החיוניות שלי חלק שמיני

מדובר על גבינה צהובה "נעם" של טרה, 28% שומן (יש גם 22% שאני לא קונה ולא יודעת מה יש בה).
זה מוצר יחסית חדש, מאחרי שעברת לאנגליה. החלופה נטולת החומר-משמר של טרה ל"עמק" של תנובה.
עד עכשיו היה רק עם אנאטו, ממש לאחרונה הושקה לצד המוצר הזה גם גרסה של "רכיבים טבעיים בלבד" עם בטא-קרוטן במקום. (מוסיפים צבע כדי שאפשר יהיה למכור אותה תחת הכותרת "גבינה צהובה" - איזה פיגור D-:)
7 רכיבים אני לא זוכרת שאי פעם היה, לדעתי בעמק של תנובה ("קלאסית", כלומר לא מופחתת שומן) יש חלב, מלח, אנאטו, חומר משמר.
אז או שאת מתבלבלת או שהסתכלת על אחד המוצרים המופחתי-שומן או משהו כזה.

גם אני הייתי בודקת מוצרלה וגאודה של הסופר לגבי המחיר.
ויעלי, יכול להיות באמת שהסתכלתי על אלו מופחתות השומן. מישהי אוכלת את זה ויכולה לבדוק אם אכן יש שם רשימה כזו?
עכשיו אני סתם סקרנית.

_אני נוטה לכיוון הגבינה הזו מאשר לקוטג'.
סיבות:
זה לא חלב ניגר._
למה חלב ניגר יותר גרוע?

מוסיפים צבע כדי שאפשר יהיה למכור אותה תחת הכותרת "גבינה צהובה" - איזה פיגור.
לגבינת הצ'דר שאני קונה יש גרסא כתומה, ששונה ברשימת המרכיבים מזו שלי רק בצבע מאכל כלשהו. מוסיפים צבע רק כדי שיהיה אפשר למכור אותה תחת הכותרת "גבינת צד'ר כתומה". כנראה שיש משהו מדבק בטמטום הזה...

גוגוס, גם הגבינה הצהובה 28% שיש בביתי - היא של שופרסל - מכיל אך ורק חלב בקר מפוסטר, מלח, צבע מאכל בטא קרוטן.

גבינה צהובה אמיתית (כזאת שאפשר למצוא, נגיד, בכפר הולנדי נידח) עברה תהליך ארוך של עיכול החלב ע״י חיידקים ופטריות. זה לא מופיע ברשימת הרכיבים בצורה שונה מגבינה שלא עברה את התהליך הזה, אבל זה משנה לחלוטין את מה שיש בגבינה.

למה חלב ניגר יותר גרוע?
מבהירה שזו עמדה אישית שלי - בעיניי מוצרי חלב ניגר פשוט לא מתאימים לנו בכלל, בטח לא כשהם מפוסטרים ומהומגנים וכל מרכיביהם מפורקים ואז מורכבים מחדש. זה מוצר תעשייתי בצורה קיצונית, למרות שהוא לא נראה כזה. לדעתי אין לו שום ערך תזונתי והוא אף מזיק.
הגבינה הצהובה עשויה להיות פחות מעובדת ולהכיל פחות מחלבוני החלב וסוכריו.
אבל שוב, מזכירה, שבעיניי שניהם זה לא אוכל. להתחיל להיכנס לדקויות של מה עדיף זו העדפה מאוד אישית כאשר נקודת המוצא שלי היא שזה לא אוכל. זה בערך כמו לשאול מה עדיף - במבה או ביסלי?
<האמת, במבה, כי תירס עדיף בעיניי על חיטה. נו, רואה? אפילו על זה הצלחתי לענות איכשהו

>

גבינה צהובה אמיתית (כזאת שאפשר למצוא, נגיד, בכפר הולנדי נידח) עברה תהליך ארוך של עיכול החלב ע״י חיידקים ופטריות. זה לא מופיע ברשימת הרכיבים בצורה שונה מגבינה שלא עברה את התהליך הזה, אבל זה משנה לחלוטין את מה שיש בגבינה.
כל מילה!

גבינה צהובה אמיתית (כזאת שאפשר למצוא, נגיד, בכפר הולנדי נידח) עברה תהליך ארוך של עיכול החלב ע״י חיידקים ופטריות. זה לא מופיע ברשימת הרכיבים בצורה שונה מגבינה שלא עברה את התהליך הזה, אבל זה משנה לחלוטין את מה שיש בגבינה.
ברור... ומרגישים את זה בטעם...
גבינה צהובה תעשייתית היא לא באמת גבינה. זה פשוט צורת עיבוד מסוימת של חלב.

<האמת, במבה, כי תירס עדיף בעיניי על חיטה. נו, רואה? אפילו על זה הצלחתי לענות איכשהו.
וגם במבה היא מ"רכיבים טבעיים בלבד"... (אם אפשר לקרוא לוויטמינים שמוסיפים לזה "רכיב טבעי". באמת, רציתי לשאול אותך - מאיפה לוקחים את הוויטמינים שמוסיפים מלאכותית למאכלים? זה סינתטי? הרי בטח אי אפשר לשלוף B6 מהקשרו ולדחוף אותו במשהו אחר?)

תירס עדיף בעיניי על חיטה.
גם בהינתן שהוא מהונדס גנטית? (נדמה לי ותקני אותי אם אני טועה, שהחיטה לא מהונדסת במעבדה אלא רק "מושבחת" אינסוף פעמים)

כי תירס עדיף בעיניי על חיטה.

מכירה את הסרט הזה?

https://www.youtube.com/watch?v=hZSGR1bmt1A

אני מניחה שזה לא יחדש הרבה כאן, רק הרחבה למה שיעלי לה כתבה על ההנדסה הגנטית.

מאיפה לוקחים את הוויטמינים שמוסיפים מלאכותית למאכלים? זה סינתטי? הרי בטח אי אפשר לשלוף B6 מהקשרו ולדחוף אותו במשהו אחר?
למיטב הבנתי - מעבדתי. כמו שקונים כדור של ויטמין די, למשל. זה אותם חומרים מעבדתיים פחות או יותר, שמוחדרים למזון (אם אפשר לקרוא לו מזון...).
בדיוק אתמול צפינו בפרסומת למיץ תפוזים של טרופיקנה שמתהדר בויטמין סי, אבל ממש באופן מודגש (למי שהאוזן שלו רגישה) לא אומרים שם מאיפה בא הויטמין סי הזה

כי מהתפוזים הוא בטוח לא מגיע.

גם בהינתן שהוא מהונדס גנטית?
כן. הנדסה גנטית לא מפחידה אותי מאוד ונראית לי כרגע הרבה פחות מזיקה מחיטה, שאת ההשפעה שלה אני מרגישה על הגוף שלי בצורה מאוד ישירה.
קראתי הרבה חומרים על הנדסה גנטית. אני לא תומכת בזה בשום צורה אבל גם לא נבהלת מזה.
אני לא זוכרת בדיוק, אבל נדמה לי שגם חיטה עוברת השבחה גנטית דרך החדרה של חומרים שהופכים אותה ליותר עמידה. אבל אני לא מתחייבת על הידע הזה.

קחי בחשבון שיש לי גם עמדה די גורפת נגד דגנים בכלל (ותירס ואורז בכלל זה) כך שבכמות שאני אוכלת מזה זה זניח ממש.
אם אחרים מבקשים את דעתי בנושא אני אמליץ על מה שאין בו גלוטן, משום שרוב האנשים שעבדתי איתם הפיקו מזה תועלת משמעותית. את התועלת שבהימנעות ממזון מהונדס אני לא יכולה כרגע לאמוד ומרגישה שזה שיח של הפחדה וזה לא לרוחי.
אבל שוב אומרת - לא תומכת בזה. עדיף לא לאכול מזה בכלל. לא חסרים דברים מעולים אחרים לאכול.

את התועלת שבהימנעות ממזון מהונדס.
יש פה נקודה של מוסר. מונסנטו קרובה במובנים מסויימים להיות התגלמות הרשע. היא רודפת מתנגדים בשיטות ממש לא חוקיות וידועה בזה שמכניסה לחובות חקלאים בעולם השלישי, על בסיס רמאות או פשוט כפייה, ולא מעט מהם מתאבדים אחר כך. אני לא רוצה לתת את הכסף שלי לחברה הזו.

חוץ מזה, כבר הוכח שבמוצרים מהונדסים חסרים כל מיני חומרים מזינים שיש במקור. זה לא דבר אינהרנטי להינדוס, פשוט הקצנה של המגמה הכללית של הכלאת והשבחת פירות ושאר צמחים - מגדילים את הדברים המעוררים סיפוק מיידי, כמו סוכר וגלוטן, מקטינים את כמות החומרים המזינים.

אישה, כמובן שאני מסכימה איתך.
רק לא בטוחה שבבחירה בין נזקי החיטה לנזקי התירס, שהיא גם הבחירה בין אגודי החקלאים החזקים בעולם, החיטה היא עדיפה.
זה מאוד קשה לבחור בין שתי רעות חולות. מזכירה לך שהדיון הזה לא נגזר משאלה לגבי התירס של קיבוץ כפר מסריק והחיטה של השכן הנחמד שלי, אלא מדיון על במבה וביסלי

אני לא בטוחה שהחיטה עדיפה, אבל בעיני חיטה היא אוכל שהוא בעיקרו בסדר, שאמהות אמהותי אכלו ללא פגע אלפי שנים. סויה היא גם רחוקה ממני מאוד גיאוגרפית, גם נוטה להיותל מעובדת יותר, וגם קשורה למונסנטו קונקרטית, שזו חברה ששברה שיאים של רשעות. גם תירס הוא גרוע, גם הוא לא קשור אליי בכלל. ואם שמת לב, שכחתי כבר מה הנושא המוקרי.
עדיף להימנע מבמבה וביסלי.

דגנים וחלב הם לחלוטין אוכל בעיני, וקצת חבל לי שאין דיון של ממש לגבי ההשפעה של עיבודים שונים עליהם. למשל, יש חלב מלא שלא עבר הימגון. ואפשר להכין לבד בבית גבינה מחלק מסוגי החלב בישראל. ויוגורט.
וגבניה צהובה שונה מגבינות עם שם. היא מותכת במידה מהירה להחשיד, יחסית לצ'דר נניח, או חלומי. יש בה משהו חשוד, והייתי שמחה לדעת על ההבדלים בינה לבין גבינות צהובות עם שם.

גם אצלי בגוף אני מרגישה שחיטה גרועה בהרבה מתירס. לא יודעת אם זה הגלוטן, או אולי אולי זה לא הגלוטן, או משהו אחר לגמרי, או שילוב של הכל.

מקווה שזה בסדר להידחף בסוגריים (-: , ולהמליץ על סרט מז'אנר הדוקו-תזונה.
הסרט מקדם את התזונה המקומית בדגש על התזונה ההודית המסורתית, לפי המקורות האיורוודים/יוגים העתיקים.
זה לא מסמך מדעי, אלא הצגה של גישה הוליסטית ורחבה לתזונה המבוססת על המסורת ההודית. בסוף הסרט יש סיכום יפה ששמציג את ההבדלים המהותיים בין הגישה המדעית-מערבית לגישה המסורתית.
מציינת שהסרט ארוך ובאנגלית במבטא הודי. לי זה לא הפריע, אך כדאי לידע מראש.
בנוסף מוסיפה, שזו לא התזונה שלי, אך כמי שמתעניינת בתפיסות תרבותיות והשלכותיהן השונות, נהניתי ללמוד וגם קיבלתי חומר למחשבה הלאה.

https://www.youtube.com/watch?v=9nwhfT5Y-rM

ובנושא אחר, ואשמח למשוב מכן.

ראיתי אתמול סרט מדהים על כפר קטן בהימליה, Zanskar , על מורדות האוורסט.
היוצר הוא שוויצרי, והוא חי כמה שנים בכפר הזה, ויש לו קשר מאוד מיוחד וארוך שנים עם משפחה מסויימת מהכפר.
התושבים מבודדים (או לפחות היו מבודדים בזמנו) מהעולם המודרני במידה כזו שלא ראו בלונדינים לפניו, או נעלים מערביות.
הם נמצאים בקצה עמק בגובה 4200 מטרים, עם חורף שאורך 9-10 חודשים, וטמפרטורות שיורדות למינוס 40 מעלות (ברררררר.......).
תמותת ילדים עד גיל 3 מגיעה ל50 אחוז, אבל מי ששורד יכול בהחלט לחיות חיים ארוכים.
התושבים חקלאים, וניזונים באופן כמעט מוחלט משעורה וחמאת יאק שהם מגדלים בעצמם (את השעורה והיאק...).
מה שהפתיע אותי זה מצב השיניים שלהם:
חוץ מאדם קשיש אחד עם שן פה ושן שם, כולם לפי מה שראיתי היו עם שיניים לבנות, חזקות, יפות.
אין רופאי שיניים באיזור. אפילו בית ספר יסודי אין (הקרוב במרחק יותר ממאה קילומטר, 150 או 500, לא הבנתי את המספר). אין חשמל או מים זורמים.

אז מה המפתח לאריכות ימים עם תזונה מבוססת דגן ולא מגוונת בעליל עם בריאות טובה בסך הכל, ועם שיניים במצב שהלוואי על כולנו?

למי שמתעניינ(ת):
הסרט נקרא
Fleuve gele (נהר קפוא)
מאת
Olivier Follmi

http://www.google.fr/imgres?imgurl=http ... eeDbXR5OIz fM[/po]%3A&docid=Lqm4y9gFtnv5HM&ei=mBM7Vrb5OsmeaPumpvgF&tbm=isch&iact=rc&uact=3&dur=527&page=6&start=235&ndsp=51&ved=0CIUBEK0DMCs4yAFqFQoTCLalo 7u-MgCFUkPGgode5MJXw

וגם
http://www.zanskar-trekking-himalaya.com/livre.shtml

יולי קו, זה לגמרי תואם את מה שמתאר ווסטון פרייס במחקרו המקיף. גגלי weston price ותבדקי מה כתבתי בדפים הקשר בין תזונה לניוון הפנים והגוף וגם תזונה ללידת תינוק בריא.

אם זה כך, אז שעורה כמרכיב עיקרי אולי דוקא טובה? וגם חוסר גיוון, ובלי פירות וירקות כמעט... (אני מודה שהנושא לא נידון שם, ואין לי מידע נרחב על התזונה ועל החיים בכלל שם).

הייתי בכפר הזה

. אוכלים שם המון משמשים (ועד כמה שראיתי, גם פירות וירקות אחרים).

יו! היית שם!
אשמח אם תספרי איף הגעת לשם וחוויות מהמקום ומהאנשים.
הסרט שראיתי צולם לפני יותר מ20שנה (לפחות רובו. הסוף צולם בשנים האחרונות).
אין שם עצים בכלל. כולל עצי משמש.
האם אפשרי שיש יבוא יותר משמעותי מבעבר של אוכל? סביר שכן.

יולי קו, יש לך קישור לצפיה בסרט?
כי ממה שקישרת לא מצאתי איך צופים, אולי פיספסתי.

אני ראיתי אותו בהקרנה מיוחדת בקולנוע.
אבל...
קניתי עותק שלו בשביל להראות לבן זוגי היקר.
אוכל להשאיל לך אותו אם תזכירי לי בשבוע הראשון של דצמבר לארוז אותו במזוודה (אני מגיעה לארץ באמצע דצמבר לשבועיים).

תודה רבה!
אני לא ממש ניידת, אז ככל הנראה זה יקשה עלי לתאם איתך, אבל אני ממש מעריכה את ההצעה (-:

הידעתן?

בירחון 'גלילאו' האחרון מתואר ניסוי (לביצוע בבית) לבדיקת כמות ויטמין סי במזון.
עדיין לא ביצענו בבית, אם כי אנחנו בהחלט מתכוונים לכך.
מה שהפתיע אותי היא העובדה הבאה שמתוארת שם:
בבננה יש אנזים שמפרק ויטמין סי, כך שמיצים או שייקים או רסק שכוללים בננה מכילים למעשה פ ח ו ת (הייתי מדגישה את המילה הזו לו ידעתי איך. גמדים? עזרה?) ויטמין סי מאשר אותו הרכב בלי הבננה.

תגובות מהקהל?

מעניין הויטמין סי.
להדגיש - שימי את המילה בין כוכביות
פחות
ובלי הרווחים: פחות

_בבננה יש אנזים שמפרק ויטמין סי, כך שמיצים או שייקים או רסק שכוללים בננה מכילים למעשה פ ח ו ת (הייתי מדגישה את המילה הזו לו ידעתי איך. גמדים? עזרה?) ויטמין סי מאשר אותו הרכב בלי הבננה.

תגובות מהקהל?_
אה! אז בגלל זה אומרים לא לאכול תפוז עם בננה

אני יודעת את זה שנים ואף פעם לא הבנתי מדוע.
בילדותי זה היה צירוף קבוע... למעשה סלט הפירות המשפחתי (ולא שלנו בלבד) מבוסס על תפוז+בננה בתור הבסיס

תודה שמנדובה!
(יולי קו בודקת אם זה פועל...)

היי גוגוס,
אשמח לעזרתך עם צום מים שאני עושה. הערב היום השלישי אני קצת מחורפנת מחוסר האכילה. פתאום זה הדבר היחידי שיכול להעביר לי את השעמום, הדבר היחידי שאני מסוגלת להתחבר אליו. נהייתה לי התנגדות לכל דבר אחר. מוכר לך? מה אפשר לעשות?

אלכסה, אני מתקשה להיות בבאופן בתקופה עמוסה זו של חיי. אני מזמינה אותך בשמחה למייל המקצועי שלי (בראש הדף) לשאול כל מה שאת צריכה, ללא תשלום כמובן. שיהיה לך בהצלחה בכל מקרה.

ועוד הערה לעניין הדיון על הויטמין סי - ידועים הרבה מאוד מקרים שבהם צירוף מסוים גורם לביטול ההשפעה של ויטמין או מינרל כלשהם. זו לא סיבה להפסיק לאכול אותם ביחד אם זה טעים. השילוב של הרכיבים גדול מסך חלקיו, ולא חשוב מה מתבטל בתוכו, לדעתי. חשוב מה מפיקים ממנו.
זה שהמדע איתר שילוב מסוים שמבטל את עצמו לא אומר שזה לא קורה בעצם כל הזמן רק בלי ידיעתנו או הבנתנו. בביטולים האלה יש הגיון לדעתי אבל אין לי כרגע זמן להיכנס לזה.

הייתי נמנעת למשל מבננה ותפוז (שמראש אין בו המון ויטמין סי, בטח לא יחסית לפלפל אדום או אחרים) רק אצל מי שנמצאת במשימה להגביר מאוד את צריכת ויטמין הסי בתזונה שלה כי היא חולה או מסיבה אחרת, ולכן רוצה שכל מה שהיא מכניסה לפה ישאיר אצלה כמה שיותר ויטמין סי וזו מטרת העל שלה.
בדיוק היו כאן חולים אז הכנו סלט פירות מתות, קיווי, תפוז. את הבננה השארנו בחוץ. אבל זה נקודתי ותלוי מטרה.
בכל שאר הזמן - לאכול מה שטעים ונעים ולבנות על זה שבתזונה מגוונת, מאוזנת ומודעת יהיה מספיק ממה שצריך וחוכמת הטבע תעשה את שלה.

בנוגע לויטמין סי - גם אני לא הייתי משנה את התזונה שלי בגלל הידיעה הזו, אלא אם כן יש לי מטרה זמנית וחשובה
זהו.
ראשית אני חושדת שלא בטוח שהטענה הזאת נכונה, לגבי הבננה והתפוז.
ושנית, זה בוודאי לא "מבטל" אלא אולי פוגע בספיגה.

עכשיו שאנחנו מתמודדים עם אנמיה של מישהי (סיפור ארוך, תמצתתי), אכן חושבים עשר פעמים על כל צירוף ונמנעים מכל דבר שפוגע בספיגת הברזל: מוצרי חלב, קפאין כולל שוקולד, גלוטן. ומגבירים כל דבר שעוזר לספיגת הברזל: ויטמין C, אם זה עגבניות, פלפלים, קלמנטינות, מה שאפשר.
בשביל גלוטן או שוקולד, ממש שמים טיימר, שעתיים מהאוכל.
כי כרגע, עם מאגרים ריקים לחלוטין, אי אפשר שום דבר שפוגע בספיגה.
אבל הבן, שכבר מילאנו את המאגרים שלו בשנה וחצי של מאמץ מרוכז - יכול לאכול לדוגמא המבורגר. אפילו שהלחמניה פוגעת בספיגת הברזל.

מדענים ממכון ויצמן הצליחו לערער את התפיסה המקובלת על קשר הכרחי בין מזונות מסוימים לסוכרת והוכיחו כי דיאטה מותאמת אישית יעילה יותר מהמלצות אוניברסליות.
תזונה מותאמת אישית באמצעות חיזוי של תגובת סוכר למזון

התלבטתי אתמול אם לצרף לינק לסרטון לשיחה שמתנהלת בכיכר על מדע מול הומיאופטיה.
לתרופה, כמו למזון, יש השפעה שונה על כל אדם גם בגלל שונות אישית, חיידקית ונפשית וגם אצל אותו אדם לפי השעון הפנימי שלו על פני היממה ועונות השנה.
בקיצור, גוגוס הקדימה את המדע בהבנתה שצריך ליווי אישי לגמרי לכל אחד.

המדע יודע ממזמן שיש השפעה אישית שונה. זה שהממסד לא מכיר בזה זה עניין אחר, ויש לו סיבות טובות לא להכיר בזה, כך שהוא ימשיך לעשות זאת
בדיוק.
והדברים נכונים גם לגבי הדברים ש"אחת" כותבת בנושא האנטיביוטיקה. זה שיש "עובדה" אחת "נכונה" בתוך מקרה מורכב ביותר שבו הצגתה גורמת לתמונה מסולפת לחלוטין, רק אומרת ש"עובדות" הן מזמן רעיון של המאה ה-19...
אבל אני כבר החלטתי מזמן שזה שמישהו טועה באינטרנט לא אומר שאני חייבת לקפוץ ולהגיב על כל דבר...

אני לא קופצת על כל דבר, אבל יש עדיין כמה דברים שמקפיצים אותי, ואני מתקשה להשאיר אותם בלי תשובה. במיוחד כשמדובר בדעות שחשוב לי שישמעו, ובמקום שיחסית חשוב לי. במקרים כאלו אני ממש שמחה אם יש מישהי שמציגה את הדעה שלי, ואז אני יכולה גם לא להגיב, וגם להנות.

מהי הדרך הבריאה והטובה ביותר לצרוך ירקות

נוודית, את מסכימה למה שכתוב שם?
(ואיכס על ההנחה שכולם אוכלים רק ירקות מורעלים. אי אפשר להגיד איזו מלה על זה שלא חייבים?)

בשמת, לא מסכימה בהכרח. אני לא מחשיבה את עצמי ידענית בנושא, ואישית נוטה לאכול חי ובלתי מבושל כמעט תמיד, כמעט הכל (פירות וירקות). הבאתי את הקישור כי חשבתי שאולי זה מעניין ומעלה שאלות ומחשבות

אכן מעלה שאלות ומחשבות.

זה מעלה מחשבות - על איזו גישה מטומטמת זו - למדוד איזה חומר מזין נגיש יותר בירק בבישול זה או אחר. אני אפילו לא רואה טעם לענות לטענות - כשהגישה הבסיסית שגויה מיסודה.

אני מסכימה עם המחשבה שאין שום טעם לפרק את המזונות לרכיבים שלהם, אבל מעניין אותי לקרוא בכל זאת... זה מין פאזל שכזה...

מעשה בתכנון רעב ונזילה

קרה המקרה והגיע הזמן להחליף את מכונת הכביסה בביתינו, שהחלה לעשות בעיות. נקנתה מכונה חדשה, והוזמן טכנאי. שהיה אמור להגיע היום בין שתיים עשרה לשתיים.
קרה המקרה ואתמול בערב ראיתי במקרר שתי ביצים מבושלות, והוצאתי לכבודן מהמקרר להתחמם שלוש עגבניות אדומות ויפות. ותהיתי האם זו תהיה ארוחת הערב שלי. זה מעט מידי. וידעתי את זה עוד לפני שהתחלתי אפילו להיות רעבה. הכרות עצמית וסטטיסטיקה פשוטה. אחרי הכל, אני אוכלת כל יום, ומאז שאני לא בצבא אני יכולה להרשות לעצמי להיות רעבה, ולגלות מה כמות המזון המתאימה לי. אולם, ידעתי גם שכנראה אחרי ארוחת הערב הזו אהיה שבעה. הרעב יבוא אחר כך. כלומר, כשאתעורר.

וכאן יש לי דילמה לא פתורה. מצד אחד, אני בעד לאכול לפי רעב ושובע. מצד שני, יש דברים שאני יודעת שטובים לי. מניסיון. כי אם אני אוכל עד שלא אהיה רעבה, אז אולי אהיה רעבה בזמן לא מתאים.
לפני מבחנים אני באופן קבוע ומודע מנסה לאכול יותר, ועדיין המבחנים משבשים לי את הרעב - אני חוזרת מהם הביתה אחרי שמונה, זו שעה מאוחרת מידי לארוחת ערב. במקרה הטוב אני חוזרת מורעבת. במקרה הרע אני חוזרת מורעבת אבל שום דבר שאני רואה לא מעורר אצלי תאבון. תוצאה ברורה של שיבוש שנובע משעות לא מתאימות וההתרגשות של הבחינה שמסתירה את תחושת הרעב. והמנגון הזה טוב בעיקרו - היה ממש לא מתאים לו פתאום הייתי רעבה באמצע הבחינה.
אולם בימים רגילים אני עדיין מתלבטת.

וכך אתמול אמרתי - אעשה ניסוי. ונראה. בעבר היו מקרים בהם החלטתי לא לאכול כשאני כבר לא רעבה (אבל אני יכולה לאכול. אפשר לאכול עד שלא רעבים, עד רמות שונות של שובע, עד שובע מוגזם. יש הרבה מקום באמצע, ועל המקום הזה אני מדברת עכשיו), ואז הייתי רעבה בשעות מאוחרות, כמו חצות, ובמקום ללכת לישון חיפשתי מה לאכול, כי הרעב הפריע לי לישון. הפעם זה לא קרה. מה שקרה זה שהתעוררתי בעשרה לשש בערך. מקור! התחיל לרדת מבול של ממש, ונהייה ממש קר, וקמתי כדי לסגור את החלון וללבוש עוד בגדים, אבל גיליתי שאני רעבה מכדי לחזור לישון. אכלתי בננה וחזרתי לישון.

קמתי בשמונה. לא הייתי רעבה ממש, אבל הרגשתי רעב קל. ידעתי שזמן גרירת רהיטים מחכה לי, אז אכלתי צלחת גדולה של עדשים עם ירקות שחיממתי במיקרו. זה משביע! כלומר, אמור להשביע. לא הייתי רעבה, אבל גם שבעה לא הייתי. לו ידעתי שאתקע ללא מים לשלוש שעות, הייתי מכינה ארוחה ראויה יותר. אבל לא ידעתי...
זמן גרירת רהיטים, צינוק מהיה מחובר למכונת הכביסה הישנה ונשבר בו סוג של סוגר החל להשפריץ מים. סוגרות את המים בבית (אני ואמא שלי), גוררות את מכונת הכביסה לסלון. מנקות את כל המים והלכלוך והחדר. השעה תשע. הכל מוכן. רק שיבוא כבר הטכנאי! כי כפי שמתברר, נאלץ לחכות לו בלי מים. התברר שאפילו את הירקות בתנור שתכננתי אי אפשר לעשות בלי מים. כלומר אפשר, אבל אני לרוב נוהגת לשטוף את הירקות...
בא הטכנאי, באחת עשרה וחצי. הקדים! איזה יופי! מתקין מכונת כביסה. כמה מוצלח! יש מים! ניצלתי את ההזדמנות לשטוף את הרצפה ממש (היא הרי בלאו הכי רטובה), הכנתי ארוחת צהריים (לא ירקות בתנור! עכשיו לחכות כל כך הרבה זמן? מה פתאום. אני רעבה!) עוף טחון עם בצל ותפוח אדמה מגורדים, ביצה ותבלינים. חלק בתור קציצות חלק מטוגן בתוך פיתה (לבנה. אין לי כבר פיתות מלאות כי אני אוכלת פיתות לעיתים רחוקות. בעצם רק במאכל הזה, האהוב עלי). לרוב פיתה שלמה מספיקה לי. לפעמים היא יותר מידי, לפעמים די, לפעמים יש עוד קצת מקום בבטן לעוד משהו. הפעם טיגנתי בנוסף לפיתה ממולאת גם שתי קציצות. אכלתי. שבעתי. סוף כל סוף! ארוחת צהריים בשתיים עשרה וחצי-אחת, אני חושבת.
הלכתי להתקלח. עשיתי כל מיני דברים. עבר זמן. השעה הייתה אולי שלוש, אולי ארבע ו... הכנתי ירקות בתנור. עם עוד קציצות. הרבה ירקות! ואכלתי הכל. בתאבון רב ובהנאה רבה. יצא מאוד טעים.

באמת שכמותה אוכל הזו היא יותר ממה שאני אוכלת בדרך כלל. השלמה מארוחת הערב הגדולה שלא אכלתי אז, אתמול.

אז עכשיו אני שוב חוזרת לשאלת הרעב והשובע מול התכנון מראש.

לאכול כשרעבים. כן, אבל כמה רעבים? ומה עם מצבים בהן אני יודעת מראש שהרעב שלי משובש? וכמה לאכול? יש כלאו שחושבים שצריך לאכול עד שכבר מרגישים כבדות וישנוניות, במיוחד בארוחות חג. יש כאלו שאומרים שכדאי להשאיר שליש קיבה ריקה. לרוב טבעונאות גוררת הרבה ארוחות קטנות לאורך היום, ופליאו גורר כמות קטנה של ארוחות ביום, שתיים או שלוש, והארוחות האלו משביעות יותר וכבדות יותר. אז כמה "שובע" נחשב שובע?
ומה עם היכולת להרגיש לא רעב, אלא להרגיש כמה זמן יעבור עד שאהיה רעבה? זה אפשרי בכלל?

ובחזרה לירקות בתנור - בתקופה האחרונה לא אכלתי הרבה ירקות בתנור. הם הרגישו לי משעממים ולא טעימים. אבל נזכרתי בגרסא של ירקות בתנור שהכנתי והייתה טעימה - הרבה ירקות מעורבבים. אותם ירקות בדיוק שבנפרד לא מצאו חן בעיני כרגע, ביחד היו טעימים מאוד. קישוא, חציל, כרובית, בצל, שום, עגבניה. בתכנון היה גם פלפל, אבל נגמר, אז אין. טעים מאוד!

נזכתרי בסיפור של גוגוס על השסק(?) שלא אהבו לאכול בביתה, אבל אכלו אותו כאשר היה מונח בין שפע של פירות אהובים וטעימים אחרים. זה דומה, רק שבזמן האחרון כשאכלתי בנפרד כל אחד מהירקות האלו - לא היה לי טעים. אבל ביחד זה טעים מאוד! מעניין למה...

<אישה במסע בתהיות על רעב, שובע, שפע ומחסור>

גידולי בית How To Grow Plants @ Home אלבום תמונות של כל מיני צמחים שניתן לגדל בבית כמו חסות מגדמים (שכבר הוזכרו כאן) ועוד כל מיני כאלה בסגנון. מגניב מאד.

אישה, כמו שתינוק או פעוט לא יאכל את אותן כמויות כל יום ולפי שעון, כך גם מבוגרים.
אני אוכלת 2-3 ארוחות ליום. יש ימים שאני אוכלת יותר. אז מה? יש ימים שאני אוכלת פחות.
הורמונים, מצברוח, מזג אויר - כל כך הרבה דברים יכולים להשפיע.

לגבי תכנון ואכילה מחוץ לבית, כגון הבחינה שנתת בתור דוגמא, אם אני לא יודעת אם אהיה רעבה, או שמודעת לאפשרות שאהיה רעבה אבל רחוקה ממקור אוכל סביר, אני מביאה איתי משהו קטן (ביצה קשה, ג'רקי) שיהיה לי לדרך חזרה או לסגור פינה אם תוקף אותי רעב.
(ולפעמים שוקולד 90% עושה את העבודה)
(או קפה)

חסות מגדמים (שכבר הוזכרו כאן)
ניסיתי כמה פעמים וזה רק נרקב )-:

<אישה במסע בתהיות על רעב, שובע, שפע ומחסור>
אני עדיין תוהה. במיוחד קשה לי הקטע שאני לא יכולה לאכול ארוחת ערב בזמן ואז אני בדילמה: מאוחר נורא. מה יפגע בי יותר, לאכול או לא לאכול עכשיו? לרוב מחליטה שעדיף לאכול (כי אני מאלה שנמצאים בדיאטת השמנה תמידית).

מה יפגע בי יותר, לאכול או לא לאכול עכשיו?
אני בזמן האחרון נוטה יותר ללאכול עכשיו. וגם מנסה למנוע מראש את המצב. וההחלטה הזו נובעת מהניסיון שלי שמראה שלרוב זה לא לאכול עכשיו או לאכול בבוקר, אלא לאכול עכשיו או לאכול עוד כמה שעות, ממש לפני שאני אלך לישון, כשהזמן יהיה עוד פחות מתאים, אבל הרעב יפריע לי לישון. בעצם, אני חושבת שאני אלך לאכול עכשיו כי "ארוחת הערב" שלי הייתה בשלוש-ארבע...

הצעה לבדיקה - כשאת לא רעבה אבל אוכלת מתוך תכנון לעתיד, או כשאת אוכלת מאוחר בערב - נסי לאכול בעיקר שומן. מנות יחסית קטנות שלו משביעות לטווח ארוך וגם מספקות מאוד. אז מצד אחד את לא אוכלת ממש ארוחה מלאה ומפוצצת, ומצד שני סיפקת את הצורך.
אם את רוצה רעיונות לחטיפים על בסיס שומן, תגידי.

אם את רוצה רעיונות לחטיפים על בסיס שומן, תגידי
אני רוצה!

(הזהרה - לא כשר)
הערה: אני אישית ממעיטה במזונות עתירי פחמימות. לא כולן צריכות, אבל תביאו בחשבון שהצירוף של מזון עתיר פחמימות עם מזון עתיר שומן מעלה את כמות האינסולין שמצידו מביא לתחושת רעב. אז למי שרוצה להוסיף משהו פחמימתי - במידה.
חטיפים מלוחים:

חטיפי עור חזיר:

באמזוןhttp://www.amazon.com/gp/product/B002O5QWD8?ke ... ef_=[po]sr 1 3[/po]&sr=8-3
אפשר גם בתנור לנטולות המיקרוגל.
זה יבש, ולכן כדאי להוסיף לזה מטבל כלשהו כיד הדימיון וההעדפות. למשל, זה הולך מצוין עם גווקמולי.

גווקמולי
אבוקדו
גבינה שמנה
גבינת שמנת שלתוכה מוסיפים מה שרוצים: תבלינים, עשבי תיבול טריים או מיובשים, סלמון מעושן קצוץ, סרדינים
פרושוטו
חמאה מאיכות טובה עם או בלי תיבול כנל (אני מסוגלת לאכול חמאה כמו שהיא אם היא איכותית)
מיונז תוצרת בית
מטבל ראנץ פליאו - מתכון:

1/4-1/3 cup olive oil; 1 cup coconut oil; 1 tbsp. Dijon mustard; 2 tsp. dill; 2 tsp. garlic powder; 1 tsp. chives; 4 tbsp. lemon juice; 1/2 tsp. parsley; 1/2 tsp. thyme; 1/2 tsp. salt; 1/2 tsp. pepper.
(עוד לא הכנתי - אכלתי אצל חברה והיה טעים מאוד).

גביע שמנת עם אחוזי שומן גבוהים - שמנת של פעם היא מעולה (כמובן אפשר גם להוסיף שם מה שרוצים ולאכול ככה או להשתמש כבסיס למטבל)
ירקות חתוכים במטבל עתיר שומן כלשהו
סלט קטן מתובל ב-MCT oil
פמיקן (בשר מיובש מעורבב בשומן מזוכך). זה טעם נרכש.
בייקון מהסוג הטבעי, שלא מוסיפים לו ניטרטים. יש באמריקה גירסה ידידותית לפליאו בלי סוכר.
חופן קטן של אגוזים. אמנם יש בהם גם לא מעט פחמימות, אבל משום מה הם כן משביעים לזמן מה ולא גורמים לקרקור בבטן.

מתוקים:
יש מה שנקרא fat bombs שהם חטיפים שמבוססים על שומן. חיפוש בגוגל ייתן לך הרבה מאוד מתכונים שרובם מתוקים ומיעוטם מלוחים.
הבסיס יכול להיות שמן קוקוס, חמאה, גבינת שמנת, או שומן מחיות - כל שומן לא סינתטי שהוא מוצק בטמפרטורת החדר.
הנה כמה דגימות:

פאדג: כמויות שוות של חמאת אגוזים כלשהי (הכי פחות פחמימתי - שקדים, הכי טעים - אגוזי לוז, הכי תחליף לבוטנים - חמאת גרעיני חמניות) ושמן קוקוס בתוספת אבקת קקאו וממתיק לבחירתך. אפשר להוסיף קפה, וניל, קינמון, גוגוס, בייקון וכל שתאווה נפשך.

מתכון אצל דניאלהhttp://www.parperaot.co.il/?p=448 (אני הגעתי בעצמי למתכון זהה כבר לפני שנים). כמה פשוט, ככה טעים.

דוגמה אקראית מחיפוש בגוגל (לא ניסיתי בעצמי, אבל בטח אפשר לפחות לקבל השראה: http://thenourishedcaveman.com/fat-bombs-roundup/

רעיונות נהדרים - תודה תמי!

משולש ברי או קממבר. טיפונת יין לטיבול.

נסי לאכול בעיקר שומן
תיאורטית זה מה שאני עושה. אני כרגע בתזונת פליאו, שכוללת הרבה שומן בטבעה. הבעיה - בערב אני רוצה לא להכין דברים, ואין לי כרגע ארוחה נוחה שמכילה בעיקר שומן.
בכל מקרה, אם אני אוכלת מאוחר בערב, אני אוכלת מה שנגיש. כלומר, אם יש גבינה טובה בבית, זה כנראה יהיה הגבינה. אבל זה גם יכול להיות פומליטה. וגם עוגת שוקולד פליאו, שכוללת מלבד השוקולד ביצים וחמאה.

אני אישית לא הרגשתי הבדל בין אם אכלתי פומליטה או גבינה שמנה...
שובע לאורך זמן משומן זה משהו שאני מרגישה בתזונת פליאו באופן כללי, אבל זה לא קורה אם אני פשוט לא אוכלת מספיק אוכל, כמותית.

המתכון שלך חמוד, לצערי הוא מסובך מכדי שאעשה אותו בנצח הקרוב. שמנת של פעם יש לי במקרר, בדיוק בתור משהו לאכול בשעת הדחק. היא לא ממש טעימה לי, ואני רואה בזה איתות לכך שהיא לא מזון אופטימלי בשבילי. באופן כללי, אני מנסה להעדיף אוכל טעים על פני אוכל סביר ותו לא.

אז מצד אחד את לא אוכלת ממש ארוחה מלאה ומפוצצת.
אה, שכחתי להגיד - אני בכל מקרה לא אוכלת ארוחה גדולה ומפוצצת. אני אוכלת משהו קטן, מתוך תכנון לקום בבוקר רעבה. לאכול ארוחה מפוצצת לפני השינה - ממש לא בשבילי. ובאופן כללי אני לא חסידה גדולה של ארוחות מפוצצות.

אני בזמן האחרון נוטה יותר ללאכול עכשיו. וגם מנסה למנוע מראש את המצב
כנ"ל.
ולא אוכלת ארוחות גדולות ומפוצצות כי אני מתמלאת מהר ובקלות (-:

חוץ מזה הדיאטנית בקופ"ח נתנה טיפים להשמנה לבן שלי וגם אני נזכרתי בטיפ הזה: אחרי הארוחה? כשאני חושבת שאי אפשר יותר להכניס כלום? לאכול עוד משהו אחד קטן. ממש קטן. אפילו 3 פיסטוקים. זה מרחיב איכשהו את הקיבולת בהדרגה, כך שאפשר לאכול יותר.
רק מה? חייבים להקפיד יום יום. ביום אחד שאני מתעצלת או אין לי חשק, הופ אני יורדת במשקל...

יש לי חברה שרוצה לעשות ניקוי COLON (שכחתי את המילה בעברית ואני עייפה מכדי לחפש).
אני זוכרת שהייתה התייחסות כאן לסוג כזה של ניקוי ולמה זה לא בהכרח בריא לגוף (לי מרגיש מאוד אגרסיבי)
אבל אני לא זוכרת איפה. מישהו זוכר או יודע לתת לי הסבר מלומד.

_מדובר על גבינה צהובה "נעם" של טרה, 28% שומן (יש גם 22% שאני לא קונה ולא יודעת מה יש בה).
זה מוצר יחסית חדש, מאחרי שעברת לאנגליה. החלופה נטולת החומר-משמר של טרה ל"עמק" של תנובה._

יש עכשו גבינות מיובאות חדשות. אני ראיתי גאודה של ויליפוד שנראית לי סבירה בלי הרבה חומרים והיא גם יותר זולה מטרה או עמק. לא לגמרי הבנתי מאיפה מייבאים אותה.
אבל נראה לי שאם מייבאים מאירופה זה יותר טוב לא? כי יש סיכוי שלפחות חלק מהזמן הפרות במרעה? כי פשוט יש עשב אז חבל לא להשתמש בו ולקנות תערובות במקום. כך הבנתי לפחות

_טיפים להשמנה לבן שלי וגם אני נזכרתי בטיפ הזה: אחרי הארוחה? כשאני חושבת שאי אפשר יותר להכניס כלום? לאכול עוד משהו אחד קטן. ממש קטן. אפילו 3 פיסטוקים. זה מרחיב איכשהו את הקיבולת בהדרגה, כך שאפשר לאכול יותר.
רק מה? חייבים להקפיד יום יום._
הקטע הזה באמת בעיה. לי אין בעייה של רזה מדי, אבל לבן שלי כן. ולזכור ולהקפיד לעשות את זה באופן קבוע ולהאכיל ילד ולהיות בתשומת לב לזה באופן קבוע. וואו, זה קשה. גם לרדוף כל הזמן אחרי ילד שיאכל זה גם עושה משהו לא לגמרי בריא ואולי גם יוצר מצב הפוך שבו הוא בורח מהאוכל באופן לא מודע.
אני בהתלבטות איתו בשאלה האם עדיף שלא יאכל כלום במקרה שלא רוצה שום דבר מהאוכל המזין או עדיף שיאכל 'משהו' לפחות, גם אם זה לחמניה לבנה עם קטשופ. כי זה יכול לגרור באמת הקטנה של הקיבה ככל שלא אוכלים.
לאחרונה השקעתי מאמץ בלמצוא דרכים להכין אוכל שהוא אוהב בצורה מזינה כמה שיותר, וגם למצוא את הדרך הקלה ביותר בשבילי להכין את זה. ובאמת הצלחתי אז לאחרונה יש לו מה לאכול יותר. (עד שיגיע הרגע שהוא כבר לא יאהב את זה, כי הרגע הזה תמיד מגיע שבו הוא בטוח שהוא מעולם לא אהב את המאכל הזה ומה פתאום אמא מכינה לו כזה 'איחס' )

אני כרגע בהתחלה של שני ניסויים שאולי יעניינו גם אחרות.
הראשון מנסה שוב להתמודד עם עור הפנים שלי, שמאז המעבר לאנגליה השתנה ללא היכר ולא לטובה.
פתאום עלה בדעתי שאחד הדברים שאני עושה הרבה יותר באנגליה זה לשתות אלכוהול. אני בודקת האם תהיה השפעה לטובה על העור בלי אלכוהול בכלל.
ניסוי שני קשור לביקור מצוין אצל האוסתאופט בנוגע למצב האגן שלי (שבעצם מתעסק בקרניו סאקרל ובטיפול בפאשיה), שטען שהוא לא יכול לטפל בי בלי שאשתה כוס מים כי הגוף שלי בסוג של סטגנציה ובתכלס - מיובש.
האופן שבו הסביר את הדברים (סליחה שאין לי כוח לחזור על זה) קסם לי באופן מפתיע והחלטתי לנסות להשיב את המים לתזונה שלי באופן ישיר ולא רק דרך הקילוגרמים של הפירות והירקות שאני אוכלת.
כבר ניסיתי את זה פעם וזה לא החזיק מעמד, אבל הפעם אני ניגשת לזה בצורה אחרת.
עוד אשוב לספר.
הוא אמר את זה אחרי שהוא בדק אותי

מעניין אותי עניין שתיית המים - אשמח אם תרחיבי

מעניין.
אני שוקלת להתחיל לשתות אלכוהול, אבל בתור פיכחת כרונית, גם האלכוהול שאני אשתה יהיה בירה עם ממש קצת אלכוהול פע בשבוע במקרה הטוב, אז קשה לקרוא לזה ניסוי של ממש.

לגבי המים, אני אספר מה שהבנתי, וזה לא בהכרח מה שהוא התכוון

הוא רצה לטפל בי. אני הגעתי אחרי ששתיתי שייק ירוק שלוש שעות מוקדם יותר.
בכוונה לא שתיתי עוד כי לא רציתי להצטרך ללכת לשירותים באמצע ולא הייתי צמאה.
אז גם כאשר הציעו לי שם שלוש פעמים לשתות מים לפני הטיפול סירבתי. חשבתי שזה סתם נימוס בריטי

הוא בדק אותי והסביר לי שהוא מתעקש לנג'ס לי שאני אשתה. למה?
כשהוא בדק אותי הוא אמר שאין תנועה בגוף שלי. זה לא שהגוף שלי כבוי, אלא שהוא במן מנוחה עמוקה מאוד, והתוצאה היא שלו, כמטפל, אין עם מה לעבוד. הוא הסביר שבלי תנועה כאילו אין לו עם מי לדבר.
הוא גם הסביר לי במדויק לאיזו תנועה הוא מצפה מתחת לעור שלי כאשר אני אשתה. מאחר ששתיתי מעט ומאוד סמוך למגע הבא שלו, הוא עדיין לא קיבל את מה שהוא רצה אבל זה היה יותר מוצלח.
הוא תיאר לי במדויק איזו תנועה הוא חש אחרי ששתיתי, ועם איזו תנועה היה לו נוח לעבוד, אבל הוא הסתפק בלעבוד עם תנועה כלשהי.
ואכן היה טיפול מוצלח שהחזיר לי את האגן העקום עד מאוד שלי למקומו כמעט לגמרי, וכמעט בלי מגע באגן עצמו אלא במה שמכונה הפאשיה (אפשר לחפש בגוגל, fascia).

זה עורר בי את המחשבה על הקשר בין מים וסטגנציה בגוף, בעיקר כאשר מפעילים על הגוף תנועה כלשהי כמו בתרגול יוגה או אפילו הליכה. זה עשה לי חשק לוודא שיש לי יותר זרימה בגוף ממה שאני אולי רגילה בדרך כלל, מאיך שהתרגלתי לחיות. ולראות מה קורה.

מעניין מאוד!! תודה

אוח, זה לא פשוט. השירותים הפכו להיות חלק יותר מדי אינטגרלי בחיי עם ניסוי השתייה הזה.
לא מגניב. ולא בטוחה שזה הגיוני כל כך...
אני שותה מעט כל פעם, כוסית של איזה 150 מ"ל, זה הכל. ובכל זאת...
טוב, ממתינה להמשך. בהחלט מרגישה את ההבדל בין היובש ללחות היחסית שזה נותן לי ממש בפה.
וגם שזה מעודד אותי משום מה להתמקד בירקות ופירות ופחות בא לי היום אוכל אחר, יבש או מלוח.

גם אני עושה עכשיו ניסויי מים.
הבעיה שהקור גורם לי לחוסר חשק לשתות מים. הם קרים לי מדי (בטמפרטורת החדר). אז אני מרתיחה ומוזגת על עלי לואיזה או משהו, ומרגישה שזה לא אותו אפקט כמו מים.

נתקלתי בשתיית מים השנה בשני הקשרים:

להטמעת שינוי/טיפול שעברתי/להטמעת תובנות חדשות.
לפני הטיפול או בזמן הטיפול, כי המטפל/ת הרגישו שצריך להוסיף לי מים (הרגשתי שהם צודקים, שהתייבשתי איכשהו, ולכן לא שאלתי למה ומדוע).

חייבת לשתף בנושא מים.
מישהי סיפרה לי על שיטת טיהור מים בבקבוקי זכוכית כחולים בשמש. ונזכרתי ש{{}}אילני אילן כתבה על זה בדף 100 אחוז אחריות (מסתבר שזה בא מהואופונופונו).
מי הברז שלנו נחשבים יחסית טובים ועד כמה שהצלחתי לברר גם לא מופלרים, אבל הם מלאים אבנית ולא טעימים.
ניסיתי. מצאתי בקבוק זכוכית אחד כחול (של ג'ין מיוחד בשם Bombay Sapphire, בקבוק מהמם) ועוד שני בקבוקים שקופים עטפתי בצלופן כחול (כמו שאילני אילן כתבה שאפשר).
שעה בשמש.
ויש מים אחרים לגמרי.
מים טעימים, מים רכים רכים, מרווים מרווים.
טעמתי מים מהברז ומי אור שמש כחול לסירוגין. ההבדל חד משמעי ותהומי.
כל מי שנתתי לו לנסות אומר אותו דבר.
פשוט קסם.
(אח"כ שמעתי משתי נשים שסיפרתי להן את זה, שבתמי4 ודומיהם יש נורת UV כחולה. מעניין אם קשור?)
בקיצור, ממליצה מאוד.

מרתק! גם אני אנסה.

גם אני! תודה רבה. ברגע שאמצא שמש, כמובן...
לא יודעת מה נעשה עם הג'ין, עכשיו כשאני לא שותה אלכוהול

הבעיה שהקור גורם לי לחוסר חשק לשתות מים. הם קרים לי מדי (בטמפרטורת החדר). אז אני מרתיחה ומוזגת על עלי לואיזה או משהו, ומרגישה שזה לא אותו אפקט כמו מים
אני שותה מים חמימים עם טיפה לימון. מבינה מה את אומרת על זה שהתחושה אחרת. אבל אולי אם המים לא יהיו מורתחים אלא פשוט מהברז החם, מעורבבים עם קצת קרים, זה יהיה לך יותר נעים?

חייבת לנסות את המים בבקבוקים הכחולים! את יודעת מה עומד מאחורי זה?

את יודעת מה עומד מאחורי זה?
בהואופונופונו (משהו - דת? פילוסופיה? אורח חיים? בקיצור משהו - של ילידי הוואי) שתיית מים כאלה משמשת להתנקות רוחנית (בערך)

הרשינה לי להטיל ספק: יעל, ניסית לבדוק את הטעם בניסוי כפול סמיות? לי זה נשמע פלסבו קלאסי...

אגב ספקות, מים קשים שעומדים טועמים אחרת לגמרי. והם גם טועמים אחרת אם בבקבוק זכוכית או פלסטיק.
אז אם מישהי רוצה לעשות ניסוי כפול סמיות אפשר להפוך אותו לבעל שלושה משתנים.
מי ברז
מי ברז שעמדו שעה בבקבוק זכוכית
מי ברז שעמדו שעה בבקבוק כחול

אני, את בקבוק הזכוכית שלי, מעמידה לפחות שעה לפני שאני שותה ממנו. יש למים טעם הרבה הרבה יותר טוב כי אחד החומרים שגורמים לטעם הרע (כלור?) מתפרק לגמרי. רואים את זה גם בעכירות של המים.

אחד החומרים שגורמים לטעם הרע (כלור?) מתפרק לגמרי
אני לא יודעת אם הוא היחידי, אבל כלור הוא חומר שאכן מתפרק (נראה לי מתאדה, לא? אבל זה לא עקרני. העיקר שהוא נעלם) בחשיפה לאוויר.

הבקבוק הכחול, זה בקבוק זכוכית כחול?
ומה לגבי סוגים שונים של פלסטיק? אני כרגע משתמשת בבקובוקי פלסטיק לפעמים כשאני הולכת לאנשהו ולוקחת איתי מים בבקבוק. חוץ מזה יש מסנן בריטה בבית, ובעיני זה פלסטיק מסוג שונה לחלוטין.
ויש גם בקבוק זכוכית של ליטר שיש לי, וממנו אני שותה כשאני שותה מבקבוק בבית.

בעצם, יוצא שאני לעיתים נדירות מאוד שותה ישר מהברז. אולי כדאי לי ללכת לנסות לשתות עכשיו? או לבקש ממישהו לעשות לי ניסוי כפול סמיות?

מזכיר לי את הסיפור על אשתו של המדען, שהתווכחה איתו על ההבדל בטעם של תה כאשר קודם מוזגים את החלב לכוס, לעומת המצב בו מוסיפים את החלב לתה. והם עשו ניסוי כפול סמויות וראו שיש הבדל בטעם (בספר בו קראתי את הסיפור הטענה הייתה שתה שהוסף לחלב טעים יותר מתה שחלב הוסף אליו. מישהו שאני מכירה חושב שהמצב הפוך. בכל מקרה, הבדל בטעם יש. וזה נבדק בניסוי

)

בכל מקרה, הבדל בטעם יש. וזה נבדק בניסוי
מסקרן לדעת איך ביצעו את הניסוי ועל כמה אנשים. כי עצם הציפייה להבדל תיצור אבחנה בהבדל.
זה בעצם ניסוי שקשה מאוד לבצע ברמה עיוורת לחלוטין כי כאשר נותנים לאנשים לטעום דברים הם מצפים שיהיה הבדל ביניהם, אחרת למה לטעום?

אני מסכיהמ שזה בעייתי, והסיפור הובא יותר כאנקדוטה שמדגימה את הגישה המדעית בחיי היום יום.
אבל אפשר לבדוק תאימות. נותנים לאנשים לטעום כמה פעמים תה שהוכן בשתי הדרכים, ורואים אם פר אדם יש תאימות בהבחנה לגבי איזה תה טעים יותר.
אם אומרים שיש הבדל בטעם, אבל התה המורכז כטעים יותר משתנה באופן אקראי, כנראה שאין הבדל...

לעומת זאת, עצם היכולת לזהות באופן עקבי איזה תה הוא איזה (או איזה מים, במקרה שלנו) מעיד על כך שיש הבדל.

הרשינה לי להטיל ספק: יעל, ניסית לבדוק את הטעם בניסוי כפול סמיות? לי זה נשמע פלסבו קלאסי...
לא ממש.
אבל פעם אחת מילאתי את הבקבוקים הכחולים במטרה להוציא לשמש, אבל לא היתה שמש. אז השארתי אותם על השיש במטבח. בא הבן שלי, מזג לעצמו כוס, שתה חצי ממנה ואמר לי בבאסה שהקסם הפסיק לעבוד - המים לא טעימים.
אז אלה מים שעמדו (לא יודעת כמה זמן, אולי פחות משעה) בבקבוק זכוכית לא בשמש, והמשיכו לטעום כמו מי ברז.
אגב בקיץ אנחנו תמיד שותים מים שעמדו בבקבוקי זכוכית, במקרר, והם לא טעימים בדיוק כמו אלה שיוצאים מהברז (רק שבקיץ, אלה שיוצאים מהברז גם חמים בנוסף).

_אז אם מישהי רוצה לעשות ניסוי כפול סמיות אפשר להפוך אותו לבעל שלושה משתנים.
מי ברז
מי ברז שעמדו שעה בבקבוק זכוכית
מי ברז שעמדו שעה בבקבוק כחול_
שכחת את השמש...

הבקבוק הכחול, זה בקבוק זכוכית כחול? כן, או בקבוק זכוכית שקוף עטוף בצלופן כחול.

ומה לגבי סוגים שונים של פלסטיק? מכיוון שיש לי רק 3 בקבוקי זכוכית כחולים או מוכחלים בנפח של כ-2 ליטר כולם יחד, ואני משתמשת בהרבה מים (שתייה של כולנו + בישול, הכנת טחינה, השריית אגוזים וכו' - זה הרבה ליטרים), אני מעבירה את המים המכושפים לבקבוקים ריקים מכל הסוגים, גם פלסטיק. הם נשארים טעימים גם אחרי שאני מעבירה אותם.
לא הייתי משתמשת בפלסטיק כחול כדי לחולל את הקסם.

שכחת את השמש...
אין שמש. הניסוי עם השמש (שבהחלט יכולה להשפיע) יאלץ לחכות עד שתהיה שמש.

שלשום ואתמול (והבוקר לשעה קלה) היתה שמש. מהר מהר כישפתי כמה ליטרים שיכולתי. המים הטובים ממש חסרו לי בשבוע שלא היתה שמש.

יעלי, הכתיבה שלך מה זה עושה חשק, עם כל הכישופים והקסמים האלה.
אני קוראת את זה מחוייכת כולי.

היי גוגוס, כותבת כאן ולא בפרטי לזיכוי הרבים (רבות), ואולי גם לשאר הקוראות כאן יהיו תובנות עבורי...

הריון, שבוע 12. את ההריון התחלתי עם המון כוונות טובות ושייקים מלאי כל טוב. כל זה, עד השבוע השישי, שבו, באופן קלאסי להריונות שלי, אני מתחילה לסבול מבחילות בוקר (צהריים וערב) והקאות. הדבר היחיד שעוזר לי לא להקיא, זה אוכל כבד, רצוי שומני. לאט לאט הבחילות הולכות ומשתפרות, אבל עדיין, בכל פעם שאני מנסה, נניח, לסיים את היום בקערת פירות עמוסת כל טוב (מחוזקת באגוזים), אני מתעוררת עם הראש באסלה (לדוגמא, הבוקר

). זה מתסכל אותי לאללה, ואני תוהה אם יש לכן רעיונות מה אני יכולה לעשות, מלבד... לחכות....

נו, לפי הספר עוד שבועיים זה מאחורייך

אני תמיד בעד לזרום עם הגוף ולעשות מה שהוא מבקש, תוך הפעלת שיקול דעת. יכול להיות אוכל שומני וכבד שהוא מזין והכל יופי.
אם הפירות לא מתאימים עכשיו, או לא מתאימים בשעות מסוימות, אז אין שום סיבה לנסות בכלל.
מה שכן, לא בטוחה שיש קשר הכרחי בין מה שאכלת אתמול בערב למה שקורה לך היום בבוקר.
קוראים לזה... בחילות בוקר, לא? אז יש מצב שלא משנה מה היית אוכלת היית עם הראש באסלה

קחי בקלות, תכף זה נגמר.

אוכל שומני וכבד שהוא מזין והכל יופי.
אבוקדו, טחינה ומה עוד?

אז יש מצב שלא משנה מה היית אוכלת היית עם הראש באסלה.
אז זהו, שאצלי יש קורלציה מאוד מאוד מובהקת בין לאכול אוכל כבד לפני שאני הולכת לישון לבין לא להקיא בבוקר וההפך.

אוכל שומני וכבד שהוא מזין והכל יופי.
אולי אוכל מבושל? ירקות בתנור עם או בלי בשר או ביצים או דגים? יש למשל את התבשיל טחינה חמה הזה ששכחתי את שמו...
או שקשוקה עם ביצים?
גבינות שמנות, וגם מבושלים עם דגנים אם זה עושה לך עכשיו טוב בבטן (קינואה? שיבולת שועל? מצטערת, מתקשה להמליץ על חיטה, אבל אולי זה טוב לך עכשיו?).

ואם את רוצה את המחלקה הלא מבושלת אז יש גם אגוזים באופן כללי וממרחי אגוזים. אצלנו יש התמכרות קשה לממרח חלבה ביתי (טחינה גולמית עם קצת דבש) שאנחנו יכולים לאכול בכל שעה של היום. את יכולה להכין כדורי כוח עם קקאו ומלא שומן, או את הבורקסים הטבעוניים האלה שפעם כתבתי עליהם משקדים וקשיו. זה אליפות העולם ממש.

יקרה, אני מפסיקה לדבר איתך. אני צמה היום והשיחה הזו מעוררת לי את המערכת

אני כן אומר לך דבר אחר - לא בטוח שהמשימה צריכה להיות להפסיק את הבחילות. לא בטוח שזה הקשב הכי טוב לגוף.
אולי את יכולה לנסות להתמקד ברעב שלך, לאכול רק כשאת באמת רעבה, ואת מה שהגוף מבקש באותו רגע. ובשאר הזמן, לא לאכול כלום ולחיות עם הבחילות. אולי יש להן תפקיד ולא צריך להתאמצץ להעלים אותן או לעקוף אותן בשליש הראשון.
אם תבלי ככה את כל ההריון שלך אז זה כבר סיפור אחר.

בתאבון לך @}

אז זהו, שאצלי יש קורלציה מאוד מאוד מובהקת בין לאכול אוכל כבד לפני שאני הולכת לישון לבין לא להקיא בבוקר וההפך.

אין לי ניסיון עם זה אבל שמעתי לעתים קרובות שכדאי לאכול משהו עוד לפני שקמים מהמיטה בבוקר כדי להקל על הבחילות, בעיקר קריקרים וכאלה. אז אולי זה פחות סוג האוכל שאכלת ויותר זה שאכלת הרבה ערב קודם כי אולי הבטן הריקה בבוקר גורמת לבחילות חזקות. אז אולי תנסי לא לאכול מאוד כבד בערב אבל כן לאכול עוד ארוחה קלה בלילה ו/או לאכול מיד כשאת מתעוררת איזה טוסט בלי כלום או קריקר במיטה?

שליחה סניה, אני רק שאלה.
מה זה אוכל כבד ?

ולבחילות - דיקור! רק למצוא מדקר/ת מעולה.
בהריון האחרון שלי, טיפול אחד שחרר אותי מ 80%-90% מהבחילות וצלחתי את השליש הראשון הרבה יותר בקלות מההריונות הקודמים. ואני לא מקיאה, אבל בחילות 24/7 בשליש הראשון.

מה זה אוכל כבד ?
במקרה שלי, הכוונה לאוכל שלא מתעכל מהר. שיש תחושה שהוא "יושב" בבטן (ובדרך כלל, שלא בשליש ראשון, אני לא אוהבת במיוחד את התחושה הזו, אלא רק לעתים די רחוקות. ובאופן כללי אצלי, בהריון אני אוכלת בערך כל שעתיים או מרגישה די רע, עוד משהו שמאוד לא אופייני לי בימי שגרה).

מיד כשאת מתעוררת איזה טוסט בלי כלום או קריקר במיטה?
בדיוק דיברתי עם חברה טובה שלי על זה שזה מה שעשיתי בהריון הראשון שלי, ועכשיו אין לי כוח (אייקון של ראש נדפק בשולחן כאן). לגמרי. קרקרים. נכון.

יש למשל את התבשיל טחינה חמה הזה ששכחתי את שמו...
סינייה, נראה לי. יאמי.

אני צמה היום והשיחה הזו מעוררת לי את המערכת
אופס! צום נעים לך!

אולי יש להן תפקיד ולא צריך להתאמצץ להעלים אותן או לעקוף אותן בשליש הראשון.
יכולה להסביר את זה? (כי בחילות זה לא כיף, לא כיף בכלל).

כבר היו כאן המון המצלות מצוינות על אוכל כבד וטוב, אני אוסיף אחת שלא ראיתי - תבשיל בשר בקר. אני ממליצה גם על קוקוס (שמן קוקוס, חלב קוקוס), וחמאה.
ביצה בגרסא כלשהי עם הרבה חמאה יוצרת ארוחת ערב ממלאת, מצד אחד, אבל לא כזו שיוצרת תחושה של בלטה בבטן, מצד אחר.

ההמלצה שלי - לא לנסות לסיים את היום עם קערת פירות. הרי ניסית ולא הלך, אז למה לא לאכול מה שמתאים לך עכשיו - מזון ממלא וטוב?

_אולי יש להן תפקיד ולא צריך להתאמצץ להעלים אותן או לעקוף אותן בשליש הראשון.
יכולה להסביר את זה? (כי בחילות זה לא כיף, לא כיף בכלל)._
אני לא בדיוק יכולה להסביר את זה. זו האמת. וזו לא הצעה מלומדת אלא רק מן חומר למחשבה כזה, והוא מגיע ממי שמעולם לא סבלה מבחילות בהריון, אפילו לא בשליש הראשון. אז יכול שאסור להקשיב לי בכל מקרה

אני אגיד לך מה אני כן יכולה להסביר - שזה שמשהו לא כיף, זה לא אומר שצריך לעשות הכל בשביל שהוא ילך.
קצת כמו עם הורדת חום, או עם כאבי ראש, או עם סוגים אחרים של אי נוחות שיש להם סיבה ויש הגיון לשהות בתוכם ולא לחפש להם מעקפים. אולי, נגיד, הבחילות אומרות לך שאת פשוט צריכה לאכול הרבה פחות עכשיו? או משהו אחר רגשי שנוגע ליחס שלך להריון או לכך שמתישהו יצא ממך גוף אחר?
אני יודעת שזה מרחיק לכת אבל זו הדוגמה הכי קלה שהיתה לי.

מצד שני, לא אמרתי שלא כדאי לך לחפש מה לאכול כדי שיהיה לך נעים.
אני מציעה דרך אמצע רכה יותר - לקבל את זה שאולי הבחילות הן משהו שאמור להיות ככה, ושאם הוא נגרם בכלל אכילה לא מתאימה אז האינטואיציה שלך היא זו שצריכה להוביל לפתרון.
כלומר - לאכול רק כשאת רעבה וכאשר את יודעת מה נכון ברגע הזה שבו את רעבה. לא לנסות לאכול מה שאולי נכון בדרך כלל לא בהריון או מה שנכון למישהי אחרת שגם חוותה בחילות.
למשל, בחילות בוקר יכולות להתנהג אחרת מבחילות בזמנים אחרים של היום ואולי לכל אחת כזו יהיה פתרון אחר ומתאים יותר.
כשאת רעבה, ויודעת שזה רעב ולא סתם איזו אי נוחות אחרת, שאלי את עצמך - מה עכשיו? מה מתאים עכשיו? ונסי לאכול את זה בדיוק ולראות אם זה משפר את הרגשתך.
ואם לא, תמיד תוכלי לומר שגוגוס מקשקשת כי מעולם לא היו לה בחילות בהריון והיא לא מבינה בזה שום דבר ורק מיישמת את הגישה הכללית שלה על מצב שהוא אחר.
נכון שזה עוזר ממש?

אני יודעת שזה מרחיק לכת
לא מרחיק לכת, סתם מבאס. קראתי באחד הדפים על בחילות והריון שבחילות הם תוצאת לוואי של איזה תהליך טבעי שנועד לשמור על ההריון, או משהו בסגנון.
חום הוא חלק מתהליך בריא של התמודדות עם המחלה, נראה שגם הבחילות הן כאלו לפעמים.

אותי אישית מבאס שהופכים תופעת לוואי מוכרת של הריון למשהו רגשי. לא מרחיק לכת, להפך, מאוד מקובל ונפוץ. וזה מה שמבס אותי

לי נראה שהכותבת כבר יודעת מה נכון, ויודעת מההודעה הראשונה, אבל בגלל איזו פרדיגמה או אידיאולוגיה של אכילה "חיונית" אוכלת מה שלא מתאים לה עכשיו, במקום מה שמתאים לה עכשיו. כי מה שמתאים לה עכשיו סותר את האידיאולוגיה והכללים.

בגלל זה היא רשמה פה <ולא מפתיע שכולן הציעו לה אוכל שומני מתאים>.

תכלס, זה מאוד מתאים לרוח הדף, פעמיים.