הבן שלי נחשף לפורנוגרפיה אנא עצתכם

אנונימי

דף זה עוסק בהתמודדות לאחר החשיפה. למניעה ראו הגנה על ילדים באינטרנט

לשם הרקע הכללי אנחנו משפחה בחינוך ביתי. לילדיי חברים מהמסגרת הרגילה איתם הם נפגשים מדי יום. היום היה אצלינו חבר של הבן (בן 9) והסתבר שהבחור עשה חיפוש בגוגל (ולא בפעם הראשונה) ולשף את בני (בן 8) לצפיה באתרי/סרטוני סקס. איכשהו חשבתי ששמעתי אותם אומרים משהו כשחלפו במדרגות ומייד מיהרתי למחשב לבדוק וראיתי לאיזה אתרים היו כניסות.
שוחחתי עם בני והסברתי כמיטב הבנתי. הבן סיפר שהיה ממש מגעיל לראות וגם בכה. נראה שהם ראו לא מעט כי קיבלתי ממנו פירוט שעושה לי רע.
הוא אמר שהוא מקווה שיוכל להשתחרר מהמחשבות והרגשות שעושות לו ככ רע ומגעיל מבפנים. זה ממש זעזע אותו.
שוחחנו, חיבקתי והרגעתי. ניסינו לעשות תהליך קצר של דמיון מודרך שייתכן שעזר במקצת לנקות את הראש ואת ההרגשה.
אני לא יודעת איך לעזור לו מלבד להציע תמיכה וחיבוק כשקשה. אין לי מושג איך הוא יכול להתמודד עם כאלה תמונות שעלולות להסתובב לו עוד הרבה זמן בראש כמו טראומה...
חסרת אונים ומפחדת ממה שזה יכול לעשות לו מבפנים.
למישהו יש רעיון מה עליי לעשות?
תודה.

עוד משהו, שוחחתי עם אימו של הילד. מסתבר שהיא ידעה כי פעם הם תפסו אותו נכנס לאתרים פורנוגרפים. היום האם דיברה איתו ומסתבר שזה הנושא ה"חם" בימים אלו בכיתה ג' (הייתם מאמינים???????) ומסתבר שהזאטוטים ממש מלמדים אחד את השני להוריד סרטונים שלמים!!!

המרגיעון אומר: "זה גם אישי וגם אנושי"... ואני אומרת: "באשר נפלנו נפלנו..."
אנא עזרתכם.

אצלנו היתה סיטואציה דומה - רק התגובות של הילדים היו קלות יותר , כיוון שהשיפה היתה רק לחזה ותחתונים לא מעבר לכך.
אבל וזה החשוב מכל לדעתי - ישבנו והסברנו שמה שמראים באינטרנט/פרסומות /סרטים זו לא המציאות זה בסרטים בלבד.
אצלנו היה קל להבין כי אבא עורך וידאו והם נחשפו לעריכה ויכלו להבין שזה ערוך ושכך עושים סרטים.
צריך לדעתי לשוחח עימו שזה סרט וסרט עושים כדי שאנשים (מבוגרים)יראו. לספר על המציאות שהיא שונה ונעימה ובאה מאהבה.
עבדתי עם ילדים בני 8-12 ובניתי תוכנית בעקבות אינטרנט וחשיפות מעוותות ולתוכנית קראנו תיקון קלקול (-:.
שבו דיברנו על רגשות ואהבה ולא על טכניקה וזו הנקודה שצריך להדגיש ומשם לחזק.

היי פלונית,
המרגיעון שיש לי בשבילך הולם: קחו זמן להפנמה

עברתי משהו כזה עם הבן שלי כשהיה בגיל דומה (גם אנחנו בחינוך ביתי, וגם הוא חשוף להשפעות חיצוניות)
השיחה אצלנו התחילה כך:
בן: אימא, כשאני אהיה גדול, אני אוכל לאמץ?
אני: כן, בטח! אבל למה שתרצה?
בן: אני לא רוצה לעשות סקס.
אני: החיים זה לא כמו מה שראית באתרים.
בן:

איך את יודעת?

אח"כ המשיכה השיחה בעיקר על זה שהחיים הם אחרת ממה שיש באינטרנט,
ועל כך שזה פשוט לא מתאים לגילו ולכן, חבל שיקדים את המאוחר.
'תישאר ילד עוד קצת זמן' - אמרתי לו.

הילד עכשיו בן 11 וחצי.
הוא מתפתח והופך לגבר צעיר באופן טבעי ונכון.

אם את מחפשת עיצה,
כל מה שאני יכולה לאמר זה: שימי לו את הדברים בפרופורציה.
אי אפשר להדגיש יותר מדי את העובדה שמה שהוא ראה לא מייצג את החיים.
אי אפשר להדגיש יותר משי את החשיבות של היכולת להפנות את הגב לדבר שלא מרגיש לו נכון.
למדי אותו שמותר להגיד: 'לא!'
למדי אותו שהרצון להתחבר, להיות COOL, להיות שייך, להיות 'כמו כולם'
לא יכול לבוא על חשבון ההקשבה שלו לעצמו.
אם ילד יפסיק להיות חבר שלו כי הוא לא משתף פעולה עם משהו שלא נעים לו - זה לא הפסד גדול.
זה לא הפסד כי מי שגורר אותו למקומות שאינם נעימים לו - ממילא אינו חבר.
הזכירי לו שלא כל הילדים כאלו.
יש ילדים שאפשר לשחק איתם בלי לעבור את גבולות הנוחות.
ולפעמים, כשאומרים לילד: זה לא מעניין אותי, בוא נשחק &&&& עוזרים לו להתרחק ממשהו שאולי לא נעים גם לו.
אולי הילד שמנסה למשוך לפעילות לא נעימה, נסחף בעצמו אחרי החברה מאותן סיבות לא נכונות של להיות שייך.

חברי אותו לתחושות שלו:
כשאתה לא יודע לאמר 'לא!' אתה חושף את עצמך לפגיעה.
וכדומה.
חשוב לדעתי לקחת את המקרה הזה ללמד אותו על עצמו, על יחסים, אפילו על כבוד.

מקווה שעזרתי במשהו

שליחה על ידי שרה_ק* » 14 מרץ 2007, 01:59

הייתי אומרת לו שזה דבר שאנשים נשואים עושים לחלוק את גופם זה עם זה. זה שעושים סרטים על זה, זה כמו שעושים סרטים גרועים על דברים אחרים, מה שלא אומר שזה סיפור אמיתי, ואז לעבור הלאה. להתייחס לזה בשוויון נפש ולא לעשות מזה עסק, ואז הכל יהיה בסדר. ילדים הם לוקחים דברים כמו שהם ללא אובססיות ושגעונות כמו המבוגרים.

אני חושבת שמה שעשית זה הדבר הנכון.
לחבק, להרגיע, לדבר על מה מציאותי ומה לא.

בדיוק אתמול היה לי דיון על פורנוגרפיה באינטרנט עם תלמידי כיתה ט' שלי. איכשהו נראה לי שחלק מהם לא ממש נגעל מזה אם לא להיפך.

עזבו נימוקים הלכתיים (שיכול להיות שכן מעניינים חלק מהתלמידים שלי) התמונה המעוותת שאתם מקבלים על יחסים אינטמיים נרשמת אצלכם בנפש, משפיעה לרעה עכשיו ואולי גם אחר כך (ציפיות מעוותות מיחסי מין).

מה שאת אומרת רק מחדד אצלי את ההתלבטות לגבי אינטרנט בבית בכלל, וגם קצת הדהים אותי מבחינת הגיל. משום מה חשבתי שזה לא קורה לפני גיל 12 או משהו כזה.
יותר ויותר אני שומעת על הורים ששמים חסימות לאינטרנט (בתקווה כאלו שהילדים לא יכולים לפרוץ)
או שמנהלים דיונים משפחתיים על מה מותר ואסור ברשת
או שאפילו בוחרים שפשוט לא יהיה אינטרנט בבית.

שמעתי תשובה של הרב יובל שרלו (אם אני לא טועה) שדיבר על כך שעם האינטרנט יש לנהוג כמו שנוהגים בהלכות "יחוד"
כלומר בין השאר לא להישאר איתו לבד, שהמחשב יהיה במקום מרכזי בבית ולא בחדר של אחד הילדים.

בעיני בעיקר דיון משפחתי פתוח עם ההחלטה המשפחתית של לאן אנחנו גולשים ולאן לא , יכול להיות חלק מפתרון.

_שעם האינטרנט יש לנהוג כמו שנוהגים בהלכות "יחוד"
כלומר בין השאר לא להישאר איתו לבד, שהמחשב יהיה במקום מרכזי בבית ולא בחדר של אחד הילדים_
ולהוריד תוכנה מסוג NetNunny , או לשנות את העדפות החיפוש בגוגל כך שהתכנים למבוגרים יסוננו.

הוא אמר שהוא מקווה שיוכל להשתחרר מהמחשבות והרגשות שעושות לו ככ רע ומגעיל מבפנים. זה ממש זעזע אותו
אולי אפשר לעבוד איתו על דמיון מודרך? תכני פורנוגרפיה הם אכן מאוד גרפיים ונשארים חקוקים חזק מאוד בזיכרון הוויזואלי. שבי איתו, תנשמו עמוק, שיעצום עיניים וידמיין את התמונה שראה, ידמיין אותה הולכת וקטנה, הולכת ונעשית דהויה, עד שנעלמת. או יכניס אותה ל"קופסה" שחורה ויסגור וינעל. או שידמיין שהוא מוחק אותה וממלא את המשבצת שנשארה בדימויים שנעימים לו. כל מה שעולה לו בדמיון.
או שתתני לו כלים לגרש את הדימויים האלה: שיר שאתם שרים יחד, אביזר (חרב, כדור בדולח) שמעלים אותם וכולי.

ולבכות זה טוב מאד כשמזועזעים.

יכולה רק לשלוח

אני עצמי לא נחשפת לתכנים פורנוגרפיים, ומהמעט שאני רואה לפעמים בסרטים רגילים - שנראה לי פורנוגרפי, מציצני, קיצוני ומזעזע ואני רוצה תמיד להסתלק או להריץ קדימה - ברור לי שאני, אשה נשואה ואמא, ממש לא אוכל לסבול שנייה אחת מהדברים שהוא ראה.
ההבדל הוא שאני פשוט הייתי סוגרת את זה והוא לא ידע להגן על עצמו )-:

שלום
כאחת שבגיל 9 נחשפה לסרט פורנוגרפי קשה אני יכולה לשתף ולומר שהחוויה הייתה לא פשוטה כלל וכלל, אפילו שהייתה חד פעמית, ומזכירה לי מעט מהתגובות של בנך.
בזמנו, מהחשש שהיה לי, לא שיתפתי את הורי בחוויה הקשה, ועצם העובדה, שהכל נשאר בתוך תוכי עמוק פנימה, עשה את זה קשה עוד יותר.
מתחברת למה שנאמר בראשית הדף, שהחויה היא מאד גרפית והתמונות קופצות לראש וזוכרים בדיוק מה נראה, וקשה להתמודד עם זה בכל פעם מחדש.
אני לא ממש מצליחה למצוא את המילים לסייע לך, ואולי אפילו ההפך, אבל חשוב מאד למנוע ממנו כל גישה נוספת לאתרי פורנו, וגם לתת לו לגיטימציה לדבר על זה ולהסביר שהמציאות שונה לגמרי ממה שהוא ראה. חשוב לשים דגש על העיוות.
אני זוכרת בבירור את תחושת הגועל, התיאבון שאבד למשך ימים, את הזעזוע העמוק, וכמובן את ההשלכה על יחסי המין של ההורים שלי.
העובדה שבנך בחינוך ביתי יכולה לסייע מאד שכן יש לך את השליטה כיום על החינוך המיני שלו, וכן... גם את השליטה על החברים שלו. אין מה לעשות.
מקוה שהאירוע לא יישנה ולא יטביע חותם עמוק וקשה מדי
בהצלחה רבה

חייבת להוסיף שברמת העשייה, התגובה הראשונה שלי הייתה לחסום.
זה התברר מהר מאוד כלא מעשי.
היתה שיחה עם הילד לפני האירוע שבעקבותיו התקיימה השיחה שלמעלה, וגם היא לא ממש עשתה את העבודה.
מה שהביא להימנעות מכניסה לאתרים כאלו הייתה ההרגשה הרעה שלו.

בין אם בנך הסתקרן לפני ולכן שיתף פעולה, ובין אם שיתוף הפעולה נבע מלחץ של החבר,
מה שימנע ממנו להיכנס, אלו הרגשות שהציפו אותו.

ניתוק האינטרנט מהבית לא ימנע את זה אלא אם לא תאפשרי לו ללכת לחברים.

סיפור מהחיים:
משפחה דתית שאני מכירה, ילדה בת 11+, לא היה אינטרנט בבית מחשש לחשיפה לחומרים לא מתאימים.
שיחה שלי ביחידות עם הילדה, גילתה סיפור מדאיג.
חברה שלה, בת גילה, התכתבה עם גבר מבוגר באינטרנט.
הילדה השביעה אותי לא לגלות להוריה.
הסברתי לה את הסכנות, והתחננתי שתגן על חברתה ע"י לשכנע אותה להפסיק או לספר להוריה בעצמה.
שמרתי בקנאות על האמון שנתנה בי תוך שאני משוחחת איתה מדי פעם ומבררת התפתחויות.
לקח קצת זמן והילדה הסכימה לנתק את הקשר.

גם בבית וגם עם ילדים אחרים שאני פוגשת, אני מתריעה על הסכנות שטמונות באינטרנט ומלמדת ילדים להתגונן.
לדעתי, הרחקה מגדילה את הסקרנות, ומעודדת פעילות מתחת לרדאר של ההורים.
הנגישות לצד שיחות פתוחות מלמדת את הילדים להשתמש באינטרנט בתבונה.
לא כל מה שיש באינטרנט הוא רע.

איך הילד עכשיו? אחרי יומיים?
האם המצוקה שלו עודה חזקה כל כך?

ילדים יכולים להיות במצוקה מאוד קשה,
ואז, עם תמיכה מתאימה, לעשות שינוי ולשחרר ברגע.

_התגובה הראשונה שלי הייתה לחסום.
זה התברר מהר מאוד כלא מעשי._
נאוה, תכנים כאלה מסתננים לפעמים גם אם לא מחפשים אותם, או מחפשים משהו אחר בכלל.
אתמול חיפשתי סרטוני אנימציה מצחיקים לבני הקטן באתר YouTube, הוא אוהב לראות כלבלבים וחתלתולים. הקשתי באתר "כלבלב" ו"מצחיק" ואת ממש לא רוצה לדעת איזה תוצאות קיבלתי בין היתר...

אתרים פורנוגרפיים הם גם בד"כ הכי פולשניים מבחינות נוספות - שולחים למשתמש וירוסים, פרסומות מושתלות שמכבידות על המחשב, המון חלונות שקופצים בבת אחת ואי אפשר לסגור, תוכנות רוגלה וכדומה. עדיף לסנן אותם - לא כאסטרטגיה יחידה אלא ליתר ביטחון.

וואוו תודה לכולכן על התגובות ועל השיתופים - כל אחת מכן נגעה בחלק חשוב ועזרתן לי לעשות סדר בתוכי. אתמול לא ישנתי כמעט בלילה כאילו היה פה זעזוע לשניים.
אתמוול כשרק גיליתי את העניין המחשבה הראשונית היתה: לנתק את האינטרנט. אחרי כמה דקות הבנתי שלחסום את האינטרנט מעניש את הילד (למה להעניש? ) ולא מלמד דבר.
יחד עם זאת, היום התקשרתי אל ספק האינטרנט וכעת יש תוכנה שמסננת אתרי פורנוגרפי, אלימות וכיוצ'. עדכנתי את הבן שתפקיד התוכנה לשמור מפני אתרים תכנים לא נעימים לצפייה כדי שהם יוכלו לשחק במחשב ולהרגיש בנוח. הוא היה מרוצה מההחלטה. וגם החליט (מיוזמתו) מה יגיד לחבר אם במקרה ייעשה נסיון חוזר של העניין...
מה שמצחיק/עצוב זה שהתקנתי את התוכנה לא בגלל הבן שלי... לפי הדרך שבה הגיב אין מצב שהוא נכנס לאתרים כאלה שוב. התקנתי בגלל הילד האחר... מה שבטוח...

היום הוא כבר לא נראה במצוקה כמו אתמול, נראה שלילדים יש יכולת מופלאה לרפא את עצמם. אני רק מקווה שלא תהיה רגרסיה.
אתמול כשכולם הלכו לישון עוד נשארנו ערים ושוחחנו בשקט. הוא שיתף ואני חיבקתי.
באמת עשינו תהליך בדמיון מודרך והוא דמיין שהוא אוואטר (דמות מסדרה מצויירת שיש לה חיבור עם הכוחות של המים/ יבשה/ אויר ואש) הוא התחבר אל היכולות שלו והחזיק מין שרביט.
הוא אמר שהוא מרגיש טוב יותר ואני הזכרתי לו שאני כאן בשבילו ושאם מתישהו יהיה קשה ויהיו מחשבות שיבוא לספר לי, שיבוא לקבל חיבוק.

אני מודה לכל אחת מכן. תשובותיכם ותמיכתכם עזרו לי מאוד. תודה לפלונית על השיתוף.
הלחץ ירד, עכשיו כבר יותר קל לי לנשום, כבר יכולה להגיד הנה אנחנו כאן הכל בסדר, יאללה תעשי כמו שילדים יודעים, לנוע הלאה ולא לחרוט מבפנים....
והמרגיעון: מה עשית היום למען עצמך? טוב... אני הולכת לאכול.

ביי

קרוטונית מה שכתב שייך לדף ההוא לא ?

קרוטונית מה שכתב שייך לדף ההוא לא ?
לא הבנתי.

הלחץ ירד, עכשיו כבר יותר קל לי לנשום, כבר יכולה להגיד הנה אנחנו כאן הכל בסדר
טוב לשמוע. נשמע שיש לך ילד מקסים.

היום הוא כבר לא נראה במצוקה כמו אתמול, נראה שלילדים יש יכולת מופלאה לרפא את עצמם

טוב לשמוע.
ובכל זאת אשתף אותך בשיחה עם הבן הערב:

סיפרתי לבן את סיפורך.
שאלתי אותו אם יש לו עיצה איך את יכולה לעזור לבנך.
הוא חשב רגע.
הוא דיבר על הסחת דעת.
הרעיון שלו היה : להתחבר למשחק מחשב שירתק את הילד עד לרמה של התמכרות למשחק.
יהיה לו אח"כ קשה להיגמל מהמשחק - הוא אמר - אבל לי זה מאוד עזר.

שאלתי אותו אם הוא נכנס לכאלו אתרים מאז, ואיך הוא מתמודד עם חברים שנכנסים.
הוא סיפר על ילד אחד שנכנס כשהוא התארח אצלו הבן שלי הגיב בהסתייגות והילד יצא מהאתר.
(הצלחתי לקבל את השם תוך הבטחה שאני לא מספרת לאף אחד - הסתייגות או לא, הנאמנות ושמירת הסודיות הם חוק)
הוא אמר שהרבה ילדים מדברים על זה

והוא משדר להם שזה לא דבר חכם לעשותו.

תודה נאוה, רעיון מצויין - אנא מסרי לבנך תודתי.
נמשיך להתקדם ונראה איך הולך.

תודות.

בכייף! אמסור לו

דף מוצנע

שליחה על ידי חבר_SA* » 16 מאי 2016, 20:51

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מה לעשות פורנו זה דבר ממכר, בדיוק כמו סמים ואלכוהול...

התמכרות לפורנו היא מחלה כמו כל התמכרות אחרת!!!

גם אם הבן שלך משקר שזה מגעיל אותו וכו', בדרך כלל בסוף הוא יחזור לשם על 4

אבל יש פתרון!

יש דבר כזה התמכרות לפורנו, לסקס ולמין, כמו התמכרות לאלכוהול ויש מכוני גמילה ויש אתר בשם SA ויש שם מאות חברים, שהיו מכורים לפורנו עד כדי סבל וחוסר שליטה על החיים, שנגמלו ויצאו מזה בעזרת חברותא, מפגשים, ו12 צעדים עם עבודה עם ספונסר, אנשים שאוננו עשרות פעמים ביום, והיום הם כמה שנים 'נקיים' ולא צפו בפורנו כלל.
כמו כן יש קבוצות נשים 'אס-אנון' שמעניקות תמיכה לקרובי המכורים.

אם אתה סובל מפורנו, מעונין להפסיק ולא יכול, ממולץ לך לפנות לאתר - SA ישראל.