גמילה ביתית ממתוקים

[א*]

החגים האלו הורסים אותי.צריכה עזרה.
כנראה שעברתי מתישהוא את מינון הקמח/סוכר/גלוטן שלאחריו הגוף יוצא מאיזון וההתמכרות משתלטת ,מאז אני במאבק יומיומי נגד חשק ורעב למתוק ולפחמימות.
רוב הזמן אני מצליחה לא לאכול שטויות,אבל זה לא מספיק לי,אני רוצה לחזור למצב שהיה קודם שבו לא היה צורך בהתאפקות כי לא היה חשק ורעב למתוק,לא רוצה מאבק יומיומי ותחושה של עונש.
הבוקר החלטתי לחזור לאט לאט לאיזון,ולהתחיל מלאכול כמה שבא לי מאוכל יותר בריא . אך אני לא מפסיקה לאכול ולא שובעת/נרגעת.
הנה מה שהספקתי לאכול עד עכשיו ,לפי הסדר :נס קפה, בננה,אפרסק,אפרסמון, תה עם נענע וכפית סופר, נס קפה, אפרסמון,חבילת(!) גבינת אריקוטה עם 5 קרקרים מחיטה מלאה, שקית שלמה של אדממה של סנפרוסט,פירה מ 1 תפוח אדמה וחצי בטטה עם חמאה וחצי חבילת גבינה לבנה.

אכלתי מלא .אני רעבה (!!!)
מה עושים?

[דנה_ה*]

אולי לנסות כמה ימים להימנע לחלוטין מסוכר ופחמימות מעובדות ואולי גם מדברים שעושים לך התמכרות (תפוחי אדמה למשל?) ואחרי כמה ימים (1-5 תלוי איך תרגישי) להחזיר בהדרגה ובמידה שנוחה לך?
אצלי היום הראשון הוא קשה ואח"כ נהיה קל ובלי שום משיכה לפחמימות.

[ממ*]

_אכלתי מלא .אני רעבה (!!!)
מה עושים?_

1. מסטיק ללא סוכר. זה לא מדהים, אבל זה עוזר לעצור את הסחף.
2. להכריח את עצמך להתעמל 20 דקות עד חצי שעה. אפילו אם אכלת הרגע (דבר לא יקרה). כפיפות בטן, לקפוץ בחבל אם יש לך בבית, לעלות על שרפרף ולרדת ממנו כמה עשרות פעמים, לשבת על הטוסיק עם רגליים מושטות קדימה ולהתקדם באמצעות הרגליים (כך גם הטוסיק מנקה את הרצפה ) . זה נותן תחושה טובה, קצת מדכא את התיאבון, וגם מחזיר תחושת חיוניות לגוף, ונותן תקווה...
3. לצאת מהבית, גם עם הילדים, לאיזו גינה. בחוץ שוכחים את המקרר.

[ממ*]

וגם מה שדנה ה אמרה. פשוט הצעתי משהו למקרי חירום, לעצור את הסחף ע-כ-ש-י-ו.

[יול*]

החגים האלו הורסים אותי.צריכה עזרה.
גם אני. חגים ואירועים משפחתיים.
בשבועות האחרונים שמרתי על איזון יחסי והרגשתי כל כך טוב. כבר זמן מה שלא נכנסו הביתה מתוקים בכלל, ותמיד הצלחתי להסתדר עם פירות, ירקות, קרקרים מסוגים שונים כדי לעצור נפילות, התפלקויות, קרייבינג וכד' וזה עבד בסדר, אפילו הצלחתי לרזות קצת (מטרת משנה משמעותית מבחינתי).
ועכשיו בימים האחרונים, ב-ל-ג-ן.
פתאום יש גלידה בבית (פתאום עאלק, אני קניתי, שני טעמים שונים..) ואני לא מצליחה להתאפק ולאכול מעט כל פעם כמו שהבטחתי לעצמי. אתמול אכלתי שתי חבילות שלמות של m&m! אני מתה על זה, זה ממתק נוסטלגי שמתחבר אצלי להמון דברים (רגשיים מן הסתם) אבל הוא הזבל האולטימטיבי כי חוץ מסוכר יש בו גם צבעי מאכל מהסוג שידוע כמסוכן (צהוב סנסט וטרטרזין) ובכל זאת קניתי ואכלתי.... וברור שהכל מתחיל מאירוע שהיה לפני שבוע שכולו פשטידות מקמח לבן ועוגות מסוכר וקמח לבן, ואחרי כמה ימים של לאכול את כל מה שנשאר מהארוע אני כבר עמוק בפנים ולא מצליחה לבלום את הנפילה ולעלות חזרה על מסלול מאוזן יותר.
וגם חזרתי לשתות יותר קפה (נהיה יותר קריר, בקיץ לא יכולתי לחשוב על זה). וגם תקופה לא קלה רגשית אז כל מיני חוסרים שמנסים להתמלא דרך האוכל.
וגם מרוב בישולים לארוחות חג ואירועים כבר אין לי כוח לבשל בשגרה, אז אוכלים במקום זה ג'אנק מהמקפיא שברובו עשוי מקמח לבן בתוספת חומרים כאלה ואחרים.
בקיצור,כמו שג'וני מיטשל אומרת: ...help me i think im falling

אני גם מנסה לחזור ואוכלת מלא ומרגישה שאני לא שבעה.

להכריח את עצמך להתעמל 20 דקות עד חצי שעה
לצאת מהבית
תודה על התזכורת.

[ניצן_אמ*]

טוב, אני פשוט אוכלת בארוחות החג את הבשר. בשר וסלטים רבים. יוצאת שבעה ומלקקת שפתיים.
אני לא יודעת מה להציע למי שרוצה להתנקות, וגם לא לסבול מקנדידה, וגם לא לאכול חלבון מן החי...
בתור התחלה, כשאני במצב טוב, נקי ובריא אני פשוט לא "רואה" את הצהוב שיש על השולחן. כשיש צהוב (פסטה, לחם, אורז, גבינה, רוטב שמנת, ועוד ועוד) אני לגמרי "מדלגת" עם העין. כשאני במצב לא טוב אני לא רואה דבר פרט לצהוב. כל השאר זה קישוטים מסביב לצהוב.
מוכר?

בחודשים האחרונים הייתי טבעונית לא מרצון, וזה היה מאד קשה. חזרתי לפריכיות כוסמת ואכלתי טופו (טפו!) וחומוס, כמו גם תבשילים תאילנדים שמבוססים על ירקות, טופו (טפוו!!!) חלב קוקוס ואטריות כוסמת (פלא שאני לא נראית כמו כוסמת עם טופו. נשבעת לכם...) הייתי כמו נפיחה מהלכת זוועה. גם עליתי במשקל, הייתי מאד מאד עצבנית (בהשוואה לעצמי) נשר לי טון שיער, ובאופן כללי מצבי היה ירוד מאד. לפני כחודש סוף סוף חזרתי לאכול חלבונים מן החי בהדרגה. עכשיו אני בתהליך של הפטרות מהאיכס שאכלתי (קצת פרופורציות יא ניצן! בלי לחם, בלי סוכרים, הכל אורגני, קצת אורז שפילחתי פה ושם, והרבה ירקות מבושלים (שנראים כמו סחבות לעומת אחיהם החיים)) וחזרה לתזונה שמיטיבה איתי כל כך! <הרבה ירקות חיים, עלים ירוקים בטונות, וחלבון אורגני מן החי בכמויות>
עוד יש כברת דרך, אבל המצב כל כך הרבה יותר טוב..

הודעה חשובה!!!

שימו נא לב שהגיע הסתיו! הגוף שלנו ממש מסונכרן ועושה מאמצים כנים לזלול כמה שיותר לקראת החורף שצפוי שלא נמצא בו מזון!
אני ממליצה להטען בכמויות גדולות גדולות של ירקות ועלים, גרעינים ואגוזים. <ועוף, ביצים, דגים, בשר...> ולחכות. אוטוטו עובר.
אני מעזה אפילו לשער שה"חגים" האלה אולי ממש נועדו ליצירת האווירה המזללתית שמשמרת את המין שלנו.

[ממ*]

ואכלתי טופו (טפו!)
הי הי! הי! טופו היא חברה מאוד טובה שלי >:)

גם עליתי במשקל,
אבל ממה? מקצת כוסמת ואורז? מעניין. זה באמת מראה שתזונה מיטבית היא דבר מאוד אישי.

הרבה ירקות חיים, עלים ירוקים בטונות
בסלטים? ברסק ירוק?

חלבון אורגני מן החי בכמויות
רק חי? או גם צלוי וכיוב'?

אבל המצב כל כך הרבה יותר טוב..
יופי!

[ניצן_אמ*]

_גם עליתי במשקל,
אבל ממה? מקצת כוסמת ואורז? מעניין._
כוסמת לא ממש קצת :-\, ובהנקה (כלומר שבגדול אני אוכלת כמויות גדולות).

זה באמת מראה שתזונה מיטבית היא דבר מאוד אישי.
זה לא מראה, אבל מאידך, זה באמת מאד אישי. כלומר, זה מאד אישי, אבל לא ניתן להסיק את זה ממה שאמרתי לדעתי.

_חלבון אורגני מן החי בכמויות
רק חי? או גם צלוי וכיוב'?_
גם חי (רצות פה כמויות קרפצ'יו שלא יאמנו... עוד מעט נצטרך להסתיר מהקטנה. היא אוכלת שלוש ארבע (חמש שש) צלחות במכה.) בעיקר צלוי קלות במקרה של בשר, צלוי יותר כשמדובר בעוף, מבושל קלות בביצים, וסושי.

[תמרוש_רוש]

תגידו, מה דעתכן על התיאוריה הבאה: יש קשר כלשהו בין צריכה יומיומית, אינטנסיבית של מוצרי חלב לבין חשק למתוקים מעובדים וזלילות.

(זו רק תחושת בטן שלי, ואין לי איך להסביר אותה)

[ניצן_אמ*]

זה נשמע לי משהו יותר אישי. קשור אולי לקשרים שעשו בילדות - יוגורטים ממותקים, שוקולד חלב וכו'... למרות שאני לא שוללת את האפשרות שזה קשור לחסרים שזה יוצר בגוף. הרבה פעמים כשאוכלים מזון חסר הוא יוצר כמיהה או לעוד מאותו הדבר, או למשהו חסר אחר... מנגנון קצת מקולקל שנובע מזה שאוכלים דברים שלא אמורים. זו תחושתי. אבל אצל כל אחד זה אחרת. כל מקרה לגופו.

[סלט_פירות*]

אני עדיין מחכה. בהמתנה.
מחכה להרגשה של חוסר פיתוי. שמספיק לי מה שאני אוכלת ולא להתאפק ולחפש תחליפים, כי הם הם האוכל האמיתי שלי.
שהמעובדים, הדגניים, המתוקים לא יחכו לי בפינה וכשאראה אותם הם לא יהיו רלוונטים לי.

נדמה לי שאני בדרך לשם אבל עוד לא הגעתי.
לחם כבר פחות מושך אותי. נראה לי שהגמילה משמרים עובדת.

(והגמ"ל של הקטנה בדרך הנכונה. אני ישנה יותר טוב אז הכל יותר טוב).

[יעלפו_מהמושב*]

בכמויות גדולות גדולות של עלים

איזה עלים את אוכלת? ואיך יוצא לך לאכול כמויות גדולות גדולות שלהם?

עצת הסלט בעבודה התגלתה כיעילה מאוד עבורי, ועכשיו כמעט כל יום אני מזמינה את עצמי לסלט בצהריים- הרבה עגבניות ומלפפונים,הרבה כרוב, חסה, עלי בייבי, תירס, פטריות ומעל הכל- טחינה.

חוץ מזה, חזרתי לרוץ ולשחות. מדהים איך הצלחתי לשכוח כמה טוב זה עושה לי. אם יש לכן רבע שעה לעצמכן, צאו החוצה, זוזו. זה יעשה לכן טוב.

[ניצן_אמ*]

בערך ראש פטרוזיליה בכל סלט שממילא יש בו גם חסה ובייבי ונבטים? ראש כוסברה בכל תבשיל? מלא (חצי ראש?) פטרוזיליה בטחינה? ככה. די בקלות.

[יול*]

הגוף שלנו ממש מסונכרן ועושה מאמצים כנים לזלול כמה שיותר לקראת החורף שצפוי שלא נמצא בו מזון!
אה! אז זאת הסיבה לבליסה הבלתי פוסקת בשבוע האחרון. אני כבר מתחילה להבהיל את עצמי עם הרעב הבלתי פוסק הזה ועם כמויות המזון שאני צורכת.
אבל מה שלא ברור לי זה למה אם זה צורך של הגוף וזה מנגנון טוב שאמור לשרת אותי, למה אני מרגישה כל כך רע?
גם רע פיזית, נפוחה, כבדה, חסרת חיוניות. וגם רע נפשית, תסכול, יסורי מצפון, חוסר אונים וכד'.

[בשמת_א*]

_למה אני מרגישה כל כך רע?
גם רע פיזית, נפוחה, כבדה, חסרת חיוניות. וגם רע נפשית, תסכול, יסורי מצפון, חוסר אונים_
כי מה שאכלת, לא היה המזון שמתאים לגוף שלך.
אולי גם השילובים - יש דברים, שיהיו בסדר לגוף כשהם לחוד. אבל בשילוב הם קטלניים.

אגב, אני מאלה שיוצאים במצב מצויין מארוחה של דג עם סלט, אבל במצב ממש סמרטוטי מארוחה של דג עם תפוחי אדמה. הנה שילוב, שדי ידוע שהוא לא טוב להרבה אנשים...

[תמי_אמא_לשתיים*]

תגידו, מה דעתכן על התיאוריה הבאה: יש קשר כלשהו בין צריכה יומיומית, אינטנסיבית של מוצרי חלב לבין חשק למתוקים מעובדים וזלילות.
מנסיוני לאחרונה התיאוריה הזו לא נכונה. אבל - כיוון שבניסוי שלי היה רק נבדק אחד אז אולי לא נכון להכליל.
במהלך השנה האחרונה (שהסתיימה לא מזמן) נאלצתי לעבור שינוי תזונה דרסטי בגלל ההנקה של העוללית והרגישויות שלה. אחרי עשרים שנה של צמחונות אדוקה שכללה הרבה מאכלים חלביים, הורדתי בבת אחת את כל מוצרי החלב (גם הסמויים הנחבאים בתוך מזונות שונים ויש המון כאלו) את כל מוצרי הסויה ואת כל המזונות התעשייתיים (שאף פעם לא אכלתי הרבה מהם, בכל אופן הקפדתי לא להחליף את גבינת הקוטג' בממרח קנוי של חצילים במיונז). אכלתי עוף, ירקות, הרבה טחינה, ביצים וגם לחם (אבל מלא או שיפון ודומיו). היה לי קשה מאוד, ירדתי מאוד במשקל אבל התשוקה למתוק לא פחתה בכלל. הייתי זקוקה מאוד למתוקים שהרשתי לעצמי - חלבה (אורגנית) או שקדיה או תמרים. זה ממש הפתיע אותי שההעדפות שלי נשארו מאוד דומות למרות השינוי הקיצוני שנמשך זמן די רב.

[יעל*]

_ליד הקופה בסופר, איפה שכל הפסק זמן והשוקולדים, עמדתי הערב בתור.
תמיד הפיתוי קשה מנשוא וכמובן שהרבה פעמים אני לא עומדת בו ושמה בעגלה איזה חפיסה או שתיים.
והיום (לא אכלתי שוקולד כבר שבועות) עמדתי והסתכלתי על כל הפסק זמן האלה, הם הסתכלו עלי חזרה,_

(מסז' הולך. אבל אני מתקמצנת )

ומה שאני תמיד חושבת כשיוצא לי לעמוד בקופה עמוסת פסק זמן...זה כמה שערורייתי ולא הוגן זה שזה כל כך זול!!! פינוק כל כך מפתה וכל כך בזול!

מאוד עוזר להימנע גם מקניות בסופר. גם יותר בריא וגם יותר בטוח לפצל את הקניות למקומות שבהם אפשר לקנות את מה שרוצים בלי לעמוד ולבהות בפיתויים האלה כל הדרך לחשבון.

[ניצן_אמ*]

תגידו, מה דעתכן על התיאוריה הבאה: יש קשר כלשהו בין צריכה יומיומית, אינטנסיבית של מוצרי חלב לבין חשק למתוקים מעובדים וזלילות.
עוד משהו על זה. זה נורא תלוי אילו מוצרי חלב. בניגרים יש כמויות גדולות של לקטוז, סוכר חלב. אז הגיוני שתהיה עליה בקריז..

מוסיפה את הסלט של אמא שלי -
ראש פטרוזיליה, ראש כוסברה ובצל קצוץ דק בלימון, שמן זית, מלח ופלפל. מגישים את זה עם כל דבר בערך ואפשר גם לערבב.

[ממ*]

עוד משהו על זה. זה נורא תלוי אילו מוצרי חלב. בניגרים יש כמויות גדולות של לקטוז, סוכר חלב.
מי חבר בקבוצה הזאת? מאכלים שקרובים מאוד לחלב עצמו?

[ממ*]

_עוד משהו על זה. זה נורא תלוי אילו מוצרי חלב. בניגרים יש כמויות גדולות של לקטוז, סוכר חלב.
מי חבר בקבוצה הזאת? מאכלים שקרובים מאוד לחלב עצמו?_

"כאשר אומרים מוצרי חלב ניגר, הכוונה למוצרי חלב נוזליים-ניגרים- נשפכים, כגון: חלב, לבן, אשל, יוגורט, מעדנים.להבדיל מגבינות רכות וקשות."

[ניצן_אמ*]

בגלל זה אמרתי ספציפית ניגרים ולא חלב ניגר. כי כל מוצרי החלב מתחילים בחלב ניגר... אבל אלה שבתום העיבוד (המסיבי ביותר, יש לציין) עדיין ניגרים, יותר גרועים מבחינת תכולת סוכרים.

[ממ*]

אבל אלה שבתום העיבוד (המסיבי ביותר, יש לציין) עדיין ניגרים, יותר גרועים מבחינת תכולת סוכרים.
זה נשמע לי מאוד הגיוני. החלב הוא ממש מתוק לי. כשאני מוסיפה אותו לעתים רחוקות לקפה, זה ממש TREAT. עם חלב הקפה פתאום מתוק!
אגב, נגמלתי מקפה! ואם אני הצלחתי להיגמל מקפה (רק חצי כוס ליום כבר שלושה חודשים), כל אחד יכול להיגמל מכל דבר.

[תמי_אמא_לשתיים*]

ואני נגמלתי מחלב בקפה (לא מהקפה עצמו...)
וחייבת לספר שזה היה שינוי משמעותי. קפה בלי חלב ונעלמו תחושות לא נעימות בבטן. הקלה משמעותית.

[סלט_פירות*]

שתי ארוחות שכללו הרבה סושי, ונסיון די כושל להמנע לגמרי מהאורז - אחת אתמול בערב והשניה היום בצהריים.
במקביל חמותי ודודה של בעלי הגיעו לביקור והביאו מקס ברנר ועוד שוקולדים. הייתי חייבת לטעום.

אני מקווה שאלה מעידות חד פעמיות שלא ישפיעו על ההמשך.

מתחיל להיות לי קשה הבלי-דגנים. חוץ מעניין הסושי, אין לי משיכה לאורז. ולא נוגעת בחיטה.
קינואה לא הפסקתי לאכול, אבל זה לא חלק בלתי נפרד מהיום שלי. פעם פעמיים בשבוע. תלוי אם בישלתי או לא.
אני חושבת להחזיר חלק מהדגנים - כוסמין וקמוט. אבל בלי שמרים. בצורות אחרות אם יש צורך, ורק אם אני מרגישה שהגוף שלי מבקש את זה, בלי תלות (כמו שהיה קורה לי עם אורז, המון תלות. התמכרות אמיתית).

[א*]

אני מתחילה להתאפס על עצמי.
אני כל הזמן רעבה ואוכלת כמעט 6 פ עמים ביום. אבל -מילאתי את הבית בפירות ואני משתלדת שכל האוכל שלי יהיה כמה שיותר זמין וטיבעי
לעבודה אני לוקחת,למשל, 2 בייצים קשות (כי זה ממש סותם תאבון),פירות ,אגוזים וסלסלת עגבניות שרי.

[יול*]

אני מתחילה להתאפס על עצמי.
גם אני. אבל עדיין רחוקה מאד מאיפה שהייתי לפני חודשיים...

לעבודה אני לוקחת,למשל, 2 בייצים קשות (כי זה ממש סותם תאבון),פירות ,אגוזים וסלסלת עגבניות שרי
נשמע מצוין! הלוואי שהיה מסתדר לי לקחת לעבודה תפריט כזה... זה בדיוק איך שהייתי רוצה שיראו הימים שבהם אני עובדת מבחינה תזונתית.

בהצלחה לכולן @}

[ניצן_אמ*]

סלט, נסי כוסמת. זה לא דגן והרבה פחות ממכר. עוד אפשרות ממלאות (קלורית. יותר מזינות מדגנים אבל פחות מירקות מבשר ומשאר הדברים שאת אוכלת) זו דלעת אפויה או נאה, בטטה אפויה וקטניות ירוקות.

[סלט_פירות*]

קטניות ירוקות.
איזה? (חוץ מאפונה. סויה לא טוב לי. קטניות באופן כללי לא כל כך טוב לי.)

[סלט_פירות*]

תראו את זה:
http://www.mouse.co.il/CM.[po]articles item[/po],582,209,41196,.aspx
אמנם רחל טל שיר, והקישור מתוך הכתבה הוא לשיטת קינגסטון, אבל באופן כללי מזכיר את מה שאנחנו עושות פה בדף. עם הקשיים. עם הפיתויים.

[פלוני_אלמונית*]

שעועית בתרמיל? לי קטניות יבשות רע, ירוקות סבבה.
<מתנצלת שאין לי כח לקרוא... תני תקציר?>

[סלט_פירות*]

הכתבה מדברת על ניקוי מרעלים, בלי תוספים ותרופות וחוקנים - גמילה. כשהרעלים הם סוכרים, קמח לבן ושאר לבנים. לאכול כמה שיותר ירקות ופירות חיים ולהתנקות.

אחפש שעועית בתרמיל. לא חושבת שיש עכשיו טרי, אולי קפוא גם יהיה בסדר. סויה גם לא טוב לי (וגם לא לקטנה).

[ממ*]

מתחיל להיות לי קשה הבלי-דגנים. חוץ מעניין הסושי, אין לי משיכה לאורז. ולא נוגעת בחיטה.
למה גם בלי אורז?

[סלט_פירות*]

למה גם בלי אורז?
כי אני מכורה. גם לאורז מלא.

[ממ*]

_למה גם בלי אורז?
כי אני מכורה. גם לאורז מלא._
אה. אורז הוא באמת ממכר. אם איני טועה, ראיתי גם כמה ילדים שמכורים לאורז.
אז באמת כדאי לך לנסות כוסמת, להגביר את צריכת הקינואה (ניסית להכין את זה עם בצל, גזר, קישואים ואפונה וקצת שמן זית? טעים!!), וגם לאפות קרקרים מגרגרי פשתן זה נורא קל וזה מספק תחושה קצת דומה לקרקרים מדגנים.

[בשמת_א*]

האורז הוא לא דגן
? בוודאי שהאורז הוא דגן. וגם התירס.
אבל אורז מלא הוא לא דגן טחון (לא קמח), ולכן מעבר לזה שיש אנשים שאלרגים לאורז או רגישים לאורז, הוא פחות בעייתי מדגנים אחרים.
קינואה וכוסמת אינן דגניים.

[סלט_פירות*]

לאפות קרקרים מגרגרי פשתן זה נורא קל
אם זה נורא קל, איפה המתכון? מבטיחה לנסות.

בינתיים המצב מחמיר. לא מבחינת מה שאני אוכלת (טוב אולי קצת. טעימה פה ושם), אלא מבחינת הסביבה, ואינפלציית המתוקים והלבנים סביבי. עם בואן של האורחות, יציאות לאכול, העוגיות שהן אוכלות עם התה כמה פעמים ביום. והילדות שטועמות גם (עדיף לא להרחיב בעניין הזה. אני נושמת עמוק ומזכירה לעצמי שזה זמני וכו' וכו').
אבל אם אמשיך לדווח פה, אולי הפיתוי יהיה קטן יותר, בתקווה שיעלם.

[ממ*]

בוודאי שהאורז הוא דגן. וגם התירס.
את צודקת. התבלבלתי. התכוונתי ללא גלוטן. אערוך, כדי לא לבלבל את הקוראות.

_לאפות קרקרים מגרגרי פשתן זה נורא קל
אם זה נורא קל, איפה המתכון? מבטיחה לנסות._
איפה ניצן אמ כתבה לי את המתכון?? זה לא היה בדף הזה? האם היה דף נוסף מקביל?

[ממ*]

איפה ניצן אמ כתבה לי את המתכון?? זה לא היה בדף הזה? האם היה דף נוסף מקביל?
ניצן, HELP. האם זה היה בדף הזה? אני לא מוצאת ועברתי על כולו... את זוכרת איזו מלת מפתח? תודה תודה

[ש_י_ר_י*]

יש מתכונים לקרקרים חיים מפשתן בדף מאפים נאים - נראה לי שמופיעים שם בתור "פת שמש". לזה התכוונתן?

[ניצן_אמ*]

אלוהה...
היום הבת שלי (3) הכינה קרקרי פשתן.
לקחה פשתן, כיסתה במים בתוך כוס. העמידה (בחוסר סבלנות מסויים) למשך זמן מה עד שיהיה ג'לי דביק.. מרחה על משטח חיתוך גמיש והניחה בחוץ בשמש.
כבר חוסל.

אמנם תירס ואורז ללא גלוטן, אבל כן בעלי תכולת סוכרים גבוהה ובגדול מוצרים מעובדים. טחינתם לקמח הופכת אותם לעוד-יותר-מעובדים, אבל מצבם הלא טחון לא מזהיר ממילא.

[מיכל*]

יש לי שאלה מוזרה.
אני גם ככה בדיאטה נגד קנדידה, כך שאני די גמולה מהכל. אבל נראה לי שהתמכרתי לפרכיות אורז, היתכן?
זה נשמע לכן הגיוני?

[סלט_פירות*]

נראה לי שהתמכרתי לפרכיות אורז, היתכן?
יתכן. בטח שיתכן. אורז הוא כנראה באמת ממכר יותר משאר הדגנים נטולי הגלוטן. אולי כדאי לנסות לגוון ולאכול משהו אחר במקום ולראות איך זה משפיע.

[הסבה_זמנית_לאלמונית*]

נו, איך קוראים למאפים האלה הקטנים המגולגלים עם השוקולד שכולם מגישים?


גליליות? |יאמי|

[א*]

אני על הפנים !
כמעט חזרתי למקום שבו התחלתי את כל התהליך...כל היום אני מכרסמת עוגיות תעשייתיות דוחות ביבודה ,התנפחה לי הבטן ואני מרגישה כמו בצק.
קניתי מלא פירות וממחר אני אנסה לאכול רק מתוק מהסוג שלהם. זקוקה לדף הזה וחוזרת אליו.

[יול*]

גם אני במאבק מתמשך, זה מעייף! צעד קדימה שניים אחורה (סקובידו).
יכול להיות שזה קשור גם לעונה המתחלפת, כשקר רוצים יותר לאכול, יש שיסבירו את זה בכך שהגוף מכין את עצמו לחורף על ידי אגירת שומן.
ואני מרגישה שזה פשוט יותר נעים לאכול כשלא חם. בקיץ כשכל כך חם לי, כל פעילות מחממת, מעייפת, מכבידה, גם פעילות של אכילה. בחורף זה קל יותר, נעים יותר, מתישב טוב. וכמובן שהסוכרים הם המיידים והמפתים ביותר (כן, עדיין...).

אז הסטארטאפ שלי: מרקים.
מבחינתי מרק זה המאכל האולטימטיבי, טעים, משביע, חמים, מנחם ומרגיע.
אני מכינה סיר ענק של מרק וכל פעם שבא לי משהו הולכת ולוקחת קערה. לפעמים אפילו בלי לחמם (תלוי איזה מרק) לפעמים עם איזה קרקר.
כל פעם אני מכינה מרק אחר, אז גם לא נמאס לי (יש מליון סוגים וכבר ממש השתכללתי) וזו גם דרך טובה לרדת במשקל.
זה לא פותר את בעיית האוכל מחוץ לבית ואת בעיית המתוקים (אם כי לפעמים גם כשבא לי משהו מתוק אני אוכלת במקום זה מרק וזה מרגיע את הצורך. תלוי איזה מרק זה. מרק ירקות אולי לא יעשה את זה, אבל מרק עדשים, אפונה או בצל בהחלט כן). זה כן פותר לי את בעית הלחם, שהרבה פעמים משמש כמזון מהיר וזמין כשאין לי כוח להכין משהו מזין יותר. עכשיו כשיש מרק במקרר אין לי יותר צורך בלחם.

א, בהצלחה עם הפירות ובכלל! אין לי עצות מועילות בשבילך, כי אני באותו מצב בדיוק, אבל תמשיכי לשתף @}
(דרך אגב, יש עכשיו מנגואים טעימים ומתוקים בטירוף! זה בהחלט יכול לשמש תחליף טוב למתוקים הרעים...)

[ניצן_אמ*]

כמעט חזרתי למקום שבו התחלתי את כל התהליך...
טוב שכתבת "כמעט" כי זה פשוט לא מדוייק
בתור התחלה, את חווה אותן כ"דוחות" ומרגישה רע מהן! זה מצב מעולה. זה אומר שהגוף שלך השתקם מאד. את מבינה? קודם, הוא כבר הבין שאין לו ברירה, צריך להפיק מזה את המקסימום ואין טעם "לבזבז" אנרגיה על להודיע לך שזה לא טוב לך. כנראה שניסה במשך שנים והתייאש. ועכשיו זה כבר לא נאה לו. זה מצב משופר מאד!

צעד קדימה שניים אחורה (סקובידו).
זה תיאור טוב, חוץ מזה שזה בד"כ שניים קדימה ואחד אחורה. כל הזמן יש התקדמות. הסטנדרטים עולים. כמו שכבר כתבתי פה כבר הרבה מאד פעמים - לי זה לקח 8-9 שנים, וגם אצלי יש נסיגות מדי פעם. אלא שהיום הנסיגות שלי הן לתקופות שבהן אני אוכלת תפוחי אדמה וקצת אורז. זה מקום טוב לאין שיעור מהיכן שהייתי לפני 10 שנים.

ואני מזכירה שוב את הסתיו. זו תקופה שמתרפדים בה. כדאי לא להלחם בזה.

[ש_י_ר_י*]

לכל אחיותי המכורות לשוקולד -
אולי זו רק אני, אבל בשבוע האחרון היה לי קרייבינג מטורף לשוקולד (אחרי שלא אכלתי ממנו כמה חודשים טובים) והצלחתי להתגבר עליו באמצעות מיץ תפוחים!
כמובן שזה מיץ תפוחים אמיתי ולא מרכז.
הספיקה לי לגימה קטנה כדי שהרעב לשוקולד יעלם לגמרי . ועל אף שאני בטוחה שגם במיץ יש כמות סוכר לא מבוטלת, לפחות זה סוכר מפרי אמיתי, וכאמור מספיקה לגימה ממש קטנה. @}

[ממ*]

אני נוקטת כבר זמן מה בשיטה המתונה. לא מצליחה להיפטר מחיטה וכוללי גלוטן למיניהם, ולא מדגנים, אבל.

1. אני משתדלת להתמקד בפריכיות אורז מלא אורגני ללא מלח. בניגוד לאורז עצמו, הן לא ממכרות. או בלחם שיפון מלא אורגני, שהוא רק מים ושיפון.
2. לא אוכלת פחמימות אחרי שש בערב כמעט בכלל.

מצאתי שזה מונע את פתיחת הסכר אצלי, ואת הרעב לפחמימות בערב. זה היה קצת קשה, אבל זה נהיה יותר ויותר קל.

[סלט_פירות*]

גם אני אחרי נפילה.
למזלי אני כבר מתייחסת לזה כ"אחרי".
לא יודעת מה קרה לי ביום ששי האחרון, אבל לא הפסקתי לזלול מתוקים ושוקולדים. סתם סתם סתם. התחלתי ולא יכלתי להפסיק.
ובאותו לילה לא ישנו. הקטנה הושפעה מזה (מעולם זו לא היתה תגובה ישירה כל כך מצידה). היו לה גזים, ובכתה המון. אוף.
ברור שהפסקתי. וברור שעכשיו יש לי גם סיבה.

מה שקרה כמה ימים קודם - היה לי קרייבינג למשהו מתוק (מפולת שלג שהתחילה מהטעימות שדיווחתי עליהן קודם) וניסיתי להתגבר עליו. מצאתי בבית פצפוצי כוסמת ללא סוכר. פשוט כוסמת מנופחת (כמו שלווה, או אורז. בלי תוספות). אכלתי מזה קצת. זה לא היה ממש טעים אבל מילא אותי.
בערב הבנתי ממה התמלאתי. מגזים! אוף התפתלתי מכאבי בטן.
אני מקווה שזה לא סוף הסיפור של הכוסמת. יש מספיק דברים שעושים לי כאבי בטן.

להמנע מדגנים אני לא לגמרי מצליחה. אבל כן נמנעת מחיטה, אורז (כמעט לגמרי) ומשמרים.

[א*]

זו כנראה באמת מן תקופה או עונה כזאת, אני עוברת לתחילת הדף הזה ורואה שפתחתי אותו בערך השבוע לפני שנה,הסתיו תמיד בעייתי אצלי, בעיקר ריגשית.
ההתדרדרות שלי (שהצלחתי קצת לאזן היום) היא לא רק במה שאני מכניסה לפה אלא בכלל ביחס שלי לגוף,השבוע למשל, לא הקדשתי זמן לבישול והכנת מזון ,זה היה בתחתית סדר העדיפויות שלי, והייתי מדוכאת ועצבנית מהעובדה שקיבלתי מחזור ובדרך כלל אני נורא אוהבת להיות במחזור(אפילו סירבתי להשתמש בתחבושות הרב פעמיות)אני כועסת על הגוף שלי על שהוא לא בהריון החודש ומדוכאת על ההפלה שחשבתי שכבר עיבדתי לגמרי, לא נעים לי לספר אבל - אפילו לעשיית קקי אני לא מקדישה זמן,יושבת חצי דקה וגם אם מרגישה שיש עוד הרבה בבטן שרוצה לצאת, אני קמה באמצע וחוזרת למחשב,מוציאה רק את מה שאין ברירה אלא להוציא ומשאירה את הגוף להתמודד עם כל הזבל והרעל שנשאר בו ושצריך כמה דקות של פנאי ,מקום ושקט כדי לצצאת.
פיזית וריגשית.תקופה קשה לאללה.

[ג'מילה משתוקקת לגמילה*]

שלום לכן, שמחה לחזור לאחר תקופת העדרות.

חודש אחרי שכתבתי כאן בפעם האחרונה נכנסתי להריון (חודש חמישי כרגע).
(א, גם אני כעסתי על הגוף בכל חודש שלא נכנס להריון. בייחוד בכל חודש שאכלתי הרבה, הרגשתי נפיחות ורציתי הצדק הורמונלי. אה, כמובן שגם רצון בעוד ילד.. (-; )
עד לא מזמן סבלתי מכאלה בחילות קשות שבכל פעם שראיתי את הדף הזה במה חדש התמלאתי תחושת קבס נוראית (סליחה, לא אישי.. (-: ) ולא יכולתי להכנס אך ידעתי שאחזור מתישהו לשורות ואשלים את החסר.
אז זהו, הבחילות חלפו, קראתי את שהחסרתי (מחזקת את כולכן) ואני כאן להתפקדות מחודשת, עם שינוי של תינוק מגודל בן שנתיים אשר הפסיק לינוק (כל כך שמחה- גמל עצמו לבד, כנראה בשל ההריון) והריון שהחל כאמור רע פיזית אך עם אך ורק אוכל בריא וטוב, וממשיך, בהרגשה פיזית טובה אך עם המון אוכל גרוע, ורגשי אשמה וכבדות באותה הכמות...
אני ללא קפה כבר חמישה חודשים (גמילה טבעית, כנראה בשל ההריון..)
בחודש האחרון כל יום נחלק אצלי לחצי נעים- אוכל בריא (בדרך כלל כולל הרבה אבוקדו (שאליו, דרך אגב, אני מכורה בדיוק כמו למזונות הקלוקלים- מוכנה לוותר על הרבה בשביל אבוקדו בשל ומתמסר.)), פירות (ממ.. גם תפוזים אין כמוהם!), ירקות, אגוזים, מרקים בריאים.
ואוכל שעושה לי רע (בדרך כלל בחלק השני של היום)- גלידה, פיצה, צ'יפס, עוגות, ביסלי.. (אמנם בכמות לא גדולה אך מספיקה כדי לגרום לי רע מאד)
בעלי האהוב, אשר בדרך כלל רגיש ומתחשב כל כך, החליט שהוא מביא הביתה יותר דברים מתוקים ופיתויים אחרים (מצדיק את זה בטענה שיש פחות יחסי אישות בזמן האחרון P-: ושהוא חייב את זה) ומבקש לתמוך בי תזונתית בכל דרך אחרת פרט ללא להכניס אויבים הביתה.. טוב, לפחות יש את מי להאשים..

ומה רוצה להגיד אחרי כל זה?
קודם כל, בכל זאת חשה המון תקווה כי אני לא אותו אדם שהחל את התהליך לפני כשנה ויש כל הזמן התקדמות.
שנית, אני חוזרת לכאן בכל פעם עם כוחות מחודשים, זה נחמד ואפילו יום אחד של אכילה נעימה שווה כל כך הרבה!
אז יאללה, ההחלטה שלי, הנראית לי מתאימה לאופי התקופה שלי כרגע, היא-
לא לגעת ב-
חטיפים מלוחים מעובדים, צ'יפס, גלידה, עוגות רגילות, שוקולד (לא רוצה לכתוב סוכר כי למשל מעט סוכר קנים שאני שמה בעוגת גזר טובה או ברוטב חמוץ מתוק לא עושה לי רע, ובכלל, לא רוצה להיות קיצונית עם עצמי),
לחם לבן, פיצה (למרות הקמח הלבן)- מותר עד שני משולשים לשבוע, פיתה רגילה (למרות הקמח הלבן) מותר כמנה פלאפל- עד פעם בשבוע.
נראה לי ממש מתחשב, פייר אינף.
הגוף שלי מנוון אבל הליכות רציניות וספורט אמיתי לא מסוגלת לעשות עם הבטן והכבדות. מתחייבת ללכת לפחות ליוגה ולהמשיך לרקוד מעט כל יום בבית.

שבוע טוב, רגוע ומלא בריאות לכולנו, אמן.
@}

[ניצן_אמ*]

וממשיך, בהרגשה פיזית טובה אך עם המון אוכל גרוע, ורגשי אשמה וכבדות באותה הכמות...
אני התחלתי את ההריון בתזונה מדהימה (בשר, ירקות, פירות, עלים, אגוזים הכל אורגני והרוב המוחץ חי) "נפלתי" בשליש השני באורז ובחיטה לתקופה של כחודשיים שבה הרגשתי כל כך רע פיזית כולל התנפחויות ועוד זוועות, ובשליש השלישי תפסתי את עצמי מחדש, והגעתי לסוף ההריון מאד חיונית ועם ספירה מדהימה לגמרי. השינוי לטובה בא בזכות שינוי אוירה רציני ביותר בדמות החזרה לארץ. יש לך אפשרות לשינוי אוירה?
נשמע שחסרות לך קלוריות. אני אכלתי כמעט חצי קילו בשר ביום. כדי להגיע לרמות האלה של חלבון ושל קלוריות בלי דגנים וסוכר צריך פשוט לאכול בלי הפסקה...
אפשר למשל, להכין הרבה דברים מאגוזים ומפירות יבשים (כבד) מרקים זה מצויין. אני זוכרת נכון שאת צמחונית? את רגישה לסויה? לקטניות אחרות?
זה
אוכל בריא (בדרך כלל כולל הרבה אבוקדו (שאליו, דרך אגב, אני מכורה בדיוק כמו למזונות הקלוקלים- מוכנה לוותר על הרבה בשביל אבוקדו בשל ומתמסר.)), פירות (ממ.. גם תפוזים אין כמוהם!), ירקות, אגוזים, מרקים בריאים.
נשמע פשוט נפלא. יש סיכוי להעביר את זה לכל היום? או לא? האם יש לך תמיכה בזה? או שאת מכינה לגמרי לעצמך? חשוב לגייס את הבנזוג ומהר, כי הוא יצטרך לטפל בזה אחרי הלידה, זמן שבו חיוני ביותר שתאכלי ככה.

אני חושבת שברמה המעשית את צריכה להעביר את כל מה שהוא קונה למקום אחד, "שלו" שאת לא מתקרבת אליו ולא יודעת מה יש בו אפילו.
פיצה זה לא משהו שאפשר לאכול "קצת" כשמכורים. יש שם דגנים, סוכרים, מוצרי חלב, שומנים ושמרים - אין לך שום סיכוי נגדה. יותר טוב לעבור לריזוטו ביתי ואז להפחית גם את זה.

כשאכלתי טוב, זה לא באמת שינה אם הייתי נעה הרבה או לא, הגוף הרגיש חיוני וקל. גם בסוף הריון.

עיקר השארתי לסוף - שיהיה בשעה טובה!!!

[בשמת_א*]

נשמע שחסרות לך קלוריות
אני מצטרפת לניצן.
את פשוט לא אוכלת מספיק קלוריות בחצי הראשון.
ולצערי, לא מספיק בשר.
הסיבה שאת אוכלת את הזבל בחצי השני של היום (אני ככה מתלבטת אם לשלוח אותך לדף המפחיד תזונה ללידת תינוק בריא והדף העוד יותר מפחיד הקשר בין תזונה לניוון הפנים והגוף, אבל אם לא תדאגי לעובר שלך עכשיו, מתי תדאגי...) היא מפני שאת לא אוכלת מספיק ולא אוכלת את מה שהגוף שלך זקוק לו ובנוי אליו בחצי הראשון.
אז את רעבה, מאוד, ובמצב הזה את מתפתה לכל מה שעובר.
זה הופך אותך לקורבן קל לזבל.
ממש חבל.

המחשבה שלך צריכה להיות מושקעת עכשיו, בלסדר לעצמך ארוחות עתירות קלוריות בחצי הראשון של היום.
אבל ממש עתירות קלוריות. גם שלושה אבוקדו-אים לא מספיקים לשלב הזה של ההריון.
מתוך מה אפשרי לך לבחור?

[ג'מילה_משתוקקת_לגמילה*]

תודה לכן ניצן ובשמת.
שישי שבת עברו עלי עם הרבה "פיתויים" אשר לפתע לא נראו לי ככאלה , וכמו שזכרתי- ההרגשה כה טובה, אפילו לאחר יום אחד של אכילה בריאה!
מעניין מה שאתן אומרות על הרעב כי מאז תחילת ההריון אני מרגישה רעב רק בבוקר ודווקא מאחר הצהריים חשה מלאות ונפיחות שמבלבלות עלי את תחושת הרעב הטבעית ואולי בשל כך פניתי לאכילה קלוקלת בסימן-
"טוב, אם אני במילא נפוחה אז יאללה לנפח עד הסוף, מה זה משנה.."
אנסה לאכול אחה"צ באופן קבוע אגוזים עם ירקות (מספק ומשביע עבורי) ואז ארוחת ערב מוקדמת- סלט, ביצה, טחינה, חומוס ביתי...
נכון, אני צימחונית, כולל דגים אך בצהריים אוכלת תמיד תבשיל עם קטניות / טופו / סויה.

האם יש לך תמיכה בזה? או שאת מכינה לגמרי לעצמך? חשוב לגייס את הבנזוג ומהר
בעלי רק ראה שאני לא אוכלת איתו את הג'אנק והכריז גם הוא שעובר לתזונה בריאה יותר.. (-:
אני מכינה לעצמי בדרך כלל (כי נהנת ואוהבת להכין).
פיצה זה לא משהו שאפשר לאכול "קצת" כשמכורים
ניצן- נו, ברור שאת צודקת, ניסיתי לעגל בפינות... [-: מוותרת בהכנעה על שתי החתיכות.

[ניצן_אמ*]

בעלי רק ראה שאני לא אוכלת איתו את הג'אנק והכריז גם הוא שעובר לתזונה בריאה יותר.. happy
מקסים
אני התכוונתי לבישולים, לא לאכילה. יש סיכוי שהוא יהיה זה שיכין לך אוכל כזה?

מעניין מה שאתן אומרות על הרעב
אני יותר דיברתי על שובע. דאגי להיות שבעה מדברים טובים.

ניצן- נו, ברור שאת צודקת, ניסיתי לעגל בפינות... blush מוותרת בהכנעה על שתי החתיכות.

שהכל יהיה לבריאות!

[המוסא*]

סליחה שאני נדחף פה בתוך הדיון החשוב של ג'מילה, אבל אני צריך קצת חיזוק והכוונה מחכמות השבט.
היו לי כמעט שלושה חודשים של תזונה כמעט ללא דגנים וסוכר. ההתחלה הייתה מדהימה, אח"כ התחלתי להתעצל, כלומר לא סיפקתי לעצמי מספיק מזון תחליפי, והרגשתי די חלש. בכל מיק, כשעברנו פה לבנגלור חזרתי לסורי ועכשיו ממש הידרדרתי לתהומות. לא רק שאני אוכל דגנים, אלא גם הידרדרתי לג'אנק. לא בכמויות היסטריות ולא באופן קבוע, אבל בא לי לחזור לתחושה הקלילה של המעבר לתזונת בלי דגנים. עכשיו למשל בדיוק גמרתי לנשנש קצת סמרטיז (יאמי) וג'לי בינז שהבאתי מאמריקע.
אז מה אני רוצה? אני מניח שקצת שיחת מוטיבציה ובעיקר עוד המלצות איך להתחיל שוב ומה לאכול חוץ מפירות וירקות ואגוזים - ובלי פנקייק חומוס בבקשה זה נשמע לי נורא \-:

[ניצן_אמ*]

ובלי פנקייק חומוס בבקשה זה נשמע לי נורא
בוא אליי אני אכין לך פנקייק חומוס שתתעלף. בחיי.
אתמול אכלנו אותו עם איזה ממרח שום שמיר שהאיש עשה, ונרשמו ניגובים עם האצבע ישר מהקערית.
אנחנו קוראים להם "חומוסיות" ואני אך מתאפקת לא למרוח עליהם ממרח חומוס (זה כמו לחם בפיתה!)

מה אתה צריך יא עיני? אתה יודע את התיאוריה, יודע שיותר טוב ככה, ויודע שאתה מכור..
חיבוקי?

[רוצה_גם*]

ניצן , מה זה פנקייק חומוס ?
תתני מתכון ,
רוצה להכין גם .
תודה ,ותודה על החיזוק שאת נותנת שעוזר לי להמשיך בדרך .
עד כה לא כתבתי אבל אתן כולן עוזרות לי מאד .

[ניצן_אמ*]

שמעתי את העקרון מחברה, והיה לי קמח חומוס בבית (אנחנו גם טוחנים לבד) כי ככה מכינים ממרח חומוס חי לעצלנים באותו זמן גם שמעתי על האינג'רה שעושים האתיופים מחברה אחרת ומאחותי.

הקיצקצ, באופן אישי וכנראה שבמקביל עם עוד הרבה אחרים, חיברתי זה עם זה ביום של עצלות קיצונית, ויצא זה. קלי קלילות.
לדעתי הכי נוח להכין את הבלילה בממחה כי היא נהיית חלקה ונכנס בה הרבה אויר.

החומרים -
ככה וככה קמח חומוס
מים במידה כזו שהבלילה תהיה נוזלית לגמרי (לא כמו מים, יותר סמיך, אבל ממש לא כמו משחת שיניים, הרבה יותר נוזלי מזה.. נסו וטעו כמו שאומרים )
שמן לבלילה. כמה? ככה וככה. (לא עשיתי פעם אחת אותו הדבר, וזה סבבה לא משנה מה עושים. בחיי)
מלח כה וכה.

משתמשים במחבת נקיה וחלקה ללא שמן (כן, אני עשיתי על טפלון. אפשר על נירוסטה עם עוד שמן במחבת. ואפשר להכין מחבת עם מלח במקום עם שמן כמו שהאתיופים עושים, אבל זה כבר מידע מיד חמישית שקטפתי איפשהו אחר..)

ואז מכינים כמו בלינצ'ס. מחממים מחבת, שופכים לאמצע עם מצקת ומסובבים ככה באויר... מחכים שהצד התחתון יהיה לגמרי מוכן (נפרד לגמרי מהמחבת) והופכים לעוד רגע, וזהו.

יוצאים בלינצ'עסים שאפשר לגלגל בהם ירקות. הכי טעים (לי) זה לעשות מזה ארוחה מקסיקנית עם נתחי בקר דקים נאים (לא חיים, נאים) סלסה חיה (עגבניות וכוסברה בבלנדר), רצועות ירקות ובצל, ופסטו. חגיגה צבעונית.

הערות קטנות לסיום -אם יצאה לכם יציקה כנראה שלא היו מספיק מים.
אם זה מבעבע ומשחים מהר ומרעיש - המחבת חמה מדי!!
אם זה נדבק ולא מתהפך טוב - שמתם יותר מדי בלילה והקדמתם להרים את הלביבה.

יאללה, בשמחות.

---

משתפת שהסתיו נחת עליי קשה קשה... גם מניקה וגם נסיבות אישיות ממש לא פשוטות. בקיצור, התחלתי "לטעום" כל מיני דברים שלא טובים לי.
בגדול הסביבה שלי סופר תומכת. בני הבית אוכלים נפלא, ובתי המדהימה מכינה לי מדי יום אוכל טרי ובריא ("אמא, קחי מלפפון. הנה תפוח. הכנתי לך קלמנטינה. אכלי!") אישי משקיע מאמץ מיוחד לאחרונה. יהיה ממש טוב.

[ג'מילה_משתוקקת_לגמילה*]

ניצן יקרה,
בתך נשמעת מתוקה, וגם אישך.. ובוודאי ש-
יהיה ממש טוב
אבל אם את צריכה עוד לשתף או תמיכה אז דעי שיש לך כאן מקום

[אנד_לוסיה*]

אם את צריכה עוד לשתף או תמיכה אז דעי שיש לך כאן מקום
ממתי מלמדת הביצה את התרנגולת עצה?

[ניצן_אמ*]

אבל אם את צריכה עוד לשתף או תמיכה אז דעי שיש לך כאן מקום
תודה מותק

ממתי מלמדת הביצה את התרנגולת עצה?
EGGזמת!

[רוצה_גם*]

ניצן תודה , אנסה בקרוב את הפנקייק חומוס , אהבתי את הדיוק הייקי במתכון

[רוצה_גם*]

אני רק שאלה ...

לפנקייק , איזה שמן ? זית , קנולה , תירס , חמניות ?

[ניצן_אמ*]

אני שמה זית.
אהבתי את הדיוק הייקי במתכון


לכי ל בישול בהתכתבות תקבלי דיוק יקי.

[המוסא*]

בוא אליי אני אכין לך פנקייק חומוס שתתעלף. בחיי.
בחיים שלי לא התעלפתי. אשמח לחוות את הפנקייק שלך. קרדיט כבר צברת בתור הטריגר של כל העסק הזה.
אשמח גם לחיבוקי! פה בבית אין יחס חם לנגמלים. למברות שמן הראוי לציין שהאישה עשתה לפעמים מאמץ לשים על השולחן ארוחות נטולות כשהייתי חוזר ממסעות ציד.
מוצאת את עצמי אוכלת שתיים-שלוש ארוחות עם בשר ביום
יש כאן איזו בעיה קטנה, לא? הרי במקומות רבים קראתי שלא מומלץ לאכול יותר מדי בשר. יותר מדי as in לא יותר מפעם בשבוע. כי הגוף שלנו לא בנוי לעכל כ"כ הרבה בשר וכי אימהותינו ואבותינו היו אוכלים מעט בשר. טיעונים אבולוציוניים די דומים לטיעונים על אכילת דגנים. ופה אתן אומרות לאכול כל יום והרבה?!?! ואני שואל - מה הייתה האבולוציה אומרת על זה??!????
לאחרונה התחלתי גם לאכול את הגלידה פרווה בטעם דובדבן שיש בעבודה. לא מצליח להתאפק למרות תחושת המלאות הבלתי נסבלת שאני חווה אחורי זה. ממש יכול להרגיש את אבקת הנפט שיש בגלידה הזאת. אני כן משתדל לא לאכול לחם כמעט ואם אני אוכל בשר לא לאכול איתו דגנים. לא מוותר על דייסת הקווקר בבוקר. זה בונדינג עם הנסיך. אולי גם הקור שיש פה בבנגלור בערבים מגביר לי את רצון נשנוש הסמרטיז והג'לי בינז שלי. לא מצליח להביא את עצמי להעיף אותם מהבית.
מה נסגר עם המלחיצון הזה שטוען ש"לפעמים הדרך לנצח היא להיכנע"? למה הוא תמיד צריך להיות כ"כ צודק?

[פלוני_אלמונית*]

אתר שיש בו כתבה מציונת בנשוא מתוק

http://www.publichealth.co.il/128035/En ... this-sweet

[תמרוש_רוש]

פשר לאכול המון מתוק ולהגמל מסוכר לבן. פשוט להקפיד לצרוך אותו ממקורות טבעיים ולא מעובדים (הכי טוב פירות, דבש, אגאבה, תמרים לחים, מיובשים אורגניים.)
זה ציטוט של ניצן מראש הדף, מלפני שנתיים או משהו, ופתאום אני חייבת לתקן בו את השגיאה.
דבש אורגני הוא מזון מעובד.
אז הוא עובד על ידי דבורים, ולא על ידי בני אדם. יופי חי. אבל הוא עדיין מעובד. לקחו את המזון הראשוני, ועבדו עליו.
כבר לא "טבעי", כבר לא raw. מזוקק משהו. הוציאו ממנו את המים, השאירו את הסוכר.
רוצות אותו טבעי ולא מעובד? לכו תמצצו צוף פרחים. ללא הגבלה, מהיום ועד מחרתיים

(אח, אין כמו צוף פרחים. גם אתן הייתן מוצצות את האדומים הקטנים האלה, שבאים בזוגות? או את הכתומים הארוכים יותר, עם הטעם הפחות מתוק ויותר מרווה?)

[ניצן_אמ*]

ופרי? לא מעובד? לוקח הצמח את המינרלים מן האדמה, את אנרגיית השמש ושאר מריעין בישין, מערבב ומטפח לו את המוצא הסופי, נושא הכלים של זרעיו.
וביצים?

אין במשפט שגיאה.
הכל מעובד.
השאלה אם בידי אדם (פוסט מהפיכה חקלאית/תעשייתית) או בידי הטבע היא לא שאלה סתמית.

תמרוש, למה לא קפצת מהמיובשים דווקא? הלא הם בוודאי כבר לא "טבעי", כבר לא raw. מזוקק משהו. הוציאו ממנו את המים, השאירו את הסוכר.
אגאבה? סירופ אגאבה (אם הוא לא RAW, שיש להשיג בחו"ל אבל לא בארץ) הוא מוצר מחומם כמו סירופ מייפל.

הקו דק. אני באופן אישי עדיין מצביעה בעד דבש דבורים טבעי אורגני ולא מחומם, כמו גם הרבה שבטי ציידים, חלקם עד ימינו אנו. פה קרוב, באפריקה.
אגאבה RAW ואורגני, תמרים לחים. דווקא פירות יבשים תעשייתיים אני פחות אוהבת, יש בהם מתיקות שמופרזת לי ומרגישה פחות "חיה" בעיניי.
בקונטקסט המשפט הזה אמור להוות קונטרה לסוכר מזוקק, לממתקים זולים, למאפים עם או בלי שמרים...

[מיכל*]

ומה אתן אומרות על סילאן?
אני יוצאת אט-אט מדיאטת קנדידה חריפה, כך שאני לא ממש מכורה לכלום. (אם כי מתגעגעת נואשות...) סילאן עם טחינה, טוב? רע? עובר?

[ניצן_אמ*]

אני כעקרון נגד סילאן.
סילאן טבעי (ללא תוספת סוכר) הוא זיקוק של תמרים מבושלים. מבושלים בדומה לאגאבה ולמייפל, אבל סילאן הוא גם סחוט - כלומר מאבדים את הקליפה ועוד חלקים, וזה הופך את המזון ללא שלם, ואני אומרת "הופך את המזון לאוכל". ר"ל - אפשר לאכול את זה, אבל לא בהכרח כדאי
סילאן לא טבעי הוא בכלל מחוץ לתחום.
מציינת לפרוטוקול שאני חצי עירקית...

[בשמת_א*]

מציינת לפרוטוקול שאני חצי עירקית...
ומה הקשר לסילאן?
<סליחה על בורותי>

[ניצן_אמ*]

חיפשתי לך ומצאתי בויקיפדיה - "ארץ מוצאו של הסילאן היא עיראק, שם נהגו היהודים להכין מהסילאן חרוסת לפסח – בעלי מלאכה עם מסחטות ניידות גדולות, שהוכשרו במיוחד לחג, היו עוברים בין הבתים וסוחטים תמרים להכנתו."

[בשמת_א*]

אהה! מנהג בבלי עתיק!
השכלתי (-:

[מיכל*]

ואגאבה זה סבבה?
בקיצור, מה נשנוש מתוק שווה?

[המוסא*]

אני כבר מזמן עברתי להמתיק את דייסת הבוקר של הנסיך שלנו עם תמצית פפריקה לא מעובדת ובטח ובטח לא מבושלת, עם כל הקליפות והדברים הטובים שיש בפפריקה במיוחד זו שגדלה בדברצן. וזאת למרות שאמי היא בעצם מבודפשט, אז שיישאר בינינו.
אבל סתם ככה מתוך סקרנות אם יום אחד אחליט להחליף ממתיק - עם מה עיראקים ושאר השוורצס ממתיקים? עם חומוס?

[בשמת_א*]

בתור לא עיראקית אני אומרת, שהדבר העיקרי שאני עושה הוא להמנע מהכיוון המתוק.
לא ממתיקה, ומכוונת לאוכל טבעי או בכיוון מלוח.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

מוצאת את עצמי אוכלת שתיים-שלוש ארוחות עם בשר ביום
למה לא פותחים איזה דף על קרייבינג לחלבונים?
אני לפעמים ממש מתאפקת לא לחמם לי קציצה בערב או לרדת על סלמון מעושן, אחרי שאכלתי ביצה בארוחת הבוקר ועוף בארוחת הצהריים. ולפעמים לא מתאפקת...
וזה חוץ מהנשנושים הנדיבים של קשיו ושקדים כל ערב.
מאיפה זה בא?

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

טוב, לא התכוונתי שאני מונעת מעצמי לגמרי אלא שאני שואלת את עצמי מה המקור של זה, ואם זה לא יותר מדי חלבון.

<מיניקה, עיראקית>

[אמא_ללי*]

גם אני ככה עם צורך אדיר בחלבונים! והבשר בארץ יקר... :-~

[ניצן_אמ*]

אני לפעמים ממש מתאפקת לא לחמם לי קציצה בערב או לרדת על סלמון מעושן, אחרי שאכלתי ביצה בארוחת הבוקר ועוף בארוחת הצהריים.
לא להתאפק!
_את הנורמלית!!!!
זה בסדר!
תשמרי על זה ותיעני לזה!_


גמני מיניקה ועירקית LOL אנחנו צריכות קבוצת תמיכה

בתור_ כן עיראקית אני אומרת, שהדבר העיקרי שאני עושה הוא להמנע מהכיוון המתוק.
לא ממתיקה, ומכוונת לאוכל טבעי או בכיוון מלוח._
אותי גידלו על רז בחליב מלוח (דייסת אורז שהפולנית במגעילותם ממתיקים ) על לחם מטוגן בביצה עם מלח (פרנצ' טוסט) וכך הלאה. אז אני לא אוהבת טעם מתוק אבל שפוטה של דגנים, שמרים ושאר סוכרים מורכבים...

גם אני ככה עם צורך אדיר בחלבונים! והבשר בארץ יקר
כן. וגם גרוע. לא תמצאי יותר organic grass fed אבל אפשר למצוא או זה או זה. ביוקר.
ובאמת הענות לצורך בחלבון חייבת להעשות עם חלבון איכותי. אחרת זה יכול ממש להזיק (כמו שכל המחקרים מעידים. במחקרים בודקים בקר מהסוג הגרוע ביותר בבלי דעת...)

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

איפה מוצאים בארץ בשר בקר שניזון מעשב?

[בשמת_א*]

בשביל חלבונים אני משתדלת להתמקד בעוף אורגני ובביצים אורגניות.
לצערי, הכי גרוע שגיליתי שאני כנראה מרגישה הכי טוב אחרי אכילת דגים )-:
(זו בחירה בין כספית לבין דגים שהואכלו בדגנים S-: )

[ריש_גלית*]

איפה מוצאים בארץ בשר בקר שניזון מעשב?
הקצב השכונתי טוען שהבשר שהוא מוכר גדל על עגלים מרמת הגולן שאוכלים במרעה טבעי. אבל אני עדיין לא מרגישה בטוחה.
בשר הוא התסכול הגדול שלי - יקר ולא נקי ולא ניזון ממה שהוא צריך... אני בקרייבינג כמעט תמידי לקציצות או סטייק פילה )-:.
אה, ולשאלתך - פתאום הבנתי שכנראה יש לזה עוד תשובה: בשר קפוא מיובא מדרום אמריקה. מכיוון שיש שם שטחי מרעה אינסופיים, אני מאמינה (לא חקרתי) שהם אכן ניזונים מעשב. הבעיה - לכי תמצאי את הבשר הזה. פעם היה בשופרסל - בחתיכות של שניים-שלושה קילו, קפוא... ונניח שמצאת ואת באה הביתה עם חצי פרה קפואה - ומה אז? וכמובן, זה קפוא, ונסע אלפי קילומטרים עד המטבח שלך )-:

[המוסא*]

הכי טוב זה ג'לי בינז ובמיוחד ג'לי בינז שאוכלים עשב. יש להם תו תקן שמוודא שהם לא סתם גדלים בכלובים.
מזדהה לחלוטין עם הקרייבינג לבשר. אבל איזה באסה שרוב האופציות הזמינות כ"כ לא בריאות. אני כמעט ירדתי היום על ביג מק.
ובקשר לממתיקים, הנסיך חייב שימתיקו לו את הדייסת קווקר בבוקר, אז ממתיקים לו בסילן (פיכסה) שזה הרע במיעוטו ומשלימים בבננה וצימוקים. כך אני עושה גם כשהוא רוצה תה. אז מה עדיף - דבש אורגני? זה לא יותר ממכר מסילן? או שהכול חרא ולפחות דבש אורגני הוא פחות מעובד ומזיק?
ומה לגבי הצימוקים? יש לנו איזה ויכוחון לגבי זה בבית. אני בעד אבל הספרדיה שלי לא כל כך.

[אנד_לוסיה*]

רז בחליב מלוח (דייסת אורז שהפולנית במגעילותם ממתיקים)
אהה, ארוז קון לצ'ה, מאכל פולני ידוע.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

אבל איזה באסה שרוב האופציות הזמינות כ"כ לא בריאות. אני כמעט ירדתי היום על ביג מק.
היי, לא צריך להיסחף עד מקדונלדס. אצלי, המבורגר טרי ועסיסי מאגאדיר, אדמדם בפנים, משקיט את ההשתוקקות.
מצד שני אצלכם בבנגלור אין אגאדיר. בואו תעשו שבת אצלנו פעם.

רז בחליב מלוח
כן, מעדן ילדות של אמא שלי. לצערה לא זוכה לפרגון רב בבית.

[ניצן_אמ*]

בקר אוכל עשב אפשר לקנות אצל "איתן" (ככה קוראים למפעל) בבית חנניה על כביש ארבע בין בנימינה לזכרון. אכן קפוא ומיובא מהאמריקות או מאוסטרליה. הם מוכרים גם בשר מרמת הגולן, וגם בשר שהוזן בכוסמת ולא בתירס או בתערובת מן החי (כן כן.)
הם טוענים שאוכל כוסמת יותר טעים, אני ממש לא מסכימה. אולי יותר מתוק קצת, אבל באמת פחות טעים בעיניי. גם יותר יקר! (הכוסמת)
עוף אורגני ממש לא עקבי בארץ. לפעמים מלוח בטירוף, לפעמים ענק שאין מצב שזה בלי הורמונים, ולפעמים גן עדן. תמיד קפוא (ממש לאחרונה התחילו למכור טרי בכל מיני מקומות)
דגים זה בדיוק להחליט בין כספית ובין דג חולה מתזונה גרועה. ואגב, דגי בריכות, כולל אורגנים, מקבלים תזונה מחורבנת ולא טבעית, ולכן מה שאומרים על זה שדגים עשירים באומגה שלוש כנראה שלא נכון לגביהם! (כמו שכבר ציינתי, יש מחקר כזה בקשר לבקר, אבל ההכללה נראית לי טריוויאלית, הגם אם לא קראתי בעצמי מחקר כזה.)

רמת הגולן לדעתי במרעה טבעי חלק מהזמן, ואז הם עוברים לפיטום ברפתות.

בקר אורגני קפוא מאדמה או מהרדוף מגיע מדרום וממרכז אמריקה על פי רוב. פעם בכמה זמן יש ברשת עדן בקר אורגני טרי ישראלי מרפתות הרדוף. אלא מה? מדובר בחולבות זקנות, אז לא שיא הבריאות, אבל עדיף מהרבה דברים אחרים.
לשיקולכם.

---

סילאן זה לא הרע במיעוטו. דבש עדיף. אורגני ולא מחומם (מגיע קשה ולא נוזלי) אבל אפשר גם לפזר פנימה צימוקים אורגניים, או להשתמש במעט אגאבה אורגני (בדילוגך הבא, סור נא להולפודז ורכוש לכם אגאבה אורגני וחי)
עכשיו התעמקתי במה שכתבת יותר וראיתי שכתבת בדיוק את זה נו, מעולה, לא? אז מה הבעיות של זותי עם הצימוקים?
אין לי מושג אם דבש ממכר, כי אני לא גנובה על סוכרים, אבל ממה שאני רואה, אישי (שהיה מכור בטירוף למתוקים) משתמש בדבש מעט פה ושם. התמרים הלחים יגמרו אותו

---

רז בחליב מלוח היה גם מעדן ילדות שלי. נראה לי שאני ואמא שלך צריכות לדבר יבדלכ..

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

נראה לי שאני ואמא שלך צריכות לדבר יבדלכ..
דברו, דברו... על צלחת אורז בחלב מלוח. אני בחוץ.
לא ברור לי איך כל המאכלים העיראקיים אותו הדבר, כולם כוללים אורז שבושל למוות, וכולם טעימים בטירוף. הרי זה וטבית ושורבה וכוסה מחשי = אותו הדבר בניואנסים קטנים (ובמינונים שונים של רסק עגבניות).

[ריש_גלית*]

יואו, נהיה פה טעים. הי, פה זה של הנגמלים, כן?
ניצן, מחירים של הבשר של איתן? שווה לעבור שם בדרך לצפון?