בדרך לשינוי תזונתי
-
- הודעות: 1247
- הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
- דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*
בדרך לשינוי תזונתי
איך היה לך המרקם של השייק-שומשום-תמר-סלרי שהבאתי לך לעבודה?
היה ממש מעולה. מה בדיוק היה בו?
היה ממש מעולה. מה בדיוק היה בו?
-
- הודעות: 1080
- הצטרפות: 07 נובמבר 2007, 10:20
- דף אישי: הדף האישי של אלה_לי_לה*
בדרך לשינוי תזונתי
תמרים מקופסה? מה זה?
תמרים מעוכים ומגולענים שעברו הרתחה ונוילנו, או סתם "ממרח תמרים" שתוכלי למצוא בכל סופר
אני אכין חרוסת! יש מתכונים מומלצים?
להשליך לבלנדר תמרים ללא זרעים, אגוזים אהובים, מעט מים, מעט קינמון, לטחון ולאכול
זו הגירסה שלי, כשבמידת הצורך אפשר למעוך במזלג או במכתש ועלי.
מתכונים נוספים יש כאן - http://forums.nana10.co.il/Article/?Art ... 636&min=12
הכנת פעם פת שמש? זה החזיק מעמד במשך יותר מרק כמה ימים? ואיפה חסר לך מקום? במטבח? לייבש?
עדין לא הכנתי, אבל טעמתי דומות לה שהוכנו במיבש מזון. חסר מקום בו אפשר להשאיר מזון בשמש בלי שהשכנים יזרקו והחתולים ידרכו
תמרים מעוכים ומגולענים שעברו הרתחה ונוילנו, או סתם "ממרח תמרים" שתוכלי למצוא בכל סופר
אני אכין חרוסת! יש מתכונים מומלצים?
להשליך לבלנדר תמרים ללא זרעים, אגוזים אהובים, מעט מים, מעט קינמון, לטחון ולאכול
זו הגירסה שלי, כשבמידת הצורך אפשר למעוך במזלג או במכתש ועלי.
מתכונים נוספים יש כאן - http://forums.nana10.co.il/Article/?Art ... 636&min=12
הכנת פעם פת שמש? זה החזיק מעמד במשך יותר מרק כמה ימים? ואיפה חסר לך מקום? במטבח? לייבש?
עדין לא הכנתי, אבל טעמתי דומות לה שהוכנו במיבש מזון. חסר מקום בו אפשר להשאיר מזון בשמש בלי שהשכנים יזרקו והחתולים ידרכו
-
- הודעות: 3193
- הצטרפות: 13 אפריל 2007, 00:16
- דף אישי: הדף האישי של אורי_יורמן*
בדרך לשינוי תזונתי
_איך היה לך המרקם של השייק-שומשום-תמר-סלרי שהבאתי לך לעבודה?
היה ממש מעולה. מה בדיוק היה בו?_
100 גרם שומשום
כמה תמרים (לא זוכר כמה האמת, והאם זה היה מתוק)
שני גבעולי סלרי הכי טובים שהיו לי בגינה
היה ממש מעולה. מה בדיוק היה בו?_
100 גרם שומשום
כמה תמרים (לא זוכר כמה האמת, והאם זה היה מתוק)
שני גבעולי סלרי הכי טובים שהיו לי בגינה
-
- הודעות: 1247
- הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
- דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*
בדרך לשינוי תזונתי
ותהיה סמי פילוסופית- שגרה זה רע? אם אני מתרגלת לפתוח את הבוקר ברסק ירוק ונשנושי אגוזים, לאכול סלט ענק לצהריים (עם טחינה, ואגס בדרך כלל) ובערב לאלתר ולנוע בין כדורי תמרים לגלידת פירות בבלנדר- זה טוב? זה רע? יש לי הרגשה של צורך בשינוי, כאילו אם לא אגוון לעצמי מספיק אני בקרוב אפול אל תוך עוגת שוקולד (ולא סתם זו האסוציאציה הראשונה, היו ימים שבהם כמעט כל ביקור בדיזינגוף סנטר הסתיים בריבוע מעוגת השוקולד המושלמת של לחם ארז והיום הייתי שם שוב). ואתם? אכלנים שגרתיים או שמגוונים את תפריט היומיום?
-
- הודעות: 3193
- הצטרפות: 13 אפריל 2007, 00:16
- דף אישי: הדף האישי של אורי_יורמן*
בדרך לשינוי תזונתי
לאחרונה נפלתי על שיגרה. שיגרה טעימה מאוד אבל שיגרה.
בבוקר 1-3 ליטר של שייק על בסיס מלון, עם או בלי תמרים, עם בננות או תפוחים.
אח"כ בננות ותפוחים לאורך כל היום, לפעמים גם קיווי
בלילה אבוקדו ופירות
שיגרה זה טוב אם היא מצויינת. אם היא רק טובה אז שיגרה זה ככה ככה. אם היא בינונית אז שיגרה זה רע.
(דעתי לפחות)
ממליץ על חיוך כשיגרה
בבוקר 1-3 ליטר של שייק על בסיס מלון, עם או בלי תמרים, עם בננות או תפוחים.
אח"כ בננות ותפוחים לאורך כל היום, לפעמים גם קיווי
בלילה אבוקדו ופירות
שיגרה זה טוב אם היא מצויינת. אם היא רק טובה אז שיגרה זה ככה ככה. אם היא בינונית אז שיגרה זה רע.
(דעתי לפחות)
ממליץ על חיוך כשיגרה
-
- הודעות: 1247
- הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
- דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*
בדרך לשינוי תזונתי
כותבת מהעבודה, רגע לפני שיתחיל הטירוף הגדול. שוב קוראת את הספר של ויקטוריה בוטנקו ונמלאת בהשראה. מתכננת על יום צום היום לעורר את הרעב למשהו שאינו במבה נוגט . תוהה, האם אי פעם אצליח לשרוד כטבעונאית בעולם הזה למשך תקופה ארוכה מחודשיים (שזה פרק הזמן הממוצע שבו אני מצליחה לשרוד בכל תוכנית אכילה שהיא כמעט). זקוקה להחזקת אצבעות והשראה.
בדרך לשינוי תזונתי
היי יעל, תמשיכי לכתוב בבלוג. מחזיקה לך אצבעות.
אני מתוודעת לעולם הטבעונאות הנפלא . לעיתים זה מסתדר יופי, ולעיתים פחות, ויש חזרה למתוקים, לקפה ולאוכל מבושל או אפוי.
בתקופות היותר נאות יש תחושה כללית טובה, אנרגיה קלילה, זורמת והתלהבות טבעית. גם מערכת העיכול נינוחה.
אני מניחה שהמעבר לתזונה טבעונאית דורש זמן הסתגלות, אל תחמירי עם עצמך.
אני נהנת מאד לקרוא את הבלוג שלך!
אני מתוודעת לעולם הטבעונאות הנפלא . לעיתים זה מסתדר יופי, ולעיתים פחות, ויש חזרה למתוקים, לקפה ולאוכל מבושל או אפוי.
בתקופות היותר נאות יש תחושה כללית טובה, אנרגיה קלילה, זורמת והתלהבות טבעית. גם מערכת העיכול נינוחה.
אני מניחה שהמעבר לתזונה טבעונאית דורש זמן הסתגלות, אל תחמירי עם עצמך.
אני נהנת מאד לקרוא את הבלוג שלך!
-
- הודעות: 1247
- הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
- דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*
בדרך לשינוי תזונתי
שוב חוזרת לבלוג. חשבתי היום שאורי יורמן ואני התחלנו להתעסק בעניין הטבעונאות בערך באותה תקופה (אם אני לא טועה) ובזמן שהוא כבר מביט לאחור ומרגיש שעבר כברת דרך, אני עדיין מרגישה את הקושי בלחולל שינוי. אני יכולה לייחס את זה לכל מיני גורמים (בינהם החיים עם בנזוג אוכל בשר, עבודה במשרה מלאה ולחוצה, סיום התואר הראשון מה שכרוך בימים מלאים מחוץ לבית, מנהג של החברים מהעבודה לאכול צהריים בחוץ) אבל האמת היא שאפילו זוטות (כמו לא לאכול בלינצ'ס של הסבתא בשבועות, או לאותו העניין- להסביר לאיזו שהיא סבתא בעולם למה אני לא יכולה לטעום ממטעמיה) גורמות לי לתהות האם אצליח... טוב, כאן כמעט כתבתי- האם אצליח אי פעם להיות טבעונאית לנצח, אבל נזכרתי שאולי זו לא הגישה שהכי כדאי לנקוט. עדיף פשוט להתחיל ולהמשיך (ואז להמשיך עוד ועוד). באופן עקרוני זה מה שגם ניסיתי לעשות, אבל בכל פעם, בשלב כלשהו, הרגשתי רעבה מדי/רוצה מדי לאכול אוכל מבושל/חוסר רצון להתעסק/לחשוב על תזונה.
ובכל זאת, תשאלו- למה את מתעקשת לחזור ולנסות? ובכן, היתרונות רבים כל כך. הנשימה הקלה, תחושת הקלילות הכללית, האושר (כן, עד כדי כך) והאנרגיה. ובכלל, קל הרבה יותר למנות את חסרונות התזונה התעשיתית (ואני מתכוונת ברמת התחושה האישית, לא העובדות שידועות לכל מתעניין, אלא תחושת הכבדות, הנמנום והריח הרע שנודף מהפה בבקרים).
אז עוד לא אמרתי נואש (אם כי היום בערב אני בהחלט מתכננת להנות מאיזה בלינצ'ס או חתיכת עוגת גבינה).
ועוד רגע של פילוסופיה בשקל- מעולם לא הצלחתי להיות טבעונית. הורים שלי הם מאוד לא בעייתים בנושא ולכן בכל פעם שהעלתי גחמה כזו או אחרת בנעורי הם שיתפו פעולה בצורה מעוררת השתאות כמעט. וכך הם נהגו לגבי הצמחונות שלי (צמחונית כבר למעלה מעשור) וככה הם נהגו גם לגבי הניסיון להיות טבעונית, אבל פשוט לא הצלחתי. הרגשתי שחסרים לי יותר מדי דברים.
אז אולי לגוף שלי לא מתאים לאכול ככה? אבל אני מרגישה כל כך טוב כשאני עושה את זה...
ולמה בכלל באתי לכתוב כאן היום? או! רציתי לספר שני דברים, שניהם לא קשורים לתזונה. אחד- קנינו ערסל למרפסת. זה מין ערסל ישיבה נוח להפליא, עם משענת בד לכפות הרגליים ומוטות עץ. משהו מגניב מאוד שמבטיח שעות של הנאה. שתיים- קנינו (בזול מאוד, בשוק של רהט, דרך מכרים) מחצלת ענקית של 3*5 מ"ר ופרסנו אותה מתחת לעץ התות. כיף שם מאוד ברוב שעות היום ונראה לי שהיום אני אשן שם!
(ומה אתכם? תביאו חיבוק או פרח?)
ובכל זאת, תשאלו- למה את מתעקשת לחזור ולנסות? ובכן, היתרונות רבים כל כך. הנשימה הקלה, תחושת הקלילות הכללית, האושר (כן, עד כדי כך) והאנרגיה. ובכלל, קל הרבה יותר למנות את חסרונות התזונה התעשיתית (ואני מתכוונת ברמת התחושה האישית, לא העובדות שידועות לכל מתעניין, אלא תחושת הכבדות, הנמנום והריח הרע שנודף מהפה בבקרים).
אז עוד לא אמרתי נואש (אם כי היום בערב אני בהחלט מתכננת להנות מאיזה בלינצ'ס או חתיכת עוגת גבינה).
ועוד רגע של פילוסופיה בשקל- מעולם לא הצלחתי להיות טבעונית. הורים שלי הם מאוד לא בעייתים בנושא ולכן בכל פעם שהעלתי גחמה כזו או אחרת בנעורי הם שיתפו פעולה בצורה מעוררת השתאות כמעט. וכך הם נהגו לגבי הצמחונות שלי (צמחונית כבר למעלה מעשור) וככה הם נהגו גם לגבי הניסיון להיות טבעונית, אבל פשוט לא הצלחתי. הרגשתי שחסרים לי יותר מדי דברים.
אז אולי לגוף שלי לא מתאים לאכול ככה? אבל אני מרגישה כל כך טוב כשאני עושה את זה...
ולמה בכלל באתי לכתוב כאן היום? או! רציתי לספר שני דברים, שניהם לא קשורים לתזונה. אחד- קנינו ערסל למרפסת. זה מין ערסל ישיבה נוח להפליא, עם משענת בד לכפות הרגליים ומוטות עץ. משהו מגניב מאוד שמבטיח שעות של הנאה. שתיים- קנינו (בזול מאוד, בשוק של רהט, דרך מכרים) מחצלת ענקית של 3*5 מ"ר ופרסנו אותה מתחת לעץ התות. כיף שם מאוד ברוב שעות היום ונראה לי שהיום אני אשן שם!
(ומה אתכם? תביאו חיבוק או פרח?)
-
- הודעות: 621
- הצטרפות: 03 דצמבר 2007, 18:12
- דף אישי: הדף האישי של טנא_מלא_כוכבים*
בדרך לשינוי תזונתי
@} @} @} @} @} @} @}
תמיד כיף לי לקרוא את דבריך. מברכת אותך על הדרך האמיצה, על הערסל והמחצלת, ועל ההתמדה.
כשלעצמי (בענייני תזונה), מצאתי שהדרך עבורי היא שילוב, דרך ביניים ולא חיתוך חד של כל הרגלי ודפוסי.
מאחלת חג שמח והצלחה רבה!
תמיד כיף לי לקרוא את דבריך. מברכת אותך על הדרך האמיצה, על הערסל והמחצלת, ועל ההתמדה.
כשלעצמי (בענייני תזונה), מצאתי שהדרך עבורי היא שילוב, דרך ביניים ולא חיתוך חד של כל הרגלי ודפוסי.
מאחלת חג שמח והצלחה רבה!
-
- הודעות: 621
- הצטרפות: 03 דצמבר 2007, 18:12
- דף אישי: הדף האישי של טנא_מלא_כוכבים*
בדרך לשינוי תזונתי
יש לי עוד דברים לכתוב על מה שכתבת -
אז אולי לגוף שלי לא מתאים לאכול ככה? אבל אני מרגישה כל כך טוב כשאני עושה את זה...
בהזדמנות..
אז אולי לגוף שלי לא מתאים לאכול ככה? אבל אני מרגישה כל כך טוב כשאני עושה את זה...
בהזדמנות..
-
- הודעות: 1247
- הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
- דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*
בדרך לשינוי תזונתי
חוויות מכמה שעות שינה על מחצלת במטע- איזה כיף!
אז החלטנו לרדת למטע ולישון על המחצלת הפרושה. הצטיידנו בשתי שמיכות פיקה וכריות (אני ישנה בלי כרית תמיד והוא ישן עם). הכלבלבה שמחה מאוד. המחשבה הראשונה שלי הייתה- איך לא עשינו את זה קודם? כי כמה פעמים בחיים אנשים זוכים לישון על מיטה של 5*3 ? זה כיף גדול- ישנו יחד, הכלבה ושנינו, ולכולם היה מרחב רב עד מאוד (כמובן שהצטופפנו, אבל זה רק כי אנחנו אוהבים להיות דבוקים). נראה לי שזה ממש הפתרון האולטימטיבי לשינה משפחתית.
מבחינת נוחות- צריך להתרגל. פתאום שומעים כל כלב נובח וכל עלה מרשרש, אני אוהבת דברים כאלו, אז זו לא בעיה מבחינתי. אני גם נרדמת די בקלות. אבל כעבור כמה שעות החבר העיר אותי וביקש שנעלה לישון בבית, תחת הבטחה שבהמשך השבוע (כשלא יהיה לו יום עמוס לפניו) נישן בחוץ. הסכמתי, כמובן. וככה הסתיימו להן השעות הראשונות של שינה על מחצלת בחוץ
אז החלטנו לרדת למטע ולישון על המחצלת הפרושה. הצטיידנו בשתי שמיכות פיקה וכריות (אני ישנה בלי כרית תמיד והוא ישן עם). הכלבלבה שמחה מאוד. המחשבה הראשונה שלי הייתה- איך לא עשינו את זה קודם? כי כמה פעמים בחיים אנשים זוכים לישון על מיטה של 5*3 ? זה כיף גדול- ישנו יחד, הכלבה ושנינו, ולכולם היה מרחב רב עד מאוד (כמובן שהצטופפנו, אבל זה רק כי אנחנו אוהבים להיות דבוקים). נראה לי שזה ממש הפתרון האולטימטיבי לשינה משפחתית.
מבחינת נוחות- צריך להתרגל. פתאום שומעים כל כלב נובח וכל עלה מרשרש, אני אוהבת דברים כאלו, אז זו לא בעיה מבחינתי. אני גם נרדמת די בקלות. אבל כעבור כמה שעות החבר העיר אותי וביקש שנעלה לישון בבית, תחת הבטחה שבהמשך השבוע (כשלא יהיה לו יום עמוס לפניו) נישן בחוץ. הסכמתי, כמובן. וככה הסתיימו להן השעות הראשונות של שינה על מחצלת בחוץ
-
- הודעות: 621
- הצטרפות: 03 דצמבר 2007, 18:12
- דף אישי: הדף האישי של טנא_מלא_כוכבים*
בדרך לשינוי תזונתי
אז אולי לגוף שלי לא מתאים לאכול ככה? אבל אני מרגישה כל כך טוב כשאני עושה את זה...
שני דברים שעולים לי מהקריאה, משני המשפטים האלה ומדברים אחרים שכתבת: הנאה ואשמה.
הנאה מלאכול טוב, בריא, "נכון" ואשמה מסוימת, או תחושה פחות טובה כשאת לא עומדת בכך / לא רוצה לעמוד בכך.
זה מה שרציתי לכתוב.
במרגיעון כתוב לי: אין ידיעה נקנית אלא בהתבוננות פנימה.
@}
שני דברים שעולים לי מהקריאה, משני המשפטים האלה ומדברים אחרים שכתבת: הנאה ואשמה.
הנאה מלאכול טוב, בריא, "נכון" ואשמה מסוימת, או תחושה פחות טובה כשאת לא עומדת בכך / לא רוצה לעמוד בכך.
זה מה שרציתי לכתוב.
במרגיעון כתוב לי: אין ידיעה נקנית אלא בהתבוננות פנימה.
@}
-
- הודעות: 3193
- הצטרפות: 13 אפריל 2007, 00:16
- דף אישי: הדף האישי של אורי_יורמן*
בדרך לשינוי תזונתי
מחצלת ענקית של 3*5 מ"ר ופרסנו אותה מתחת לעץ התות. כיף שם מאוד ברוב שעות היום ונראה לי שהיום אני אשן שם!
את מודעת גם לייתרון הקולינארי של מחצלת מתחת לעץ תות?
סחטיין על הלינה על המחצלת.
גם אני מתחיל קצת לישון בחוץ (אמנם על הגג אבל בכל זאת) ומאוד נהנה. ("מתחיל" זאת מילה קצת גדולה. עשיתי את זה פעם אחת, ואמשיך אולי הערב).
את מוזמנת לבוא לישון איתנו על הגג מתישהו (עם החבר). לא מזמן עשינו מסיבת שינה קטנה וזה היה ממש מוצלח.
לגבי טבעונאות והקושי במעבר וכו'
ישנם טיולי הלקטים - הם ממש מעבירים את הגוף, הנפש והבטן שינוי חד, ועוזרים לשנות הרגלי תזונה. לפחות עבורי זה מרגיש כך.
למשל, במעבר האחרון שלי לטבעונאות, אכלתי כל ערב כמויות אדירות של אבוקדו - 500-700 גרם כל יום לפחות. דבר שגרם לי לתחושת כבדות מסויימת, וברור לי שזה היה מאוד לא מאוזן - אבל היה קשה לי להיגמל מזה. אחרי טיול הלקטים הפסקתי עם האבוקדו בקלות רבה.
את מודעת גם לייתרון הקולינארי של מחצלת מתחת לעץ תות?
סחטיין על הלינה על המחצלת.
גם אני מתחיל קצת לישון בחוץ (אמנם על הגג אבל בכל זאת) ומאוד נהנה. ("מתחיל" זאת מילה קצת גדולה. עשיתי את זה פעם אחת, ואמשיך אולי הערב).
את מוזמנת לבוא לישון איתנו על הגג מתישהו (עם החבר). לא מזמן עשינו מסיבת שינה קטנה וזה היה ממש מוצלח.
לגבי טבעונאות והקושי במעבר וכו'
ישנם טיולי הלקטים - הם ממש מעבירים את הגוף, הנפש והבטן שינוי חד, ועוזרים לשנות הרגלי תזונה. לפחות עבורי זה מרגיש כך.
למשל, במעבר האחרון שלי לטבעונאות, אכלתי כל ערב כמויות אדירות של אבוקדו - 500-700 גרם כל יום לפחות. דבר שגרם לי לתחושת כבדות מסויימת, וברור לי שזה היה מאוד לא מאוזן - אבל היה קשה לי להיגמל מזה. אחרי טיול הלקטים הפסקתי עם האבוקדו בקלות רבה.
-
- הודעות: 1247
- הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
- דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*
בדרך לשינוי תזונתי
את מודעת גם לייתרון הקולינארי של מחצלת מתחת לעץ תות?
זה דווקא עץ התות שלא נותן פירות, בצד השני של הבית יש עץ ענק מלא בתותי עץ, מהם הספקנו להכין לאחרונה בערך כל דבר.
כל כך מהר מרגישים את השפעת הטבעונאות, ואני חושבת שזה הקסם האמיתי שלה, לפחות עבורי. אני מניחה שהמצב הולך ומשתפר עבור אלו שמתמידים בצורת האכילה והחיים הזו (כן, אני כבר השלמתי עם זה שצורת האכילה וצורת החיים שלובות זו בזו והן בלתי ניתנות להתרה), אבל השינוי הראשוני הוא כל כך דרמטי, שקשה לי להאמין שיש תחושות שמשתוות לזה בהמשך (אשמח לתיקונים אם יש, כמובן, שאדע שיש למה לצפות P-: ).
אתמול, לדוגמא, עבדתי מהבית עד סוף המסחר בוול סטריט (16 אחה"צ שלהם - 23 בלילה שלנו). באופן כללי אני טיפוס בוקר מובהק, וב-21 בערב אני כבר מתחילה לפהק פיהוקים שעלולים לבלוע פילים, אבל לא אתמול. נשארתי עירנית להפליא, וגם אחרי שהסתיים המסחר, וסיימתי לכתוב את כל מה שהיה לי לכתוב ושלחתי את האימייל למערכת והרטבתי את הנבטים וסירקתי את הכלבה- עדיין הייתי עירנית להפליא (אבל הלכתי לישון, כי רציתי לקום מוקדם). להפתעתי, ב-5 בבוקר כבר הייתי עירנית לגמרי. אז כן, אני טיפוס של בוקר, אבל זו הייתה הפתעה אפילו בשבילי. וכמו שאמרתי, זה מדהים, כי זה קורה כל כך מהר.
הכנתי היום חלב קשיו ונקטרינות, וסיפרתי על זה ב חלב נא מהצומח . יצא באמת מוצלח.
פינת המרמור הקטן: למה מכשיר ייבוש עולה בארה"ב בין 100-200 דולר, ובישראל נמכר ב-1700 שקל? פפפ...
זה דווקא עץ התות שלא נותן פירות, בצד השני של הבית יש עץ ענק מלא בתותי עץ, מהם הספקנו להכין לאחרונה בערך כל דבר.
כל כך מהר מרגישים את השפעת הטבעונאות, ואני חושבת שזה הקסם האמיתי שלה, לפחות עבורי. אני מניחה שהמצב הולך ומשתפר עבור אלו שמתמידים בצורת האכילה והחיים הזו (כן, אני כבר השלמתי עם זה שצורת האכילה וצורת החיים שלובות זו בזו והן בלתי ניתנות להתרה), אבל השינוי הראשוני הוא כל כך דרמטי, שקשה לי להאמין שיש תחושות שמשתוות לזה בהמשך (אשמח לתיקונים אם יש, כמובן, שאדע שיש למה לצפות P-: ).
אתמול, לדוגמא, עבדתי מהבית עד סוף המסחר בוול סטריט (16 אחה"צ שלהם - 23 בלילה שלנו). באופן כללי אני טיפוס בוקר מובהק, וב-21 בערב אני כבר מתחילה לפהק פיהוקים שעלולים לבלוע פילים, אבל לא אתמול. נשארתי עירנית להפליא, וגם אחרי שהסתיים המסחר, וסיימתי לכתוב את כל מה שהיה לי לכתוב ושלחתי את האימייל למערכת והרטבתי את הנבטים וסירקתי את הכלבה- עדיין הייתי עירנית להפליא (אבל הלכתי לישון, כי רציתי לקום מוקדם). להפתעתי, ב-5 בבוקר כבר הייתי עירנית לגמרי. אז כן, אני טיפוס של בוקר, אבל זו הייתה הפתעה אפילו בשבילי. וכמו שאמרתי, זה מדהים, כי זה קורה כל כך מהר.
הכנתי היום חלב קשיו ונקטרינות, וסיפרתי על זה ב חלב נא מהצומח . יצא באמת מוצלח.
פינת המרמור הקטן: למה מכשיר ייבוש עולה בארה"ב בין 100-200 דולר, ובישראל נמכר ב-1700 שקל? פפפ...
-
- הודעות: 3193
- הצטרפות: 13 אפריל 2007, 00:16
- דף אישי: הדף האישי של אורי_יורמן*
בדרך לשינוי תזונתי
כל כך מהר מרגישים את השפעת הטבעונאות, ואני חושבת שזה הקסם האמיתי שלה, לפחות עבור
האמת שגם אצלי זה ככה.
איזה "כמה חודשים" ואיזה נעליים. תוך ימים ספורים אני בןאדם אחר (נכון לכל 3 הפעמים שבהם נכנסתי לתפריט מזון חי, וזה עוד לא כולל טיולי לקטים).
למה מכשיר ייבוש עולה בארה"ב בין 100-200 דולר, ובישראל נמכר ב-1700 שקל?
כדי לתת לנו סיבה טובה לייבש בשמש או לבנות לעצמנו מייבש מזון מתנור ישן
האמת שגם אצלי זה ככה.
איזה "כמה חודשים" ואיזה נעליים. תוך ימים ספורים אני בןאדם אחר (נכון לכל 3 הפעמים שבהם נכנסתי לתפריט מזון חי, וזה עוד לא כולל טיולי לקטים).
למה מכשיר ייבוש עולה בארה"ב בין 100-200 דולר, ובישראל נמכר ב-1700 שקל?
כדי לתת לנו סיבה טובה לייבש בשמש או לבנות לעצמנו מייבש מזון מתנור ישן
-
- הודעות: 1247
- הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
- דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*
בדרך לשינוי תזונתי
כדי לתת לנו סיבה טובה לייבש בשמש או לבנות לעצמנו מייבש מזון מתנור ישן
יש בזה משהו... ובכלל, חם כל כך שאולי צריך רק לצאת לשמש.
יש בזה משהו... ובכלל, חם כל כך שאולי צריך רק לצאת לשמש.
בדרך לשינוי תזונתי
יעל @} @} @}
אני אוהבת את הבלוג שלך. מזכיר לי שלכל דבר יש את הקצב שלו ולא כל התהליכים בחיים הם ישר הפי הפי ג'וי ג'וי...
ואולי בדיוק בגלל זה קשה לך להתמיד? כי את עדיין בתהליך, וברוב התהליכים, שאני מכירה לפחות, יש נסיגות - או לפחות "קו ישר" של אין-שינוי.
אני שנים מנסה להיגמל משוקולד, התמכרות רצינית שמאוד מאוד הטרידה אותי. בתקופות רעות - טבלת שוקולד + ליום .
בשנתיים האחרונות התחלתי לשפר את התזונה באופן משמעותי, אבל השוקולד תמיד נשאר שם.
ואז לפני בערך שלושה חודשים, אחרי ביקור של גיסתי מארה"ב (היא מאוד חזק בענייני תזונה וטבעיות...), פתאום נפל לי האסימון, והפסקתי, וייסורי הגמילה היו יותר נסבלים, ואחרי שבוע כבר שכחתי את הטעם האהוב...
וזה לא שלא ניסיתי בעבר להפסיק עם השוקולד. היו תקופות ארוכות ש"הכרחתי" את עצמי לא לאכול, וזה פשוט חזר כמו בומרנג, בדיוק כמו שאת מתארת עם אכילה טבעונאית.
עכשיו אני יודעת שהפסקתי לגמרי, כי הסוויץ' בראש כבר למעלה
לפי דעתי את צריכה להמשיך בדרך שלך, לדעת שהיא נכונה ושאת תהיי שם בסוף (הלא זה מה שאת רוצה), ובסוף תסתכלי לבלינצ'ס בלבן של הגבינה ותגידי לו בשלווה "זה לא אני, זה אתה"...
ערב נעים!
אני אוהבת את הבלוג שלך. מזכיר לי שלכל דבר יש את הקצב שלו ולא כל התהליכים בחיים הם ישר הפי הפי ג'וי ג'וי...
ואולי בדיוק בגלל זה קשה לך להתמיד? כי את עדיין בתהליך, וברוב התהליכים, שאני מכירה לפחות, יש נסיגות - או לפחות "קו ישר" של אין-שינוי.
אני שנים מנסה להיגמל משוקולד, התמכרות רצינית שמאוד מאוד הטרידה אותי. בתקופות רעות - טבלת שוקולד + ליום .
בשנתיים האחרונות התחלתי לשפר את התזונה באופן משמעותי, אבל השוקולד תמיד נשאר שם.
ואז לפני בערך שלושה חודשים, אחרי ביקור של גיסתי מארה"ב (היא מאוד חזק בענייני תזונה וטבעיות...), פתאום נפל לי האסימון, והפסקתי, וייסורי הגמילה היו יותר נסבלים, ואחרי שבוע כבר שכחתי את הטעם האהוב...
וזה לא שלא ניסיתי בעבר להפסיק עם השוקולד. היו תקופות ארוכות ש"הכרחתי" את עצמי לא לאכול, וזה פשוט חזר כמו בומרנג, בדיוק כמו שאת מתארת עם אכילה טבעונאית.
עכשיו אני יודעת שהפסקתי לגמרי, כי הסוויץ' בראש כבר למעלה
לפי דעתי את צריכה להמשיך בדרך שלך, לדעת שהיא נכונה ושאת תהיי שם בסוף (הלא זה מה שאת רוצה), ובסוף תסתכלי לבלינצ'ס בלבן של הגבינה ותגידי לו בשלווה "זה לא אני, זה אתה"...
ערב נעים!
-
- הודעות: 1247
- הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
- דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*
בדרך לשינוי תזונתי
קשה לי. (לא בענייני מזון). ואני לא רוצה לדבר על זה, אבל חייבת להגיד.
(אוף)
(אוף)
-
- הודעות: 1247
- הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
- דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*
בדרך לשינוי תזונתי
עדכון קצר בשבילי ובשבילכם
והמרגיעון: שמיכת ההווה, לא רק שתעטוף את פחדיך, אלא שבהציצך אל מתחת לשמיכה את עשויה לגלות שהם פשוט התפוגגו... ממש רלוונטי בשבילי, שתמיד מתעקשת להסתכל הרבה יותר מדי קדימה ומתקשה למדי להשאר בכאן ובעכשיו. (אם כי, אני מוכרחה להאשים בזה לא רק את עצמי, אלא גם את המערכת, שגורמת לכך, לדוגמא, שמאמצע התואר הראשון בפסיכולוגיה מתחילים להתעסק באופן פעיל וממשי בקבלה לתואר השני, דברים כאלו שהורסים בצורה מעיקה למדי את הדרך). אבל נו, באתם לקרוא על טבעונאות...
אז הולך מצויין, וטעים מאוד. הבוקר הייתי בלימודים ולא הספקתי לבלנדר לי שומדבר לפני אז אכלתי משמשים ואגסים ותמרים והיה טעים (אם כי לא הכי משביע בעולם, בקרוב אכין לי איזה שייק ענק וטעים). אחרי הלימודים עברתי בסופר, כי היו לי קופונים שאפשר לנצל רק עד סוף החודש, קניתי כל מיני דברים לבנזוג, שתמיד יש פה- חלה לשבת, מעדני אורז בחלב, פתיתים, גבינה לבנה... הריחות בסופר (מאפים טריים, עוגות לשבת) וכל הטעימות שהיו שם (אין ספק שישי בבוקר המאוחר זו לא שעה טובה ללכת בה לסופר! P-: ) ) היו בהחלט מגרים. מה עושים מול דברים כאלו? עיקר החשש שלי הוא מההשפעה המצטברת של מקומות כאלו של אוכל מעובד מדי שגורמים לי לחשקים שיום יחד יתנקזו לאיזו תאוות אכילה בלתי נשלטת. אני לא אוהבת להרגיש כאילו אני בדיאטה, כי אני ממש לא. (עצות יתקבלו בברכה).
זהו, סוף שבוע של התכוננות למבחנים הבאמת אחרונים של התואר...
והמרגיעון: שמיכת ההווה, לא רק שתעטוף את פחדיך, אלא שבהציצך אל מתחת לשמיכה את עשויה לגלות שהם פשוט התפוגגו... ממש רלוונטי בשבילי, שתמיד מתעקשת להסתכל הרבה יותר מדי קדימה ומתקשה למדי להשאר בכאן ובעכשיו. (אם כי, אני מוכרחה להאשים בזה לא רק את עצמי, אלא גם את המערכת, שגורמת לכך, לדוגמא, שמאמצע התואר הראשון בפסיכולוגיה מתחילים להתעסק באופן פעיל וממשי בקבלה לתואר השני, דברים כאלו שהורסים בצורה מעיקה למדי את הדרך). אבל נו, באתם לקרוא על טבעונאות...
אז הולך מצויין, וטעים מאוד. הבוקר הייתי בלימודים ולא הספקתי לבלנדר לי שומדבר לפני אז אכלתי משמשים ואגסים ותמרים והיה טעים (אם כי לא הכי משביע בעולם, בקרוב אכין לי איזה שייק ענק וטעים). אחרי הלימודים עברתי בסופר, כי היו לי קופונים שאפשר לנצל רק עד סוף החודש, קניתי כל מיני דברים לבנזוג, שתמיד יש פה- חלה לשבת, מעדני אורז בחלב, פתיתים, גבינה לבנה... הריחות בסופר (מאפים טריים, עוגות לשבת) וכל הטעימות שהיו שם (אין ספק שישי בבוקר המאוחר זו לא שעה טובה ללכת בה לסופר! P-: ) ) היו בהחלט מגרים. מה עושים מול דברים כאלו? עיקר החשש שלי הוא מההשפעה המצטברת של מקומות כאלו של אוכל מעובד מדי שגורמים לי לחשקים שיום יחד יתנקזו לאיזו תאוות אכילה בלתי נשלטת. אני לא אוהבת להרגיש כאילו אני בדיאטה, כי אני ממש לא. (עצות יתקבלו בברכה).
זהו, סוף שבוע של התכוננות למבחנים הבאמת אחרונים של התואר...
-
- הודעות: 3193
- הצטרפות: 13 אפריל 2007, 00:16
- דף אישי: הדף האישי של אורי_יורמן*
בדרך לשינוי תזונתי
זאת אכן בעיה אובייקטיבית קשה - אנחנו חיים בעולם שהפיתויים האלה שאת מדברת עליהם נמצאים בכל פינה, ואפילו בעבודה ובמשרד (מישהי שעובדת 5 מטר ממך בדיוק חיממה קוראסון שוקולד והניחוחות מתפזרים לכל עבר).
לי יש פתרון אישי לבעיה הזאת,
פתרון שעובד עבורי ולא בהכרח עובד עבור אחרים.
אני דואג לאכול מאוד, אבל מאוד מאוד טעים. ברמה כזאת שבחיים לא נהניתי מהאוכל כמו שאני נהנה היום.
לא לאכול סתם חסה כי אומרים שזה בריא. כן לאכול שייק תמר בננה עם בזיליקום, או גלידת שמנת-שומשום.
במצב כזה, אין לי את החסכים הרגשיים של קוקה קולה, גלידות, מאפים וכו'.
זה הגיע לרמה שאני עובר ליד מאכלים כאלה והם ממש לא מושכים אותי.
כאן כמובן אני חייב לומר שזה לא עובד ב100%
עדיין קורה לי לפעמים שאני מתגרה ממאכלים כאלה. אבל זה לא קורה הרבה, יחסית (אולי פעם בשבוע. שזה מעט יחסית לכמות ה "פיתויים" אליהם אני נחשף כל יום).
לי יש פתרון אישי לבעיה הזאת,
פתרון שעובד עבורי ולא בהכרח עובד עבור אחרים.
אני דואג לאכול מאוד, אבל מאוד מאוד טעים. ברמה כזאת שבחיים לא נהניתי מהאוכל כמו שאני נהנה היום.
לא לאכול סתם חסה כי אומרים שזה בריא. כן לאכול שייק תמר בננה עם בזיליקום, או גלידת שמנת-שומשום.
במצב כזה, אין לי את החסכים הרגשיים של קוקה קולה, גלידות, מאפים וכו'.
זה הגיע לרמה שאני עובר ליד מאכלים כאלה והם ממש לא מושכים אותי.
כאן כמובן אני חייב לומר שזה לא עובד ב100%
עדיין קורה לי לפעמים שאני מתגרה ממאכלים כאלה. אבל זה לא קורה הרבה, יחסית (אולי פעם בשבוע. שזה מעט יחסית לכמות ה "פיתויים" אליהם אני נחשף כל יום).
-
- הודעות: 1600
- הצטרפות: 20 יולי 2006, 13:10
- דף אישי: הדף האישי של with_passion*
בדרך לשינוי תזונתי
נותן הד מהדהד לדבריהם של פידג'ט ואורי... ושולח לך חיבוק תומך ומחזק.
-
- הודעות: 1247
- הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
- דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*
בדרך לשינוי תזונתי
כמעט חודש בוונקובר וצום יום כיפור שיגרו את הרצונות שלי לתזונה חיה. עדיין לא מצאתי את התפריט האולטימטיבי עבורי, ואני כמעט בטוחה שהוא יכלול לא רק מזון חי אלא גם ירקות שעברו חימום של מעל 42 מעלות צלזיוס (לדוגמא- מרק ברוקולי וכרובית אלוהי שאמא שלי הכינה לארוחה המפסקת) וככל הנראה גם מוצרי חלב כלשהם (אולי חלב עזים, ושמעתי שיצא לאחרונה גם בישראל חלב קוקס שאיננו משומר, אני אנסה לבדוק את זה בביקור הבא בעדן טבע מרקט). המשיכה הטבעית שלי היא לפירות, לאגוזים ולשקדים, לירקות ולנבטים, אבל אני מגלה שלאורך תקופות ארוכות, הגוף שלי נמצא בחסר כשזו כל התזונה שלי. יכול להיות שזה בגלל חוסר היכולת שלי ליצור תפריט חי שלם מספיק, אבל מתוך ההבנה הזו אני חושבת שהשילוב יהיה נכון יותר עבורי.
כל מה שקורה באתר בתקופה האחרונה עם מדור טבעונאות קצת מטשטש את החשק לכתוב כאן. קשה כשהדיון הופך לדיון על צורה (למרות שברור לי שהדיון הוא עמוק הרבה יותר) לעומת דיון על תוכן. נדמה לי שאף אחד לא מתנגד לשילוב של מתכונים כאלו או אחרים באתר או על סיפורי טיולים כאלו או אחרים, אלא בעיקר על האופן והתחושה שנשארת אחרי מיני מהלכים חד צדדים. באופן אישי לא הייתי מתנגדת לקהילה נפרדת שתעסוק בנושאי תזונה. אני חושבת שזה נושא רחב וכר לדיונים פוריים בדומה לנושא החינוך הביתי לדוגמא. גם אם זה היה המצב, והאתרים היו מופרדים, הייתי ממשיכה לקרוא גם בבאופן, אליו בכלל הגעתי בעקבות כתבה על לידה ביתית שפורסמה אי אז בעיתון העיר התלאביבי.
אז אני פה. אם אתם קוראים אשמח אם תשאירו סימן או תגובה.
כל מה שקורה באתר בתקופה האחרונה עם מדור טבעונאות קצת מטשטש את החשק לכתוב כאן. קשה כשהדיון הופך לדיון על צורה (למרות שברור לי שהדיון הוא עמוק הרבה יותר) לעומת דיון על תוכן. נדמה לי שאף אחד לא מתנגד לשילוב של מתכונים כאלו או אחרים באתר או על סיפורי טיולים כאלו או אחרים, אלא בעיקר על האופן והתחושה שנשארת אחרי מיני מהלכים חד צדדים. באופן אישי לא הייתי מתנגדת לקהילה נפרדת שתעסוק בנושאי תזונה. אני חושבת שזה נושא רחב וכר לדיונים פוריים בדומה לנושא החינוך הביתי לדוגמא. גם אם זה היה המצב, והאתרים היו מופרדים, הייתי ממשיכה לקרוא גם בבאופן, אליו בכלל הגעתי בעקבות כתבה על לידה ביתית שפורסמה אי אז בעיתון העיר התלאביבי.
אז אני פה. אם אתם קוראים אשמח אם תשאירו סימן או תגובה.
-
- הודעות: 90
- הצטרפות: 06 אוגוסט 2004, 10:05
- דף אישי: הדף האישי של זוטא_לבנה*
בדרך לשינוי תזונתי
@} היום נכנסתי פעם ראשונה לבית שלך. מאוד נהניתי לקרוא. גם אני בתהליכי טבעונאות והיה מעניין לקרוא אותך.
לי גם לא ברורים עוצמות הרגשות בדיונים על מדור הטבעונאות. אני לא הייתי מעורבת בשלבים הראשונים. נראה שהרגשות תפחו ותפחו ועכשיו כבר קשה לדבר בלי כל המטענים של המעורבים. חבל שהשיתופים בטיולים במתכונים ובליקוטים התמעטו.
שמחתי להכיר, עוד @}
לי גם לא ברורים עוצמות הרגשות בדיונים על מדור הטבעונאות. אני לא הייתי מעורבת בשלבים הראשונים. נראה שהרגשות תפחו ותפחו ועכשיו כבר קשה לדבר בלי כל המטענים של המעורבים. חבל שהשיתופים בטיולים במתכונים ובליקוטים התמעטו.
שמחתי להכיר, עוד @}
-
- הודעות: 651
- הצטרפות: 07 ינואר 2005, 14:37
- דף אישי: הדף האישי של מירב_ב*
בדרך לשינוי תזונתי
בינתיים
אולי בהמשך אגיב.
אולי בהמשך אגיב.
בדרך לשינוי תזונתי
גם אני בנסיונות טבעונאים והבלוג שלך נותן לי השראה. @}
אפילו החלקים האלו
כמעט בטוחה שהוא יכלול לא רק מזון חי אלא גם ירקות שעברו חימום של מעל 42 מעלות צלזיוס (לדוגמא- מרק ברוקולי וכרובית אלוהי שאמא שלי הכינה לארוחה המפסקת) וככל הנראה גם מוצרי חלב כלשהם
D-:
אפילו החלקים האלו
כמעט בטוחה שהוא יכלול לא רק מזון חי אלא גם ירקות שעברו חימום של מעל 42 מעלות צלזיוס (לדוגמא- מרק ברוקולי וכרובית אלוהי שאמא שלי הכינה לארוחה המפסקת) וככל הנראה גם מוצרי חלב כלשהם
D-:
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
בדרך לשינוי תזונתי
גם אני מפלרטטת עם הטבעונאות, נהנית לקרוא אותך.
-
- הודעות: 1247
- הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
- דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*
בדרך לשינוי תזונתי
תודה לכל המגיבות, כיף לדעת שאתן כאן.
אז מה בעצם קורה?
כבר כמעט שבועיים אני פותחת את הבוקר עם מיץ פירות (לא, לא רסק ירוק). האהובים עלי הם מיץ מלון-תמר-חלב עזים-קרח או מיץ מנגו-תמר-חלב עזים-קרח. פשוט תענוג לשתות את המיצים האלו. בביקורים הקודמים שלי באגף הטבעונאי של התזונה דבקתי באג'נדת המיץ הירוק. בראש אני לגמרי מבינה את חשיבות הערכים התזונתיים הגבוהים מאוד שעלים ירוקים מעניקים לגוף. אבל, הלשון ובלוטות הטעם מביעות מחאה. אני יודעת, מתרגלים. אני לא בטוחה שאני רוצה להתרגל. אני רוצה להנות. מהתזונה, מהחיים. להנות. ואחרי הכל, גם ויקטוריה בוטנקו, ירוקת הירוקות, מספרת באחד הספרים שלה שלקח לה ולמשפחה שלה כמה שנים (!) עד שחשו בחסר תזונתי מהמזון הטבעונאי שלהם והחלו לצרוך ירוקים באופן מסיבי יותר באמצעות רסק ירוק. (אז נדבר עוד שנתיים על רסק ירוק עם המוני עלי סלרי שייתפס בעיניי כמיצוי הטעם הטוב עלי אדמות P-: ).
במהלך היום אני אוכלת בעבודה פירות. מה שמתחשק לי, מה שדחפתי לתיק מהמקרר באותו הבוקר. יש שזיפים, אגסים, תפוחים, אפרסומונים. אני אוכלת גם שתי פרוסות לחם וגבינה וסלט גדול (בדרך כלל סלט כרוב, שהוא המועדף עלי מכל סלטי העולם). אני יודעת, זה נשמע קצת כמו קינגסטון, אבל דעו לכם שעמוק בפנים, או לפחות עמוק בראש שלי, זהו צעד בדרך לתזונה חיה.
בערב אני אוכלת מרק או אורז חום עם גזר (ומי שלא מכירה את המתכון הבאמת מופלא של אייל שני - זה הזמן להכיר ולזלול). או שאני שותה עוד מיץ פרי.
המסקנות עד כה?
אני מרוצה למדי. אני לא בטוחה לגבי כל מיני נושאים (לדוגמא, צריכה של מוצרי חלב, בין אם הם חלב עזים או לא- אני פשוט לא יודעת כמה זה מזיק או מועיל לי). אני משתדלת לתת לתזונה ולהכנת המזון מקום בתוך הזמן שלי, ויחד עם זאת, לא להפוך את זה לאובססיה קיומית. אני מנסה להצליח לחיות ולאכול גם בסביבה שלא מבינה בכלל על מה אני מדברת.
ובהמשך?
שרק ימשיך ככה.
אז מה בעצם קורה?
כבר כמעט שבועיים אני פותחת את הבוקר עם מיץ פירות (לא, לא רסק ירוק). האהובים עלי הם מיץ מלון-תמר-חלב עזים-קרח או מיץ מנגו-תמר-חלב עזים-קרח. פשוט תענוג לשתות את המיצים האלו. בביקורים הקודמים שלי באגף הטבעונאי של התזונה דבקתי באג'נדת המיץ הירוק. בראש אני לגמרי מבינה את חשיבות הערכים התזונתיים הגבוהים מאוד שעלים ירוקים מעניקים לגוף. אבל, הלשון ובלוטות הטעם מביעות מחאה. אני יודעת, מתרגלים. אני לא בטוחה שאני רוצה להתרגל. אני רוצה להנות. מהתזונה, מהחיים. להנות. ואחרי הכל, גם ויקטוריה בוטנקו, ירוקת הירוקות, מספרת באחד הספרים שלה שלקח לה ולמשפחה שלה כמה שנים (!) עד שחשו בחסר תזונתי מהמזון הטבעונאי שלהם והחלו לצרוך ירוקים באופן מסיבי יותר באמצעות רסק ירוק. (אז נדבר עוד שנתיים על רסק ירוק עם המוני עלי סלרי שייתפס בעיניי כמיצוי הטעם הטוב עלי אדמות P-: ).
במהלך היום אני אוכלת בעבודה פירות. מה שמתחשק לי, מה שדחפתי לתיק מהמקרר באותו הבוקר. יש שזיפים, אגסים, תפוחים, אפרסומונים. אני אוכלת גם שתי פרוסות לחם וגבינה וסלט גדול (בדרך כלל סלט כרוב, שהוא המועדף עלי מכל סלטי העולם). אני יודעת, זה נשמע קצת כמו קינגסטון, אבל דעו לכם שעמוק בפנים, או לפחות עמוק בראש שלי, זהו צעד בדרך לתזונה חיה.
בערב אני אוכלת מרק או אורז חום עם גזר (ומי שלא מכירה את המתכון הבאמת מופלא של אייל שני - זה הזמן להכיר ולזלול). או שאני שותה עוד מיץ פרי.
המסקנות עד כה?
אני מרוצה למדי. אני לא בטוחה לגבי כל מיני נושאים (לדוגמא, צריכה של מוצרי חלב, בין אם הם חלב עזים או לא- אני פשוט לא יודעת כמה זה מזיק או מועיל לי). אני משתדלת לתת לתזונה ולהכנת המזון מקום בתוך הזמן שלי, ויחד עם זאת, לא להפוך את זה לאובססיה קיומית. אני מנסה להצליח לחיות ולאכול גם בסביבה שלא מבינה בכלל על מה אני מדברת.
ובהמשך?
שרק ימשיך ככה.
-
- הודעות: 1247
- הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
- דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*
בדרך לשינוי תזונתי
משום מה לא קפצתי למה-חדש! מוזר... ובתיאוריית קונספירציה- יכול להיות שיש פה משהו מכוון? כי גם הדף חפלקים טבעונאים בתל אביב לא קפץ על אף שכתבתי בו...
-
- הודעות: 599
- הצטרפות: 18 יולי 2008, 15:29
- דף אישי: הדף האישי של ש_י_ר_י*
בדרך לשינוי תזונתי
אנא חלקי עימנו את המתכון המופלא לאורז מלא!
אנחנו מנסים בהצלחה חלקית לעבור לאורז מלא, אבל משהו שם לא מסתדר... טעמתי בעבר אורז מלא מעולה (במסעדת-נושא של אורז) אז אני יודעת שזה אפשרי, השאלה היא איך לעזאזל
וגם - כיף שחזרת @} את עדיין בדרך שלך וזה מה שחשוב!
אנחנו מנסים בהצלחה חלקית לעבור לאורז מלא, אבל משהו שם לא מסתדר... טעמתי בעבר אורז מלא מעולה (במסעדת-נושא של אורז) אז אני יודעת שזה אפשרי, השאלה היא איך לעזאזל
וגם - כיף שחזרת @} את עדיין בדרך שלך וזה מה שחשוב!
-
- הודעות: 1247
- הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
- דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*
בדרך לשינוי תזונתי
המתכון המופלא, מבית היוצר של אייל שני, מספיק לקרוא כדי להתמוגג:
אורז חום עם גזר, פסיטוקים ובצל ירוק
ל-6 סועדים:
סיר פלדה כבד בקוטר 24 ס"מ
5 גזרים בינוניים, קלופים ומגוררים דק
1/4 כוס שמן זית
500 גרם (2 1/2 כוסות) אורז עגול מלא
יוצקים את השמן לסיר, מוסיפים את הגזר המגורר, מעלים על להבה בינונית ומאדים, תוך ערבוב בכף עץ, עד שצבע הגזר נעשה כתום-זרחני וטיפות שמן שטוחות וגדולות באותו צבע צובעות את קרקעית הסיר.
מי שחושב שקצת אבק יהרוס את הבריאות ואת טעם האורז שישטוף ויסנן. מי שלא, לא. משהו בהיגיון אומר שהאורז שלם יותר כשהוא עטוף בסביבת חייו, לשטוף אותו זה להסיר שכבה עדינה ושברירית המכילה את אופיו של המקום בו גדל.
מוסיפים את האורז לסיר, מגבירים את עוצמת הלהבה ומערבבים עד שהאורז מתלהט אך לא נחרך. ריח עמוק של חום עולה מהסיר, מזכיר את ריחם של מצעי כותנה שאווררו על אדן החלון ביום שטוף שמש. עכשיו כל גרגר הוא יחידה עצמאית מלאה בחום והוא מתבשל מתוך עצמו, בהתאם למבנהו וליכולותיו האישית, חום המים שיתוספו אליו בהמשך רק יתמוך בחום הפנימי שלו.
מוסיפים מים רותחים (רצוי מים מינרלים) עד לכיסוי פני האורז, לא יותר מכך. מערבבים. לא ממליחים. המלח מפריע לאורז להתבשל, ומבטל את מרבית טעמיו. כשיגמר הבישול נוסיף לו סויה שתמליח בעדינות את מעטפתו בלא שתתערב ותעמעם את טעמיו הפנימיים.
מכסים את הסיר במכסה, מעבירים ללהבה הקטנה ביותר, ומבשלים כ-50 דקות. ריח עדין של קרמל מתוק, שמוצאו בסוכרי הגזר יעלה מהסיר. מסירים את המכסה, נועצים מזלג עד לקרקעית הסיר, שם צריך להרגיש שהאורז קצת נדבק ונחרך, הגרגרים שלמים ומרקמם רך אך קפיצי ולעיס. זה הזמן לסיים את הבישול. מכסים את פתח הסיר במגבת מטבח, ומעליה מניחים את המכסה, ממתינים כ-15 דקות.
מסירים את המכסה ואת המגבת, מפרידים בעדינות את גרגרי האורז בעזרת מזלג. עד כאן בישלנו אורז מלא, פה עוצרים רוב האנשים ואוכלים אותו, אבל הנה הטעות ביחסי הציבור של האורז המלא: בשלב זה טעמו מתאים להגדרה של אוכל בריאות והוא פונה לקהל צר, שוחר בריאות שסגפנות מאשרת את קיומה. אבל בריאות אמיתית מתקיימת רק בתוך תענוגות, ואין כמו התוספות הבאות כדי להוכיח זאת:
35 מיליליטר (2 1/3 כפות) שמן זית
מוסיפים את השמן לסיר ומערבבים היטב, עכשיו הגרגרים עטופים בשמן שמגן על טעמם הצנוע והמופלא מפני הפולשים עזי הטעם שיתוספו מיד:
זרעים סחוטים משתי עגבניות גדולות ובשלות
70 מיליליטר (4 2/3 כפות) סויה "קיקומן"
מוסיפים לסיר ומערבבים היטב, הסויה תמליח את האורז, אך שמן הזית שעוטף את האורז ימנע ממנה להשחיר אותו. זרעי עגבנייה יעניקו עסיסיות וחמצמצות עדינה.
150 גרם (3/4 כוס) אגוזי קשיו או פיסטוקים, קצוצים גס
חבילת בצל ירוק, קצוץ דק, הלבן והירוק
זר קטן של פטרוזיליה, קצוצה דק
זר קטן של שמיר קצוץ דק
1 פלפל ירוק חריף בינוני, קצוץ דק
מוסיפים את כל אלה לסיר ומערבבים.
כוס ועוד 2 כפות יוגורט (סה"כ 18 כפות)
מלח אטלנטי גס
2 עגבניות גדולות בשלות
נוטלים 6 צלוחיות קטנות ועמוקות, ולכל אחת מהן יוצקים 3 כפות יוגורט ומעליהן זורים מעט גבישי מלח ים אטלנטי וסוחטים בלחיצה קלה זרעים מעגבנייה בשלה.
חופנים מן האורז בשתי כפות הידיים (טמפרטורת האורז חמימה, לא לפחד) ומניחים בכל צלוחית מעל שלולית היוגורט בגבעה. מזליפים מעט שמן זית, מפרידים זוג צ'ופסטיקס ואוכלים.
מה שנשאר בסיר מעבירים לקערה ועוטפים בניילון נצמד. למחרת מוציאים מן המקרר, מתבלים בעוד קצת סויה ומניחים להתחמם במיקרו. לפני ההגשה חוזרים על שלב הצלוחית והשלולית. יש כאלה שחושבים שהאורז טעים יותר ביום שלמחרת.
אחרי שלמדתי לאהוב את האורז החום וכל בני הבית הבריאו באחת, כי "את יודעת שאורז הוא האוכל היחיד שבן אדם יכול להתקיים ממנו במשך כל החיים ולא יחסר לו דבר", העריך הטבח את הרצון הטוב שלי לכפר על האטימות שהפגנתי כלפי האורז החום ולהקשיב בפעם הבאה שמדברים אלי. כל כך העריך עד שהכין לי בתור פרס הצטיינות בתחום הבריאות מנה אחרונה - חלת דבש ביוגורט. מילותי האחרונות לפני שהתעלפתי מעונג היו: תודה רבה, יש עוד?
אורז חום עם גזר, פסיטוקים ובצל ירוק
ל-6 סועדים:
סיר פלדה כבד בקוטר 24 ס"מ
5 גזרים בינוניים, קלופים ומגוררים דק
1/4 כוס שמן זית
500 גרם (2 1/2 כוסות) אורז עגול מלא
יוצקים את השמן לסיר, מוסיפים את הגזר המגורר, מעלים על להבה בינונית ומאדים, תוך ערבוב בכף עץ, עד שצבע הגזר נעשה כתום-זרחני וטיפות שמן שטוחות וגדולות באותו צבע צובעות את קרקעית הסיר.
מי שחושב שקצת אבק יהרוס את הבריאות ואת טעם האורז שישטוף ויסנן. מי שלא, לא. משהו בהיגיון אומר שהאורז שלם יותר כשהוא עטוף בסביבת חייו, לשטוף אותו זה להסיר שכבה עדינה ושברירית המכילה את אופיו של המקום בו גדל.
מוסיפים את האורז לסיר, מגבירים את עוצמת הלהבה ומערבבים עד שהאורז מתלהט אך לא נחרך. ריח עמוק של חום עולה מהסיר, מזכיר את ריחם של מצעי כותנה שאווררו על אדן החלון ביום שטוף שמש. עכשיו כל גרגר הוא יחידה עצמאית מלאה בחום והוא מתבשל מתוך עצמו, בהתאם למבנהו וליכולותיו האישית, חום המים שיתוספו אליו בהמשך רק יתמוך בחום הפנימי שלו.
מוסיפים מים רותחים (רצוי מים מינרלים) עד לכיסוי פני האורז, לא יותר מכך. מערבבים. לא ממליחים. המלח מפריע לאורז להתבשל, ומבטל את מרבית טעמיו. כשיגמר הבישול נוסיף לו סויה שתמליח בעדינות את מעטפתו בלא שתתערב ותעמעם את טעמיו הפנימיים.
מכסים את הסיר במכסה, מעבירים ללהבה הקטנה ביותר, ומבשלים כ-50 דקות. ריח עדין של קרמל מתוק, שמוצאו בסוכרי הגזר יעלה מהסיר. מסירים את המכסה, נועצים מזלג עד לקרקעית הסיר, שם צריך להרגיש שהאורז קצת נדבק ונחרך, הגרגרים שלמים ומרקמם רך אך קפיצי ולעיס. זה הזמן לסיים את הבישול. מכסים את פתח הסיר במגבת מטבח, ומעליה מניחים את המכסה, ממתינים כ-15 דקות.
מסירים את המכסה ואת המגבת, מפרידים בעדינות את גרגרי האורז בעזרת מזלג. עד כאן בישלנו אורז מלא, פה עוצרים רוב האנשים ואוכלים אותו, אבל הנה הטעות ביחסי הציבור של האורז המלא: בשלב זה טעמו מתאים להגדרה של אוכל בריאות והוא פונה לקהל צר, שוחר בריאות שסגפנות מאשרת את קיומה. אבל בריאות אמיתית מתקיימת רק בתוך תענוגות, ואין כמו התוספות הבאות כדי להוכיח זאת:
35 מיליליטר (2 1/3 כפות) שמן זית
מוסיפים את השמן לסיר ומערבבים היטב, עכשיו הגרגרים עטופים בשמן שמגן על טעמם הצנוע והמופלא מפני הפולשים עזי הטעם שיתוספו מיד:
זרעים סחוטים משתי עגבניות גדולות ובשלות
70 מיליליטר (4 2/3 כפות) סויה "קיקומן"
מוסיפים לסיר ומערבבים היטב, הסויה תמליח את האורז, אך שמן הזית שעוטף את האורז ימנע ממנה להשחיר אותו. זרעי עגבנייה יעניקו עסיסיות וחמצמצות עדינה.
150 גרם (3/4 כוס) אגוזי קשיו או פיסטוקים, קצוצים גס
חבילת בצל ירוק, קצוץ דק, הלבן והירוק
זר קטן של פטרוזיליה, קצוצה דק
זר קטן של שמיר קצוץ דק
1 פלפל ירוק חריף בינוני, קצוץ דק
מוסיפים את כל אלה לסיר ומערבבים.
כוס ועוד 2 כפות יוגורט (סה"כ 18 כפות)
מלח אטלנטי גס
2 עגבניות גדולות בשלות
נוטלים 6 צלוחיות קטנות ועמוקות, ולכל אחת מהן יוצקים 3 כפות יוגורט ומעליהן זורים מעט גבישי מלח ים אטלנטי וסוחטים בלחיצה קלה זרעים מעגבנייה בשלה.
חופנים מן האורז בשתי כפות הידיים (טמפרטורת האורז חמימה, לא לפחד) ומניחים בכל צלוחית מעל שלולית היוגורט בגבעה. מזליפים מעט שמן זית, מפרידים זוג צ'ופסטיקס ואוכלים.
מה שנשאר בסיר מעבירים לקערה ועוטפים בניילון נצמד. למחרת מוציאים מן המקרר, מתבלים בעוד קצת סויה ומניחים להתחמם במיקרו. לפני ההגשה חוזרים על שלב הצלוחית והשלולית. יש כאלה שחושבים שהאורז טעים יותר ביום שלמחרת.
אחרי שלמדתי לאהוב את האורז החום וכל בני הבית הבריאו באחת, כי "את יודעת שאורז הוא האוכל היחיד שבן אדם יכול להתקיים ממנו במשך כל החיים ולא יחסר לו דבר", העריך הטבח את הרצון הטוב שלי לכפר על האטימות שהפגנתי כלפי האורז החום ולהקשיב בפעם הבאה שמדברים אלי. כל כך העריך עד שהכין לי בתור פרס הצטיינות בתחום הבריאות מנה אחרונה - חלת דבש ביוגורט. מילותי האחרונות לפני שהתעלפתי מעונג היו: תודה רבה, יש עוד?
-
- הודעות: 599
- הצטרפות: 18 יולי 2008, 15:29
- דף אישי: הדף האישי של ש_י_ר_י*
בדרך לשינוי תזונתי
D-: אפשר להבין ישר שזה אייל שני... ינוסה בהקדם, תודה!
-
- הודעות: 2818
- הצטרפות: 28 אוקטובר 2003, 20:13
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_שץ*
בדרך לשינוי תזונתי
משום מה לא קפצתי למה-חדש! מוזר... ובתיאוריית קונספירציה- יכול להיות שיש פה משהו מכוון? כי גם הדף חפלקים טבעונאים בתל אביב לא קפץ על אף שכתבתי בו...
אם תסמני את המשבצת "שינויים שכבר ראיתי" תראי את הדפים שאת שינית.
ברירת המחדל היא ללא סימון, לכן דפים שאת שינית אותם לא יופיעו אצלך במה חדש (כי כבר ראית את השינוי...)
אם תסמני את המשבצת "שינויים שכבר ראיתי" תראי את הדפים שאת שינית.
ברירת המחדל היא ללא סימון, לכן דפים שאת שינית אותם לא יופיעו אצלך במה חדש (כי כבר ראית את השינוי...)
-
- הודעות: 1247
- הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
- דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*
בדרך לשינוי תזונתי
זה כבר אמצע השבוע השלישי של אכילה שגורמת לי להיות שמחה יותר.
אני חושבת שהשינוי העיקרי הוא בעצם תפיסתי. אני יכולה להשאר אני ולאכול טבעונאי.
אני יכולה להמשיך לעבוד בעבודה אינטנסיבית ולחוצה להפליא (אותה אני אוהבת מאוד)- ולאכול טבעונאי. אני יכולה ללבוש תחתונים, ללבוש ג'ינס- ולאכול טבעונאי. אני יכולה להתאמן בחדר כושר- ולאכול טבעונאי. אני יכולה לראות סדרות טיפשיות בטלוויזיה- ולאכול טבעונאי. אני יכולה להשתמש בשמפו וגם בסבון וגם בקרם פנים (!)- ולאכול טבעונאי.
(אנחת רווחה)
אני חושבת שהשינוי העיקרי הוא בעצם תפיסתי. אני יכולה להשאר אני ולאכול טבעונאי.
אני יכולה להמשיך לעבוד בעבודה אינטנסיבית ולחוצה להפליא (אותה אני אוהבת מאוד)- ולאכול טבעונאי. אני יכולה ללבוש תחתונים, ללבוש ג'ינס- ולאכול טבעונאי. אני יכולה להתאמן בחדר כושר- ולאכול טבעונאי. אני יכולה לראות סדרות טיפשיות בטלוויזיה- ולאכול טבעונאי. אני יכולה להשתמש בשמפו וגם בסבון וגם בקרם פנים (!)- ולאכול טבעונאי.
(אנחת רווחה)
-
- הודעות: 599
- הצטרפות: 18 יולי 2008, 15:29
- דף אישי: הדף האישי של ש_י_ר_י*
בדרך לשינוי תזונתי
|יד|
תובנה יפה וחכמה.
תובנה יפה וחכמה.
-
- הודעות: 599
- הצטרפות: 18 יולי 2008, 15:29
- דף אישי: הדף האישי של ש_י_ר_י*
בדרך לשינוי תזונתי
אולי ?
-
- הודעות: 669
- הצטרפות: 14 מרץ 2007, 22:57
- דף אישי: הדף האישי של קרן_שמש_מאוחרת*
בדרך לשינוי תזונתי
יעלפו, נהנת לקרוא אותך. תמשיכי @}
בדרך לשינוי תזונתי
כל הכבוד לך על המסקנות. נראה לי שאת כל כך צודקת וכל כך בדרך הנכונה (אני קוראת אותך בשקט כבר מתחילת הבלוג)
ניסיתי גם לעבור לטבעונאות אבל עשיתי את זה דרסטי מדי - ההתחלה היתה מאוד אופורית אבל הנפילה היתה מאוד חזקה- פתאום היה לי צורך עצום לאכול המון פחמימות ריקות... ואכלתי... ועדיין אוכלת...
שיהיה לך בהצלחה והלוואי וגם אני יום אחד ארגיש שאני יכולה להישאר אני ולאכול טבעונאי.
ניסיתי גם לעבור לטבעונאות אבל עשיתי את זה דרסטי מדי - ההתחלה היתה מאוד אופורית אבל הנפילה היתה מאוד חזקה- פתאום היה לי צורך עצום לאכול המון פחמימות ריקות... ואכלתי... ועדיין אוכלת...
שיהיה לך בהצלחה והלוואי וגם אני יום אחד ארגיש שאני יכולה להישאר אני ולאכול טבעונאי.
-
- הודעות: 1247
- הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
- דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*
בדרך לשינוי תזונתי
מבקשת עזרה-
בעולם שמחוץ לוירטואליה אני עוסקת גם במחקר. תחום המחקר שמעניין אותי הוא קבלת החלטות (באופן יותר ספציפי קבלת החלטות באוריינטציה לכלכלה, קוראים לזה כלכלה התנהגותית, אבל לא על זה רציתי לכתוב עכשיו). אחד החוקרים היותר מעניינים בתחום הוא דיוויד לייבסון שהסביר למה נעדיף לדחות את הדברים ש"נכונים" לנו, ונבחר לעשות עכשיו את הדברים שמספקים אותנו סיפוק מהיר. (אפשר לקרוא משהו קצר שכתבתי על זה פה- http://www.themarker.com/tmc/article.jh ... ra20081201 1042456[/po] ).
לייבסון מסביר שחלק חשוב מאוד בהצלחה עם התמודדות עם החלטה שקיבלנו, החלטה ש"נכונה" לנו ולא מגיעה כדי לספק את דחפי הרגע, היא התחייבות. כן, כולנו בוגרים, כולנו חכמים, כולנו יודעים את התורה ובעיקר- כולנו חושבים שאם רק נרצה מספיק זה יגיע. אבל לפעמים זה לא מספיק.
דוגמא אחת שהפכה את העניין הזה ליותר ברור לי הוא הטיול היומי עם הכלבלבה שלי. זה לא משנה אם חמסין או גשם, אם זה יום יפה בחוץ או שמשתוללת סופה- היא חייבת לטייל. ובכל יום, כבר יותר משנתיים, אני והבנזוג מטיילים איתה. ולא תמיד זה נוח, והרבה פעמים יש לנו דברים דחופים יותר לעשות, והרבה פעמים סתם מתחשק לנו לשבת עם ספר או לבהות בטלוויזיה. אבל אי אפשר, המחויבות הזו חיה, קיימת ונובחת. ובכל יום אנחנו מטיילים איתה.
בקיצור- מעוניינת להתחייב.
חשבתי על האפשרות של דיווח וירטואלי יומי למישהי מכאן. לא על גבי הבלוג, אלא באימייל. (זה כמו שברגע שאני מחליטה לרשום את ההוצאות שלי, הן מצטמצמות בחצי).
חוץ מזה, אני חושבת על איזו "סנקציה" לשעת משבר. אל תצקצקו. אני יודעת, זה צריך לבוא מתוך השלמה, מתוך אהבה, זו דרך שאמורה להיות רצופה בשושנים. אבל זו לא. אני מכורה, ורגילה, ונוטה להשבר. אל תצקצקו. תודה.
כמובן שאשמח לקבל תגובות.
תודה
בעולם שמחוץ לוירטואליה אני עוסקת גם במחקר. תחום המחקר שמעניין אותי הוא קבלת החלטות (באופן יותר ספציפי קבלת החלטות באוריינטציה לכלכלה, קוראים לזה כלכלה התנהגותית, אבל לא על זה רציתי לכתוב עכשיו). אחד החוקרים היותר מעניינים בתחום הוא דיוויד לייבסון שהסביר למה נעדיף לדחות את הדברים ש"נכונים" לנו, ונבחר לעשות עכשיו את הדברים שמספקים אותנו סיפוק מהיר. (אפשר לקרוא משהו קצר שכתבתי על זה פה- http://www.themarker.com/tmc/article.jh ... ra20081201 1042456[/po] ).
לייבסון מסביר שחלק חשוב מאוד בהצלחה עם התמודדות עם החלטה שקיבלנו, החלטה ש"נכונה" לנו ולא מגיעה כדי לספק את דחפי הרגע, היא התחייבות. כן, כולנו בוגרים, כולנו חכמים, כולנו יודעים את התורה ובעיקר- כולנו חושבים שאם רק נרצה מספיק זה יגיע. אבל לפעמים זה לא מספיק.
דוגמא אחת שהפכה את העניין הזה ליותר ברור לי הוא הטיול היומי עם הכלבלבה שלי. זה לא משנה אם חמסין או גשם, אם זה יום יפה בחוץ או שמשתוללת סופה- היא חייבת לטייל. ובכל יום, כבר יותר משנתיים, אני והבנזוג מטיילים איתה. ולא תמיד זה נוח, והרבה פעמים יש לנו דברים דחופים יותר לעשות, והרבה פעמים סתם מתחשק לנו לשבת עם ספר או לבהות בטלוויזיה. אבל אי אפשר, המחויבות הזו חיה, קיימת ונובחת. ובכל יום אנחנו מטיילים איתה.
בקיצור- מעוניינת להתחייב.
חשבתי על האפשרות של דיווח וירטואלי יומי למישהי מכאן. לא על גבי הבלוג, אלא באימייל. (זה כמו שברגע שאני מחליטה לרשום את ההוצאות שלי, הן מצטמצמות בחצי).
חוץ מזה, אני חושבת על איזו "סנקציה" לשעת משבר. אל תצקצקו. אני יודעת, זה צריך לבוא מתוך השלמה, מתוך אהבה, זו דרך שאמורה להיות רצופה בשושנים. אבל זו לא. אני מכורה, ורגילה, ונוטה להשבר. אל תצקצקו. תודה.
כמובן שאשמח לקבל תגובות.
תודה
-
- הודעות: 1247
- הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
- דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*
בדרך לשינוי תזונתי
מקפיצה למה חדש, בניסיון לקבל תגובות
-
- הודעות: 2367
- הצטרפות: 14 יולי 2007, 01:22
- דף אישי: הדף האישי של ריש_גלית*
בדרך לשינוי תזונתי
למה לא בבלוג? אז תקבלי הרבה תגובות וחיזוקים, בעיקר אם זה יהיה גם דף תמיכה. (-:
אם אני כבר פה, רציתי להגיד לך שקראתי מה שכתבת בגמילה ביתית ממתוקים, וזה היה מוזר כי זכרתי את הכותרת של הבלוג הזה ובין לבין חסר המון מידע - יש מין קפיצה לא ברורה בזמן ובמצב. אז אולי דווקא אם תסבירי פה מה קרה ואיזה תהליך את עוברת ומאין ולאן את הולכת - אולי יהיה לך קל יותר?
בכל מקרה בהצלחה @}.
אם אני כבר פה, רציתי להגיד לך שקראתי מה שכתבת בגמילה ביתית ממתוקים, וזה היה מוזר כי זכרתי את הכותרת של הבלוג הזה ובין לבין חסר המון מידע - יש מין קפיצה לא ברורה בזמן ובמצב. אז אולי דווקא אם תסבירי פה מה קרה ואיזה תהליך את עוברת ומאין ולאן את הולכת - אולי יהיה לך קל יותר?
בכל מקרה בהצלחה @}.
-
- הודעות: 1247
- הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
- דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*
בדרך לשינוי תזונתי
היי ריש גלית, תודה שהגבת...
קפיצה בזמן ובמצב - ובכן, זו פחות קפיצה ויותר כמו הרגשה של תנועת מטוטלת מקיצוניות אחת לאחרת.
כל מי שקראה פעם פליי ליידי מוכרחה הייתה לשים לב לדגש הגדול על זה שלא צריך להיות מושלמת. שלא צריך לעשות הכל בבת אחת. שגם אם משהו לא הצליח- זה לא נורא.
ובכל זאת, גם כשיודעים את כל התורה, זה קשה. קשה להחליט איפה כן ואיפה לא, מתי כן ומתי לא, ובעיקר מתי לחזור אל הכן מהלא.
ויש הרבה מקומות בחיים שמבקשים יסודיות והצטיינות- לימודים, עבודה, ובין כל אלו- היומיום- הבית, המשפחה, התזונה.
ואין אף בוס שיגיד לא עמדת בדד ליין התזונה, ואין אף מבחן בסוף הסמסטר בו אכשל אם לא אקפיד למען עצמי.
וזה קשה, וזה קשה, וזה קשה.
קפיצה בזמן ובמצב - ובכן, זו פחות קפיצה ויותר כמו הרגשה של תנועת מטוטלת מקיצוניות אחת לאחרת.
כל מי שקראה פעם פליי ליידי מוכרחה הייתה לשים לב לדגש הגדול על זה שלא צריך להיות מושלמת. שלא צריך לעשות הכל בבת אחת. שגם אם משהו לא הצליח- זה לא נורא.
ובכל זאת, גם כשיודעים את כל התורה, זה קשה. קשה להחליט איפה כן ואיפה לא, מתי כן ומתי לא, ובעיקר מתי לחזור אל הכן מהלא.
ויש הרבה מקומות בחיים שמבקשים יסודיות והצטיינות- לימודים, עבודה, ובין כל אלו- היומיום- הבית, המשפחה, התזונה.
ואין אף בוס שיגיד לא עמדת בדד ליין התזונה, ואין אף מבחן בסוף הסמסטר בו אכשל אם לא אקפיד למען עצמי.
וזה קשה, וזה קשה, וזה קשה.
-
- הודעות: 2367
- הצטרפות: 14 יולי 2007, 01:22
- דף אישי: הדף האישי של ריש_גלית*
בדרך לשינוי תזונתי
את רוצה לפרט בין מה למה את נעה? טבעונאות לעומת ג'אנק?
מה את אוכלת שעושה לך טוב ומה את אוכלת שעושה לך רע?
מה את אוכלת שעושה לך טוב ומה את אוכלת שעושה לך רע?
-
- הודעות: 1247
- הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
- דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*
בדרך לשינוי תזונתי
כן, בין טבעונאות לג'אנק אבל במלוא המובן של כל אחד מהם. זה לא שיש לי איזו נטייה יוצאת דופן לפרקפציוניזם חסר תקנה- פשוט קשה לעמוד בהכרעות כשההחלטה לא מוחלטת (לא אוכלת בשר. לא קצת. לא לפעמים. לא בחגים. לא עם חברים. לא אוכלת בשר). ואז, כשההחלטה המוחלטת בכיסי אני יוצאת לדרך מלאת שמחה ומוטיבציה לרוב, נהנת מהדרך למשך שבוע, או שבועיים ובמקסימום עד כה- חודשיים, ואז המטוטלת נעה את כל הדרך לכיוון השני. (הכיוון השני הוא להתחיל את היום בצ'אי לאטה ענק של קופי בין ומאפה שמרים עם פצפוצי שוקולד, להמשיך אותו בארוחה מזינה יותר או פחות באזור מקום העבודה שלי, לתחזק את השעות הקשות בעבודה בקפה או שוקו חם או קרמבו ולבלוע ברעב רב מקרוני אנד צ'יז בבית- כי איך יכולתי להפוך לשבעה מכל הקלוריות הריקות האלו?). והמעגל מתגלגל.
עושה לי רע- אוכל בכמויות גדולות (כי אלו הכמויות שאוכלים כשהאוכל לא משביע). קשה לי לחשוב על עוד דברים ספציפים- קצת שוקולד או קצת עוגיות זה כיף, קצת קוסקוס וקצת פיתה עם חומוס זה טעים.
עושה לי טוב- (פריטי הסעיף הקודם בכמויות מצומצמות), טחינה, כרוב, מנגו, אבוקדו, יוגורט עזים.
וכנראה גם עלים ירוקים עושים לי טוב אבל זה לא אומר שאני אוהבת אותם במיוחד.
בכלל, כל התזונא גרמה לי להרגיש מאוד טוב (גופנית) וגם להראות יותר טוב, אבל זה היה כרוך במאמץ רב.
עושה לי רע- אוכל בכמויות גדולות (כי אלו הכמויות שאוכלים כשהאוכל לא משביע). קשה לי לחשוב על עוד דברים ספציפים- קצת שוקולד או קצת עוגיות זה כיף, קצת קוסקוס וקצת פיתה עם חומוס זה טעים.
עושה לי טוב- (פריטי הסעיף הקודם בכמויות מצומצמות), טחינה, כרוב, מנגו, אבוקדו, יוגורט עזים.
וכנראה גם עלים ירוקים עושים לי טוב אבל זה לא אומר שאני אוהבת אותם במיוחד.
בכלל, כל התזונא גרמה לי להרגיש מאוד טוב (גופנית) וגם להראות יותר טוב, אבל זה היה כרוך במאמץ רב.
בדרך לשינוי תזונתי
אני מאד מזדהה עם מה שתיארת.
אני מרגישה שאני מצויה במצב דומה. וזה מאד מעסיק אותי.
אצלי התחושה היא של מעין מאבק קבוע ומתמשך..
בזמן האחרון, אני מנסה להיות קצת יותר רכה עם עצמי ולשלב. כלומר יום שהתחיל רע עם כמויות גדולות של ג'אנק יכול גם לקבל תפנית מפתיעה של סלט ענק עם טחינה ואז כבר קל יותר להמשיך וכו' וכו' דוגמאות יש המון.
אם הבנתי אותך נכון, את חושבת שהתחיבות כלפי מישהו/משהו חיצוני תגרום לך ליישם בצורה קלה יותר את אורח החיים הזה.
אני לא בטוחה שההתחיבות הזו תעזור, כי היא חיצונית ולי נראה שהתהליך הוא פנימי יותר. אבל אולי זה לא נכון, אולי אני סתם מתרצת לעצמי.
התחיבות כזו מתקשרת לי עם טוטאליות. והאמת, לא ברור לי כל כך מה תיתן לך הטוטאליות הזו?
בהרגשה שלי להרגיל את הגוף שלי לתזונה אחרת ממה שהוא רגיל זה תהליך ארוך. משהו כל כך מוחלט רק יעורר התנגדות ורתיעה (במודע או שלא במודע) ומשם לא רחוק היום לכל מיני תירוצים והצדקות ומעקפים והנה חזרתי לבראשית.. גם ממבחנים ודד ליינים לבוס יש לי המון רתיעה וזה הופך את המטלה לעול ולדבר שיושב לי על הראש ומעיק עלי, לא ככה אני רוצה להרגיש כלפי אוכל.
היתה לי התנסות מענינת עם סיגריות, כשעישנתי הרבה והחלטתי וניסיתי להפסיק זה אף פעם לא עבד ליותר מדי זמן. הפעם היחידה שזה עבד היא כשהפחתתי את הסיגריות במשך תקופה מאד מאד ארוכה, אולי במשך שנתיים, פשוט עישנתי פחות ופחות עד שהגעתי לסיגריות בודדות ליום ולפעמים גם בכלל לא. ואז לעשות את הקפיצה ולהפסיק לגמרי היה פשוט שלב אחרון בתהליך מאד ארוך ולכן זה הצליח ואפילו לא היה קשה. הרבה פעמים אני נזכרת בדוגמא הזו כדי לעודד את עצמי בנושא האוכל.
שנוי התזונה נראה לי תהליך הרבה יותר ארוך וקשה מסיגריות.
אולי הדרכים ליישם את זה קשורות לאופי ונטיות טבעיות, אני מקווה שזה בסדר שכתבתי את כל זה כי זה לא מה שביקשת. זה קצת הפוך מזה אפילו.
אז תמחקי אם זה לא מתאים.
@}
אני מרגישה שאני מצויה במצב דומה. וזה מאד מעסיק אותי.
אצלי התחושה היא של מעין מאבק קבוע ומתמשך..
בזמן האחרון, אני מנסה להיות קצת יותר רכה עם עצמי ולשלב. כלומר יום שהתחיל רע עם כמויות גדולות של ג'אנק יכול גם לקבל תפנית מפתיעה של סלט ענק עם טחינה ואז כבר קל יותר להמשיך וכו' וכו' דוגמאות יש המון.
אם הבנתי אותך נכון, את חושבת שהתחיבות כלפי מישהו/משהו חיצוני תגרום לך ליישם בצורה קלה יותר את אורח החיים הזה.
אני לא בטוחה שההתחיבות הזו תעזור, כי היא חיצונית ולי נראה שהתהליך הוא פנימי יותר. אבל אולי זה לא נכון, אולי אני סתם מתרצת לעצמי.
התחיבות כזו מתקשרת לי עם טוטאליות. והאמת, לא ברור לי כל כך מה תיתן לך הטוטאליות הזו?
בהרגשה שלי להרגיל את הגוף שלי לתזונה אחרת ממה שהוא רגיל זה תהליך ארוך. משהו כל כך מוחלט רק יעורר התנגדות ורתיעה (במודע או שלא במודע) ומשם לא רחוק היום לכל מיני תירוצים והצדקות ומעקפים והנה חזרתי לבראשית.. גם ממבחנים ודד ליינים לבוס יש לי המון רתיעה וזה הופך את המטלה לעול ולדבר שיושב לי על הראש ומעיק עלי, לא ככה אני רוצה להרגיש כלפי אוכל.
היתה לי התנסות מענינת עם סיגריות, כשעישנתי הרבה והחלטתי וניסיתי להפסיק זה אף פעם לא עבד ליותר מדי זמן. הפעם היחידה שזה עבד היא כשהפחתתי את הסיגריות במשך תקופה מאד מאד ארוכה, אולי במשך שנתיים, פשוט עישנתי פחות ופחות עד שהגעתי לסיגריות בודדות ליום ולפעמים גם בכלל לא. ואז לעשות את הקפיצה ולהפסיק לגמרי היה פשוט שלב אחרון בתהליך מאד ארוך ולכן זה הצליח ואפילו לא היה קשה. הרבה פעמים אני נזכרת בדוגמא הזו כדי לעודד את עצמי בנושא האוכל.
שנוי התזונה נראה לי תהליך הרבה יותר ארוך וקשה מסיגריות.
אולי הדרכים ליישם את זה קשורות לאופי ונטיות טבעיות, אני מקווה שזה בסדר שכתבתי את כל זה כי זה לא מה שביקשת. זה קצת הפוך מזה אפילו.
אז תמחקי אם זה לא מתאים.
@}
-
- הודעות: 1247
- הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
- דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*
בדרך לשינוי תזונתי
היי יול, אני שמחה שכתבת, והנה המרגיעון שכותב לי "הכאב אינו בשינוי עצמו, אלא בהתנגדות לשינוי"...
לגבי הדרך- טוב, כמובן שאין לי תשובה. אם הייתה לי תשובה הייתי קוראת לעצמי ויקטוריה בוטנקו ומפרסמת ביו טיוב קליפים שלי מכינה שייק ירוק P-:
הרעיון להתחייב נבע מהמחקרים של לייבסון ושל אחרים, שהראו איך התחייבות טובה לאדם. (הדוגמא הכי קטנה- אנשים שהתחייבו ללכת לחדר כושר באמצעות רכישת מנוי, וכאלו שיכלו ללכת לחדר כושר ולשלם בכל פעם סכום חד פעמי כדי להיכנס).
השאלה האמיתית כמובן היא לא לגבי ההתחייבות עצמה, אלא לגבי מהות ההתחייבות- למה בדיוק אני מתחייבת? וזו שאלה קשה וגדולה וטובה
לגבי הדרך- טוב, כמובן שאין לי תשובה. אם הייתה לי תשובה הייתי קוראת לעצמי ויקטוריה בוטנקו ומפרסמת ביו טיוב קליפים שלי מכינה שייק ירוק P-:
הרעיון להתחייב נבע מהמחקרים של לייבסון ושל אחרים, שהראו איך התחייבות טובה לאדם. (הדוגמא הכי קטנה- אנשים שהתחייבו ללכת לחדר כושר באמצעות רכישת מנוי, וכאלו שיכלו ללכת לחדר כושר ולשלם בכל פעם סכום חד פעמי כדי להיכנס).
השאלה האמיתית כמובן היא לא לגבי ההתחייבות עצמה, אלא לגבי מהות ההתחייבות- למה בדיוק אני מתחייבת? וזו שאלה קשה וגדולה וטובה
-
- הודעות: 1247
- הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
- דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*
בדרך לשינוי תזונתי
אחרי שהתבטל שיעור, ולמרות שלא הודעתי בעבודה שאעבוד מהבית- נסעתי לעדן טבע מרקט וקניתי תמרים אורגנים וחסה אורגנית ועגבניות אורגניות ו... טוב, נראה לי שהבנתן את הרעיון. הכנתי סלט מראש חסה צעירה ויפה ברוטב חרדל ודבש וליד טחינה ביתית עם פטרוזיליה ושום. תענוג. פשוט תענוג. סיימתי קערה מלאה בחסה וגזר ברוטב הזה, שהכנתי לראשונה.
שמתי על השיש קערה עם שומשום ופשתן במי תמרים, כדי להכין מהם קרקרים אחרי שיספגו את המים.
קניתי מצרכים כדי להכין מרק כתום.
אולי אני אפילו אכין סושי.
התחלתי לחשוב על מה באמת צריכות להיות המטרות שלי. מה יהיה הגיוני. אני חושבת שהמטרה הראשונה יכולה להיות - להפסיק לצרוך סוכר לבן. אבל זה מעט מבהיל אותי.
עצות ותובנות, כמו תמיד, יתקבלו בשמחה
שמתי על השיש קערה עם שומשום ופשתן במי תמרים, כדי להכין מהם קרקרים אחרי שיספגו את המים.
קניתי מצרכים כדי להכין מרק כתום.
אולי אני אפילו אכין סושי.
התחלתי לחשוב על מה באמת צריכות להיות המטרות שלי. מה יהיה הגיוני. אני חושבת שהמטרה הראשונה יכולה להיות - להפסיק לצרוך סוכר לבן. אבל זה מעט מבהיל אותי.
עצות ותובנות, כמו תמיד, יתקבלו בשמחה
-
- הודעות: 75
- הצטרפות: 15 יולי 2008, 18:30
- דף אישי: הדף האישי של ביאנקה_מתחברת*
בדרך לשינוי תזונתי
מזדהה המון... קראתי בבלוג שלך כשרק התחלתי בתזונה חיה ובתקופה האחרונה אני כל כך מבולבלת ממזון. כאילו ש-13 שנים של דיאטות מכל הסוגים והעמסה של ידע תזונתי התחילו למחוק לי את תאי המוח לאחרונה. אני מרגישה שאני לא יודעת מה לאכול.
ואז לקרוא מה שכתבת היום- זה נראה כל כך פשוט והגיוני. לאכול מה שבריא וטעים.
אני בטוחה שאנחנו נשים שונות לגמרי, עם יכולות, מחשבות ועשייה שונה לחלוטין. ועדיין מאוד מנחם לקרוא שאני לא לבד בבלבול ובתסכול.
הלוואי שהיו לי עצות ותובנות. אני קיצונית מצד אחד- עושה החלטות כמו לא לצרוך סוכר,מלח,לחם ועוד ומצד שני מרגישה שאם אני כבר נוגעת באחד מאלו אז עשיתי משהו נורא.
ממש לא מוצאת איזון ותחושת נורמליות באכילה. מעניין אותי להמשיך לקרוא מה שלומך. באופן אישי התחלתי טיפול פסיכולוגי לראות אם יעזור לנושא.
מאחלת לך המון הצלחה, נשמע שבאופן כללי את בכיוון נכון.
ואז לקרוא מה שכתבת היום- זה נראה כל כך פשוט והגיוני. לאכול מה שבריא וטעים.
אני בטוחה שאנחנו נשים שונות לגמרי, עם יכולות, מחשבות ועשייה שונה לחלוטין. ועדיין מאוד מנחם לקרוא שאני לא לבד בבלבול ובתסכול.
הלוואי שהיו לי עצות ותובנות. אני קיצונית מצד אחד- עושה החלטות כמו לא לצרוך סוכר,מלח,לחם ועוד ומצד שני מרגישה שאם אני כבר נוגעת באחד מאלו אז עשיתי משהו נורא.
ממש לא מוצאת איזון ותחושת נורמליות באכילה. מעניין אותי להמשיך לקרוא מה שלומך. באופן אישי התחלתי טיפול פסיכולוגי לראות אם יעזור לנושא.
מאחלת לך המון הצלחה, נשמע שבאופן כללי את בכיוון נכון.
-
- הודעות: 1247
- הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
- דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*
בדרך לשינוי תזונתי
כאילו ש-13 שנים של דיאטות מכל הסוגים והעמסה של ידע תזונתי התחילו למחוק לי את תאי המוח
מזדהה לגמרי, זה כבר מצחיק...
כמה כיף לעבוד מהבית (נדיר, וחבל שכך)- חתכתי מלון לקוביות ואכסנתי במקרר, הורדתי את "ראשי" התותים והחזרתי לקופסה, הכנתי קרקי פשתן-שומשום, הכנתי מרק כתום, הכנתי את רוטב החרדל ודבש לחסה של מחר ואכסנתי את הרוטב וטחינה בכלים קטנים כדי לקחת מחר לעבודה. אה! וגם קטפתי תפוזים מהעץ
זה כל כך משמח אותי תמיד. אני כל כך טובה בהתחלות מלאות מוטיבציה. שואפת, נושפת, ומנסה להשאר בעכשיו.
מזדהה לגמרי, זה כבר מצחיק...
כמה כיף לעבוד מהבית (נדיר, וחבל שכך)- חתכתי מלון לקוביות ואכסנתי במקרר, הורדתי את "ראשי" התותים והחזרתי לקופסה, הכנתי קרקי פשתן-שומשום, הכנתי מרק כתום, הכנתי את רוטב החרדל ודבש לחסה של מחר ואכסנתי את הרוטב וטחינה בכלים קטנים כדי לקחת מחר לעבודה. אה! וגם קטפתי תפוזים מהעץ
זה כל כך משמח אותי תמיד. אני כל כך טובה בהתחלות מלאות מוטיבציה. שואפת, נושפת, ומנסה להשאר בעכשיו.
בדרך לשינוי תזונתי
התחלתי לחשוב על מה באמת צריכות להיות המטרות שלי. מה יהיה הגיוני.
זה נראה לי כל כך נכון!
אני מנסה לפעול ככה גם כן.
אני מנסה להוריד פחממות. אבל ברור לי שלהוריד פחמימות זה דבר ע-נ-ק. אז בינתיים התמקדתי בלהוריד לחם ופסטה. בזמן האחרון זה די מצליח לי ואני שוקלת להוסיף עוד משהו. בינתיים אני רק מנסה להפחית סוכר כי להוריד אותו לגמרי אני יודעת שאני לא אצליח וזה רק יתסכל אותי ויגרום לי להפסיק לגמרי.
ואני מטביעה את עצמי בירקות מכל הסוגים והמינים. אני חושבת שאם מורידים דברים מהתפריט חייבים גם להוסיף דברים, כדי שלא תיווצר תחושה של חסך (מזל שיש עכשיו אבוקדו שנוסף לכל ארוחה שלי, איזו המצאה מצוינת זה אבוקדו (-:).
כל הקניות והכנות האוכל שלך היום ממש מעוררות השראה! אני לא טובה בהתחלות מלאות מוטיבציה_ וזה עושה חשק.
אני טובה בללכת צעד קדימה שניים אחורה, שלושה לצדדים וכו' וכו'. והצעדים הם קטנים מאד. אבל היום ניסיתי לשחזר מה הייתי אוכלת לפני שנתיים וגיליתי שכבר יש שיפור עצום. זה היה מעודד. נראה לי שלעשות השוואות כאלה זה טוב לרגעי משבר.
ב-ה-צ-ל-ח-ה ! @}
זה נראה לי כל כך נכון!
אני מנסה לפעול ככה גם כן.
אני מנסה להוריד פחממות. אבל ברור לי שלהוריד פחמימות זה דבר ע-נ-ק. אז בינתיים התמקדתי בלהוריד לחם ופסטה. בזמן האחרון זה די מצליח לי ואני שוקלת להוסיף עוד משהו. בינתיים אני רק מנסה להפחית סוכר כי להוריד אותו לגמרי אני יודעת שאני לא אצליח וזה רק יתסכל אותי ויגרום לי להפסיק לגמרי.
ואני מטביעה את עצמי בירקות מכל הסוגים והמינים. אני חושבת שאם מורידים דברים מהתפריט חייבים גם להוסיף דברים, כדי שלא תיווצר תחושה של חסך (מזל שיש עכשיו אבוקדו שנוסף לכל ארוחה שלי, איזו המצאה מצוינת זה אבוקדו (-:).
כל הקניות והכנות האוכל שלך היום ממש מעוררות השראה! אני לא טובה בהתחלות מלאות מוטיבציה_ וזה עושה חשק.
אני טובה בללכת צעד קדימה שניים אחורה, שלושה לצדדים וכו' וכו'. והצעדים הם קטנים מאד. אבל היום ניסיתי לשחזר מה הייתי אוכלת לפני שנתיים וגיליתי שכבר יש שיפור עצום. זה היה מעודד. נראה לי שלעשות השוואות כאלה זה טוב לרגעי משבר.
ב-ה-צ-ל-ח-ה ! @}
-
- הודעות: 1247
- הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
- דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*
בדרך לשינוי תזונתי
יול, תודה על התגובה... אני אשיב מעט מאוחר יותר...
אז מתברר שזה היה יום לא פשוט בכלל- אכלתי רק דברים שרציתי (אני מנסה לאכול לפי התפיסה שלי של "בריא" כשהדבר היחיד שאני מקפידה עליו ברמת החוקר הואי לא לאכול הוא סוכר לבן)- מיץ פרי בבלנדר בבוקר, קוביות מלון, סלט חסה, טחינה, קצת גבינה לבנה. אבל זה היה יום קשה גופנית - כאב ראש, בחילה וכאב גב. לא נעים במיוחד.
איך עבר עליכן היום?
אז מתברר שזה היה יום לא פשוט בכלל- אכלתי רק דברים שרציתי (אני מנסה לאכול לפי התפיסה שלי של "בריא" כשהדבר היחיד שאני מקפידה עליו ברמת החוקר הואי לא לאכול הוא סוכר לבן)- מיץ פרי בבלנדר בבוקר, קוביות מלון, סלט חסה, טחינה, קצת גבינה לבנה. אבל זה היה יום קשה גופנית - כאב ראש, בחילה וכאב גב. לא נעים במיוחד.
איך עבר עליכן היום?
בדרך לשינוי תזונתי
לי היה יום גרוע מאד מבחינה תזונתית.
הייתי כל היום מחוץ לבית במקומות שבהם לא היה את האוכל שרציתי אז אכלתי חצי בייגל עם גבינת שמנת (וקצת סלט) ומאוחר יותר אכלתי עוד 3 פרוסות לחם עם גבינה צהובה (ועוד סלט). בערב בבית חזרתי לסלט האהוב שלי עם הטחינה..
אז יצא גם שאכלתי המון (לפחות הצלחתי להמנע משוקולד, שאליו אני מתדרדרת לרוב, בימים כאלה) וגם שאכלתי ממש לא "בריא".
עוד לא מצאתי פתרונות טובים לימים שבהם אני לא בבית הרבה שעות.
מכשול רציני מבחינתי הוא שהאוכל הבריא הזה דורש המון הכנה. אני לא בן אדם חרוץ וקשה לי להתמיד בזה. בעיקר כשזה דורש התארגנות מחוץ לבית.
היה יום קשה גופנית - כאב ראש, בחילה וכאב גב.
זה קשור לתזונה או בלי קשר?
הייתי כל היום מחוץ לבית במקומות שבהם לא היה את האוכל שרציתי אז אכלתי חצי בייגל עם גבינת שמנת (וקצת סלט) ומאוחר יותר אכלתי עוד 3 פרוסות לחם עם גבינה צהובה (ועוד סלט). בערב בבית חזרתי לסלט האהוב שלי עם הטחינה..
אז יצא גם שאכלתי המון (לפחות הצלחתי להמנע משוקולד, שאליו אני מתדרדרת לרוב, בימים כאלה) וגם שאכלתי ממש לא "בריא".
עוד לא מצאתי פתרונות טובים לימים שבהם אני לא בבית הרבה שעות.
מכשול רציני מבחינתי הוא שהאוכל הבריא הזה דורש המון הכנה. אני לא בן אדם חרוץ וקשה לי להתמיד בזה. בעיקר כשזה דורש התארגנות מחוץ לבית.
היה יום קשה גופנית - כאב ראש, בחילה וכאב גב.
זה קשור לתזונה או בלי קשר?
-
- הודעות: 2367
- הצטרפות: 14 יולי 2007, 01:22
- דף אישי: הדף האישי של ריש_גלית*
בדרך לשינוי תזונתי
קודם כל, כל הכבוד על המאמצים והדרך שאתן עוברות! זה מעורר השראה.
זה מוזר, אני יודעת שהייתי שם, במאבקים האלה, בתחושה שאני חייבת להוריד סוכר, להוריד קמח לבן, להוסיף ירקות, להוסיף קטניות... הכל נראה לי קשה כל כך כשחשבתי על זה ככה.
כשאני מנסה לחשוב מה עשיתי שבכל זאת הביא אותי למקום הטוב יותר שאני נמצאת בו היום - יחסית אלי, לא יחסית לטבעונאים, או לאנשים שאוכלים רק בריא וטרי, נניח - נדמה לי שזה קשור לכמה דברים. אני אנסה לפרק את זה לגורמים:
המעבר לעבודה מהבית (והיום אבטלה מהבית) - אורח חיים רגוע יותר, בלי פיתויים חיצוניים תמידיים, ועם הכרח להכין לעצמי ולבני הבית אוכל.
הוספה במקום הורדה (או ליד ההורדה): עוד ירקות, עד פירות, עוד פירות יבשים (האורגניים טעימים יותר ובריאים יותר), עוד אגוזים וזרעים. שלאט לאט תופסים את מקום המתוקים התעשייתיים, האוכל המוכן וכו'. פסטת ואורז מלאים אורגניים לצד אלה הלבנים, שלאט לאט יוצאים מהבית. בהדרגה אטית.
קריאה יסודית של רשימת הרכיבים בכל דבר שמתחשק לי כשאני עושה קניות. זה דבר שצמצם מאוד את הקניות שלי והכריח אותי להתחיל להכין יותר ויותר מזון ביתי...
חזרה למגורים ליד שוק קרוב - קניות בשוק במקום בסופרמרקט - הפיתויים של השוק (ירקות ופירות העונה...) במקום הפיתויים של הסופר! זה שינוי משמעותי מאוד.
השלב הבא של הסעיף הקודם - הזמנת ירקות אורגניים הביתה. מהפך מבחינתי. פתאום אני מתחילה להכין סלט ולאהוב את זה! וגם לאהוב לאכול את זה! ממשיכה עם קניית הפירות בשוק כדי ליהנות מתחושת שפע שהפירות האורגניים היקרים לא מצליחים לתת לי.
הכל הדרגתי מאוד-מאוד. בלי מחשבות דרמטיות. וכשיש לי מחשבות דרמטיות אני יודעת שזה מתכון למתקפת שוקולד, למשל.
ואני עדיין אוכלת הרבה מאוד דברים שמוטב היה לי לא לאכול. ובעיקר הייתי שמחה לשפר את תזונת הילדים שלי. אבל אני יכולה להסתכל אחורה ולהיזכר שלפני שנתיים התפריט שלנו היום היה נראה לי דמיוני.
האם מה שאני כותבת עוזר או מפריע? תעני לי בכנות, אין לי בעיה למחוק!
שנה אזרחית מוצלחת לכולן! @}
זה מוזר, אני יודעת שהייתי שם, במאבקים האלה, בתחושה שאני חייבת להוריד סוכר, להוריד קמח לבן, להוסיף ירקות, להוסיף קטניות... הכל נראה לי קשה כל כך כשחשבתי על זה ככה.
כשאני מנסה לחשוב מה עשיתי שבכל זאת הביא אותי למקום הטוב יותר שאני נמצאת בו היום - יחסית אלי, לא יחסית לטבעונאים, או לאנשים שאוכלים רק בריא וטרי, נניח - נדמה לי שזה קשור לכמה דברים. אני אנסה לפרק את זה לגורמים:
המעבר לעבודה מהבית (והיום אבטלה מהבית) - אורח חיים רגוע יותר, בלי פיתויים חיצוניים תמידיים, ועם הכרח להכין לעצמי ולבני הבית אוכל.
הוספה במקום הורדה (או ליד ההורדה): עוד ירקות, עד פירות, עוד פירות יבשים (האורגניים טעימים יותר ובריאים יותר), עוד אגוזים וזרעים. שלאט לאט תופסים את מקום המתוקים התעשייתיים, האוכל המוכן וכו'. פסטת ואורז מלאים אורגניים לצד אלה הלבנים, שלאט לאט יוצאים מהבית. בהדרגה אטית.
קריאה יסודית של רשימת הרכיבים בכל דבר שמתחשק לי כשאני עושה קניות. זה דבר שצמצם מאוד את הקניות שלי והכריח אותי להתחיל להכין יותר ויותר מזון ביתי...
חזרה למגורים ליד שוק קרוב - קניות בשוק במקום בסופרמרקט - הפיתויים של השוק (ירקות ופירות העונה...) במקום הפיתויים של הסופר! זה שינוי משמעותי מאוד.
השלב הבא של הסעיף הקודם - הזמנת ירקות אורגניים הביתה. מהפך מבחינתי. פתאום אני מתחילה להכין סלט ולאהוב את זה! וגם לאהוב לאכול את זה! ממשיכה עם קניית הפירות בשוק כדי ליהנות מתחושת שפע שהפירות האורגניים היקרים לא מצליחים לתת לי.
הכל הדרגתי מאוד-מאוד. בלי מחשבות דרמטיות. וכשיש לי מחשבות דרמטיות אני יודעת שזה מתכון למתקפת שוקולד, למשל.
ואני עדיין אוכלת הרבה מאוד דברים שמוטב היה לי לא לאכול. ובעיקר הייתי שמחה לשפר את תזונת הילדים שלי. אבל אני יכולה להסתכל אחורה ולהיזכר שלפני שנתיים התפריט שלנו היום היה נראה לי דמיוני.
האם מה שאני כותבת עוזר או מפריע? תעני לי בכנות, אין לי בעיה למחוק!
שנה אזרחית מוצלחת לכולן! @}
-
- הודעות: 1247
- הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
- דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*
בדרך לשינוי תזונתי
יול- אני שמחה מאוד שאת משתפת, ואני חושבת שזו כבר חצי דרך, להתבונן בכנות גם ברגעים לא קלים. אולי תנסי להחליט על משהו אחד להמנע ממנו- לא לאכול קמח לבן, או אפילו משהו ספציפי יותר כמו לא לאכול לחם לבן, ותתקדמי משם תוך הוספת עוד ועוד דברים אחרים לתפריט?
ריש גלית , הדברים שאת כותבת עוזרים. השאלה הכי גדולה מבחינתי היא איך חוזרים לאכול בריא אחרי שכבר "נשברת" ואכלת משהו לא בריא בעליל?
ריש גלית , הדברים שאת כותבת עוזרים. השאלה הכי גדולה מבחינתי היא איך חוזרים לאכול בריא אחרי שכבר "נשברת" ואכלת משהו לא בריא בעליל?
-
- הודעות: 1247
- הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
- דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*
בדרך לשינוי תזונתי
הצילו...!
אף פעם לא סבלתי מכאלו כאבי גמילה. התעוררתי מרוב בחילה קשה, קר לי וחם לי וקר לי. אני מרגישה לא טוב.
רעיונות לשיפור המצב?
אף פעם לא סבלתי מכאלו כאבי גמילה. התעוררתי מרוב בחילה קשה, קר לי וחם לי וקר לי. אני מרגישה לא טוב.
רעיונות לשיפור המצב?
בדרך לשינוי תזונתי
קר לי וחם לי וקר לי. אני מרגישה לא טוב
יכול להיות שזה פשוט שפעת?
ריש גלית , הדברים שאת כותבת עוזרים.
גם לי. אלה משפטים חשובים לי שאני צריכה לזכור:
המעבר לעבודה מהבית - אורח חיים רגוע יותר, בלי פיתויים חיצוניים תמידיים
הוספה במקום הורדה (או ליד ההורדה):
קריאה יסודית של רשימת הרכיבים בכל דבר שמתחשק לי כשאני עושה קניות.
אני עושה את זה אבל לזכור להמשיך ולהרחיב את זה.
השאלה הכי גדולה מבחינתי היא איך חוזרים לאכול בריא אחרי שכבר "נשברת" ואכלת משהו לא בריא בעליל?
אני חוזרת מיד בלי לדחות למחר כי היום כבר אבוד וכאלה..
הנה אתמול עד הערב אכלתי זוועה הרגשתי לא טוב עם זה, גם פיזית וגם כמובן התחושה הזו של הכשלון.. אבל בערב בבית אכלתי טוב, סלט ואבוקדו וטחינה ואחר כך קלמנטינות. וזה היה טוב. היה בזה משהו מנחם ונעים. הרגשתי שאני עושה טוב לגוף שלי ובתכלס זה מה שנותן לי מוטיבציה להמשיך.
יעלפו, סליחה על ההשתלטות על הדף.
אני מאד מזדהה עם השאלות שלך לכן נוח לי לכתוב אצלך, כמובן שאפשר למחוק @}.
יכול להיות שזה פשוט שפעת?
ריש גלית , הדברים שאת כותבת עוזרים.
גם לי. אלה משפטים חשובים לי שאני צריכה לזכור:
המעבר לעבודה מהבית - אורח חיים רגוע יותר, בלי פיתויים חיצוניים תמידיים
הוספה במקום הורדה (או ליד ההורדה):
קריאה יסודית של רשימת הרכיבים בכל דבר שמתחשק לי כשאני עושה קניות.
אני עושה את זה אבל לזכור להמשיך ולהרחיב את זה.
השאלה הכי גדולה מבחינתי היא איך חוזרים לאכול בריא אחרי שכבר "נשברת" ואכלת משהו לא בריא בעליל?
אני חוזרת מיד בלי לדחות למחר כי היום כבר אבוד וכאלה..
הנה אתמול עד הערב אכלתי זוועה הרגשתי לא טוב עם זה, גם פיזית וגם כמובן התחושה הזו של הכשלון.. אבל בערב בבית אכלתי טוב, סלט ואבוקדו וטחינה ואחר כך קלמנטינות. וזה היה טוב. היה בזה משהו מנחם ונעים. הרגשתי שאני עושה טוב לגוף שלי ובתכלס זה מה שנותן לי מוטיבציה להמשיך.
יעלפו, סליחה על ההשתלטות על הדף.
אני מאד מזדהה עם השאלות שלך לכן נוח לי לכתוב אצלך, כמובן שאפשר למחוק @}.
-
- הודעות: 1247
- הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
- דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*
בדרך לשינוי תזונתי
יול, משמח אותי מאוד שאת כותבת פה- אל תפסיקי
אז אחרי שכבר הכרזתי על יום חופש בעבודה, עברתי להרגיש הרבה יותר טוב (אולי זו רק הייתה נפילת סוכר או משהו כזה?)
נסעתי לסופר הקרוב למקום מגוריי כדי לעשות השלמות של כל מיני קניות, בין השאר חיפשתי תירס בשימורים (אתן יותר ממוזמנות לספר לי למה שימורים זה נורא, באמת שאין לי מושג)
בהתאם לעצות פה וכחלק מהעניין של לא לאכול סוכר לבן- קראתי את רשימת המרכיבים. לא ציפיתי למצוא שום דבר מלבד גרגרי תירס, אבל מסתבר שיש שם תירס, מים, סוכר ומלח. די הופתעתי, ולבסוף נמצא תירס ללא סוכר עם אישור של אגודת הסכרתיים, וכתוב עליו- תירס מופחת קלוריות. איזו טיפשות!
אז אחרי שכבר הכרזתי על יום חופש בעבודה, עברתי להרגיש הרבה יותר טוב (אולי זו רק הייתה נפילת סוכר או משהו כזה?)
נסעתי לסופר הקרוב למקום מגוריי כדי לעשות השלמות של כל מיני קניות, בין השאר חיפשתי תירס בשימורים (אתן יותר ממוזמנות לספר לי למה שימורים זה נורא, באמת שאין לי מושג)
בהתאם לעצות פה וכחלק מהעניין של לא לאכול סוכר לבן- קראתי את רשימת המרכיבים. לא ציפיתי למצוא שום דבר מלבד גרגרי תירס, אבל מסתבר שיש שם תירס, מים, סוכר ומלח. די הופתעתי, ולבסוף נמצא תירס ללא סוכר עם אישור של אגודת הסכרתיים, וכתוב עליו- תירס מופחת קלוריות. איזו טיפשות!
-
- הודעות: 3193
- הצטרפות: 13 אפריל 2007, 00:16
- דף אישי: הדף האישי של אורי_יורמן*
בדרך לשינוי תזונתי
גלית,
האם מה שאני כותבת עוזר או מפריע? תעני לי בכנות, אין לי בעיה למחוק!
מה שכתבת ממש עוזר לי להבין כמה דברים לגבי עצמי
תודה רבה!
האם מה שאני כותבת עוזר או מפריע? תעני לי בכנות, אין לי בעיה למחוק!
מה שכתבת ממש עוזר לי להבין כמה דברים לגבי עצמי
תודה רבה!
בדרך לשינוי תזונתי
(אתן יותר ממוזמנות לספר לי למה שימורים זה נורא, באמת שאין לי מושג)
גם אני אשמח לדעת.
וגם למה יש בעיה עם ירקות קפואים (סנפרוסט וכאלה) שהמרכיבים שלהם זה רק הירקות בלי שום סוכר מלח וכו'.
גם אני אשמח לדעת.
וגם למה יש בעיה עם ירקות קפואים (סנפרוסט וכאלה) שהמרכיבים שלהם זה רק הירקות בלי שום סוכר מלח וכו'.
-
- הודעות: 2367
- הצטרפות: 14 יולי 2007, 01:22
- דף אישי: הדף האישי של ריש_גלית*
בדרך לשינוי תזונתי
לא ציפיתי למצוא שום דבר מלבד גרגרי תירס, אבל מסתבר שיש שם תירס, מים, סוכר ומלח. די הופתעתי
כן, זה בדיוק מסוג הדברים שקורים כשמתחילים לקרוא את רשימת הרכיבים בכל דבר. אז גם מתברר, למשל, למה ילדים כל כך אוהבים תירס מקופסא! (כי יש בו גם סוכר P-:).
באשר לירקות המוקפאים, אני לא יודעת אבל נדמה לי שקראתי איפשהו (פה באתר, כמובן) שהם עוברים תהליך של אידוי כלשהו או הרתחה קצרה. אבל כדאי מאוד לבדוק את זה ולא להטעות את הציבור סתם...
בקשר לתהליך השינוי אצלי רציתי גם להוסיף ולספר שלקריאה פה באתר היתה ועדיין יש המון השפעה עלי, למדתי המון דברים בקשר לתזונה, קיבלתי רעיונות וכו'. אבל - היו תקופות שזה החליש אותי, וזה עדיין קורה. זה קורה כשנוצר רושם - רושם מוטעה שרובו בעיני המתבוננת, מן הסתם - שיש פה אנשים שאוכלים בריא בצורה מושלמת [ובכלל הם מושלמים/ות - מניקות לנצח, לא צועקות על הילדים, לא מורידות אותם מהידיים עד גיל עשר וישנות איתם עד החתונה (-;].
ואז יש לי צורך לתפוס קצת מרחק. יש דפים שאני פשוט לא אפתח! למשל - אני בכוונה לא ארשום פה את שמם המדויק כדי שלא תיכנסו ותתייאשו - דפים שמסבירים לי למה הטחינה שאני אוהבת, זאת הערבית משכם, היא בכלל לא טחינה ובטח שאין בה שום דבר בריא. או למה פירות לא אורגניים זה אסון. או למה דבש זה גרוע כמעט בדיוק כמו סוכר לבן.
אח"כ לפעמים אני מרגישה שאני כבר בשלה - למשל לקרוא על מוצרי חלב, או קמח לבן - אז אני אקרא. אבל לא בהכרח ארוץ ליישם בקיצוניות.
כי קודם כל קיצוניות נראית לי מתכון לשבירה מהירה. אני זוכרת שבתקופה אחרת בחיי ניסיתי לאכול לפי מה שהמדקרת שלי המליצה לי. זה נראה לי קשה נורא ונשברתי די מהר. עם זאת, אפשר לומר במבט לאחור ששם נטמנו בי זרעי האכילה הבריאה קצת יותר, המודעות, השאיפה. אולי שם היתה תחילת השינוי. וזה היה כשחייתי מסיגריות ונס קפה ולאכול בריא היה להשקיע בטבעול.
לאט, לאט, לאט! אולי יום אחד אני גם אגמל מקפה, ומסוכר חום, ומלחם וחמאה, ואולי-אולי אפילו מתפוחי אדמה! ואתחיל לאכול נבטים (איכס!).
כן, זה בדיוק מסוג הדברים שקורים כשמתחילים לקרוא את רשימת הרכיבים בכל דבר. אז גם מתברר, למשל, למה ילדים כל כך אוהבים תירס מקופסא! (כי יש בו גם סוכר P-:).
באשר לירקות המוקפאים, אני לא יודעת אבל נדמה לי שקראתי איפשהו (פה באתר, כמובן) שהם עוברים תהליך של אידוי כלשהו או הרתחה קצרה. אבל כדאי מאוד לבדוק את זה ולא להטעות את הציבור סתם...
בקשר לתהליך השינוי אצלי רציתי גם להוסיף ולספר שלקריאה פה באתר היתה ועדיין יש המון השפעה עלי, למדתי המון דברים בקשר לתזונה, קיבלתי רעיונות וכו'. אבל - היו תקופות שזה החליש אותי, וזה עדיין קורה. זה קורה כשנוצר רושם - רושם מוטעה שרובו בעיני המתבוננת, מן הסתם - שיש פה אנשים שאוכלים בריא בצורה מושלמת [ובכלל הם מושלמים/ות - מניקות לנצח, לא צועקות על הילדים, לא מורידות אותם מהידיים עד גיל עשר וישנות איתם עד החתונה (-;].
ואז יש לי צורך לתפוס קצת מרחק. יש דפים שאני פשוט לא אפתח! למשל - אני בכוונה לא ארשום פה את שמם המדויק כדי שלא תיכנסו ותתייאשו - דפים שמסבירים לי למה הטחינה שאני אוהבת, זאת הערבית משכם, היא בכלל לא טחינה ובטח שאין בה שום דבר בריא. או למה פירות לא אורגניים זה אסון. או למה דבש זה גרוע כמעט בדיוק כמו סוכר לבן.
אח"כ לפעמים אני מרגישה שאני כבר בשלה - למשל לקרוא על מוצרי חלב, או קמח לבן - אז אני אקרא. אבל לא בהכרח ארוץ ליישם בקיצוניות.
כי קודם כל קיצוניות נראית לי מתכון לשבירה מהירה. אני זוכרת שבתקופה אחרת בחיי ניסיתי לאכול לפי מה שהמדקרת שלי המליצה לי. זה נראה לי קשה נורא ונשברתי די מהר. עם זאת, אפשר לומר במבט לאחור ששם נטמנו בי זרעי האכילה הבריאה קצת יותר, המודעות, השאיפה. אולי שם היתה תחילת השינוי. וזה היה כשחייתי מסיגריות ונס קפה ולאכול בריא היה להשקיע בטבעול.
לאט, לאט, לאט! אולי יום אחד אני גם אגמל מקפה, ומסוכר חום, ומלחם וחמאה, ואולי-אולי אפילו מתפוחי אדמה! ואתחיל לאכול נבטים (איכס!).
-
- הודעות: 2367
- הצטרפות: 14 יולי 2007, 01:22
- דף אישי: הדף האישי של ריש_גלית*
בדרך לשינוי תזונתי
כי קודם כל קיצוניות נראית לי מתכון לשבירה מהירה
ושנית, שכחתי להוסיף, יש לי משפחה שאני סוחבת אחרי בתהליך הזה. וזה מסבך את העניינים, גם מחזק וגם מחליש, תלוי בנסיבות. למשל להוציא את הפיתות מהבית פשוט לא היה לי אומץ. זה היה ממש המאכל הלאומי פה. עם טחינה תוצרת בית על בסיס טחינה גולמית משכם. זה היה תהליך שאני מתקשה אפילו לשחזר מרוב שהוא היה הדרגתי. מה שעזר מאוד זה שבנזוגי - שבהתחלה מאוד התבאס מכל האורגני-שמורגני הזה - לאט לאט הלך איתי בעוד ועוד דברים. עוד כלל שאני מיישמת בלי לקרוא לזה כלל - מה שבחוץ בחוץ ומה שבבית בבית. ככה בעניין החומוס למשל - אין לי בעיה שיאכלו, הוא והילדים, חומוס בחוץ מדי פעם. במקומות שאנחנו מכירים וסומכים עליהם פחות או יותר. ואז, אם הם דורשים גם את הפיתות - הם יקבלו. אבל בהדרגה אני חושבת שגם זה ילך וירד. כי בעצם כשהחומוס טרי וטעים אפשר לאכול אותו בכיף ישר מהצלחת, לא?
ועדיין זה חומוס מבושל, לא אורגני, לא ביתי... השלב הבא - חומוס ביתי. כבר התחלתי, אבל משום שחומוס הוא לא אחת מהתשוקות שלי זה לא מאוד מוצלח... למישהו יש מתכון מנצח לחומוס?
ושנית, שכחתי להוסיף, יש לי משפחה שאני סוחבת אחרי בתהליך הזה. וזה מסבך את העניינים, גם מחזק וגם מחליש, תלוי בנסיבות. למשל להוציא את הפיתות מהבית פשוט לא היה לי אומץ. זה היה ממש המאכל הלאומי פה. עם טחינה תוצרת בית על בסיס טחינה גולמית משכם. זה היה תהליך שאני מתקשה אפילו לשחזר מרוב שהוא היה הדרגתי. מה שעזר מאוד זה שבנזוגי - שבהתחלה מאוד התבאס מכל האורגני-שמורגני הזה - לאט לאט הלך איתי בעוד ועוד דברים. עוד כלל שאני מיישמת בלי לקרוא לזה כלל - מה שבחוץ בחוץ ומה שבבית בבית. ככה בעניין החומוס למשל - אין לי בעיה שיאכלו, הוא והילדים, חומוס בחוץ מדי פעם. במקומות שאנחנו מכירים וסומכים עליהם פחות או יותר. ואז, אם הם דורשים גם את הפיתות - הם יקבלו. אבל בהדרגה אני חושבת שגם זה ילך וירד. כי בעצם כשהחומוס טרי וטעים אפשר לאכול אותו בכיף ישר מהצלחת, לא?
ועדיין זה חומוס מבושל, לא אורגני, לא ביתי... השלב הבא - חומוס ביתי. כבר התחלתי, אבל משום שחומוס הוא לא אחת מהתשוקות שלי זה לא מאוד מוצלח... למישהו יש מתכון מנצח לחומוס?
-
- הודעות: 1247
- הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
- דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*
בדרך לשינוי תזונתי
ואתחיל לאכול נבטים (איכס!).
למישהו יש מתכון מנצח לחומוס?
המתכון של אופק לחומוס חי נוסה בהצלחה והוכרז כלהיט (חפשי אותו ב מדור מתכוני אוכל חי ), כנ"ל לגבי הפלאפל שלו (אפשר כמובן לייבש כקציצות בתנור, ואז זה קצת פחות חי, אבל בהחלט מוצלח יותר מגרסת ה"כאן-לא-החליפו-שמן-כבר-שבועיים")
למישהו יש מתכון מנצח לחומוס?
המתכון של אופק לחומוס חי נוסה בהצלחה והוכרז כלהיט (חפשי אותו ב מדור מתכוני אוכל חי ), כנ"ל לגבי הפלאפל שלו (אפשר כמובן לייבש כקציצות בתנור, ואז זה קצת פחות חי, אבל בהחלט מוצלח יותר מגרסת ה"כאן-לא-החליפו-שמן-כבר-שבועיים")
-
- הודעות: 2367
- הצטרפות: 14 יולי 2007, 01:22
- דף אישי: הדף האישי של ריש_גלית*
בדרך לשינוי תזונתי
לא אוהבת פלאפל!
חומוס חי? לא נראה לי שאני יכולה לעכל את זה... בקיצור, אני עדיין חזק באוכל מבושל, ולא חושבת שיש הרבה סיכוי שאוותר עליו בקרוב.
עוד לא טעמתי קרקר טבעונאי אחד שהיה לי טעים (וסליחה מכל מי שנתנו לי לטעום (-:). ירקות טריים ופירות זה דבר אחד - שני דברים - נהדרים שחשוב לאהוב אותם ולאכול מהם הרבה. כל יתר הדברים החיים/נאים - אני לא שם. ואולי לא אהיה אף פעם. זה בדיוק העניין: אני לא חייבת להתרגל לדברים שלא מוצאים חן בעיני רק משום ש"צריך". אם זה יתאים זה יקרה, אם לא - לא.
וסליחה שאני מטילה ספק דווקא פה, בבלוג טבעונאי, אבל את בטוחה שחומוס, שגם מבושל הוא קשה לעיכול לרוב האנשים, בריא לאכול חי?
חומוס חי? לא נראה לי שאני יכולה לעכל את זה... בקיצור, אני עדיין חזק באוכל מבושל, ולא חושבת שיש הרבה סיכוי שאוותר עליו בקרוב.
עוד לא טעמתי קרקר טבעונאי אחד שהיה לי טעים (וסליחה מכל מי שנתנו לי לטעום (-:). ירקות טריים ופירות זה דבר אחד - שני דברים - נהדרים שחשוב לאהוב אותם ולאכול מהם הרבה. כל יתר הדברים החיים/נאים - אני לא שם. ואולי לא אהיה אף פעם. זה בדיוק העניין: אני לא חייבת להתרגל לדברים שלא מוצאים חן בעיני רק משום ש"צריך". אם זה יתאים זה יקרה, אם לא - לא.
וסליחה שאני מטילה ספק דווקא פה, בבלוג טבעונאי, אבל את בטוחה שחומוס, שגם מבושל הוא קשה לעיכול לרוב האנשים, בריא לאכול חי?
בדרך לשינוי תזונתי
למישהו יש מתכון מנצח לחומוס?
הכנתי כמה פעמים חומוס ביתי, יצא בסדר, אמנם היתה התלהבות כללית פה אבל לדעתי זה לא היה מי יודע מה..
גם אני מחפשת מתכון מנצח והוא צריך להיות בלי שום ובלי לימון... יש דבר כזה?
מתחילות להתגבש לי שתי הבנות חשובות לגבי הקושי שלי בלהתמיד עם התזונה הבריאה:
הצורך להכין את האוכל, הוא אף פעם לא מוכן לאכילה ברגע שרוצים לאכול אותו (חוץ מפירות, אבל אני פחות אוהבת פירות.. אני מתה על ירקות, כל הסוגים ובכל מצב, כולל את כל סוגי השורשים וכן גם נבטים (-:, אבל פירות זה משהו אחר, זה נחמד, טעים אבל כמעט אף פעם אין לי חשק לפרי, אני אוכלת כי זה בריא וזמין ואז תוך כדי אני נזכרת שזה גם טעים אבל אף פעם לא ממש בא לי על זה וזאת בעיה) קשה לי להתמיד בקטע של הכנת האוכל. אם היה לי סלט מוכן טרי 24 שעות ביממה אני די משוכנעת שהוא היה הופך למרכיב מרכזי בתזונה שלי אולי אפילו לא הייתי צריכה שום דבר אחר. אבל כשזה דורש הכנה, אפילו של כמה דקות ויש בבית עוד 20 סוגים אחרים של אוכל שפשוט אפשר לגשת ולקחת, זה ממש מכשול.
הדבר השני הוא הלהסתדר בחוץ. בימים שאני בבית אני מצליחה לאכול ממש בסדר, ותודה לאל שבאמת אני עובדת יותר מהבית בזמן האחרון (סוף סוף!) וזה ממש מקל, אבל עדיין יש ימים ארוכים ומרוכזים בעבודה שאז כל עניני התזונה ממש קטסטרופה, וגם הימים של הלימודים שאיכשהו אני מצליחה להעביר כי זה פחות שעות מחוץ לבית אבל גם שם יש לי הרבה נפילות ובכלל כל יציאה מהבית בעולמנו הצרכני חומרני קשורה איכשהו לקנייה ואכילה של אוכל.
לא יודעת מה לעשות עם ההבנות האלה, אבל לפחות עכשיו זה ברור יותר (הרבה בעקבות מה שנכתב פה, תודה לכולם) ואני יכולה להתחיל (להמשיך, כי זה מלווה אותי ברמות שונות של מודעות כבר הרבה זמן) לחשוב איך להתקדם מכאן.
יעלפו, שוב תודה על האירוח בבלוג, אני לא ממש הולכת לכיוון של טבעונאות אלא יותר לכיוון של תזונה בריאה (להוריד סוכר, קמח, חלב, להתבסס על ירקות, פירות, אגוזים, זרעים וכו') אז אני מקווה שאני לא מפריעה מדי, תגידי אם כן, באמת, אני יכולה למצוא מקום אחר להשתפך ואולי אפילו לאזור אומץ ולפתוח דף משלי.
@}
הכנתי כמה פעמים חומוס ביתי, יצא בסדר, אמנם היתה התלהבות כללית פה אבל לדעתי זה לא היה מי יודע מה..
גם אני מחפשת מתכון מנצח והוא צריך להיות בלי שום ובלי לימון... יש דבר כזה?
מתחילות להתגבש לי שתי הבנות חשובות לגבי הקושי שלי בלהתמיד עם התזונה הבריאה:
הצורך להכין את האוכל, הוא אף פעם לא מוכן לאכילה ברגע שרוצים לאכול אותו (חוץ מפירות, אבל אני פחות אוהבת פירות.. אני מתה על ירקות, כל הסוגים ובכל מצב, כולל את כל סוגי השורשים וכן גם נבטים (-:, אבל פירות זה משהו אחר, זה נחמד, טעים אבל כמעט אף פעם אין לי חשק לפרי, אני אוכלת כי זה בריא וזמין ואז תוך כדי אני נזכרת שזה גם טעים אבל אף פעם לא ממש בא לי על זה וזאת בעיה) קשה לי להתמיד בקטע של הכנת האוכל. אם היה לי סלט מוכן טרי 24 שעות ביממה אני די משוכנעת שהוא היה הופך למרכיב מרכזי בתזונה שלי אולי אפילו לא הייתי צריכה שום דבר אחר. אבל כשזה דורש הכנה, אפילו של כמה דקות ויש בבית עוד 20 סוגים אחרים של אוכל שפשוט אפשר לגשת ולקחת, זה ממש מכשול.
הדבר השני הוא הלהסתדר בחוץ. בימים שאני בבית אני מצליחה לאכול ממש בסדר, ותודה לאל שבאמת אני עובדת יותר מהבית בזמן האחרון (סוף סוף!) וזה ממש מקל, אבל עדיין יש ימים ארוכים ומרוכזים בעבודה שאז כל עניני התזונה ממש קטסטרופה, וגם הימים של הלימודים שאיכשהו אני מצליחה להעביר כי זה פחות שעות מחוץ לבית אבל גם שם יש לי הרבה נפילות ובכלל כל יציאה מהבית בעולמנו הצרכני חומרני קשורה איכשהו לקנייה ואכילה של אוכל.
לא יודעת מה לעשות עם ההבנות האלה, אבל לפחות עכשיו זה ברור יותר (הרבה בעקבות מה שנכתב פה, תודה לכולם) ואני יכולה להתחיל (להמשיך, כי זה מלווה אותי ברמות שונות של מודעות כבר הרבה זמן) לחשוב איך להתקדם מכאן.
יעלפו, שוב תודה על האירוח בבלוג, אני לא ממש הולכת לכיוון של טבעונאות אלא יותר לכיוון של תזונה בריאה (להוריד סוכר, קמח, חלב, להתבסס על ירקות, פירות, אגוזים, זרעים וכו') אז אני מקווה שאני לא מפריעה מדי, תגידי אם כן, באמת, אני יכולה למצוא מקום אחר להשתפך ואולי אפילו לאזור אומץ ולפתוח דף משלי.
@}
-
- הודעות: 5688
- הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
- דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש
בדרך לשינוי תזונתי
_הכנתי כמה פעמים חומוס ביתי, יצא בסדר, אמנם היתה התלהבות כללית פה אבל לדעתי זה לא היה מי יודע מה..
גם אני מחפשת מתכון מנצח והוא צריך להיות בלי שום ובלי לימון... יש דבר כזה?_
את צוחקת? שום ולימון הם מרכיבים חיוניים בחומוס. בייחוד הלימון.
למה לא לימון, בעצם?
הצורך להכין את האוכל, הוא אף פעם לא מוכן לאכילה ברגע שרוצים לאכול אותו
כשאני מכינה תבשיל ירקות וקטניות, או ירקות בתנור, אני מכינה סיר שלם. או שתי תבניות. שמה במקרר, מקפיאה חלק, ויש לי לשבוע לפחות. להוציא ולחמם (מנה מתחממת בצ'יק במחבת, לא צריך אפילו מיקרו). אז זה לא בריא-כמו-ירקות-טריים? אז לא. זה מה יש, וזה עדיין טוב בעשר דרגות מאוכל תעשייתי, אוכל מוכן שנקנה בחוץ, וכל מיני זבלילים וחרפשים.
אה, כן, מה זה ויש בבית עוד 20 סוגים אחרים של אוכל שפשוט אפשר לגשת ולקחת ? תביאי רשימה של העשרים מאכלים האלה, כדי שנבין על איזה מכשול את מדברת
גם אני מחפשת מתכון מנצח והוא צריך להיות בלי שום ובלי לימון... יש דבר כזה?_
את צוחקת? שום ולימון הם מרכיבים חיוניים בחומוס. בייחוד הלימון.
למה לא לימון, בעצם?
הצורך להכין את האוכל, הוא אף פעם לא מוכן לאכילה ברגע שרוצים לאכול אותו
כשאני מכינה תבשיל ירקות וקטניות, או ירקות בתנור, אני מכינה סיר שלם. או שתי תבניות. שמה במקרר, מקפיאה חלק, ויש לי לשבוע לפחות. להוציא ולחמם (מנה מתחממת בצ'יק במחבת, לא צריך אפילו מיקרו). אז זה לא בריא-כמו-ירקות-טריים? אז לא. זה מה יש, וזה עדיין טוב בעשר דרגות מאוכל תעשייתי, אוכל מוכן שנקנה בחוץ, וכל מיני זבלילים וחרפשים.
אה, כן, מה זה ויש בבית עוד 20 סוגים אחרים של אוכל שפשוט אפשר לגשת ולקחת ? תביאי רשימה של העשרים מאכלים האלה, כדי שנבין על איזה מכשול את מדברת
-
- הודעות: 2367
- הצטרפות: 14 יולי 2007, 01:22
- דף אישי: הדף האישי של ריש_גלית*
בדרך לשינוי תזונתי
יול, כן, תביאי רשימה של העשרים מאכלים האלה, כדי שנבין על איזה מכשול את מדברת. אולי אפשר להתחיל לצמצם אותם?
לגבי סלט מוכן טרי 24 שעות ביממה - אני לא יודעת אם מה שאני עושה פוגם בטריות ובוויטמינים וכו', אבל זה מאוד מקל עלי בזמן האחרון: אני שוטפת היטב את העלים לסלט ומייבשת אותם (מנערת במגבת ועדיין מחכה שיבואו לקחת ממני את מייבש החסה, המיותר לי), קורעת לפיסות אכילות, חותכת ירקות אחרים לחתיכות בגודל שאני אוהבת (לא קטנות) - מה שיש בבית, אולי חוץ מעגבנייה שאותה כדאי להוסיף רק בשלב הרוטב - ויוצא סלט בגודל שיוצא, לא משנה, כי כל עוד אני לא מוסיפה את הרוטב הירקות נשארים טריים ופריכים כמו בהתחלה. מכינה איזשהו רוטב לסלט בכמות שנוחה לי - לארוחה או לשתים-עשרה ארוחות, זה לא ממש משנה - ומוסיפה כל פעם רק לירקות שבצלחת. ככה אני לא מהססת לשמור את הסלט שנשאר ושמחה אם יש לי לפעם הבאה (אם כי עדיף כמובן לאכול כמות ענקית... אבל אני לא מלחיצה את עצמי!), וגם אני יכולה לתת לילדים בלי לחשוש שיעקמו את הפרצוף אם חמוץ להם או יש פלפל שחור או משהו.
נדמה לי ש תמרוש רוש כתבה על פטנט דומה בדף גמילה ביתית ממתוקים, בקשר לאכילה מחוץ לבית. ואכן, ככה אפשר לקחת את הסלט המוכן אפילו מאתמול, רוטב בקופסה קטנה ליד, ויש סלט גם לעובדות מחוץ לבית.
אני חוזרת ואומרת - אולי זה לא בריא וטרי כמו לחתוך את הירקות דקה לפני שאוכלים אותם, ואולי עדיף אפילו לאכול אותם ככה, בלי לחתוך; ובטח שהכי טוב לקטוף ישר מהגינה. אבל אנחנו מוגבלות ליכולות שלנו, ואם לא נקפוץ מעל הפופיק אולי נשפר את היכולות שלנו לאט-לאט.
[אם אני למדתי לאהוב לאכול סלט - ולהכין סלט - כל אחת יכולה. בחיי.]
לגבי סלט מוכן טרי 24 שעות ביממה - אני לא יודעת אם מה שאני עושה פוגם בטריות ובוויטמינים וכו', אבל זה מאוד מקל עלי בזמן האחרון: אני שוטפת היטב את העלים לסלט ומייבשת אותם (מנערת במגבת ועדיין מחכה שיבואו לקחת ממני את מייבש החסה, המיותר לי), קורעת לפיסות אכילות, חותכת ירקות אחרים לחתיכות בגודל שאני אוהבת (לא קטנות) - מה שיש בבית, אולי חוץ מעגבנייה שאותה כדאי להוסיף רק בשלב הרוטב - ויוצא סלט בגודל שיוצא, לא משנה, כי כל עוד אני לא מוסיפה את הרוטב הירקות נשארים טריים ופריכים כמו בהתחלה. מכינה איזשהו רוטב לסלט בכמות שנוחה לי - לארוחה או לשתים-עשרה ארוחות, זה לא ממש משנה - ומוסיפה כל פעם רק לירקות שבצלחת. ככה אני לא מהססת לשמור את הסלט שנשאר ושמחה אם יש לי לפעם הבאה (אם כי עדיף כמובן לאכול כמות ענקית... אבל אני לא מלחיצה את עצמי!), וגם אני יכולה לתת לילדים בלי לחשוש שיעקמו את הפרצוף אם חמוץ להם או יש פלפל שחור או משהו.
נדמה לי ש תמרוש רוש כתבה על פטנט דומה בדף גמילה ביתית ממתוקים, בקשר לאכילה מחוץ לבית. ואכן, ככה אפשר לקחת את הסלט המוכן אפילו מאתמול, רוטב בקופסה קטנה ליד, ויש סלט גם לעובדות מחוץ לבית.
אני חוזרת ואומרת - אולי זה לא בריא וטרי כמו לחתוך את הירקות דקה לפני שאוכלים אותם, ואולי עדיף אפילו לאכול אותם ככה, בלי לחתוך; ובטח שהכי טוב לקטוף ישר מהגינה. אבל אנחנו מוגבלות ליכולות שלנו, ואם לא נקפוץ מעל הפופיק אולי נשפר את היכולות שלנו לאט-לאט.
[אם אני למדתי לאהוב לאכול סלט - ולהכין סלט - כל אחת יכולה. בחיי.]
בדרך לשינוי תזונתי
_שום ולימון הם מרכיבים חיוניים בחומוס. בייחוד הלימון.
למה לא לימון, בעצם?_
הם הכרחיים? בן זוגי לא אוהב את החמוץ של הלימון (גם את חלק מהקנויים הוא לא אוהב כשהם חמוצים מדי). אפשר לימון אבל אם רק אם לא ירגישו אותו... (-:
ושום גם אי אפשר, כי אני רגישה לשום, אני מאד אוהבת שום אבל רגישה לו.
את כמובן צודקת לגבי הכנת סיר שלם ולהקפיא, אני עושה את זה לפעמים וכמובן צריכה לעשות זאת יותר.
תביאי רשימה של העשרים מאכלים האלה, כדי שנבין על איזה מכשול את מדברת
זה מתחלק לשניים:
אוכל מוכן שאנחנו מקבלים מאמא של בן זוגי ומאחותו. אמנם אוכל ביתי אבל מהזן הכי לא בריא שיש, מאפים מפוצצים בקמח לבן ושמן, הכל צף בחמאה ובשמנת וכאלה. זה מאד טעים, ממש ברמה של מסעדות גורמה אבל ממש לא בריא. אין מה לדבר על להפסיק לקבל את זה מהן, גם כי בן זוגי אוהב את האוכל הזה וגם כי זו מסורת משפחתית מהזן החזק ביותר, אני במגמה של הפחתה, אנחנו כבר לא לוקחים כמעט עוגות ועוגיות שזה שיפור, קשה (לי) לעמוד מול אמא שלו שהנתינה הזו כל כך חשובה לה.
חוץ מזה יש את הדברים הרגילים:, פרוסה עם גבינה צהובה, פיתה עם חומוס (כי אני לא מכינה הרבה ולרוב אנחנו קונים) פרוסה עם חמאה, פרוסה עם ריבה וכו' וכו' וכו'. נשנושים אמנם כבר יש הרבה פחות כי אני פשוט החלטתי שלא יהיו, אבל לבן זוגי קצת קשה עם זה והוא עדיין קונה לא מעט ואז די קשה לי לא להתפתות מדובר בעיקר על פיצוחים ומדי פעם שוקולד (פיסטוקים, קשיו וכאלה כשקונים אותם בצורה הרגילה לא אורגניים וקלויים ומומלחים זה ממש ממש גרוע או שזה סביר ורק צריך להזהר לא להשמין מדי? (-:)
תודה@}
למה לא לימון, בעצם?_
הם הכרחיים? בן זוגי לא אוהב את החמוץ של הלימון (גם את חלק מהקנויים הוא לא אוהב כשהם חמוצים מדי). אפשר לימון אבל אם רק אם לא ירגישו אותו... (-:
ושום גם אי אפשר, כי אני רגישה לשום, אני מאד אוהבת שום אבל רגישה לו.
את כמובן צודקת לגבי הכנת סיר שלם ולהקפיא, אני עושה את זה לפעמים וכמובן צריכה לעשות זאת יותר.
תביאי רשימה של העשרים מאכלים האלה, כדי שנבין על איזה מכשול את מדברת
זה מתחלק לשניים:
אוכל מוכן שאנחנו מקבלים מאמא של בן זוגי ומאחותו. אמנם אוכל ביתי אבל מהזן הכי לא בריא שיש, מאפים מפוצצים בקמח לבן ושמן, הכל צף בחמאה ובשמנת וכאלה. זה מאד טעים, ממש ברמה של מסעדות גורמה אבל ממש לא בריא. אין מה לדבר על להפסיק לקבל את זה מהן, גם כי בן זוגי אוהב את האוכל הזה וגם כי זו מסורת משפחתית מהזן החזק ביותר, אני במגמה של הפחתה, אנחנו כבר לא לוקחים כמעט עוגות ועוגיות שזה שיפור, קשה (לי) לעמוד מול אמא שלו שהנתינה הזו כל כך חשובה לה.
חוץ מזה יש את הדברים הרגילים:, פרוסה עם גבינה צהובה, פיתה עם חומוס (כי אני לא מכינה הרבה ולרוב אנחנו קונים) פרוסה עם חמאה, פרוסה עם ריבה וכו' וכו' וכו'. נשנושים אמנם כבר יש הרבה פחות כי אני פשוט החלטתי שלא יהיו, אבל לבן זוגי קצת קשה עם זה והוא עדיין קונה לא מעט ואז די קשה לי לא להתפתות מדובר בעיקר על פיצוחים ומדי פעם שוקולד (פיסטוקים, קשיו וכאלה כשקונים אותם בצורה הרגילה לא אורגניים וקלויים ומומלחים זה ממש ממש גרוע או שזה סביר ורק צריך להזהר לא להשמין מדי? (-:)
תודה@}
בדרך לשינוי תזונתי
אולי זה לא בריא וטרי כמו לחתוך את הירקות דקה לפני שאוכלים אותם
זהו, שכנראה מתרחש אצלי איזשהו תהליך לא מודע במוח ושברגע שזה לא ממש טרי ונראה כזה קצת יבשושי ונבול כי זה עמד במקרר כמה זמן כבר הרבה פחות בא לי לאכול את זה...
לא נראה לי שזה בגלל שזה הופך להיות פחות בריא, זה באמת פחות אכפת לי כרגע, אלא שזה פשוט הופך לפחות טעים. ובכלל חסה, זה התעסקות, לשטוף וליבש וכל זה, אני יודעת שזה נשמע נורא כל העצלנות הזו, אבל זה המחסום שלי, אני מנסה כרגע למצוא דרכים לעקוף את זה. אז הרבה פעמים אני פשוט אוכלת כרוב במקום חסה (-: וכן, אני חותכת ירקות בעיקר כאלה שזה פחות נורא שיעמדו (פלפל, גזר, קולורבי) ועדיין אני מרגישה שאני במרדף, כי צריכת הירקות גדולה (וגדלה ואני שמחה על זה) וכל הזמן צריך לקנות עוד ירקות ולשטוף ולהכין ואז תוך דקה זה נגמר וחוזר חלילה..
לגבי העבודה זה נכון, אבל זה רק לארוחה אחת, לפעמים יש לי ימים של 8-10 שעות בעבודה ועד שאני מגיעה הביתה עוד שעתיים. תמיד אני אוכלת סלט אחד ביום כזה, אפילו גדול וממלא אבל אז יש עוד המון שעות ובאוטובוסים וכאלה ולזה עוד לא מצאתי פתרון.
כנראה אני צריכה להתגבר על מחסום הפירות. כי זה נראה לי פשוט קלאסי למצבים האלה.
תודה לכולכן על תשומת הלב וההשקעה בי ובקשיים התזונתיים שלי (-:
זהו, שכנראה מתרחש אצלי איזשהו תהליך לא מודע במוח ושברגע שזה לא ממש טרי ונראה כזה קצת יבשושי ונבול כי זה עמד במקרר כמה זמן כבר הרבה פחות בא לי לאכול את זה...
לא נראה לי שזה בגלל שזה הופך להיות פחות בריא, זה באמת פחות אכפת לי כרגע, אלא שזה פשוט הופך לפחות טעים. ובכלל חסה, זה התעסקות, לשטוף וליבש וכל זה, אני יודעת שזה נשמע נורא כל העצלנות הזו, אבל זה המחסום שלי, אני מנסה כרגע למצוא דרכים לעקוף את זה. אז הרבה פעמים אני פשוט אוכלת כרוב במקום חסה (-: וכן, אני חותכת ירקות בעיקר כאלה שזה פחות נורא שיעמדו (פלפל, גזר, קולורבי) ועדיין אני מרגישה שאני במרדף, כי צריכת הירקות גדולה (וגדלה ואני שמחה על זה) וכל הזמן צריך לקנות עוד ירקות ולשטוף ולהכין ואז תוך דקה זה נגמר וחוזר חלילה..
לגבי העבודה זה נכון, אבל זה רק לארוחה אחת, לפעמים יש לי ימים של 8-10 שעות בעבודה ועד שאני מגיעה הביתה עוד שעתיים. תמיד אני אוכלת סלט אחד ביום כזה, אפילו גדול וממלא אבל אז יש עוד המון שעות ובאוטובוסים וכאלה ולזה עוד לא מצאתי פתרון.
כנראה אני צריכה להתגבר על מחסום הפירות. כי זה נראה לי פשוט קלאסי למצבים האלה.
תודה לכולכן על תשומת הלב וההשקעה בי ובקשיים התזונתיים שלי (-:
בדרך לשינוי תזונתי
אולי באמת אני אפתח דף משלי? לא נעים לי להשתלט פה.
ברגע שהתחלתי לכתוב ולפרט אני מרגישה שיש לי עוד ועוד לכתוב.
וזה עוזר לי ומבהיר דברים.
אולי מישהי יכולה לעזור לי ולפתוח לי דף ולהעביר לשם את כל הקטעים האחרונים שמדברים עלי וממש לא קשורים ליעלפו ולטבעונאות?
(אני לא יודעת איך לעשות את זה)
תודה@}
ברגע שהתחלתי לכתוב ולפרט אני מרגישה שיש לי עוד ועוד לכתוב.
וזה עוזר לי ומבהיר דברים.
אולי מישהי יכולה לעזור לי ולפתוח לי דף ולהעביר לשם את כל הקטעים האחרונים שמדברים עלי וממש לא קשורים ליעלפו ולטבעונאות?
(אני לא יודעת איך לעשות את זה)
תודה@}
-
- הודעות: 1247
- הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
- דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*
בדרך לשינוי תזונתי
היי יול, את ממש מוזמנת להמשיך ולכתוב פה. מבחינתי אפשר גם לשנות את שם הדף למשהו דומה ל-דף תמיכה לשינוי תזונתי.
המאמץ הטבעונאי היה רלוונטי יותר מבחינתי ללפני שנה, ועכשיו אני כבר במקום אחר, בניסיון להפוך את התזונה לבריאה יותר- אבל לאו דווקא רק באמצעות טבעונאות.
הדברים שאימצתי מאופק, אורי, והטבעונאים בכלל זה רסק ירוק, ומיצפרי, והמחשבה על לאכול כל מיני דברים בצורתם החיה, וללקט.
לגבי החומוס- ממש לא הרגשתי קשיי עיכול עם חומוס מונבט, ולפי דעתי לאוהבי החומוס ממולץ לנסות...
המאמץ הטבעונאי היה רלוונטי יותר מבחינתי ללפני שנה, ועכשיו אני כבר במקום אחר, בניסיון להפוך את התזונה לבריאה יותר- אבל לאו דווקא רק באמצעות טבעונאות.
הדברים שאימצתי מאופק, אורי, והטבעונאים בכלל זה רסק ירוק, ומיצפרי, והמחשבה על לאכול כל מיני דברים בצורתם החיה, וללקט.
לגבי החומוס- ממש לא הרגשתי קשיי עיכול עם חומוס מונבט, ולפי דעתי לאוהבי החומוס ממולץ לנסות...
-
- הודעות: 2041
- הצטרפות: 21 פברואר 2005, 22:27
- דף אישי: הדף האישי של מיצי_החתולה*
בדרך לשינוי תזונתי
רק קטנה בעניין החומוס: לא חייבים שום, והלימון לא צריך להיות מורגש, אבל אם הוא לא יהיה - החומוס לא יהיה טעים. בכל חומוסיה שמים לימון בחומוס.
אכתוב בשמחה את המתכון שלי לחומוס, אבל האם פה? נראה לי לא המקום הנכון (בכל זאת, בלוג טבעונאי ).
אכתוב בשמחה את המתכון שלי לחומוס, אבל האם פה? נראה לי לא המקום הנכון (בכל זאת, בלוג טבעונאי ).
-
- הודעות: 1247
- הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
- דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*
בדרך לשינוי תזונתי
תכתבי, תכתבי, אין צנזורה P-:
בדרך לשינוי תזונתי
אני יכולה בשמחה להמשיך לכתוב פה אבל אז באמת הכותרת של הדף לא מתאימה, כי מבחינתי לא מדובר על טבעונאות בכלל.
דף תמיכה לשינוי תזונתי זה שם טוב.
אשמח לקבל את המתכון של החומוס (אם את חושבת שיש דף יותר טוב את יכולה לכתוב שם ולהפנות פה).
תודה.
דף תמיכה לשינוי תזונתי זה שם טוב.
אשמח לקבל את המתכון של החומוס (אם את חושבת שיש דף יותר טוב את יכולה לכתוב שם ולהפנות פה).
תודה.
-
- הודעות: 5688
- הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
- דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש
בדרך לשינוי תזונתי
הנה המתכון שלנו לחומוס, תעבירו לאן שבא לכן
מצרכים:
250 גר' חומוס יבש (עדיף מהזן הקטן, ועוד יותר עדיף אורגני)
כפית סודה לשתייה (אופציונלי)
½ - ¾ כוס טחינה גולמית
חצי כוס מים (אפשר את מי הבישול של החומוס)
הרבה מלח – לפי הטעם
לימון סחוט, לפי הטעם
שן שום (לא הכרחי)
כמון
מעט פפריקה מתוקה
ההכנה:
אז קודם כל החומוס מושרה 12 שעות (ועוד כמה שעות לא יזיקו) והמים
מוחלפים פעמיים. אפשר גם לשכוח אותו ל- 40 שעות וזה לא אסון גדול.
החומוס תופח במידה משמעותית מההשרייה – לא להיבהל מזה שהכמות ההתחלתית קטנה עד כדי גיחוך.
בסיר גדול עם הרבה מים מרתיחים את החומוס ומוציאים את הקצף בזמן הרתיחה מוסיפים כפית אבקת סודה לשתיה ולהיזהר שלא יגלוש. ממשיכים לבשל על אש בינונית שהמים יבעבעו קלות במשך שעה וחצי, עד שהגרגרים נמסים בין האצבעות כמו חמאה רכה.
בשלב זה כדאי לטעום את הגרגרים, כדי לראות מה הטעם הבסיסי שלהם ולזכור לפעם הבאה – יכולים להיות הבדלים משמעותיים בטעם ממקום למקום.
(אפשר לבשל חצי קילו חומוס, ובשלב זה לחלק את הגרגרים עם מי הבישול לשקיות או קופסאות, ולהקפיא לבישול עתידי).
להעביר את הגרגרים למעבד מזון עם חצי כוס מים ולטחון, או לטחון בסיר עם בלנדר-סטיק של מרקים. אם יבש מידי, להוסיף עוד מים. העיסה אמורה להיות דלילה אבל לא מימית.
אם הוספנו בטעות יותר מדי מים – לאדות את החומוס המוכן על האש הכי הכי מינימלית שיש (עם פלטה חוצצת להנמכת טמפרטורה) במשך כמה דקות עם השגחה צמודה, ולערבב כל הזמן. שלא יישרף. אסור להשאיר אותו שניה לבד. בסוף טועמים שוב ומתקנים תיבול אם צריך.
להוסיף את הטחינה לאט לאט עד שהחומוס מלבין ומסמיך מעט, להוסיף את התבלינים. טועמים ומתקנים אם צריך. הכי טוב לטחון כשהגרגרים חמים ישר מהסיר, ושהחומוס לא יהיה סמיך מידי כי במקרר הוא עוד מסמיך.
בקשר לתיבול: אין לנו מושג מהן הכמויות הנחוצות, אבל לגרגרי חומוס טעם מאוד מאוד בסיסי. צריך הרבה מלח והרבה לימון ולא מעט כמון כדי להגיע לטעם הנכון של חומוס, והטעם המיוחל הזה איננו מלוח או חמוץ במיוחד. כדאי לתבל בשיטת הסלמי, כל פעם להוסיף עוד ועוד, ולטעום. לא לפחד להגזים! זה תהליך למידה מועיל.
להגשה: לוקחים את החומוס טרי מהסיר. אם זה חומוס מאתמול – לחמם מנה במחבת קטן עם קצת מים על אש קטנה במשך דקות ספורות, ולהשגיח ולערבב כל הזמן.
אני שם חומוס בערימה בצלחת, מעליו קצת גרגרי חומוס ששמרתי מהבישול,
שמן זית וצמח-תבלין ירוק כלשהו. זעתר זה הכי קלאסי, אבל אני דווקא אוהב לפעמים בזיליקום או אורגנו, ואפילו רוזמרין כשאני במצב-רוח הרפתקני.
מצרכים:
250 גר' חומוס יבש (עדיף מהזן הקטן, ועוד יותר עדיף אורגני)
כפית סודה לשתייה (אופציונלי)
½ - ¾ כוס טחינה גולמית
חצי כוס מים (אפשר את מי הבישול של החומוס)
הרבה מלח – לפי הטעם
לימון סחוט, לפי הטעם
שן שום (לא הכרחי)
כמון
מעט פפריקה מתוקה
ההכנה:
אז קודם כל החומוס מושרה 12 שעות (ועוד כמה שעות לא יזיקו) והמים
מוחלפים פעמיים. אפשר גם לשכוח אותו ל- 40 שעות וזה לא אסון גדול.
החומוס תופח במידה משמעותית מההשרייה – לא להיבהל מזה שהכמות ההתחלתית קטנה עד כדי גיחוך.
בסיר גדול עם הרבה מים מרתיחים את החומוס ומוציאים את הקצף בזמן הרתיחה מוסיפים כפית אבקת סודה לשתיה ולהיזהר שלא יגלוש. ממשיכים לבשל על אש בינונית שהמים יבעבעו קלות במשך שעה וחצי, עד שהגרגרים נמסים בין האצבעות כמו חמאה רכה.
בשלב זה כדאי לטעום את הגרגרים, כדי לראות מה הטעם הבסיסי שלהם ולזכור לפעם הבאה – יכולים להיות הבדלים משמעותיים בטעם ממקום למקום.
(אפשר לבשל חצי קילו חומוס, ובשלב זה לחלק את הגרגרים עם מי הבישול לשקיות או קופסאות, ולהקפיא לבישול עתידי).
להעביר את הגרגרים למעבד מזון עם חצי כוס מים ולטחון, או לטחון בסיר עם בלנדר-סטיק של מרקים. אם יבש מידי, להוסיף עוד מים. העיסה אמורה להיות דלילה אבל לא מימית.
אם הוספנו בטעות יותר מדי מים – לאדות את החומוס המוכן על האש הכי הכי מינימלית שיש (עם פלטה חוצצת להנמכת טמפרטורה) במשך כמה דקות עם השגחה צמודה, ולערבב כל הזמן. שלא יישרף. אסור להשאיר אותו שניה לבד. בסוף טועמים שוב ומתקנים תיבול אם צריך.
להוסיף את הטחינה לאט לאט עד שהחומוס מלבין ומסמיך מעט, להוסיף את התבלינים. טועמים ומתקנים אם צריך. הכי טוב לטחון כשהגרגרים חמים ישר מהסיר, ושהחומוס לא יהיה סמיך מידי כי במקרר הוא עוד מסמיך.
בקשר לתיבול: אין לנו מושג מהן הכמויות הנחוצות, אבל לגרגרי חומוס טעם מאוד מאוד בסיסי. צריך הרבה מלח והרבה לימון ולא מעט כמון כדי להגיע לטעם הנכון של חומוס, והטעם המיוחל הזה איננו מלוח או חמוץ במיוחד. כדאי לתבל בשיטת הסלמי, כל פעם להוסיף עוד ועוד, ולטעום. לא לפחד להגזים! זה תהליך למידה מועיל.
להגשה: לוקחים את החומוס טרי מהסיר. אם זה חומוס מאתמול – לחמם מנה במחבת קטן עם קצת מים על אש קטנה במשך דקות ספורות, ולהשגיח ולערבב כל הזמן.
אני שם חומוס בערימה בצלחת, מעליו קצת גרגרי חומוס ששמרתי מהבישול,
שמן זית וצמח-תבלין ירוק כלשהו. זעתר זה הכי קלאסי, אבל אני דווקא אוהב לפעמים בזיליקום או אורגנו, ואפילו רוזמרין כשאני במצב-רוח הרפתקני.
-
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
בדרך לשינוי תזונתי
מי שלא אוהבת חומוס במיוחד, ולא רוצה עם שום ולימון (-: אז מה שעולה לי הוא:
אפשר לאכול גרגרי חומוס! אז לא צריך כלום חוץ מאצבעות, וזה לדעתי לא פחות בריא...
פשוט:
משרים גרגרי חומוס ללילה.
פטנט נגד "גזים": להחליף מים פעם ראשונה בלילה, פעם שניה בבוקר ולהרתיח את הסיר (כלומר, מחליפים, מביאים לרתיחה, מכבים מייד כשרותח), לחכות שעה, להחליף פעם שלישית.
לבשל את החומוס. ככה, כמו שהוא, בלי כלום.
כשהגרגרים כבר רכים, לסנן, לבזוק מעט מלח-פלפל לפי הטעם, ולזלול באצבעות (-:
כל אחד מקבל קערה משלו, ומתבל במלח ו/או פלפל לטעמו. יש עוד תבלינים, אפשר לגוון.
עוקף פיתה, עוקף לימון, עוקף שום (-:
אפשר לאכול גרגרי חומוס! אז לא צריך כלום חוץ מאצבעות, וזה לדעתי לא פחות בריא...
פשוט:
משרים גרגרי חומוס ללילה.
פטנט נגד "גזים": להחליף מים פעם ראשונה בלילה, פעם שניה בבוקר ולהרתיח את הסיר (כלומר, מחליפים, מביאים לרתיחה, מכבים מייד כשרותח), לחכות שעה, להחליף פעם שלישית.
לבשל את החומוס. ככה, כמו שהוא, בלי כלום.
כשהגרגרים כבר רכים, לסנן, לבזוק מעט מלח-פלפל לפי הטעם, ולזלול באצבעות (-:
כל אחד מקבל קערה משלו, ומתבל במלח ו/או פלפל לטעמו. יש עוד תבלינים, אפשר לגוון.
עוקף פיתה, עוקף לימון, עוקף שום (-:
בדרך לשינוי תזונתי
תודה על המתכון לחומוס, אנסה בקרוב.
עכשיו אני רואה ששמתי פחות מדי טחינה וכנראה גם פחות מדי כמון.
מה בעצם עושה הסודה לשתיה?
לאכול גרגרי חומוס!
כן, זה אכן מעולה! אנחנו אוכלים את זה לפעמים.
אבל לפעמים מתחשק גם ממש לנגב חומוס (וכמובן אפשר גם לנגב עם ירקות, לא חייבים דוקא עם פיתה (-:)
עכשיו אני רואה ששמתי פחות מדי טחינה וכנראה גם פחות מדי כמון.
מה בעצם עושה הסודה לשתיה?
לאכול גרגרי חומוס!
כן, זה אכן מעולה! אנחנו אוכלים את זה לפעמים.
אבל לפעמים מתחשק גם ממש לנגב חומוס (וכמובן אפשר גם לנגב עם ירקות, לא חייבים דוקא עם פיתה (-:)
-
- הודעות: 1707
- הצטרפות: 14 דצמבר 2005, 10:27
- דף אישי: הדף האישי של טלי_מא*
בדרך לשינוי תזונתי
_כשהגרגרים כבר רכים, לסנן, לבזוק מעט מלח-פלפל לפי הטעם, ולזלול באצבעות happy
כל אחד מקבל קערה משלו, ומתבל במלח ו/או פלפל לטעמו. יש עוד תבלינים, אפשר לגוון._
סומק
כל אחד מקבל קערה משלו, ומתבל במלח ו/או פלפל לטעמו. יש עוד תבלינים, אפשר לגוון._
סומק
-
- הודעות: 1707
- הצטרפות: 14 דצמבר 2005, 10:27
- דף אישי: הדף האישי של טלי_מא*
בדרך לשינוי תזונתי
מה בעצם עושה הסודה לשתיה?
מרככת. אנחנו מעדיפים בלי.
מרככת. אנחנו מעדיפים בלי.
בדרך לשינוי תזונתי
היום אכלתי המון שוקולד וגם קרמבו אחד.
שבתות וארוחות משפחתיות אלה כמובן עוד נקודת תורפה.
עוד לא מצאתי פתרון גם לזה.
שבתות וארוחות משפחתיות אלה כמובן עוד נקודת תורפה.
עוד לא מצאתי פתרון גם לזה.
בדרך לשינוי תזונתי
יש לי כל מיני שאלות/תהיות קטנות כאלה, לגבי מה עדיף...
אולי אני ארשום אותן פה כדי לזכור לחשוב עליהן אחר כך.
לדוגמא, מה עדיף פריכיות אורז/כוסמין וכו' או לחם דגנים?
אולי אני ארשום אותן פה כדי לזכור לחשוב עליהן אחר כך.
לדוגמא, מה עדיף פריכיות אורז/כוסמין וכו' או לחם דגנים?
-
- הודעות: 1707
- הצטרפות: 14 דצמבר 2005, 10:27
- דף אישי: הדף האישי של טלי_מא*
בדרך לשינוי תזונתי
מה עדיף.
קודם כל - תלוי למי. יש מי שמראש עדיף לה שתאכל חיטה ואורז עובר אצלה בסדר, גם במצבו המנופח. (ולהיפך).
חוץ מזה - תלוי בלחם, כמה הוא תעשייתי? עם שמרים או בלי? מה זה אומר" דגנים" - שיש בו עירוב של כמה דגנים? מה הוא מכיל חוץ מ"דגנים"?
עשיתן לי חשק לחומוס.
הנה המתכון שלנו (למטה).
קודם כל - תלוי למי. יש מי שמראש עדיף לה שתאכל חיטה ואורז עובר אצלה בסדר, גם במצבו המנופח. (ולהיפך).
חוץ מזה - תלוי בלחם, כמה הוא תעשייתי? עם שמרים או בלי? מה זה אומר" דגנים" - שיש בו עירוב של כמה דגנים? מה הוא מכיל חוץ מ"דגנים"?
עשיתן לי חשק לחומוס.
הנה המתכון שלנו (למטה).
-
- הודעות: 1108
- הצטרפות: 31 מאי 2008, 22:41
- דף אישי: הדף האישי של סגו_לה*
בדרך לשינוי תזונתי
לטחון כשהגרגרים חמים ישר מהסיר,
דווקא קראתי פעם אצל מישהו שנתן מתכון אגדי של חומוס(לא זוכרת איפה) שאם טוחנים חם, אח"כ הוא מתייבש עם שכבה כהה,לא ממש מעורר תיאבון ומתאים רק לאכילה מיידית,
עדיף לחכות שיתקרר ואז לטחון.
דווקא קראתי פעם אצל מישהו שנתן מתכון אגדי של חומוס(לא זוכרת איפה) שאם טוחנים חם, אח"כ הוא מתייבש עם שכבה כהה,לא ממש מעורר תיאבון ומתאים רק לאכילה מיידית,
עדיף לחכות שיתקרר ואז לטחון.
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
בדרך לשינוי תזונתי
לדוגמא, מה עדיף פריכיות אורז/כוסמין וכו' או לחם דגנים?
מחשבה חתרנית: אולי מה שמתחשק לך? או, חס וחלילה, מה שטעים לך?
מחשבה חתרנית: אולי מה שמתחשק לך? או, חס וחלילה, מה שטעים לך?
בדרך לשינוי תזונתי
מה זה אומר" דגנים"
לחם דגנים של ברמן.. תעשייתי למדי... יש בו שילוב של כמה דגנים אבל גם כמה תוספות לא ברורות.
תודה על המתכון לחומוס.
בימים האחרונים לא הפסקתי לאכול ג'אנק.
אתמול היה לי עוד יום ארוך מחוץ לבית. הדברים המיותרים שאכלתי (רוצה למצוא פתרון לכל אחד מהם):
הרבה יותר מדי לחם (בתור התחלה רוצה להפחית, בימים ארוכים מחוץ לבית אני לא חושבת שכרגע אוכל לוותר לגמרי על לחם).
מרק מוכן משקית (מזעזע ומיותר, סתם כי הייתי רעבה וזה הדבר היחיד שהיה לי במשרד, אפשר בקלות לדאוג למשהו אחר במקום זה).
המון קפה (שואפת להפחית כמה שיותר).
עוגיות (בדיוק כמו עם המרק).
יש כמה דברים שאני לא יודעת עד כמה הם בעיתיים, בתחושה שלי זה לא הכי טוב ורצוי לוותר אבל זה טעים לי וקשה לי לוותר עליהם
בעיקר שאני לא יודעת בדיוק עד כמה זה מזיק, לדוגמא:
טונה/סרדינים מקופסא.
גבינה צהובה.
חטיף אנרגיה (קורני וכד').
היום היה יותר טוב.
אבל בגלל שהתחלתי עם מתוקים אתמול, היום היה לי הרבה יותר קשה לעמוד בפני עוגת דבש טעימה של לחם ארז, אז אכלתי.
חייבת לזכור שאין לי שום בעיה להסתדר בלי מתוק בכלל. כל כך הרבה שנים שכנעתי את עצמי שאני חייבת סוכר כדי להעלות אנרגיות (יש לי נטיה לאנמיה) שממש קשה לי להשתחרר מהתפיסה הזו, למרות שאני כבר יודעת על עצמי שזה לא נכון (וגם שאני לא מתה על מתוק בכלל...)
לחם דגנים של ברמן.. תעשייתי למדי... יש בו שילוב של כמה דגנים אבל גם כמה תוספות לא ברורות.
תודה על המתכון לחומוס.
בימים האחרונים לא הפסקתי לאכול ג'אנק.
אתמול היה לי עוד יום ארוך מחוץ לבית. הדברים המיותרים שאכלתי (רוצה למצוא פתרון לכל אחד מהם):
הרבה יותר מדי לחם (בתור התחלה רוצה להפחית, בימים ארוכים מחוץ לבית אני לא חושבת שכרגע אוכל לוותר לגמרי על לחם).
מרק מוכן משקית (מזעזע ומיותר, סתם כי הייתי רעבה וזה הדבר היחיד שהיה לי במשרד, אפשר בקלות לדאוג למשהו אחר במקום זה).
המון קפה (שואפת להפחית כמה שיותר).
עוגיות (בדיוק כמו עם המרק).
יש כמה דברים שאני לא יודעת עד כמה הם בעיתיים, בתחושה שלי זה לא הכי טוב ורצוי לוותר אבל זה טעים לי וקשה לי לוותר עליהם
בעיקר שאני לא יודעת בדיוק עד כמה זה מזיק, לדוגמא:
טונה/סרדינים מקופסא.
גבינה צהובה.
חטיף אנרגיה (קורני וכד').
היום היה יותר טוב.
אבל בגלל שהתחלתי עם מתוקים אתמול, היום היה לי הרבה יותר קשה לעמוד בפני עוגת דבש טעימה של לחם ארז, אז אכלתי.
חייבת לזכור שאין לי שום בעיה להסתדר בלי מתוק בכלל. כל כך הרבה שנים שכנעתי את עצמי שאני חייבת סוכר כדי להעלות אנרגיות (יש לי נטיה לאנמיה) שממש קשה לי להשתחרר מהתפיסה הזו, למרות שאני כבר יודעת על עצמי שזה לא נכון (וגם שאני לא מתה על מתוק בכלל...)
-
- הודעות: 2367
- הצטרפות: 14 יולי 2007, 01:22
- דף אישי: הדף האישי של ריש_גלית*
בדרך לשינוי תזונתי
הייתי בהפסקה איזה יומיים, וכשראיתי את שם הדף במהחדש אמרתי לעצמי "מי צריך עוד דף כזה? כבר יש הדף גמילה ביתית ממתוקים, והבלוג הטבעונאי של יעלפו מהמושב... ועוד כמה..." מזל שמהסקרנות בכל זאת נכנסתי! שמחתי מאוד לראות מה שנהיה פה, תודה @}
בטח אנסה בקרוב לפחות אחד ממתכוני החומוס (טלי מא, חשבתי ששלכם סודי! ולמה אתם נגד סודה לשתייה? כשבישלתי את החומוס בלעדיו זה פשוט לקח שעות על גבי שעות ואף פעם לא התרכך באמת, ככה לפחות אני הרגשתי).
בטח אנסה בקרוב לפחות אחד ממתכוני החומוס (טלי מא, חשבתי ששלכם סודי! ולמה אתם נגד סודה לשתייה? כשבישלתי את החומוס בלעדיו זה פשוט לקח שעות על גבי שעות ואף פעם לא התרכך באמת, ככה לפחות אני הרגשתי).
-
- הודעות: 1707
- הצטרפות: 14 דצמבר 2005, 10:27
- דף אישי: הדף האישי של טלי_מא*
בדרך לשינוי תזונתי
לחם דגנים של ברמן.. תעשייתי למדי... יש בו שילוב של כמה דגנים אבל גם כמה תוספות לא ברורות.
עדיף פריכיות.
טונה/סרדינים מקופסא.
טונה מכילה הרבה כספית (עקרונית - ככל שהדג גדול יותר וגבוה יותר בשרשת המזון הוא מכיל זיהומים רבים יותר. טונה היא דג גדול מאוד).
סרדינים זה מצוין. הכי טוב - סרדיני כנרת.
גבינה צהובה.
גרוע מאוד.
אם זה דחוף אפשר למצוא לה תחליפים טובים יותר בתחום הגבינות הקשות והטבעיות יותר.
חטיף אנרגיה (קורני וכד').
סתם. ממתקים.
עדיף לרוקן תמר ולהכניס פנימה אגוז או שקד.
טלי מא, חשבתי ששלכם סודי!
D-:
למה, בגלל הדף איך מכינים חומוס?
ולמה אתם נגד סודה לשתייה?
גדול עלי להסביר כרגע.
מעבר לכל העניינים העקרוניים - אנחנו רואים השפעה שלילית ברורה על כל בני הבית. (גם בעוגות)
עדיף פריכיות.
טונה/סרדינים מקופסא.
טונה מכילה הרבה כספית (עקרונית - ככל שהדג גדול יותר וגבוה יותר בשרשת המזון הוא מכיל זיהומים רבים יותר. טונה היא דג גדול מאוד).
סרדינים זה מצוין. הכי טוב - סרדיני כנרת.
גבינה צהובה.
גרוע מאוד.
אם זה דחוף אפשר למצוא לה תחליפים טובים יותר בתחום הגבינות הקשות והטבעיות יותר.
חטיף אנרגיה (קורני וכד').
סתם. ממתקים.
עדיף לרוקן תמר ולהכניס פנימה אגוז או שקד.
טלי מא, חשבתי ששלכם סודי!
D-:
למה, בגלל הדף איך מכינים חומוס?
ולמה אתם נגד סודה לשתייה?
גדול עלי להסביר כרגע.
מעבר לכל העניינים העקרוניים - אנחנו רואים השפעה שלילית ברורה על כל בני הבית. (גם בעוגות)
-
- הודעות: 1247
- הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
- דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*
בדרך לשינוי תזונתי
כש ניצן אמ כתבה באיזה מקום שלפעמים מרוב קרייביניג היא חולמת על פיצה (ויכול להיות שאני לא מצטטת באופן מדוייק, אז עם המצוטטת הסליחה) לא תארתי לעצמי כמה מהר זה יגיע אלי, והנה, הלילה חלמתי- אני נמצאת במקום העבודה שלי (מערכת של עיתון גדול) ואחת הקולגות שלי מכנסת פאנל, ייתכן שזה פאנל שקשור בנשים אופות, בכל אופן היו שם רק נשים (אולי זה הזמן לציין שאני עובדת בעיתון כלכלי, המקום האחרון בו ייערך פאנל שקשור באפייה). לכבוד הפאנל הקולגה הזמינה כיבוד, אבל אתן פשוט לא מאמינות מה היה שם. הגיעו כמה מדפים (!!) עם קרואסונים ומאפים, כן, כן, מדפים. ועליהם המון כוסות קפה. ואז הקולגה תפסה איזה מאפה שוקולד חם, טרי וריחני, קרעה אותו באמצע ולקחה ביס ענק מלא בשוקולד. אחת המרואיינות תפסה מאפה פיצה ונגסה בו בקלילות.
המממ....
בחיים האמיתיים אני מצליחה לעמוד בהגבלת האין סוכר לבן, ולמעשה נמנעת גם מרכיבים לא בריאים אחרים על הדרך. התזונה היומית שלי עכשיו נראת בערך ככה- בבוקר אני שותה מיץ פרות בבלנדר (לפעמים עם עלים ולפעמים לא), בצהריים אני אוכלת סלט חסה גדול עם תפוח וטחינה ירוקה שאני מכינה לעצמי, בימים האחרונים אכלתי בצהרים גם עדשים כתומות במתכון שלוקח בדיוק שתי דקות להכין והוא טעים לאללה. אחר כך באחה"צ אני אוכלת כמה פירות ובערב שוב שותה מיץ פרות בבלנדר.
המממ....
בחיים האמיתיים אני מצליחה לעמוד בהגבלת האין סוכר לבן, ולמעשה נמנעת גם מרכיבים לא בריאים אחרים על הדרך. התזונה היומית שלי עכשיו נראת בערך ככה- בבוקר אני שותה מיץ פרות בבלנדר (לפעמים עם עלים ולפעמים לא), בצהריים אני אוכלת סלט חסה גדול עם תפוח וטחינה ירוקה שאני מכינה לעצמי, בימים האחרונים אכלתי בצהרים גם עדשים כתומות במתכון שלוקח בדיוק שתי דקות להכין והוא טעים לאללה. אחר כך באחה"צ אני אוכלת כמה פירות ובערב שוב שותה מיץ פרות בבלנדר.
-
- הודעות: 1247
- הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
- דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*
בדרך לשינוי תזונתי
וחלק ששכחתי מהחלום- אחת המשתתפות בפאנל מעלעלת בעיתון ורואה שם איזה מתכון לעוגת שוקולד ענקית (כזו של ילדים, עם קישוטי עדשים משוקולד) ושואלת אותי- תגידי, את אופה? ואני עונה לה (אחרי התלבטות)- לפעמים... ואז היא אומרת- בעלי נהג לאפות הרבה, יש לי כל כך הרבה ציוד אפייה, אני יכולה לתת לך אותו...
ממש כאילו החלום מעמיד אותי במבחן האולטימטיבי של - האם את חושבת שעוד ייצא לך להכין עוגת שוקולד אי פעם? וזו שאלה קשה...
ממש כאילו החלום מעמיד אותי במבחן האולטימטיבי של - האם את חושבת שעוד ייצא לך להכין עוגת שוקולד אי פעם? וזו שאלה קשה...
-
- הודעות: 200
- הצטרפות: 20 נובמבר 2006, 15:50
- דף אישי: הדף האישי של גומות_חן*
בדרך לשינוי תזונתי
לפי התזונה שלך ובשילוב עם החלום...אולי את פשוט רעבה?!!
-
- הודעות: 1247
- הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
- דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*
בדרך לשינוי תזונתי
אולי את פשוט רעבה?!!
האמת? אין לי מושג.
זו היסטוריה מסובכת עם הגוף.
ברגע שאני מרגישה רעב אני בדרך כלל אוכלת, אין כאן ניסיון הרעבה, אם כי ירידה במשקל תתקבל בשמחה (אמרה יעל, ונפלה אל תוך מלכודת הנשיות בעולם המערבי).
אני לא מגבילה את עצמי בכמויות של מה שאני אוכלת, אבל בגלל שאני אוכלת דברים בצורה די טבעית (בדרך כלל, רוב היום, אני כוללת בזה לדוגמא עדשים בתיבול עדין למדי של לימון ושמן זית ולא כוללת בזה קציצות פלאפל מיובשות בתיבול פחות עדין) יוצא שאני לא אוכלת המון. בדיוק אתמול בארוחת הצהרים, החבר מהעבודה שאיתו אכלתי אמר- את יודעת מה היתרון בארוחת הצהריים שלך? שהיא נמשכת המון זמן! ואמרתי לו שללעוס חסה באמת לוקח המון זמן (ולא שהוא איזו מטחנת ג'אנק, לפחות לא לפי התפיסה הנורמטיבית, הוא טורח להביא אוכל מהבית ואתמול הביא שניצל טבעול ואטריות עם ירקות). אז אחרי איזה עשרים דקות של לעיסת חסה ותפוח בצהרים בקושי יש לי כוח לאכול את העדשים שאני מביאה (אבל יש לי כוח, וכנראה גם רעב).
אז אני לא יודעת.
אני צריכה להתרגל לרעיון של פירות וירקות כארוחה, וגם כנשנוש, וגם כארוחת ארבע. ואולי להתחיל לצרוך פירות וירקות בכמות רצינית יותר, ולא כאילו אלו מנות הצד שלי.
האמת? אין לי מושג.
זו היסטוריה מסובכת עם הגוף.
ברגע שאני מרגישה רעב אני בדרך כלל אוכלת, אין כאן ניסיון הרעבה, אם כי ירידה במשקל תתקבל בשמחה (אמרה יעל, ונפלה אל תוך מלכודת הנשיות בעולם המערבי).
אני לא מגבילה את עצמי בכמויות של מה שאני אוכלת, אבל בגלל שאני אוכלת דברים בצורה די טבעית (בדרך כלל, רוב היום, אני כוללת בזה לדוגמא עדשים בתיבול עדין למדי של לימון ושמן זית ולא כוללת בזה קציצות פלאפל מיובשות בתיבול פחות עדין) יוצא שאני לא אוכלת המון. בדיוק אתמול בארוחת הצהרים, החבר מהעבודה שאיתו אכלתי אמר- את יודעת מה היתרון בארוחת הצהריים שלך? שהיא נמשכת המון זמן! ואמרתי לו שללעוס חסה באמת לוקח המון זמן (ולא שהוא איזו מטחנת ג'אנק, לפחות לא לפי התפיסה הנורמטיבית, הוא טורח להביא אוכל מהבית ואתמול הביא שניצל טבעול ואטריות עם ירקות). אז אחרי איזה עשרים דקות של לעיסת חסה ותפוח בצהרים בקושי יש לי כוח לאכול את העדשים שאני מביאה (אבל יש לי כוח, וכנראה גם רעב).
אז אני לא יודעת.
אני צריכה להתרגל לרעיון של פירות וירקות כארוחה, וגם כנשנוש, וגם כארוחת ארבע. ואולי להתחיל לצרוך פירות וירקות בכמות רצינית יותר, ולא כאילו אלו מנות הצד שלי.