עוד לא קראתי את הכל, אבל ממה שכן קראתי עד כה:
סיפור הלידה בת"א עם האיש שחיקה את הצרחות -
שיחה עם מיילדת - קראתי מרותקת (היה די ביזארי לקרוא את זה בקופת חולים בזמן שחיכיתי לסבתא שלי...)
הנקה אחרי ניתוח קיסרי - מצוין! רק נקודה שלי היתה מאוד משמעותית אחרי ניתוח, לאו דווקא קשור להנקה, היא שמישהו ילמד לקום בצורה שלא צריך להפעיל את שרירי הבטן. אותי אחת האחיות לימדה וזה חסך הרבה כאב.
בדרך לחלוב את הפרות - מאוד מזדהה עם השינויים שכאילו קורים מעצמם בחיים. ופתאום מגלים שמשהו שהרגיש ממש רחוק מאיתנו, בעצם לא כ"כ רחוק אלא אפילו קרוב (-:
סדרת הכתבות של רונן מיוחס - כל פעם קוראת בשקיקה.
הילד יודע - נו, זה של אורנה. באמת צריך להוסיף על זה? נפלא, כרגיל, כצפוי (-: אני מתגעגעת לראות אותך מדברת, כזאת מקרינה שלווה...
<זהו, סוף סוף עשיתי את זה - כל פעם שהגיע גליון רציתי לשבת ולכתוב תודות לכל הכותבים ולא הגעתי לזה. מה השתנה הפעם? [-:>
<ההמשך יבוא...>