בושות של ילדים

[אנונימי]

_{ראו גם: חוכמות של ילדים ו-ארכיון חוכמות של ילדים}

[טליה_אלמתן*]

בינתיים רק יונתן התחיל לעשות בושות.
בטיול, הוא ראה איש עם נעלי שפיץ מגולפות: "אמא, איזה נעליים יש לאיש הזה?! נעליים של ליצן!"

אני אחפש איזו בושה טובה שקראתי פעם בפורום הורים בוואינט, ואביא את הקישור.

[טליה_אלמתן*]

הנה הקישור אבל להלן החלק החזק:

"אבל- זה הזכיר לי אפיזודה מכיפור שעבר. לקחתי את גוזליי לשמוע שופר בכיפור. אני לא צריכה לספר לכם איך בית הכנסת מלא עד אפס מקום בשופר בכיפור. הסברתי לזהר שכשיש שופר היא יכולה לבקש מה שהיא רוצה (רק , אידיוטית שכמוני, שכחתי לציין בלב). ואז דממת אלחוט, הגה לא נשמע, ציפור לא ציצה, חרדת קודש של יום הדין רק השופר נשמע, ו.. זהר בכוונה מלאה צועקת בקול רם כדי שכל בית הכנסת ישמע "אלוהים, תעשה שאמא שלי לא תלך לעבודה כל הזמן ותשאר איתי בבית ותהייה איתי".
ואני.. לא ידעתי איפה לקבור את עצמי, מהבושה לקח לי שנה לעבור על יד בית הכנסת. ושלא לדבר על מה שזה עשה לי למצפון... "

[צוויליך*]

איזה יופי !!
זכית לשמוע משאלה אמיתית וכנה - עם כל הקהל...

[פשוט_אני*]

D-:
עוד לפני שהיו לי ילדים, באתי אל חברה שלי, ובתה בת השלוש וחצי שאלה אותי: "יש לך אמא, או שהיא כבר מתה?" (יש לי).

[בלה_שנדמה_לה*]

למה הדף שומם?! מעלה אותו לקדמת הבמה.
בטח יש לכם מה לספר.....

<לא, לי אין... אני לא זוכרת בכל אופן. >

[עלמה*]

נזכרתי במשהו שהיה לפני כ-6 שנים שהילד היה בן 4. נחתי בסלון וכשהטלפון צלצל (הוא היה רץ מהר לענות) אמרתי לו שיגיד שאמא ישנה. לא היה לי כוח לקום. אז הוא אמר לאחותי שהיתה מעבר לקו "אמא אמרה שהיא ישנה" פדיחה נרשמה מיד...

[רוח_ערב*]

גם לי יש סיפור: פעוט כבן 3 עלה עם אביו במעלית לפתע הוא פנה אל אחת הנוסעות ואמר לה "את מכוערת כמו הלילה"
האב התפלל שהמעלית תפער את פיה אבל זה לא קרה. (כמובן שלו היה לו מושג מאיפה הילד יודע את הביטוי..)
אותו פעוט הוא סוג של כוכב וכעבור זמן הוא שוב היה עם אביו במעלית ואז הוא פנה לאחד הנוסעים ואמר לו:
"יש לך נוזלת, כדאי שתקנח את האף זה לא נעים לנו.." אכן אין מה לעשות יש דברים שאפשר לראות מגובה מסויים..
האבא שקל להשתמש רק במדרגות כאשר הוא בחברת בנו..

[גם_בלי_שם*]

בת שנתיים הולכת לרופא. בקבלה ישב אדם מבוגר בעל חזות דתית וזקן עבות.
הילדה לוחשת לאמה: מה יש לאיש הזה על הפנים?
אמא: זקן.
ילדה - בלחישה רועמת: אז הוא תיש?

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

דף מעולה...
יום אחד ברכבת, אדם חרדי מתפלל בדבקות רבה פתאום מתעטש וכולו מתלכלך, מסכן...
מתחיל לחפש איזה נייר טואלט - אני עושה כאילו אני לא רואה כדי שלא להביך אותו ואילו הקטנה שלי בזעקות רמות מאוד
"מה קרה לו?" "למה הוא הפסיק להתפלל"?"למה הוא ממהר?"
מאז כל פעם שאנחנו עולים לרכבת דבר ראשון שהיא שואלת זה אם נפגוש את האיש עם האפצ'י...

[מזדהה*]

הבן שלי אוהב לענות לטלפונים (בן 7.5), אבל עדיין לא רכש כישורי שיחה נאותים, כמו להגיד "הלו" או "מדבר ...". בכל מקרה, כל שיחה שהוא עונה לה, היא ממש חוויה - הכל קצר ולעניין. יום אחד התקשר מישהו לחפש את אבא והילד ענה (אבא היה בחוץ). לפתע אני שומעת צרחות בבית "אבא, אבא, רוצים אותך בטלפון", ולאדם בצד השני "מה לעשות אבא שלי איטי".
לא פדיחה?

[אנונימי]

פעם כשעוד עבדתי (רווקה ללא ילדים) התקשרה הבוסית שלי אחותי ענתה הייתה לערך בת שמונה אם אנני טועה. הבוסית לאחר שהכתיבה לה הודעה ביקשה שתשאיר לי את זה על המיטה כדי שאראה כי זה חשוב. אחותי: "לא כדיי, על המיטה יש הרבה בלגן, אשאיר על הטלפון."
נו הבלגן נישאר אבל עכשיו אני "מאשימה" את הילדים.

[טלי_מא*]

מה לעשות אבא שלי איטי".
D-:

[לב_אדום*]

כמה סיפורים חמודים.

אלו סיפורים שרצים אצלנו במשפחה...

• (טוב, הראשון הוא לא כ"כ ברוח באופנית. מתנצלת:) כשהייתי קטנטונת הלכתי עם אמא שלי ביום כיפור לבית כנסת. בדיוק באותו יום הייתה ברית לאחד הילדים. עמדתי עם אמא שלי בעזרת נשים והבטתי למטה. היה שקט מוחלט, דממה כזאת מלאת הוד של יום כיפור. ופתאום מתוך הדממה בוקע קולי ונשמע בכל בית הכנסת: 'א-מ-א, מתי חותכים לו ת'פיפי????'

אמא שלי לא שכחה לי את זה.

• כשהייתי בת 3 בערך נפלתי ופתחתי את הסנטר. אבא שלי לקח אותי לרופא כדי שיתפור לי. כמובן שלא רציתי והשתוללתי ובכיתי. לאחר שהכל נגמר ורגשות ידידותיים יותר כלפי הרופא התחילו להזדחל בקרבי, אמרתי לו 'דוקטור, כואב לי הטוסיק'.

(הוא חייך אליי בנועם ואמר: 'זה לא אני. את צריכה ללכת לרופא טוסיק'.)

• אחותי הייתה ידועה ביכולת שלה לשאול שאלות ישירות ומביכות (זה, דרך אגב, ממש לא עבר לה עד היום). כשהייתה קטנטונת הלכנו לבקר מישהו בבית חולים, ובמסדרון חלפה מולנו אישה כרותת רגליים על כיסא גלגלים. עוד לפני שאמא שלי הספיקה לעצור בעדה (והיא בהחלט זיהתה את 'הסכנה' המתקרבת) ניגשה אחותי אל האישה ובשיא הטבעיות 'דודה, מה קרה לרגליים שלך?'

• כמו כן, אחותי כשהייתה פצפונת, על כל דבר הייתה אומרת 'סוס'. למשל הייתה מצביעה על חתול ואומרת 'סוס'. פעם ראינו איש עם עגלה וחמור. אחותי הצביעה על החמור ואמרה 'סוס'. אמרה לה אמא שלי: 'זה לא סוס, זה חמור'. הצביעה אחותי ברוב חדווה על בעל העגלה ואמרה 'זה חמור'.

[לב_אדום*]

נזכרתי גם בבדיחה שקשורה לעניין:
במשפחה אחת היה פעם צריך להגיע אורח. האבא ידע שהאורח הוא חרומף (אף קטן קטן) ופחד שהילדה תעשה בושות. לכן אמר לה שתלך לישון לפני בוא האורח. אך הילדה רצתה להישאר לראות את האורח. האבא התעקש, והילדה בכתה. בסוף אמר האבא: 'טוב, את יודעת מה, את יכולה להישאר, אבל בשום פנים ואופן אסור לדבר על האף של הדוד'. הילדה הסכימה ואף הבטיחה, וה'דוד' הגיע. הסתכלה בו הילדה טוב טוב ואמרה: 'א-ב-א, למה אמרת שאסור לדבר על האף של הדוד, הרי בכלל אין לו אף???!!!'

[דובשנית*]

כשאחי היה קטן היתה מסיבה כלשהי בגן שלו וכל ההורים הוזמנו. כל ילד אמר בתורו מה המשאלה שלו ואח שלי אמר "אמא - אל תכי אותי".
ועוד פדיחה לאמא שלי - כשהייתי קטנה הלכתי לשכנה וביקשתי "אוכל חם".

[פלונית_לצורך_הענין*]

כשהייתי קטנה הלכתי לשכנה וביקשתי "אוכל חם".
מקסים!

ניגשה אחותי אל האישה ובשיא הטבעיות 'דודה, מה קרה לרגליים שלך?'
לא הצלחתי להבין מה כאן בושה.
זה באמת הכי טבעי שבעולם...

[אמא_נמרה*]

אנחנו גרים בארה"ב והבן שלי טורח לציין בכל פעם שהוא רואה איש "חום" או "שחור". מזל שהוא עושה את בעברית.

[טליה_אלמתן*]

טוב, למי שיש את - שיתחיל לחפור בשבילי באדמה שתבלע אותי!
אתמול לקחנו איתנו באוטו שכנה, אישה צעירה ממש נאה, אבל מה - יש לה בסנטר מספר שערות ארוכות ובהירות מאוד. בזווית הנכונה של האור רואים אותן.
יונתן: "אמא - למה יש לה זקן?"
אווווווווווו! אהההההההה! (סליחה עוד לא יצאתי מהטראומה)

[שרה_ק*]

בהיותי בת 4 ביקרנו את הסבתא של אבא. היא היתה מאד זקנה ומקומטת. אז שאלתי אותה בתמימות: סבתא את כל כך זקנה את כל כך מקומטת מתי תמותי?
אמא שלי התביישה מאד וממש רצתה לקבור את עצמה באדמה!
הייתי בטוחה שכשם שיודעים מתי עולים לכתה א', ומתי מגיעים לסמינר, ומתי מתחתנים - יודעים מתי מתים

[פלונית*]

אחי שינק עד גיל 4: לאשה הזאת יש לינוקים גדולים!
והבת שלי לגיסתי שמקריאה סיפור על כלבים: גם אמא שלי אוכלת עצמות

[טליה_אלמתן*]

והבת שלי לגיסתי שמקריאה סיפור על כלבים: גם אמא שלי אוכלת עצמות

[זהבי_ת*]

ומתי מתחתנים.

באמת מתי? (-;

[סוסת_פרא*]

כשהייתי קטנה הלכתי לשכנה וביקשתי "אוכל חם".

כשאבא שלי היה ילד, הייתה חסרה לו למשחק איזו חתיכת חוט תיל. הלך לחוטי הכביסה של השכנה, וניסה לתלוש חתיכת חוט תיל מהקצה.
יצאה השכנה החוצה כועסת, צועקת עליו (ביידיש?) 'מה אתה עושה?'. אבא שלי רצה לומר שהוא רק רוצה 'חתיכה' מהחוט ברזל, והוא ידע שהיא לא יודעת טוב עברית, אז ניסה להיזכר איך אומרים 'חתיכה' ביידיש. בסוף נזכר ואמר לה בחדווה: 'א-שטיקאלע ברויט' (= חתיכת לחם).
(בושות לאמא הפולניה שלו )

[סוסת_פרא*]

"אמא - למה יש לה זקן?"

וואו טליה, נשמע באמת מפדח.
מה אומרים במצב כזה?


<מתה על הדף>
<דרך אגב, זו אני לב אדום מלמעלה>

[סוסת_פרא*]

"אמא - למה יש לה זקן?"

וזה מזכיר לי, למרות שלא קשור לנושא הדף, אולי אפשר לקרוא לזה חוכמות של עובדות סוציאליות:

לפני כך וכך שנים, הייתה לסבתא שלי ז"ל עובדת סוציאלית שהייתה באה אליה מדי פעם לבקר אותה. (אבא שלי גם ביקר אותה באופן קבוע, כמובן).
כאשר אחותי האמצעית עמדה להתחתן, וסבתא שלי כמובן הייתה אמורה להיות נוכחת בחתונה, כנראה שמַשהו הדאיג את העובדת הסוציאלית.

יום אחד אמא שלי מקבלת ממנה טלפון: 'תגידי, מה אתם מתכוונים לעשות עם הזָקָן של חמותך?'

[חן_נושי*]

כשעבדתי בגן ילדים, אחד הבנים שליוויתי לשרותים אומר לי:
"את יודעת, לאבא שלי יש בולבול מאד גדול!!!"

ואחיין של חבר רואה דוס עם כובע כזה והכל:
"אמא, הנה ליצן!!!"

והבן הפרטי שלי, בדרך לחוף הים עוברים בין שולחנות בית הקפה, הראש שלו בדיוק בגובה של השולחנות.
פתאום נעצר, טוחב אצבעו לצלחת עם אוכל: "אמא, מה הוא אוכל???"

ואותו כוכב, כשהיה בן שנה וקצת. בסופרמרקט מצוחצח בצרפת, ברגע של חוסר תשומת לב שלנו, שולף מהמדף צנצנת זכוכית גדולה מלאה במשהו שעשוי מסלק... טראח! שלוש צנצנות מעליו מתנפצות על הרצפה ומטנפות בסגול כהה קילומטרים!!!! שיייאווו אני נזכרת בזה אני מתחילה להזיע שוב.
רציתי להתאדות! בחיים שלי לא גימגמתי ככה... באמת בושה זאת היתה.

[חן_נושי*]

אה, וגם... אוף זה מצחיק אותי שוב ושוב:
כשאחי הצעיר היה בן... 5 או 6 הלכנו איתו אמא ואני לרופאת השיניים שהיתה איטית ומעצבנת במיוחד.
לקראת סוף הטיפול הוא איבד את הסבלנות באופן סופי והרופאה ביקשה מאמא שלי שתחזיק אותו בכח עד שהיא מסיימת.
המסכן התפתל ונלחם וכשהצליח להשתחרר שאג בכל הכח" "בת זונה!!!!!"
הרופאה מיד אומרת (במבטא רוסי) "לא יפה להגיד ככה לאמא..."

• "אני לא אומר את זה לאמא אני אומר את זה לך!!!!"

[גברת_פלפלת*]

"אני לא אומר את זה לאמא אני אומר את זה לך!!!!"
אמא'לה, שנים שלא ירדו לי דמעות מצחוק!!!

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

המסכן התפתל ונלחם וכשהצליח להשתחרר שאג בכל הכח" "בת זונה!!!!!"
אאוץ' הסיפור הזה משום מה לא מצחיק אותי (בגלל ההחזקה בכוח).

[חן_נושי*]

ברור ברור שזה החלק העצוב בסיפור, מה לעשות.

[טליה_טקאוקה*]

היתה אצלנו חברה שהחליפה חיתול חד פעמי לקטנה שלה. הבן שלי (4.5) אומר לה:"את יודעת זה לא טוב לסביבה..."
היא: צוחקת, נבוכה..."אתה צודק"
הוא: (ברצינות כמובן) אז למה את משתמשת בזה אם זה לא טוב לסביבה?"
היא:עדיין נבוכה..."כי אני עצלנית..."

אני הייתי במטבח והתאפקתי לא להתערב.

[בלה*]

אנחנו במפגש חינוך ביתי, והמארחת שואלת את תמר מה הבאנו לארוחת צוהריים, כדי לא להכין אותו דבר.
תמר: "אימא הביאה פתיתים עם אפונה משבוע שעבר ותירס שנפל מהקופסא"
0-:

הכל נכון!
אבל יש הסבר:
האפונה אכן בושלה יומיים קודם לכן (והמפגש ביום ראשון, לכן יום שישי זה באמת שבוע שעבר), ושמתי אותה עם תירס שבושל עוד קודם. בבוקר של המפגש ניסיתי להעביר אל סיר הפתיתים רק את האפונה, כי התירס נראה לי ישן מדי, אבל ארבעה גרעיני תירס נפלו לי בכל זאת.
עכשיו תקראו שוב את מה שתמר אמרה.

[נ_ע_מ_ה*]

בלה,הרסת אותנו מצחוק

[טליה_אלמתן*]

ושוב בושה של יונתן...
לפני כמה שבועות נסענו לאבא שלי, וכשהגענו הייתי ממש חייבת לרוץ לשירותים. אמרתי ליונתן בבדיחות, תוך כדי שאנחנו רצים לבית של אבא שלי: "בפעם הבאה שאני מזכירה לך ללכת לשירותים לפני הנסיעה, תזכיר גם לי!".
עבר שבוע. אנחנו חוזרים מאיזה מקום בלילה. יונתן צמא. צמא-צמא. צמא-צמא-צמא. כל שתי שניות הוא מבקש מים. אין.
צומת מורשה - טרמפיסטים עולים.
שוב יונתן: "אני צמא!"; שוב אני: "יונתן, אין מים. שכחנו לקחת, אני מצטערת!". יונתן: "אוף! למה שכחת לקחת מים?! כל פעם את שוכחת! שוכחת לקחת מים ושוכחת לעשות פיפי! עשית פיפי?!"

[מורינגה_רותמית*]

טליה, את חמודה.

[דרך_עפר_שם_זמני*]

[גמאמא*]

איזה דף משמח!
לבן השלוש שלי יש כישרון מיוחד, אנחנו קוראים לו "האולטרסאונד", הוא מוציא מהארון הריוניות מוקדמות.
כבר כמה פעמים הוא שאל בקול רם "מה יש ל-X בבטן?" וקבל תשובות מתחמקות, בהמשך התברר שהוא צדק...

[זיו*]

הבן זוג הולך למסור משלוח מנות בקיבוץ עם בת ה-8 שלנו
מתנצל שאינו פרי עמלינו, משום שלא הספקנו.
הילדה בלי למצמץ שולפת - לא נכון, הכנו אבל לא רצינו לבזבז עליכם...
גילוי נאות, עד שאני מצליחה לאפות משהו ועוד מקמח מלא שלא בדיוק מוכר בסביבתנו.

[טליה_אלמתן*]

לא נכון, הכנו אבל לא רצינו לבזבז עליכם...
איי-יי-ייי... אאוץ'!

[זיו*]

"החתול הזה קורא מחשבות"

[טליה_אלמתן*]

אחרי כל הבושות שיונתן עשה לי, הנה בושה של מיכלי:
היינו בחניה שליד הדואר, עוצרת מכונית, יוצאת אישה, מחייכת אלי ואומרת: "הי". אז אין לי מושג מי זו, אבל מין הסתם היא מישהי מהיישוב, כזה. אין, אין, אין לי זיכרון לפרצופים! מאז שקראתי שמדובר בבעיה נוירולוגית, אני מתכננת להדפיס מאמר בנושא ולהסתובב איתו בתיק או מודפס על החולצה.
בכל מקרה חייכתי חזרה חיוך נבוך ואמרתי "הי" בחזרה, והתחלתי ללכת עם הילדים. ואז מיכלי בקול רם: "אמא, את מכירה אותה?" אז כמובן עשיתי את עצמי לא שומעת, אז כמובן היא שאלה שוב יותר חזק: "נו, אמא! את מכירה אותה?" אז בסוף עניתי: "כן, ככה, שלום-שלום", וחייכתי עוד יותר במבוכה לאישה
נראהלי שזו חניה עם מנחוס, כי שם גם קרתה לי הבושה עם הזקן...

[דרך_עפר_שם_זמני*]

טליה, יש לי בדיוק אותה בעיה, והילדים עושים לי בדיוק את אותה בושה כל הזמן! ("אמא, מי זה?")

[שמילונת*]

בלה קרעת אותי.

[אלטר_אגו*]

צדק פיוטי:
הבעל-לשעבר לקח את הילדים לבריכה. הילד נהנה במים, ואז יצא ואמר "יש לי פיפי".
אבא: תעשה במים.
ילד: נעמד ליד המים ומתכונן להשתין פנימה, כנהוג.
אבא, בדיסקרטיות: בוא רגע, בוא רגע. תיכנס פנימה ותעשה פיפי במים, בלי שאף אחד יראה.
ילד (נכנס למים ועושה פיפי. בקול רם ועליז - והוא, הקול הרם והעליז שלו הוא רם. וגם עליז): אבא, עשיתי פיפי במים בלי שאף אחד יראה!

[זה_כבר_לא_מצחיק*]

כשבני היה בן ארבע התעניין מאוד באיברי הגוף וגם כמובן באיברי המין.
המקום: מסביב לשולחן יושבים סבתא, דוד, ואנחנו (אבא, אמא והילדון) בארוחת שישי (זה היה לפני או אחרי ראש השנה, לא ממש זוכרת).
הבן אמר: "אם יש ראש השנה אז אולי יהיה צוואר השנה, רגל השנה", (ועוד איברים) ו... "פין השנה" - וכמובן צחק וצחק וצחקנו איתו...
הבן לפעמים התרחץ איתי באמבטיה, לכן היה לו את הידע הבא -
הבן המשיך "פות השנה" (כבר הרגשתי מבוכה) "שיער השנה" ו..."לאמא יש הרבה שיער בפות ...וגם ככה מאחורה..." (מסביר עם תנועות ידיים"). S-:

[ילדת_טבע*]

..."לאמא יש הרבה שיער בפות ...וגם ככה מאחורה..."
ענק!!!!

[gani*]

אוי, אני בוכה כאן מצחוק...
בגיל 3 הספר האהוב על הגור היה "ברוך הכיסא". תהרגו אותי למה. זה ספר על כיסא שפוגש כל מיני טוסיקים, והכי הוא פוחד מגברת בביקיני פרחוני עם טוסיק כביר...
יומחד אנחנו מבצעים משימת קניות יחסית בשלווה, אני מלאת גאווה על 3 ילדי המחונכים ואימם המתקתקת, הולכת לי כמו אווזה במורד המעבר, כשלפתע הגור צועק מאחורי: אמא! אני אוהב אותך! יש לך טוסיק כביר!!!!!!!! (מה שנכון - נכון...)

[סוסת_פרא*]

אוי אוי אוי, נקרעתי מצחוק...


דף זה תויג בזה הרגע כ-דף מומלץ !!!

[גברת_פלפלת*]

אמא! אני אוהב אותך! יש לך טוסיק כביר!!!!!!!!
יו, כמה הייתי משלמת כדי להיות נוכחת שם! LOL

[אור_נשי*]

..."לאמא יש הרבה שיער בפות ...וגם ככה מאחורה..."

ענק ברמה לא מתוארת...!!!!! אחד הגדולים!!!!!!!!

[טליה_אלמתן*]

..."לאמא יש הרבה שיער בפות ...וגם ככה מאחורה..."
אוי גם לי זה קרה... מיכלי הקיאה כשהיינו אצל חמותי, ובגלל שראיתי שהיא הולכת להקיא וניסיתי לקחת אותה, יצא שהיא מילאה גם אותי. זה היה באמצע ארוחת שבת. אז נכנסתי להתקלח ביחד איתה, וכשהתקלחנו היא ציינה בפליאה שיש לי הרבה שער בטוסיק (והתכוונה לפות, כמובן). כבר ידעתי שזה הולך לקרות, ובכל זאת הסמקתי כשהיא ספרה בגאווה לגיסתי (המאוד דתייה) שלאמא שלה יש הרבה שער שחור בטוסיק

[פלוני_אלמונית*]

דף ענק. צחקתי המון. הנה השני גרוש שלנו:

• הבכורה שלי בת ה- 4 ראתה אישה מבוגרת ברחוב עם סל .

מיד צעקה : "אמא, הנה ענייה. אני רוצה לתת לה צדקה" (רציתי למות.)

• בבוקר אחד פגשו בעלי והילדה במדרגות את השכנה המבוגרת מהקומה למטה.

השכנה בירכה אותה בבוקר טוב.
בת הארבע ענתה "בוקר טוב זקנה".
בעלי אמר לה: "לא אומרים זקנה, זה לא מנומס". אז היא ענתה בקול "אבל היא זקנה".

שבוע לאחר מכן נתקלו בבעלה. הבעל בירך בבוקר טוב. בת הארבע השיבה : "בוקר טוב. אתה המנקה פה?"

[ג'ינ_ג'ית*]

הילדים האלו הם הנקמה המתוקה במסורת הפולנית לדורותיה.

אגב, מעניין למה "בוקר טוב בחור צעיר" זה בסדר ו"בוקר טוב זקנה" מריח לא מנומס.
אולי כי זיקנה נתפסת כשלילית בתרבות האינפנטילית שלנו. בתרבויות אחרות "זקן השבט" מקבל אטיטיוד אחר.

[אם_הכרובית*]

אנחנו עוד לא הגענו לגיל (הכרובית בת שנה ועשרה חודשים וזרים גמורים לא ממש מבינים מה היא אומרת) אבל כבר מעכשיו מתחילות לחשוב איך להימנע מסיטואציות מביכות כגון אלה (להתקלח איתה עם בגד ים?...)

[בועז_חן*]

אולי כי זיקנה נתפסת כשלילית בתרבות האינפנטילית שלנו. בתרבויות אחרות "זקן השבט" מקבל אטיטיוד אחר.
כי עדיף להיות צעיר, בריא ועשיר מזקן חולה ועני. אפילו אם אתה זקן השבט.

[ג'ינ_ג'ית*]

מילא שיש קיטלוג היררכי בין השניים, אבל איך אחד הפך לנשגב והאחר לנאלח...

[נ_ע_מ_ה*]

בתי בת ה 3, בביתם של סבא וסבתא:

• אמא, בואי לבריכה
• אני לא רוצה
• אז למה באת הנה?

(יענו,ברור שבאנו לסבא וסבתא בשביל להכנס לבריכה שלהם ולא לביקור של בת את הוריה...)

[מונו_לוגית*]

מטיול הערב שלנו, לפני שעה קלה: בן שלוש וחצי, נעמד ליד איש אחד ע-נ-ק-י, הבנתי שעלולה להתעורר בעיה אבל כבר היה מאוחר לסגת, אני מתרחקת בתקווה שידביק אותי רק שבמקום לבוא אחרי הוא פשוט צועק יותר חזק "אמא, תראי איזה בטן שמנה יש לאיש הזה!" האמת, מבחינתו זו מחמאה - ככל שהבטן שמנה יותר כך טוב יותר.אני ממלמלת משהו מתחת לשפם. האיש הענקי צוחק. תודה לאל. ניצלנו.

[אמא*]

דף ענק! כמה צחקתי... (ומסקנה, אסור לשקר לידם, הם ישר חושפים... ויש להם גם זכרון ארוך - זה יכול להשלף ללא התראה גם הרבה אחרי...)

מותר בושות של אמהות?...

לפני כמה שנים יצאתי מחנות בגדים בקניון, זה כבר היה לקראת סגירה והדלתות הזזה (זכוכית) היו קצת סגורות. אז פתחתי אותן לצדדים וכשיצאתי סגרתי אותן אחרי, רק קצת סגרתי, יעני זה נשאר עדיין פתוח. המשכתי ללכת ואחרי כמה צעדים אני שומעת קול אדיר של זכוכית מתנפצת מאחורי. הדלתות שסגרתי קצת, המשיכו בתנופה איטית אך בטוחה להסגר, עד שהתנפצו יחד. הכל.

[צפרדע_ית]

ראשן בן 4.5 קבל משלוח מהסבא, כל מיני שטויות מפלסטיק - שנשברות מיד- וכשהתקשר (ביוזמתי ) להודות, פתח את השיחה ב:"אמא אמרה לי להגיד לך תודה על הזבל ששלחת"...
לאכול אותו...

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

[חוט_השני*]

בא איש שירות של סלקום, נויה יושבת על הספה בינו לבין אבא, פתאום סותמת את האף בהפגנתיות ואומרת
"אבא, עשית פוק!"
אבא אומר לא נכון ואני קוראת לה אלי לנסות לעצור את הבושה אבל היא מסתובבת אם היד על האף וממשיכה לברר את הנושא.
האיש נראה מאוד שקוע בעבודתו ואני מקווה שזה היה באמת ולא מאי נעימות.
הריח, כך הסתבר, עלה מהביוב.

[ניצן_אמ*]

דף מעולה...

[עודד_המחפש*]

אמא אמרה לי להגיד לך תודה על הזבל ששלחת"...
ענק!!

[טל*]

יום אחד שהוצאתי את הקטנה (3 וחצי) מהגן התנהלה השיחה המפדחת הבאה ש"הקהל" הינו שתי אמהות שהלכו אחרינו:
ילדה: "א...מא למה בכית אתמול??"
אני באדישות: "לא בכיתי"
ילדה: "נו...אמא...את כן בכית, אתמול בלילה..."
אני: מנסה להזכר אם אתמול בלילה הייתי רועשת יתר על המידה ולכך התכוונה ואומרת בהיסוס: "לא, לא בכיתי.."
ילדה: "נו..את בכית בגלל שאבא עצבן אותך"

[אמא_בגובה_דשא*]

במקום ציבורי, עברנו ליד משפחה שהתיישבה מאחורי גדר-חבלים.

בת 5: למה אסור לשבת שם והם יושבים שם?
אני: (בשקט) אני לא יודעת.
היא: (פונה אליהם) אתם יודעים? החבל הזה הוא סימן שאסור לעבור כאן.

< לא, לא רציתי לקבור את עצמי, האמת שהייתי די גאה בה >

[עפרה_שחר*]

עוד! ! !

[דניאלה*]

בת שנתיים וקצת מקבלת "כיבודים" בשקית מרשרשת מילדה בבריכה.
רצה אליי, מנופפת וצועקת בקולי קולות:
"אמא תראי, זה ג'אנק!"

(ככה קוראים אצלנו לכל מה שבא בשקיות מרשרשות)

[ריחות_של_יסמין*]

מציעה לשנות את שם הדף ל: חוכמות של ילדים
לא ראיתי בכל הדף המצחיק הזה סיבה אחת לבושה...רק תענוג צרוף
נראה לי שהבושה היא רק בראש שלנו, המבוגרים
(אולי בגלל שהאמהות שלנו התביישו בנו?)

[ריחות_של_יסמין*]

אני רואה שכבר יש דף כזה... לא מצליחה כרגע לחשוב על משהו יותר טוב...

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

"אמא, לאבים (=אבות) יש בולבול?"
כן.
"ולאמהות אין בולבול".
נכון.
"ולכל הדודים ברחוב יש בולבול?"
כן.
"אז בפעם הבאה שאני אראה דוד ברחוב, שהוא רוצה להגיד לי משהו, אני אשאל אותו: יש לך בולבול?"

[פלוני_אלמונית*]

והבן שלי טורח לציין בכל פעם שהוא רואה איש "חום" או "שחור". מזל שהוא עושה את בעברית.
הבת שלי בדיוק בקשה ממני שאת הילד הבא היא לא רוצה שהוא יהיה כמו הילד החום שהם למדו עליו שלא נתנו לו ללכת לגן בגלל שהוא היה חום (אחרי תחקיר גיליתי שהילד הזה הוא מרתין לות'ר קינג ג'ר...

[יער_ה*]

אז בפעם הבאה שאני אראה דוד ברחוב...
מעולה!
קרוטונית, את הבנת את ההיגיון שלו?

[צפרדע_ית]

ראשלישית בת שלש ותשעה חודשים בסופר מרקט, צופה בעניין רב בשתי עובדות נקיון אתיופיות משוחחות בניחותא, ומצייצת בקול רם (+הצבעה) "אמא תראי! הן מתאימות זו לזו!!!"
אוי
ץ

[צפרדע_ית]

ואחד מהנסיך - כשהיה צעיר (מאוד) וטייל עם אמו במאה שערים, וצווח בהתרגשות הראוייה: " יש כאן קונילמלים, ה מ ו ן קונילמלים!!"
ץ

[צפרדע_ית]

בהמשך לחכמה של בת השנתיים מאתמול - שנאמרה בבית וזכתה לרעמי צחוק וכיתוב מידי ב חוכמות של ילדים "כו לם בנים" (זאת אומרת כולם מעצבנים), היום במס הכנסה (מה לעשות) הזאטוטה המשיכה באותו הקו וצווחה על הפקידה תוך כדי ניפנופי ידיה השמנמנות: "את בנת!! את בנת מואוט מואוט!!!" (מעצבנת מאוד מאוד)
<תכל'ס צודקת, אבל בכל זאת פאדיחה...>
ץ

[תמרול_ה*]

_"אמא תראי! הן מתאימות זו לזו!!!"
אוי_
מעולה!

[ילדת_טבע*]

אנחנו בחוג חינמי של מוסיקה לפעוטות. בתום החוג חיפושית ממשיכה לשחק עם אח שלה במתחם. גברת אחת ניגשת אלי בחיוך ושואלת כמו תמיד "שתיהן שלך?" חיפושית ממהרת לתקן שבמבי הוא בן והיא בת "את רוצה לראות את המושקה* שלי?" אומרת הקטנה ובלי לחכות לתגובה מתחילה להוריד מכנסיים...<
<*מושקה זה קיצור של פמושקה, ועל זה כבר נאמר מאיר שלו מאחוריך!>

[חוט_השני*]

גיסי מגיע לארוחת ערב משפחתית לראשונה עם החברה החדשה.
אחרי פחות מחצי שעה, בת כמעט 4 פונה אליו: "נו, מתי כבר תהיה אבא ?"

[אילה_א*]

"נו, מתי כבר תהיה אבא ?"
קרה לי משהו דומה כשפעם הכנו לבקר חברים של האקס הילדה אמרה לי יש לכם ילדים ? עניתי שלא והיא אמרה למה אין לכם ילדים
כדאי לכם ילדים
אני מבקשת ממכם להתאמץ על זה

[טדליק_נהנאנע*]

לא ממש פדיחה, אבל לא מאד נעים.
היום נסענו ברכבת תל- אביבה. בוצקיון היה עלי במנשא, על הבטן עם הפנים אלי (למרות שהוא כבר בן שנה ושמונה, לא מצאתי תנוחה שנוחה לי על הגב).
אני מוציאה ארנק על מנת לשלם במכונת הכרטיסים המופעלת ע"י מגע במסך.
רואה בקשה להעביר כרטיס אשראי, ומעבירה.
פתאום אני רואה שהחיוב הוא 198 ש"ח והמכונה מתחילה לירות כרטיסים האחד אחרי השני.
ואז אני שמה לב שהאקרובט הקטן שולח ידים אחורה, אל המסך ונוגע בו בלא הרף.
מסתבר שהוא החליט כי אנחנו נוסעים להרצליה 12 פעמים היום.
נאלצתי לפנות אל הקופאית, נבוכה אם גם משועשעת מה וקיבלתי החזר.
לפחות הוא חסך לי הליכה לכספומט, מכיוון שהיו לי 3.70 ש"ח בארנק....

[אמא_נמרה*]

לא ממש פדיחה, אבל

בביקור אצל חברים חדשים - הנמרון מכריז "כשאנחנו מגיעים הביתה חרי שאנחנו בגינה, אמא שלי מכינה ארוחת ערב מיד ברגע אחד" , וזה כאשר האמא המארחת מג'נגלת בין כמה ילדים, אחרי יום עבודה ואין לה בכלל כוח לבשל (מאד מבינה אותה).
ואם זה לא הספיק, אז הוא מוסיף שמן למדורה "אצלנו בית מאד מסודר, לכל דבר יש מקום". וזה כשאנחנו מתארחין בבית שזקוק לטאצ' של פלייליידי.

צריך לעבוד על ביקורת בונה (דוגמא אישית ,דוגמא אישית, דוגמא אישית ).

ואני "יוצאת" מזה בכך שאני אומרת למארחים "אני שמחה שזו החוויה שלו מההתנהלות בבית, מאד מעניין מה הילדים תופסים ומהי המציאות...".

מעניין שגם דברים טובים, בהקשר מסוים יכולים לתת הרגשה לא נעימה.

[אמא_נמרה*]

ואחד מהנסיך - כשהיה צעיר (מאוד) וטייל עם אמו במאה שערים, וצווח בהתרגשות הראוייה: " יש כאן קונילמלים, ה מ ו ן קונילמלים!!"

שלי היה צועק "אמא , תראי, יש כאן המון ערבים וחב"דים".

לא ברור לי למה הוא חושב שחרדים הם או ערבים או חב"דים (בכלל, חב"דים הם בעיניו גזע אחר של אנשים. לא יודעת למה)

[צפרדע_ית]

נמרה, זה בסדר, גם לגבי החרדים חב"דים הם גזע אחר של אנשים (הכי קרוב ליהודים אמנם, בל אחר...)

אגב, גם ביתי זקוק לטאצ' של פלייליידי אתם באים?
ץ

[טלי_ופיצקה*]

אצלי זה קרה הפוך-חברה של הבת שלי,נכנסה ושאלה אותי:"למה הבית שלכם כזה מלוכלך?..."
<בטח שסיפרתי את זה לאמא שלה,שתתפדח!>

[שביל_בצד*]

הבת שלי לאמא שלי על הנמלים בביתה: "זה בגלל שאתם לא מקפידים על הניקיון"

[צפרדע_ית]

חייבת לשתף...
בעת ביקור הקבס"ית, כאשר כולנו מקפידים הקפדה יתירה על התנהגותינו, הראשנים הבוגרים דואגים להראות עסוקים בת הארבע כמעט - משתדלת להרשים בידיעותיה הרבות ובשאלותיה המדהימות - והרביעית בת השנתיים וארבעה חדשים - מקפצת בחדווה על הטרמפולינה.
ו ל פ ת ע - בתוך השלווה - נופלת כוס מן השולחן ומתנפצת על הרצפה...
הס מושלך בחדר, איש לא זז - ומכיוון הטרמפולינה מצייץ קול חביב (אך רועם למדי): " פאק "!!!!!
ץ

[אלטר_אגו*]

הילדה ורבלית לגילה!

[בלה_שנדמה_לה*]

הס מושלך בחדר, איש לא זז - ומכיוון הטרמפולינה מצייץ קול חביב (אך רועם למדי): " פאק "!!!!!
מעניין, את החלק הזה לא סיפרת לי D-)


גם ביתי זקוק לטאצ' של פלייליידי אתם באים
תגידי, אני אבוא בשמחה גם לזה.... (אחרי שהעבודה ההיא תהיה מוכנה להגשה)