הכל על הנקה

אנונימי

לפתוח את הלב / אילנה קליינר

מזל טוב! ילדת תינוק! את מחבקת אותו בזרועותייך באהבה ורוצה לתת לו את הטוב ביותר. ובאמת, לכל רך נולד יש זכות לקבל את המזון המשובח ביותר.
אם היו אומרים לך שיש מזון מיוחד הנותן לתינוק את כל היתרונות האפשריים להתחלה טובה לחיים, האם לא היית עושה את כל המאמצים לתת לו מזון זה?
הבה נבדוק יחדיו, את ואני מה היניקה נותנת לתינוק, ומדוע כדאי לתת לתינוק חלב אם, לפחות בחודשים הראשונים.
בימים הראשונים לאחר הלידה אין את מייצרת עדיין חלב אלא חומר מובחר ומיוחד במינו הנקרא קולוסטרום. הוא עשיר בחלבונים בכמות הגדולה פי תשע מבחלב אם רגיל, במינרלים וויטמינים. הקולוסטרום מכיל ריכוז גבוה של נוגדנים מפני מחלות, כך שהתינוק מחוסן לתקופה. כמו כן הקולוסטרום מדרבן את קיבת התינוק להפריש מקוניום שהיא הצואה הראשונה ובכך מסייע במניעת צהבת יילודים.
הקולוסטרום הוא חומר נפלא כל כך עד ששום בית חרושת לא מסוגל לחקותו. מגדלי העגלים שומרים היטב על חומר יקר ערך זה ונותנים אותו לעגליהם על מנת שיתחזקו. הם אינם מוכרים אותו בשום אופן. ואת, האם יעלה על דעתך לוותר עליו?
לאחר מספר ימים, ככל שמאפשרים לתינוק לינוק יותר, אט אט מתחיל להיווצר "הדם הלבן"-החלב. במשך שבועיים אחרי הלידה ממשיך התינוק לקבל חלב מעורבב עם קולוסטרום עד שבסיומה של תקופה זו השד מייצר חלב אם בלבד. חלב אם מאופיין בפרופורציה שבין החומרים השונים הנמצאים באיזון מושלם ביניהם. חלב פרה מתאים לגדל עגל. חלב אם מתאים לתינוקות. גם אבקת החלב הנמכרת בבתי המרקחת וברשתות השיווק בתור מוצר לתינוקות, בשמותיהם המסחריים השונים, עשויה מחלב פרה (או מחלב סויה) שעבר תהליכים מסויימים. מפחיתים ממנו חומרים מסויימים וחומרים אחרים, מוסיפים. הכל כדי שבסיומו של התהליך יתקבל מוצר שלפחות לפי הפרסומים ידמה לחלב אם.
האמנם חלב בקופסה דומה לחלב אם? היצרנים של החלב המלאכותי יודעים היטב היטב שמה שבידם הינו חיקוי עלוב לעומת מה שיש לך. הם גם יודעים שהרבה יותר קל לפתוח את החולצה ולהניק, וגם הרבה יותר כיף. הם יודעים שתינוק-יונק בריא יותר, נוח יותר, רגוע יותר ומאושר. לכן הם חייבים לצאת במסעות פרסום מסיביים ביותר כדי שהאמהות הטריות תתפתנה לקנות את החיקוי הזול שבידם.
ראשית, הם קוראים לאבקה שבידם "תחליף חלב" כדי שתחשבי שיש תחליף לחלב יקר המציאות הנמצא בשדייך שלך בלבד. הידעת שהחלב שלך משנה את הרכבו מדי יום, מדי הנקה? פעמים הוא משביע, פעמים הוא רק מרווה את צמאונו של התינוק. פעמים הוא מתוק מאוד (שוב אכלת מתוק?) ופעמים פחות. כאשר את חולה חלילה ומצוננת, החלב מלא בנוגדנים אותם מקבל התינוק, כך שכאשר הוא יונק ממך הוא מחוסן בצורה הטבעית ביותר ואת יכולה להמשיך להניקו ללא חשש. החלב שבקופסה תמיד תמיד באותו טעם ולעולם לא משנה את הרכבו.
לעולם לא משנה את הרכבו? לא מדויק! מדי כמה חודשים יוצאות חברות המזון המלאכותי לתינוקות בפרסומים שהנה הנה החלב שלהם הוא הוא החלב המתאים לתינוקות מכיון שסוף סוף הם הצליחו לבודד במעבדה מרכיב שגילו בחלב אם ולהוסיף אותו למזון המלאכותי שבקופסה. לצערנו המרכיבים הללו, טַאוּרין, אל סי פופה ועוד כיוצא בזה, אכן נמצאים בחלב אם אך אין להם כל ערך לתינוק כאשר הם באים מתוך קופסה באבקה המיוצרת מחלב פרה! רק אם מניקה מסוגלת לתת אותם לתינוקה.
כאשר נעשו מבחנים לילדים בגיל שש, התברר שמנת המשכל של אותם ילדים שינקו מאמם, גבוה יותר מהילדים שקיבלו מזון מלאכותי מקופסה. עוד התברר שככל שהילדים הללו ינקו יותר זמן, גם מנת המשכל (האי קיו) שלהם היתה גבוהה יותר בהתאם. ילדים יונקים חכמים יותר. אם היה מזון-קופסה המתיימר להפוך תינוקות לחכמים יותר, היית מוותרת עליו? מובן שלא. ויש לך מזון כזה! תני אותו לתינוקך ותוכלי להתגאות ולהנות ממנו בעוד מספר חודשים כשיקרא לך "אמא", וכמובן גם בהמשך.
כאשר את מחבקת את תינוקך באהבה ומצמידה אותו לשדייך, את נותנת לו את המיטב שביכולתך לתת. התינוק מקבל אותך נטו. כך אתם מתחילים להכיר זו את זה בצורה מיוחדת במינה. אי אפשר לחקות צורה זו בשום דרך. הפטמה הרכה שלך מותאמת לפיו של התינוק. בזמן היניקה התינוק שומע את פעימות ליבך המוכרות לו מזמן שהותו ברחם ומרגיעות אותו. כך את עוזרת לו להתאקלם טוב יותר בעולם. ההנקה הינה ערוץ תקשורת בינך ובין תינוקך. ערוץ האהבה.
היניקה מספקת כל מה שהתינוק נזקק לו.
בזמן שהתינוק יונק ונרגע בזרועותייך נפרש מגופך הורמון בשם פרולקטין האחראי לייצור החלב. בעת הפרשתו וזרימת החלב תרגישי רגיעה בכל גופך. זוהי הרגשה מיוחדת שאם המאכילה את ילדה בצורה מלאכותית לא תרגיש לעולם. תני לגופך להתרווח. פתחי את החולצה-וגם את הלב.

מקסים!

שאלה:
לאמא לתינוק בן חמישה חודשים יש פטמות קטנות (לא ראיתי), ולכן היא מניקה אותו רק עם פטמות סיליקון כי הוא לא מצליח לתפוס.. התינוק לא מוכן לינוק בלי. לפני כחודש התחילה לתת לו בקבוק מדי פעם עם תחליף על בסיס חלב כי קשה לה להניק. הפסיקו לו הגזים, התחילו חרחורים ובעיות נשימה. הפנו אותה לאקו לב. (לא התעניינו בשינוי התזונה...)
יש עיצות פרקטיות חוץ מיועצת הנקה? אני לא בטוחה שהיא תלך. הילד נראה טוב, אוכל היטב.

וואהו, כל הכבוד.
של מי האומץ? היוזמה? והסבלנות?

היא תסכים להתקשר ל-ליגת לה לצ'ה? 1-800-350-440.
היא מעוניינת לגמול מפטמות הסיליקון? אפשר לנסות להשתמש באלו של מדלה, שהן לא עגולות אלא מכסות חלק קטן יותר של השד, והן גם דקות יותר.
למה הכוונה קשה לה להניק? אם את יכולה לפרט, אפשר לנסות להתייחס לקשיים הספציפיים שלה.
בעוד כחודש, אם סימנים נוספים מראים שהתינוק מוכן למוצקים, אפשר יהיה להחליף חלק מההנקות במזון מוצק. זה יכול, אולי, גם כן להקל עליה.

בשמת . תודה.
ורד , זה מצחיק. כי כשהבאתי את החומר הזה ממקום אחר, חשבתי לעצמי: "זה בטח עבודה של ורד לב ".
מישהו אחר עשה את כל העבודה. אני רק כתבתי את לפתוח את הלב. המאמר הזה שכב אצלי במגרה המון זמן, מעל שנתיים. ורק לאחרונה יצא לאויר העולם.

מסעדה ניידת, תודה. אני חושבת שזה "קשה לה להניק" במובן של "נשבר לה להניק".
היא מניקה רק בחדר נפרד מטעמי צניעות- ודי בזה להפוך את זה לסיוט.
מתלוננת שהוא רוצה כל הזמן רק לשתי דקות ולא שבע מזה,
מתלוננת שההנקה עושה לו גזים ומבטלת אפשרות להוריד מהארוחות שלה את מה שעלול לעשות את זה כי זה כל מה שהיא אוכלת.
נמאס לה להיות תלויה בו, לדבריה, והוא משגע אותה. היא ישנה יותר טוב עם הבקבוקים,ולא התעניינה בחומר כתוב. בקיצור היא לא רוצה עזרה, פשוט רוצה לא להניק, ועם ההתנהלות שלה עם הנקה,(לחפש את הפטמות, לעבור לחדר אחר, לבקש שאסתיר אותה...)אני ממש יכולה להבין אותה. הלחצתי אותה קצת עם ההתערבות שלי והחלטתי שזה לא לעניין. תודה בכל אופן על הרצון לעזור. שמתי לב שגם יש לה צורך עז מאד להאכיל אותו, ממש, עם כפית, בקבוק, אוכל "אמיתי". כואב לי בשבילה על הפספוס כי מעבר לעייפות מהנקה היא אמא אוהבת וחמה מאד. שוב תודה על הרצון לעזור, ואם זה יעלה באופן טבעי, אמסור לה את המספר של לה לצ'ה.

אני לא יודעת אם במהלך החג עזרתי לה בכך שהיא ראתה את שלי על הציצי כל הזמן, או שזה היה התגשמות הסיוט שלה, המראה הזה. בכל אופן, אני זכיתי לראות אמא אוהבת מאד, שלא רוצה להניק. וזה היה פחות מפחיד ממה שזה נשמע (-:

פלונית, נשמע שקלטת אותה מצוין. מדהים וכל הכבוד לה שהיא החזיקה מעמד עד עכשיו, בתנאים האלה.

אנונימי

פלונית, אני יודעת שלא תאהבי את מה שאכתוב כאן, אבל זה לא נשמע לך פרדוקס מה שאת כותבת?
זכיתי לראות אמא אוהבת מאד, שלא רוצה להניק
את מספרת שהבן שלה סובל מ: חרחורים ובעיות נשימה
והיא עומדת בצד, רואה את סבלו של בנה, ולא מנסה לסייע לו?
את כותבת: נמאס לה להיות תלויה בו, לדבריה_ _והוא משגע אותה
לי נמאס לשמוע על אימהות שלא מוכנות להיות אימהות. אף אחד לא הכריח אותה להיות אם, אבל ברגע שהיא הפכה לאם, יש לה מחויבות לדאוג לרווחת ולבריאות בנה. וממה שאני מבינה, היא זו שמשגעת אותו ואת הסביבה.
מתלוננת שהוא רוצה כל הזמן רק לשתי דקות ולא שבע מזה מה זה מתלוננת? לא מספיק להתלונן! צריך לפתור את הבעיה! ולא לסחוב חמישה חודשים עם פטמות סיליקון ארורות!!!
בשביל מה את בכלל שואלת על החברה שלך, שכלל לא רוצה תשובות?
והחוצפה שלך לכתוב דווקא בדף הזה, אחרי לפתוח את הלב לא יאומן ממש.

plonit -
מה לעשות. יש נשים כאלה.
אמהות אוהבות, שלא רוצות להיניק.
זה בא, ככל הנראה, עם הדחקה של הקשר בין אי-הנקה לבעיות של הילד.
זה בא עם "ולא התעניינה בחומר כתוב".
זה בא עם האשליה שהנקה כובלת ובקבוק פחות.
ויש להן זכות ללדת.
ככה זה.

> גילה מזועזעת למצוא את עצמה סמן קיצוני באתר, כמעט לא-פנאטית-הנקה P-: <

פלונית, הלו, להירגע. לעוד אנשים יש רגשות. יש לנו כאן חברה שמצדה מנסה מאוד לפתוח את הלב שלה, ויש לנו אמא - החברה שלה - שפותחת את הלב, אבל לא את החולצה. מה לעשות. אם לא מתאים לך, אפשר לערוך ולהעביר את הדיון על החברה לדף אחר - ויתור על הנקה, תמיכה בהנקה או משהו כזה, אבל לא חייבים להעליב.

באמת לא יודעת למה כתבתי את זה דווקא כאן. לא אכפת לי שתעבירו למקום אחר.זה פשוט היה הדף על הנקה שהופיע ב מה חדש
אם זה משתמע כביקורת על "לפתוח את הלב", זה בכלל לא כך. דווקא הזדמן לי לקרוא מזמן את הקטע היפהפה במקום אחר והתרגשתי ממנו מאד.
פשוט, לראשונה, נפגשתי עם אמא שנתונה בכבלים כל כך חזקים בכל הקשור להנקה, בעיקר ענין הצניעות, שהבנתי שאין טעם להמשיך לנדנד לה. כל מה שאמרתי והראיתי לא גרם לה להפתח אלא רק להסגר ולהתנצל במבוכה רבה. תגובתה היתה כמי שמישהו נכנס איתו לשירותים והסביר לו איך לנגב. זה היה מצער ולא הרמתי ידיים מיד, רק לאחר כמה ימים.

בשביל מה את בכלל שואלת על החברה שלך, שכלל לא רוצה תשובות?

והחוצפה שלך לכתוב דווקא בדף הזה, אחרי לפתוח את הלב לא יאומן ממש*
ובכן, שואלת בעיקר כדי לשפוך את הלב, על סערת הרוח הדומה לשלך, פלונית, שהתעוררה בי עם הפגישה עם אותה אמא, ומתוך מחשבה שאולי יצוץ כאן איזה רעיון.
לא הבנתי מה הקשר לחוצפה, אבל אני מבינה את הכעס שלך. גם אותי זה הכעיס.
ומה שהכעיס בעיקר, זה שאמא הזו היא חוזרת בתשובה מתלהבת ביותר, וההנקה, כך נדמה לה, סותרת את כל מה שהיא אמורה לעשות כי זה "לא צנוע" .(לדבריה גם כשמכסים עם חיתול זה לא צנוע כי החולצה מתרוממת מעל הבטן. אני יודעת, יודעעעעת שזו שטות,(סיפרתי לה על האשה החרדית שמעצבת בגדי הנקה יפים למניקות דתיות, לא עניין אותה. מה לעשות. היא תקועה בזה חזק. חזרה נבערת בתשובה- לעומת לא נבערת- זה גם קטע שאפשר להשתגע ממנו. אבל זה כבר לדף אחר.

שליחה על ידי יעל* » 23 אפריל 2003, 21:45

אני לא מבינה מה פתאום כל אשה שניה נהיית מסיונרית של הנקה. אני חושבת שכל מי שמתייחסת אל מי שלא מניקה כאל פושעת היא מטורפת לגמרי. יש יתרונות ברורים להנקה רפואיים ונפשיים (תלוי למי). אני אישית מניקה בעיקר מטעמים בריאותיים (וגם לאחרונה התחלתי להנות מההנקה).
אבל אני רוצה לציין מספר דברים :

אני גדלתי על סימילאק, ואני בריאה, מאושרת ומאד קרובה לאימי.
כאשר מניקים בפומבי זה מאד מביך הרבה אנשים. אני יודעת שבעלי מצטמרר כאשר הוא רואה נשים מניקות ללא חולצה. זכותו.
פורמולות הן לא רעלים. האמהות שאינן מניקות אינן מרעילות את ילדיהם.

חבל שנהיינו חברה כל כך רעה ושיפוטית כלפי כל מי שאינו עושה בדיוק את אותם הדברים שאנחנו עושים, הא?

1 - אז? זה לא אומר כלום על איך הייתי אילו היית יונקת.
2 - זה ענין חברתי (בתקווה - זמני). יניקו יותר - יתרגלו לזה. הלואי שהדור הבא יהיה אדיש להנקה בפומבי.
3 - פורמולה היא תרופה. כמו כל תרופה היא בעלת תופעות לואי, אך טובה להצלת חיים, כשצריך.

יעל - ראי תרכובות מזון מלאכותיות, הנקה בציבור (אגב, מי מיניקה בלי חולצה מחוץ לבית? לא פגשתי).
ואגב - אפשר לטעון נגד תמ"ל גם אם משתמשים בו. לשמחתי, עכשיו אני משתמשת לשעבר.

אני דווקא שמחה ש לפתוח את הלב היה הטריגר למה שכתבת כאן.
כמו שמסעדה כתבה, את פתחת את הלב, ולחברתך קשה לפתוח את החולצה.
צניעות? כבר כתבנו על זה המון. הנה עוד משהו להוסיף לדף סיבות לאי הנקה.
אה, ותודה פלונית. זה נכתב ממש מן הלב. שלי.

בהחלט בורות לחשוב שהיהדות לא תומכת נלהבת בהנקה כי החלב יוצא מהשד, באמת... אומרים על זה "חסיד שוטה" שבמקום לברר לאשורו מה העניין ואיך מתמודדים עם צניעות והנקה, פשוט הולים לחדר אחר ואחרי זמן מה מתייאשים. אף אחת לא רוצה להיות מבודדת לאורך זמן, כולן רוצות שההנקה תהי חלק אינטגרלי מהחיים שלהן.
>עדינה מאוד מתאפקת לא לספר איך הניקה בבית הרב<

אילנה,אני יודעת שזה נכתב מלבך. קיוויתי מאד שזו לא את הפלונית הזועמת....
יעל, בקשר לסעיף 2 - אח שלי נהג להזדעזע עמוקות כשראה חברה שלי מניקה, הוא ממש העיר לי על זה אחר כך "זה לא לעניין! זה ממש לא צורה ככה" וכולי. כשאני התחלתי להניק, הוא היה רק נבוך ושקט, וכשאשתו ילדה במזל טוב, הוא היה זה שנלחם על זכותה להניק עוד בבית החולים ועכשיו הם מסתובבים בגאווה עם תינוקת יונקת בכל מקום ונדמה לי שהוא מת להניק בעצמו.
כך נראה תהליך שבעזרת השם ( (-: ) יעבור על החברה כולה רק יותר לאט.
הלוואי וכל אשה שניה היתה מסיונרית של הנקה. זה עדיין רחוק מזה.

ברור שכולנו תוצרים של הגידול שלנו, ההורים והחברה ומה לעשות - זה אכן מעציב, מכעיס ומרתיח לשמוע כאלה סיפורים, ועוד יותר מרגיז שאין ממש את מי להאשים כי בעצם זה עניין של מודעות שלא כולם מגיעים אליה באותו זמן, אם בכלל, ושוב המעגל נמשך ולא נשבר. אז אני רק יכולה לברך שיש לנו את האתר הזה ועוד אי-אילו אנשים שעוסקים במלאכת הקודש להגברת המודעות לשלום הילדים.

שליחה על ידי יעל* » 24 אפריל 2003, 21:36

גילה - אפשר לטעון נגד כל דבר (יש ימים שזה אפילו התחביב שלי

).
לדעתי יש יתרונות למבוכה מההנקה. זה משאיר לשד את תפקידו החשוב לא פחות.
דבר נוסף שחשוב לי לאמר הוא שאין שום קשר בן פורמולות ותרופות (מכיוון שאני מהתחום הרפואי אני מכירה היטב את טיבן של תרופות). פורמולה היא מזון מעובד, כמו 99% מהמזון שאנחנו אוכלים (גם אלו שאוכלים "מזון אורגאני").
( מצחיק אותי שנהייתי מגינת הפורמולות אחרי כל המאמצים שעשיתי (בעזרת מדריכות הנקה) כדי להצליח להניק).

אני אומרת תרופה, כי יש לה תכונות של תרופה:

אם הכל בסדר, לא זקוקים לה.
לפעמים, היא מצילת חיים.
יש לה תופעות לוואי.
לפעמיים, היא הרע במיעוטו.
יש נטיה להשתמש בה "ככה ליתר בטחון".
(אני חושבת שניתן להמשיך את הרשימה)

אני יודעת שהיא לא מוגדרת כך (אני זוכרת שאחרי הכל, היא נמכרת בסופר...), אבל זו ההתיחסות שאני מעדיפה.

גילה, מרשים. קחח"מ .

גילה - בקרוב ימכרו גם אקמול בסופר, אז למרות שאת זוכרת שאחרי הוא נמכרת סופר, זה שייך לרשימה.

>עדינה מאוד מתאפקת לא לספר איך הניקה בבית הרב<
אל תתאפקי, זה לא בריא לאישיות שלך.
נו, ספרי!

כאב לי מה שליהיא לפיד כתבה בעתון 'מודיעין' בעניין ההנקה, 'לא חייבים להיניק', וכמובן עניתי לה מייד במייל.

הקריאו לי את זה אתמול בטלפון... כל מי שיש לו מקומון של ידיעות מיום שישי, שיעיין.
חגית, אכפת לך לפרט מה כתבת, אולי אפילו להעתיק לכאן את המייל ששלחת לה? התלבטתי בנושא.

ולטובת מי שאין לו מקומון של ידיעות מיום שישי? אפשר לקבל תמצות?

ראיתי את המקומון הזה ואת הכותרת של ליהי לפיד והחלטתי לא לטרוח לקרוא הפעם-הכותרת הראשית היתה משהו כמו"למה כששמים מסקרה פותחים את הפה", נו באמת...מי שפותחת את הפה כשהיא שמה מסקרה, וגם יודעת את זה, שתניק בצניעות...
>עדינה מאוד מבקשת להגן על אמונתה-שלא תגידו שה' לא עושה ניסים, לפחות לא התעצבנתי בשבת<

שיעזבו אותה מאובססיית ההנקה.

זה התמצות?
אם כך- עזבנו!

סליחה, אבל מי היא בכלל?
<בשמת לא רואה טלביזיה ישראלית ולא קוראת עיתונים>

אשתו של(נכון לעכשיו)יאיר לפיד

היא גם כתבה ספר נחמד בשם "סודות ששמרתי בבטן", ויש שם התייחסות מעניינת מאוד להנקה.
אגב, קראתי ראיון שערכו איתה לפני כמה זמן, והיא סיפרה שם שגמלה את בתה בת החצי שנה מפני שרופא אמר לה שהיא חייבת לגמול בזמן שהיא לוקחת תרופה אנטיביוטית כלשהי - נדמה לי שזה היה בגלל דלקת בשד, אבל אני לא בטוחה. בכל אופן, הפרטים מטושטשים אבל אני זוכרת שקראתי והיה ברור שהרופא פשוט טעה באבחנה, והיא, למרבה הצער, גם כן לא היתה מעודכנת.

היא כתבה שאיפה שלא מסתכלים רואים הטפות להנקה. היא מבקשת לרדת, מזה, ומייד. אבל אני לא בטוחה שהז היה במקומון.
אני אישית מעדיפה את המדור של יאיר לפיד. הוא יותר מצחיק בעיני. את ליהיא לפיד את אני משווה לאודטה דנין. ובמקצועה נדמה לי שהיא צלמת.

נכון, זה היה במקומון ונכון שהיא צלמת.
הנה נוסח המייל המאופק ששלחתי לה:
שלום לך ליהיא, אני חגית משוהם ובתי, עוד מעט בת שש, גם שמה ליהי וההשראה לכך גם ממך.
קראתי את מה שכתבת בנושא ההנקה. בטח קיבלת הרבה מכתבים בנידון. זה לא סוד שזה עניין שנוי במחלוקת.
בתי המקסימה ינקה עד גיל ארבע וחצי ומכאן ברורה לך עמדתי בנושא, כך שלא ארחיב. אני רק רוצה להעיר את תשומת לבך שכשאת כותבת בעיתון יש משקל מאוד חזק לדברים שאת אומרת והתרשמתי שעטך היה קל בנושא מסויים זה.
כאב לי לקרוא את זה, כי רק לא מזמן הועלה הנושא למודעות מחדש ולא קל ליידע אנשים שמרגישים בטוחים בעיקר עם דברים מוכרים ומקובלים ושונאים כמובן, כמו שציינת, שמטיפים להם.
את צודקת, זו לא חובה להיניק ומה זאת אהבה? וכיצד את יודעת שבן זוגך אוהב אותך? האם לא ע"י מעשיו האוהבים? או שאת מסתפקת שהוא יגיד לך שהוא אוהב אותך ויקנה לך שוקולד?
הנקה שווה נתינה שווה אהבה.
בריאות ושמחה תמיד.

עד כאן המייל. החלק עם בן הזוג לקוח היישר מבשמת, שמצאה חן בעיני ההשוואה שלה באתר על אהבת אם. היא בטוח היתה מתנסחת הרבה-הרבה יותר טוב, אבל הייתי חייבת להגיב לשם שינוי.

חגית, מצוין!

תודה, תודה

@}

כל הכבוד, חגית. בדרך כלל תגובות מסוג זה נמסות בשלב התכנון.

אחלה!!!

חגית, כל הכבוד שכתבת.
בכלל לא בטוח שהייתי מתנסחת יותר טוב. את כתבת בטקט, וזה כידוע לא הפורטה שלי....

תודה בנות. האמת שהיא לא ענתה לי כלום כך שאני אפילו לא יודעת אם היא טרחה לקרוא את זה.
בשמת, כבר ציינתי שאני א ו ה ב ת את כל מה שאת כותבת. ניזהרתי מאוד בניסוח כי לא רציתי ליצור אצלה אנטגוניזם על ההתחלה.

כתבה של בתיה דייויס וד"ר עליזה פינקל: "תינוק לומד לינוק".
משהו בעבודה (שאישתו בחודש תשיעי והוא לא ממש קולט את הסיפור) ביקש לשאול את הספר (שהמלצתי לו) המדריך הישראלי להריון ולידה (הידוע לטוב).
חשבתי להוסיף לו גם איזו פרסומת להנקה. משהוא שכתוב יפה ולא נראה פנטי או כמו הטפה, מאחר והזוג הזה ממש לא נישמע לי מועמד טיבעי להנקה (אם כי לעולם אין לדעת) וחבל. עברתי על הדפים שלי ומצאתי חוברת ישנה ובה הכתבה של בתיה דייויס ועליזה פינקל, שכתובה מאד מאד יפה, כוללת את הבסיס בסיס ומדגישה שגם להניק צריך לדעת. אז קודם כל, למקרה שמי מהכותבות קוראת: יופי של כתבה. עכשיו, רציתי לשאול בקשר לזכויות יוצרים: יש איזה שהיא בעיה לצלם את הכתבה על מנת לתת אותה בעתיד להריוניות נוספות? ושאלה שניה, מאחר וצילום יוצא פחות יפה מהדפסה: יש איזה שהוא מקום ברשת שאפשר להדפיס אותה ממנו במקרה?
תודה.

לצלם כדי לתת למספר קטן, סופי, של חברים - אני חושבת שאין בעיה.
למה לא תפני לבתיה דייויס (מופיעה בדף יועצות הנקה), ותשאלי אם יש לה את זה בקובץ?

סוף סוף, מצאתי 25]קישור 4 2003[/po]/magazin5.htm לטור של ליהיא לפיד. האמת, כשקוראים את זה בהקשר של כל הטור, אצלי זה לא עורר שום רגש. אז אמרה.

תודה גילה. רעיון טוב.

קראתי את ליהיא לפיד.
טוב שאני לא קוראת עיתונים. איזה גיבוב של שטויות.

אני אנסה לברר עם בתיה

שטויות או לא, הבעייה שהרבה נשים נחשפות לזה - וגמרנו, נתקע להן בראש ש"לא חייבים להיניק" ועוד תינוק/ת אכלו אותה. תרתי-משמע.

זה ברור, חגית. התכוונתי רק שכל הטור שלה שטויות, וחבל שזה בכלל מתפרסם.
גם גפי אמיר מעיתון "העיר" - כנ"ל.

לאחותי יש תינוק בן 4 חודשים, לפני כמה ימים היא חלתה בשפעת +דלקת בגרון ובימים שהיא היתה חולה היא הניקה אותו כל הזמן בשכיבה כי היא היתה תשושה, עכשיו כשהיא הבריאה היא סובלת מכאבים חזקים בזמן ההנקה, היא התקשרה לאחת היועצות וזו שאלה אותה אם יש לה אולי פטרייה אחותי ענתה בשלילה, וציינה שהיתה חולה....
אז היועצת אמרה לה שכנראה זה בגלל ההנקות הממושכות בשכיבה ומעכשיו שתניק רק בישיבה, האם יש דברים בגו?

אני לא יועצת אבל נשמע לי עיצה על הפנים. טוב להניק בכל תנוחה שנוחה לאם ולתינוק, והכאבים ודאי מסיבה אחרת. כשאני מניקה בתנוחה לא נוחה בשכיבה במהלך הלילה כואב לי הגב בבוקר. אולי היועצת התכוונה שכדאי לשנות תנוחה לפרק זמן מסויים , כי הגוף שלה פשוט כואב מאותה התנוחה כל הזמן, מה שסביר שקרה. איזה כאבים אלה בדיוק? בפטמה? בשרירי הכתפיים והצואר?

יכולים להיות כאבים בפטמה עקב כמה ימים של הנקה מממושכת באותה תנוחה (מה גם שניתן לנחש שהאמא היתה מותשת, ולא הקפידה על אחיזה אופטימלית).
אז לא הייתי אומרת "מעכשיו רק בישיבה", אבל בהחלט - יום יומיים של בעיקר בישיבה, עד החלמת הפטמות.

אני מסכימה עם גילה וגם עם ענת.
מאוד מתסכל לשמוע מיד שנייה מה שכביכול אמרה לה יועצת ההנקה. טלפון שבור. מאיה, שימי לב שגם ענת, גם גילה וגם אני חושבות שהיא לא תרגמה טוב את דברי היועצת.

כן כן. קרה לי לא פעם - לשמוע ציטוט זוועתי מיועצת, שממש מרגיז אותי, ואז לדבר עם האמא, ולהבין שהבעיה היא לא בדיוק כמו שתוארה, והדברים הם לא בדיוק כמו ש"צוטטו" (במרכאות כי זה תמיד תקצור+פרשנות).

זה נכון לגבי הטלפון השבור, בכל אופן נראה לי שגילה עלתה על הבעיה.
אחותי מודה לכן מאוד, מכיוון שהיא נטולת מחשב אני אכתוב בשמה, היא אומרת שקצת לפני שחלתה הוא התחיל לקום בלילות כל שעתיים שלוש לינוק וזה אחרי שעשה כבר מרווחים גדולים יותר, ומאז שהיא גילתה את האפשרות להניק בשכיבה היא טוענת שזה ממש ממכר ונח, עכשיו בעקבות היעוץ שקיבלה היא נאלצת להתיישב בלילה להניק וזה ממש מתיש אותה, היא גם יוצאת לעבוד (התינוק איתה או שהיא קופצת למטפלת להניק). היא מודאגת שאין לה מספיק חלב, נסתה לשאוב לו ויצא לה רק 20 סיסי, היא מרגישה שהוא רעב.
אמרתי לה שזה מוקדם מידי לתוספות, האמנם, גם במקרה כזה?

מאיה,
רק עכשיו חשבתי, שאולי כשכתבת "יועצת" לא התכוונת באמת ליועצת הנקה מוסמכת IBCLC.
היא רק דיברה איתה בטלפון? בלי לראות אותה? אולי זו היתה מדריכה מתנדבת של לה לצ'ה? או "יועצת" לא מוסמכת?
בכל אופן, בואי נעשה קצת סדר כדי לעזור לאחותך במהירות:

א. מאוד מומלץ שאחותך תקרא משהו רציני על ההנקה. למשל, הפרק על ההנקה בספר החדש "טבעי ללדת". או הספר החדש "הנקה פשוטה וטבעית" (ניתן להשגה דרך ליגת לה לצ'ה, ואם תרצי יש פה כמה שיוכלו לקשר אותך).
ב. לא סביר שהנקה רגילה בשכיבה תיצור בעיות כאלה. מה שסביר הוא, שהתנוחה או האחיזה היו לא טובות, ומכאן הבעיה. היא לא מוכרחה להתיישב בלילה אם היא יכולה לתקן את תנוחת ההנקה בשכיבה - זה מומלץ בעזרת יועצת הנקה מוסמכת.
ג. היא גם חולה וגם יוצאת לעבודה וגם מניקה בישיבה בלילה? אמהות רבות גילו, שכאשר הן מותשות פיזית, הן גם לא שופעות חלב, והתינוק נאלץ לינוק ולינוק ולינוק כדי להשיג את הכמות, שבאה לו בקלות ביום אחר, שבו האמא לא כה מותשת, והיא נחה ואכלה ושתתה היטב.
ד. דפוסי השינה של תינוקות משתנים כל הזמן. בהחלט נורמלי שהוא כבר ישן כמה שעות ברצף, ופתאום שוב השתנה ליניקות תכופות. זה ישתנה עוד ועוד בשנים הקרובות, עד שהם בגיל בית הספר ואי אפשר להקים אותם מהמיטה...
ה. גם דפוסי היניקה של תינוקות משתנים כל הזמן, ויש להם גם משהו שנקרא "קפיצות גדילה". פעם חשבו שזה בזמנים קבועים (בגיל שלושה שבועות, שלושה חודשים, חצי שנה וכו'). היום מבינים שלא - אצל כל תינוק יש קפיצות גדילה במרווחי זמן אישיים. בזמנים אלה התינוק פתאום רוצה לינוק כל הזמן, כי הוא רוצה להגביר בבת אחת את ייצור החלב בשדיים של אמא שלו, והדרך לעשות זאת היא פשוט - לינוק המון (היניקה היא שמייצרת את החלב בשד, וכמות החלב המיוצרת היא לפי כמה שהתינוק מרוקן). לכן גם יכול להיות שהוא בקפיצת גדילה. מומלץ לה לנוח המון, להיכנס איתו למיטה למשך שעות, ורק לנוח, להיניק, לשתות היטב ולאכול.
בימים האחרונים היה חם מאוד. יכול להיות שבגלל המחלה שלה והחמסין והיניקות המוגברות האמא קצת התייבשה כי לא יצא לה לשתות מספיק כדי להרוות את הצמא? חשוב מאוד לשתות מספיק מים בזמנים כאלה, כדי שגם החלב יהיה בשפע.
יש להדגיש , ששאיבת חלב לעולם אינה מצליחה כמו הנקה ואיננה מהווה שום עדות לכמות החלב שיש לאמא בשדיה, או לכמות החלב שהתינוק מצליח לינוק ממנה. זה ממש ממש לא מדד. שאיבה כדרך "לבדוק אם יש לי מספיק חלב" בדרך כלל יוצרת אפקט מדכא, כי השאיבה לא יעילה, ובוודאי לא יעילה אצל מישהי שרק מתחילה לשאוב (שואבות מנוסות מצליחות לשאוב יותר, ועדיין לא את מלוא התפוקה שהתינוק מצליח לינוק).
הואיל והשד מייצר חלב לפי דרישת התינוק, אם היא תיתן תוספת, השד ייצר פחות, וכך באמת יהיה לה פחות.

לכן - אם ההנקה חשובה לה כמו שאני חושבת (ונראה לי מדברייך שהיא בהחלט עושה מאמצים ניכרים להיניק) - חשוב להזכיר לה את התקציר הבא:

ייתכן שזו קפיצת גדילה. במקרה כזה: לנוח, לשתות ולהיניק. לנוח, לשתות ולהיניק.
"לשחק" עם תנוחות ו/או לקבל ייעוץ מיועצת הנקה מוסמכת או לבוא למפגש לה לצ'ה שבו יסתכלו על תנוחת ההנקה בשכיבה שלה ויתקנו, אם יש צורך, כדי שתוכל להמשיך להיניק בשכיבה בנוחיות ובהנאה (אני מיניקה בשכיבה חצי מהיממה וזה ממש נפלא).
כמות החלב היא פונקציה של היניקה. יניקה טובה ויעילה - ריקון יעיל של השד, וייצור כמות מספקת. פחות הנקות (למשל, חלק מהחלב שהתינוק אוכל מגיע מבקבוק) => פחות חלב בשד.
התייבשות של האם (מחלה מתישה, חום של האם, חמסין, שתייה לא מספקת) עלולה לגרום לכך שהחלב לא שופע. אני לא חושבת שזה ישפיע על כמות החלב שהתינוק מוציא בהנקה, אבל אולי הוא נאלץ לעבוד יותר קשה בשביל הכמות הרגילה שלו וזה מתסכל אותו, אולי זה גורם לו לינוק הרבה יותר כדי לקבל אותה כמות חלב ולכן זה נראה כמו רעב, אולי הוא יונק בסדר אבל היא מרגישה שאין לה בגלל ההתייבשות, אולי יש פה קומבינציה של זה עם קפיצת גדילה - האפשרויות רבות. בכל אופן, מנוחה, הנקה ושתייה אמורות לפתור את רוב הבעיות הנ"ל.

ושכחתי להגיד:
שיהיה לה בהצלחה, שתרגיש תמיד טוב, שתיהנה מהתינוק, ואנחנו כאן תמיד מוכנות לעזור @}

בשמת, לפעמים את מרגיזה אותי עם התוקפנות שלך בכל הקשור להנקה, ולפעמים, עכשיו למשל, אני ממש מצטערת שאת לא עוסקת רק ביעוץ, כל הזמן, כמה שיותר.

בשמת, וואו, יש בתשובה שלך הכל, ידע, פתרונות, הצעות, אכפתיות, אהבה. אני אדפיס לה ויתן לה(או אקריא לה בטלפון)מיד. תודה רבה.

אחותי מאוד מודה לך על התשובה, זה מאוד מחזק אותה, היא אומרת שזה באמת הלחיץ אותה שהשדיים נראים מדולדלים (כמו שקית שוקו ריקה).
היא תלך לפגישה הבאה של לה לצ'ה (בי-ם, זה רק פעם בחודש ).
היא לא רצתה לתת תוספת, ועכשיו היא מספיק מחוזקת לא לתת אותה. תודה.

אני מאוד שמחה, ותודה לכן על החיזוקים.
ענת D-: יש לי עוד סיכוי... אני משתפרת...

מאיה איזה יופי !! כיף לשמוע.

שליחה על ידי יעל_כ* » 16 מאי 2003, 11:03

תראו איזה חמוד...בואו נעשה א-ב

מדברים על הנקה כמשכך כאבים לתינוק, ושכדאי להניק בשעת בדיקות, דקירות וכד'. (למרות שבדקירה היחידה שבני התינוק עבר עד כה, הכאב היה חזק מדי, והוא לא היה מסוגל להמשיך לינוק). חשבתי לי, שבעצם, אפשר להשתמש בהנקה גם כמשכך כאבים לאמא. הרי מופרשים פרולקטין ואוקסיטוצין (מקווה שאני לא מבלבלת בשמות) וזה אמור לסייע... מה אתן אומרות? לנצל את התינוק?

אני מניקה באופן מלא (וטבעי?) 4 חודשים. היום מישהי אמרה לי שכדאי לתת לתינוק לשתות מעט מים, כדי שיתרגל לטעם, כי התינוק שלה לא מוכן, בגיל למעלה משנה לשתות מים ( הוא עדין יונק וכמובן אוכל). שמעתי סיפור דומה מאימהות נוספות. האם זה באמת כדאי, האם יש לתינוקות בעיה להתרגל למים שאינם מתוקים כמו החלב בגיל מאוחר יותר?

כל הילדים שלי שותים מים למרות (בגלל?) שלא ניסיתי לתת להם מים לפני שהם ביקשו. אבל אני שותה רק מים בעצמי, אז סביר שזה חלק מהסיבה.

אין צורך לתת מים ליונקים לפני שמתחילים מוצקים.
זה אפילו עלול להזיק (מים - שבע - לא יונק - לא מיוצר חלב - אין די חלב - (נותנים עוד מים - ) לא עולה במשקל).
אני מכירה אמהות שכן נתנו מים, ולא קרה שום דבר רע, אבל באמת שאין צורך.

כדי שיתרגל לטעם - נימוק משעשע - אולי צריך לתת גם סטייק? (-;

לא צריך לדחוף כלום. לליבי יש בקבוק-כוס עם מים. רק אחרי חודשיים היא התחילה להתעניין. כנראה שלא היה לה צורך במים לפני זה. (אגב, כן, החלפתי את המים כל יום ולא חיכיתי חודשיים...)
בעקבות כדי שיתרגל לטעם, כי התינוק שלה לא מוכן, בגיל למעלה משנה לשתות מים

לא להציע מים לתינוק על הנקה מלאה, אבל כשמתחילים מוצקים - שיהיו מים, ולא מיצים למיניהם (אפילו טבעיים) או משקאות ממותקים, זמינים - אפילו בבקבוק.

רק אחרי חודשיים היא התחילה להתעניין
חודשיים מהרגע שהצעתי וזה אומר גיל 7 חודשים. רק בגיל 9 חודשים התחילה לשתות. (סליחה על ההטעיה).

שגית, מה היא שתתה עד אז? או שהמשכת עוד להניק וזה הספיק לה.

הנימוק של הטעם של המים לא נשמע לי מצחיק, כי באמת רוב האנשים שותים מתוק. חלב האם הוא מתוק, והרבה ילדים לא שותים/אוהבים מים (למה זה קורה?, לדעתכן).

ינקה הנקה מלאה (עם טיפטיפונת מוצקים בסביבות גיל 6 חודשים).
והרבה ילדים לא שותים/אוהבים מים עניין של העדפה. אצלנו, אותו הבית, ילד אחד עם העדפה למתוק ואחד "צועק" עלינו כשבטעות מגישים לו מיץ ומיד מחליפים למים.

למה זה קורה?, לדעתכן
רוב הילדים נחשפים למיץ פטל ושאר שתייה מזיקה מגיל צעיר - בין אם זה כי ההורים בעצמם רגילים לזה, בין אם זה שייך ל"מערכת הערכים" של הגן, וכו'. וישנה כמובן, כמו שציינה יונת, הדוגמה ההורית.
אצלנו בבית ברוב הארוחות יש על השולחן שני בקבוקים - אחד פפסי (לאבא, וגם אני חוטאת לפעמים), ומים. מגיל חצי שנה הצענו מים פה ושם, ומתישהו שניהם פיתחו אהבה גדולה לזה. במיוחד עזר בנסיעות, כשהיו להם כוסות עם ציורים.
שניהם מרותקים לכל נושא קוביות הקרח - עוד דרך שאולי יכולה לגרום לילדים לאהוב מים.
וגם, יש עניין של "חינוך". הבכורה מדי פעם מבקשת שנקנה מיץ פטל, ואני מסבירה שאצלנו אין, לא היה ולא יהיה, כי זה מזיק - סוכר, צבעי מאכל. היא מקבלת את זה ברמה העקרונית.
ברמה המעשית, בימי הולדת וכו', היא תשתה מיץ פטל/מיץ אחר/מים - ללא התעקשות על משהו מסוים.
כהורה, יש לי הזכות והחובה לדאוג לה לתזונה בריאה במידת האפשר. מים כשתייה יחסית קל לאכוף (הרבה יותר קל מאשר לקנות ולבשל אוכל אורגני כל יום! (-; ) כשיש עקביות, אין מאבקים.
היא לא סובלת משקאות תוססים - הוא מאוד אוהב סודה (ויש לפעמים בבית), ולפני חודש-חודשיים מישהו גם נתן לא, ללא רשותי, קולה - והוא התלהב מאוד. עדיין, בבית הוא יודע שזה של פאפי, ולא מבקש.

חייבת לשתף אתכם: היום פגשתי תינוק בן חצי שנה (ויומיים) ששוקל 25 פאונד, שזה כמעטה 11.5 קילו! הוא נראה כמו חבית קטנה, מתוק ביותר - והכל (הכל) מהנקה!!!! פשוט לא יאמן.

יש לי 2 שאלות (כרגע) אחרי שהתחלתי לקרוא (סופסוף) ברצינות את ה- The Breastfeeding Answer Book
אשמח לתשובות:

נתקלתי בנושא של איחסון החלב בציצ בין הארוחות. דובר על כך שנשים עם חזה גדול יותר יכולות לשמור יותר חלב ב"מזווה" לעומת נשים עם חזה קטן. מה שאומר שנשים עם חזה קטן צריכות להאכיל יותר פעמים ביום, בכדי לשמור על אספקת חלב תקינה ואולי אף להתעורר יותר פעמים בלילה לשם כך.

האם? ז"א מעבר לתיאוריה, נסיונכן בבקשה!

משהו שקצת הפתיע אותי. דובר על כך שלאחר כחודש (מהלידה) מתבססת ההנקה, פחות או יותר, כשהכל הולך כמו שצריך, כמובן.

לאחר מכן כמות החלב לה זקוק התינוק אינה עולה באופן משמעותי במשך הזמן וכאשר הוא יתחיל לאכול מזון מוצק, היא אף תרד בהדרגה. האמנם? אז מה, אם כן, כל העניין של קפיצות גדילה? ולי נשמע דווקא הגיוני שתינוק גדול יותר יזדקק ליותר מזון, לא?
במקום אחר נכתב כי הרכב החלב משתנה. אולי זה ההסבר? במקום שכמות החלב תגדל עם הזמן, הרכבו פשוט ישתנה ליותר חלבונים ושומנים, כך שערכו הקלורי כן יעלה?
תודה

עד שתגיע איזו אחות טיפת חלב ותתחיל לקלקל הכל...

נשמע לי מוזר מאד. תמיד אומרים שאין קשר בין גודל השד ליכולת ההנקה, כיוון ששד גדול זה בעיקר יותר רקמות שומן. אם אשה עם שד קטן לא יכולה לאחסן הרבה חלב, וגם יש לה תינוק "עצלן" שלא אוהב לעבוד קשה בשביל להוציא חלב (כמו שלי: הוא התרגל לחלב זורם בקלות, ומתעצבן כשזה לא ככה, ולא ממש מוכן להתאמץ להוציא עוד)- הוא לא יקבל מספיק חלב, לא?
וגם השני: אני שואבת, בד"כ במקביל להנקה מלאה (כלומר, לא במקום הנקות), והכמות עלתה משמעותית מאז שהתחלתי (וזה היה יותר מחודש מההתחלה). האם זה אומר שתינוקי מקבל פחות? לא נשמע לי.

עד כמה שידוע לי, לא מדובר בגודל השד (חיצוני) אלא ב כושר האיחסון שלו.
גם לגבי החלב, אני לא בטוחה.

דובר על כך שנשים עם חזה גדול יותר יכולות לשמור יותר חלב ב"מזווה" לעומת נשים עם חזה קטן.
הניסוח המדויק הוא לא חד משמעי כ"כ: "יכולת האחסון, כמות החלב שהשד יכול לאחסן בין האכלות,
appears to be related
לגודל השד, אך איננה קשורה ליכולת הייצור הכוללת."

במקום אחר נכתב כי הרכב החלב משתנה. אולי זה ההסבר? במקום שכמות החלב תגדל עם הזמן, הרכבו פשוט ישתנה ליותר חלבונים ושומנים, כך שערכו הקלורי כן יעלה?
נראה לי שזה אכן ההסבר.

תמיד אומרים שאין קשר בין גודל השד ליכולת ההנקה, כיוון ששד גדול זה בעיקר יותר רקמות שומן.
לא מדובר על "יכולת ההנקה" אלא רק על יכולת האחסון בין הנקות. מעבר לרקמת השומן, יש רקמת שד, שזה אומר, גודל ומספר צינוריות החלב. כשיש יותר, והן יותר גדולות, אפשר להניק ארוחות גדולות ומרווחות יותר. כשיש פחות והן קטנות (צרות?) יותר - יש צורך בארוחות תכופות וקטנות. בסה"כ, הכמות היומית תהיה אותה כמות אצל נשים משני צדי הסקאלה.

אם אשה עם שד קטן לא יכולה לאחסן הרבה חלב, וגם יש לה תינוק "עצלן" שלא אוהב לעבוד קשה בשביל להוציא חלב (כמו שלי: הוא התרגל לחלב זורם בקלות, ומתעצבן כשזה לא ככה, ולא ממש מוכן להתאמץ להוציא עוד)- הוא לא יקבל מספיק חלב, לא?
אני מעלה פה השערה ומחשבות: יש באמת תינוקות שמתעצבנים בתחילת ההנקה, ולפעמים גם אחריה. עניין של אופי? אם זה משולב בהיצמדות (latch) לא אופטימלי (או באמא שקשה לה להתמודד עם המצב הזה - והוא באמת לא פשוט בכלל), יש בעיות. ויש המון מקרים כאלה, שלא מגיעים בכלל לאבחון אלא לגמילה מוקדמת.
והכמות עלתה משמעותית מאז שהתחלתי (וזה היה יותר מחודש מההתחלה). האם זה אומר שתינוקי מקבל פחות? לא נשמע לי.
אם פי 3 יקרה, נשמע לי שהגוף שלך חושב שילדת תאום באיחור, או אימצת תינוק D-:

אבל אם יכולת האחסון קטנה, זה אומר, שמרבית החלב נוצר תוך כדי הנקה, ולא מראש. התינוק שלי, לא אוהב לעשות את זה. אם אני מיניקה אחרי שאיבה, למשל, הוא יפסיק מהר או יתעצבן. הרבה ארוחות קטנות - גם לא נראה לי מתאים לכל אחד. ובכלל, איך אפשר לבדוק דבר כזה?
גם לגבי הכמות. איך בדקו?
למה הגוף שלי חושב שיש לי עוד תינוק? כי יש יותר דרישה - ולכן הוא מייצר יותר. בדיוק.
מצד שני, אני מסכימה שהחישוב המקובל של 150 מ"ל לכל ק"ג משקל גוף (ליום) הוא לא לגמרי סביר - בגיל מסוים (לא זוכרת איזה, אבל נדמה לי שיותר מחודש), גם תינוקות תמ"ל מתמקמים על כמות מסוימת בארוחה, ולא מגדילים אותה, או את כמות הארוחות, גם כשמשקלם עולה.

_אבל אם יכולת האחסון קטנה, זה אומר, שמרבית החלב נוצר תוך כדי הנקה, ולא מראש. התינוק שלי, לא אוהב לעשות את זה. אם אני מיניקה אחרי שאיבה, למשל, הוא יפסיק מהר או יתעצבן. הרבה ארוחות קטנות - גם לא נראה לי מתאים לכל אחד. ובכלל, איך אפשר לבדוק דבר כזה?
גם לגבי הכמות. איך בדקו?_
כמו שכתבתי, נכון, יש הרבה נשים שמתקשות להניק ארוחות קטנות ותכופות. יש כמה טריקים כדי לנסות להאריך וליעל, אבל זה לא יעשה הבדל דרמטי. לא לכל דבר יש פתרון.
איך בדקו - אה, זה מרתק. רוב המחקרים שמתייחסים למידע הזה חדשים-דנדשים, מ-2002, ובוצעו ע"י חוקר אוסטרלי בשם פיטר הרטמן, Peter Hartmann בעזרת אולטרסאונד.
הנה לינק מאתר "ליגת לה לצ'ה הבינלאומית" www.lalecheleague.org למאמר מעניין שסוקר את ספר התשובות החדש. באמצע יש ראש פרק שנקרא Breast Anatomy, Physiology, and Milk Supply שמתייחס קצת לזה (אין לי זמן לקרוא בעיון, מקווה שזה עוזר). כתבה אותו אחת משתי מחברות הספר, שמרכז פחות או יותר את כל המידע העדכני שיש היום לגבי הנקה.

זה בדיוק הפרק עליו דיברתי.
אקרא את הלינק.

למומחיות ההנקה - הזדמנות פז: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/ ... d=20947448

האם מישהי יודעת אם אחד המרכיבים הללו מזיקים להנקה?
CIMICIFUGA, ANETHUM,TAMARIND,FRAXINUS,TARAXCUM,CINNAMON,PAPAVER,
TILLA, ULMUS

אתר עם לינקים למאמרים טובים (לפחות חלקם...)
http://www.bmsg.org.sg/BFarticles.htm

שליחה על ידי רציה* » 08 יולי 2004, 10:26

מהו רפלקס שיחרור החלב?

רפלקס המשחרר, גורם להווצרות חלב זמין מוכן ללגימה בשד. מורגש כעקצוץ/משיכה/כאב קל עד קצת יותר מקל בבית השחי ובשד.
מורגש שמדברים על היונק, חושבים עליו, שומעים אותו בוכה וכשעבר הרבה זמן מהיניקה האחרונה.

הרבה זמן= מושג יחסי.

גיסתי ילדה לפני שבוע וחצי. היא מניקה.
אתמול היא שאלה אותי למה כואב לה מאד בשניות הראשונות של ההנקה.
לא ידעתי לענות. זה נורמלי? זה בסדר? או שצריך לשנות את התנוחה?
אחר כך, היא אומרת, זה עובר.

לפעמים יש רגישות מסוימת בימים הראשונים. אחרי שבוע וחצי, ו"כואב מאוד" - זה כבר לא נשמע מי יודע מה תקין, וכנראה שיש צורך בשינוי תנוחה מסוים. יש תינוקות שיגדלו וישפרו תפיסה, אבל אני לא ממליצה לשבת ולסבול בינתיים בשקט... אולי יש קבוצת ליגת לה לצ'ה באזור שלה?