בדרך להיות הורים
-
- הודעות: 69
- הצטרפות: 24 מאי 2003, 14:37
- דף אישי: הדף האישי של תי_תי*
בדרך להיות הורים
השבוע החליט כבודו להתהפך: ראש למטה והשאר ברור.
קשה לי להסביר איך אני יודעת שהרגשתי אבל אנסה: ביום שני, כשהלכתי לישון, פתאום הרגשתי תנועות בלאגן בבטן, כאילו מתרחש שם קרב ואחר כך שקט מוזר. זה כאב הבלאגן אבל היה קצר. חיכיתי כמה דקות ואז התחלתי להרגיש מכות נקודתיות בחלק העליון של הבטן ומין לחץ רחב באיזור האגן התחתון, לכיוון השלפוחית. למחרת גם שמתי לב במראה שהבטן התחתונה יצאה קצת, אחרי כמה חודשים שלא היה שם כלום. עוד משהו שמאשר לי את התחושה זה כשהוא מגהק: יש תנועות מונוטוניות כלפי השלפוחית או כאילו לכיוון הישבן...
אני לא יודעת אם הוא כבר ישאר ככה עד הלידה אבל אני לא דואגת גם אם לא. התחושה החדשה משעשעת אותי ואת בן זוגי כשהאדון משתולל.
הלכנו לקורס הכנה ללידה של לסלי והמסקנה העיקרית היא שכדאי לכל זוג לפני לידה ראשונה ללכת. אומנם אנחנו קוראות ומדברות על הדברים אבל שם הדברים מתחדדים ומסתדרים במקום.
לגבי הברית, יש לי מידע כתוב שאספתי אבל עוד לא עיינתי כי נראה לי מוקדם מידי לכך.
קשה לי להסביר איך אני יודעת שהרגשתי אבל אנסה: ביום שני, כשהלכתי לישון, פתאום הרגשתי תנועות בלאגן בבטן, כאילו מתרחש שם קרב ואחר כך שקט מוזר. זה כאב הבלאגן אבל היה קצר. חיכיתי כמה דקות ואז התחלתי להרגיש מכות נקודתיות בחלק העליון של הבטן ומין לחץ רחב באיזור האגן התחתון, לכיוון השלפוחית. למחרת גם שמתי לב במראה שהבטן התחתונה יצאה קצת, אחרי כמה חודשים שלא היה שם כלום. עוד משהו שמאשר לי את התחושה זה כשהוא מגהק: יש תנועות מונוטוניות כלפי השלפוחית או כאילו לכיוון הישבן...
אני לא יודעת אם הוא כבר ישאר ככה עד הלידה אבל אני לא דואגת גם אם לא. התחושה החדשה משעשעת אותי ואת בן זוגי כשהאדון משתולל.
הלכנו לקורס הכנה ללידה של לסלי והמסקנה העיקרית היא שכדאי לכל זוג לפני לידה ראשונה ללכת. אומנם אנחנו קוראות ומדברות על הדברים אבל שם הדברים מתחדדים ומסתדרים במקום.
לגבי הברית, יש לי מידע כתוב שאספתי אבל עוד לא עיינתי כי נראה לי מוקדם מידי לכך.
בדרך להיות הורים
עזבו ברית
זאת בדיוק המחשבה שלי, זה פשוט מדכא מדי לחשוב על זה, אז נחצה את הגשר כשנגיע אליו. אמא שלי דווקא הפתיעה לטובה והציעה שנעשה ברית בבית חולים בחדר סגור אצל רופא, בלי אף אחד. אבל בינתיים אנחנו עוזבים את הנושא.
מדהים איך אתן קשובות לגוף שלכן. זה פשוט נפלא. אני בינתיים קשובה לכאב הגב שלי, זה חדש משבוע שעבר, בגב התחתון. המורה ליוגה נתנה לי כמה עצות, במיוחד בשעת שטיפת הכלים.
גם אנחנו נרשמנו לקורס הכנה ללידה, מתחילים השבוע, דרך בית חולים לניאדו.
מחר אנחנו נפגשים עם מיילדת מלניאדו - אשמח לרשימת שאלות מה לשאול אותה. ברצינות, אין לי מושג מה לשאול אותה. אז עצות, בבקשה!
זאת בדיוק המחשבה שלי, זה פשוט מדכא מדי לחשוב על זה, אז נחצה את הגשר כשנגיע אליו. אמא שלי דווקא הפתיעה לטובה והציעה שנעשה ברית בבית חולים בחדר סגור אצל רופא, בלי אף אחד. אבל בינתיים אנחנו עוזבים את הנושא.
מדהים איך אתן קשובות לגוף שלכן. זה פשוט נפלא. אני בינתיים קשובה לכאב הגב שלי, זה חדש משבוע שעבר, בגב התחתון. המורה ליוגה נתנה לי כמה עצות, במיוחד בשעת שטיפת הכלים.
גם אנחנו נרשמנו לקורס הכנה ללידה, מתחילים השבוע, דרך בית חולים לניאדו.
מחר אנחנו נפגשים עם מיילדת מלניאדו - אשמח לרשימת שאלות מה לשאול אותה. ברצינות, אין לי מושג מה לשאול אותה. אז עצות, בבקשה!
בדרך להיות הורים
במיוחד בשעת שטיפת הכלים
יוחננית - תזרקי איזה עצם... גם אני סובלת בכפיפה המוזרה הזאת לכיור!
<בדרך חושבת שהעצה הטובה ביותר היא להעביר את התפקיד הזה לחצי השני>
יוחננית - תזרקי איזה עצם... גם אני סובלת בכפיפה המוזרה הזאת לכיור!
<בדרך חושבת שהעצה הטובה ביותר היא להעביר את התפקיד הזה לחצי השני>
בדרך להיות הורים
היינו היום בברית! ממש דיכאון, באמת, אין לי מילים אחרות. כולם שמחו וצהלו, מצווה גדולה, מפגש משפחתי, מקום נחמד. תפילה, שירים, ואז בכי של תינוק. האמא לא הפסיקה לבכות, ואני יחד איתה. אחרי פחות מדקה הבכי של התינוק פסק, האמא לקחה את התינוק להניק אותו. מאוחר יותר חזרה, התינוק ישן לו ברוגע. אז אני לא יודעת, זה באמת כל-כך נורא לכמה רגעים של כאב? לא יודעת. טוב, שוב נעזוב את זה לעת עתה.
היינו שוב בלניאדו, נפגשו עם המיילדת שהייתה ממש מקצועית ונעימה. ענתה על כל השאלות שלנו, סיפרה על נהלי בית החולים, נתנה המון תשובות, הרגיעה הרבה פחדים. יצאנו עם תחושה מאוד טובה.
היינו שוב בלניאדו, נפגשו עם המיילדת שהייתה ממש מקצועית ונעימה. ענתה על כל השאלות שלנו, סיפרה על נהלי בית החולים, נתנה המון תשובות, הרגיעה הרבה פחדים. יצאנו עם תחושה מאוד טובה.
-
- הודעות: 142
- הצטרפות: 23 ספטמבר 2003, 10:37
- דף אישי: הדף האישי של עגור_לבן*
בדרך להיות הורים
בדרך, יש לי אחלה רעיון לכאבי הגב - תני לבן זוגך היקר לשטוף...
או אולי תעמדי על שרפרף יציב וכך הבטן תהיה יותר גבוהה מהכיור...
יוחננית - אני שמחה שאת מרוצה מהיוגה, אני דווקא הייתי בהפסקה, אבל נראה לי שאני אחזור. את הולכת בימי ראשון או רביעי? אולי נפגש...
בנוסף - טוב לקרוא שהמיילדת מצאה חן בעיניכם, ושיש לכם תחושה טובה לגביה. שימשיך כך.
בנושא הברית - אנחנו לא חותכים. אמנם היו קצת התלבטויות בדרך, אבל ההחלטה כבר נפלה.
או אולי תעמדי על שרפרף יציב וכך הבטן תהיה יותר גבוהה מהכיור...
יוחננית - אני שמחה שאת מרוצה מהיוגה, אני דווקא הייתי בהפסקה, אבל נראה לי שאני אחזור. את הולכת בימי ראשון או רביעי? אולי נפגש...
בנוסף - טוב לקרוא שהמיילדת מצאה חן בעיניכם, ושיש לכם תחושה טובה לגביה. שימשיך כך.
בנושא הברית - אנחנו לא חותכים. אמנם היו קצת התלבטויות בדרך, אבל ההחלטה כבר נפלה.
בדרך להיות הורים
רחל, בינתיים הלכתי בימי ראשון. יהיה מאוד נחמד אם נפגש. כל הכבוד על ההחלטיות לגבי הברית (או חוסר הברית יותר נכון).
בדרך, קראתי שאת מחפשת בריכה ללידה. מצאת?
בדרך, קראתי שאת מחפשת בריכה ללידה. מצאת?
בדרך להיות הורים
יש בריכה! אנחנו משאילים מזוג שילד עם המיילדת שלנו... (תודה קרן!)
לפני יומיים נפגשנו עם המיילדת שלנו, וצרפנו גם את ההורים של בנזוגי. היתה פגישה נעימה וחשובה, ונראה לי שהשגנו את מטרותינו:
קודם כל לפזר קצת את הערפל ולתת להם הזדמנות לשאול שאלות (שמן הסתם התרכזו בחששות בסגנון מה-יקרה-אם...), להכיר להם את המיילדת (לא, אין לה קרניים...) והכי חשוב, לדעתי, שיראו עצמם כחלק מהתהליך. לא היתה כאן כוונה (שלנו או של המיילדת) לשכנע אותם שזה הדבר הכי נכון ובטוח שיש, אבל נראה לי שהם יצאו בתחושה שהבחירה שלנו נעשית בשיקול דעת, וזה לא סתם איזה "ג'וק" שנכנס בנו.
בערב נפגשנו עם גיסתי וגיסי, שהווה את מקור הלחץ העיקרי והמאסיבי ביותר על חמתי ("איך את מרשה לבן שלך לסכן ככה את הנכד שלך?!"), וגם איתם היתה לנו שיחה פוריה. היה מעניין לשמוע איך הם רואים את הדברים לאור הנסיון שלהם (שתי לידות בבית-חולים, הראשונה טראומתית במיוחד). גם כאן לא ניסינו לשכנע בצדקתנו, אבל לפחות שיבינו שכל אחד רשאי להחליט החלטות ולפעול על פי דרכו ואמונותיו. גיסתי, למשל, מצהירה כי הלידה הבאה שלה תהיה בניתוח קיסרי. מבחינתי זה שגעון וחוסר אחריות הרבה יותר גדולים מאשר ללדת בבית. אני יכולה לומר לה את דעתי (וכמובן שכבר אמרתי ועוד אומר...), אבל אם זו תהיה הבחירה שלה, אני אכבד את זה. נראה לי שגם אצלם הדברים נכנסו לפרופורציות. אני מקווה.
ובנימה אופטימית זו....לילה טוב! (מחר יוגה, איזה כיף!)
לפני יומיים נפגשנו עם המיילדת שלנו, וצרפנו גם את ההורים של בנזוגי. היתה פגישה נעימה וחשובה, ונראה לי שהשגנו את מטרותינו:
קודם כל לפזר קצת את הערפל ולתת להם הזדמנות לשאול שאלות (שמן הסתם התרכזו בחששות בסגנון מה-יקרה-אם...), להכיר להם את המיילדת (לא, אין לה קרניים...) והכי חשוב, לדעתי, שיראו עצמם כחלק מהתהליך. לא היתה כאן כוונה (שלנו או של המיילדת) לשכנע אותם שזה הדבר הכי נכון ובטוח שיש, אבל נראה לי שהם יצאו בתחושה שהבחירה שלנו נעשית בשיקול דעת, וזה לא סתם איזה "ג'וק" שנכנס בנו.
בערב נפגשנו עם גיסתי וגיסי, שהווה את מקור הלחץ העיקרי והמאסיבי ביותר על חמתי ("איך את מרשה לבן שלך לסכן ככה את הנכד שלך?!"), וגם איתם היתה לנו שיחה פוריה. היה מעניין לשמוע איך הם רואים את הדברים לאור הנסיון שלהם (שתי לידות בבית-חולים, הראשונה טראומתית במיוחד). גם כאן לא ניסינו לשכנע בצדקתנו, אבל לפחות שיבינו שכל אחד רשאי להחליט החלטות ולפעול על פי דרכו ואמונותיו. גיסתי, למשל, מצהירה כי הלידה הבאה שלה תהיה בניתוח קיסרי. מבחינתי זה שגעון וחוסר אחריות הרבה יותר גדולים מאשר ללדת בבית. אני יכולה לומר לה את דעתי (וכמובן שכבר אמרתי ועוד אומר...), אבל אם זו תהיה הבחירה שלה, אני אכבד את זה. נראה לי שגם אצלם הדברים נכנסו לפרופורציות. אני מקווה.
ובנימה אופטימית זו....לילה טוב! (מחר יוגה, איזה כיף!)
בדרך להיות הורים
כל הכבוד על המפגש המשותף עם המיילדת וההורים של בן זוגך. נשמע שזה היה רעיון מוצלח ביותר.
התחלנו קורס הכנה ללידה ושנינו מאוד נהנינו. קיבלנו המון מידע והמדריכה, שהיא גם מיילדת, היא בגישה הוליסטית, או כמו שגיא אמר "מאוד באופן טבעי". אז היינו מרוצים. מדי פעם עלה הנושא של לידה בבית (באופן עקיף ביותר) והיא תמיד הגיבה בצורה חיוביות, מה שהיה נחמד לשמוע. היא לא הטיפה כל הזמן לטובת בית החולים (שלה או בכלל). למרות שאנחנו מתכננים לידה בבית חולים, אנחנו מאוד בעד גישה פתוחה ומקבלת.
ומיד נזכרתי בך, בדרך, כשהיא דיברה על לשיר לעובר ואמרה: "לא לשים אוזניות על הבטן"!!! (איפה החברה שלך - את זוכרת שכתבת לא רק שזה נשמע לי פלצני בטירוף, לפי מה שקראתי - זה לא ממש מומלץ. עדיף לשיר, לא?) היא הסבירה שלשיר לעובר זו דרך מצוינת להשאיר את הראש שלו כלפי מטה, כי את הקול של אמא הוא שומע דרך דרך לשד העצמות שלנו והקול יורד דרך עמוד השדרה אל האגן. אוזניות על הבטן לעומת זאת ממש מזעזעות את העובר, שנמצא בתוך מים שמוליכים קול מצוין וזאת בשילוב אוזניות צמודות זה יותר מדי וממש לא נעים לילד.
התחלנו קורס הכנה ללידה ושנינו מאוד נהנינו. קיבלנו המון מידע והמדריכה, שהיא גם מיילדת, היא בגישה הוליסטית, או כמו שגיא אמר "מאוד באופן טבעי". אז היינו מרוצים. מדי פעם עלה הנושא של לידה בבית (באופן עקיף ביותר) והיא תמיד הגיבה בצורה חיוביות, מה שהיה נחמד לשמוע. היא לא הטיפה כל הזמן לטובת בית החולים (שלה או בכלל). למרות שאנחנו מתכננים לידה בבית חולים, אנחנו מאוד בעד גישה פתוחה ומקבלת.
ומיד נזכרתי בך, בדרך, כשהיא דיברה על לשיר לעובר ואמרה: "לא לשים אוזניות על הבטן"!!! (איפה החברה שלך - את זוכרת שכתבת לא רק שזה נשמע לי פלצני בטירוף, לפי מה שקראתי - זה לא ממש מומלץ. עדיף לשיר, לא?) היא הסבירה שלשיר לעובר זו דרך מצוינת להשאיר את הראש שלו כלפי מטה, כי את הקול של אמא הוא שומע דרך דרך לשד העצמות שלנו והקול יורד דרך עמוד השדרה אל האגן. אוזניות על הבטן לעומת זאת ממש מזעזעות את העובר, שנמצא בתוך מים שמוליכים קול מצוין וזאת בשילוב אוזניות צמודות זה יותר מדי וממש לא נעים לילד.
בדרך להיות הורים
אה, ועוד משהו בעניין הברית. מישהו השבוע סיפר לנו שהמוהל של הבן שלו אמר שהוא ישתמש באל-חוש לפני החיתוך. בפועל, על דעת עצמו, הוא וויתר על השלב הזה ואחר כך אמר להורים, אתם רואים, אפשר גם בלי אל-חוש. איזו חוצפה! עד עכשיו זה מרגיז אותי.
-
- הודעות: 142
- הצטרפות: 23 ספטמבר 2003, 10:37
- דף אישי: הדף האישי של עגור_לבן*
בדרך להיות הורים
יוחננית - ברור שאפשר, לא ?! הרי אם המוהל היה חושב על העוול שהוא עושה לתינוק, הוא בכלל לא היה חותך לו !
חוצפה זו מילה עדינה מדי למה שהמוהל הזה עשה.
חוצפה זו מילה עדינה מדי למה שהמוהל הזה עשה.
בדרך להיות הורים
<גם בדרך התרגזה מהסיפור, אבל העדיפה לא להגיב. היא כרגע בהכחשה של כל ענייני הברית>
בדרך להיות הורים
היום צפיתי בפעם הרביעית (!) בסרט "ללדת בבית". אולי בגלל שצפיתי בו לבדי, ואולי בגלל שהלידה הולכת ומתקרבת (ואולי, כרגיל, בגלל ההורמונים...) - זאת הפעם הראשונה שממש התרגשתי כשראיתי את הלידות. הרגע המופלא הזה בו העובר הופך לתינוק, תנועותיו מוקפות באויר, קולו נשמע....
-
- הודעות: 69
- הצטרפות: 24 מאי 2003, 14:37
- דף אישי: הדף האישי של תי_תי*
בדרך להיות הורים
היום היינו בפגישה האחרונה של קורס ההכנה, שמענו על ההנקה,איך ואיזה בעיות יכולות להיווצר, שמענו על בטיחות בבית ועל הטיפול בתינוק. יש כמה דברים שלא ידעתי ולכן אני שמחה שבחרנו בקורס הזה. השכלנו...
אני חושבת שעוברי הקט התהפך לצד, (שוב, אני יודעת יותר לפי מיקום הגיהוקים שלו שהם עכשיו מצד ימין לטבור). עוד יומיים אלך לרופא שיאשר את הרגשתי ונחשוב איך לסובב אותו חזרה למטה. יש רעיונות? (אני בשבוע ה-36).
בחרנו סופסוף בית חולים: רמב"ם. הייתי בפוריה והתרשמתי ששם יש פחות גמישות, בעיקר במחלקה. את הפירוט על רמב"ם אכתוב בדף השוואה בין בתי חולים.
בנוסף, אני במרתון איסוף הציוד הנחוץ לרגע האמת, זה מתיש אבל מהנה.
אני חושבת שעוברי הקט התהפך לצד, (שוב, אני יודעת יותר לפי מיקום הגיהוקים שלו שהם עכשיו מצד ימין לטבור). עוד יומיים אלך לרופא שיאשר את הרגשתי ונחשוב איך לסובב אותו חזרה למטה. יש רעיונות? (אני בשבוע ה-36).
בחרנו סופסוף בית חולים: רמב"ם. הייתי בפוריה והתרשמתי ששם יש פחות גמישות, בעיקר במחלקה. את הפירוט על רמב"ם אכתוב בדף השוואה בין בתי חולים.
בנוסף, אני במרתון איסוף הציוד הנחוץ לרגע האמת, זה מתיש אבל מהנה.
בדרך להיות הורים
תי תי - אם יש לך חשק, אני אשמח לפירוט בנוגע לדברים חדשים שתרם לך הקורס.
אתמול גם אני הרגשתי גיהוקים, למטה דוקא, וזה הצחיק אותי מאוד. קפיצות קטנות-קטנות בקצב אחיד.
יש תנוחות יוגה שונות שעוזרות "להראות" לעובר את הכיוון הנכון.
אני מתרגלת יוגה עם רוזמרי, שהיא גם מיילדת ברמב"ם. אם במקרה יצא לך ללדת כשהיא במשמרת...היא אשה מדהימה, רגועה, גמישה (הכוונה לגישה, כמובן) ויפה מכל הבחינות. גיסתי ילדה איתה, והיו לה רק מלים טובות.
אתמול גם אני הרגשתי גיהוקים, למטה דוקא, וזה הצחיק אותי מאוד. קפיצות קטנות-קטנות בקצב אחיד.
יש תנוחות יוגה שונות שעוזרות "להראות" לעובר את הכיוון הנכון.
אני מתרגלת יוגה עם רוזמרי, שהיא גם מיילדת ברמב"ם. אם במקרה יצא לך ללדת כשהיא במשמרת...היא אשה מדהימה, רגועה, גמישה (הכוונה לגישה, כמובן) ויפה מכל הבחינות. גיסתי ילדה איתה, והיו לה רק מלים טובות.
-
- הודעות: 8089
- הצטרפות: 13 יוני 2001, 02:23
- דף אישי: הדף האישי של יונת_שרון*
בדרך להיות הורים
תיתי, לגבי ציוד -- את רוב הדברים לא חייבים לקנות לפני ככה שאת לא צריכה לעשות עכשיו מרתונים. תציצי ב-קניות לקראת לידה להתרשם קצת.
בדרך להיות הורים
היי רחל, מה קורה. זו אני איפי אם לא זיהית. אני חוטאת בזמן האחרון ואחרי שכולם נרדמים אני נכנסת לפורום אז חיפשתי ומצאתי אותך. שמחתי לקרוא הכל. לדבר לא מספיקים הרבה אז היה נחמד לקרוא על כל התחושות וההיתלבטויות שלך כאן. איפה הבלוג שלך? אני לא מוצאת.
אני מאלה שצריכות אומץ ללדת בבית אז לכל האמיצות בדף זה(זה לא בציניות) חיזקו ואימצו ושיהיה בהצלחה ובבריאות. ואצלי? אולי בלידה הבאה.
אני מאלה שצריכות אומץ ללדת בבית אז לכל האמיצות בדף זה(זה לא בציניות) חיזקו ואימצו ושיהיה בהצלחה ובבריאות. ואצלי? אולי בלידה הבאה.
בדרך להיות הורים
שאלה ליולדות-הבית: האם יש כאן מישהי שהזמינה רופא ילדים לבדיקת התינוק לאחר הלידה (במקום המסע לבית החולים)? האם יש לכם המלצות לגבי רופא באזור חיפה? כמה עלה לכם ביקור פרטי?
-
- הודעות: 8089
- הצטרפות: 13 יוני 2001, 02:23
- דף אישי: הדף האישי של יונת_שרון*
בדרך להיות הורים
אנחנו הזמנו רופא באופן פרטי. הוא לקח 250 ש"ח על שני ביקורים (אחד למחרת הלידה, והשני אחרי 3 ימים) והיה מאוד נחמד. אבל אנחנו בגליל העליון -- חיפה זה כמעט ארץ אחרת...
-
- הודעות: 8851
- הצטרפות: 10 נובמבר 2001, 08:15
- דף אישי: הדף האישי של תבשיל_קדרה*
בדרך להיות הורים
אלינו באה רופאת משפחה מהמרפאה.
חינם - לקופ"ח יש הגדרה "ביקור בית", וזה ענין של רצון טוב (של הרופא או מנהל המרפאה).
כן, גם אנחנו בארץ אחרת - משגב. יש פה די הרבה יולדות בית.
חינם - לקופ"ח יש הגדרה "ביקור בית", וזה ענין של רצון טוב (של הרופא או מנהל המרפאה).
כן, גם אנחנו בארץ אחרת - משגב. יש פה די הרבה יולדות בית.
-
- הודעות: 169
- הצטרפות: 30 מאי 2003, 08:14
- דף אישי: הדף האישי של מיצי_פיצי*
בדרך להיות הורים
לנו יש רופאת ילדים מאוד נחמדה ולמרות שהתנגדה ללידה בבית הגיעה עוד באותו יום לביקור פרטי ואחרי יומיים לביקור נוסף (שחרור מבית חולים כאילו) ולקחה רק 200 שקלים סמליים, היא אפילו שאלה אם יש צורך שהיא תהיה בלידה עצמה. אבל כל זה קרה בהרצליה.
בדרך להיות הורים
דיברתי עכשיו עם רופאת ילדים שגרה ממש קרוב אלי, וגם מתפקדת כסגנית מנהל מח' פגים וילודים בבי"ח בני-ציון. היא לא מקיימת ביקורי בית, אבל מוכנה לבדוק את התינוק במרפאתה. היא אמרה שהיא תסדר לי תור לפני ששאר הפציינטים מגיעים. בכל מקרה, אם מדובר בימים בהם אין לה שעות קבלה (למשל סופ"ש) - היא המליצה להגיע לבית החולים. האמת היא שהיא בכל מקרה המליצה להגיע לבית החולים (אלא מה?) כדי שיבדקו גם אותי... וכדי לקבל את המענק. כשאמרתי לה שמדובר ב-12 שעות אישפוז כדי לקבל את המענק, היא לא ממש ידעה במה מדובר...
טוב, לפחות יש לי כרגע אופציה ממש נוחה (מעבר לכביש) לימי השבוע. אני אדבר איתו ואסביר לו שרק יוותר על יום שישי (גם למיילדת זה לא ממש נוח, נכון?) ואם יוולד בשבת - ניקח אותו למחרת.
טוב, לפחות יש לי כרגע אופציה ממש נוחה (מעבר לכביש) לימי השבוע. אני אדבר איתו ואסביר לו שרק יוותר על יום שישי (גם למיילדת זה לא ממש נוח, נכון?) ואם יוולד בשבת - ניקח אותו למחרת.
בדרך להיות הורים
דרך אגב - היא לא ממש נשמעה לי בשוק כשאמרתי שאני מתכוונת ללדת בבית. והיא כן נשמעה מאוד נחמדה.
אני מתלבטת האם לומר לרופא שלי, בבדיקה ביום ראשון, שאנחנו מתכננים לידת-בית. אני רוצה לבקש שיעשה לי משטח לסטרפטוקוקוס (למקרה שאצטרך להכין אנטיביוטיקה מראש), ואין לי חשק להמציא תירוצים אחרים. האמת, יש לי תחושה שגם הוא לא יופתע כל-כך. מבטיחה לדווח... האם אתן סיפרתן לרופא הנשים שלכן על לידת הבית המתוכננת?
אני מתלבטת האם לומר לרופא שלי, בבדיקה ביום ראשון, שאנחנו מתכננים לידת-בית. אני רוצה לבקש שיעשה לי משטח לסטרפטוקוקוס (למקרה שאצטרך להכין אנטיביוטיקה מראש), ואין לי חשק להמציא תירוצים אחרים. האמת, יש לי תחושה שגם הוא לא יופתע כל-כך. מבטיחה לדווח... האם אתן סיפרתן לרופא הנשים שלכן על לידת הבית המתוכננת?
בדרך להיות הורים
הביקור אצל הרופא היה נפלא. הוא ממש לא הופתע או התרגש מהכוונה שלנו ללדת בבית. נראה לי שהוא הבין "עם מי יש לו עסק", במובן הטוב של הביטוי. שאלתי שאלות והוא ענה בסבלנות. את הבדיקה לסטרפטוקוקים נעשה בשבוע 36-37. הוא העריך את משקל העובר (1912 גרם של תינוק מתוק ששוכב עם הראש למטה, כמו שהסברתי לו שצריך...) וגם הראה לי איך אפשר להרגיש אותו מבחוץ (לא שלא ידעתי לבד... אי אפשר לפספס טוסיק שנלחץ אליי או רגליים מתחת לצלעות). דיברנו על ההגעה לבית החולים לצורך קבלת המענק, וגם הוא, כמו רופאת הילדים, אמר לי שלא מתעקשים על 12 השעות. קשה לי לסמוך על זה, אבל הלוואי וזה יתברר כנכון (במידה ונחליט לגשת לביה"ח). מישהו יודע, מנסיון, איך מקבלים ב"בני-ציון" ("רוטשילד") יולדות-בית? וב"כרמל"?
-
- הודעות: 142
- הצטרפות: 23 ספטמבר 2003, 10:37
- דף אישי: הדף האישי של עגור_לבן*
בדרך להיות הורים
טוב לשמוע שהרופא לקח את נושא לידת הבית באיזי. אני גם התלבטתי האם לשתף, ובסוף זה נפלט לי, והוא גם הגיב בסדר יחסית (כמו שכתבת, גם הרופא שלנו הבין כנראה עם מי יש לו עסק). לגבי הסטרפטוקוקים - הוא אמר מיוזמתו שהוא יבדוק אם קיימים בשבוע 36.
לגבי מענק הלידה והפרוצדורות הכרוכות - נראה לי שהכי טוב לדבר על זה עם המיילדת שלך, בהנחה שהיא מאיזור מגורייך (בעצם, גם אם לא, היא בטח יודעת).
לגבי מענק הלידה והפרוצדורות הכרוכות - נראה לי שהכי טוב לדבר על זה עם המיילדת שלך, בהנחה שהיא מאיזור מגורייך (בעצם, גם אם לא, היא בטח יודעת).
בדרך להיות הורים
האמת היא שהיא בכל מקרה המליצה להגיע לבית החולים (אלא מה?) כדי שיבדקו גם אותי...
שאלתי את רופא הנשים שלי האם הוא רואה צורך שאני גם אעבור בדיקת רופא לאחר הלידה. הוא אמר שגם בבית חולים, אם אין דימום חריג, תפרים או סיבה מיוחדת אחרת, אז אין צורך בבדיקת רופא. הוא אמר לי, שבמקרים כאלה (שהכל תקין) הרופא התורן רק עובר ושואל מה שלום היולדת.
שאלתי את רופא הנשים שלי האם הוא רואה צורך שאני גם אעבור בדיקת רופא לאחר הלידה. הוא אמר שגם בבית חולים, אם אין דימום חריג, תפרים או סיבה מיוחדת אחרת, אז אין צורך בבדיקת רופא. הוא אמר לי, שבמקרים כאלה (שהכל תקין) הרופא התורן רק עובר ושואל מה שלום היולדת.
-
- הודעות: 5845
- הצטרפות: 08 ינואר 2004, 15:33
- דף אישי: הדף האישי של טרה_רוסה*
בדרך להיות הורים
לי המיילדת אמרה לא להסכים לבדיקה פנימית בבית החולים (אחרי לידת הבית).
ואכן הרופאה רק מיששה לי את הבטן לראות שהרחם התחילה להתכווץ, וביקשה לדעת אם יש דימום רב.
ואכן הרופאה רק מיששה לי את הבטן לראות שהרחם התחילה להתכווץ, וביקשה לדעת אם יש דימום רב.
בדרך להיות הורים
המון זמן שלא כתבתי. אז הנה חזרתי. תחושת הקינון נכנסה בי חזק והיה לי צורך עז לסדר את הבית, לארגן אותו ולזרוק המון דברים. הזמנו דברים והחלטנו להשכיר עריסה להתחלה, למקרה שלא נסתדר עם השינה המשותפת. המוכרת כל הזמן אמרה שעדיף שאקנה סדינים שמתאימים למיטת תינוק ולא לעריסה, כדי שישמשו אותנו גם אחר-כך. גיא סיפר לה שאנחנו מתכוונים שהתינוק ישן איתנו, והיא הייתה ממש אחלה בעניין. אמרה שבארץ זה לא כל-כך מקובל אבל שבאנגליה זה מאוד נפוץ. שאלה אם קראנו על זה מחקרים. אני כמובן ישבתי בצד והחלפתי צבעים.
אנחנו מאוד, מאוד נהנים בקורס הכנה ללידה. המיילדת שמעבירה את הקורס היא מאוד טבעית, הומיאופטית, מאוד נגד התערבות רופאים בלידה, בחוברת שהיא חילקה לנו היא כותבת גם על האפשרות ללדת בבית, ובכלל היא נתנה לנו המון מידע והפחיתה חרדות באופן משמעותי.
אנחנו מאוד, מאוד נהנים בקורס הכנה ללידה. המיילדת שמעבירה את הקורס היא מאוד טבעית, הומיאופטית, מאוד נגד התערבות רופאים בלידה, בחוברת שהיא חילקה לנו היא כותבת גם על האפשרות ללדת בבית, ובכלל היא נתנה לנו המון מידע והפחיתה חרדות באופן משמעותי.
-
- הודעות: 69
- הצטרפות: 24 מאי 2003, 14:37
- דף אישי: הדף האישי של תי_תי*
בדרך להיות הורים
חזרתי...
למרות שהורדתי פרופיל בעבודה אני לא מצליחה להתפנות יותר לפורום וזה חסר לי. אני ממש שואבת כוחות מכאן.
לגבי הקורס, אני חושבת שעכשיו אני יודעת איפה לשים את הדגש, למה לשים לב יותר, מה חשוב בשלבים השונים וכ'ו. קבלנו גם חומר כתוב שאקח איתי ללידה.
על הנקה למדתי הרבה, מקווה שאצליח ליישם. אם לא ילך אז אזמין יועצת הנקה הביתה.
הייתי אצל הרופא ומתברר שטעיתי לגבי תנוחת העובר. הוא עם הראש למטה כבר מהחודש השביעי, כשבמהלך השמיני הוא עבר לשכיבה לשבועיים וחזר לתנוחה הקודמת. אחרי ההסבר של הרופא כל התחושות והבליטות הסתדרו במקום (במובן ההבנתי שלי).
לגבי בדיקת הסטרפטוקוקוס הרופא אמר שאין צורך. (?)
הציוד שקניתי הוא מאוד מינימלי, נכון להיום: סטים בודדים של ביגוד ראשוני לילוד, טיטולים, קיסמי אוזניים, שמיכת פליז ליציאה מבית החולים (אמרו לי ששמיכות לשינה עוד אקבל), משחה לטוסיק ופיצ'פקס כאלה. ציוד גדול, כמו עגלה, כיסא בטיחות, לול, מיטה, עריסה, אמבטיה, כיסא אוכל, מנשא - קבלתי, כשחלק הם בהשאלה. גם בגדים לחודשים השונים קבלתי או רכשתי במחירים סמליים ממרכזי יד שניה. ראשונה שקבלתי הגיעה דווקא מדודים בחו"ל, שכללה כמה בגדים לשלבים שונים ואת הדובי הראשון.
מצעים למיטה קבלתי ומצעים לעריסה אמא שלי רוצה לתפור...
לגבי השינה, אני רוצה לנסות לינה משפחתית ובמקרה שלא יסתדר לי, לבן הזוג או לילד אז יש תחליף, כמובן שבחדר שלנו, לידי.
טוב, נשארו עוד שלושה שבועות (מבחינה רשמית), אני מתרגשת מאוד וכל הזמן חושבת על איך יהיה לי, לילד, איך אסתדר בבית וכ'ו.
למרות שהורדתי פרופיל בעבודה אני לא מצליחה להתפנות יותר לפורום וזה חסר לי. אני ממש שואבת כוחות מכאן.
לגבי הקורס, אני חושבת שעכשיו אני יודעת איפה לשים את הדגש, למה לשים לב יותר, מה חשוב בשלבים השונים וכ'ו. קבלנו גם חומר כתוב שאקח איתי ללידה.
על הנקה למדתי הרבה, מקווה שאצליח ליישם. אם לא ילך אז אזמין יועצת הנקה הביתה.
הייתי אצל הרופא ומתברר שטעיתי לגבי תנוחת העובר. הוא עם הראש למטה כבר מהחודש השביעי, כשבמהלך השמיני הוא עבר לשכיבה לשבועיים וחזר לתנוחה הקודמת. אחרי ההסבר של הרופא כל התחושות והבליטות הסתדרו במקום (במובן ההבנתי שלי).
לגבי בדיקת הסטרפטוקוקוס הרופא אמר שאין צורך. (?)
הציוד שקניתי הוא מאוד מינימלי, נכון להיום: סטים בודדים של ביגוד ראשוני לילוד, טיטולים, קיסמי אוזניים, שמיכת פליז ליציאה מבית החולים (אמרו לי ששמיכות לשינה עוד אקבל), משחה לטוסיק ופיצ'פקס כאלה. ציוד גדול, כמו עגלה, כיסא בטיחות, לול, מיטה, עריסה, אמבטיה, כיסא אוכל, מנשא - קבלתי, כשחלק הם בהשאלה. גם בגדים לחודשים השונים קבלתי או רכשתי במחירים סמליים ממרכזי יד שניה. ראשונה שקבלתי הגיעה דווקא מדודים בחו"ל, שכללה כמה בגדים לשלבים שונים ואת הדובי הראשון.
מצעים למיטה קבלתי ומצעים לעריסה אמא שלי רוצה לתפור...
לגבי השינה, אני רוצה לנסות לינה משפחתית ובמקרה שלא יסתדר לי, לבן הזוג או לילד אז יש תחליף, כמובן שבחדר שלנו, לידי.
טוב, נשארו עוד שלושה שבועות (מבחינה רשמית), אני מתרגשת מאוד וכל הזמן חושבת על איך יהיה לי, לילד, איך אסתדר בבית וכ'ו.
-
- הודעות: 242
- הצטרפות: 09 ספטמבר 2003, 22:36
- דף אישי: הדף האישי של אמא_מתחדשת*
בדרך להיות הורים
אני קוראת אתכן (מלווה בקריאה כל הדרך) ויחד איתכן נתעוררת בי שוב ההתרגשות, הציפיה וגם החששות שלפני הלידה.
עכשיו קראתי את תי תי והתמלאו לי העיניים בדמעות.
שתהיה לכל אחת ואחת מכן לידה נפלאה ועוצמתית.
וכמובן גם שיהייה זורם וכייף עם ה|תינוק| החדש.
עכשיו קראתי את תי תי והתמלאו לי העיניים בדמעות.
שתהיה לכל אחת ואחת מכן לידה נפלאה ועוצמתית.
וכמובן גם שיהייה זורם וכייף עם ה|תינוק| החדש.
-
- הודעות: 69
- הצטרפות: 24 מאי 2003, 14:37
- דף אישי: הדף האישי של תי_תי*
בדרך להיות הורים
אמא מתחדשת, כתבתי בשיא התמציתיות את הרגשתי וגרמתי לך לדמעות? טוב שלא כתבתי את כל מה שאני מרגישה וחושבת... (התרגשתי בעצמי מתגובתך).
עגור לבן, עכשיו בקרתי בדף שלי. לגבי התנוחה כתבתי למעלה, תודה על ההתיחסות. לגבי סיגל, אברר וארשום כאן או בדף יוגה בהריון את הטלפון.
עגור לבן, עכשיו בקרתי בדף שלי. לגבי התנוחה כתבתי למעלה, תודה על ההתיחסות. לגבי סיגל, אברר וארשום כאן או בדף יוגה בהריון את הטלפון.
בדרך להיות הורים
תי תי, גם אני מתרגשת יחד איתך. ככל שעובר הזמן, התחושה נעשית יותר ויותר מוחשית.
בקשר לסטרפטוקוקים - דיברתי עם הרופא שלי, והוא אמר שבארץ אין הרבה נשאיות (לעומת ארה"ב, שם שליש מהנשים נושאות את הסטרפטוקוקוס), ולכן לא עושים את המשטח באופן שגרתי. אני החלטתי לבדוק, כיוון שזו אינה בדיקה פולשנית (משטח פשוט מהנרתיק). במידה ואמצא נשאית, אצטרך לדאוג לעירוי + אנטיביוטיקה ללידה בבית, והייתי רוצה להתארגן לזה מראש ובלי לחץ.
כרגיל - כל אחת עושה מה שטוב לה ומה שנראה נכון בעיניה. הרופא שלי הסכים איתי, ולא הביע שום היסוס או התנגדות לביצוע הבדיקה.
בקשר לסטרפטוקוקים - דיברתי עם הרופא שלי, והוא אמר שבארץ אין הרבה נשאיות (לעומת ארה"ב, שם שליש מהנשים נושאות את הסטרפטוקוקוס), ולכן לא עושים את המשטח באופן שגרתי. אני החלטתי לבדוק, כיוון שזו אינה בדיקה פולשנית (משטח פשוט מהנרתיק). במידה ואמצא נשאית, אצטרך לדאוג לעירוי + אנטיביוטיקה ללידה בבית, והייתי רוצה להתארגן לזה מראש ובלי לחץ.
כרגיל - כל אחת עושה מה שטוב לה ומה שנראה נכון בעיניה. הרופא שלי הסכים איתי, ולא הביע שום היסוס או התנגדות לביצוע הבדיקה.
בדרך להיות הורים
בנות - מה קורה? מישהי כבר ילדה? אל תשכחו לעדכן - כמובן.
אתמול עשיתי היפנוזה, לקראת הלידה. אני לא בטוחה שאני אצליח להפעיל את זה בעצמי בזמן הלידה אבל כולי תקווה שזה יפחית את החרדות עד ללידה, וגם זה חשוב. בסך הכל זאת הייתה חוויה מאוד נעימה, ויצאתי משם מאושרת ומלאת אנרגיות - לא הייתי מסוגלת לחזור הביתה וכך מצאנו את עצמנו אוכלים בשר במסעדה. או יותר נכון, אני אכלתי בשר וגיא רק הסתכל עלי. אחר-כך אכלנו גם שתי מנות אחרונות: הזמנו אחת והביאו לנו עוד אחת חינם. נו, אסור לבזבז אוכל אז אכלנו את שתיהן. האמת, בכל ההריון לא גבר לי התיאבון במיוחד, אבל בשבועיים האחרונים אני לא מפסיקה לאכול. ואוכל, אוכל, לא סתם סנדוויץ או סלט בריא.
חוץ מזה, קשה לי להחליט עד מתי לעבוד. עד ללידה, או להפסיק קצת קודם. מה איתכן? מצד אחד, טוב לי בעבודה, ונחמד לקבל משכורת בסוף החודש. אבל זה כבר לא פשוט - אין לי כוח. קשה לי לשבת כי אז כואב לי הגב, וקשה לי לעמוד כי אז הבטן כואבת. וקשה לי לרוץ לחפש את התלמידים, כי כבר קשה לי לזוז. זה לא קשה בלתי נסבל, ממש לא. זה פשוט כבר לא קל.
אתמול עשיתי היפנוזה, לקראת הלידה. אני לא בטוחה שאני אצליח להפעיל את זה בעצמי בזמן הלידה אבל כולי תקווה שזה יפחית את החרדות עד ללידה, וגם זה חשוב. בסך הכל זאת הייתה חוויה מאוד נעימה, ויצאתי משם מאושרת ומלאת אנרגיות - לא הייתי מסוגלת לחזור הביתה וכך מצאנו את עצמנו אוכלים בשר במסעדה. או יותר נכון, אני אכלתי בשר וגיא רק הסתכל עלי. אחר-כך אכלנו גם שתי מנות אחרונות: הזמנו אחת והביאו לנו עוד אחת חינם. נו, אסור לבזבז אוכל אז אכלנו את שתיהן. האמת, בכל ההריון לא גבר לי התיאבון במיוחד, אבל בשבועיים האחרונים אני לא מפסיקה לאכול. ואוכל, אוכל, לא סתם סנדוויץ או סלט בריא.
חוץ מזה, קשה לי להחליט עד מתי לעבוד. עד ללידה, או להפסיק קצת קודם. מה איתכן? מצד אחד, טוב לי בעבודה, ונחמד לקבל משכורת בסוף החודש. אבל זה כבר לא פשוט - אין לי כוח. קשה לי לשבת כי אז כואב לי הגב, וקשה לי לעמוד כי אז הבטן כואבת. וקשה לי לרוץ לחפש את התלמידים, כי כבר קשה לי לזוז. זה לא קשה בלתי נסבל, ממש לא. זה פשוט כבר לא קל.
בדרך להיות הורים
אני אישית במצב ליוייתני מתקדם, שוחה בסלו-מושן.....
בדרך להיות הורים
איזה תיאור נפלא וקולע
בדרך להיות הורים
היום ביקרנו בחדר לידה. איזו חויה מרנינה לאחר הצהריים של יום שישי...
אנחנו אמנם מתכוונים ללדת בבית, אבל סקרן אותנו לראות ולשמוע, וגם להכין עצמנו נפשית למקרה שנצטרך להתפנות לבית חולים.
נכנסנו לחדר לידה - המיילדת (שהיא גם המורה ליוגה), בנזוגי ואני. היא הסבירה לנו על הנהלים של חדר הלידה, תהליך הלידה עצמו, אמצעי טשטוש (אילו אמצעים יש, מה היתרונות והחסרונות של כל דבר), תנוחות לצירים וללידה, אמצעי-חירום (ואקום, מלקחיים) ומה קורה לאחר הלידה.
לא יצאתי מזועזעת (חוץ מהמלקחיים...) אבל גם היתה לי תחושה שהמיילדת ייפתה את הדברים. ממנה זה נשמע כאילו באמת מקשיבים לרצון כל יולדת, והגמישות מקסימלית. בשורה תחתונה - אני מאוד מקווה לא להעמיד את זה במבחן המציאות.
אנחנו אמנם מתכוונים ללדת בבית, אבל סקרן אותנו לראות ולשמוע, וגם להכין עצמנו נפשית למקרה שנצטרך להתפנות לבית חולים.
נכנסנו לחדר לידה - המיילדת (שהיא גם המורה ליוגה), בנזוגי ואני. היא הסבירה לנו על הנהלים של חדר הלידה, תהליך הלידה עצמו, אמצעי טשטוש (אילו אמצעים יש, מה היתרונות והחסרונות של כל דבר), תנוחות לצירים וללידה, אמצעי-חירום (ואקום, מלקחיים) ומה קורה לאחר הלידה.
לא יצאתי מזועזעת (חוץ מהמלקחיים...) אבל גם היתה לי תחושה שהמיילדת ייפתה את הדברים. ממנה זה נשמע כאילו באמת מקשיבים לרצון כל יולדת, והגמישות מקסימלית. בשורה תחתונה - אני מאוד מקווה לא להעמיד את זה במבחן המציאות.
-
- הודעות: 941
- הצטרפות: 28 אוגוסט 2002, 01:11
- דף אישי: הדף האישי של אמא_אדמה*
בדרך להיות הורים
היי בדרך.
אני עוד כאן, גולשת.
התחלתי לקרוא (בפעם המי יודע כמה ) את לגדל ילדים בלי חיתולים ואחרי שעה אפילו לא הגעתי לאמצע.
נראה לי שזה הדף הכי ארוך בבאופן.
מה שלומך ? ממשיכה לשחות עם ליוויתנים?
כשהייתי בהריון כמעט ולא הרגשתי אותו. נהניתי כל כך במיוחד מהחודשים האחרונים.
כל הזמן הרגשתי שאני מסוגלת למשוך את ההריון הזה עוד כמה חודשים טובים. בסוף ילדתי אפילו קצת לפני הזמן...
אני עוד כאן, גולשת.
התחלתי לקרוא (בפעם המי יודע כמה ) את לגדל ילדים בלי חיתולים ואחרי שעה אפילו לא הגעתי לאמצע.
נראה לי שזה הדף הכי ארוך בבאופן.
מה שלומך ? ממשיכה לשחות עם ליוויתנים?
כשהייתי בהריון כמעט ולא הרגשתי אותו. נהניתי כל כך במיוחד מהחודשים האחרונים.
כל הזמן הרגשתי שאני מסוגלת למשוך את ההריון הזה עוד כמה חודשים טובים. בסוף ילדתי אפילו קצת לפני הזמן...
-
- הודעות: 69
- הצטרפות: 24 מאי 2003, 14:37
- דף אישי: הדף האישי של תי_תי*
בדרך להיות הורים
בנות (ןבנים), עשיתי זאת.
יש חדש בבית.
ילדתי ב-13.2, שבועיים לפני הזמן. רק היום הצלחתי להתפנות קצת, (גם מנטלית) ולכתוב מעט.
מקווה שהכל בסדר אצלכן, אוהבת ומאושרת, תי תי.
סיפור הלידה עוד יגיע, מבטיחה.
יש חדש בבית.
ילדתי ב-13.2, שבועיים לפני הזמן. רק היום הצלחתי להתפנות קצת, (גם מנטלית) ולכתוב מעט.
מקווה שהכל בסדר אצלכן, אוהבת ומאושרת, תי תי.
סיפור הלידה עוד יגיע, מבטיחה.
-
- הודעות: 5845
- הצטרפות: 08 ינואר 2004, 15:33
- דף אישי: הדף האישי של טרה_רוסה*
בדרך להיות הורים
מזל טוב! @}
בדרך להיות הורים
תי תי אלפי מזל טובים!
מחכה לסיפור הלידה...
מחכה לסיפור הלידה...
-
- הודעות: 3314
- הצטרפות: 24 יולי 2002, 23:08
- דף אישי: הדף האישי של ורד_לב*
בדרך להיות הורים
אתן מוזמנות גם לבקר פה
ושיהיה בהצלחה
ושיהיה בהצלחה
בדרך להיות הורים
תי תי ! מזל טוב! מאושרת כל-כך לשמוע ומחכה לקרוא את סיפור הלידה.
שיהיה לכם המון, המון כיף.
שיהיה לכם המון, המון כיף.
בדרך להיות הורים
אתמול עשיתי מוניטור והתבשרתי כי יש לי צירים! איזו התרגשות! אני פשוט ב- HIGH וכמובן שלא הלכתי ללמד היום. נכון, הלידה עדיין לא בפתח - התינוק עוד גבוה, צוואר הרחם סגור... אבל זה ממש לא מעניין אותי.
באופן מאוד פסיכולוגי, כמובן שלפני המוניטור לא ידעתי שאלה הם צירים. אבל עכשיו אני גם מרגישה אותם והם גם קצת כואבים לפעמים.
אני כבר שבוע 38 - הזמן טס. מאוד מרגש.
באופן מאוד פסיכולוגי, כמובן שלפני המוניטור לא ידעתי שאלה הם צירים. אבל עכשיו אני גם מרגישה אותם והם גם קצת כואבים לפעמים.
אני כבר שבוע 38 - הזמן טס. מאוד מרגש.
-
- הודעות: 142
- הצטרפות: 23 ספטמבר 2003, 10:37
- דף אישי: הדף האישי של עגור_לבן*
בדרך להיות הורים
תי תי - המון מזל טוב, גם אני מחכה לקרוא את סיפור הלידה... גם אני רוצה שבועיים לפני הזמן...
יוחננית - כמה מרגש, המון בהצלחה, שילך בקלות ומחכה לעדכונים !
יוחננית - כמה מרגש, המון בהצלחה, שילך בקלות ומחכה לעדכונים !
בדרך להיות הורים
מה יהיה? כבר קשה לי כל-כך לחכות! כשאמרו לי כל החברות שהריון נמשך 8 חודשים ושנה, לא האמנתי. אבל זה פשוט כך. הזמן כאילו עומד מלכת. טוב, אני קצת מגזימה, אבל בערך ככה אני מרגישה. עכשיו אני נזכרת באמירה חשובה שנכתבה בשירותי הבנות במחנה שמונים: עוד לא נולד המניאק שיעצור את הזמן. זה עזר לי אז להבין שמתישהו, בכל הזאת, התירונית תסתיים. אולי גם עכשיו אני אחשוב על זה
בדרך להיות הורים
גם אני לא ידעתי שיש לי צירים (ברקסטון-היקס, המתחזים האלה...) עד שהמיילדת אמרה לי שההתקשויות הארוכות האלה הן לא הטוסיק של התינוק. מחר המיילדת באה אלינו הביתה, ונראה יחד איך מתארגנים פיזית ללידה בבית. בריכה - יש. בגדים לתינוק - יש. מיטה מתחברת לשלנו - יש. ציפיה - יש. מצב רוח טוב - יש. חסרים רק כלי נגינה... ושהתינוקי יחליט שזה הזמן שמתאים לו.
בדרך להיות הורים
בדרך, את יכולה לפרט על המיטה שמתחברת לשלכם?
בדרך להיות הורים
הי יוחננית, בכיף - תשלחי לי כתובת מייל שלך, ואני אשלח לך קישור לאתר פרטי שלנו שיש בו תמונות של המיטה.
miri sc@hotmail.com
miri sc@hotmail.com
בדרך להיות הורים
מדהים איך אחרי תקופה ארוכה שלא שמעתי עצות מעצבנות ומיותרות מסביב (מישהו כבר אמר משהו על פתיחת הדף שמיעה סלקטיבית) פתאום עכשיו יש לכולם שוב מה לומר, ובעיקר בסגנון: "נו, סופרים את הדקות לאחור?" (מה זה פה, ממריאים?!) "כבר החלטתם לאיזה בית חולים ללכת?" (כן בטח - בית חולים פרטי. מאוד פרטי...) "התיק מוכן?" (תמיד מוכן - אם רק מישהו יתן לי עכשיו כרטיס טיסה לניו-זילנד...) "ממשיכים לסחוב?" (מישהו זקוק לסבל?) "את עדיין בהריון?" (לא, אין לי מושג למה התבור מסתיר לי את הרגליים...?).........................................
בדרך להיות הורים
קצת קשה להקליד רק עם יד אחת, אבל זה מה שנשאר לי פנוי כעת שאני חובקת תינוק מקסים מקסים !
ילדתי ביום שישי, 10 ימים לפני הזמן. הייתה חוויה מדהימה ואנחנו כבר בבית.
ילדתי ביום שישי, 10 ימים לפני הזמן. הייתה חוויה מדהימה ואנחנו כבר בבית.
-
- הודעות: 3017
- הצטרפות: 29 פברואר 2004, 08:57
- דף אישי: הדף האישי של סיגל_ב*
בדרך להיות הורים
מזל טוב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ברכות חמות!
איזה יופי! @} @} @}
תהנו, תהנו, תהנו!!!!
ברכות חמות!
איזה יופי! @} @} @}
תהנו, תהנו, תהנו!!!!
-
- הודעות: 941
- הצטרפות: 28 אוגוסט 2002, 01:11
- דף אישי: הדף האישי של אמא_אדמה*
בדרך להיות הורים
בשעה טובה, יוחננית!
(מתי כבר תפתחי דף בית??)
(מתי כבר תפתחי דף בית??)
-
- הודעות: 880
- הצטרפות: 18 אוקטובר 2001, 17:18
- דף אישי: הדף האישי של חגית_פ*
בדרך להיות הורים
ברכות למזל טוב והמון בריאות ושמחה !!
בדרך להיות הורים
מ ז ל ט ו ב !!!!!!!!!!!!!!!
<בדרך מתחילה לחשוב על פתיחת דף חדש לכל המתחילות בדרך החדשה...אחרי הלידה שלה
בינתיים בעלה מכנה אותה "לוויתנית מקננת">
<בדרך מתחילה לחשוב על פתיחת דף חדש לכל המתחילות בדרך החדשה...אחרי הלידה שלה
בינתיים בעלה מכנה אותה "לוויתנית מקננת">
-
- הודעות: 5845
- הצטרפות: 08 ינואר 2004, 15:33
- דף אישי: הדף האישי של טרה_רוסה*
בדרך להיות הורים
מזל טוב! @}
-
- הודעות: 379
- הצטרפות: 04 אוגוסט 2003, 17:14
- דף אישי: הדף האישי של מייק_בר_רב_אשי*
בדרך להיות הורים
יוחננית ובנזוגה - יופי!
קבלו חיבוק וברכות חמות.
קבלו חיבוק וברכות חמות.
-
- הודעות: 2560
- הצטרפות: 23 דצמבר 2002, 00:39
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_יונת*
בדרך להיות הורים
יוחננית וגיא,
מזל טוב!
חיבוק ונשיקות גם ממני (וגם לצאצא שאני מחכה לפגוש).
מזל טוב!
חיבוק ונשיקות גם ממני (וגם לצאצא שאני מחכה לפגוש).
בדרך להיות הורים
תודה לכולם על הברכות החמות! איזה כיף
אנחנו מאוד מתרגשים, ולא מפסיקים להסתכל על התינוק המתוק.
אנחנו מאוד מתרגשים, ולא מפסיקים להסתכל על התינוק המתוק.
-
- הודעות: 142
- הצטרפות: 23 ספטמבר 2003, 10:37
- דף אישי: הדף האישי של עגור_לבן*
בדרך להיות הורים
יוחננית - וואו, מזל טוב, המון המון מזל טוב.
בדרך - אני שולחת לך מייל, תוכלי לשלוח לי את האתר עם התמונות של המיטה המתחברת?
בדרך - אני שולחת לך מייל, תוכלי לשלוח לי את האתר עם התמונות של המיטה המתחברת?
בדרך להיות הורים
כולן יולדות סביבי....
שלשום בערב התקשרתי לחברה שהיתה אמורה ללדת בערך בזמן שלי (אם בכלל יש דבר כזה. אני מתחילה לפקפק) ולמעשה דיברתי איתה בין ציר לציר. היה מרגש ומשעשע לדעת שהנה, עכשיו זה קורה. בסופו של דבר הצירים התגברו (היא כל הזמן פחדה שהם יפסקו) והיא ילדה בבוקר למחרת בן מקסים.
אני מאוד משתדלת שלא להכנס למחשבות האלה של "נו, מתי אני?" אפילו שזה נורא קשה כשכל הזמן שואלים אותי אנשים (כאילו שאני קובעת). אני יודעת שהוא יגיע כשיהיה לו נכון להגיח. ובינתיים אני נהנית מהתנועות מבפנים, מהשיחות השקטות איתו ומהנשימה המשותפת.
<ואיזה מזל, רחל, שגם את פה...>
שלשום בערב התקשרתי לחברה שהיתה אמורה ללדת בערך בזמן שלי (אם בכלל יש דבר כזה. אני מתחילה לפקפק) ולמעשה דיברתי איתה בין ציר לציר. היה מרגש ומשעשע לדעת שהנה, עכשיו זה קורה. בסופו של דבר הצירים התגברו (היא כל הזמן פחדה שהם יפסקו) והיא ילדה בבוקר למחרת בן מקסים.
אני מאוד משתדלת שלא להכנס למחשבות האלה של "נו, מתי אני?" אפילו שזה נורא קשה כשכל הזמן שואלים אותי אנשים (כאילו שאני קובעת). אני יודעת שהוא יגיע כשיהיה לו נכון להגיח. ובינתיים אני נהנית מהתנועות מבפנים, מהשיחות השקטות איתו ומהנשימה המשותפת.
<ואיזה מזל, רחל, שגם את פה...>
-
- הודעות: 3017
- הצטרפות: 29 פברואר 2004, 08:57
- דף אישי: הדף האישי של סיגל_ב*
בדרך להיות הורים
גם אני כאן...
(שבוע 41....)
(שבוע 41....)
-
- הודעות: 3017
- הצטרפות: 29 פברואר 2004, 08:57
- דף אישי: הדף האישי של סיגל_ב*
-
- הודעות: 142
- הצטרפות: 23 ספטמבר 2003, 10:37
- דף אישי: הדף האישי של עגור_לבן*
בדרך להיות הורים
גם לי נראה שכולן מסביבי יולדות כבר.
בטח שאני פה, וגם נראה לי שיש לי עוד הרבה זמן. אני רק ב 37+3...
למרות שאני חושבת שהיום הוא סוף סוף החליט לרדת למטה. מצד שני, אולי אני מדמיינת...
בדרך, באיזה שבוע את?
בטח שאני פה, וגם נראה לי שיש לי עוד הרבה זמן. אני רק ב 37+3...
למרות שאני חושבת שהיום הוא סוף סוף החליט לרדת למטה. מצד שני, אולי אני מדמיינת...
בדרך, באיזה שבוע את?
בדרך להיות הורים
38+1 וגם אני מרגישה שיש עדיין זמן.
אני מנסה לדמיין את הרגע שבו אבין שהלידה התחילה. איזו התרגשות... להתחיל לארגן את הבית, להתקשר למיילדת ולהורים, לנשום לנשום לנשום....
מצד שני, כמו שהרגשתי שההריון התחיל מהרגע שרק חשבתי עליו, ככה אני מרגישה שהלידה התחילה מזמן.
אני מנסה לדמיין את הרגע שבו אבין שהלידה התחילה. איזו התרגשות... להתחיל לארגן את הבית, להתקשר למיילדת ולהורים, לנשום לנשום לנשום....
מצד שני, כמו שהרגשתי שההריון התחיל מהרגע שרק חשבתי עליו, ככה אני מרגישה שהלידה התחילה מזמן.
-
- הודעות: 2818
- הצטרפות: 28 אוקטובר 2003, 20:13
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_שץ*
בדרך להיות הורים
בדרך, את הולכת ללדת בבית? איזה כיף לך!
יוחננית, אין לך דף בית אז המון מזל טוב!
יוחננית, אין לך דף בית אז המון מזל טוב!
בדרך להיות הורים
אתמול היינו בסרט ("21 גרם". מומלץ. שון פן תמיד מצליח לעשות לי את זה). רגעים אחרונים של ספונטניות לתקופה הקרובה. מנסה לחשוב מה יהיה אחרי. איך יראו חיינו. איך נרגיש. עד לא מזמן לא הייתי מסוגלת לחשוב צעד אחד מעבר ללידה, כאילו ההריון מסתיים שם, ברגע שהוא ינשום נשימה ראשונה. והנה עכשיו הדברים מתחילים להתבהר. אולי זה המוח שגם מבשיל לקראת ההורות.
-
- הודעות: 142
- הצטרפות: 23 ספטמבר 2003, 10:37
- דף אישי: הדף האישי של עגור_לבן*
בדרך להיות הורים
אהלן בדרך - מה שלום האף שלך? כבר בשל?
אצלי - אחותי היקרה מכל (והחסרת טאקט בעליל) אמרה לפני כמה ימים שאני עוד לא נפוחה מספיק... נו שוין.
אצלי - אחותי היקרה מכל (והחסרת טאקט בעליל) אמרה לפני כמה ימים שאני עוד לא נפוחה מספיק... נו שוין.
בדרך להיות הורים
כנראה שעדיין לא............. הוא רק קיבל קצת צבע מהטיול של אתמול ברמת הנדיב
את יכולה להוסיף את המשפט של אחותך לאוסף אמרות השפר של הנשמות הטובות... למרות שבטח לא היתה לה כוונה רעה.
את יכולה להוסיף את המשפט של אחותך לאוסף אמרות השפר של הנשמות הטובות... למרות שבטח לא היתה לה כוונה רעה.
-
- הודעות: 611
- הצטרפות: 04 מרץ 2004, 16:52
- דף אישי: הדף האישי של ב_דרך*
בדרך להיות הורים
לילה. לא מסוגלת להרדם. שוכבת על צד ימין. לא נוח. צד שמאל. נתפס הצואר. על הפוף. שירותים. אולי בכל זאת מיטה. ימין. שמאל. ימין. פוף? אוף! קמה לשרותים. בפעם החמישית אולי. הפקק הרירי יורד. .
-
- הודעות: 276
- הצטרפות: 15 אוקטובר 2002, 10:38
- דף אישי: הדף האישי של שרה_לה*
בדרך להיות הורים
איזה יופי. עכשיו אין ספק שתלדי. ב........שבועיים הקרובים. אל יאוש, זה מתקרב.
-
- הודעות: 544
- הצטרפות: 19 מרץ 2004, 09:58
- דף אישי: הדף האישי של יוחננ_ית*
בדרך להיות הורים
בדרך, זהו - מסע הלידה שלך מתחיל! אז שתהיה לך חוויה מדהימה, אני בטוחה שכך יהיה. ותעדכני...
-
- הודעות: 941
- הצטרפות: 28 אוגוסט 2002, 01:11
- דף אישי: הדף האישי של אמא_אדמה*
בדרך להיות הורים
מה קורה?? אני במתח...
-
- הודעות: 611
- הצטרפות: 04 מרץ 2004, 16:52
- דף אישי: הדף האישי של ב_דרך*
-
- הודעות: 611
- הצטרפות: 04 מרץ 2004, 16:52
- דף אישי: הדף האישי של ב_דרך*
בדרך להיות הורים
אנחנו הורים! ילדנו היום בבוקר בן מקסים (נכון שרה לה ? חסר לך שתגידי שלא...) בלידת בית מעצימה. תודה לכל מי שאיחל לנו דברים טובים - היתה לזה משמעות גדולה בעיניי.
-
- הודעות: 941
- הצטרפות: 28 אוגוסט 2002, 01:11
- דף אישי: הדף האישי של אמא_אדמה*
בדרך להיות הורים
ואאאאאאאאאאוווווווו!
מזל טוב, חמודים.
אני שמחה מאוד לשמוע שהיה מעצים.
מזל טוב, חמודים.
אני שמחה מאוד לשמוע שהיה מעצים.
-
- הודעות: 3541
- הצטרפות: 15 יוני 2003, 00:44
- דף אישי: הדף האישי של ה_עוגיה*
בדרך להיות הורים
מזל טוב איזה כיף לשמוע...
-
- הודעות: 586
- הצטרפות: 08 פברואר 2004, 17:47
בדרך להיות הורים
מזל טוב
ואיזה יופי שהיתה לידה טובה.
<מויש קוראת סמויה של הדף מיום היווסדו>
ואיזה יופי שהיתה לידה טובה.
<מויש קוראת סמויה של הדף מיום היווסדו>
-
- הודעות: 54
- הצטרפות: 11 מרץ 2004, 00:38
- דף אישי: הדף האישי של יונת_א*
בדרך להיות הורים
מזל טוב! @}
-
- הודעות: 8089
- הצטרפות: 13 יוני 2001, 02:23
- דף אישי: הדף האישי של יונת_שרון*
בדרך להיות הורים
מזל טוב!
תהנו לכם!
תהנו לכם!
-
- הודעות: 3017
- הצטרפות: 29 פברואר 2004, 08:57
- דף אישי: הדף האישי של סיגל_ב*
בדרך להיות הורים
מ ז ל ט ו ב !!!
תהנו!!! @}@}@}@}@}@}
תהנו!!! @}@}@}@}@}@}
-
- הודעות: 379
- הצטרפות: 04 אוגוסט 2003, 17:14
- דף אישי: הדף האישי של מייק_בר_רב_אשי*
בדרך להיות הורים
בדרך יקרה ומאושרת,
כולנו מתרגשים אתך.
ליוינו אותך במסע ארוך, והנה הגיע לסופו הנפלא.
מברכים אותך ואת כל משפחתך.
מאחלים כל טוב.
ודואגים: מה יהיה עם הניק שלך?
ומה עם שם הדף?
ומי ימשיך לשאת את דגל הדף?
מזל טוב!
כולנו מתרגשים אתך.
ליוינו אותך במסע ארוך, והנה הגיע לסופו הנפלא.
מברכים אותך ואת כל משפחתך.
מאחלים כל טוב.
ודואגים: מה יהיה עם הניק שלך?
ומה עם שם הדף?
ומי ימשיך לשאת את דגל הדף?
מזל טוב!
-
- הודעות: 611
- הצטרפות: 04 מרץ 2004, 16:52
- דף אישי: הדף האישי של ב_דרך*
-
- הודעות: 1392
- הצטרפות: 30 יוני 2003, 10:48
- דף אישי: הדף האישי של תמר_ס*
בדרך להיות הורים
מזל טוב בדרך! איזה כיף.
-
- הודעות: 544
- הצטרפות: 19 מרץ 2004, 09:58
- דף אישי: הדף האישי של יוחננ_ית*
בדרך להיות הורים
איזה כיף! איזו התרגשות! המון, המון מזל-טוב, תהנו
-
- הודעות: 2818
- הצטרפות: 28 אוקטובר 2003, 20:13
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_שץ*
בדרך להיות הורים
ווואוווו!!! המון מזל-טוב. איזו התרגשות. איזה כיף לשמוע/לקרוא.
-
- הודעות: 142
- הצטרפות: 23 ספטמבר 2003, 10:37
- דף אישי: הדף האישי של עגור_לבן*
בדרך להיות הורים
ב דרך - המון המון מזל טוב להולדת בנך. מסתבר שילדנו בהפרש של שעות ספורות (שלי נולד ב 22.3 לפנות בוקר).
שתהיה לנו התאקלמות קלה, ואושר גדול גדול.
שתהיה לנו התאקלמות קלה, ואושר גדול גדול.
-
- הודעות: 69
- הצטרפות: 24 מאי 2003, 14:37
- דף אישי: הדף האישי של תי_תי*
בדרך להיות הורים
שלום, שלום.
אחרי חודש(!) אני חוזרת. איזה כייף לקרוא. מזל טוב ל יוחננית, ב דרך, ול עגור לבן. (יש עוד?)
תודה לכל המברכים והמברכות, אני לא הצלחתי להתאפס מהר כמוכן ולכתוב כאן. גיליתי שאני קצת פולניה בהתנהגותי, דבר שגורם לי לקשיים.
שם לדף הבא? אולי תחילת הדרך ?
לא סיפרתי אבל שמו של היורש הוא שאולי, עם הי' בתעודת הזהות ושם שני הוא שליו. מה אצלכן?
כמו שהיו פחדים בהריון, יש גם עכשיו (לפחות אצלי). אושר יש כל הזמן, גם כשקשה.
אני מניקה מלא (לא קל תסכימו) ומקווה להמשיך בהצלחה. רק השבוע גיליתי שהחזקתי אותו לא נכון, דבר שגרם להרבה תסכולים לשנינו.
אתמול בערב עשינו גיחה רצינית, נסענו לסבתא בבני ברק בפעם הראשונה (מיקנעם) כשבדרך נתקעה המכונית. לא ידעתי אם לבכות או לצחוק. מאוד חששתי מהנסיעה הזו. למזלי אחותו של בן זוגי באה לחלץ אותי ואת שאולי וחזי (בן זוגי) חיכה לגרר ולרכב החלופי. חזרנו בלילה. בראייה לאחור זה לא היה קטסטרופה.
בליל הסדר נהיה שם, הפעם כולל לינה.
יש לי הרבה מה לספר (על החודש וחצי האחרונים) לכן כדאי שנמצא שם דף מתאים.
בהצלחה להורים הטריים ולהורים שבדרך, באהבה מאיתנו (עכשיו אני חלק ממשפחה...), תי תי והגברים.
אחרי חודש(!) אני חוזרת. איזה כייף לקרוא. מזל טוב ל יוחננית, ב דרך, ול עגור לבן. (יש עוד?)
תודה לכל המברכים והמברכות, אני לא הצלחתי להתאפס מהר כמוכן ולכתוב כאן. גיליתי שאני קצת פולניה בהתנהגותי, דבר שגורם לי לקשיים.
שם לדף הבא? אולי תחילת הדרך ?
לא סיפרתי אבל שמו של היורש הוא שאולי, עם הי' בתעודת הזהות ושם שני הוא שליו. מה אצלכן?
כמו שהיו פחדים בהריון, יש גם עכשיו (לפחות אצלי). אושר יש כל הזמן, גם כשקשה.
אני מניקה מלא (לא קל תסכימו) ומקווה להמשיך בהצלחה. רק השבוע גיליתי שהחזקתי אותו לא נכון, דבר שגרם להרבה תסכולים לשנינו.
אתמול בערב עשינו גיחה רצינית, נסענו לסבתא בבני ברק בפעם הראשונה (מיקנעם) כשבדרך נתקעה המכונית. לא ידעתי אם לבכות או לצחוק. מאוד חששתי מהנסיעה הזו. למזלי אחותו של בן זוגי באה לחלץ אותי ואת שאולי וחזי (בן זוגי) חיכה לגרר ולרכב החלופי. חזרנו בלילה. בראייה לאחור זה לא היה קטסטרופה.
בליל הסדר נהיה שם, הפעם כולל לינה.
יש לי הרבה מה לספר (על החודש וחצי האחרונים) לכן כדאי שנמצא שם דף מתאים.
בהצלחה להורים הטריים ולהורים שבדרך, באהבה מאיתנו (עכשיו אני חלק ממשפחה...), תי תי והגברים.
-
- הודעות: 544
- הצטרפות: 19 מרץ 2004, 09:58
- דף אישי: הדף האישי של יוחננ_ית*
בדרך להיות הורים
אז אני פותחת דף חדש - בתנאי שהנסיך לא יתעורר בדיוק עכשיו - בשם הורים בתחילת הדרך.