על ידי חן_נושי* » 01 יוני 2007, 07:29
בכל זאת, עוד לא נתקלתי במישהי או מישהו שטענה שיש לה ניסיון שונה מהאמור
בר עדש, לי יש נסיון שונה מהאמור. בכל מסגרת שהייתי חלק ממנה והיו בה הרבה (או רק) נשים (טירונות, קורסים בצבא, סמינר לחינוך, לימודי המשך), הרגשתי מהר מאד אוחווה, פתיחות ושיתוף. די מיד.
טוב, כבר הוסכם פה שמדובר בהכללה... גם בעיני זה עניין פרסונלי.
_תעשו מה שמתאים לכם, תחיו כמו שנכון לכם, תהיו מספיק שלמים עם עצמכם
בשביל שהביקורת/לגלוג/התפעלות/השתאות או כל דבר אחר מסביב, פשוט לא ישנו לכם._
דו, מה שכתבת נכון, אני מקבלת את "המלצתך". יחד עם זאת, מדובר בתהליך (לפחות אצלי).
איזו התבגרות או הבשלה, לאט לאט, החל משנות העשרים שלי, נגיד, שאז עוד היה לי נורא חשוב "מה יגידו" , בין אם זה להיות חלק מהזרם ובין אם זה ללכת נגד הזרם, היה לי חשוב איך זה נראה...
אולי אני טועה אבל אצל רובינו התהליך מתחיל איפשהו. לא מכירה הרבה בני עשרה שמספיק שלמים עם עצמם, ושכל תגובה מסביב פשוט לא משנה להם.
והיום כשאני בשנות השלושים לחיי, עברתי כמה (!) דברים בינתיים, כבר הרבה הרבה הרבה פחות מעניין אותי מה אנשים חושבים עלי.
ובכל זאת, אני עוד לא נקייה מ"דפיקת חשבון". נראה לי שאם אכנס לפה בעוד 10 שנים כבר אהיה במקום אחר בנושא הזה.
בואי נבדוק רגע - באמת באמת
אף אחד לא צריך להתנצל על שבחר, או להסביר לזולת, וגם לא להטיף לאחרים לשנות דרכם כך שתתאים לראייה שלו. ?
זה נכון ברמת העקרון. בפועל - לפעמים מצליחים (לא להטיף או להיות מוטפים - שני צדדים של אותו מטבע) ולפעמים לא.
ומה שבטוח -
חיה ותן לחיות גם אני בעד!
[u]בכל זאת, עוד לא נתקלתי במישהי או מישהו שטענה שיש לה ניסיון שונה מהאמור[/u]
[po]בר עדש[/po], לי יש נסיון שונה מהאמור. בכל מסגרת שהייתי חלק ממנה והיו בה הרבה (או רק) נשים (טירונות, קורסים בצבא, סמינר לחינוך, לימודי המשך), הרגשתי מהר מאד אוחווה, פתיחות ושיתוף. די מיד.
טוב, כבר הוסכם פה שמדובר בהכללה... גם בעיני זה עניין פרסונלי.
_תעשו מה שמתאים לכם, תחיו כמו שנכון לכם, תהיו מספיק שלמים עם עצמכם
בשביל שהביקורת/לגלוג/התפעלות/השתאות או כל דבר אחר מסביב, פשוט לא ישנו לכם._
דו, מה שכתבת נכון, אני מקבלת את "המלצתך". יחד עם זאת, מדובר בתהליך (לפחות אצלי).
איזו התבגרות או הבשלה, לאט לאט, החל משנות העשרים שלי, נגיד, שאז עוד היה לי נורא חשוב "מה יגידו" , בין אם זה להיות חלק מהזרם ובין אם זה ללכת נגד הזרם, היה לי חשוב איך זה נראה...
אולי אני טועה אבל אצל רובינו התהליך מתחיל איפשהו. לא מכירה הרבה בני עשרה שמספיק שלמים עם עצמם, ושכל תגובה מסביב פשוט לא משנה להם.
והיום כשאני בשנות השלושים לחיי, עברתי כמה (!) דברים בינתיים, כבר הרבה הרבה הרבה פחות מעניין אותי מה אנשים חושבים עלי.
ובכל זאת, אני עוד לא נקייה מ"דפיקת חשבון". נראה לי שאם אכנס לפה בעוד 10 שנים כבר אהיה במקום אחר בנושא הזה.
בואי נבדוק רגע - באמת באמת
[u]אף אחד לא צריך להתנצל על שבחר, או להסביר לזולת, וגם לא להטיף לאחרים לשנות דרכם כך שתתאים לראייה שלו.[/u] ?
זה נכון ברמת העקרון. בפועל - לפעמים מצליחים (לא להטיף או להיות מוטפים - שני צדדים של אותו מטבע) ולפעמים לא.
ומה שבטוח - [u]חיה ותן לחיות[/u] גם אני בעד!