על ידי נועה_ברקת* » 18 מאי 2003, 12:54
משהו שכתבתי מזמן:
אבא, הסבר, אני לא יכול...
אבא, מה זאת ריבית ואיך נקבע השער שלה (אחרי שהילד קיבל תעודת חבר במועדון החיסכון ושאל למה הוא בעצם לא יכול לשמור את הכסף אצלו?). אמא, למה הצל שלך כל כך ארוך? (אחרי הליכה בלילה לאור הפנסים), אבא, תסביר לי מה זה בדיוק אטרופין? (אחרי החלפת מסכות האב"כ), הי ילדים, מה עם שאלות פשוטות כמו: איך באים לעולם?
הילדים של היום שטופים בכל כך הרבה מידע לא רלונטי, לא שייך לחיים שלהם והם שואלים, חלק מתוך הסקרנות הבלתי נדלית שלהם וחלק פשוט כי אנחנו עונים והם אוהבים כל כך שאנחנו שמים לב אליהם. וכן, הם גילו בגיל צעיר שאנחנו אוהבים שהם רוצים שנסביר להם. גם כי אנחנו כל כך חכמים ויכולים וגם כי הם נתפסים יותר אינטליגנטיים בעיננו.
ויום אחד אחרי שהסברתי והסברתי, פתאום נעצרתי. די, אני לא מסבירה לך יותר היום, אמרתי. למה? הוא שאל, תסבירי לי למה את לא רוצה להסביר לי יותר ושנינו צחקנו נורא.
לפעמים מרוב הסברים, אמרתי לו, אנחנו מפסיקים לשים לב לדברים והמוח, הסברתי, אם הוא מתרגל להסברים הוא מפסיק לחשוב, מפסיק לדמיין, מפסיק להמציא הסברים משלו. הוא נהיה רעב כל הזמן להסברים, מכור להם, אמרתי. וזה ההסבר האחרון שלי להיום.
המשכנו לצעוד בשתיקה בדרך, כאילו אזלנו לנו הנושאים לשיחה, אבל יכולתי לשמוע את הנורירונים במוח שלו חורקים כמו קטר שבולם את עצמו בחוזקה.
אמא, תראי, הוא הציע לעבר השמיים, ענן פיל זולל ענן חרגול.
משהו שכתבתי מזמן:
[b]אבא, הסבר, אני לא יכול...[/b]
אבא, מה זאת ריבית ואיך נקבע השער שלה (אחרי שהילד קיבל תעודת חבר במועדון החיסכון ושאל למה הוא בעצם לא יכול לשמור את הכסף אצלו?). אמא, למה הצל שלך כל כך ארוך? (אחרי הליכה בלילה לאור הפנסים), אבא, תסביר לי מה זה בדיוק אטרופין? (אחרי החלפת מסכות האב"כ), הי ילדים, מה עם שאלות פשוטות כמו: איך באים לעולם?
הילדים של היום שטופים בכל כך הרבה מידע לא רלונטי, לא שייך לחיים שלהם והם שואלים, חלק מתוך הסקרנות הבלתי נדלית שלהם וחלק פשוט כי אנחנו עונים והם אוהבים כל כך שאנחנו שמים לב אליהם. וכן, הם גילו בגיל צעיר שאנחנו אוהבים שהם רוצים שנסביר להם. גם כי אנחנו כל כך חכמים ויכולים וגם כי הם נתפסים יותר אינטליגנטיים בעיננו.
ויום אחד אחרי שהסברתי והסברתי, פתאום נעצרתי. די, אני לא מסבירה לך יותר היום, אמרתי. למה? הוא שאל, תסבירי לי למה את לא רוצה להסביר לי יותר ושנינו צחקנו נורא.
לפעמים מרוב הסברים, אמרתי לו, אנחנו מפסיקים לשים לב לדברים והמוח, הסברתי, אם הוא מתרגל להסברים הוא מפסיק לחשוב, מפסיק לדמיין, מפסיק להמציא הסברים משלו. הוא נהיה רעב כל הזמן להסברים, מכור להם, אמרתי. וזה ההסבר האחרון שלי להיום.
המשכנו לצעוד בשתיקה בדרך, כאילו אזלנו לנו הנושאים לשיחה, אבל יכולתי לשמוע את הנורירונים במוח שלו חורקים כמו קטר שבולם את עצמו בחוזקה.
אמא, תראי, הוא הציע לעבר השמיים, ענן פיל זולל ענן חרגול.