בדרך לשינוי תזונתי
בדרך לשינוי תזונתי
וואו, איזה חלום! מעניין ומשעשע(-:
מה, באמת זה כל מה שאת אוכלת כל היום? זה נראה לי ממש מעט, אבל אין לי כל כך קנה מידה להשוואה.
אני אוכלת הרבה יותר!
בעיקר אם אני מצליחה להמנע מפחמימות ולאכול רק פירות וירקות. סלט לא משביע אותי לאורך זמן.
אני יכולה לאכול סלט די גדול עם טחינה ואחרי שעתיים שלוש להיות רעבה, ממש, ברמה כזו שפרי לא יספיק אלא צריך משהו יותר גדול.
אולי אני פשוט אוכלת יותר מדי... הייתי שמחה מאד להוריד גם כמויות אבל ממש אין לי מושג אפילו איך להתחיל עם זה.
זה מאד מתסכל אותי כי מאד הייתי שמחה גם לרדת במשקל. והגעתי לכל הנסיון הזה של התזונה הבריאה אחרי נסיונות רבים וכושלים של דיאטות (לא מופרעות ומוגזמות אבל כן דיאטות, שעזרו בצורה מוגבלת בלבד).
טלי מא, תודה על ההתיחסות.
ובעיקר על ההסבר על הדגים, לא ידעתי את זה.
אשמח לדעת (כשיהיה לך זמן) למה גבינה צהובה זה גרוע מאוד.
אני יודעת שזה לא טוב אז מנסה להוריד, אבל זה קשה לי כי זה מאד טעים לי והיה מרכיב מרכזי בתזונה שלי על לא מזמן.
אולי אם אדע למה באמת זה לא טוב, יהיה לי קל יותר לא לאכול את זה.
מה, באמת זה כל מה שאת אוכלת כל היום? זה נראה לי ממש מעט, אבל אין לי כל כך קנה מידה להשוואה.
אני אוכלת הרבה יותר!
בעיקר אם אני מצליחה להמנע מפחמימות ולאכול רק פירות וירקות. סלט לא משביע אותי לאורך זמן.
אני יכולה לאכול סלט די גדול עם טחינה ואחרי שעתיים שלוש להיות רעבה, ממש, ברמה כזו שפרי לא יספיק אלא צריך משהו יותר גדול.
אולי אני פשוט אוכלת יותר מדי... הייתי שמחה מאד להוריד גם כמויות אבל ממש אין לי מושג אפילו איך להתחיל עם זה.
זה מאד מתסכל אותי כי מאד הייתי שמחה גם לרדת במשקל. והגעתי לכל הנסיון הזה של התזונה הבריאה אחרי נסיונות רבים וכושלים של דיאטות (לא מופרעות ומוגזמות אבל כן דיאטות, שעזרו בצורה מוגבלת בלבד).
טלי מא, תודה על ההתיחסות.
ובעיקר על ההסבר על הדגים, לא ידעתי את זה.
אשמח לדעת (כשיהיה לך זמן) למה גבינה צהובה זה גרוע מאוד.
אני יודעת שזה לא טוב אז מנסה להוריד, אבל זה קשה לי כי זה מאד טעים לי והיה מרכיב מרכזי בתזונה שלי על לא מזמן.
אולי אם אדע למה באמת זה לא טוב, יהיה לי קל יותר לא לאכול את זה.
-
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
בדרך לשינוי תזונתי
_גבינה צהובה.
גרוע מאוד.
אם זה דחוף אפשר למצוא לה תחליפים טובים יותר בתחום הגבינות הקשות והטבעיות יותר._
מיץ פרות בבלנדר
יש לי תקלת מחשב מוזרה, אז כותבת לא מייד אחרי הציטוט:
טלי מא, אני אשמח שתתני הגדרה ל"גבינה צהובה". כי אם מדובר בגבינה צהובה של תנובה, אני מסכימה לגמרי. סתם תערובת כימיקלים עם צבעי מאכל. אבל יש גם גבינות "צהובות" אותנטיות לגמרי, חלק יקרות בטירוף כי הן מיובאות משוויץ וגרמניה ואיטליה, אמיתיות כאלה, שאפשר להשיג במעדניות. אחרות גבינות אורגניות קשות, שנראות כמו גבינה צהובה וגם טעמן כמו גבינה צהובה, אבל לי הן נראות בסדר גמור מבחינה תזונתית (לאוכלי מוצרי חלב).
מיץ פירות - לא כל כך מומלץ. למה לא לאכול את הפירות במלואן? במיץ יש בעיקר ריכוז של סוכר, ללא הסיבים של הפרי, כך שאין איזון באכילה. ועוד פעמיים ביום! לא מתפלאת שזה גורם לך כמיהה למאכלים מתוקים.
וחוץ מזה, אם זה מה שאכלת כל היום - זו דיאטת הרעבה קשה קשה! )-:
אני אוכלת לארוחת הבוקר, נגיד: תפוז אורגני, בננה א ורגנית, כמה צימוקים אורגניים (שתי כפות, נדמה לי), 20 שקדים אורגניים. זו דוגמא מהבוקר. עם פחות מזה הייתי גוועת ברעב.
גרוע מאוד.
אם זה דחוף אפשר למצוא לה תחליפים טובים יותר בתחום הגבינות הקשות והטבעיות יותר._
מיץ פרות בבלנדר
יש לי תקלת מחשב מוזרה, אז כותבת לא מייד אחרי הציטוט:
טלי מא, אני אשמח שתתני הגדרה ל"גבינה צהובה". כי אם מדובר בגבינה צהובה של תנובה, אני מסכימה לגמרי. סתם תערובת כימיקלים עם צבעי מאכל. אבל יש גם גבינות "צהובות" אותנטיות לגמרי, חלק יקרות בטירוף כי הן מיובאות משוויץ וגרמניה ואיטליה, אמיתיות כאלה, שאפשר להשיג במעדניות. אחרות גבינות אורגניות קשות, שנראות כמו גבינה צהובה וגם טעמן כמו גבינה צהובה, אבל לי הן נראות בסדר גמור מבחינה תזונתית (לאוכלי מוצרי חלב).
מיץ פירות - לא כל כך מומלץ. למה לא לאכול את הפירות במלואן? במיץ יש בעיקר ריכוז של סוכר, ללא הסיבים של הפרי, כך שאין איזון באכילה. ועוד פעמיים ביום! לא מתפלאת שזה גורם לך כמיהה למאכלים מתוקים.
וחוץ מזה, אם זה מה שאכלת כל היום - זו דיאטת הרעבה קשה קשה! )-:
אני אוכלת לארוחת הבוקר, נגיד: תפוז אורגני, בננה א ורגנית, כמה צימוקים אורגניים (שתי כפות, נדמה לי), 20 שקדים אורגניים. זו דוגמא מהבוקר. עם פחות מזה הייתי גוועת ברעב.
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
בדרך לשינוי תזונתי
אני לא גוועת ברעב.
אני מכינה פירות בבלנדר כי ככה נוח לי לדחוף פנימה ירוקים- חוביזה, סלרי וכו', דברים שאני לא כל כך אוכלת ביומיום. זה עושה לי טוב. זה לא עושה לי כמיהה למתוקים.
אני מכינה פירות בבלנדר כי ככה נוח לי לדחוף פנימה ירוקים- חוביזה, סלרי וכו', דברים שאני לא כל כך אוכלת ביומיום. זה עושה לי טוב. זה לא עושה לי כמיהה למתוקים.
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
בדרך לשינוי תזונתי
(זו הייתי אני, יעלפו מהמושב, בעבודה)
-
- הודעות: 895
- הצטרפות: 30 יוני 2002, 17:11
- דף אישי: הדף האישי של נועה_ברקת*
בדרך לשינוי תזונתי
מצטרפת לדף הזה בעקבות השינוי התזונתי שאני מנסה - קמח וסוכר על כל צורתיו אני לא אוכלת בכלל כבר 4 שנים. אין לי כמיהה לזה יותר, תודה לאל. אבל עכשיו נגמלתי גם מקפה וממוצרי חלב. חלק גדול מהיום אני רעבה. להמלצות לאכול פרי או מיני אגוזים כשאני רעבה אני לא מתחברת, כי בכלל מנגנון הרעב והושבע שלי לא ממש פועל, כלומר מאד כול להיות שאני רעבה כי אני עיפה/נרגשת/לחוצה/שמחה/עצובה/משהו אחר והשובע בכלל מגיע אחרי שעה מהארוחה, אם בכלל. נראה לי שבגילי המופלג כבר קשה לתקן את זה.
אז אני אוכלת 3 ארוחות ביום: דייסת קווקר על מים בבוקר עם תפוח, משהו בשרי עם סלט גדול ומרק ירקות בצהריים וסלט גדול עם טחינה בערב. כמה פעמים בשבוע אני לא אוכלת בשר ואז זה יהיה בדרך כלל טופו, עדשים כנראה עושות לי לא טוב בבטן, אני עוד בודקת את זה, אבל יש לי הרגשה כזאת שהם אחראיות על קלקלוי הקיבה האחרונים שלי.
וכמובן אני אשמח מאד לרזות...
אז אני אוכלת 3 ארוחות ביום: דייסת קווקר על מים בבוקר עם תפוח, משהו בשרי עם סלט גדול ומרק ירקות בצהריים וסלט גדול עם טחינה בערב. כמה פעמים בשבוע אני לא אוכלת בשר ואז זה יהיה בדרך כלל טופו, עדשים כנראה עושות לי לא טוב בבטן, אני עוד בודקת את זה, אבל יש לי הרגשה כזאת שהם אחראיות על קלקלוי הקיבה האחרונים שלי.
וכמובן אני אשמח מאד לרזות...
-
- הודעות: 1182
- הצטרפות: 14 אוגוסט 2001, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמוני*
בדרך לשינוי תזונתי
בשמת, מה שכתבת זה מה שהתכוונתי ב:
אפשר למצוא לה תחליפים טובים יותר בתחום הגבינות הקשות והטבעיות יותר.
אם כי, לדעתי - מוצרי חלב זה לא כזה להיט בכל מקרה ולא כל-כך מתאימים לאקלים כאן (בשוויץ עדיף).
<טלי בת"א>
אפשר למצוא לה תחליפים טובים יותר בתחום הגבינות הקשות והטבעיות יותר.
אם כי, לדעתי - מוצרי חלב זה לא כזה להיט בכל מקרה ולא כל-כך מתאימים לאקלים כאן (בשוויץ עדיף).
<טלי בת"א>
-
- הודעות: 1247
- הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
- דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*
בדרך לשינוי תזונתי
עכשיו נגמלתי גם מקפה וממוצרי חלב
גמילה ממוצרי חלב- כל הכבוד, נראה לי קשה לאללה. אני משתמשת עכשיו במוצרי חלב עזים, ומשתדלת שזה יהיה מהמחלבה הקטנה והביתית שיש פה לידינו, ובכל זאת, נראה לי חתיכת אתגר להגמל מזה.
גמילה מקפה- דווקא לקפה מעולם לא הספקתי להתמכר. אני זוכרת בברור שכשהייתי ילדה לא אהבתי לחם בכלל, ואף פעם לא אכלתי לחם. איכשהו, במהלך החיים, כנראה בעיקר בצבא, התחלתי לאכול לחם באופן קבוע, וכמובן שעכשיו אני מצטערת על זה (אם כי אני בעליל לא מכורה ללחם). ואני חושבת שזה מה שקורה להרבה אנשים עם קפה, הרי אף אחד לא אוהב את זה כשהוא ילד, קפה זה טעם נרכש. אז אין לי תובנות כדי להקל עליך, רק רציתי להגיד- איזה באסה שהספקנו להתמכר לכל הדברים שבכלל לא אהבנו.
קמח וסוכר על כל צורתיו אני לא אוכלת בכלל כבר 4 שנים
וואו, מדהים. איך עשית את זה?
גמילה ממוצרי חלב- כל הכבוד, נראה לי קשה לאללה. אני משתמשת עכשיו במוצרי חלב עזים, ומשתדלת שזה יהיה מהמחלבה הקטנה והביתית שיש פה לידינו, ובכל זאת, נראה לי חתיכת אתגר להגמל מזה.
גמילה מקפה- דווקא לקפה מעולם לא הספקתי להתמכר. אני זוכרת בברור שכשהייתי ילדה לא אהבתי לחם בכלל, ואף פעם לא אכלתי לחם. איכשהו, במהלך החיים, כנראה בעיקר בצבא, התחלתי לאכול לחם באופן קבוע, וכמובן שעכשיו אני מצטערת על זה (אם כי אני בעליל לא מכורה ללחם). ואני חושבת שזה מה שקורה להרבה אנשים עם קפה, הרי אף אחד לא אוהב את זה כשהוא ילד, קפה זה טעם נרכש. אז אין לי תובנות כדי להקל עליך, רק רציתי להגיד- איזה באסה שהספקנו להתמכר לכל הדברים שבכלל לא אהבנו.
קמח וסוכר על כל צורתיו אני לא אוכלת בכלל כבר 4 שנים
וואו, מדהים. איך עשית את זה?
בדרך לשינוי תזונתי
גמילה ממוצרי חלב- כל הכבוד, נראה לי קשה לאללה
אני ממש לא מסוגלת לדמיין את עצמי בלי קפה (עם חלב) וגבינות קשות.
אבל בזמן האחרון באופן מפתיע הפסקתי לאכול גבינות, קוטג'ים ויוגורטים שהיו חלק קבוע מהתפריט שלי.
זו לא היתה החלטה, זה פשוט קרה, לקח לי איזה כמה שבועות עד שהבנתי שאני זורקת לפח דברים שהתקלקלו, כי המשכתי לקנות מתוך הרגל בלי לשים לב שאני בעצם לא אוכלת אותם.
אני מחכה שזה יקרה לי גם עם קפה, חלב, קמח וסוכר (-:
בינתיים זה ממש לא קורה והתהליך ארוך ארוך ומאד איטי.
_קמח וסוכר על כל צורתיו אני לא אוכלת בכלל כבר 4 שנים
וואו, מדהים. איך עשית את זה?_
מצטרפת לשאלה.
אני ממש לא מסוגלת לדמיין את עצמי בלי קפה (עם חלב) וגבינות קשות.
אבל בזמן האחרון באופן מפתיע הפסקתי לאכול גבינות, קוטג'ים ויוגורטים שהיו חלק קבוע מהתפריט שלי.
זו לא היתה החלטה, זה פשוט קרה, לקח לי איזה כמה שבועות עד שהבנתי שאני זורקת לפח דברים שהתקלקלו, כי המשכתי לקנות מתוך הרגל בלי לשים לב שאני בעצם לא אוכלת אותם.
אני מחכה שזה יקרה לי גם עם קפה, חלב, קמח וסוכר (-:
בינתיים זה ממש לא קורה והתהליך ארוך ארוך ומאד איטי.
_קמח וסוכר על כל צורתיו אני לא אוכלת בכלל כבר 4 שנים
וואו, מדהים. איך עשית את זה?_
מצטרפת לשאלה.
-
- הודעות: 2367
- הצטרפות: 14 יולי 2007, 01:22
- דף אישי: הדף האישי של ריש_גלית*
בדרך לשינוי תזונתי
קמח וסוכר על כל צורתיו אני לא אוכלת בכלל כבר 4 שנים
ואו, נועה, אם הייתי יכולה לומר משפט כזה על עצמי הייתי אפילו סולחת לעצמי על הקפה והחמאה... (-: (ואיזה כיף לראות אותך פה, חוץ מזה. בטח אין לך מושג מי אני אבל אני לא שוכחת את שתי פגישותינו).
יול, לדעתי ההרזיה תמיד באה בסוף, על הדרך, כשעושים שינוי תזונתי משמעותי. אבל אולי זה עוזר כשההרזיה לא היא המטרה, אלא השינוי עצמו. אני רזיתי מאוד מאז שהתחלתי לאכול קצת יותר בריא, ואני כמעט אף פעם לא חושבת על הכמויות שאני אוכלת ושונאת להיות רעבה ואוהבת לאכול. וכשיש מולי אוכל אני אוכַל בד"כ עד שהוא ייגמר ולא עד שאני אשבע. בעיקר אם הוא טעים לי. מצד שני, אני קטנה מאוד וכנראה אין לי נטייה חזקה להשמין. אז אני בשום אופן לא חושבת שמצבי דומה למצבם של אנשים שכן יש להם נטייה להשמנה ומבנה גוף גדול משלי.
יעלפו, גם לי נשמע שאת אוכלת נורא מעט! לא ברור לי איך את עומדת בכל כך מעט מזון.
טוב, אני רצה לנשנש איזה פרי / קשיו / תמר / שקדים (ואולי כולם, נתקפתי רעב פתאום. חבל שאין פה סטייק. אני עוד עלולה להיסחף לפרוסת לחם בחמאה. הצילו).
ואו, נועה, אם הייתי יכולה לומר משפט כזה על עצמי הייתי אפילו סולחת לעצמי על הקפה והחמאה... (-: (ואיזה כיף לראות אותך פה, חוץ מזה. בטח אין לך מושג מי אני אבל אני לא שוכחת את שתי פגישותינו).
יול, לדעתי ההרזיה תמיד באה בסוף, על הדרך, כשעושים שינוי תזונתי משמעותי. אבל אולי זה עוזר כשההרזיה לא היא המטרה, אלא השינוי עצמו. אני רזיתי מאוד מאז שהתחלתי לאכול קצת יותר בריא, ואני כמעט אף פעם לא חושבת על הכמויות שאני אוכלת ושונאת להיות רעבה ואוהבת לאכול. וכשיש מולי אוכל אני אוכַל בד"כ עד שהוא ייגמר ולא עד שאני אשבע. בעיקר אם הוא טעים לי. מצד שני, אני קטנה מאוד וכנראה אין לי נטייה חזקה להשמין. אז אני בשום אופן לא חושבת שמצבי דומה למצבם של אנשים שכן יש להם נטייה להשמנה ומבנה גוף גדול משלי.
יעלפו, גם לי נשמע שאת אוכלת נורא מעט! לא ברור לי איך את עומדת בכל כך מעט מזון.
טוב, אני רצה לנשנש איזה פרי / קשיו / תמר / שקדים (ואולי כולם, נתקפתי רעב פתאום. חבל שאין פה סטייק. אני עוד עלולה להיסחף לפרוסת לחם בחמאה. הצילו).
-
- הודעות: 2367
- הצטרפות: 14 יולי 2007, 01:22
- דף אישי: הדף האישי של ריש_גלית*
בדרך לשינוי תזונתי
[יול, כתבתי בלי לראות את ההודעה האחרונה שלך].
בדרך לשינוי תזונתי
אולי זה עוזר כשההרזיה לא היא המטרה, אלא השינוי עצמו.
השינוי התזונתי עצמו הוא בהחלט המטרה שלי כרגע.
ירדתי מרעיון ההרזיה כמטרה בפני עצמה. אני רוצה ללמוד לקבל את עצמי כמו שאני, לא יכול להיות שאני אשקיע כל כך הרבה אנרגיות בלהוריד כמה קילו, בלי להצליח. (ובאמת שלא מדובר ביותר מדי, אני פשוט מגיעה מבית שבו כולם דקיקים חוץ ממני ופשוט בשנים האחרונות עליתי בהתמדה במשקל וביחס למשפחתי התחלתי להרגיש לא טוב עם עצמי, מה גם שאמא שלי טורחת להפנות את תשומת ליבי לזה שהשמנתי בלי יותר מדי טקט... ברור לי שאם הייתי נולדת למשפחה אחרת התסביך הזה לא היה קיים ואכן מאז שהכרתי את משפחתו של בן זוגי שם אני נחשבת להכי רזה באמת נהיה לי קל יותר לרדת מרעיון הדיטאה).
באמת יותר חשוב לי כרגע לאכול בריא וטוב מאשר להיות קצת יותר רזה.
אבל כמובן שאני מאד מאד מאד אשמח אם בסוף התהליך או מתישהו באמצע אני גם ארזה (-:.
וכשיש מולי אוכל אני אוכַל בד"כ עד שהוא ייגמר ולא עד שאני אשבע. בעיקר אם הוא טעים לי.
איזה ניסוח מצוין. גם אני, ממש ככה!
השינוי התזונתי עצמו הוא בהחלט המטרה שלי כרגע.
ירדתי מרעיון ההרזיה כמטרה בפני עצמה. אני רוצה ללמוד לקבל את עצמי כמו שאני, לא יכול להיות שאני אשקיע כל כך הרבה אנרגיות בלהוריד כמה קילו, בלי להצליח. (ובאמת שלא מדובר ביותר מדי, אני פשוט מגיעה מבית שבו כולם דקיקים חוץ ממני ופשוט בשנים האחרונות עליתי בהתמדה במשקל וביחס למשפחתי התחלתי להרגיש לא טוב עם עצמי, מה גם שאמא שלי טורחת להפנות את תשומת ליבי לזה שהשמנתי בלי יותר מדי טקט... ברור לי שאם הייתי נולדת למשפחה אחרת התסביך הזה לא היה קיים ואכן מאז שהכרתי את משפחתו של בן זוגי שם אני נחשבת להכי רזה באמת נהיה לי קל יותר לרדת מרעיון הדיטאה).
באמת יותר חשוב לי כרגע לאכול בריא וטוב מאשר להיות קצת יותר רזה.
אבל כמובן שאני מאד מאד מאד אשמח אם בסוף התהליך או מתישהו באמצע אני גם ארזה (-:.
וכשיש מולי אוכל אני אוכַל בד"כ עד שהוא ייגמר ולא עד שאני אשבע. בעיקר אם הוא טעים לי.
איזה ניסוח מצוין. גם אני, ממש ככה!
-
- הודעות: 895
- הצטרפות: 30 יוני 2002, 17:11
- דף אישי: הדף האישי של נועה_ברקת*
בדרך לשינוי תזונתי
בטח אין לך מושג מי אני אבל אני לא שוכחת את שתי פגישותינו).
דווקא יש לי מושג.... אפילו טוב.
איך עשיתי את זה?
בגדול אפשר להגיד שכמו שנגמלתי מקפה - בבת אחת הפסקתי לאכול את זה. זאת השיטה היחידה שעובדת בשבילי - פשוט למחוק מהתפריט. אחרי כמה ימים של "קריז" ורעב שבפעם הראשונה שחשתי בו חשבתי שאמות כנראה מרעב, (והבנתי שזו רק הקיבה שמוחה על שהיא לא מקבלת את הכמות הרגילה/החומרים הרגילים - והכל בסדר) פשוט עבר לי החשק לאכול את החומר המסויים הזה ואין לי שום כמיהה אליו (בכל אופן עד עכשיו). אני די בטוחה שאם אוכל אפילו קצת קמח או סוכר זה יחזור מיידית, כי זה קרה עם הקפה (כבר ניסיתי פעם והייתי גמולה כמה חודשים ואז אחרי כוס אחת חזרתי לסורי).
בינתיים לא נראה לי שאני מרזה.... אבל אני אחכה עוד קצת עד שאשקל, אולי חודש. בכל מקרה זו לא דיאטה אלא שינוי תזונתי כדי להיות יותר בריאה ומאוזנת.
דווקא יש לי מושג.... אפילו טוב.
איך עשיתי את זה?
בגדול אפשר להגיד שכמו שנגמלתי מקפה - בבת אחת הפסקתי לאכול את זה. זאת השיטה היחידה שעובדת בשבילי - פשוט למחוק מהתפריט. אחרי כמה ימים של "קריז" ורעב שבפעם הראשונה שחשתי בו חשבתי שאמות כנראה מרעב, (והבנתי שזו רק הקיבה שמוחה על שהיא לא מקבלת את הכמות הרגילה/החומרים הרגילים - והכל בסדר) פשוט עבר לי החשק לאכול את החומר המסויים הזה ואין לי שום כמיהה אליו (בכל אופן עד עכשיו). אני די בטוחה שאם אוכל אפילו קצת קמח או סוכר זה יחזור מיידית, כי זה קרה עם הקפה (כבר ניסיתי פעם והייתי גמולה כמה חודשים ואז אחרי כוס אחת חזרתי לסורי).
בינתיים לא נראה לי שאני מרזה.... אבל אני אחכה עוד קצת עד שאשקל, אולי חודש. בכל מקרה זו לא דיאטה אלא שינוי תזונתי כדי להיות יותר בריאה ומאוזנת.
בדרך לשינוי תזונתי
פשוט למחוק מהתפריט.
פשוט עבר לי החשק לאכול את החומר המסויים הזה
אני לא מצליחה לעשות את זה. גם אם יש כמה ימים שאני מצליחה לא לשתות קפה בכלל, הרצון לא עובר לי ורק הולך ומתחזק. אולי אני צריכה להחזיק מעמד ולא להשבר (קריז) אבל אני לא מצליחה ותמיד נשברת.
עדיין לא מצאתי פתרון לדברים שיכולים להחליף לחם בימים ארוכים מחוץ לבית. ועדיין לא מצליחה להכניס יותר פירות לתפריט.
גם בבתי קפה אני בבעיה, לא מצליחה להתאפק.
בקיצור הכל הכל זה ענין של ההשקעה בהכנת אוכל מזין וטוב מצד אחד, ושל להצליח לעמוד בפני הפיתויים המיידים (בבית ובחוץ) מצד שני.
אוף נשמע פשוט ואפשרי כשמנסחים את זה במשפט אחד קטן, אבל נכון לכרגע זה נראה לי לפחות כמו לטפס על האוורסט.
פשוט עבר לי החשק לאכול את החומר המסויים הזה
אני לא מצליחה לעשות את זה. גם אם יש כמה ימים שאני מצליחה לא לשתות קפה בכלל, הרצון לא עובר לי ורק הולך ומתחזק. אולי אני צריכה להחזיק מעמד ולא להשבר (קריז) אבל אני לא מצליחה ותמיד נשברת.
עדיין לא מצאתי פתרון לדברים שיכולים להחליף לחם בימים ארוכים מחוץ לבית. ועדיין לא מצליחה להכניס יותר פירות לתפריט.
גם בבתי קפה אני בבעיה, לא מצליחה להתאפק.
בקיצור הכל הכל זה ענין של ההשקעה בהכנת אוכל מזין וטוב מצד אחד, ושל להצליח לעמוד בפני הפיתויים המיידים (בבית ובחוץ) מצד שני.
אוף נשמע פשוט ואפשרי כשמנסחים את זה במשפט אחד קטן, אבל נכון לכרגע זה נראה לי לפחות כמו לטפס על האוורסט.
-
- הודעות: 1247
- הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
- דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*
בדרך לשינוי תזונתי
אבל נכון לכרגע זה נראה לי לפחות כמו לטפס על האוורסט
כבר שבוע ויומיים אוכלת בריא, מכינה אוכל בבית, לא מתקרבת לסוכר לבן.
ואני מרגישה את הקושי הולך ונערם על כתף אחת, ואת הקרייבינגס נערמים על הכתף השניה.
זה היה עוד יום של הרבה פירות, הרבה סלט וכדורי חומוס (פלאפל אפוי), ובסופו נסעתי לנתב"ג לראות את ההורים ששבו סופסוף מקנדה. עד שהם הגיעו טיילתי בסטימצקי ובדוכני המזון. צנצנות עגולות עם העוגיות השוות במיוחד האלו- עם שוקולד-צ'אנקס באמצע, עוגיות רכות, לבנות, שחורות, שוקולד לבן, שוקולד שחור. לגמרי זוכרת את התחושה שלהן נמסות בפה. וניסתי לחשוב רציונאלית, ניסיתי לחשוב על תחושה מגעילה של אחרי שאוכלים מתוק וסוכר, ותחושת הרפיסות והעייפות. ובכל זאת, בכל זאת. למרות שלא נשברתי, אני מרגישה את זה נערם. מה עושים עם זה?
כבר שבוע ויומיים אוכלת בריא, מכינה אוכל בבית, לא מתקרבת לסוכר לבן.
ואני מרגישה את הקושי הולך ונערם על כתף אחת, ואת הקרייבינגס נערמים על הכתף השניה.
זה היה עוד יום של הרבה פירות, הרבה סלט וכדורי חומוס (פלאפל אפוי), ובסופו נסעתי לנתב"ג לראות את ההורים ששבו סופסוף מקנדה. עד שהם הגיעו טיילתי בסטימצקי ובדוכני המזון. צנצנות עגולות עם העוגיות השוות במיוחד האלו- עם שוקולד-צ'אנקס באמצע, עוגיות רכות, לבנות, שחורות, שוקולד לבן, שוקולד שחור. לגמרי זוכרת את התחושה שלהן נמסות בפה. וניסתי לחשוב רציונאלית, ניסיתי לחשוב על תחושה מגעילה של אחרי שאוכלים מתוק וסוכר, ותחושת הרפיסות והעייפות. ובכל זאת, בכל זאת. למרות שלא נשברתי, אני מרגישה את זה נערם. מה עושים עם זה?
בדרך לשינוי תזונתי
יו.... יעלפו, אני כל כך מזדהה.
מרגישה בדיוק בדיוק ככה!
מה עושים עם זה?
מרגישה בדיוק בדיוק ככה!
מה עושים עם זה?
-
- הודעות: 8400
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10
בדרך לשינוי תזונתי
צנצנות עגולות עם העוגיות השוות במיוחד האלו- עם שוקולד-צ'אנקס באמצע, עוגיות רכות, לבנות, שחורות, שוקולד לבן, שוקולד שחור. לגמרי זוכרת את התחושה שלהן נמסות בפה. וניסתי לחשוב רציונאלית, ניסיתי לחשוב על תחושה מגעילה של אחרי שאוכלים מתוק וסוכר, ותחושת הרפיסות והעייפות. ובכל זאת, בכל זאת. למרות שלא נשברתי, אני מרגישה את זה נערם. מה עושים עם זה?
לא חייבים לחשוב שזה מגעיל. אפשר להשתוקק לזה ולחוש את ההשתוקקות, וזהו. להמשיך לחיות.
אני כבר כמה חודשים משתוקקת לפחזניות. זהו בערך. לא עשיתי עם זה כלום.
<גם למרק טום-יאם...>
לא חייבים לחשוב שזה מגעיל. אפשר להשתוקק לזה ולחוש את ההשתוקקות, וזהו. להמשיך לחיות.
אני כבר כמה חודשים משתוקקת לפחזניות. זהו בערך. לא עשיתי עם זה כלום.
<גם למרק טום-יאם...>
-
- הודעות: 8400
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10
בדרך לשינוי תזונתי
ואני מתכוונת למצב שבו למרות שלא נשברתי, אני מרגישה את זה נערם
כלומר אם עמדת פעם אחת בפיתוי ולא קנית, את כבר שם.
כלומר אם עמדת פעם אחת בפיתוי ולא קנית, את כבר שם.
-
- הודעות: 8400
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10
בדרך לשינוי תזונתי
food]טום יאם item recipe[/po],586,217,325,.aspx
-
- הודעות: 2367
- הצטרפות: 14 יולי 2007, 01:22
- דף אישי: הדף האישי של ריש_גלית*
בדרך לשינוי תזונתי
מה עושים עם זה?
אני באמת לא יודעת. אני מאמינה בהדרגתיות, ואצלך זה נשמע כמו "הכל או לא-כלום". ובמצב כזה, אצלי, כמובן שעולים כל הרגשות - ההשתוקקות, הייאוש מהמחשבה ש"לעולם שוב לא אוכל את זה". אני לא מוכנה להרגיש ככה, לא בנויה לזה. אני יכולה רק ל-א-ט. ובלי החלטות דרמטיות. ובלי להרגיש ייאוש וכישלון מכל דבר "לא נכון" שנכנס לי לפה.
אני מכירה טוב מאוד את הרגשות האלה. למשל בקשר ללחם טרי עם חמאה: אם אני אגיד לעצמי יום אחד: זהו, בחיים את לא נוגעת בזה! - אז גם אם חיי יהיו תלויים בזה ואני אצליח להפסיק, אני ארגיש אומללה כל כך שזה יהיה נורא. אבל לעומת זאת משהו שנבנה אצלי בהדרגה - למשל גמילה אטית, כמעט לא מורגשת, כמעט לא מודעת ובטח לא מוכרזת מלחם לבן (כלומר כמעט כל הלחמים התעשייתיים, כולל לחם אחיד, ולחם שהיינו קונים במאפייה בשוק עד שיום אחד הם עברו לשקיות עם תיאור המרכיבים ויצא לי החשק). היום אני עדיין אוכלת לחם, והוא עדיין תעשייתי, אבל הוא פחות לבן (שיפון 70% של תושיה), ואני גם אוכלת ממנו פחות. ובכלל יש פחות לחם בבית, ואין תחושת נואשות נוסח "אבל מה נאכל?" אם נגמר הלחם. ועדיין יכולות להיות לי התקפות שלמשל פתאום ביום שישי אני אקנה דווקא חלה מתוקה, ונאכל אותה עם הרבה חמאה ולפעמים אפילו נמרח עוד דבש למעלה (מעל החמאה, כן?). אבל איכשהו - לא ייאמן - החלה הקטנה הזאת של תושיה יכולה לשרוד עד מוצ"ש, לפעמים. וזה במשפחה שלא היו לה חיים בלי פיתות טריות מהשוק עד לפני כחצי שנה. ופתאום מקרואסון של לה סנטרל נשארת לי שארית שאני צריכה להתאמץ לגמור. וכשבטעות קונים לחם 50% שיפון במקום 70% הוא חסר טעם בעיני (עד לא מזמן הרגשתי שלחם שיפון חמוץ לי).
יש תקווה.
אני באמת לא יודעת. אני מאמינה בהדרגתיות, ואצלך זה נשמע כמו "הכל או לא-כלום". ובמצב כזה, אצלי, כמובן שעולים כל הרגשות - ההשתוקקות, הייאוש מהמחשבה ש"לעולם שוב לא אוכל את זה". אני לא מוכנה להרגיש ככה, לא בנויה לזה. אני יכולה רק ל-א-ט. ובלי החלטות דרמטיות. ובלי להרגיש ייאוש וכישלון מכל דבר "לא נכון" שנכנס לי לפה.
אני מכירה טוב מאוד את הרגשות האלה. למשל בקשר ללחם טרי עם חמאה: אם אני אגיד לעצמי יום אחד: זהו, בחיים את לא נוגעת בזה! - אז גם אם חיי יהיו תלויים בזה ואני אצליח להפסיק, אני ארגיש אומללה כל כך שזה יהיה נורא. אבל לעומת זאת משהו שנבנה אצלי בהדרגה - למשל גמילה אטית, כמעט לא מורגשת, כמעט לא מודעת ובטח לא מוכרזת מלחם לבן (כלומר כמעט כל הלחמים התעשייתיים, כולל לחם אחיד, ולחם שהיינו קונים במאפייה בשוק עד שיום אחד הם עברו לשקיות עם תיאור המרכיבים ויצא לי החשק). היום אני עדיין אוכלת לחם, והוא עדיין תעשייתי, אבל הוא פחות לבן (שיפון 70% של תושיה), ואני גם אוכלת ממנו פחות. ובכלל יש פחות לחם בבית, ואין תחושת נואשות נוסח "אבל מה נאכל?" אם נגמר הלחם. ועדיין יכולות להיות לי התקפות שלמשל פתאום ביום שישי אני אקנה דווקא חלה מתוקה, ונאכל אותה עם הרבה חמאה ולפעמים אפילו נמרח עוד דבש למעלה (מעל החמאה, כן?). אבל איכשהו - לא ייאמן - החלה הקטנה הזאת של תושיה יכולה לשרוד עד מוצ"ש, לפעמים. וזה במשפחה שלא היו לה חיים בלי פיתות טריות מהשוק עד לפני כחצי שנה. ופתאום מקרואסון של לה סנטרל נשארת לי שארית שאני צריכה להתאמץ לגמור. וכשבטעות קונים לחם 50% שיפון במקום 70% הוא חסר טעם בעיני (עד לא מזמן הרגשתי שלחם שיפון חמוץ לי).
יש תקווה.
בדרך לשינוי תזונתי
וזה במשפחה שלא היו לה חיים בלי פיתות טריות מהשוק עד לפני כחצי שנה.
חצי שנה זה לא תהליך כזה איטי... ועוד למשפחה שלמה! מרשים ביותר(-:
אבל מה אתם אוכלים במקום זה? הרי זה לשנות המון המון הרגלים שכרוכים באכילת הפיתות האלה, כל הרכב הארוחה משתנה, לא?
(מנסה לשכנע את בן זוגי לוותר על פיתות, לא הולך בינתיים).
חצי שנה זה לא תהליך כזה איטי... ועוד למשפחה שלמה! מרשים ביותר(-:
אבל מה אתם אוכלים במקום זה? הרי זה לשנות המון המון הרגלים שכרוכים באכילת הפיתות האלה, כל הרכב הארוחה משתנה, לא?
(מנסה לשכנע את בן זוגי לוותר על פיתות, לא הולך בינתיים).
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
-
- הודעות: 2367
- הצטרפות: 14 יולי 2007, 01:22
- דף אישי: הדף האישי של ריש_גלית*
בדרך לשינוי תזונתי
חצי שנה זה לא תהליך כזה איטי...
היתה הרבה הדרגתיות לפני זה - בלחם ובדברים אחרים. אבל קודם כל באמת נוספו מאכלים, לפני שירדו. ותמיד אני מחפשת מה עוד להוסיף. ואכן, אוכלים אחרת. אבל בעצם... נגיד, הארוחה שהיתה מבוססת-פיתות היתה בדרך כלל בצהריים, כשהם (האבא ושני הילדים) חוזרים מהגן או מהלא-גן והוא מכין טחינה וביצה קשה. אז זה עדיין קיים, והם מנגבים את הטחינה עם הביצה או עם מקלות של ירקות (הילדה קוראת לזה ארטיק, המצאה שלה), וזהו. זאת לא הארוחה העיקרית, והם כבר אכלו קודם בחוץ ארוחת צהריים מהבישולים של יום האתמול או שהכנו בבוקר, אבל בשביל האיש זאת בהחלט ארוחה חשובה ולפעמים הארוחה המסודרת היחידה. אז הוא אוכל המון טחינה, ובדרך כלל מנגב גם עם לחם (ההוא שהזכרתי מלמעלה). ארוחה חמה אנחנו אוכלים בערב, אבל הוא לא תמיד מגיע, ואני בהחלט מרגישה קצת רע עם איך שהוא אוכל. יש מקום לשיפור.
מה שכן, כשניסיתי לשכנע אותו זה יצר ריבים. כשהפסקתי, ומצד שני ניסיתי ליצור ארוחות מזינות ומפנקות שגם יהיו יותר בריאות, לתפיסתי (ובסטנדרטים שלי ושל יכולותי הרגשיות), ומצד שלישי לטפטף טפטופי מידע בלי להפעיל לחץ לשינוי (כמובן שהשינוי זה לא רק בלי פיתות, זה כל החיים שהולכים ונעשים קצת יותר מדי "באופן" לטעמו)... הנה, עכשיו הוא התקשר אלי באמצע המשפט ושאלתי אותו איך הפסקנו עם הפיתות והוא אמר "אה, שטויות!" או משהו כזה (-:. אחר כך סיכמנו על נוסח שאומר שהוא הרבה יותר אוהב טחינה מאשר פיתות והוא שמח לאכול אותה אפילו בכפית. זאת אחת הסיבות שאני לא נכנסת לדפים כמו טחינה-טובה. אולי בני הבית לא אוכלים את הטחינה הכי בריאה שיש, אולי היא טחינה לבנה, ריקה, מתה, אבל החלטתי שעד כאן, כרגע: לא מתערבת להם בטחינה.
(חוץ מזה, לפחות אנחנו תומכים בתעשייה הפלסטינית בשכם. גם זה משהו).
היתה הרבה הדרגתיות לפני זה - בלחם ובדברים אחרים. אבל קודם כל באמת נוספו מאכלים, לפני שירדו. ותמיד אני מחפשת מה עוד להוסיף. ואכן, אוכלים אחרת. אבל בעצם... נגיד, הארוחה שהיתה מבוססת-פיתות היתה בדרך כלל בצהריים, כשהם (האבא ושני הילדים) חוזרים מהגן או מהלא-גן והוא מכין טחינה וביצה קשה. אז זה עדיין קיים, והם מנגבים את הטחינה עם הביצה או עם מקלות של ירקות (הילדה קוראת לזה ארטיק, המצאה שלה), וזהו. זאת לא הארוחה העיקרית, והם כבר אכלו קודם בחוץ ארוחת צהריים מהבישולים של יום האתמול או שהכנו בבוקר, אבל בשביל האיש זאת בהחלט ארוחה חשובה ולפעמים הארוחה המסודרת היחידה. אז הוא אוכל המון טחינה, ובדרך כלל מנגב גם עם לחם (ההוא שהזכרתי מלמעלה). ארוחה חמה אנחנו אוכלים בערב, אבל הוא לא תמיד מגיע, ואני בהחלט מרגישה קצת רע עם איך שהוא אוכל. יש מקום לשיפור.
מה שכן, כשניסיתי לשכנע אותו זה יצר ריבים. כשהפסקתי, ומצד שני ניסיתי ליצור ארוחות מזינות ומפנקות שגם יהיו יותר בריאות, לתפיסתי (ובסטנדרטים שלי ושל יכולותי הרגשיות), ומצד שלישי לטפטף טפטופי מידע בלי להפעיל לחץ לשינוי (כמובן שהשינוי זה לא רק בלי פיתות, זה כל החיים שהולכים ונעשים קצת יותר מדי "באופן" לטעמו)... הנה, עכשיו הוא התקשר אלי באמצע המשפט ושאלתי אותו איך הפסקנו עם הפיתות והוא אמר "אה, שטויות!" או משהו כזה (-:. אחר כך סיכמנו על נוסח שאומר שהוא הרבה יותר אוהב טחינה מאשר פיתות והוא שמח לאכול אותה אפילו בכפית. זאת אחת הסיבות שאני לא נכנסת לדפים כמו טחינה-טובה. אולי בני הבית לא אוכלים את הטחינה הכי בריאה שיש, אולי היא טחינה לבנה, ריקה, מתה, אבל החלטתי שעד כאן, כרגע: לא מתערבת להם בטחינה.
(חוץ מזה, לפחות אנחנו תומכים בתעשייה הפלסטינית בשכם. גם זה משהו).
-
- הודעות: 2367
- הצטרפות: 14 יולי 2007, 01:22
- דף אישי: הדף האישי של ריש_גלית*
-
- הודעות: 2367
- הצטרפות: 14 יולי 2007, 01:22
- דף אישי: הדף האישי של ריש_גלית*
בדרך לשינוי תזונתי
אכן. אבל פעם קראו לו טחינה-טובה, וזה היה ממש לא כיף לראות את הכותרת הזאת צצה במה חדש.
בדרך לשינוי תזונתי
"אה, שטויות!" או משהו כזה . אחר כך סיכמנו על נוסח שאומר שהוא הרבה יותר אוהב טחינה מאשר פיתות והוא שמח לאכול אותה אפילו בכפית. (-:
'אבל ירקות לא משביע כמו פיתה', זו טענתו של בן זוגי כשאני מציעה לו להחליף את הפיתה בירקות ולנגב איתם. (הוא מנגב בחומוס ובכלל לא אוהב טחינה, אז הכנתי חומוס, בהשראת המתכונים פה, יצא לא רע בכלל!).
'אבל ירקות לא משביע כמו פיתה', זו טענתו של בן זוגי כשאני מציעה לו להחליף את הפיתה בירקות ולנגב איתם. (הוא מנגב בחומוס ובכלל לא אוהב טחינה, אז הכנתי חומוס, בהשראת המתכונים פה, יצא לא רע בכלל!).
-
- הודעות: 2367
- הצטרפות: 14 יולי 2007, 01:22
- דף אישי: הדף האישי של ריש_גלית*
בדרך לשינוי תזונתי
יול, נראה לי מספיק קשה להשתנות בעצמנו, גם בלי לנסות לעשות את השינוי בשביל בני זוגנו. ואת זה אני אומרת בתור קונטרול פריקית שעונה בחיוב על כמה מהסעיפים הראשונים ב"איך לזהות בן זוג מתעלל מילולית" (אני בתפקיד הבן זוג המתעלל) (-:.
בצד הפרקטי, אפשר בשלב ראשון לעבור לפיתות אורגניות מחיטה מלאה. לי הן תמיד נראו יקרות מדי ואיכשהו הצלחתי לשרוד בלעדיהן עד עכשיו. אבל הן טעימות, לדעתי. אם לך קשה לותר על פיתות אלי תנסי אותן את, בשלב ראשון? אולי הן ימצאו חן בעיניך, ואולי פעם ייגמר הסוג הרגיל ובן זוגך יתפשר על אחת כזאת ו... הסוף מי ישורנו? לדעתי, היתרון שבהן, בשבילך, אם אני מבינה נכון, היא שאפקט הקמח הלבן לא פועל בהן, ולכן הן פחות ממכרות, ולכן קל יותר בעזרתן להיגמל מקמח לבן בכלל.
בצד הפרקטי, אפשר בשלב ראשון לעבור לפיתות אורגניות מחיטה מלאה. לי הן תמיד נראו יקרות מדי ואיכשהו הצלחתי לשרוד בלעדיהן עד עכשיו. אבל הן טעימות, לדעתי. אם לך קשה לותר על פיתות אלי תנסי אותן את, בשלב ראשון? אולי הן ימצאו חן בעיניך, ואולי פעם ייגמר הסוג הרגיל ובן זוגך יתפשר על אחת כזאת ו... הסוף מי ישורנו? לדעתי, היתרון שבהן, בשבילך, אם אני מבינה נכון, היא שאפקט הקמח הלבן לא פועל בהן, ולכן הן פחות ממכרות, ולכן קל יותר בעזרתן להיגמל מקמח לבן בכלל.
-
- הודעות: 2367
- הצטרפות: 14 יולי 2007, 01:22
- דף אישי: הדף האישי של ריש_גלית*
בדרך לשינוי תזונתי
http://www.mayerchissick.com/site/[po]Library Article1[/po].asp?cat=55&a id=103
וקישור למאמר החובה של אורי מאיר צ'יזיק על סוכר (וקמח לבן).
וקישור למאמר החובה של אורי מאיר צ'יזיק על סוכר (וקמח לבן).
בדרך לשינוי תזונתי
לרוב אני לא מנסה לשנות את בן זוגי. גם לא בעניני התזונה. הבעיה היא שנורא קשה לי לעמוד בפני דברים שאני אוהבת.
ויש פה לא מעט דברים בבית שאני אוהבת אבל מנסה להפסיק לאכול, הם פה בגלל שהוא רוצה להמשיך לאכול אותם.
ואז נורא קשה לי.
אז אני מנסה מדי פעם לשכנע אותו לשנות כל מיני דברים כדי שלי יהיה יותר קל (וכמובן שאני אשמח שגם הוא יתחיל לאכול בריא יותר).
זה שיש תמיד פיתות בבית זה קצת בעייתי לי כי בקלות אני יכולה לאכול את זה ברגעי חולשה וחוסר תשומת לב.
כח הרצון שלי ממש לא משהו...
בגלל זה אין מתוקים בבית, אם יהיו אני אוכל אותם. למזלי אני לא הכי אוהבת פחמימות אז אין לי בעיה להכין פסטה לבן זוגי ולא לאכול ממנה בכלל. אבל פיתות ולחם זה כל כך מושרש, אז נניח הוא אוכל פיתה עם חומוס, ישר אני מצטרפת אליו.. בלי לשים לב בכלל...
זה לא שאני מנסה להפיל את האחריות עליו, ברור לי לגמרי שזה בידיים שלי ואני יכולה לשים לב יותר ולפתח קצת יכולת עמידות בפני סוגי אוכל שאני אוהבת. ואני אכן מנסה לעשות את זה ובמקביל אני תוקפת את הבעיה מחזיתות נוספות (-:
בינתיים אני אוכלת מקמח מלא ובן זוגי מקמח לבן, פעם קנינו פיתות מקמח מלא והוא לא אהב אבל אולי כדאי באמת לחזור לזה ולמצוא סוג טוב יותר. ובאמת, אני אוכלת הרבה הרבה הרבה פחות לחם, מבחינתו זה עדיין מרכיב מרכזי בתפריט, למרות שגם הוא השתפר מאד מאז שאני מכינה ארוחות מזינות ומבושלות על בסיס יומיומי..
תודה על המאמר.
ויש פה לא מעט דברים בבית שאני אוהבת אבל מנסה להפסיק לאכול, הם פה בגלל שהוא רוצה להמשיך לאכול אותם.
ואז נורא קשה לי.
אז אני מנסה מדי פעם לשכנע אותו לשנות כל מיני דברים כדי שלי יהיה יותר קל (וכמובן שאני אשמח שגם הוא יתחיל לאכול בריא יותר).
זה שיש תמיד פיתות בבית זה קצת בעייתי לי כי בקלות אני יכולה לאכול את זה ברגעי חולשה וחוסר תשומת לב.
כח הרצון שלי ממש לא משהו...
בגלל זה אין מתוקים בבית, אם יהיו אני אוכל אותם. למזלי אני לא הכי אוהבת פחמימות אז אין לי בעיה להכין פסטה לבן זוגי ולא לאכול ממנה בכלל. אבל פיתות ולחם זה כל כך מושרש, אז נניח הוא אוכל פיתה עם חומוס, ישר אני מצטרפת אליו.. בלי לשים לב בכלל...
זה לא שאני מנסה להפיל את האחריות עליו, ברור לי לגמרי שזה בידיים שלי ואני יכולה לשים לב יותר ולפתח קצת יכולת עמידות בפני סוגי אוכל שאני אוהבת. ואני אכן מנסה לעשות את זה ובמקביל אני תוקפת את הבעיה מחזיתות נוספות (-:
בינתיים אני אוכלת מקמח מלא ובן זוגי מקמח לבן, פעם קנינו פיתות מקמח מלא והוא לא אהב אבל אולי כדאי באמת לחזור לזה ולמצוא סוג טוב יותר. ובאמת, אני אוכלת הרבה הרבה הרבה פחות לחם, מבחינתו זה עדיין מרכיב מרכזי בתפריט, למרות שגם הוא השתפר מאד מאז שאני מכינה ארוחות מזינות ומבושלות על בסיס יומיומי..
תודה על המאמר.
-
- הודעות: 2041
- הצטרפות: 21 פברואר 2005, 22:27
- דף אישי: הדף האישי של מיצי_החתולה*
בדרך לשינוי תזונתי
נו, ברור שהישראלים ימציאו גרסה עם קילו בשר בפנים כשהיינו בתאילנד אכלנו די הרבה טום יאם, והוא היה אמנם בלי חלב קוקוס, אבל מאוד עשיר ב"דברים" בתוכו (פירות ים, עשבי תיבול, עלים ירוקים), ונהגנו לאכול בדוכנים של המקומיים, לא את גרסאות הלייט של התיירים (אני חושבת שיכולת אכילת החריף שלי ריבעה את עצמה בתאילנד. הכל היה כל-כך חריף, אבל כל-כך טעים).
-
- הודעות: 8400
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10
בדרך לשינוי תזונתי
בהשוואה לדברים אחרים זה ממש מרק בריא.
בהחלט, לא נתתי אותו כדוגמא למאכל לא בריא אלא למאכל שבא לי לאכול המון זמן (בעצם בכל חורף, מתחילת החורף) אבל אני לא עושה משהו מיוחד בעניין. דווקא בגלל שזה כל כך קל, ללכת לג'ירף או להרים טלפון לאיזה טייק אוואי, זה מתעכב.
ואני ממש לא מדברת בתור מישהי שאוכלת בריא מאה אחוז או אפילו שמונים אחוז. בהריון למשל טחנתי די הרבה בורקסים (במקביל למאכלים קצת יותר מזינים), אבל הרבה פעמים הייתי פשוט מציינת לעצמי ש"בא לי בורקס, חם כזה ופריך עם שומשום למעלה..." וממשיכה את היום כרגיל (טוב, עם קצת דמיון מודרך על בורקסים קרים מגעילים מרוב מרגרינה...).
בהחלט, לא נתתי אותו כדוגמא למאכל לא בריא אלא למאכל שבא לי לאכול המון זמן (בעצם בכל חורף, מתחילת החורף) אבל אני לא עושה משהו מיוחד בעניין. דווקא בגלל שזה כל כך קל, ללכת לג'ירף או להרים טלפון לאיזה טייק אוואי, זה מתעכב.
ואני ממש לא מדברת בתור מישהי שאוכלת בריא מאה אחוז או אפילו שמונים אחוז. בהריון למשל טחנתי די הרבה בורקסים (במקביל למאכלים קצת יותר מזינים), אבל הרבה פעמים הייתי פשוט מציינת לעצמי ש"בא לי בורקס, חם כזה ופריך עם שומשום למעלה..." וממשיכה את היום כרגיל (טוב, עם קצת דמיון מודרך על בורקסים קרים מגעילים מרוב מרגרינה...).
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
בדרך לשינוי תזונתי
טוב, עם קצת דמיון מודרך על בורקסים קרים מגעילים מרוב מרגרינה
אצלך זה נשמע כמו "הכל או לא-כלום"
מתברר שגם הכל או כלום זה עניין די יחסי. אני אסביר-
נכון, החלטתי לחתוך מסוכר לבן. אני חושבת שלא הייתי מצליחה לעמוד ב"רק קצת סוכר לבן", "להוריד בהדרגה סוכר לבן", או משהו כזה. כי אם אני יודעת שאני יכולה לאכול קצת סוכר לבן, אז אני אחתוך חצי עוגיה, ואז עוד רבע, ואז עוד רבע, ואז עוד ארבע עוגיות. מכירה את עצמי. ואז גם אצטער, אבל בפעם הבאה זה יקרה שוב. כמובן שקשה לי להגיד שככה זה עובד לטווח הארוך, כי הטווח הארוך רחוק ממני מאוד (ולראיה, אני עדיין במצב של לספור ימים שעברו מאז שהפסקתי).
מצד שני, לגבי שאר הדברים שיכולתי להיות בהם מוחלטת מאוד, אני לא מוחלטת. הדוגמא הכי טובה שקופצת לי לראש היא בנושא הפירות האורגנים. אני אוכלת הרבה פירות, וקצת קשה לי (יותר מנטלית מאשר כלכלית) להוציא הרבה כסף על פירות אורגנים. מה גם שבגלל שאלו פירות, שאותם אני אוהבת לקנות במצבם הטרי והמיטבי, אני מגיעה לסופר כל יומיים בערך, וערימת הקבלות מצטברת ובסכומים לא זניחים בכלל. אני יודעת כמה אורגני זה חשוב, ובכל זאת כרגע עדיין מבאס אותי להוציא את כל הכסף הזה על פירות שאני מכלה במהירות. יכול להיות שזה קיבעון מחשבתי, יכול להיות שזו בכלל טעות, אבל זה המצב. ומבחינתי, לקנות פירות לא אורגנים (מה שקורה, ולא מעט בכלל) זו פשרה שרחוקה מאוד מהכל או כלום, ובכל זאת אני בוחרת לעשות את זה.
בקיצור, יחסי.
אצלך זה נשמע כמו "הכל או לא-כלום"
מתברר שגם הכל או כלום זה עניין די יחסי. אני אסביר-
נכון, החלטתי לחתוך מסוכר לבן. אני חושבת שלא הייתי מצליחה לעמוד ב"רק קצת סוכר לבן", "להוריד בהדרגה סוכר לבן", או משהו כזה. כי אם אני יודעת שאני יכולה לאכול קצת סוכר לבן, אז אני אחתוך חצי עוגיה, ואז עוד רבע, ואז עוד רבע, ואז עוד ארבע עוגיות. מכירה את עצמי. ואז גם אצטער, אבל בפעם הבאה זה יקרה שוב. כמובן שקשה לי להגיד שככה זה עובד לטווח הארוך, כי הטווח הארוך רחוק ממני מאוד (ולראיה, אני עדיין במצב של לספור ימים שעברו מאז שהפסקתי).
מצד שני, לגבי שאר הדברים שיכולתי להיות בהם מוחלטת מאוד, אני לא מוחלטת. הדוגמא הכי טובה שקופצת לי לראש היא בנושא הפירות האורגנים. אני אוכלת הרבה פירות, וקצת קשה לי (יותר מנטלית מאשר כלכלית) להוציא הרבה כסף על פירות אורגנים. מה גם שבגלל שאלו פירות, שאותם אני אוהבת לקנות במצבם הטרי והמיטבי, אני מגיעה לסופר כל יומיים בערך, וערימת הקבלות מצטברת ובסכומים לא זניחים בכלל. אני יודעת כמה אורגני זה חשוב, ובכל זאת כרגע עדיין מבאס אותי להוציא את כל הכסף הזה על פירות שאני מכלה במהירות. יכול להיות שזה קיבעון מחשבתי, יכול להיות שזו בכלל טעות, אבל זה המצב. ומבחינתי, לקנות פירות לא אורגנים (מה שקורה, ולא מעט בכלל) זו פשרה שרחוקה מאוד מהכל או כלום, ובכל זאת אני בוחרת לעשות את זה.
בקיצור, יחסי.
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
בדרך לשינוי תזונתי
( יעלפו מהמושב בעבודה)
-
- הודעות: 1247
- הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
- דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*
בדרך לשינוי תזונתי
רשימת קרייבינגס נוכחית:
פאי שוקולד, עוגיות שקוראים להן בשם המקורי קוקיס ונמכרות במעדניות בסופר עם שוקולד צ'אנקס, שניצל טבעול, שימורי שעועית ברוטב עגבניות של היינץ, קיש גבינות וירקות, גלידה משובחת, אייסבלנד של קופי בין, צ'אי לאטה של קופי בין, קרמבו, עוגה בחושה עם נוטלה
אההההההה
(כמעט שבועיים לאכילה ללא סוכר לבן)
פאי שוקולד, עוגיות שקוראים להן בשם המקורי קוקיס ונמכרות במעדניות בסופר עם שוקולד צ'אנקס, שניצל טבעול, שימורי שעועית ברוטב עגבניות של היינץ, קיש גבינות וירקות, גלידה משובחת, אייסבלנד של קופי בין, צ'אי לאטה של קופי בין, קרמבו, עוגה בחושה עם נוטלה
אההההההה
(כמעט שבועיים לאכילה ללא סוכר לבן)
בדרך לשינוי תזונתי
יעלפו, חזקי ואמצי! כל הכבוד!
זה אמור להפוך ליותר קל באיזשהו שלב...
את חושבת שתצליחי להחזיק מעמד?
אני לא מצליחה, אני כל הזמן נשברת. אני גם לא מנסה כמוך להפסיק בבת אחת (ואני גם אוכלת הרבה יותר ביום מבחינה כמותית כך שיותר קשה לי כל הזמן לדאוג לאוכל בריא מזין זמין..)
יכול להיות שאת יכולה לאפשר לעצמך משהו מכל רשימת הקרייבינגס, המשהו הכי פחות גרוע (או משהו דומה) ואז אולי זה יספק קצת את הצורך העז בכל הדברים האלו ויאפשר לך להמשיך יותר בנחת?
נגיד שעועית ברוטב עגבניות של היינץ, את יכולה להכין בעצמך וזה ייצא דומה (דרך אגב מה הבעיה עם זה, הם מוסיפים לזה חומרים משמרים?) או אפילו קיש ירקות וגבינות אבל מקמח מלא במקום קמח לבן (את מורידה גם את כל סוגי הגבינות??)
איך את מסתדרת מחוץ לבית? את אוכלת רק סלט?
אני היום ביום של עבודה מחוץ לבית, אחזור בסביבות שמונה בערב הביתה.
אמנם אכלתי סלט לארוחת צהרים, אבל עד ארוחת הצהרים אכלתי שני סנדויצ'ים קטנים, הם היו מקמח יחסית מלא, אבל בכל זאת... וגם אכלתי קציצת טבעול. בקיצור, אני ממש רחוקה מלמצוא פתרונות לימים מחוץ לבית.
זה אמור להפוך ליותר קל באיזשהו שלב...
את חושבת שתצליחי להחזיק מעמד?
אני לא מצליחה, אני כל הזמן נשברת. אני גם לא מנסה כמוך להפסיק בבת אחת (ואני גם אוכלת הרבה יותר ביום מבחינה כמותית כך שיותר קשה לי כל הזמן לדאוג לאוכל בריא מזין זמין..)
יכול להיות שאת יכולה לאפשר לעצמך משהו מכל רשימת הקרייבינגס, המשהו הכי פחות גרוע (או משהו דומה) ואז אולי זה יספק קצת את הצורך העז בכל הדברים האלו ויאפשר לך להמשיך יותר בנחת?
נגיד שעועית ברוטב עגבניות של היינץ, את יכולה להכין בעצמך וזה ייצא דומה (דרך אגב מה הבעיה עם זה, הם מוסיפים לזה חומרים משמרים?) או אפילו קיש ירקות וגבינות אבל מקמח מלא במקום קמח לבן (את מורידה גם את כל סוגי הגבינות??)
איך את מסתדרת מחוץ לבית? את אוכלת רק סלט?
אני היום ביום של עבודה מחוץ לבית, אחזור בסביבות שמונה בערב הביתה.
אמנם אכלתי סלט לארוחת צהרים, אבל עד ארוחת הצהרים אכלתי שני סנדויצ'ים קטנים, הם היו מקמח יחסית מלא, אבל בכל זאת... וגם אכלתי קציצת טבעול. בקיצור, אני ממש רחוקה מלמצוא פתרונות לימים מחוץ לבית.
-
- הודעות: 1247
- הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
- דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*
בדרך לשינוי תזונתי
איך את מסתדרת מחוץ לבית? את אוכלת רק סלט?
לא, לא רק סלט. לדוגמא, היום לעבודה לקחתי יחד איתי- סלט כרוב, 2 בננות, אפרסמון, עדשים כתומות בלימון ושמן זית ומרק תירס שהכנתי אתמול.
לפני לא הרבה זמן במיוחד גם לי לא היה כוח לדאוג להביא אוכל מהבית, זה עוד שינוי מנטלי שצריך לעבור. בעיקר כשהאנשים מסביב אוכלים פיצות/שקשוקה/כל-משלוח-תל-אביבי-מגניב-אחר.
(את מורידה גם את כל סוגי הגבינות??)
לא, הורדתי בנתיים חלב פרה, ואני אוכלת לפעמים גבינת תום עזים, ושותה יוגורט עזים.
דרך אגב מה הבעיה עם זה, הם מוסיפים לזה חומרים משמרים?)
האמת, אין לי מושג. אבדוק את רשימת המרכיבים כשאגיע הביתה (זה הזמן להחזיק אצבעות שאין שם סוכר).
יכול להיות שאת יכולה לאפשר לעצמך משהו מכל רשימת הקרייבינגס
יכול להיות. אני לא יודעת. מצד אחד אני חוששת להתחיל ככה שרשרת בלתי נגמרת, מצד שני, אני מרגישה איך בקרוב יהיה לי קשה מאוד-מאוד להחזיק מעמד. במיוחד כשבכמעט שבועיים האחרונים גם לא אכלתי שום סוג של קמח בשום צורה. אני צריכה לחשוב על פתרון, כדי להצליח להדריג את העניינים. אני מאוד אשמח לשמוע עצות והצעות...
לא, לא רק סלט. לדוגמא, היום לעבודה לקחתי יחד איתי- סלט כרוב, 2 בננות, אפרסמון, עדשים כתומות בלימון ושמן זית ומרק תירס שהכנתי אתמול.
לפני לא הרבה זמן במיוחד גם לי לא היה כוח לדאוג להביא אוכל מהבית, זה עוד שינוי מנטלי שצריך לעבור. בעיקר כשהאנשים מסביב אוכלים פיצות/שקשוקה/כל-משלוח-תל-אביבי-מגניב-אחר.
(את מורידה גם את כל סוגי הגבינות??)
לא, הורדתי בנתיים חלב פרה, ואני אוכלת לפעמים גבינת תום עזים, ושותה יוגורט עזים.
דרך אגב מה הבעיה עם זה, הם מוסיפים לזה חומרים משמרים?)
האמת, אין לי מושג. אבדוק את רשימת המרכיבים כשאגיע הביתה (זה הזמן להחזיק אצבעות שאין שם סוכר).
יכול להיות שאת יכולה לאפשר לעצמך משהו מכל רשימת הקרייבינגס
יכול להיות. אני לא יודעת. מצד אחד אני חוששת להתחיל ככה שרשרת בלתי נגמרת, מצד שני, אני מרגישה איך בקרוב יהיה לי קשה מאוד-מאוד להחזיק מעמד. במיוחד כשבכמעט שבועיים האחרונים גם לא אכלתי שום סוג של קמח בשום צורה. אני צריכה לחשוב על פתרון, כדי להצליח להדריג את העניינים. אני מאוד אשמח לשמוע עצות והצעות...
-
- הודעות: 1247
- הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
- דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*
בדרך לשינוי תזונתי
_דרך אגב מה הבעיה עם זה, הם מוסיפים לזה חומרים משמרים?)
האמת, אין לי מושג. אבדוק את רשימת המרכיבים כשאגיע הביתה (זה הזמן להחזיק אצבעות שאין שם סוכר)._
סוכר, ברור שיש שם סוכר אוף
האמת, אין לי מושג. אבדוק את רשימת המרכיבים כשאגיע הביתה (זה הזמן להחזיק אצבעות שאין שם סוכר)._
סוכר, ברור שיש שם סוכר אוף
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
בדרך לשינוי תזונתי
כתבתי לך מלא ומחקתי... קראת את גמילה ביתית ממתוקים?
בדרך לשינוי תזונתי
_דרך אגב מה הבעיה עם זה, הם מוסיפים לזה חומרים משמרים?)
האמת, אין לי מושג. אבדוק את רשימת המרכיבים כשאגיע הביתה (זה הזמן להחזיק אצבעות שאין שם סוכר).
סוכר, ברור שיש שם סוכר אוף_
אפשר להכין כזה כמעט בדיוק, רק בלי סוכר...
בטוח יש פה מישהי עם מתכון מנצח (לי זה לא יוצא כל כך מוצלח אז אשמח למתכון גם כן).
אני חושבת שסוג של פתרון יכול להיות אכילת מעט קמח מסוגים שונים - קמח תירס, קמח תפ"א, קמח חומוס, קמח כוסמין או סתם קמח מלא. אפשר לעשות אחלה פשטידות וזה יכול לספק לך קצת מהקרייבניגס ומצד שני לא נראה לי שזה יגרום להתדרדרות למתוקים.
היום לעבודה לקחתי יחד איתי- סלט כרוב, 2 בננות, אפרסמון, עדשים כתומות בלימון ושמן זית ומרק תירס שהכנתי אתמול.
וואו, מרשים בהחלט!
אני עוד לא הצלחתי לעשות את השינוי המנטלי שכרוך בהבאת כל כך הרבה קופסאות לעבודה.
גם ככה מה שאני כן מביאה נחשב חריג ואין ממש את התנאים הנורמליים לאכילה,
מה גם שלפעמים אני נוסעת בתחבורה ציבורית ואז זה גם מאד לא נוח.
האמת, אין לי מושג. אבדוק את רשימת המרכיבים כשאגיע הביתה (זה הזמן להחזיק אצבעות שאין שם סוכר).
סוכר, ברור שיש שם סוכר אוף_
אפשר להכין כזה כמעט בדיוק, רק בלי סוכר...
בטוח יש פה מישהי עם מתכון מנצח (לי זה לא יוצא כל כך מוצלח אז אשמח למתכון גם כן).
אני חושבת שסוג של פתרון יכול להיות אכילת מעט קמח מסוגים שונים - קמח תירס, קמח תפ"א, קמח חומוס, קמח כוסמין או סתם קמח מלא. אפשר לעשות אחלה פשטידות וזה יכול לספק לך קצת מהקרייבניגס ומצד שני לא נראה לי שזה יגרום להתדרדרות למתוקים.
היום לעבודה לקחתי יחד איתי- סלט כרוב, 2 בננות, אפרסמון, עדשים כתומות בלימון ושמן זית ומרק תירס שהכנתי אתמול.
וואו, מרשים בהחלט!
אני עוד לא הצלחתי לעשות את השינוי המנטלי שכרוך בהבאת כל כך הרבה קופסאות לעבודה.
גם ככה מה שאני כן מביאה נחשב חריג ואין ממש את התנאים הנורמליים לאכילה,
מה גם שלפעמים אני נוסעת בתחבורה ציבורית ואז זה גם מאד לא נוח.
בדרך לשינוי תזונתי
יעלפו, אולי גם פירות יבשים, תמרים? צימוקים? חרובים?
לי הרבה פעמים צימוקים מספיקים כתחליף לשוקולד (והרבה פעמים גם לא...)
לי הרבה פעמים צימוקים מספיקים כתחליף לשוקולד (והרבה פעמים גם לא...)
-
- הודעות: 1247
- הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
- דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
בדרך לשינוי תזונתי
כי מצאתי את עצמי לגמרי חוזרת על עצמי.
-
- הודעות: 1247
- הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
- דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*
בדרך לשינוי תזונתי
אבל מה עושים מול ערימות החשקים?
אני לגמרי מבינה ותומכת בגישת ה-לחתוך, כאן ועכשיו, ולתמיד
אבל איך מתמודדים עם הרצון לנגוס בעוגייה שוקולדית במיוחד?
אני לגמרי מבינה ותומכת בגישת ה-לחתוך, כאן ועכשיו, ולתמיד
אבל איך מתמודדים עם הרצון לנגוס בעוגייה שוקולדית במיוחד?
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
בדרך לשינוי תזונתי
יעלפו, יכול להיות שאת תומכת, גם אני תומכת. ולא מצליחה, כי זה לא מתאים לאישיות שלי. בכל התמכרות יש מרכיב פיזי, הכי נכון לטפל בו בשיטת הזבנג וגמרנו. אבל יש גם מרכיב אישיותי רגשי, שבכלל לא ברור שלכל אחד מתאים לטפל בו ככה. אישי בכלל לא סבל מחשקים כאלה, והיום אפשר לנופף מולו עוגת גבינה עם פירורים ו{{}}כלום. אפילו לא יתן בה מבט שני. <זה היה הקרייבינג הכי מופרע שלו>
איך מתמודדים? בתור התחלה, למצוא תחליפים פחות גרועים. אח"כ למצוא את הדרך האישית שלך. את יודעת, שנים שאני נגמלת וחוזרת לדגנים. בכל פעם נהיה לי יותר קל ויותר ארוך. בפעם האחרונה הבנתי שאני ממש מזיקה לבת שלי. היא מקבלת מעט בהנקה, ואחרי שלושה חודשים נקיים, חזרתי לאכול לא מעט אורז ומעט מאד חיטה, והיא התחילה לשלשל בלי הכרה ולבכות נורא (הילדה לא בוכה ברגיל) אז כשזה קרה, ישבתי איתה על הרצפה בשירותים, חיבקתי אותה והבטחתי לה שיותר זה לא נכנס לפי. זה הכל. מאז, שום חשקים. הרגש קיבל את מבוקשו. זו לא תשובה בשביל כל אחד, אבל זו היתה התשובה בשבילי. את עוד תמצאי את שלך.
@}
איך מתמודדים? בתור התחלה, למצוא תחליפים פחות גרועים. אח"כ למצוא את הדרך האישית שלך. את יודעת, שנים שאני נגמלת וחוזרת לדגנים. בכל פעם נהיה לי יותר קל ויותר ארוך. בפעם האחרונה הבנתי שאני ממש מזיקה לבת שלי. היא מקבלת מעט בהנקה, ואחרי שלושה חודשים נקיים, חזרתי לאכול לא מעט אורז ומעט מאד חיטה, והיא התחילה לשלשל בלי הכרה ולבכות נורא (הילדה לא בוכה ברגיל) אז כשזה קרה, ישבתי איתה על הרצפה בשירותים, חיבקתי אותה והבטחתי לה שיותר זה לא נכנס לפי. זה הכל. מאז, שום חשקים. הרגש קיבל את מבוקשו. זו לא תשובה בשביל כל אחד, אבל זו היתה התשובה בשבילי. את עוד תמצאי את שלך.
@}
-
- הודעות: 1340
- הצטרפות: 14 נובמבר 2004, 14:09
- דף אישי: הדף האישי של סלט_פירות*
בדרך לשינוי תזונתי
מצטרפת לדף, כי הגיע הזמן לעשות משהו. והדברים האחרונים של ניצן עוררו בי כל כך הרבה הזדהות וגעגוע למקום שכבר הייתי בו, שאני כבר לא יכולה להתעלם.
כנראה שחשבתי שזה יסתדר מעצמו אבל זה דורש הרבה עבודה...
אפילו לא יתן בה מבט שני
הייתי שם
וקלקלתי לעצמי. ומאז אני לא מצליחה לחזור לתזונה הטובה שהיתה לי. החשק למתוקים גובר עלי. עברו עלי שלושה וחצי שבועות מתוקים ומהנים במיוחד בארץ. כמובן ששילמתי על זה בקצת כאבי בטן... אבל זה לא עצר אותי. הפיתויים היו זמינים מדי ואני "חגגתי". כן, נהנתי, אבל בידיעה שמה שאני אוכלת אינו מזון ובכל זאת החשק היה גדול עלי ועל ההגיון שלי.
התחלתי להתקלקל בשליש השלישי של ההריון. הבונבונית עוד שבוע בת 8 חודשים. לא חשבתי שזה יקח כל כך הרבה זמן...
וכשאני קוראת את הדף הזה, זה מדבר אלי בדיוק!
מאז, שום חשקים. הרגש קיבל את מבוקשו. זו לא תשובה בשביל כל אחד, אבל זו היתה התשובה בשבילי. את עוד תמצאי את שלך.
בדיוק מהמקום הזה הצלחתי לשנות בפעם הקודמת. האמצעית שלי הגיבה בגזים ובכאבי בטן בדיוק לדברים שהציקו לי ולכל הדעות (לפחות בדף הזה) לא בריאים או לא מזינים או מה שלא נקרא להם.
חלב, אורז לבן, סוכר, קמח לבן. ובמקרה שלי גם חיטה וקטניות. והיה לי כל כך קל לוותר ובעיקר להיות במצב שאין גירוי. אין פיתוי. והמשכתי ככה כמעט שנתיים.
אמרתי?
כנראה שחשבתי שזה יסתדר מעצמו אבל זה דורש הרבה עבודה...
אפילו לא יתן בה מבט שני
הייתי שם
וקלקלתי לעצמי. ומאז אני לא מצליחה לחזור לתזונה הטובה שהיתה לי. החשק למתוקים גובר עלי. עברו עלי שלושה וחצי שבועות מתוקים ומהנים במיוחד בארץ. כמובן ששילמתי על זה בקצת כאבי בטן... אבל זה לא עצר אותי. הפיתויים היו זמינים מדי ואני "חגגתי". כן, נהנתי, אבל בידיעה שמה שאני אוכלת אינו מזון ובכל זאת החשק היה גדול עלי ועל ההגיון שלי.
התחלתי להתקלקל בשליש השלישי של ההריון. הבונבונית עוד שבוע בת 8 חודשים. לא חשבתי שזה יקח כל כך הרבה זמן...
וכשאני קוראת את הדף הזה, זה מדבר אלי בדיוק!
מאז, שום חשקים. הרגש קיבל את מבוקשו. זו לא תשובה בשביל כל אחד, אבל זו היתה התשובה בשבילי. את עוד תמצאי את שלך.
בדיוק מהמקום הזה הצלחתי לשנות בפעם הקודמת. האמצעית שלי הגיבה בגזים ובכאבי בטן בדיוק לדברים שהציקו לי ולכל הדעות (לפחות בדף הזה) לא בריאים או לא מזינים או מה שלא נקרא להם.
חלב, אורז לבן, סוכר, קמח לבן. ובמקרה שלי גם חיטה וקטניות. והיה לי כל כך קל לוותר ובעיקר להיות במצב שאין גירוי. אין פיתוי. והמשכתי ככה כמעט שנתיים.
אמרתי?
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
בדרך לשינוי תזונתי
חלב, אורז לבן, סוכר, קמח לבן. ובמקרה שלי גם חיטה וקטניות.
גם אצלי. במיוחד דגנים וקטניות שלדעתי הם יותר גרועים ממה שמאמינים ברגיל.
כרגע אני אוכלת פריכיות כוסמת דקיקות אורגניות שאני מקווה להחליף בקרקרים חיים ברגע שיהיה לנו מייבש (הוא במכולה) זה כבר שונה לגמרי מלאכול לחמניות או לחם צרפתי או פיצה. אני אוכלת מזה לא מעט, מרגישה שאני צריכה להפסיק עם זה, אבל תשמעי, היום אני הולכת ישר לזה כשאני מרגישה את הרעב הזה. וזה פי מיליון תלפים יותר טוב מלהזות על בצק. היום אני בMODE של "וואו, כמה פריכיות אכלתי היום (שש? דקיקות? נו באמת...) אני צריכה להפחית מהדבר הזה..." גם זה ירד בסוף.
הייתי מציירת פה ציור כזה, של משהו גלי, אבל באלכסון. מתחילים נמוך, עולים גבוה, יורדים חזרה, אבל טיפה יותר גבוה מהנמוך הראשוני, שוב עולים, שוב יורדים, הפעם טיפה יותר גבוה מהנמוך השני.... המגמה הכללית? עלייה ברורה. לוקח זמן. שנים אפילו. אבל אופטימי.
אני עושה היום נסיון ראשון בקרקרים מדלעת. אני מקווה שאני זוכרת את המתכון...
אני חושבת שאפשר לטפל בקרייבינג למתוק על ידי מתכוני תמרים ופירות. חלבה ביתית, כדורי תמרים ושקדים, ולאכול לשובע. זה כזה יציקה, שלא מסוגלים לאכול מזה יותר מדי. וגם אם כן, זה יעבור מתישהו.
<החסרון היחיד שאני רואה לדרך הזו, זה אם מי שמנסה להגמל לא מרגיש מספיק חזק במטבח.>
גם אצלי. במיוחד דגנים וקטניות שלדעתי הם יותר גרועים ממה שמאמינים ברגיל.
כרגע אני אוכלת פריכיות כוסמת דקיקות אורגניות שאני מקווה להחליף בקרקרים חיים ברגע שיהיה לנו מייבש (הוא במכולה) זה כבר שונה לגמרי מלאכול לחמניות או לחם צרפתי או פיצה. אני אוכלת מזה לא מעט, מרגישה שאני צריכה להפסיק עם זה, אבל תשמעי, היום אני הולכת ישר לזה כשאני מרגישה את הרעב הזה. וזה פי מיליון תלפים יותר טוב מלהזות על בצק. היום אני בMODE של "וואו, כמה פריכיות אכלתי היום (שש? דקיקות? נו באמת...) אני צריכה להפחית מהדבר הזה..." גם זה ירד בסוף.
הייתי מציירת פה ציור כזה, של משהו גלי, אבל באלכסון. מתחילים נמוך, עולים גבוה, יורדים חזרה, אבל טיפה יותר גבוה מהנמוך הראשוני, שוב עולים, שוב יורדים, הפעם טיפה יותר גבוה מהנמוך השני.... המגמה הכללית? עלייה ברורה. לוקח זמן. שנים אפילו. אבל אופטימי.
אני עושה היום נסיון ראשון בקרקרים מדלעת. אני מקווה שאני זוכרת את המתכון...
אני חושבת שאפשר לטפל בקרייבינג למתוק על ידי מתכוני תמרים ופירות. חלבה ביתית, כדורי תמרים ושקדים, ולאכול לשובע. זה כזה יציקה, שלא מסוגלים לאכול מזה יותר מדי. וגם אם כן, זה יעבור מתישהו.
<החסרון היחיד שאני רואה לדרך הזו, זה אם מי שמנסה להגמל לא מרגיש מספיק חזק במטבח.>
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
בדרך לשינוי תזונתי
א, חיזרי לדף בחייך.
היתה לי הרגשה שנעלמת כי ירדת מהעגלה. אבל זה בדיוק הזמן להעזר. זה לא דף לתשבחות על הצלחות בלבד, זה באמת בשביל שאפשר יהיה לתמוך ברגעים הכי קשים.
יהיה טוב.
אל תפחדי מהקלוריות, זו ממש לא הבעיה שלך כרגע. את מכורה למשהו, או שיש לך בור רגשי ענק עכשיו שמסרב להתמלא.
הקשיבי לעצמך וקילטי מה את מספרת!
עשית צעד ענק שכתבת את זה כאן ועכשיו. @}
כך או כך, קחי מלא חיבוקים.
היתה לי הרגשה שנעלמת כי ירדת מהעגלה. אבל זה בדיוק הזמן להעזר. זה לא דף לתשבחות על הצלחות בלבד, זה באמת בשביל שאפשר יהיה לתמוך ברגעים הכי קשים.
יהיה טוב.
אל תפחדי מהקלוריות, זו ממש לא הבעיה שלך כרגע. את מכורה למשהו, או שיש לך בור רגשי ענק עכשיו שמסרב להתמלא.
הקשיבי לעצמך וקילטי מה את מספרת!
עשית צעד ענק שכתבת את זה כאן ועכשיו. @}
כך או כך, קחי מלא חיבוקים.
-
- הודעות: 895
- הצטרפות: 30 יוני 2002, 17:11
- דף אישי: הדף האישי של נועה_ברקת*
בדרך לשינוי תזונתי
לגבי שיבולת שועל - כשאני מבשלת אותה לדייסה עם מים היא איכשהו עוברת. אבל עדיין היא בין המזונות הבעייתיים שלי ביום. אני חושבת שיש בה פחות גלוטן מחיטה.
אני כבר ארבע שנים בלי שום סוכר (ולא דבש, מולסה וממתקים מלאכותיים ברור) היו ימים ארוכים שהמתוק היחידי שלי היה תפוח אחד ביום. עכשיו מדי פעם מצטרפים תמרים אורגניים, הם כל כך מתוקים לי, אפילו מדי ודי ממכרים. בלי חיטה - זה היה מאד בעייתי לי לחשוב על זה, אבל אני מאמינה בשיטת הלחתוך מהר. בהתמכרות יש מרכיב מאד פיזי, לפחות אצלי וזה רק התעללות לעשות את זה בהדרגה - עבורי כמובן.
אין לי קרייביניג בכלל לאלו, למרות שהיו לילות בשנים האלו שחלמתי חלומות "טעימים" כמה שמחתי להתעורר ולדעת שזה חלום.
לדעתי פירות יבשים ובכלל פירות, למי שרגיש לתנודות של סוכר - גורם לכמיהה רצינית. כשהומלץ לי לעבור לתזונה של פירות ואגוזים בבוקר (כמה שאני רוצה....), ראיתישאני יכולה לבלות כל הבקר באכילה של פירות ואגוזים ולא לשבוע. אני יכולה להפסיק רק אחרי שרע לי מרוב כמה שאכלתי. אבל זה כי מנגנון הרעב ושובע שלי קצת חלש.
בכל מקרה - היום התפתיתי לקרקר כוסמת (שמכל קצת קמח מלא) טעים פחד, אבל ישר יש לי בחילה.
הייתם חושבים שאני אהיה רזה ממש אחרי ארבע שנים כאלו - אבל זה ממש לא המצב. ובכלל הפיתרון לכמיהות שלי, כשהן מגיעות, אבל אסור לי, זה להיות בכמיהות - והעיקר לא לאכול עליהן. מותר לרצות - לעשות זה כבר עניין אחר...
אני כבר ארבע שנים בלי שום סוכר (ולא דבש, מולסה וממתקים מלאכותיים ברור) היו ימים ארוכים שהמתוק היחידי שלי היה תפוח אחד ביום. עכשיו מדי פעם מצטרפים תמרים אורגניים, הם כל כך מתוקים לי, אפילו מדי ודי ממכרים. בלי חיטה - זה היה מאד בעייתי לי לחשוב על זה, אבל אני מאמינה בשיטת הלחתוך מהר. בהתמכרות יש מרכיב מאד פיזי, לפחות אצלי וזה רק התעללות לעשות את זה בהדרגה - עבורי כמובן.
אין לי קרייביניג בכלל לאלו, למרות שהיו לילות בשנים האלו שחלמתי חלומות "טעימים" כמה שמחתי להתעורר ולדעת שזה חלום.
לדעתי פירות יבשים ובכלל פירות, למי שרגיש לתנודות של סוכר - גורם לכמיהה רצינית. כשהומלץ לי לעבור לתזונה של פירות ואגוזים בבוקר (כמה שאני רוצה....), ראיתישאני יכולה לבלות כל הבקר באכילה של פירות ואגוזים ולא לשבוע. אני יכולה להפסיק רק אחרי שרע לי מרוב כמה שאכלתי. אבל זה כי מנגנון הרעב ושובע שלי קצת חלש.
בכל מקרה - היום התפתיתי לקרקר כוסמת (שמכל קצת קמח מלא) טעים פחד, אבל ישר יש לי בחילה.
הייתם חושבים שאני אהיה רזה ממש אחרי ארבע שנים כאלו - אבל זה ממש לא המצב. ובכלל הפיתרון לכמיהות שלי, כשהן מגיעות, אבל אסור לי, זה להיות בכמיהות - והעיקר לא לאכול עליהן. מותר לרצות - לעשות זה כבר עניין אחר...
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
בדרך לשינוי תזונתי
תמרים אורגניים, הם כל כך מתוקים לי, אפילו מדי ודי ממכרים
אנחנו בהחלט מצמצמים בהם כיום כי הם אכן ממכרים... אבל עדיפים בהרבה מכל אופציה אחרת.
לדעתי פירות יבשים ובכלל פירות, למי שרגיש לתנודות של סוכר - גורם לכמיהה רצינית. כשהומלץ לי לעבור לתזונה של פירות ואגוזים בבוקר (כמה שאני רוצה....), ראיתישאני יכולה לבלות כל הבקר באכילה של פירות ואגוזים ולא לשבוע. אני יכולה להפסיק רק אחרי שרע לי מרוב כמה שאכלתי. אבל זה כי מנגנון הרעב ושובע שלי קצת חלש.
אין דין פירות יבשים כדין פירות טריים. ייבוש תעשייתי אפילו של אורגניים נעשה בטמפרטורות שמשנות את הרכב המזון. זו בעצם אפייה ולא באמת ייבוש. למי שיש חולשה גדולה מאד בתחום, זה יכול לפעור בור. אבל שוב. שוב. העניין הוא התמודדות עם אכילה מופרזת של דברים כל כך כל כך גרועים, שבאמת תמרים לחים (לא מיובשים) יכולים רק רק לעזור. קשה לשכנע אותי שתפוח זה לא טוב, אלא אם יש רגישות ספציפית של אדם ספציפי לתפוח. (כבר היו דברים מעולם) או גנטיקה שמתאימה לתזונה נטולת סוכר ופירות מתוקים (לגמרי סביר בעיניי. אני כזאת.)
במילים אחרות - תמרים זה לא הדבר הכי מושלם וטוב בעולם, בטח שלא לכל אחד, אבל אין דין מי שלא אוכלת מתוק כבר ארבע שנים כדין מישהי שצורכת סוכר לבן, ממתקים ומרשמלואים ((()))
אגב, אני מאד תומכת בעניין הכמיהות - כשכמהים אז לכמוה. לא לנסות להשתיק את זה. קצת כמו פנטזיות. כל עוד זה בראש זה לגמרי נורמלי, ברגע שמעבירים את זה לפסים מעשיים זה יכול להיות דפוק לאללה.
אנחנו בהחלט מצמצמים בהם כיום כי הם אכן ממכרים... אבל עדיפים בהרבה מכל אופציה אחרת.
לדעתי פירות יבשים ובכלל פירות, למי שרגיש לתנודות של סוכר - גורם לכמיהה רצינית. כשהומלץ לי לעבור לתזונה של פירות ואגוזים בבוקר (כמה שאני רוצה....), ראיתישאני יכולה לבלות כל הבקר באכילה של פירות ואגוזים ולא לשבוע. אני יכולה להפסיק רק אחרי שרע לי מרוב כמה שאכלתי. אבל זה כי מנגנון הרעב ושובע שלי קצת חלש.
אין דין פירות יבשים כדין פירות טריים. ייבוש תעשייתי אפילו של אורגניים נעשה בטמפרטורות שמשנות את הרכב המזון. זו בעצם אפייה ולא באמת ייבוש. למי שיש חולשה גדולה מאד בתחום, זה יכול לפעור בור. אבל שוב. שוב. העניין הוא התמודדות עם אכילה מופרזת של דברים כל כך כל כך גרועים, שבאמת תמרים לחים (לא מיובשים) יכולים רק רק לעזור. קשה לשכנע אותי שתפוח זה לא טוב, אלא אם יש רגישות ספציפית של אדם ספציפי לתפוח. (כבר היו דברים מעולם) או גנטיקה שמתאימה לתזונה נטולת סוכר ופירות מתוקים (לגמרי סביר בעיניי. אני כזאת.)
במילים אחרות - תמרים זה לא הדבר הכי מושלם וטוב בעולם, בטח שלא לכל אחד, אבל אין דין מי שלא אוכלת מתוק כבר ארבע שנים כדין מישהי שצורכת סוכר לבן, ממתקים ומרשמלואים ((()))
אגב, אני מאד תומכת בעניין הכמיהות - כשכמהים אז לכמוה. לא לנסות להשתיק את זה. קצת כמו פנטזיות. כל עוד זה בראש זה לגמרי נורמלי, ברגע שמעבירים את זה לפסים מעשיים זה יכול להיות דפוק לאללה.
בדרך לשינוי תזונתי
תודה ניצן אמ חזרתי לכתוב גם בדף שלי.
אני מסכימה עם נועה ברקת שאין דיםן פירות טריים כדין פירות יבשים,הפםירות הטריים לא עשו לי קרייבינג ואילו היבשים עשו לי קרייבינג לא פחות נורא מהקריבינג של המרשמלו,עד עכשיו מתוק לי מידיי בפה.
ואני לא יודעת אם זה קשור אבל הבן שלי(שנה ושבע) שבדרך כלל יונק כל היום כמעט ולא רצה לינוק ממני היום.
אני מסכימה עם נועה ברקת שאין דיםן פירות טריים כדין פירות יבשים,הפםירות הטריים לא עשו לי קרייבינג ואילו היבשים עשו לי קרייבינג לא פחות נורא מהקריבינג של המרשמלו,עד עכשיו מתוק לי מידיי בפה.
ואני לא יודעת אם זה קשור אבל הבן שלי(שנה ושבע) שבדרך כלל יונק כל היום כמעט ולא רצה לינוק ממני היום.
-
- הודעות: 651
- הצטרפות: 07 ינואר 2005, 14:37
- דף אישי: הדף האישי של מירב_ב*
בדרך לשינוי תזונתי
יעלפו, סיימתי לקרוא הכול עכשיו מאז חזרת לכתוב בבלוג. אז קודם כל
אני מקצרת,
אבל יכולה להעיד שגם אצלי הרבה תהליכים ושינויים תזונתיים נמשכו על פני שנים, בעיקר בצד הרגשי; עד לנקודה מסוימת בו היחס למזון היה כאל מזון שמזין את הגוף (ולא יותר).
ואז כשנחשפתי לידע חדש על מזונות מסוימים, הבנתי עד כמה הם משפיעים/מזיקים לגופי, וברגע אחד הם יצאו מחיי.
מאז אין השתוקקויות למזון מעובד בכלל. לא לסוכר, לא לקמח, לא לשוקולד, לא לעוגות וכדומה. להפך, ההשתוקקויות הן למזונות חיים ומזינים שטובים לי ולגופי.
במיוחד כשבכמעט שבועיים האחרונים גם לא אכלתי שום סוג של קמח בשום צורה. אני צריכה לחשוב על פתרון, כדי להצליח להדריג את העניינים. אני מאוד אשמח לשמוע עצות והצעות...
מה לגבי מאפים מבוססי כוסמת מונבטת? מעניין אותך?
הכוסמת נטולת גלוטן, עיסה מכוסמת מונבטת ניתנת לעיצוב כך שהתוצאה הסופית די דומה למאפים המוכרים שאנחנו רגילים להם מילדות, היא משביעה מאוד ואפילו יש לה אפקט מחמם.
אבל איך מתמודדים עם הרצון לנגוס בעוגייה שוקולדית במיוחד?
אולי מכינים משהו דומה מרכיבים פחות ממכרים?
השאלה אם יש לך אפשרות/פנאי/כוחות להכין.
אני עושה היום נסיון ראשון בקרקרים מדלעת. אני מקווה שאני זוכרת את המתכון...
ניצן, צריכה עזרה? (-:
אני מקצרת,
אבל יכולה להעיד שגם אצלי הרבה תהליכים ושינויים תזונתיים נמשכו על פני שנים, בעיקר בצד הרגשי; עד לנקודה מסוימת בו היחס למזון היה כאל מזון שמזין את הגוף (ולא יותר).
ואז כשנחשפתי לידע חדש על מזונות מסוימים, הבנתי עד כמה הם משפיעים/מזיקים לגופי, וברגע אחד הם יצאו מחיי.
מאז אין השתוקקויות למזון מעובד בכלל. לא לסוכר, לא לקמח, לא לשוקולד, לא לעוגות וכדומה. להפך, ההשתוקקויות הן למזונות חיים ומזינים שטובים לי ולגופי.
במיוחד כשבכמעט שבועיים האחרונים גם לא אכלתי שום סוג של קמח בשום צורה. אני צריכה לחשוב על פתרון, כדי להצליח להדריג את העניינים. אני מאוד אשמח לשמוע עצות והצעות...
מה לגבי מאפים מבוססי כוסמת מונבטת? מעניין אותך?
הכוסמת נטולת גלוטן, עיסה מכוסמת מונבטת ניתנת לעיצוב כך שהתוצאה הסופית די דומה למאפים המוכרים שאנחנו רגילים להם מילדות, היא משביעה מאוד ואפילו יש לה אפקט מחמם.
אבל איך מתמודדים עם הרצון לנגוס בעוגייה שוקולדית במיוחד?
אולי מכינים משהו דומה מרכיבים פחות ממכרים?
השאלה אם יש לך אפשרות/פנאי/כוחות להכין.
אני עושה היום נסיון ראשון בקרקרים מדלעת. אני מקווה שאני זוכרת את המתכון...
ניצן, צריכה עזרה? (-:
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
בדרך לשינוי תזונתי
ניצן, צריכה עזרה?
עשיתי ככה מה שזכרתי. זה עדיין בתנור (יש להם אפשרות קרירה במיוחד. עכשיו אני חושבת שהאיש לא שם טורבו. אולי בגלל זה זה לוקח יותר מדי זמן ) עזרה, בטח. הזכירי לי את המתכון ואני אגיד לך איפה פישלתי
עשיתי ככה מה שזכרתי. זה עדיין בתנור (יש להם אפשרות קרירה במיוחד. עכשיו אני חושבת שהאיש לא שם טורבו. אולי בגלל זה זה לוקח יותר מדי זמן ) עזרה, בטח. הזכירי לי את המתכון ואני אגיד לך איפה פישלתי
בדרך לשינוי תזונתי
השאלה אם יש לך אפשרות/פנאי/כוחות להכין.
אני מתחילה (להתיאש...) לחשוב שאין בכלל אפשרות לעשות את השינוי המיוחל בלי פנאי, משאבים (כסף ומיכשור מיוחד) ואקסטרה כוחות.
נראה לי שכדי להצליח להוריד סוכר, קמח לבן ומיני מזונות מעובדים ותעשייתים (ואני לא מדברת פה על חלב ומוצריו וקפה שמהם אני מנסה להפחית אבל להוריד לגמרי ברור שזה רק בשלב הבא כי אי אפשר הכל ביחד) צריך פשוט להתפנות מכל מלאכה ולעשות רק את זה...
אני לא מצליחה למצוא פתרון לזמנים שאני מחוץ לבית.
וגם לסוגיית המבחר והגיוון שמצטמצם ואני חייבת שיהיה לי גיוון באוכל.
אני מתחילה (להתיאש...) לחשוב שאין בכלל אפשרות לעשות את השינוי המיוחל בלי פנאי, משאבים (כסף ומיכשור מיוחד) ואקסטרה כוחות.
נראה לי שכדי להצליח להוריד סוכר, קמח לבן ומיני מזונות מעובדים ותעשייתים (ואני לא מדברת פה על חלב ומוצריו וקפה שמהם אני מנסה להפחית אבל להוריד לגמרי ברור שזה רק בשלב הבא כי אי אפשר הכל ביחד) צריך פשוט להתפנות מכל מלאכה ולעשות רק את זה...
אני לא מצליחה למצוא פתרון לזמנים שאני מחוץ לבית.
וגם לסוגיית המבחר והגיוון שמצטמצם ואני חייבת שיהיה לי גיוון באוכל.
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
בדרך לשינוי תזונתי
צריך פשוט להתפנות מכל מלאכה ולעשות רק את זה...
או להתחיל לאכול תפוחים בלי הכרה... בחייך. זה לא קשה, זה רק שונה. אם כבר, זה יותר קל בהרבה מרגע שמתרגלים. באחריות.
או להתחיל לאכול תפוחים בלי הכרה... בחייך. זה לא קשה, זה רק שונה. אם כבר, זה יותר קל בהרבה מרגע שמתרגלים. באחריות.
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
בדרך לשינוי תזונתי
אני חייבת שיהיה לי גיוון באוכל.
טוב, אז תפוחים, אגסים, מלפפונים, גזרים, נבטים, תמרים, עגבניות, אבוקדים, שקדים, חצילים, דלועים, צימוקים...
טוב, אז תפוחים, אגסים, מלפפונים, גזרים, נבטים, תמרים, עגבניות, אבוקדים, שקדים, חצילים, דלועים, צימוקים...
בדרך לשינוי תזונתי
טוב, אז תפוחים, אגסים, מלפפונים, גזרים, נבטים, תמרים, עגבניות, אבוקדים, שקדים, חצילים, דלועים, צימוקים...
אבל עד עכשיו היה לי את כל אלה (ירקות מאז ומעולם היו מרכיב מרכזי בתפריט שלי) וגם קוטג', גבינה צהובה, מיונז, חמאה, שקדי מרק, בורקס, רוגלך, עוגיות, שוקולד, קרמבו ועוד ועוד ועוד...
איך שלא מסתכלים על זה, יוצא שזה פחות סוגי אוכל, פחות בצורה משמעותית.
ואני לא מצליחה לאכול פירות... כן זה טעים, בריא, מזין, זמין, אני יודעת, אבל אף פעם לא באמת בא לי, אני לא מצליחה להביא את עצמי לאכול פירות, זה נשמע אידיוטי, אבל זה ככה...
אני קצת מקטרת, זה בגלל שהשבוע על הפנים, לא מצליחה כלום, נסיגה היסטרית ואני מרגישה שגם עליתי במשקל.
יותר משאני באמת אוכלת שטויות, אני מרגישה שכל הזמן בא לי לאכול שטויות, הקרייבינגס האלה שיעלפו דיברה עליהם. לפני שבועיים הצלחתי לעבור ימים שלמים בלי להשתוקק כל כך למתוק. והיום ביליתי את כל היום בלרצות שוקולד וגם אכלתי (קצת) ושתיתי קפה (פעמיים, קפוצ'ינו עם הרבה חלב וסוכר) ועד לרגע זה בא לי משהו (אכלתי קצת ערמונים, זה לא השתפר). וזה רק בגזרת המתוקים, בגזרת הקמח המצב יותר גרוע...שלא לדבר על השטויות שאכלתי בשבת ובכמויות!!
כן, אני מקטרת, בתקווה שהוצאת הקיטור הזו תועיל.
באמת מקווה לחזור מחר לאיזון.
<תודה לאל שעכשיו עונת האבוקדו!>
<נימה אופטימית לסיום>
<כי באמת שאלו יהיו הצרות שלנו בימים טרופים אלה>
אבל עד עכשיו היה לי את כל אלה (ירקות מאז ומעולם היו מרכיב מרכזי בתפריט שלי) וגם קוטג', גבינה צהובה, מיונז, חמאה, שקדי מרק, בורקס, רוגלך, עוגיות, שוקולד, קרמבו ועוד ועוד ועוד...
איך שלא מסתכלים על זה, יוצא שזה פחות סוגי אוכל, פחות בצורה משמעותית.
ואני לא מצליחה לאכול פירות... כן זה טעים, בריא, מזין, זמין, אני יודעת, אבל אף פעם לא באמת בא לי, אני לא מצליחה להביא את עצמי לאכול פירות, זה נשמע אידיוטי, אבל זה ככה...
אני קצת מקטרת, זה בגלל שהשבוע על הפנים, לא מצליחה כלום, נסיגה היסטרית ואני מרגישה שגם עליתי במשקל.
יותר משאני באמת אוכלת שטויות, אני מרגישה שכל הזמן בא לי לאכול שטויות, הקרייבינגס האלה שיעלפו דיברה עליהם. לפני שבועיים הצלחתי לעבור ימים שלמים בלי להשתוקק כל כך למתוק. והיום ביליתי את כל היום בלרצות שוקולד וגם אכלתי (קצת) ושתיתי קפה (פעמיים, קפוצ'ינו עם הרבה חלב וסוכר) ועד לרגע זה בא לי משהו (אכלתי קצת ערמונים, זה לא השתפר). וזה רק בגזרת המתוקים, בגזרת הקמח המצב יותר גרוע...שלא לדבר על השטויות שאכלתי בשבת ובכמויות!!
כן, אני מקטרת, בתקווה שהוצאת הקיטור הזו תועיל.
באמת מקווה לחזור מחר לאיזון.
<תודה לאל שעכשיו עונת האבוקדו!>
<נימה אופטימית לסיום>
<כי באמת שאלו יהיו הצרות שלנו בימים טרופים אלה>
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
בדרך לשינוי תזונתי
איך שלא מסתכלים על זה, יוצא שזה פחות סוגי אוכל, פחות בצורה משמעותית.
יש עוד הרבה ירקות שאת בטח לא אכלת בשגרה - סלק, לפת, כרישה, כרוב, שומר, כרובית... אפשר להמשיך עוד הרבה. ר"ל על כל דבר שתוריי אני יכולה למצוא לך משהו שאת יכולה לאכול. לא נראה לי שהגיוון כשלעצמו הוא הבעיה.
ואני לא מצליחה לאכול פירות... כן זה טעים, בריא, מזין, זמין, אני יודעת, אבל אף פעם לא באמת בא לי, אני לא מצליחה להביא את עצמי לאכול פירות, זה נשמע אידיוטי, אבל זה ככה...
ממש לא אידיוטי. גם אני לא פרצוף לפירות. תפוזים בארץ נורא חמוצים, ואני לא אוהבת מתוק. אז אני אוכלת "סלט חמורים" כמו שאבא שלי מכנה (הוא המכין הראשי שלו!) חתוך מממש גס (ברמת תפרחות כרובית שלמות) כרובית, קולורבי (פרוסות חצויות) גזר (מקלות או טבעות) שומר, שורש פטרוזיליה חי, פלפלים שונים (רצועות), צנונית (פרוסות) ועוד ירקות קשים טריים. ומכין רוטב הכולל המון מיץ מלימון, מלח, פלפל שחור, שמן זית בנדיבות ומעט חריף, שיכסה את החבר'ה עד למתניים (עם קצת מים, לא להתבייש) ואז אוכלים. זה כמו חמוצים, רק מיידי.
כן, אני מקטרת, בתקווה שהוצאת הקיטור הזו תועיל.
חופשי!
<תודה לאל שעכשיו עונת האבוקדו!>
אכן.
יש עוד הרבה ירקות שאת בטח לא אכלת בשגרה - סלק, לפת, כרישה, כרוב, שומר, כרובית... אפשר להמשיך עוד הרבה. ר"ל על כל דבר שתוריי אני יכולה למצוא לך משהו שאת יכולה לאכול. לא נראה לי שהגיוון כשלעצמו הוא הבעיה.
ואני לא מצליחה לאכול פירות... כן זה טעים, בריא, מזין, זמין, אני יודעת, אבל אף פעם לא באמת בא לי, אני לא מצליחה להביא את עצמי לאכול פירות, זה נשמע אידיוטי, אבל זה ככה...
ממש לא אידיוטי. גם אני לא פרצוף לפירות. תפוזים בארץ נורא חמוצים, ואני לא אוהבת מתוק. אז אני אוכלת "סלט חמורים" כמו שאבא שלי מכנה (הוא המכין הראשי שלו!) חתוך מממש גס (ברמת תפרחות כרובית שלמות) כרובית, קולורבי (פרוסות חצויות) גזר (מקלות או טבעות) שומר, שורש פטרוזיליה חי, פלפלים שונים (רצועות), צנונית (פרוסות) ועוד ירקות קשים טריים. ומכין רוטב הכולל המון מיץ מלימון, מלח, פלפל שחור, שמן זית בנדיבות ומעט חריף, שיכסה את החבר'ה עד למתניים (עם קצת מים, לא להתבייש) ואז אוכלים. זה כמו חמוצים, רק מיידי.
כן, אני מקטרת, בתקווה שהוצאת הקיטור הזו תועיל.
חופשי!
<תודה לאל שעכשיו עונת האבוקדו!>
אכן.
-
- הודעות: 1668
- הצטרפות: 19 נובמבר 2007, 06:48
- דף אישי: הדף האישי של אמא_ללי*
בדרך לשינוי תזונתי
קוראת
עוברת כל מיני תהליכים בעצמי בהקשר הזה. אחרי כמה שבועות נקיים מסוכר (מהלך שהתחיל לגמרי מהגוף, לא היתה החלטה). היה סופשבוע אחד של נפילה, ואז עוד שבועיים ומשהו נקיים. ולפני כמה ימים, החשק חזר ובגדול. פתאום הרגשתי שאני חייבת סוכר. אכלתי שוקולד, אכלתי גלידה, והתחלתי לדאוג. כי מה זה אומר? ואולי אני לא יכולה לחיות בלי? וכל עוד זה היה קל אז זרמתי עם זה אבל האם אני באמת מוכנה להתעלם מחשקים? (פירות וגם יבשים לא פתרו את הבעיה).
ובעודי דואגת, החשק עבר כמו שהוא בא. אתמול עוד היתה גלידה מעולה בבית, ופשוט לא הייתי צריכה את זה. ובשונה מפעם, הייתי מסוגלת להרגיש שאני לא צריכה את זה, ולא לאכול רק בגלל שיש.
למען הסר ספק, אין לי תשובות, בעיקר שאלות. מהתבוננות במה שקורה לי, אין לי ספק שיש רכיב של התמכרות. וכשאני במצב "מכור", אז אין יותר מידי שיקול דעת. אבל גם במצב פחות מכור (אם יש משהו כזה), מערכת היחסים עם הסוכר היא מורכבת, גם ברמה הגופנית (כי ברמה הרגשית זה ברור לגמרי). מעניין.
קפה למשל, הפסקתי לשתות לפני חודש ומשהו. ככה, ביום אחד. פתאום לא רציתי יותר, לא היה לי טעים, הרגשתי שזה עושה לי רעידות וכאבי בטן. גם שם, לא היתה לי שום מטרה להפסיק. זה קרה מעצמו, עלה כצורך ברור מהגוף. אין לי מושג לאן זה יוביל, אבל שם (בניגוד לסוכר) אפילו לא בא לי, אני לא מרגישה שאני מוותרת על שום דבר. ומאד, מאד אהבתי קפה.
אני בתהליך מתמשך והדרגתי של מעבר לתזונה בריאה יותר, כבר הרבה זמן ובחודשים האחרונים במיוחד. יש לי תחושה, שכשהגוף מתנקה בהדרגה מכל מיני דברים, אני יכולים יותר בבירור להרגיש מה צריך ומה לא, מה מזין ומה לא. אבל הכל כל הזמן משתנה...
עוברת כל מיני תהליכים בעצמי בהקשר הזה. אחרי כמה שבועות נקיים מסוכר (מהלך שהתחיל לגמרי מהגוף, לא היתה החלטה). היה סופשבוע אחד של נפילה, ואז עוד שבועיים ומשהו נקיים. ולפני כמה ימים, החשק חזר ובגדול. פתאום הרגשתי שאני חייבת סוכר. אכלתי שוקולד, אכלתי גלידה, והתחלתי לדאוג. כי מה זה אומר? ואולי אני לא יכולה לחיות בלי? וכל עוד זה היה קל אז זרמתי עם זה אבל האם אני באמת מוכנה להתעלם מחשקים? (פירות וגם יבשים לא פתרו את הבעיה).
ובעודי דואגת, החשק עבר כמו שהוא בא. אתמול עוד היתה גלידה מעולה בבית, ופשוט לא הייתי צריכה את זה. ובשונה מפעם, הייתי מסוגלת להרגיש שאני לא צריכה את זה, ולא לאכול רק בגלל שיש.
למען הסר ספק, אין לי תשובות, בעיקר שאלות. מהתבוננות במה שקורה לי, אין לי ספק שיש רכיב של התמכרות. וכשאני במצב "מכור", אז אין יותר מידי שיקול דעת. אבל גם במצב פחות מכור (אם יש משהו כזה), מערכת היחסים עם הסוכר היא מורכבת, גם ברמה הגופנית (כי ברמה הרגשית זה ברור לגמרי). מעניין.
קפה למשל, הפסקתי לשתות לפני חודש ומשהו. ככה, ביום אחד. פתאום לא רציתי יותר, לא היה לי טעים, הרגשתי שזה עושה לי רעידות וכאבי בטן. גם שם, לא היתה לי שום מטרה להפסיק. זה קרה מעצמו, עלה כצורך ברור מהגוף. אין לי מושג לאן זה יוביל, אבל שם (בניגוד לסוכר) אפילו לא בא לי, אני לא מרגישה שאני מוותרת על שום דבר. ומאד, מאד אהבתי קפה.
אני בתהליך מתמשך והדרגתי של מעבר לתזונה בריאה יותר, כבר הרבה זמן ובחודשים האחרונים במיוחד. יש לי תחושה, שכשהגוף מתנקה בהדרגה מכל מיני דברים, אני יכולים יותר בבירור להרגיש מה צריך ומה לא, מה מזין ומה לא. אבל הכל כל הזמן משתנה...
-
- הודעות: 895
- הצטרפות: 30 יוני 2002, 17:11
- דף אישי: הדף האישי של נועה_ברקת*
בדרך לשינוי תזונתי
מאפים מבוססי כוסמת מונבטת? מעניין אותך?
אותי מעניין - איך עושים את זה?
אותי מעניין - איך עושים את זה?
בדרך לשינוי תזונתי
קפה למשל, הפסקתי לשתות לפני חודש ומשהו. ככה, ביום אחד. פתאום לא רציתי יותר, לא היה לי טעים, הרגשתי שזה עושה לי רעידות וכאבי בטן. גם שם, לא היתה לי שום מטרה להפסיק. זה קרה מעצמו, עלה כצורך ברור מהגוף. אין לי מושג לאן זה יוביל, אבל שם (בניגוד לסוכר) אפילו לא בא לי, אני לא מרגישה שאני מוותרת על שום דבר. ומאד, מאד אהבתי קפה.
ככה בדיוק אני רוצה שזה יקרה לי! עם קפה וגם עם כל היתר. לא להרגיש שאני מוותרת, פשוט להפסיק כי זה לא עושה טוב לגוף.
כל ההתעסקות הזאת בלהחזיק מעמד ולא להישבר מול חשקים והשתוקקויות, עושה לי לא כל כך טוב.
ככה בדיוק אני רוצה שזה יקרה לי! עם קפה וגם עם כל היתר. לא להרגיש שאני מוותרת, פשוט להפסיק כי זה לא עושה טוב לגוף.
כל ההתעסקות הזאת בלהחזיק מעמד ולא להישבר מול חשקים והשתוקקויות, עושה לי לא כל כך טוב.
-
- הודעות: 1668
- הצטרפות: 19 נובמבר 2007, 06:48
- דף אישי: הדף האישי של אמא_ללי*
בדרך לשינוי תזונתי
כל ההתעסקות הזאת בלהחזיק מעמד ולא להישבר מול חשקים והשתוקקויות, עושה לי לא כל כך טוב.
גם לי.
ויש לי עוד מחשבה בנושא, שאתמול לא הצלחתי לנסח אותה בצורה ברורה. עבורי, לאכול משהו בעודי אומרת לעצמי שזה לא אוכל, עושה לי ממש רע מבחינה רגשית. וגם די ברור לי למה. הרי אם הייתי משוכנעת במאה אחוז שזה לא אוכל (לא אכיל, לא ראוי למאכל, לא מזין, לא משנה מה), אז לא הייתי מרגישה טיפת צורך משום סוג לאכול את זה, ולא היתה דילמה. וכל עוד אני כן מרגישה צורך וכן בוחרת בסופו של דבר לאכול את זה, אז מן הסתם לפחות חלק ממני עדיין מאמין שזה אוכל. ואז האמירה הזאת רק גורמת לי להרגיש אשמה, או כאילו אני עושה משהו איום ונורא לגוף שלי.
<ברור לי לגמרי שאצל מישהי אחרת זה יכול לעבוד הפוך, ואמירה שכזאת רק תדרבן אותה לטובה.>
דרך אגב - אני חושבת שהמעבר ליותר מזונות אורגניים בתפריט היה משמעותי בתהליך שלי בהקשר של תחושות יותר ברורות שעולות מהגוף. וגם בהקשר הזה, כמו שכותבת יעלפו מהמושב, למרות שהיה לי את הידע על גידול אורגני ועל ההבדלים הרבה זמן, לקח לא מעט זמן עד שהשתכנעתי שזה כיוון שאני רוצה ללכת אליו. וברגע שזה הבשיל, הכל הסתדר מסביב. מצאתי מקום מוצלח יותר לקניות, סדר העדיפויות התזונתי מסתדר אחרת, והכל קורה בתחושה של כיף ושל להשקיע בבריאות של המשפחה שלי, ולא בתחושה של ויתור או כורח.
גם לי.
ויש לי עוד מחשבה בנושא, שאתמול לא הצלחתי לנסח אותה בצורה ברורה. עבורי, לאכול משהו בעודי אומרת לעצמי שזה לא אוכל, עושה לי ממש רע מבחינה רגשית. וגם די ברור לי למה. הרי אם הייתי משוכנעת במאה אחוז שזה לא אוכל (לא אכיל, לא ראוי למאכל, לא מזין, לא משנה מה), אז לא הייתי מרגישה טיפת צורך משום סוג לאכול את זה, ולא היתה דילמה. וכל עוד אני כן מרגישה צורך וכן בוחרת בסופו של דבר לאכול את זה, אז מן הסתם לפחות חלק ממני עדיין מאמין שזה אוכל. ואז האמירה הזאת רק גורמת לי להרגיש אשמה, או כאילו אני עושה משהו איום ונורא לגוף שלי.
<ברור לי לגמרי שאצל מישהי אחרת זה יכול לעבוד הפוך, ואמירה שכזאת רק תדרבן אותה לטובה.>
דרך אגב - אני חושבת שהמעבר ליותר מזונות אורגניים בתפריט היה משמעותי בתהליך שלי בהקשר של תחושות יותר ברורות שעולות מהגוף. וגם בהקשר הזה, כמו שכותבת יעלפו מהמושב, למרות שהיה לי את הידע על גידול אורגני ועל ההבדלים הרבה זמן, לקח לא מעט זמן עד שהשתכנעתי שזה כיוון שאני רוצה ללכת אליו. וברגע שזה הבשיל, הכל הסתדר מסביב. מצאתי מקום מוצלח יותר לקניות, סדר העדיפויות התזונתי מסתדר אחרת, והכל קורה בתחושה של כיף ושל להשקיע בבריאות של המשפחה שלי, ולא בתחושה של ויתור או כורח.
בדרך לשינוי תזונתי
ויש לי עוד מחשבה בנושא, שאתמול לא הצלחתי לנסח אותה בצורה ברורה. עבורי, לאכול משהו בעודי אומרת לעצמי שזה לא אוכל, עושה לי ממש רע מבחינה רגשית. וגם די ברור לי למה. הרי אם הייתי משוכנעת במאה אחוז שזה לא אוכל (לא אכיל, לא ראוי למאכל, לא מזין, לא משנה מה), אז לא הייתי מרגישה טיפת צורך משום סוג לאכול את זה, ולא היתה דילמה. וכל עוד אני כן מרגישה צורך וכן בוחרת בסופו של דבר לאכול את זה, אז מן הסתם לפחות חלק ממני עדיין מאמין שזה אוכל. ואז האמירה הזאת רק גורמת לי להרגיש אשמה, או כאילו אני עושה משהו איום ונורא לגוף שלי.
וואו, בדיוק, בדיוק! לא יכולתי לנסח זאת טוב יותר.
סרדינים זה מצוין. הכי טוב - סרדיני כנרת.
למה בעצם הכי טוב סרדיני כנרת?
הייתי בסופר ומצאתי את עצמי קונה את זה, רק כי אמרו לי פה שזה הכי טוב. למרות שבדקתי וראיתי שרשימת הרכיבים של תוצרות אחרות וזולות יותר היתה זהה לגמרי.
_גבינה צהובה.
גרוע מאוד.
אם זה דחוף אפשר למצוא לה תחליפים טובים יותר בתחום הגבינות הקשות והטבעיות יותר._
אפשר לדעת מה הכוונה גבינות קשות וטבעיות יותר?
אשמח גם לדעת איך הגבינות האלה נקראות ואיפה אפשר למצוא אותן.
תודה@}
וואו, בדיוק, בדיוק! לא יכולתי לנסח זאת טוב יותר.
סרדינים זה מצוין. הכי טוב - סרדיני כנרת.
למה בעצם הכי טוב סרדיני כנרת?
הייתי בסופר ומצאתי את עצמי קונה את זה, רק כי אמרו לי פה שזה הכי טוב. למרות שבדקתי וראיתי שרשימת הרכיבים של תוצרות אחרות וזולות יותר היתה זהה לגמרי.
_גבינה צהובה.
גרוע מאוד.
אם זה דחוף אפשר למצוא לה תחליפים טובים יותר בתחום הגבינות הקשות והטבעיות יותר._
אפשר לדעת מה הכוונה גבינות קשות וטבעיות יותר?
אשמח גם לדעת איך הגבינות האלה נקראות ואיפה אפשר למצוא אותן.
תודה@}
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
בדרך לשינוי תזונתי
זה כן אוכל. זה אכיל. אלא שזה לא מזין. זה לא מזון. זה עוזר?
מזין, מבחינתי, זה שרבה התועלת על הנזק.
כשמכניסים משהו לגוף, יש אנרגיה שצריך להוציא כדי להפיק מזה את המקסימום, ויש מנגנונים שלמים של ניקוי ופירוק. אם יש בזה נניח הרבה מינרלים ומעט רעלים, אז זה מזין. אם יש בזה הרבה רעלים ומעט מינרלים, אז הגוף צריך לעבוד קשה מאד כדי להפיק מזה משהו, וזה לא משתלם.
אז זה כן אוכל. זה לא מזין. זה הכל.
זה רצף. יש מזונות שהם סופר מזינים. יש אוכל שהוא רק רע. אני חושבת שהמגמה צריכה להיות מעלה מעלה אל המזין.
לכן, זה שאוכלים היום רק אורגני במקום לא אורגני? עלייה מעולה ברצף ההזנה! כל צעד כזה מקדם. מקדם המון. המון המון.
בגיל שמונה עשרה התקיימתי על צ'יזבורגר כפול בבורגר ראנץ' באחת עשרה וחצי בלילה ליום. זה היה במהלך הקורס שעשיתי בצבא.
אני חושבת שניתן להסכים שמדובר בתחתית נמוכה למדיי מבחינה תזונתית?
היום אני אוכלת כמעט אך ורק אורגני (אם לא זה מועט, ואני סומכת על זה שהגוף שלי יודע לנקות את זה בצורה הרבה יותר יעילה מפעם)
לא אוכלת שום סוכר לבן, שום קמח לבן, הפסקתי כליל עם אורז, חיטה אני אוכלת פעם בחודש אם אני חוטפת חתיכת שניצל... בתמורה לויתור שלי על חיטה, חזרתי (אחרי שנים רבות) לאכול גבינה אחת - גבינת עזים אורגנית של חוות רום בהר כמון - עדיפות לצפתית, לפעמים פטה. לא מיטבי, אבל כשיתבסס הניקוי מהדגנים, זה באמת יהיה קליל להוריד את זה. אין לי שום תשוקה.
מגמה ברורה של אכילה חיה ולא מבושלת. המבושלים שאנחנו כן אוכלים - עוף במרק עוף, ואני אוכלת מדי פעם חומוס ביתי אורגני. בני ביתי אוכלים חומוס חי, לא נוגעים בדגנים בכלל, לא במוצרי חלב, לא בביצים, בשר רק אורגני. (יש, הרדוף משווקים משהו מאורוגוואי. קפוא.) ולעתים רחוקות.
אז יש תקווה.
לעלות ברצף ההזנה. זה מה שצריך להיות לנגד העיניים, לא היעד הסופי. לא אשמה על זה שלא מושלם. פרפקציוניזם? מתכון לכשלון בעיניי.
מזין, מבחינתי, זה שרבה התועלת על הנזק.
כשמכניסים משהו לגוף, יש אנרגיה שצריך להוציא כדי להפיק מזה את המקסימום, ויש מנגנונים שלמים של ניקוי ופירוק. אם יש בזה נניח הרבה מינרלים ומעט רעלים, אז זה מזין. אם יש בזה הרבה רעלים ומעט מינרלים, אז הגוף צריך לעבוד קשה מאד כדי להפיק מזה משהו, וזה לא משתלם.
אז זה כן אוכל. זה לא מזין. זה הכל.
זה רצף. יש מזונות שהם סופר מזינים. יש אוכל שהוא רק רע. אני חושבת שהמגמה צריכה להיות מעלה מעלה אל המזין.
לכן, זה שאוכלים היום רק אורגני במקום לא אורגני? עלייה מעולה ברצף ההזנה! כל צעד כזה מקדם. מקדם המון. המון המון.
בגיל שמונה עשרה התקיימתי על צ'יזבורגר כפול בבורגר ראנץ' באחת עשרה וחצי בלילה ליום. זה היה במהלך הקורס שעשיתי בצבא.
אני חושבת שניתן להסכים שמדובר בתחתית נמוכה למדיי מבחינה תזונתית?
היום אני אוכלת כמעט אך ורק אורגני (אם לא זה מועט, ואני סומכת על זה שהגוף שלי יודע לנקות את זה בצורה הרבה יותר יעילה מפעם)
לא אוכלת שום סוכר לבן, שום קמח לבן, הפסקתי כליל עם אורז, חיטה אני אוכלת פעם בחודש אם אני חוטפת חתיכת שניצל... בתמורה לויתור שלי על חיטה, חזרתי (אחרי שנים רבות) לאכול גבינה אחת - גבינת עזים אורגנית של חוות רום בהר כמון - עדיפות לצפתית, לפעמים פטה. לא מיטבי, אבל כשיתבסס הניקוי מהדגנים, זה באמת יהיה קליל להוריד את זה. אין לי שום תשוקה.
מגמה ברורה של אכילה חיה ולא מבושלת. המבושלים שאנחנו כן אוכלים - עוף במרק עוף, ואני אוכלת מדי פעם חומוס ביתי אורגני. בני ביתי אוכלים חומוס חי, לא נוגעים בדגנים בכלל, לא במוצרי חלב, לא בביצים, בשר רק אורגני. (יש, הרדוף משווקים משהו מאורוגוואי. קפוא.) ולעתים רחוקות.
אז יש תקווה.
לעלות ברצף ההזנה. זה מה שצריך להיות לנגד העיניים, לא היעד הסופי. לא אשמה על זה שלא מושלם. פרפקציוניזם? מתכון לכשלון בעיניי.
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
בדרך לשינוי תזונתי
אה, רק לפני כמה שבועות היתה לי תקופה ממש מחורבנת שאכלתי בה טונות של אורז (תאילנדי) ומדי פעם פיצה נטולת גלוטן או שגנבתי משולש פיצה אמיתי מחיטה מאבא שלי פעם ב...
זה משנה? ירידה לצורך עלייה. אני כבר לא מלקה את עצמי על תקופות כאלה, תמיד בפעם הבאה אפילו יותר טוב. אני חושבת שהלקאה עצמית רק תוקעת במקום הזה של אשמה ושל פיצוי.
זה משנה? ירידה לצורך עלייה. אני כבר לא מלקה את עצמי על תקופות כאלה, תמיד בפעם הבאה אפילו יותר טוב. אני חושבת שהלקאה עצמית רק תוקעת במקום הזה של אשמה ושל פיצוי.
בדרך לשינוי תזונתי
ומה אני אגיד?
בשבועות האחרונים פורקת כל עול - כל יום בערך חבילת שוקולד , עוגיות כלשהן, לפעמים מוסיפה בורקסים מהסופר
לא חדש לי התקפי האכילה האלה, מתמודדת איתם (אחרי שנה של על סף אנורקסיה) כבר 17 שנה (וואו)
זה תמיד קורה לי כשאני עם עצמי בבית. אז עכשיו אני לא רק עם עצמי אלא עם קטנתי המתוקה..כבר בת 8 חודשים, בהנקה מלאה
ההנקה מצד אחד מעוררת אצלי רעב תהומי ומצד שני "עזרה" לי לחזור למשקל של לפני ההריון, שגבוה ב 10 קילו מהמשקל הרצוי בשבילי.
ואני עייפה, עייפות מצטברת של חודשים ללא שינה רציפה וזמן איכות באמת לעצמי. אז אני אוכלת. ואז אני עייפה בגלל האוכל הגרוע הזה ועייפה כי לא אוהבת ללכת לישון על בטן מפוצצת לקראת בוקר עם בטן נפוחה שכבר ידעה ימים שטוחים יותר אפילו אחרי ההריון
ולפעמים אני בטוחה שההתעורריות הרבות שלה בלילה זה בגלל המתוק שאני אוכלת (כמובן שזה גם יכול להיות השיניים שיוצאות עכשיו ברצף בלי רחמים)
אז אני לא רוצה לאכול את השטויות האלה יותר.
ומה זה עוזר שאני אוכלת אורגני אם אני דוחסת את כל האוכל הנחות הזה עם החומרים המשמרים והמתחלבים והמייצבים והקמח הלבן והסוכר ??
לא יודעת איך להפסיק.
מתחברת מאוד לדף הזה אז החלטתי לשפוך קצת
זהו
בשבועות האחרונים פורקת כל עול - כל יום בערך חבילת שוקולד , עוגיות כלשהן, לפעמים מוסיפה בורקסים מהסופר
לא חדש לי התקפי האכילה האלה, מתמודדת איתם (אחרי שנה של על סף אנורקסיה) כבר 17 שנה (וואו)
זה תמיד קורה לי כשאני עם עצמי בבית. אז עכשיו אני לא רק עם עצמי אלא עם קטנתי המתוקה..כבר בת 8 חודשים, בהנקה מלאה
ההנקה מצד אחד מעוררת אצלי רעב תהומי ומצד שני "עזרה" לי לחזור למשקל של לפני ההריון, שגבוה ב 10 קילו מהמשקל הרצוי בשבילי.
ואני עייפה, עייפות מצטברת של חודשים ללא שינה רציפה וזמן איכות באמת לעצמי. אז אני אוכלת. ואז אני עייפה בגלל האוכל הגרוע הזה ועייפה כי לא אוהבת ללכת לישון על בטן מפוצצת לקראת בוקר עם בטן נפוחה שכבר ידעה ימים שטוחים יותר אפילו אחרי ההריון
ולפעמים אני בטוחה שההתעורריות הרבות שלה בלילה זה בגלל המתוק שאני אוכלת (כמובן שזה גם יכול להיות השיניים שיוצאות עכשיו ברצף בלי רחמים)
אז אני לא רוצה לאכול את השטויות האלה יותר.
ומה זה עוזר שאני אוכלת אורגני אם אני דוחסת את כל האוכל הנחות הזה עם החומרים המשמרים והמתחלבים והמייצבים והקמח הלבן והסוכר ??
לא יודעת איך להפסיק.
מתחברת מאוד לדף הזה אז החלטתי לשפוך קצת
זהו
-
- הודעות: 1668
- הצטרפות: 19 נובמבר 2007, 06:48
- דף אישי: הדף האישי של אמא_ללי*
בדרך לשינוי תזונתי
לא אשמה על זה שלא מושלם. פרפקציוניזם? מתכון לכשלון בעיני
לפחות אצלי זה ממש לא נובע מפרפקציוניזם. זה משהו יותר מורכב ועדין מזה. אבל מה שחשוב זה שכל אחת מוצאת לה את מה שמחזק אותה בתהליך הזה ולומדת לוותר על מה שמחליש, ואני מאמינה שבגלל הטעינות הרבה של נושא האוכל זה יכול להיות מאד שונה אצל אנשים שונים.
ואיפה מצאת בורגראנץ' שמכר צ'יזבורגר? הם לא כשרים? (מתקטננת.... בידרה אותי המחשבה על בורגראנץ'... )
לפחות אצלי זה ממש לא נובע מפרפקציוניזם. זה משהו יותר מורכב ועדין מזה. אבל מה שחשוב זה שכל אחת מוצאת לה את מה שמחזק אותה בתהליך הזה ולומדת לוותר על מה שמחליש, ואני מאמינה שבגלל הטעינות הרבה של נושא האוכל זה יכול להיות מאד שונה אצל אנשים שונים.
ואיפה מצאת בורגראנץ' שמכר צ'יזבורגר? הם לא כשרים? (מתקטננת.... בידרה אותי המחשבה על בורגראנץ'... )
-
- הודעות: 1668
- הצטרפות: 19 נובמבר 2007, 06:48
- דף אישי: הדף האישי של אמא_ללי*
בדרך לשינוי תזונתי
פלמונית,
נשמע שיש לך הרבה הרבה צרכים שלא מקבלים מענה.... זה נורא קשה. אצלי במצבים כאלה האוכל המתוק והמיידי (פחמימות וסוכרים) פשוט פועל כפיצוי על חסכים אחרים (שינה, זמן, חברה), ובסופו של דבר רק מחליש אותי עוד יותר והמעגל נמשך. יש לך אפשרות לטפל בעצמך, לקבל עזרה?
ועוד
נשמע שיש לך הרבה הרבה צרכים שלא מקבלים מענה.... זה נורא קשה. אצלי במצבים כאלה האוכל המתוק והמיידי (פחמימות וסוכרים) פשוט פועל כפיצוי על חסכים אחרים (שינה, זמן, חברה), ובסופו של דבר רק מחליש אותי עוד יותר והמעגל נמשך. יש לך אפשרות לטפל בעצמך, לקבל עזרה?
ועוד
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
בדרך לשינוי תזונתי
ואיפה מצאת בורגראנץ' שמכר צ'יזבורגר? הם לא כשרים?
זה היה לפני... בואי נראה... 16-17 שנה, הסניף בדיזנגוף סנטר מאד קרוב לשם חלקתי עם עוד שתי בנות אתר ותיקות חדר בבית ליגת נשים. היו זמנים.
פלמונית, גם ממני. ומה שללי אמרה.
זה היה לפני... בואי נראה... 16-17 שנה, הסניף בדיזנגוף סנטר מאד קרוב לשם חלקתי עם עוד שתי בנות אתר ותיקות חדר בבית ליגת נשים. היו זמנים.
פלמונית, גם ממני. ומה שללי אמרה.
-
- הודעות: 895
- הצטרפות: 30 יוני 2002, 17:11
- דף אישי: הדף האישי של נועה_ברקת*
בדרך לשינוי תזונתי
ואני עייפה
את רוב אכילת היתר שלי אני עושה כשאני עייפה. פשוט אסור לי להיות עייפה!!! זה אומר שאני צריכה לעשות פחות ממה שאני עושה אם אני מתעייפת מדי.... קל להגיד כשהילדה הקטנה שלי כבר בת 11 ולא יונקת בלילה... באמת הכי השמנתי אחרי הלידות שלי כשהייתי עייפה ולא היה שום פתרון לזה.
היום אני מבינה שאני אדם כזה שמתעייף מהחיים במהירות. מספיקים לי מינונים קטנים של מציאות כדי להתעייף ואז אני צריכה לישון. לא לאכול.
אולי הדרך לצאת מזה היא להשיג קצת עזרה, לשבור את מעגל העייפות ואז לשבור את מעגל האכילה הגרועה. עוד דרך היא להחליט שאת מתחילה באכילה טובה (להוריד סוכר קודם כל) - מתשיהו תביני שאת בעצם עייפה ותלכי לישון....
אני למשל הבנתי שקפה היה במקום לזוז. אולי כתבתי את זה כבר. אבל קפה שווה לי ישעור התעמלות או הליכה - הוא מחמם אותי, ממריץ אותי ועושה לי תחושה טובה בכל הגוף. הבעיה שזה מחזיק שעה, מרוקן אותי מכל המשאבים האמיתיים שלי ולא נותן כלום בתמורה - לא חיזוק שרירים לא חיזוק לב ריאה, בקיצור מפתה לרגע ומשאיר אותו בלי כלום.... אדון אפור אמיתי.
אני כבר חודש בלי קפה ויש לי הרבה יותר מרץ מבעבר ואפילו התחלתי שיעור פילאטיס אתמול....
את רוב אכילת היתר שלי אני עושה כשאני עייפה. פשוט אסור לי להיות עייפה!!! זה אומר שאני צריכה לעשות פחות ממה שאני עושה אם אני מתעייפת מדי.... קל להגיד כשהילדה הקטנה שלי כבר בת 11 ולא יונקת בלילה... באמת הכי השמנתי אחרי הלידות שלי כשהייתי עייפה ולא היה שום פתרון לזה.
היום אני מבינה שאני אדם כזה שמתעייף מהחיים במהירות. מספיקים לי מינונים קטנים של מציאות כדי להתעייף ואז אני צריכה לישון. לא לאכול.
אולי הדרך לצאת מזה היא להשיג קצת עזרה, לשבור את מעגל העייפות ואז לשבור את מעגל האכילה הגרועה. עוד דרך היא להחליט שאת מתחילה באכילה טובה (להוריד סוכר קודם כל) - מתשיהו תביני שאת בעצם עייפה ותלכי לישון....
אני למשל הבנתי שקפה היה במקום לזוז. אולי כתבתי את זה כבר. אבל קפה שווה לי ישעור התעמלות או הליכה - הוא מחמם אותי, ממריץ אותי ועושה לי תחושה טובה בכל הגוף. הבעיה שזה מחזיק שעה, מרוקן אותי מכל המשאבים האמיתיים שלי ולא נותן כלום בתמורה - לא חיזוק שרירים לא חיזוק לב ריאה, בקיצור מפתה לרגע ומשאיר אותו בלי כלום.... אדון אפור אמיתי.
אני כבר חודש בלי קפה ויש לי הרבה יותר מרץ מבעבר ואפילו התחלתי שיעור פילאטיס אתמול....
בדרך לשינוי תזונתי
תודה על התמיכה והחיבוקים
אפילו רק לכתוב כבר שיפר לי את ההרגשה (והאכילה)
הבעל חזר היום מחו"ל לאחר נסיעת עסקים קצרה
הקטנה חולה ולא מסוגלת לישון יותר מ 10 דקות בלעדי
אמא ללי , לא בטוחה שהבנתי לאיזו עזרה את מתכוונת. אין לי הרבה אפשרות לעזרה ביומיום. ההורים שלי עובדים וגרים רחוק, ההורים של בעלי גרים בחו"ל.
לטפל בעצמי, יענו טיפול פסיכולוגי? בין דר, דאן דת. ובכל מקרה עכשיו ממש לא יכולה להרשות לעצמי. אני צריכה לטפל בעצמי בעצמי
משתדלת לצאת כל יום מהבית לכמה שעות לסידורים\חדר כושר\ סתם הליכהברגל\ חברה אחה"צ. הצרה היא שלפעמים בסוף הסידורים ולפני שנת הצהריים שלה אני עוברת בסופר ואז אתן מבינות מה קורה...
נועה, מסכימה לגמרי עם תיזת מעגל העייפות, ולכן אלך לישון מיד כשאסיים לכתוב. גם יעזור לקטנה לישון יותר טוב מן הסתם. היא צריכה את זה וכנראה שגם אני
מה שמציל אותי ומאזן את המשקל וההרגשה זה שאני הולכת למעין חדר כושר כזה פעמיים בשבוע (לוקחת את הקטנה איתי ) ועושה הליכות ברגל. בימים כאלה אני בדר"כ גם אוכלת פחות שטויות
לסיכום, אני קצת יותר אופטימית היום, למרות שהיה יום ממש קשה עם הקטנה
רק טוב
אפילו רק לכתוב כבר שיפר לי את ההרגשה (והאכילה)
הבעל חזר היום מחו"ל לאחר נסיעת עסקים קצרה
הקטנה חולה ולא מסוגלת לישון יותר מ 10 דקות בלעדי
אמא ללי , לא בטוחה שהבנתי לאיזו עזרה את מתכוונת. אין לי הרבה אפשרות לעזרה ביומיום. ההורים שלי עובדים וגרים רחוק, ההורים של בעלי גרים בחו"ל.
לטפל בעצמי, יענו טיפול פסיכולוגי? בין דר, דאן דת. ובכל מקרה עכשיו ממש לא יכולה להרשות לעצמי. אני צריכה לטפל בעצמי בעצמי
משתדלת לצאת כל יום מהבית לכמה שעות לסידורים\חדר כושר\ סתם הליכהברגל\ חברה אחה"צ. הצרה היא שלפעמים בסוף הסידורים ולפני שנת הצהריים שלה אני עוברת בסופר ואז אתן מבינות מה קורה...
נועה, מסכימה לגמרי עם תיזת מעגל העייפות, ולכן אלך לישון מיד כשאסיים לכתוב. גם יעזור לקטנה לישון יותר טוב מן הסתם. היא צריכה את זה וכנראה שגם אני
מה שמציל אותי ומאזן את המשקל וההרגשה זה שאני הולכת למעין חדר כושר כזה פעמיים בשבוע (לוקחת את הקטנה איתי ) ועושה הליכות ברגל. בימים כאלה אני בדר"כ גם אוכלת פחות שטויות
לסיכום, אני קצת יותר אופטימית היום, למרות שהיה יום ממש קשה עם הקטנה
רק טוב
-
- הודעות: 59
- הצטרפות: 27 נובמבר 2008, 13:45
בדרך לשינוי תזונתי
היי, גם אני פה. הגעתי מ גמילה ביתית ממתוקים . אולי נאחד את הדפים איכשהו ונהייה כולנו חבורה מגובשת ושמחה?
פלמונית- כמוני כמוך, בדיוק (רק עם תינוק במקום תינוקת.. P-: )
בשבועות האחרונים פורקת כל עול
_ההנקה מצד אחד מעוררת אצלי רעב תהומי ומצד שני "עזרה" לי לחזור למשקל של לפני ההריון, שגבוה ב 10 קילו מהמשקל הרצוי בשבילי.
ואני עייפה, עייפות מצטברת של חודשים ללא שינה רציפה וזמן איכות באמת לעצמי. אז אני אוכלת. ואז אני עייפה בגלל האוכל הגרוע הזה ועייפה כי לא אוהבת ללכת לישון על בטן מפוצצת לקראת בוקר עם בטן נפוחה שכבר ידעה ימים שטוחים יותר אפילו אחרי ההריון_
_ומה זה עוזר שאני אוכלת אורגני אם אני דוחסת את כל האוכל הנחות הזה עם החומרים המשמרים והמתחלבים והמייצבים והקמח הלבן והסוכר ??
לא יודעת איך להפסיק.
מתחברת מאוד לדף הזה אז החלטתי לשפוך קצת_
קמתי היום עם החלטה- להגמל ממתוקים לחלוטין עדיין לא יכולה / לא רוצה... אבל המצב כה קשה עם האכילה- כבדות, חוסר אנרגיה, עור הפנים מתחיל לתת אותותיו, השיער, מצב הרוח... אז מתחילה עם החוקים הבאים רק ל- 30 יום:
ללא סוכר וללא קמח לבן וקפה
בבוקר רק פירות.
צהריים ארוחה חמה- דגנים, קטניות וירקות (ללא הגבלה מיוחדת)
אחה"צ פירות או דייסת שיבולת שועל או אגוזים עם ירק..
בערב- סלט חובה וגג 2 פרוסות לחם מלא. אפשר ביצה, גבינות רזות, אבוקדו, טחינה...
מותר- עוגיות מקמח מלא שאני עושה מקמח מלא עם שילובים שונים- סילאן, מייפל אורגני, קווקר, בננות, תפוחים, תמרים, צימוקים, קינמון, סומסום, טחינה, מולסה, קוקוס..
אם לא אצליח אתחיל לספור שוב מחדש 30..
לאחר 30 הימים אבדוק איך אני מרגישה ואיך אפשר לאכול מדי פעם משהו "אסור" נגיד פעם בשבוע או רק מחוץ לבית..
אז זה הסיכום להיום בינתיים:
בבוקר אכלתי סלט פירות נהדר ומשביע- תפוז, בננה, תותוים ותפוח
בצהריים תבשיל אורז מלא, עדשים וירקות מבושלים (המון)
אח"כ 2 עוגיות עם תה צמחים
אחה"צ דייסת שיבולת שועל
ועכשיו אכין לי ולבני ביתי סלט טרי וטעים.
יש סיכוי שבעלי יכין פיצה (רגילה). מתכוונת לא לאכול!
אוי, יצא ארוך |-:
בהצלחה לכולן
פלמונית- כמוני כמוך, בדיוק (רק עם תינוק במקום תינוקת.. P-: )
בשבועות האחרונים פורקת כל עול
_ההנקה מצד אחד מעוררת אצלי רעב תהומי ומצד שני "עזרה" לי לחזור למשקל של לפני ההריון, שגבוה ב 10 קילו מהמשקל הרצוי בשבילי.
ואני עייפה, עייפות מצטברת של חודשים ללא שינה רציפה וזמן איכות באמת לעצמי. אז אני אוכלת. ואז אני עייפה בגלל האוכל הגרוע הזה ועייפה כי לא אוהבת ללכת לישון על בטן מפוצצת לקראת בוקר עם בטן נפוחה שכבר ידעה ימים שטוחים יותר אפילו אחרי ההריון_
_ומה זה עוזר שאני אוכלת אורגני אם אני דוחסת את כל האוכל הנחות הזה עם החומרים המשמרים והמתחלבים והמייצבים והקמח הלבן והסוכר ??
לא יודעת איך להפסיק.
מתחברת מאוד לדף הזה אז החלטתי לשפוך קצת_
קמתי היום עם החלטה- להגמל ממתוקים לחלוטין עדיין לא יכולה / לא רוצה... אבל המצב כה קשה עם האכילה- כבדות, חוסר אנרגיה, עור הפנים מתחיל לתת אותותיו, השיער, מצב הרוח... אז מתחילה עם החוקים הבאים רק ל- 30 יום:
ללא סוכר וללא קמח לבן וקפה
בבוקר רק פירות.
צהריים ארוחה חמה- דגנים, קטניות וירקות (ללא הגבלה מיוחדת)
אחה"צ פירות או דייסת שיבולת שועל או אגוזים עם ירק..
בערב- סלט חובה וגג 2 פרוסות לחם מלא. אפשר ביצה, גבינות רזות, אבוקדו, טחינה...
מותר- עוגיות מקמח מלא שאני עושה מקמח מלא עם שילובים שונים- סילאן, מייפל אורגני, קווקר, בננות, תפוחים, תמרים, צימוקים, קינמון, סומסום, טחינה, מולסה, קוקוס..
אם לא אצליח אתחיל לספור שוב מחדש 30..
לאחר 30 הימים אבדוק איך אני מרגישה ואיך אפשר לאכול מדי פעם משהו "אסור" נגיד פעם בשבוע או רק מחוץ לבית..
אז זה הסיכום להיום בינתיים:
בבוקר אכלתי סלט פירות נהדר ומשביע- תפוז, בננה, תותוים ותפוח
בצהריים תבשיל אורז מלא, עדשים וירקות מבושלים (המון)
אח"כ 2 עוגיות עם תה צמחים
אחה"צ דייסת שיבולת שועל
ועכשיו אכין לי ולבני ביתי סלט טרי וטעים.
יש סיכוי שבעלי יכין פיצה (רגילה). מתכוונת לא לאכול!
אוי, יצא ארוך |-:
בהצלחה לכולן
בדרך לשינוי תזונתי
ג'מילה - שיהיה בהצלחה.
אני מאמצת את הרעיון של :להתחיל לספור מההתחלה....ממש כמו שעושים עם אלכוהליסטים,זה גם מפריד בין הימים כך שכל יום לגופו וצריך לעבור רק את היום הנוכחי ומצד שני זה מדרבן לא לעשות הנחות כי עם עושים הנחה אז כל הימים שספרתי עד היום ירדו לטימיון.
אני יעשה את חוק הספירה הזה לגבי עוגות ועוגיות,אני מתחייבת לא לגעת במאפים במשך 30 יום רצוף.
אני מאמצת את הרעיון של :להתחיל לספור מההתחלה....ממש כמו שעושים עם אלכוהליסטים,זה גם מפריד בין הימים כך שכל יום לגופו וצריך לעבור רק את היום הנוכחי ומצד שני זה מדרבן לא לעשות הנחות כי עם עושים הנחה אז כל הימים שספרתי עד היום ירדו לטימיון.
אני יעשה את חוק הספירה הזה לגבי עוגות ועוגיות,אני מתחייבת לא לגעת במאפים במשך 30 יום רצוף.
בדרך לשינוי תזונתי
בהצלחה לג'מילה וא !! ג'מילה, העוגיות שלך נשמעות יאמי יאמי והן תמיד יותר מספקות ומשביעות מהעוגיות ה"מזוקקות"
30 יום במצבי הנוכחי נשמע לי הרבה. אני מנסה הדרגתיות.
בעלי קנה בדיוטי פרי את חבילות הענק של שוקולד מילקה, כאלה שאי אפשר להשיג סתם בארץ. ועשינו הסכם שהוא מחביא אותן וכל ערב , במידה וארצה (כאילו יש מצב שלא) הוא הולך ל"מחבואה" ומקציב לי שורה אחת וזהו. עשינו את זה פעם עם שוקולד אחר אבל כמובן שמצאתי את המחבואה, חיסלתי הכל וקניתי חבילה חדשה להחליף (מביך אותי לכתוב את זה אבל אם כבר נחשפת). אז כזה שוקולד אי אפשר להשיג בסופר, וזה יעזור לי לא לשקר לעצמי.
שוקלת ברצינות בחודש הבא להצטרף לאו איי (OA) הקרוב למקום מגורי.
30 יום במצבי הנוכחי נשמע לי הרבה. אני מנסה הדרגתיות.
בעלי קנה בדיוטי פרי את חבילות הענק של שוקולד מילקה, כאלה שאי אפשר להשיג סתם בארץ. ועשינו הסכם שהוא מחביא אותן וכל ערב , במידה וארצה (כאילו יש מצב שלא) הוא הולך ל"מחבואה" ומקציב לי שורה אחת וזהו. עשינו את זה פעם עם שוקולד אחר אבל כמובן שמצאתי את המחבואה, חיסלתי הכל וקניתי חבילה חדשה להחליף (מביך אותי לכתוב את זה אבל אם כבר נחשפת). אז כזה שוקולד אי אפשר להשיג בסופר, וזה יעזור לי לא לשקר לעצמי.
שוקלת ברצינות בחודש הבא להצטרף לאו איי (OA) הקרוב למקום מגורי.
-
- הודעות: 1668
- הצטרפות: 19 נובמבר 2007, 06:48
- דף אישי: הדף האישי של אמא_ללי*
בדרך לשינוי תזונתי
אמא ללי , לא בטוחה שהבנתי לאיזו עזרה את מתכוונת. אין לי הרבה אפשרות לעזרה ביומיום. ההורים שלי עובדים וגרים רחוק, ההורים של בעלי גרים בחו"ל.
לא התכוונתי למשהו ספציפי, התכוונתי לכל דבר ש את תרגישי שמקל עלייך ועוזר לך לשאת בנטל.
(אני, למשל, הבנתי לאחרונה שאני צריכה קצת זמן לעצמי בלי התינוקת שלי, ולצורך זה אני מחפשת בייביסיטר למספר שעות בשבוע. כמובן שלא כל אחת צריכה את זה, אבל מבחינתי לזהות את הצורך ולזהות משהו שיכול לתת לי הרבה כח, יכול להשפיע מאד על כל מאזן הכוחות שלי, ובתוכו גם על האכילה. עכשיו רק מקווה למצוא כבר . אני נותנת את זה כדוגמא....).
בכל מקרה אני שמחה לקרוא את מרגישה יותר טוב, ושמעתי בעבר נפלאות על OA.
לא התכוונתי למשהו ספציפי, התכוונתי לכל דבר ש את תרגישי שמקל עלייך ועוזר לך לשאת בנטל.
(אני, למשל, הבנתי לאחרונה שאני צריכה קצת זמן לעצמי בלי התינוקת שלי, ולצורך זה אני מחפשת בייביסיטר למספר שעות בשבוע. כמובן שלא כל אחת צריכה את זה, אבל מבחינתי לזהות את הצורך ולזהות משהו שיכול לתת לי הרבה כח, יכול להשפיע מאד על כל מאזן הכוחות שלי, ובתוכו גם על האכילה. עכשיו רק מקווה למצוא כבר . אני נותנת את זה כדוגמא....).
בכל מקרה אני שמחה לקרוא את מרגישה יותר טוב, ושמעתי בעבר נפלאות על OA.
בדרך לשינוי תזונתי
לצערי לא פנויה כרגע לקרוא הכל
אבל מאוד מעניין אותי השינוי שנועה דיברה עליו
להוריד סוכר וחיטה וכו
וגם א. בוקר שהיא לא פירות ואגוזים
אשמח לדעת איך נראה תפריט יומי לדוגמא שלך?
כמה את רעבה?
אבל מאוד מעניין אותי השינוי שנועה דיברה עליו
להוריד סוכר וחיטה וכו
וגם א. בוקר שהיא לא פירות ואגוזים
אשמח לדעת איך נראה תפריט יומי לדוגמא שלך?
כמה את רעבה?
בדרך לשינוי תזונתי
_אשמח לדעת איך נראה תפריט יומי לדוגמא שלך?
כמה את רעבה?_
אשמח לדעת גם @}
כמה את רעבה?_
אשמח לדעת גם @}
בדרך לשינוי תזונתי
פירות לא מספקים את הצורך שלי במתוק.
מהצהרים אני כבר מסתובבת עם התחושה הזו שבא לי משהו...
אני לא רעבה, אכלתי ארוחת צהרים גדולה ומזינה (סלט עם טחינה, תבשיל עדשים, ארטישוק).
ובכל זאת בא לי משהו... מתוק.
אכלתי שני תמרים. לא עזר.
עכשיו אכלתי חצי פומלית. לא עזר.
עוד שניה אני נשברת ושותה קפה (עם סוכר..)
בינתיים מנסה לדחות את הקץ אז כותבת פה באריכות מיותרת...
מהצהרים אני כבר מסתובבת עם התחושה הזו שבא לי משהו...
אני לא רעבה, אכלתי ארוחת צהרים גדולה ומזינה (סלט עם טחינה, תבשיל עדשים, ארטישוק).
ובכל זאת בא לי משהו... מתוק.
אכלתי שני תמרים. לא עזר.
עכשיו אכלתי חצי פומלית. לא עזר.
עוד שניה אני נשברת ושותה קפה (עם סוכר..)
בינתיים מנסה לדחות את הקץ אז כותבת פה באריכות מיותרת...
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
בדרך לשינוי תזונתי
פירות לא מספקים את הצורך שלי במתוק.
פירות לא מספקים את ההתמכרות שלי.
למה חצי פומלית? למה לא פומלה שלמה?
מה עם שייק בננה-תפוח-תמר-קשיו-מים?
פירות לא מספקים את ההתמכרות שלי.
למה חצי פומלית? למה לא פומלה שלמה?
מה עם שייק בננה-תפוח-תמר-קשיו-מים?
-
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
בדרך לשינוי תזונתי
_אני לא רעבה, אכלתי ארוחת צהרים גדולה ומזינה (סלט עם טחינה, תבשיל עדשים, ארטישוק).
ובכל זאת בא לי משהו... מתוק_
זוית שונה:
ד"ר מרקולה טוען, שאם בא לך מתוק אחרי ארוחה - זה סימן מובהק שהארוחה לא מתאימה לך. השילוב בין המרכיבים, או מרכיב שלא טוב לך, או מרכיב שחסר שם. האיזון לא מתאים לך. אולי היית צריכה אורז מלא במקום עדשים? אולי היית צריכה קינואה בנוסף לעדשים? אולי היית צריכה עלים מרים בסלט, כמו רוקט, בשביל האיזון שלך? אולי היית צריכה בארוחה הזאת לא רק ארטישוק אלא גם ארטישוק ירושלמי בכמות וגם ירקות כתומים בתנור?
כל אלה סתם ניחושים בעלמא, סתם רעיונות לסיבור האוזן. אבל לחשוב על זה.
ובכל זאת בא לי משהו... מתוק_
זוית שונה:
ד"ר מרקולה טוען, שאם בא לך מתוק אחרי ארוחה - זה סימן מובהק שהארוחה לא מתאימה לך. השילוב בין המרכיבים, או מרכיב שלא טוב לך, או מרכיב שחסר שם. האיזון לא מתאים לך. אולי היית צריכה אורז מלא במקום עדשים? אולי היית צריכה קינואה בנוסף לעדשים? אולי היית צריכה עלים מרים בסלט, כמו רוקט, בשביל האיזון שלך? אולי היית צריכה בארוחה הזאת לא רק ארטישוק אלא גם ארטישוק ירושלמי בכמות וגם ירקות כתומים בתנור?
כל אלה סתם ניחושים בעלמא, סתם רעיונות לסיבור האוזן. אבל לחשוב על זה.
בדרך לשינוי תזונתי
תפוחים אני לא הכי אוהבת, בננות זה אולי המאכל היחד בעולם שאני פשוט מתעבת.
בסוף נזכרתי שזה לא חייב להיות מתוק אז הכנתי שוב את המנה המנצחת, סלט של עגבניה-מלפפון-בצל-אבוקדו-טחינה (וקצת גרעינים).
סיימתי לאכול את עכשיו ואני ממש מרגישה איך הגוף שלי נרגע (עד הפעם הבאה (-:).
כנראה ש פירות לא מספקים את ההתמכרות שלי._ אבל אבוקדו כן!
אני פשוט מכורה לאבוקדו, יש איזושהי הגבלה לאכילת אבוקדו?
כי אני פשוט מסוגלת לאכול כמויות.
תודה!
בסוף נזכרתי שזה לא חייב להיות מתוק אז הכנתי שוב את המנה המנצחת, סלט של עגבניה-מלפפון-בצל-אבוקדו-טחינה (וקצת גרעינים).
סיימתי לאכול את עכשיו ואני ממש מרגישה איך הגוף שלי נרגע (עד הפעם הבאה (-:).
כנראה ש פירות לא מספקים את ההתמכרות שלי._ אבל אבוקדו כן!
אני פשוט מכורה לאבוקדו, יש איזושהי הגבלה לאכילת אבוקדו?
כי אני פשוט מסוגלת לאכול כמויות.
תודה!
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
בדרך לשינוי תזונתי
בננות זה אולי המאכל היחד בעולם שאני פשוט מתעבת.
האמנם??? סוף סוף מצאת אותך תאומתי האובדת?????
בננות זה איכס!
האמנם??? סוף סוף מצאת אותך תאומתי האובדת?????
בננות זה איכס!
-
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
בדרך לשינוי תזונתי
יש איזושהי הגבלה לאכילת אבוקדו?
לא נראה לי. לדעתי זה הפרי האולטימטיבי (-:
לא נראה לי. לדעתי זה הפרי האולטימטיבי (-:
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
בדרך לשינוי תזונתי
כן ולא, להרבה אנשים עם רגישות לבננה יש לא פעם רגישות לאבוקדו....
אבל אם אין רגישות - לא חושבת שיש הגבלה.
אלא שבגדול גדול כל דבר יכול להיות מזיק כשהוא מופרז. נראה לי שקשה להגיע לרמות האלה עם אבוקדו.
אבל אם אין רגישות - לא חושבת שיש הגבלה.
אלא שבגדול גדול כל דבר יכול להיות מזיק כשהוא מופרז. נראה לי שקשה להגיע לרמות האלה עם אבוקדו.
בדרך לשינוי תזונתי
בננות זה איכס?!
בהחלט!
זה אכן נדיר ביותר, מכל האנשים שאני מכירה בעולם יש רק עוד אחת ששונאת בננות...
קבוצת תמיכה אפשרית בהחלט, כי תמיד שאני אומרת את זה אנשים כל כך מופתעים,
היתכן ששמעו נכון, לא לאהוב בננות? איפה נשמע כדבר הזה...?
(-:
בהחלט!
זה אכן נדיר ביותר, מכל האנשים שאני מכירה בעולם יש רק עוד אחת ששונאת בננות...
קבוצת תמיכה אפשרית בהחלט, כי תמיד שאני אומרת את זה אנשים כל כך מופתעים,
היתכן ששמעו נכון, לא לאהוב בננות? איפה נשמע כדבר הזה...?
(-:
-
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
בדרך לשינוי תזונתי
היתכן ששמעו נכון, לא לאהוב בננות?
מה מיוחד בזה? גם בתי לא אוהבת בננות בשום אופן. במה הבננה מיוחדת לעומת כל הפירות? גם לי יש פירות שאני לא סובלת.
מה מיוחד בזה? גם בתי לא אוהבת בננות בשום אופן. במה הבננה מיוחדת לעומת כל הפירות? גם לי יש פירות שאני לא סובלת.
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
בדרך לשינוי תזונתי
מיוחדת. רוב האנשים לא מסוגלים לעכל את זה שלא אוהבים את הפרי הספציפי הזה. האל יודע מדוע.
בדרך לשינוי תזונתי
_בננות זה איכס
גם אני שונאת בננות! וגם כל דבר שיש בו בננות. לא יכולה לסבול את הטעם. גם לא של אבוקדו
(להרבה אנשים עם רגישות לבננה יש לא פעם רגישות לאבוקדו....)
עוקבת באדיקות אחרי הדף והדף האח (גמילה ביתית)
גם אני שונאת בננות! וגם כל דבר שיש בו בננות. לא יכולה לסבול את הטעם. גם לא של אבוקדו
(להרבה אנשים עם רגישות לבננה יש לא פעם רגישות לאבוקדו....)
עוקבת באדיקות אחרי הדף והדף האח (גמילה ביתית)
בדרך לשינוי תזונתי
למי שפירות לא עונות על צורך במתוק אני ממליצה על אגוזי קשיו ו/או תפוחי עץ מיובשים.
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
בדרך לשינוי תזונתי
וגם למנגו.
אגב, אני לא יודעת שאני רגישה לבננות או למנגו, אני פשוט לא אוהבת אותם. עד כדי סלידה. אש מבחינתי אין צורך לבדוק את זה אפילו.
אבוקדו צורב לי בלשון.
מנגו בארה"ב (מיובא מצ'ילה ומאקוודור) מ-עו-לה. אבל גם שם אני לא יכולה לאכול יותר מחצי עד שלם. יש אנשים שיכולים לגור בתוך מנגו עד סוף חייהם. אני לא כזו. בננות בארה"ב מגעילות פי מיליון מבננות ישראליות. מעבר לזה שהן בננות, ושזה איכס, הן גם ענקיות ומסריחות.
אגב, אני לא יודעת שאני רגישה לבננות או למנגו, אני פשוט לא אוהבת אותם. עד כדי סלידה. אש מבחינתי אין צורך לבדוק את זה אפילו.
אבוקדו צורב לי בלשון.
מנגו בארה"ב (מיובא מצ'ילה ומאקוודור) מ-עו-לה. אבל גם שם אני לא יכולה לאכול יותר מחצי עד שלם. יש אנשים שיכולים לגור בתוך מנגו עד סוף חייהם. אני לא כזו. בננות בארה"ב מגעילות פי מיליון מבננות ישראליות. מעבר לזה שהן בננות, ושזה איכס, הן גם ענקיות ומסריחות.
בדרך לשינוי תזונתי
אגב, אני לא יודעת שאני רגישה לבננות
אני תמיד לא אהבתי בננות, עד כדי סלידה
ולא חשבתי שזה קשור לרגישות או משהו אבל פעם הלכתי לאיזה אבחון (קינסיאולוגיה, נראה לי, ככה כותבים את זה?)
והיא אבחנה לי רגישות לבננות, כך שמאז, במקרים ממש קיצוניים, שאנשים לא מסוגלים לקבל את זה שאני לא אוהבת ורוצים לשכנע אותי בכל מחיר לאכול משהו עם בננות, אני שולפת את ענין הרגישות ורק אז משתכנעים לעזוב אותי בשקט.
זה מדהים כמה אנשים לא מסוגלים לעכל את זה שלא אוהבים את הפרי הספציפי הזה
ואיך בכלל אפשר להשוות לאבוקדו?! זה לא דומה, לא בצבע, לא במרקם, לא בצורה וכמובן שלא בטעם! (-:
אני תמיד לא אהבתי בננות, עד כדי סלידה
ולא חשבתי שזה קשור לרגישות או משהו אבל פעם הלכתי לאיזה אבחון (קינסיאולוגיה, נראה לי, ככה כותבים את זה?)
והיא אבחנה לי רגישות לבננות, כך שמאז, במקרים ממש קיצוניים, שאנשים לא מסוגלים לקבל את זה שאני לא אוהבת ורוצים לשכנע אותי בכל מחיר לאכול משהו עם בננות, אני שולפת את ענין הרגישות ורק אז משתכנעים לעזוב אותי בשקט.
זה מדהים כמה אנשים לא מסוגלים לעכל את זה שלא אוהבים את הפרי הספציפי הזה
ואיך בכלל אפשר להשוות לאבוקדו?! זה לא דומה, לא בצבע, לא במרקם, לא בצורה וכמובן שלא בטעם! (-: