ארכיון חוכמות של ילדים

הקטנה רוצה לינוק מחוץ לבית. אני מתנה את ההנקה בספירה עד 10 בלבד. ומתנהל בינינו מו"מ קשוח

אמרתי לה שהיא צריכה לבחור או עד 10 או כלום, והיא אומרת:
"לינוק עד שאני אסיים, אבא הרשה לי..."

דודה יפעת, עכשיו תורי להשוויץ בגוזיז...

אמא יוצאת עם שקית זבל גדושה, חוצה את הגינה בדרך לפח-חוץ.
שקית נקרעת. קלחי תירס, פתיתים, מיץ-זבל ושאר ירקות נשפכים על הארץ.
אמא מקללת בשפת אמה: "ahh fuck" (שמור למקרים כאלה בלבד, ולהלן ההוכחה).
בן שואל את אבא: "למה אמא אמרה א-בק?"

לקללה נקיה, אמור מעתה: "א-בק", ותהנה!

הקטנה שלנו אמרה לי יום אחד "אני ברוגז איתך כי לא לקחת אותי לחתונה שלך"
(שהתקיימה מן הסתם לפני שהיא נולדה)

בימים הראשונים של אוגי האוגר, הגדולה הסתובבה בלי סוף עם האוגר שלה על הידיים .
אמא: תשימי את האוגר בכלוב, למה כל הזמן בידיים? בסוף הוא לא ירגיש טוב?
נ (בת שש וחצי): לא נורא אמא, אני יעשה לו רייקי.

באחד הימים אני קולטת שהבת שלי הגדולה עם מכנסים ובלי תחתונים מלמטה (האמת, הכי כיף)
ואני שואלת אותה: "למה הורדת את התחתונים"?.
ואז אחותה הקטנה (4.5) עונה במקומה: "כי אם היא תרצה להוליד פתאום??"

<ואני, כילדה, עד גיל מאוחר, תהיתי איך התינוקות יוצאים מהבטן!!>

אגב התנתקות.

אני שואלת את הבת הגדולה (6.5): ממה מתנתקים?
והיא עונה: מהכתום.

הבנות עוזרות לי לסדר את הבית ואני אומרת להן: "אתן רואות איך הבית שלנו מסודר? צריך לשמור עליו".
והקטנה עונה (4.5): "מה לשמור שלא יבואו ערבים לגור כאן? "
והגדולה מתקרבת אלי (6.5): "אמא תגידי לי בסוד - באמת לקחנו להם את האדמה?"

הבת הקטנה מספרת שלקייטנה קוראים - חיות וחיוכים.
ומסבירה: הבנים הם החיות והבנות הן החיוכים.

ילד בן 4 "הנה בתמונה הסייח נולד"
ילדה בת 6 מתקנת "הוא לא נולד! הוא נמלט"

גורה מכינה חביתה בעזרת סבתא, וחלק מהביצה נשפך על השיש.
סבתא (הפולניה) נאנחת: גורה, שתהיי לי בריאה.
הגורה מרגיעה אותה מיד: הייתי בקופת חולים ועשו לי חיסון.

נועם בן ה-4 שיחק עם חברה מהגן ורצה מאוד להחליף איתה צעצועים.
החברה סרבה ונועם הציע: אז אני רוצה להחליף גוף!

אמא:"אנחנו נוסעים היום לחיפה"
בן 3:"מדברים שם בעיברית?"

אמא:"הנה הכנתי לך פולקע"
בן 3:"צריך להגיד עוף. פולקע זה באנגלית!"

12בלילה, ובן ה-5 אומר: "אמא, את צריכה להיות קצת בשקט עכשו"
אמא: "למה?"
בן ה-5: "כי אני צריך לחשוב".

אז אני רוצה להחליף גוף!

הדף הזה הכי מהנה ומענג מכל הדפים !

_אמא:"אנחנו נוסעים היום לחיפה"
בן 3:"מדברים שם בעיברית?"_
האם גיליתם לו שלא? (-:

לנועם שלנו בן ה-4 היה קשה מאוד להירדם (כרגיל...).
אבא של נועם הציע לו לעצום עיניים ולנשום עמוק עד שירדם.
"אבל אני רוצה לישון רדוד", ענה לו נועם.

א' אחייניתי בת הארבע קיבלה ליום הולדת המון ברביות. שאלתי אותה מה היא רוצה ממני מתנה.

היא חשבה רגע ואמרה בסמכותיות : "חסר לי שירותים לברבי! "

מה שנקרא ילדה קשובה לצרכים...

<טובי מזמן הבטיחה לעצמה (ולא עומדת בזה) להפסיק לשאול את האחיינים מה רוצים ליומולדת, תמיד זה משהו שנמצא בקצה השני של הארץ

>

האם גיליתם לו שלא?
הוא גילה לבד;-)

וגם:
אמא מדברת באנגלית לאבא כדי שבן השלוש לא יבין:"please put him to sleep now!"
בן שלוש:"אני לא רוצה לישון!"

נוסעים בדרך. בן השלוש אומר:"אל תעצמו! אל תעצמו! אל תעצמו!" (כאילו מעודד קבוצת כדורגל)
אבא:"???"
בן שלוש:"אני מדבר לעיניים שלי, הן רוצות להעצם"

אמא:"בשבוע הבא אנחנו הולכים לחתונה"(פחרוט על מי מתחתן וכו וכו)
בן שלוש:"אמא, מתי תתחתני איתי?"

אח, נחת.

גדול הילד

תמר (3): אבא, אני יודעת מה זה חופש!
אני: מה?
תמר: חופש זה שאוהבים מישהו ואי אפשר לראות אותו.
אני: ???
תמר: אמא אמרה שלא נוסעים לחווה של חווי כי חווי בחופש.

תמר (3) צוברת עודף תשומת לב לרגל לידת אחיה נדב ויפתח.
היא קיבלה מהדוד שתי בובות PEZ שנוספו לאחת שכבר הייתה לה. ומייד הכריזה שמעכשיו היא אוספת פָּזִים!
כעבור יומיים שאלה אותה דודה שלה אם יש לה רעיון מה לקנות לדודה הנוספת ליומולדת.
תמר (חושבת ואז מוצפת אור): תקני לה פָּז!

וכן, היא כמובן יודעת שלדודה, כלת היומולדת, אין מה לעשות עם פָּז, והיא גם יודעת למי הדודה תיתן אותו...

נבו ואנוכי מתכוננים להכין כדורי שוקולד.
מסדרים את כל המצרכים על השיש, ואני מקריאה בקול את הוראות ההכנה.
נבו קופץ "אני רוצה ל מָקְסֵר את הכדורים.

<ככה זה גברים, רק גאג'טים בראש שלהם>

בביקור הראשון של תמר (3) אצל אחיה ,בפגיה בתה"ש, היא אמרה ל-מי כל: "אמא, מימי לא ראיתי תינוק קטן כל כך!"

לאחר חודשים בהם שיקמתי צמח בת-שבע שטיפס על עץ בחוץ ומת בכפור, ראיתי שפרח. הצמח היה אהוב על אימי והיא חשבה שהוא מת לגמרי. שלחתי את בתי (שנה תשע) לקרוא לה לראות:
"לכי לסבתא ותגידי לה לבוא לראות את הפרח של הבת שבע"
היא הלכה ובדרך הוסחה דעתה. אחרי חמש דקות שאלתי אותה "אמרת לסבתא על הפרח?"
היא חזרה לסבתא ואמרה לה בהתרגשות: "תתה! שמונה על העץ!"

תמר: חופש זה שאוהבים מישהו ואי אפשר לראות אותו.

איזה כיף הדף הזה

נאמר בכניסה לחדר חשוך:
<אמא, תכבי לי את השוחך(חושך)>

איזה כיף הדף הזה
וואללה! מזמן לא ביקרתי פה
<מה שמראה שהילדים שלי גדלים..>
ובכל זאת אתמול הבן שלי (5 וְ3/4) רצה לתלות משהו על לוח השעם בחדרו וביקש ממני "עוד נָצים" P-:
והשבוע שיחק עם חבר בכדור. הם לא שיתפו את האחות הקטנה של החבר במשחק. כשסיימו לשחק היא בכתה ואמרה שהבן שלי לא נתן לה את הכדור. שאלתי אותו למה אז הוא ענה- "כי זרקתי את הכדור"
אני- ???
הוא מוסיף בנחישות- "כי הכדור היה מלא ZA'AM" <זה נשמע כמו זָאָם/זעם>
אני- ???
הוא- "הכדור נפל ליד הפח אז הוא היה מלא זאם אז זרקתי אותו!"
ואז הבנתי שהוא המציא שם עצם למילה זוהמה

<חייבת לעבוד איתו על המבטא המזרחי שמבדיל בין א/ע/ה>

יותם (2.9) אומר המון שהוא לא רוצה לחזור הביתה. פעם שאלתי אותו אם משהו מפריע לו בבית?
יותם (אחרי מחשבה): כן.
(אימא מצפה לתובנה מעמיקה).
יותם: משטרה.
אימא: ???!!
יותם : שדרכתי על השטיח האוטו משטרה הפריע לי ברגל.

כשאחותי הייתה קטנה היא ראתה חניה של נכים עם השלט 'חניה לרכב נכה'. היא שאלה, מה זה רכב נכה? זה רכב שחסר לו גלגל?

שדרכתי על השטיח האוטו משטרה הפריע לי ברגל

אני מראה לבני בן השלוש ספר ביולוגיה מיושן ומסבירה לו את ההבדל בין מערכת העיכול של פרה לשל אדם.(בעיקבות שאלות שלו בנושא)
בן 3:"איפה הפרה?"
אמא:"הנה הציור של מערכת העיכול שלה"
בן 3:"וצריך עכשיו לצבוע אותו?"

הנה עוד כמה טריות:
רואים קטר נוסע ללא קרונות על המסילה:
יותם: הרכבת הזאת נוסעת עם בלי קרונים?

אימאבא מדברים על המעבר לבית החדש מהבית הישן...
יותם: ֹבבית הישן- אנחנו יְשנים, בבית הרגיל- אנחנו רגילים. בבית החדש- אנחנו חדשים!

אה, ועוד אחד:

אימא, את מה שומעת? צרצר! צרצר מצרצר צרצרושַה!

נ (בת שש וחצי): לא נורא אמא, אני יעשה לו רייקי.
מצויין

סיפור אמיתי שקרה לחברים שלנו:

אורי (4.5): אמא אני רוצה קולה!!
אמא: בשום פנים ואופן לא! (הולכת להתקלח)

אורי שלא מזמן למד מה עושים בשעת חירום מחייג למשטרה(!!!!!) להתלונן על אמא.

(ניגש למקלחת) "אמא, רוצים לדבר איתך מהמשטרה..."
אמא לוקחת את הטלפון ומשכנעת את השוטרת שהכל בסדר.

אורי: עכשיו יבואו שוטרים לקחת אותך כי לא הסכמת לתת לי קולה!
אמא: לא אורי, עכשיו ייקחו אותך כי פנית למשטרה סתם ככה בלי סיבה!

(חושב קצת) אז טוב שלא נתתי להם את הכתובת שלנו!!
(הילד למד שאסור לתת לזרים את כתובת הבית....)

אורי שלא מזמן למד מה עושים בשעת חירום מחייג למשטרה(!!!!!) להתלונן על אמא.

ותודה על השיתוף של כולן. ק ו ר ע אותי מצחוקים!

ואחת קטנה של הבן שלי-
הבת שלי הכינה שיעורים וביקשה את עזרתי. היא היתה כבר עייפה ודי עצבנית אבל היה לה חשוב לסיים. עזרתי לה וגם הערתי לה שבעתיד (יענו כשיהיה לה כוח) כדאי שתקפיד יותר על הכתב שלה כי ככה למורה קשה להבין.

אז הבן שלי שישב עלי אמר- "אז מה, שיהיה קשה גם למורה!"

צרצר מצרצר צרצרושַה
חייבת להסביר:

מכירים את השיר לילה טוב, של יהונתן גפן/יוני רכטר? טוב, לילה מנוחה וחלום... צרצר מצרצר צרצורו שר...
ומכאן, צרצורושה.

מאד מצחיק אותי הדף הזה
יש לו חמידות מיוחדת

אחד הילדים שלי אמר לי
כואב לי בפוזניים
התפקעתי מצחוק
שאלתי איפה
והוא הראה לי את המותניים

ובענייני משטרה זה הזכיר לי
שנסענו בתוך המושב ואמרתי ועכשיו חגורות לפעמים גם עוברת פה משטרה
אז זה בסדר אומר הבן עכשיו זה לא לפעמים
( אז המסקנה שאין משטרה....)

החברה עולים על הגג של המחסנים......
השכנה אומרת להם
" אני יודעת שאמא לא מרשה לכם .......
כן אומר הקטן אבל אבא מרשה כשאמא לא בבית......

הילדה שנתיים + שלושה חודשים, כל פעם שבגן אומרת שהיא רוצה אמא אומרים לה אמא תבוא אחרי ארוחת צהריים. אז הבוקר כשהתעוררה סרבה לשתות חלב כמו שרגילה וביקשה לאכול. את רוצה לאכול ארוחת בוקר? לא אמא , אני רוצה לאכול ארוחת צהריים.

בערב, התאומים מתאמנים קצת בכתיבה.
הבת מנסה לכתוב "דגל", שוכחת רגע איך כותבים ד' ואז נזכרת ואומרת:
אה! כל פעם שאני שוכחת איך כותבים ד' אני נזכרת שזאת האות שבאה אחרי נ'..
אני: ד' אחרי נ'??
הבת: כן!, כמו ב"נדב" (שמו של האח התאום)......

לכל מי שלמעלה. מזמן לא ביקרתי בדף הזה ושכחתי איזה כיף זה.....

הבת: כן!, כמו ב"נדב"

שיחה מעמיקה בנושא פירות.
בן שלוש:"אמא, בואי נקנה מכונת מיץ כמו של סבא וסבתא?"
אמא:"ומה היא עושה?"
בן שלוש:"רעש!"

אמא:"למה אתה נהנה להביט במכונית אשפה?"(מרותק לחלון, מביט בהערצה באוטו זבל בלי יכולת לזוז)
בן שלוש:"היא עושה רעש"
לך תבין:-P

"נ-אד-נד, נ-אד-נד, רד עלה עלה ורד,
שנינו קוּלי באזניים..."

לא אמא , אני רוצה לאכול ארוחת צהריים.

תתחילי לחשוב על חינוך ביתי

אז הבן שלי שישב עלי אמר- "אז מה, שיהיה קשה גם למורה!"

ענק!

בן שלוש:"היא עושה רעש"
נועה בת 1.9 מאוהבת במקדחה שלה היא קוראת.. "רעש". היא מפחדת כשהיא פועלת אבל מוקסמת ממנה

הגדולה, 8, שוב קראה לקטנה, 2.3, סתומה. אמרתי לקטנה שלא נכון, שהיא מתוקה וחמודה. אמרה: 'מה היא אומרת לא חשוב ומשעמם!' - מדהימה, כרגיל @}

עדות ראיה: שתי אחיות תאומות הולכות לכיוון המכונית, האחת שואלת "איפה את רוצה לשבת?", וזו עונה "באוטו" עם פרצוף של "דא, מה השאלה הטיפשית הזו?"

נעם שלי כועס על אחיו שמפליל אותו ,"זה שקר וחזל !"
ובבוקר מחפשים את הרגביים (גרביים)

תמר (3 וחצי) נכנסת לדמות; אחרי שתקפה ארוכה היא נָמֶר (כולל זנב ואיפור הולמים), היא נשכבת באמצע הבית על הרצפה face down ומכריזה: "אני נֶבֶלָה!"

זאת יומיים אחרי שהלכה עם סבתא ברחוב:
סבתא: יש פה ריח של נבלה.
תמר: מה זה נבלה?
סבתא: נבלה זה חיה שמתה.

הפנימה, הנבלה.

ועוד:
מי כל ואני מדברים בסלון. על הידיים שלי יפתח, מהצמד יפתח ונדב (תאומים, עוד לא בני חודשיים).
מגיעה תמר (עדיין 3 וחצי) ושואלת בתדהמה: איפה "השני"? היו שניים!!

ועוד אחד לסיום:
תמר: לנגה יש אמא?
מי כל: כן.
תמר (מסבירה את עובדות החיים): אז יש הרבה דברים שאסור לה!...

שעת לילה יחסית מאוחרת והקטנה ( שנתיים וכמעט חצי ) עייפה:
כשאני משכיבה אותה במיטה - היא בטון בוכה ( של נו - כבר.. ) : אני מאחרת..
אני - לאן את מאחרת?
היא - לחלומות שלי.

_אני - לאן את מאחרת?
היא - לחלומות שלי._

הדף הזה קורע בכל פעם מחדש.

אורי, בן שש וחצי, ראה את יסמין שהיתה בת כמה שבועות מחוברת לציצי במשך יומיים. בכל פעם שהתקרב לאיזורה היא היתה עסוקה בלינוק.
בסוף הוא אמר לה: "יסמין, אם את תמשיכי לאכול כל כך הרבה בסוף את תהיי ישמין."
כמובן שאחר כך קראנו לה בבית "ישמין" במשך כמה שבועות למרות שהיא עם נטיות הפוכות דווקא

"אמא בואי תשעממי אותי" (אם מישהי תהתה לגבי תפקידה בחינוך הביתי...)

גיליתי ביצה של כינה בראש של הגוזל שלי (בן שנה ועשרה חודשים) ואמרתי :"אויויוי" ואז מצאתי עוד אחת והתסריט חזר:"אויויוי" עוד אחת! והוצאתי .
הגוזל מחה ואמר: "לא צה אויויוי!" - כמעט אכלתי אותו !

נועה (ובחיבה נוני) בת 1.9 ומתלהבת מהרבה דברים חדשים. לאחרונה במיוחד מאופנועים. זה די הגיוני הרי עם הרעש והכל, וכל פעם שעובר אחד היא מצביעה אומרת בהטעמה "אופ-נוע". עד שהיום הבננו כשיצא לה בטעות "אופ-נוני", אם זה שלה למה זה נוסע מפה??

כשיהונתן היה בערך בן שנתים, התיישב יום אחד מיוזמתו על הסיר. ישב, ישב קם והסתכל לתוך הסיר, התיישב שוב, שוב קם ו הסתכל ואמר - זה לא עובד!

בבקרים כשהוא מתעורר, הוא שואל אם כבר יש שמים... (להבדיל מחושך שבו לא רואים את השמים)

והיום עוד שיפור - "איש-נוע" שזה באמת הרבה יותר הגיוני (אבל כמובן גם "איש-נוני"... (-: )

אחייניות קסומות יש לי וזה היה לפני כמה שנים:

עומר (בת 3.5) : "שיר, מה זה ברית-מילה?
שיר (בת 5): ברית-מילה זה כשחותכים להם את הקצה של הבולבול
עומר: (מזועזעת) אז איך הם עושים פיפי?!
שיר

חושבת רגע) זה צומח מחדש!

הבן שלי בן 5 ומאד חכם (יחסית לגילו ולחבריו בכל אופן). יום אחד הוא שואל אותי:
"אמא, אם רוצים להגיד היום שאחרי מחר אז אומרים מחרתיים, אז למה כשרוצים להגיד היום שלפני
אתמול אומרים שלשום ולא אתמולתיים???", מתוחכם, לא?! (תשובתי היתה, "ככה" עם הרבה צחוק, נישוקים וחיבוקים).

הילדים שאני שומרת עליהם, בני 5 ו-6 משחקים במשחק האהוב עליהם: סימבה.
הקטן הוא סימבה. והגדולה היא נלה.
הוא כאילו רק נולד, והיא רוצה להאכיל אותו. יש לה כפית כזאת של בובות עם אוכל של בובות.
נלה: 'בוא אח קטן, אני אתן לך גרבר תות'
סימבה, מתעצבן: 'לאאא! אני אריה, אני צריך בשר !'
נלה: 'אה, טוב. אז בוא נדמיין שזה גרבר עוף עם פצפוצי סטייקים...'

(נשפכתי...)

אחותי יושבת בסלון מול הטלוויזיה.
פתאום אני שומעת את אחיינית שלי בת ה-6 אומרת לה: "להגיד לך איך עושים ילדים?"
אני רצה מהר למסדרון לכרות את אוזני היטב היטב, איזה תובנות מאירות יכולות להיות לקטנה הזאת בנושא הזה... ומאיפה זה בכלל בא לה?
כל כולי דרוכה לשמוע את הפנינים אשר ימלל פיה...

וכה אמרה הקטנה:
"את לוחצת על 'עולם הילדים'.
אחרי זה על 'ג'וניור'..."

הנה, ככה עושים ילדים...

אני מגישה לקטנה את ארוחת הצהריים והיא בתגובה:"אמא אני מתוקה עלייך" (שילוב של "מתה עלייך" ו"את מתוקה"...)

בני בן ה-7 רץ לקראתי כשחזרתי מהעבודה: "אמא, טולי (הכלבה) עשתה הרבה קקי ופיפי בסלון ושני קיאים על השטיח של מעיין".

אני מתלבטת בבוקר אם לקחת מונית או ללכת ברגל עם שני הקטנים.
אני: אני צריכה לראות אם יש לי כסף....
נדב (חמש וחצי): אמא, אם אין לך כסף נעשה לך הלווייה! (ניתן לך הלוואה).

<בסוף הלכנו ברגל>

גרבר עוף עם פצפוצי סטייקים...

הקטנה ( שנתיים וחצי ): אמא אני קצת לא מרגישה טוב, נלך לרופא.
אני: בסדר, ומה נגיד לו?
הקטנה: שהכל בסדר!
@}

נבו שומע שמישהו "רוקד על שתי החתונות"
לרגע הוא נראה מבולבל ואחרי כן המבט הופך למודאג
"אמא" הוא שואל בלחש "למה הוא רוקד על שתי החתולות? "

סתיו אמרה שהיא לא רוצה לטעום קינואה, בגלל שזה נשמע כמו הקיא של נועה. איכס.

הקטנה בת ה3-"אמא אני רוצה לישון עם החצאית הזאת כי כשאני אקום בבוקר אני ארקוד עם מישהו"
אני- "עם מי?"
הקטנה- "עם אבא! כי אני אתחתן איתו! וגם איתך!"

חמש בבוקר, איל (3) מגיע למיטה של אמא ואבא
אמא: אוי, שוב עשית פיפי במיטה...
איל: לא, הבגדים שלי מזיעים..
איזה ממי

בת החמש וחצי מבררת לכמה זמן אחותה הגדולה נסעה.
"לשתי יממות", אני עונה, "את יודעת מה זה יממה?"
"לא. מה זה?"
"יממה זה יום ולילה מחוברים."
"אמא, היה פעם דבר כזה, יממה, בארץ ישראל?"

בגיל שש, אחרי ביקור אצל חברתה, היא מדווחת במילים אלה:
אצלהם במשפחה לא מקפידים על חגירה באוטו. ואני, אני מכבדת את כללי הבית, אז כמובן שאני לא נחגרת שם.

"חוכמה" שהיתה באיזה עיתון לפני מלא שנים והיא כ"כ יפה שזכרתי אותה:

ילד שמבקש מאמא שלו ממרח שוקולד על הפרוסה:

"אמא, תמרחי לי גבינת חושך"

משורר!!!

לפני כמה ימים מצאתי שממית באמבטיה.
אני: יונתן, בוא תראה, שממית!
יונתן ( שנתיים + 9) נכנס לראות אותה, ויוצא בהתלהבות לקרוא לאחיו הקטן.
בינתיים החתולה נכנסת ונטרפת למראה השממית. אני מוציאה אותה.
יונתן נכנס שוב, ואחריו החתולה.
אני: יונתן, אל תתן לה להיכנס!
יונתן: למה לא?
אני: היא רוצה לאכול את השממית, ואני לא רוצה שהיא תאכל אותה.
יונתן: למה לא, את רוצה לאכול אותה בעצמך?

למה לא, את רוצה לאכול אותה בעצמך?

"אמא, היה פעם דבר כזה, יממה, בארץ ישראל?"

למה לא, את רוצה לאכול אותה בעצמך?

התכוונתי לעשות

איתמר בן שנתיים רואה תמונה של טלפון בפאזל
אני: איתמר מה זה?
איתמר: זאת צילצלת TZILZELET

אחח... מחיה השפה העברית
(האמת זה נשמע הרבה יותר טוב משח רחוק)

ילדה: אמא!!!! את יודעת איזה צבע זה כדום?
אמא: אדום? כתום? ?
ילדה: לא!!! ס ג ו ל!!
אמא: ?
ילדה: לקחתי את ה "כ" מכחול, ואת ה "דום" מאדום, וכחול ואדום זה סגול!

את רוצה לאכול אותה בעצמך?

גדול!

קטנה: הקלמנטינות לא טריות.
אני: לא בשלות?
קטנה: כן, צריך לבשל אותם.

זאת צילצלת - איזה יופי !

ילד בן 5 מעיין אתי בספר על בעלי חיים.
רואים שם תמונה של משהו שנראה כמו עכברושים, אבל אני לא בטוחה מה זה.
הוא סקרן לדעת איזה בעלי חיים אלה ואומר: 'תקראי לי מה כתוב כאן'
אני קוראת: 'הקניבליוּת נפוצה בקרב בעלי חיים רבים...'
הוא קוטע אותי, מתלהב: 'קליבַּרְיוֹת ! זהו ! אלה קליבריות...'

לקחתי את ה "כ" מכחול, ואת ה "דום" מאדום, וכחול ואדום זה סגול!
אהבתי את הרעיון ! חכמה...

ילדי, בן שלוש, רוחץ את ידיו ומבקש: " אמא תשרוולי לי את השרוולים שלא ירטבו" (לשרוול= להפשיל)

ועוד הברקה:
אמא:תרד ממני חמוד אתה מכאיב לי (בני מטפס וקופץ עליי)
בן: זה מכאיב לך באשכות.
אמא: לאמא אין אשכים
בן: נכון, לי יש פין ואשכים ולאמא יש פות ואשכות.

רועי: i love you
אמא: i love you too
רועי: אז i love you five

בן: נכון, לי יש פין ואשכים ולאמא יש פות ואשכות.

מעולה !

אחותי עובדת עם ילדה בת 5 שהולכת לגן אנתרופוסופי.
אחותי: "מה ההבדל בין גן אנתרופוסופי לגן רגיל?"
הילדה: "שבגן אנתרופוסופי, אם לילד קשה להיפרד מאמא שלו או מאבא שלו - אז נותנים לו משהו לתפור"

הסיטואציה: בת 9 ואמא יושבות על הספה עסוקות. בן 6 מתחיל להטריד את אחותו.
אמא לבן 6: מציעה שתרד מהעץ הזה לפני שאתה עולה עליו גבוה ויהיה קשה לרדת.
בן 6: אני יודע איך לרדת: אני אשב על עלה, ועכשיו סתיו - הנה, העלה נשר!
בת 9: אני יודעת איך קוראים לעלה שהתיישבת עליו: קוראים לו יצירתיות.

אני יודעת איך קוראים לעלה שהתיישבת עליו: קוראים לו יצירתיות.

שנונים החבר'ה האלה, אין מה לומר...

ביום ראשון היינו אמורים להיפגש עם חברים ביער הקרוב. לפני הרבה זמן הסברתי לילדים שהיער הזה הוא ה"חצר האחורית" שלנו.
כשאמרתי להם שהולכים להיפגש עם א' ומ' ביער, הגדול, שזכר משהו בנושא, אבל לא במדוייק, אמר: "איזה כיף, הולכים למרפסת..."

שנונים החבר'ה האלה, אין מה לומר...
ליתר דיוק - יצירתיים...

אורי בן שנתיים ו 9 חד התלהב מטרקטור אמיתי וחלוד. הוא הסביר בהתרגשות לסבא שלו:
"הגלגלים האחוריים נוסעים אחורה והגלגלים הקדמיים נוסעים קדימה!"

רגע, זה לא הכל. סיפרתי את זה בסיפוק לחברה, אמא בפני עצמה, והיא שאלה:
"וזה באמת נכון?"