עוגיה (הוא עושה תנועות של הקאה, אבל בלי להקיא), ואני בד"כ לא נלחצת ואם אחרי שניה או שתיים לא הצליח להוציא לבד אז אני הופכת אותו ועד עכשיו זה עבד.
עם זאת, ההחנקות האחרונה מעוגיה שלא נלעסה מספיק היתה ממש מבהילה. היה נראה לי שהוא הוציא את החתיכה שנתקעה אבל גם אחרי כמה הפיכות וטפיחות על הגב הוא המשיך להשתנק ולעשות תנועות הקאה. הפעם היה נראה שהוא עצמו ממש נבהל (בניגוד לפעמים קודמות, שבהן הוא המשיך לשחק כאילו כלום לא קרה). הוא בכה נורא ובסוף נרגע עם ציצי.
יכול להיות שהחתיכה באמת יצאה מיד אבל כאב לו בגרון, או שהחלב המיס את החתיכה התקועה והחליק אותה, או שאולי באמת יצאנו רק במזל מהסיפור.
בכל מקרה, מאז קשה לי יותר לסמוך עליו עם הכנסה של דברים לפה. אני פשוט פוחדת.
רק מהמחשבה יש לי דפיקות לב, והחשש שלי הוא לשדר לו את הלחץ הזה.
לפני יומיים נתתי לו עגבניה (שלמה) שהוא מאוד רצה, והוא לבד נוגס ולועס ופתאום כנראה איזו חתיכת קליפה לא לעוסה קצת נתקעה לו. הוא הצליח להוציא אותה לפני שהספקתי להפוך אותו, אבל אני ראיתי שחור בעיניים.
גם כשראיתי שהוא בסדר לקח לי כמה דקות להתאושש.
לא יודעת מה לעשות עם זה. מצד אחד ממש לא בא לי להפוך להיות היסטרית ודאגנית ולהגביל אותו ומצד שני... זה ממש מפחיד.