האתר הוקם על ידי אנשים מקהילת החינוך הביתי בישראל בשנת 2000. הוא נועד לתמיכה הדדית, לשיתוף במידע ולימוד משותף וכבמה לדיונים בנושא חינוך ביתי, הורות טבעית, אקולוגיה, וכל נושא שעשוי להיות קשור לדרך חיים טבעית.
טוב, אם מוכרחים אז מוכרחים.
שירי היא מארגנת מסיבות רווקות במקצועה (הנוכחי. הבנתי שהיו עוד כמה בדרך). את אחת המסיבות היא עשתה ברמלה, לבחורה בשם קרן. במסיבה נכחו רבות מבנות משפחתה של קרן - אמא, דודות, אחיות, סבתות (?) וכו'. המסיבה נפתחת בכך שכל אחת מספרת משהו על הכלה. אמה של הכלה סיפרה על מקרה שאירע כשקרן היתה בת 21. מסיבה כלשהי, נעצבה קרן ללבה עד מאוד. משהגיעה האם וראתה את בתה בוכה, היו מילות הניחומים שלה: קרן מאמי, מה קרה? למה את בוכה? רוצה ציצי?
מעולה!
זה כמו הקריקטורה שקיבלתי פעם: רואים איש מבוגר, יונק מאמא שלו, ואשתו עומדת במרחק ממנו ואומרת (באנגלית זה נשמע יותר טוב): "זו הפעם האחרונה שאנחנו הולכים לאמא שלך לחלב ועוגיות Milk & Cookies"
כמה חבל שהדף הזה דעך! לבת שלי יש חולצה שכתוב עליה
everything i needed to know I learned at my mather's breast
כל פעם שאני רואה אותה עם החולצה הזאת, לבי מתמלא בגאווה ואני יודעת שעשיתי עבודה טובה.
מסיבה כלשהי, נעצבה קרן ללבה עד מאוד. משהגיעה האם וראתה את בתה בוכה, היו מילות הניחומים שלה: קרן מאמי, מה קרה? למה את בוכה? רוצה ציצי?
רואים איש מבוגר, יונק מאמא שלו, ואשתו עומדת במרחק ממנו ואומרת (באנגלית זה נשמע יותר טוב): "זו הפעם האחרונה שאנחנו הולכים לאמא שלך לחלב ועוגיות Milk & Cookies"
_לבת שלי יש חולצה שכתוב עליה
everything i needed to know I learned at my mather's breast
כל פעם שאני רואה אותה עם החולצה הזאת, לבי מתמלא בגאווה ואני יודעת שעשיתי עבודה טובה._
סתם החלטתי לצטט את הדברים, כדי להפיח רוח חיים בדף... וכי פשוט, זה נהדר, וגם כי עברתי חווייה מדהימה אתמול, אבל דווקא לא ממש מתאים לרוח העליצית והבדיחותית שיש כאן בענייני ציצים. אבל במסגרת סדנא שאני נמצאת בה, שכבתי במשך שעה בערך על המנחה המדהימה שלי, פשוט על הציצי שלה, והרגשתי את גופה והרגשתי את ריחה ולוטפתי וחובקתי ועורסלתי והיה כ"כ טוב וכיף וחזרתי להיות תינוקת
מכל מיני סיבות אני לא ינקתי בינקותי ולצערי הרב מאוד מאוד מאוד גם לא הנקתי את ביתי (הלוואי שיהיו לי עוד ילדים והלוואי שכן אניק), לכן עניין הציצי וההנקה הוא לא ממש בדיחה בעיניי, אבל בכל זאת, הקטעים פה מעולים! ואני מקווה שהדף יחזור לתיפקוד...
גניה
תחזרו, אני אגיב.
הנה, כבר יש לי סיפור משלי, רק ניסיתי לחשוב. כאשר הבן הקטן שלי היה תינוק וחשבתי שיום יבוא ואתן לו ללכת,אז, לא משנה כמה יפה וצעירה תהיה חברתו או אשתו, ולא משנה אילו ארוחות טעימות היא תעשה, הן לעולם,אבל לעולם לא תהינה טעימות ובאריזה נעימה כל כך כמו שלי... הציצי
_בדיחה של הבת שלי (בת 9.5) לאמא מניקה:
פעם לאיזה אמא היו תאומים, האחד היה רעב וינק כשהוא סיים אחיו אמר לאמא: "אמא אני רעב"
ואמא אמרה לו: "בוא לינוק" והאח אמר: "אמא, לא בא לי מפה לפה!!"
אני התגלגלתי והתמלאתי גאווה :)_
מועתק מהראשי... רק עכשיו שמתי לב שיש בדיחות הנקה באתר