חיסון טטנוס

שחר, לגבי חיסון אנטי טטנוס. שאלנו את פרופ' דגן (ראשהמח' למחלות זיהומיות בילדים בסורוקה) שאלה דומה.
לדבריו, במקרה של פציעה, הילד יקבל מנת דחף גם אם לא חוסן בעבר. הבעיה היא שההתמודדות של הגוף תהייה קשה יותר במקרה כזה, החיסון לא בהכרח יהיה אפקטיבי והסטרס יהיה רב יותר (פציעה+חיסון עם אנטיגן שהגוף לא מכיר).
אנחנו חיסנו בגיל שנה וחצי.

אנחנו לא חיסנו בכלל את הקטן וכשהוא נפצע לפני זמן מה (בבית) אני די נבהלתי. הרגשתי שהלב דופק חזק, כי מה יהיה אם יש טטנוס במשקוף שממנו קיבל את המכה שפתחה לו את הראש (כן, כן..) . הלכנו להדביק בקופ"ח ואני חשבתי שאם ישאלו על זה ויבקשו שנחסן- אולי נסכים וזהו (אפרופו הקושי להיות חריג...)ואז בעצם נכריע סופסוף בסוגיית הטטנוס.
הרופא כלל לא שאל (אמרתי כבר שאנחנו מטעים...(-; ) ולא חיסנו . אבל עדיין זה מטריד- כל הסיפור היה בבית, ומה אם הוא יפצע חו"ח בגן ? שם יכול להיות בחצר החידק הזה, לא?!
אז כל פעם זה עולה ויורד בבית- הדיון על זה עם הסוסים והכל (-; בנזוגי אומר שבעינייו לא צריך לחסן והוא נשמע שלם עם זה. אני מרגישה שאולי כן הייתי רוצה לחסן נגד טטנוס ופוליו וקרום המוח, אבל מצד שני - הילד הטהור שלנו פתאום עלול לקבל כל מיני תופעות לוואי- אפילו קלות, ואז אני נסוגה...
הנושא עלה לי במחשבה אתמול כשבן ה-7 הביא פתק מביה"ס שהאחות תחסן רק את מי שיביא פנקס חיסונים. הוא חוסן לרוב החיסונים אני חושבת , וקיבל מן הסתם טטנוס בעבר. ההתלבטות היא- האם לחסן אותו לטטנוס המתחדש הזה? את הגדול לא חיסנו. ופתאום כשהם מחוץ לתווך ראייתנו- משחקים בחוץ לבד, נוסעים באופניים, כדורגל ואוספים כל מיני מסמרים חלודים- האם הננו חסרי אחריות???
תודה על שנתתם לי מקום שאפשר להוציא את הרהורי- כפי שתבינו אין הרבה מקומות שאפשר להרהר בנושא בלי לקבל קיטונות רותחים.
לאמא מתחדשת - אני לא הייתי מוותרת לאחות הזו. מה שברור שהיא ממלאה תפקידה בלי לשאול פרטים מסביב וגם משרד הבריאות לא טורח לעדכן אותה יותר מידי ובכל זאת נותן בידה את התפקיד המסוכן של מתן החיסון. עצוב...
נראה כי היא פשוט לא יודעת את כל הפרטים או בוחרת שלא לפרסמם כדי שהמערכת תמשיך לחסן ללא הפרעה.

עדינה, אם ילד שלא מחוסן בפני טטנוס נפצע אפשר לקחת אותו למיון ויתנו לו את הנוגדנים ("חיסון" פאסיבי). זה מה שעשינו כשבר נפצע והדאגה היחידה שלי היתה שידחפו לו גם חיסון אקטיבי בלי שנדע מזה. הרופא באמת הציע גם חיסון אקטיבי, סרבתי ובזה נגמר הסיפור. במקרה כזה דווקא חשוב לעדכן שהילד לא מחוסן כי אז מקבלים מנה שונה של נוגדנים.
אולי כשילד יותר גדול ומתקלח לבד ויכול לקרות מקרה שבו הוא ייפצע ואת לא תדעי מזה, זה יותר מפחיד.

אנונימי

ראו גם: מדור בלי חיסונים, חיסונים מבחירה , הפרדת חיסונים, דחיית חיסונים , חיסונים בבית הספר , ארגון חסון

מתן החיסון בבתי"ח/ קופ"ח/ טיפת חלב:
אני קיבלתי לא מזמן חיסון נגד טטנוס, לאחר שנחתכתי חתך עמוק מגדר תיל חלודה ליד חווה עם סוסים (שיא הסיכון!). הגעתי תוך פחות מ-24 שעות מהפציעה. אף אחד בצוות הרפואי לא התרגש מכך שלא חוסנתי מאז הילדות. נתנו לי זריקה, וידאו שטיפלתי יפה בפצע, ונתנו לי טפסים למלא. וזהו. ( יונת שרון ).

כאשר מגיע לבי"ח אדם עם "פצע עמוק" יש נוהל לפיו צריך לתת חיסון לטטנוס.
אם האדם קיבל בעברו חיסון הוא נחשב כמחוסן, ומקבל זריקה חלשה שתפקידה לעזור לגוף, ו"להעיר" את הנוגדנים שכבר מצויים בגופו.
אם לא חוסן בעברו או שמצבו החיסוני מוגדר כ"לא ידוע" הוא יקבל זריקת דחף חזקה יותר.
לכאורה אולי ניתן לחכות ורק לאחר פציעה לקבל את זריקת הדחף?
ראשית, אני לא יודעת מה המשמעות הרפואית של מתן זריקת הדחף מול מתן חיסון רגיל ואח"כ "חיזוק" אם יש פגיעה. אני לא בטוחה שהיעילות של שתי השיטות זהה. נראה לי שמי שמחוסן מקודם יותר מוגן.
שנית, הזריקה ניתנת לפי מידת החומרה של הפצע (פצע עמוק מחייב זריקה). כאן יש פתח לטעויות וחוסר תשומת לב של רופאים. עלול אדם פצוע להגיע לביה"ח ולא לקבל זריקה משום שהרופא החליט שהפצע לא עמוק. אח"כ מתגלה שהאדם חלה. אם היה מחוסן רוב הסיכויים שלא היה חולה.
שלישית, וזה בעיקר ביחס לילדים: כפי שכתבו למעלה, אנחנו לא יכולים לדעת בוודאות מה קורה איתם כשאינם איתנו. אולי הם נשרטו עמוק על ידי תיל והבייביסיטר הרגיעה והכאב חלף, אבל החיידק חדר? וילד קצת יותר גדול, נגיד בן 12, יוצא לטיול עם חברים, נפצע פצע עמוק ו"מתגבר".. אולי הוא נדבק?
רביעית, למיטב ידיעתי, תופעות הלוואי של החיסון לא חמורות.
חמישית, "ילדי טבע" למינהם חשופים יותר לסכנת הדבקות. (שירה1)

זה מידע שקיבלתי מאחות, כך שהוא נראה לי די אמין, תוך הסתייגות שנובעת מכך שמידת ההבנה שלי משמשת כפילטר:
החיסון הרגיל הוא חיסון פעיל. כלומר נותנים לגוף חיידקי טטנוס מוחלשים/מומתים והגוף עובד (פעיל) כדי לייצר נוגדנים. החיסון תקף לעשר שנים (כך שיונת - אולי היית מחוסנת כשנפצעת).
אם נפצעים ומחוסנים, ישקלו לעתים הרופאים לתת מנת חיזוק לחיסון, ליתר בטחון.
אם נפצעים ולא מחוסנים הפרוצדורה הרבה יותר מסובכת. ראשית מקבלים חיסון סביל, כלומר נוגדני טטנוס מוכנים (הגוף סביל, לא צריך לייצר שום דבר). הנוגדנים המוכנים הללו הם של סוס. הם נלקחים מרכיבי דם של סוס (סרום). בד בבד מקבלים גם חיסון פעיל.
הבעיה בנוגדנים המוכנים, היא שהם זרים לגוף ולכן יש לוודא שהגוף לא דוחה אותם. זו הסיבה שהפרוצדורה מסובכת. ההזרקה עצמה היא מאוד ארוכה. מזריקים מנות קטנות, תוך שבודקים כל הזמן שלא מתפתחת רגישות. אם מתפתחת רגישות נותנים גם אנטי היסטמינים כדי לטפל בה. יש מספר הזרקות ארוכות כאלו (שש או שבע). ( עירית ל )

הנה מה שהסבירו לי בטיפה מן הטבע לגבי החיסון לטטנוס (במילים שלי ועל סמך הזכרון הלא ממש מדהים שלי):
הזריקה שנותנים אחרי פציעה ספציפית, בגיל מבוגר יותר, נותנים בהסתמך על 3 זריקות הנתנות בגיל הילדות המוקדמת, שמהוות בסיס כלשהו; ז"א שצריך קודם כל להיות "מחוסן" 'מינימלית' כדי להנות מזריקת הדחף עליה יונת דיברה.
אני לא מבינה גדולה בתחום. זה בערך מה שהבנתי מהרופאה עמה התייעצנו לגבי החיסונים (דר' נעה פרנקל). ( ליאת skippy )

תופעות לוואי:
החיסון נגד טטנוס לרוב לא מלווה בתופעות לוואי, אך אם כן זה לרוב בעיות בפרקים. (ליסה)

יעילות החיסון:
יש המון שאלות לגבי היעילות של החיסון. זו מחלה שנגדה הגוף לא מפתח נוגדנים, ולכן אפשר לחלות בה שוב ושוב. יש מקרים של אנשים מחוסנים מלא שבכ"ז חלו בטטנוס. לפי קית' אלכסנדר ההתקדמות במניעת טטנוס באה בעקבות הירידה החדה במגע עם סוסים, שפעם שימשו לעבודה ותחבורה. ובנוסף ואולי בעיקר, מהגילוי שטטנוס מתפתח רק איפה שאין חמצן. לכן חשוב לשטוף פצעים, ובכל דרך להחדיר חמצן, והחשיבות עולה ככל שהפצע עמוק יותר. (ליסה)

מתן החיסון בנפרד מחיסונים אחרים:
זריקת טטנוס היא היחידה שטיפת חלב לא מוכנים או לא יכולים לתת בנפרד. בשביל זה צריך לפנות לרופא. אפשר לקנות את החיסון בבית מרקחת (וגם שם ינסו לשכנע אותך שאת עושה טעות ופוגעת בילד שלך), להביא לרופא ובזה נגמר הסיפור. (רוני כהן)

ניתן לרכוש אותו תמורת 22 ש"ח בבית מרקחת "בר-אילן" ברעננה (7443579- 09). לשם כך, יש להביא טופס ממולא וחתום ע"י רופא, עם פרטים - הווה אומר, שם הילד ושם התרופה.
את הטופס הריק ניתן לקבל מהם בפקס.
ויש לשמור את החומר בקירור.
אם יש לכם רופא שיבקש זאת עבורכם, אתם כמעט מסודרים.
למה כמעט? כי צריך גם מישהו שיזריק את החיסון לעולל. בטיפת חלב לא הסכימו לעשות זאת כי זה לא בסל של משרד הבריאות.
יתכן שהרופא הידידותי שלכם יסכים להזריק, אך אם לא, סביר להניח שבעזרת מכתב ממנו, גם אחות בקופת החולים שלכם תסכים לחסן. ( ליאת skippy )

במקרה שלנו, לאחר התרוצצויות, הרופא הראשי של הסניף כתב לנו מכתב במקום, ואחות בחדר אחיות חיסנה.
כמובן שזה היה כרוך בהערה / הארה על חוסר האחריות שלי כאם כלפי הדר... מכיון שכל הסיפור לקח זמן וטרטורים שלא צפיתי מבעוד מועד - הייתי כבר די "מחוממת", ועניתי בעצבנות מה ששאר ההורים, המחסנים את ילדיהם בעיניים עצומות, מבלי לבדוק ולברר אלו סיכונים כרוכים בכך, ושאינם מפעילים שיקול דעת מינימלי - הם חסרי האחריות. כנראה שהצלחתי קצת להבהיל את האחות והנזיפה הסתיימה בזה. (ליאת skippy )

סיפורים מהחיים:
פנסיונרית כבת 70 שחיה בחיפה ניהלה חיים מלאים ופעילים. היא שחתה מידי יום, התעמלה, שרה במקהלה, הלכה לתאטרון. התנדבה בספריה בעיר מגוריה, וגם סייעה לקשישים בהתנדבות במסגרת הביטוח הלאומי. את בני משפחתה (נכדים וכו') שחיו ברחבי הארץ היתה נוסעת לבקר באוטובוסים.
יום אחד, בדרכה לבקר קשישה לה סייעה בהתנדבות, מעדה בשביל שהיה בתיקון ונפצעה ברגלה. היא הובהלה לביה"ח, קיבלה טיפול שכלל קיבוע של שבר ברגלה, ושוחררה לביתה.
לאחר מספר ימים התנפחה לשונה והיא חשה בקישיון של הלסת והצוואר.
בקיצור, התברר שהיא חלתה בטטנוס כתוצאה מהפציעה. ברישום הרפואי מיום הנפילה נכתב שהיה לה "שפשוף עמוק". כנראה שכך היא נדבקה. הרופא לא איבחן את השפשוף כמצריך חיסון נגד טטנוס והיא חלתה.
מצבה התדרדר, והיא אושפזה מעל חודשיים בטיפול נמרץ, כשהיא מחוסרת הכרה. אח"כ עברה שיקום ארוך בבית לוינשטיין. היא נותרה נכה מוגבלת מאד, חלשה ופגועה ברגליה ובידיה. מאישה פעילה הפכה לשבר כלי.
אם היא היתה מחוסנת לפני הגעתה לביה"ח, זה לא היה קורה. ואם הרופא בביה"ח היה מחסן אותה כנראה שגם היתה ניצלת. זה שהאישה ניצלה ממוות זה נחשב נס רפואי (אמיתי, לא קלישאה). (שירה1)

אני אתמול קיבלתי חיסון טטנוס עקב שריטות מרדיאטור חלוד(16 צלעות כבד מאוד)
זריקה בזרוע,כואבת לי היד והמקום קצת רגיש אבל חוץ מעייפות לקראת הערב לא היו לי תופעות לוואי מיוחדות. ( ג'יג'י)

אני השנה ננשכתי ביד ע"י חתול וקיבלתי במיון טטנוס. אני לא יודעת אם מדובר בפרוצדורה רגילה כי אני הגעתי למיון 24 שעות אחרי שהנשיכה הסתבכה מאוד (היה חשש להתפתחות נמק). ( נעה גל )

קיבלתי אתמול חיסון נגד טטנוס-דיפתריה והיום כואב לי הראש ויש לי חום גבוהה וכל היד שלי כואבת ואני לא יכולה להזיז אותה, האם זה נורמלי? ( פלוני אלמונית )

קיבלתי הודעה מבית הספר שמודיעה לי שהוא אמור לקבל חיסון טטנוס הוא בן 8.5 ולא היה בבית ספר בגיל שמחסנים בד"כ,האם מישהו יודע האם אני יכולה פשוט להודיע להם שהוא לא מקבל חיסון,או עדיף לא לשלוח ביום של החיסון?
מישהו יודע משהו בקשר לזה?
אני מעדיפה לא לחסן מראש ובמידת הצורך במקרה פציעה לחסן עם צריך. ( איילת השחר )

תרמו: יונת שרון , ליסה, אלונה, שירה1, ג'יג'י, רוני כהן, רונה בראון, עדי יותם , תבשיל קדרה , אפי, עירית ל , בשמת א , ליאת skippy , נועה ק, איתי שרון , רונית מקהל, נעה גל , איילת השחר .

מישהו אולי יודע משהו לגבי תינוק שמלקק חלודה?
ממשטחים שירד מהם צבע למשל.

דורה, שאלתי אחות טיפת חלב אם קיימת סכנת הידבקות בטטנוס דרך הפה והיא אמרה שלא. אבל הייתי בודקת באופן יותר רציני.

_לגבי חיסון אקטיבי ופאסיבי של טטנוס -
החיסון האקטיבי (שנותנים לתינוקות באופן שיגרתי) מכיל את החיידקים עצמם (מוחלשים או מומתים, לא זוכרת) וכך גורם לגוף לייצר את הנוגדנים שנלחמים בהם בעצמו.
החיסון הפאסיבי, שנותנים למי שנפצע, מכיל את הנוגדנים עצמם שהופקו מדמו של מישהו אחר שיש לו חיסון נגד טטנוס - כלומר ישירות את הנוגדנים שיילחמו נגד החיידק. לחיסון הפאסיבי אין השלכות לטווח רחוק, הנוגדנים נלחמים בחיידק וזהו, אין שום חיסון שנשאר בגוף לאחר מכן._

אני יודעת שזה כבר ממזמן, אבל...
חיסון טטנוס מכיל את הרעלן של חיידק הטטנוס בלבד (או חלקים ממנו) ולא שום חלק של החיידק. הוא פעיל ולא סביל, וכך גם כל חיסוני הילדות.
החיסון שנותנים למי שנפצע הוא גם פעיל, וזהה במרכיביו לזה של הילדים. יש עניין של DT לעומת dT: מינון חיסון הדיפטריה נמוך יותר במבוגרים. אבל הT הוא אותו אחד. קוראים לזה טוקסואיד.
לחיסון פאסיבי יש הרבה יותר השלכות לטווח ארוך כי הוא מוצר דם (מיצוי נוגדנים מדם אדם) עם כל מה שכרוך בכך.

אני לא מכירה את הנסיבות בהן קיבל בנך חיסון פסיבי, אבל למיטב ידיעתי מי שנפצע מקבל את הטוקסואיד שהוא אקטיבי. הוא לא ממש הטוקסין, אלא חלק ממנו. ההבדל הוא שגם מי שחלה בטטנוס ונחשף לטוקסין - לא מפתח כנגדו נוגדנים. מהכרותי הדלת עם מקצוע האימונולוגיה אני מניחה שקושרים איזשהו חלבון של הטוקסין למולקולה לא מזיקה שעוזרת לגוף לפתח תנגודת כנגד אותו חלבון.
בנאדם מחוסן מעל גיל 3 שנפצע מקבל חיסון פעיל (בדוק. חזרתי לספר בגללך. תודה - זה היה רק לטובה) וזאת על מנת לעלות את כייל הנוגדנים כנגד הטוקסין. מתחת לגיל 3 צריך לקבל את שניהם (הפעיל והסביל). הסביל מכיל נוגדנים שמקורם בדם אדם. זה נקרא human tetanus immune globulin. עם כל מה שמשתמע ממתן תוצרי דם (מחלות וכו').
אני לא זוכרת היכן ראיתי את תחילת הדיון הזה (חיפשתי כאן בדף ולא מצאתי) ולכן אינני זוכרת את ההקשר. אבל רק לידע כללי - טטנוס היא מחלה נוראית. ראיתי תמונות (כי היום זה לא נפוץ) והחולים פשוט סובלים סבל בל יתואר. לא ראיתי וידאו אלא תמונות סטילס. וגם ללא תנועה את רואה את הסבל. טטנוס זו מחלה שנורא חבל לא לחסן כנגדה כי את לא נהנית מחיסון העדר של כולם שמגן עליך במקרה של חיסונים אחרים. חיידקי קלוסטרידיום טטני נמצאים באדמה ועלולים לזהם פציעה של ילד או מבוגר.
אני יודעת שרבים באתר הזה לא מחסנים את ילדיהם, אבל את צריכה להבין גם את הצד השני - הצד של רופאי הילדים. מבחינתי ילד לא מחוסן שקול לילד לא חגור בחגורת בטיחות. מה הסיכוי שייפגע? קלוש אולי. אבל אם תהיה פגיעה אני רוצה שיהיה מוגן.

כתבתי: אני לא מכירה את הנסיבות בהן קיבל בנך חיסון פסיבי
אני באמת לא מכירה את כל התמונה ולא יכולה לשפוט, אבל בחיים שלי לא שמעתי על מישהו שנפגע מחיסון טטנוס.
חוץ מזה, רק ניסיתי להסביר לך איך זה נראה מהצד השני.
בסופו של דבר כשהתחילו את החיסונים עשו חישוב שאחוז הילדים שייפגע מהחיסון נמוך מהאחוז שייפגע מהמחלה הבסיסית, אחרת לא היו מכניסים את החיסון (ובודאי שלא על חשבון המדינה. את יודעת כמה זה עולה?). נכון שבשביל מי שנפגע האחוזים האלה לא משנים. אבל השיקול לחסן אוכלוסיה לא בא מתוך כוונה רעה כלשהי.

שלשום הקטנה שלי הופלה ע"י אחד הילדים בגינה ופניה שופשפו במרצפות. מאז אני לא יכולה לישון שמא חטפה טטנוס. בייחוד שהיום עשתה פיפי במיטה ב-2300 ואינה שקטה.
במחשבה שביעית, גם אני כבר לא מחוסנת לטטנוס.
בשבוע הבא עושים בביה"ס לילדים זריקת טטנוס והגדולה שלי אמורה לקבל, בת 7. אני תוהה עם כולנו כבר ניקח את הזריקה.

אז אחרי שדיברתי עם רופאה שהיא גם הומאופתית וגם קראה את הספר של ארגון חסון היא אמרה שהיא כבר לא מחסנת בכלל, כי זו מחלה די נדירה ובאנגליה 5 האנשים שחלו בה מתוכם 4 היו מחוסנים נגדה.
אז לא מחסנים.

מחר אני עושה חיסון טטנוס אני קצת מפחד האם תוכלו לעזור לי

ממה בדיוק אתה מפחד עידן? (שאדע על מה לענות)
הזריקה עצמה לא ממש כואבת (ואם עושים אותה בטוסיק אז ממש לא מרגישים)
לפעמים אחרי הזריקה יש קצת רגישות מקומית, כי נשאר שם כמו "גוש" של החומר שהוזרק.
ההזרקה נעשית עם מחט בקוטר קטן, ולא מכניסים את כל האורך פנימה - אז אל תבהל מהאורך.
ואם תנסה לדמיין משהו, נניח שאתה בטיול מדהים בג'ונגל, וכדי להגיע למקום הכי יפה בעולם אתה קצת נשרט מהשיחים בסביבה, אז זה יכול לעזור לך פחות להתרגש. וכמה שפחות תתרגש - זה פחות יכאב.
בהצלחה!
שרון
(ותכתוב כאן איך היה, טוב?)

ממה ששמעתי יכולים להיות 3 ימי חום כמו כלום וגם כאבים במקום הזריקה.

שליחה על ידי שרון* » 12 יולי 2004, 18:47

לא נתקלתי בזה. המשולשת בעבר היתה עושה את זה אבל לא בגלל הטטנוס אלא בגלל השעלת.
חוצמיזה - למה להפחיד ילד שלא בידיו ההחלטה אם להתחסן או לא?

חוצמיזה - למה להפחיד ילד שלא בידיו ההחלטה אם להתחסן או לא?
הוא אמר שהוא מתחסן היום, אז כנראה שהוא כבר חוסן, כך שזה לא נורא.
חוץ מזה שזה וודאי לא נאמר בתגובה לעידן.
אבל את צודקת.

הפשפש בן שנתיים וחצי. בדיוק שבוע אחרי טטנוס הוא עם חום גבוה ומעוך לגמרי.
יכוליות קשור?

לא אמור להיות קשור לפי המידע שבידי.
(את מדברת על הטטנוס הרגיל, נכון? לא על החיסון הסביל)

תודה שרון.
הרגיל, הראשון שמקבלים.

הייתי אתמול בבית המרקחת בר אילן ברעננה ושאלתי אם הם מוכרים חיסון טטנוס בנפרד. הרוקחת ענתה שלא, וכשאמרתי לה שאני יודעת שפעם הם כן מכרו התחמקה מלענות לי... למישהו יש מושג מה הסיבה שלא מוכרים שם יותר ואיפה כן ניתן להשיג?

היום התקשרתי אליהם והרוקח אמר לי שיש להם, רק צריך טופס 29 ג מרופא כדי למכור לך את זה.

יש טטנוס בכל מיון בי"ח
חפשו מישהו שאתם מכירים שעובד במיון שיקמבן לכם.
בד"כ זה הולך עם דיפטריה

שרון:
בבית החולים שניידר אמרו לי במפורש (למרות אין ספור בקשות שאחסן את בני) שאין להם חיסונים והם לא מחסנים, שאפנה לקופת חולים לצורך זה.
בקופת חולים אמרו לי שאין להם חיסונים לילדים מתחת לגיל 8, כי הם סומכים על טיפת חלב בנושא.
בדף הזה יש אנשים שרוצים רק את הטטנוס, בנפרד מהדיפטריה - ואז צריך את הגירסה המיוחדת, לא זאת שבמיון. ואולי זאת שבמיון היא רק חיסון הדחף ולא החיסון הראשוני? (כלומר, רק חיסון שנותנים למי שכבר מחוסן אבל נפצע באופן חשוד, לא החיסון המונע שמהווה בסיס? זה למקרה שטעיתי במונחים).

האם מישהו יודע אם גם בחיסון הטטנוס שנמכר בנפרד משעלת ודיפטריה יש כספית ואלומיניום? איך משיגים את עלון המידע של החיסון? אני אדע רק אחרי שאסע לבית המרקחת הזה עם המרשם ביד, ולפני הקניה אקרא את רשימת המרכיבים?

ואולי זאת שבמיון היא רק חיסון הדחף ולא החיסון הראשוני?
נדמה לי שזה היינו הך.

בבית החולים שניידר אמרו לי במפורש (למרות אין ספור בקשות שאחסן את בני) שאין להם חיסונים והם לא מחסנים
ילדים שמאושפזים תקופות ארוכות מקבלים חיסונים בבית החולים אבל מטעם טיפ"ח.
החיסונים שבמיון שמורים לאנשים שנפצעים.

את יכולה לנסות לחפש באינטרנט את שם החיסון (בקשי מבית המרקחת שת השם המסחרי) ולברר מרכיבים. אני לא ניסיתי מעודי.

list]קישור uids[/po]=15146581
אני מבינה מזה שתימרוסל קיים בעיקר בחיסונים שניתנים בבקבוקונים לשימוש חוזר. לא כאלה שבאים במנות בודדות.

מהו פצע חשוד שבגללו מי שלא מחוסן מקבל חיסון סביל? האם כל מגע עם חלודה מחשיד- גם שריטה או דקירה, או כל פצע עמוק- גם בלי קשר לחלודה? (שמעתי שקית' אלכסנדר טוען שרק פצע של נעיצה עמוקה, אבל אשמח לשמוע מה דעתם של רופאי הילדים כאן).
והאם הבנתי נכון (משרון, 8/5) שילד בן פחות מ - 3 שכן מחוסן, ונפצע במשהו "חשוד", אמור לקבל גם חיסון פעיל וגם חיסון סביל?
אני מודאגת כי ראיתי על היד של ביתי סימן דקירה קטן, והיא נפלה ליד חוט ברזל חלוד (ממש לא ברור אם זה ממנו בכלל). לא הייתי רוצה לעורר מהומה על כל פציעה קטנה (וממה שהבנתי כאן, אם הוא אכן חשוד לא משנה כרגע אם היא מחוסנת או לא, כי אם צריך טיפול זה אותו טיפול- היא בת פחות משלוש). היא נפלה אתמול בערב, והיום נשאר סימן קטנטן, בגודל של עקיצה. כדאי להראות למישהו לדעתכם? אני פונה אל רופאי הילדים, או אל מי שלא מחסן ובקי בנושא. תודה.

מתוך "נלסון" התנ"ך של רופאי הילדים:

WOUND MANAGEMENT.
Table 194-1. Tetanus Prophylaxis in Wound Management
Prior Tetanus Doses Clean, Minor Wounds Other Wounds*
Td†<<≥ TIG‡ Td TIG
Uncertain, or <3 Yes No Yes Yes
Three or more No§≥ No No≥ No

על פי טבלה זו, בפצעים מינוריים, ובמצב של פחות משלש מנות חיסון או מצב חיסוני לא ברור יש לתת Td (זריקת דחף) ולא אימנוגלוגבולינים (TIG) (חיסון סביל)
בפצעים מג'ורים ובמצב של פחות משלש מנות חיסון או מצב לא ברור, יש לתת גם וגם.
מי שקיבל שלש ויותר מנות חיסון לא צריך שום דבר.
אלו ההנחיות לפי הספר.

מצטער כמה שניסיתי לסדר את הטבלה כדי שיראו אותה טוב זה לא הלך, אבל הפירוש מתחתיה מסביר את הההנחיות.

בפצעים מינוריים אני חושבת שפלונית רצתה לדעת יותר על ההגדרה הזאת. מה זה פצעים מינוריים? שריטה שטחית , שריטה בעומק מסויים, באיזה עובי ועומק .
שמעתי מאחות טיפת חלב שמדובר בפציעות בעומק שני סנטימטר ומעלה. אם זה לא נכון כדאי למחוק כדי שלא ישאר כאן מידע מטעה.

וממה שהבנתי כאן, אם הוא אכן חשוד לא משנה כרגע אם היא מחוסנת או לא, כי אם צריך טיפול זה אותו טיפול- היא בת פחות משלוש
כפי שאת יכולה להבין הטיפול אינו אותו טיפול, כי באדם מחוסן גם בפציעות קשות אין צורך לתת כלום, ובאדם לא מחוסן ההבדל הוא בין כן או לא לתת חיסון סביל.
ילדה בת שנתיים ומעלה אמורה להיות מחוסנת, כך שהגיל אינו פקטור אלא מצב החיסון.
חומרת הפציעה תלויה בעיניו של המתבונן, ולכן בכל מקרה של ספק יש לפנות לבדיקת רופא. אין לי כוונה לתת כאן הנחיות לגבי חומרת פציעות מאחר ולדעתי זה עלול להטעות. אני מעדיף שאדם מקצועי יראה את הפציעה ויחליט עד כמה היא חמורה.

תודה.
רופא ילדים, המשפט שלי שציטטת מסתמך על מה ששרון ג כתבה למעלה, ב - 8/5 (התשובה שלך מתייחסת לפצע מינורי ולכן כנראה שונה).
תוך כמה זמן מהפציעה צריך לתת את חיסון הדחף?
ואודה לך אם תוכל לענות לי - האם מגע עם חלודה מחשיד גם פצע יותר שטחי?
ועוד שאלה - אחרי מנת חיסון אחת או שתיים הילד "מחוסן", או רק אחרי כל השלוש?
ושוב תודה.

רופא ילדים. עליתי למעלה לקרוא את מה שכתבתי ב- 8/5, ואכן כתבתי שמתחת לגיל 3 צריך גם פעיל וגם סביל. אני לא זכרתי שכתבתי את זה, אבל אני כן זוכרת שהסתכלתי בנלסון לצורך העניין (מה שממש לא בא לי לעשות כרגע), אז כנראה שזה נכון.

שרון, תסתכלי בטבלה. כתוב שם מתחת ל 3 זריקות חיסון, לא 3 שנים. אבל אני אבדוק שוב.
פלונית. הכללים ברורים: מתחת ל 3 מנות מתייחסים אל האדם כאל לא מחוסן. החיסון צריך להינתן בזמן מהיר אחרי הפציעה (אבל אין בידי טווח זמן מדויק). אין התייחסות בכתוביםם לגבי מגע חלודה על פצע שטחי, אבל אני מניח שאלא אם כן מדובר בשריטה ממש שטחית שאינה חודרת כלל פנימה, אני הייתי הולך לחומרה. הסכנה במחלה גדולה לאין ערוך מהסכנה בחיסון.

מתחת ל 3 זריקות חיסון, לא 3 שנים
אני מניחה שהצדק עימך. נשמע הרבה יותר הגיוני.

צריך להינתן בזמן מהיר אחרי הפציעה
נדמה לי שצריך להינתן תוך 48 שעות, אבל אני לא סגורה על זה.

תודה.

מקסימום 48 שעות ועדיף עד 24 שעות - בדוק.

אם נפצעים ולא מחוסנים הפרוצדורה הרבה יותר מסובכת. ראשית מקבלים חיסון סביל, כלומר נוגדני טטנוס מוכנים (הגוף סביל, לא צריך לייצר שום דבר). הנוגדנים המוכנים הללו הם של סוס. הם נלקחים מרכיבי דם של סוס (סרום). בד בבד מקבלים גם חיסון פעיל

פתאום שמתי לב שזה רשום למעלה וזה לא נכון! הנוגדנים המוכנים הם נוגדני אדם המופקים ממאות תרומות דם על כל הכרוך בזה (הווה אומר מחלות ווירוסים שחלקן ניתן לזהות וחלקן עדיין לא).
המקרה היחיד בו משתמשים בנוגדני סוס הם אנטיסרום המופק כנגד נכישות נחש ועקרב.

אמא אחת*

_אבל למיטב ידיעתי מי שנפצע מקבל את הטוקסואיד שהוא אקטיבי. הוא לא ממש הטוקסין, אלא חלק ממנו. ההבדל הוא שגם מי שחלה בטטנוס ונחשף לטוקסין - לא מפתח כנגדו נוגדנים. מהכרותי הדלת עם מקצוע האימונולוגיה אני מניחה שקושרים איזשהו חלבון של הטוקסין למולקולה לא מזיקה שעוזרת לגוף לפתח תנגודת כנגד אותו חלבון.
בנאדם מחוסן מעל גיל 3 שנפצע מקבל חיסון פעיל (בדוק. חזרתי לספר בגללך. תודה - זה היה רק לטובה) וזאת על מנת לעלות את כייל הנוגדנים כנגד הטוקסין. מתחת לגיל 3 צריך לקבל את שניהם (הפעיל והסביל). הסביל מכיל נוגדנים שמקורם בדם אדם. זה נקרא human tetanus immune globulin. עם כל מה שמשתמע ממתן תוצרי דם (מחלות וכו')._

טוב, אחרי התוספת האחרונה של רופא ילדים תפסתי שלא לגמרי הבנתי פה את דברי שרון ג . נראה אם תוכלו לעזור לי לעשות סדר:

כאשר רוצים לתת חיסון למי שעדיין לא חוסן וגם לא נפצע - נותנים לו את החיסון הפעיל (האקטיבי), שייצרו אותו מהחיידק (לא מדם של אף אחד).
בכל גיל, 0-100, החיסון הפעיל יינתן תמיד בשלוש מנות, בהפרש של חודש-חודשיים בין מנה למנה.
במקרה שאדם מחוסן נפצע, ועברו כמה שנים מאז החיסון האחרון שלו, הוא יקבל חיסון פעיל בלבד.
במקרה שאדם לא מחוסן נפצע (וזה כולל את מי שעדיין לא השלים שלוש מנות חיסון, אפילו מי שקיבל כבר שתיים), עליו לקבל גם חיסון פעיל וגם סביל (את הסביל ייצרו מדם אדם, על כל הסכנות המשתמעות).
במקרה שילד עד גיל שלוש שלא חוסן, וזה כולל גם את הילדים שקיבלו רק מנה אחת או שתיים ולא את כל השלוש, עליו לקבל גם חיסון פעיל וגם סביל.

אנא תקנו אותי אם טעיתי.
תודה מראש.

רופא ילדים תיקן אותי - אין משמעות לגיל. כך שהפיסקה האחרונה שלך מיותרת. אבל כל השאר נראה לי מדוייק למדי.

תודה רבה! סוף סוף עשינו סדר בבלגן...

לגבי חיסון הטטנוס- להורים שמעוניינים לחסן, חיסון הטטנוס הניתן בטיפת חלב וכן החיסון הניתן בבי"ח אחרי פציעה הינו חיסון טטנוס ודיפטריה יחד, כך שגם אם הילד נפצע ואתם חוששים ופונים לבי"ח הוא יקבל גם דיפטריה.
יש אפשרות לחסן נגד טטנוס בלבד בטיפה מן הטבע וכן לרכוש חיסון טטנוס ולמצוא מישהו שיהיה מוכן לחסן- אחות או רופא. ניתן לרכוש חיסון בבית מרקחת "בר אילן " ברעננה 097487525. יש לשמור את החיסון בקרור (ציידנית עד הבית ואז מקרר). יש להתקשר לוודא שיש חיסון ויש טופס שרופא צריך למלא מראש. זה אולי נשמע מסורבל אבל ברגע שמוצאים רופא שמשתף פעולה - ממלא הטופס ומחסן זה ממש פשוט. בהצלחה!!!

חיסון טטנוס -דיפיתריה הניתן לתינוקות. כמה פעמים ובאיזה תדירות צריך לתת? אחות טיפת חלב טוענת שצריך 3 פעמים , לי זה נשמע מוגזם. האם אפשר לחסן פעם אחת ולהיות רגועים שהתינוקת מחוסנת?

האם אפשר לחסן פעם אחת ולהיות רגועים שהתינוקת מחוסנת?
לא

אחות טיפת חלב טוענת שצריך 3 פעמים
היא טועה. צריך 4

האם אפשר לחלות בטטנוס מאכילת בוץ? התינוקת שלנו בת 7 חודשים מכניסה הכל לפה, כולל אבנים ובוץ בגינה. האם היא בסיכון?

נבגי הקלוסטרידיום טטני נמצאים באדמה, באופן עקרוני הדבקה במחלה קורית בעת כניסת הנבגים לעור פצוע.

היא טועה. צריך 4
רגע, זה לא בגלל השעלת? הבנתי שלטטנוס מספיק שלוש פעמים, אבל בגלל רכיב השעלת נותנים ארבע. לא ככה?

רציתי לספר שבמלחמת אזרחים, או במלחמת עולם הראשונה שבהן היו הרבה סוסים ופצועים, אנשים לא נפגעו מטטנוס. היו הרבה פצועים שלא היה מקום בשבילם להיות בבית החולים. הפצועים שהוזנחו והושארו בחוץ ופצעיהם חשופים, התרפאו, אבל אלו שהיו בבתי החולים, חובשו וטופלו הרבה מהם מתו.
לגבי הזקנה שנפלה, אולי החבישה שהיא קיבלה בבית החולים גרם לה להפגע מהטטנוס שהיה? הטטנוס זה חיידקים שחיים בסביבה חסרת אוויר. אילו היו רוחצים את הפצע שלה וחושפים אותו לאוויר, לא היה לה דרך לקבל טטנוס.

לגבי טטנוס באדמה: החיידק חי כ- 50 מטר מתחת לפני האדמה מכיון שאינו יכול לחיות עם חמצן. כך שמבוץ לא ניתן לקבלו.

הבת שלי בכיתה ב' ויש לה פחד נוראי ממזרקים ומחטים ניסינו ללכת לפסיכולוג,ודיברנו עם רופאים אבל היא פוחדת ,ואני חוששת שמא אני אצטרך להכריח אותה להתחסן,ניסיתי לשאול אותה ממה היא מפחדת והיא מדברת על הפחד מהמחט והמזרק עצמו,איני יודעת ממה זה נובע.
החזירי לי תשובה במהירות.

שלום, מספר שאלות לגבי טטנוס:
האם אפשר לחסן בטיפת חלב נגד טטנוס ילד לא מחוסן שנפצע מברזל חלוד? וזה ימנע את התפתחות המחלה אם היתה?
האם אפשר לעשות זאת בטיפת חלב בלי בית חולים? (אני יודע שזה יחד עם דיפטריה.)
האם הופעת סימפטומים חס וחלילה אומרת שאין אפשרות לטפל?
מהם הסימפטומים ותוך כמה זמן מהפציעה הם מופיעים?
תודה רבה.

כדאי לקרוא מה שכתוב למעלה.

_הבת שלי בכיתה ב' ויש לה פחד נוראי ממזרקים ומחטים ניסינו ללכת לפסיכולוג,ודיברנו עם רופאים אבל היא פוחדת ,ואני חוששת שמא אני אצטרך להכריח אותה להתחסן,ניסיתי לשאול אותה ממה היא מפחדת והיא מדברת על הפחד מהמחט והמזרק עצמו,איני יודעת ממה זה נובע.
החזירי לי תשובה במהירות._
אמא מפוחדת שלום. פחד ממחטים הוא אחד הפחדים העמוקים והמוכרים של האנושות כמו למשל הפחד מכלבים. כנראה שזה קשור לאיזשהו מנגנון השרדות ולא בהכרח לטראומה שהיא עברה. ניסיתם היפנוזה? זה יכול לעזור. היפנוזה מותר לעשות למטפל (בד"כ ורפא משפחה או פסיכיאטר או רופא אחר או פסיכולוג) שעבר קורס היפנוזה וקיבל הכשרה ממשרד הבריאות. צריך להבחן בסוף הקורס ומי שעשה אותו יהיה מוכן להציג לך תעודה המעידה על כך.

_האם אפשר לחסן בטיפת חלב נגד טטנוס ילד לא מחוסן שנפצע מברזל חלוד? וזה ימנע את התפתחות המחלה אם היתה?
האם אפשר לעשות זאת בטיפת חלב בלי בית חולים? (אני יודע שזה יחד עם דיפטריה.)_

לא נראה לי, טיפת חלב מיועדת לילדים בריאים. זה לא המקום שמביאים ילדים פצועים או חולים. לא הייתי מופתעת אם אין להם אפילו במלאי את החיסון הסביל.

האם הופעת סימפטומים חס וחלילה אומרת שאין אפשרות לטפל?
לא מטפלים אבל התמותה גבוהה (בין 10% - 50% תלוי בחומרה לפי האתר הזה ).

מהם הסימפטומים ותוך כמה זמן מהפציעה הם מופיעים?
רשום בהרבה אתרים הסימפטומים - בדרך כלל זה מתחיל בהתכווצויות שרירים בלסת. הסימפטומים מופיעים בין 2-14 יום מהפציעה (היה רשום איפהשהו עד 21 יום).

וזה ימנע את התפתחות המחלה אם היתה?
בד"כ כן

אני אמא ל-3 ילדים כשהקטנה בהם היא בת שנה וחצי. ילדתי אותה בלידה טבעית והיא עדיין לא קיבלה אף חיסון. אני מתלבטת אם לתת לה את חיסון הטטנוס מאחר ולמשפחתנו הצטרפה חתולה קטנה. מה אתם אומרים? אני ביררתי לגבי חיסון הטטנוס בטיפת חלב וזהו החיסון הכי מסוכן בגלל המתכות שנמצאות בתוכו
אך ד"ר רוזנטל ממליץ לחסן נגד הטטנוס. הוא טוען שזהו החיסון הכמעט יחיד שטוב שהגוף יכיר את חיידקיו כמה שיותר מוקדם וכך בעת פציעה עם חיסון הדחף לא תהיה בעיה כשמאידך מי שלא חוסן בעבר ובעת פציעה יותר קשה למנוע את המחלה.
קראתי את כל האינפורמציה שכתבתם ודי החכמתי, אני מודה לכם מאוד.

נחתכתי היום ממושב של כסא ברזל לא חלוד באופן קצת עמוק (לא מאוד מאוד).

קיבלתי חיסון בילדות, וגם לפני 7 שנים כשנסעתי למזרח.

האם יש סיבה לעשות טטנוס במצב של ברזל לא חלוד אם הפצע קצת עמוק? האם יש סיכון בלא לעשות?
ועד כמה החיסון מזיק לעומת הסיכון שבלא לעשות?

אם קיבלתי חיסון לפני 7 שנים, האם הוא עדיין תקף? (עד מתי).

מישהי כתבה שהחיסון עלול לגרום לכאבים בפרקים. האם מדובר רק בימים שאחרי החיסון, או שזה משפיע על הפרקים לטווח ארוך?

אנא ענו לי בהקדם.

(לא הספקתי לקרוא את כל הדף, ולא בטוח שיהיה לי זמן אח"כ...)

אנחנו רוצים לחסן את הגדולה שלנו (בת שנתיים וארבעה חודשים) נגד טטנוס ודיפטריה. היא לא חוסנה באף חיסון בעבר, ובשיחה עם אחות טיפת חלב כמובן שניסו לשכנע אותי שכל "חבילת" החיסונים הולכת יחד! כלומר שזה בא גם עם חיסון פוליו, שעלת וכו' ואין דרך להפריד בין החיסונים! אחרי שהתעקשתי היא אמרה שאפשר לקבל רק את חיסון הטטנוס+דיפטריה. בנוסף עלינו לשלם אגרה בסך 171 ש"ח, פעמיים (משום שהחיסון ניתן ב4 מנות). לי זה נראה תמוה, כי כשהתחסנתי למזרח רק הבאתי לאחות את החיסון מבית המרקחת, ואיני מעוניינת במעקב של טיפת חלב! אשמח לשמוע מבעלי ניסיון דומה.

תבקשי לקבוע פגישה עם האחות האפידמיולוגית -- היא זו שמכירה הפירוט את נושא החיסונים.

אצלנו בטיפת חלב הסכימו להפריד. הבעיה היתה שהם פותחים מנה לכמה ילדים ביחד וצריך לתת לכולם את החיסון באותו יום. ולקח המון זמן עד שהחיסון הגיע. פעם אחת כשהודיעו לנו לבוא היא היתה חולה ופעם אחרת היינו בחופש בצפון. בקיצור אופרציה מורכבת ומסובכת.
לגבי התשלום, אמורים לשלם אגרה לטיפת חלב ללא קשר לחיסון. אולי ניתן לחפש מקום אחר בו יסכימו לתת לכם את החיסון.

העוללה בת שנתיים, לא חוסנה בכלום ואנחנו שוקלים טטנוס. אין לנו טיפת חלב. אף פעם לא היינו. אפשר דרך קופ"ח?(מכבי). אנחנו גם לא רוצים עיסקת חבילה עם דיפטריה. יש למישהו רעיון?

שליחה על ידי ...* » 16 מרץ 2007, 22:45

אנחנו גם לא רוצים עיסקת חבילה עם דיפטריה.
תבדקו את זה. ישנה טענה שבלי הדיפטריה יש יותר חומרים משמרים ומתכות בחיסון.
(דברו עם טיפה מן הטבע למשל)

שליחה על ידי ...* » 16 מרץ 2007, 22:46

דרכם אפשר אגב את החיסון המופרד.

_לגבי התשלום, אמורים לשלם אגרה לטיפת חלב ללא קשר לחיסון.
לנו האחות אמרה שאם לא מחסנים אין טעם לשלם לטיפת חלב , בדיקות משקל וגובה אפשר לעשות לבד ובדיקות התפתחות לבקש מהרופא ילדים
השבוע היינו אצל רופא שהמליץ לנו שאם לחסן אז לדיפטריה וטטנוס שזה הכי חשוב מכולם
הוא טען שאם לא מחוסנים עדיף לילד לא ללכת לגן (וזה לא הסיבה והיתרון היחידי אה?)...

שליחה על ידי אתי* » 18 מרץ 2007, 15:29

לשונמית ובכלל,

כדי לקבל חיסונים - גם מופרדים, אין צורך בשום תשלום שהוא.

התשלומים הם עבור מעקב גדילה ובדיקות רופא תקופתיות, אחת לכמה חודשים (חצי שנה, לדעתי, סכום קטן מ200 ש"ח).
את הנ"ל תינן לבצע בחלק מקופות החולים, אצל אחיות או רופא הילדים שלכם.

כמו אצלנו בלאומית, למשל.

מה בעצם הבעיה עם דיפטריה?

החיסון נגד דיפטריה כמובן ...

רציתי לשתף במה שעברנו....
ביום שישי היינו בכפר הנוער בבן שמן, מקום עם גן חיות קטן.
הקטנה בהתלהבות הבלתי ניגמרת שלה רצה, מטפסת,מאושרת אבל בסוף גם נופלת...חטפה מכה קטנה לא רצינית אבל עם חתך וקצת דם, מכה משולחן שרובו חלודה.
אני מיד נבהלת , היא לא מחוסנת!!!!
נוסעים למוקד מכבי, בנין מפואר ביגאל אלון בתא, נכנסים לרופא שבכלל לא מתרגש וכמובן על טטנוס לא שואל.
אני מדווחת שהבובה לא מחוסנת והוא בנון שלאנטיות אומר אין בעיה תוך שבוע היא יכולה לקבל את הזריקה (DT).
מדביקים לה את החתך במדבקה ושולחים אותנו הביתה. בדיעבד התברר שהרופא הוא אורטופד, גם האחיות במרפאה לא הפגינו ידע מיוחד, בקיצור, השיקעו בעיקר במראה של המקום.
אני מתקשרת לאחות טיפת חלב, שהיא במיקרה גם שכנה, שתמיד קיבלה את החלטותינו בכבוד.התקשרתי לקבוע תור ליום ראשון. היא לא בטוחה ומבקשת להתקשר למוקד ללא הפסקה, כי לדעתה צריך לחסן תוך 24 שעות!!
אני ממשיכה ומתקשרת למיון ילדים באיכילוב, שם התמונה כבר לגמרי שונה: תגיעו מיד!
הילדה חייבת לקבל את החיסון הפעיל (DT), וגם אימונוגלובולינים (TIG) שזהו החיסון הסביל אם כל ההשלכות שכבר תוארו בדף קודם.
אנחנו במצוקה - מיד נכנסים לאינטרנט מצליבים מידע, מתקשרים לרופאים שיש במחיצתינו - החמ"ל שוב נפתח (שוב כי חלינו בחורף בשעלת...) כן מיון לא מיון , לאחר שעתיים שגם אחותי וגיסי איתנו ב"חגיגה", הגיעה שורת המחץ באתר רפואי כלשהו ,חלודה לא קשורה בהכרח לטטנוס, קיימת בהלה לא נכונה ,לא החלודה היא הבעיה, החיידק יכול להימצא בחלודה אבל גם על כל דבר אחר שנימצא בסביבה חקלאית או סתם בחצר.
בקיצור, הבנו שמה שחשוב זה עומק החתך ואופן הטיפול לאחר הפציעה- לשטוף עם הרבה מים, הטטנוס לא חי בסביבה אירובית.
החלטנו להשאיר כך ומחר לגשת לעשות רק את החיסון הפעיל, למרות שזה לא ישנה דבר אם נידבקנו במחלה.
לילה, לא לגמרי רגועים, מצליחים לישון...
בוקר שוב על האינטרנט- נוסעים למיון ילדים בקפלן, הכי קרוב אלינו...
הרופא התורן , צעיר, מאוד סימפטי ורגיש למצבנו, לא ניתקל אף פעם במיקרה כזה...מרים טלפון לזיהומולוג שממליץ כמובן על חיסון פעיל וסביל, פתאום התגלה שבשביל החיסון הסביל צריך להתאשפז, כי זו מנה גדולה שמקבלים באינפוזיה וצריך לראות איך היא מגיבה.
נלחצנו!!! אנחנו לא מאשפזים אותה, בגלל חתך קטן שאם היה קורה בבית בטח לא היינו מגיעים לכל הסאגה הזו!!!
החלטנו לותר ולקחת רק את הפעיל , אבל אז הגיעה פתאום, מנה קטנה יותר של TIG שניתן לתת במזרק ואין בעיה לשחרר הביתה.
שוב בהתלבטות...חייבים להחליט! אנחנו כבר יותר משעתיים במיון, אמנם נתנו לנו את כל הקרדיט ולא לחצו לשום כיוון , אבל יאללה צריך לקבל החלטה, שחס וחלילה לא תדבק שם באיזו קטסטרופה.
ביקשנו לקרוא את העלון המצורף לחיסון הפעיל ושוב הזדעזנו... וירוסים, הפטיטיס C ועוד חיות אחרות שנמצאות אולי בדם של תורמי הנוגדנים.
לאחר מיליון שאיפות ונשיפות כבדות החלטנו ללכת רק על החיסון הפעיל!!! הרופא לא התנגד ואמר בסגנונו העדין שאם הוא היה חושב שאנחנו עושים טעות קריטית הוא היה מתריע, עוד נחמה, אבל האחריות לגמרי עלינו !!!
זריקה קטנה, בקושי בכתה... יצאנו הביתה לנסות לנצל את שארית השבת במנוחה יותר רגועה...
רגועים לגמרי עדיין לא.... יודעים שלא יקרה שום דבר לגמרי כן.

ולמה כל הסיפור: חיסון הטטנוס יחסית קל וללא תופעות לוואי, במוקדם או במאוחר הילד יקבל מכה קצת יותר רצינית ואז הסכנה הרבה יותר גדולה!!! בדיעבד הייתי מתחילה לחסן בטטנוס בגיל חמישה חודשים, שלקראת גיל שנה הילד יהיה מחוסן ואנחנו נוכל לישון בשקט.
לא קל להיות הורים!!!

חיסון הטטנוס יחסית קל וללא תופעות לוואי
לא לכולם. את מכירה את תלמה פינץ, מנהלת פורום אוטיזם בתפוז? הבן הצעיר שלה התחיל להתדרדר בעקבות חיסון טטנוס. זה כלל פירכוסים מייד אחרי החיסון.
לחיסון כן יש תופעות לוואי, שלא לדבר על זה שיש בו כספית (גם היום).

אני מרגישה אהדה רבה כלפיכם. מה שעברתם היה קשה ומלחיץ. אכן, לא קל להיות הורים . אבל התחושה האישית שלי מהסיפור שלכם היא שהיה כאן צירוף של רופאים שלא יודעים מצד אחד, כאלה שעסוקים בעיקר בכסת"ח מצד שני, ופשוט חוסר מזל. לדעתי (הלא מקצועית ולא רפואית) אין מה להצטער שלא נתתם את החיסון כשהיא הייתה צעירה יותר, כיוון שאתם לא יכולים לדעת מה היו ההשלכות אילו כן הייתם נותנים. בפרט שככל שהילד צעיר יותר, הסיכון בחיסונים גבוה יותר.

הבהרה: אני מכבדת את שיקוליו של כל הורה, גם כאלה שבוחרים לחסן וגם כאלה שלא וגם כאלה שבאמצע.
גילוי נאות: אני אישית נתתי רק חיסון דיפטריה+טטנוס בגיל שנתיים בלבד, ונכון להיום מצטערת גם על זה. אגב, הילד שלי אוטיסט.

שליחה על ידי שרה_ק* » 16 מאי 2007, 01:30

its so simple to just wash the wound and forget about everything.

לתגובה כזו לא ציפיתי...
תמי, ליבי איתך!! עכשיו אני כבר מבולבלת לגמרי, אף פעם לא שמעתי על אוטיזים בעקבות חיסון טטנוס.
אם תוכלי לפרט קצת אודה לך, ואם לא אני מבינה.

תמי גלילי, אני לא חיסנתי את הקטן בכלל. בשום חיסון.
הוא כמעט בן חמש.
אני כן רוצה לעשות לו חיסון טטנוס.
בינתיים דוחה ודוחה...
לא הצלחתי להבין מכל מה שקראתי מספיק חומר על החיסון הזה.
אני הבנתי שמחלת הטטנוס עדיין קיימת, עדיין פעילה - לפחות בישראל, עדיין מחלה שאפשר למות ממנה, ומהר.
לכן כן הייתי רוצה שהוא יהיה מחוסן רק מפני המחלה הזאת.
רופאה הומיאופתית מ"טיפה מן הטבע" הסבירה לחברה שלי, שעדיף החיסון עם הדיפטריה על פני זה שהוא טטנוס לבד, מפני שלטענתה הטטנוס לבד הוא חיסון יותר ישן ויותר מלא ברעלים מאשר הטטנוס + הדיפטריה. גם על זה הייתי רוצה עוד חוות דעת.
אשמח לכל תרומה לנושא.

בשמת ותמרהינדי,

הנה הודעות של תלמה פינץ בנושא חיסון הטטנוס - שעליו היא יודעת הרבה יותר ממני (ואני גם לא חיה בארץ):
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/ ... agSybase=1
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/ ... agSybase=1
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/ ... agSybase=1
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/ ... agSybase=1
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/ ... agSybase=1
הודעה ישנה ומתונה יותר:
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/ ... agSybase=1

אני הייתי מסכמת את דעתה כך (וגם היא, אגב, "רק" אימא ולא רופאה, אם כי היא עבדה בעבר בחברת תרופות):

הילד הצעיר שלה התדרדר מייד לאחר חיסון טטנוס, שהוא החיסון היחיד שהוא קיבל.
כשיש בעיות חיסוניות, עדיף לא לחסן.

במאמר מוסגר ארוך:
זו גם ההמלצה הקבועה של אבו יותם . ילד אחר ילד בספקטרום נבדקים ומסתבר, שלמרות שהם קיבלו את כל החיסונים, הם אינם מחוסנים כי מערכת החיסון שלהם אינה נורמלית. כך שלא רק שזה כנראה הזיק להם, זה גם לא הועיל להם.
(החתימה של אבו יותם בתפוז:
_אזהרה: מי שרואה בדברי הכותב עצה, עושה זאת על אחריותו האישית והבלעדית.
הכותב הוא לא רופא, לא דיאטנית, לא נטורפת, לא קיינסולוג, לא מרפא בהילינג, לא שאמאן (כן שמן), לא מורה לפלדנקרייז, לא ביולוג, לא וטרינר, לא פתלוג, לא יודע על מה הוא מדבר ושום הורה שפוי בדעתו לא צריך להקשיב לו או להתחשב בדעתו. לכו לקרוא בעצמכם._ )

וחזרה לתלמה:

למרות שהיצרן טוען שאין כספית בחיסון וה-FDA מאשר, שניהם משקרים. משתמשים בכספית במהלך הייצור ואז מסננים אותה החוצה, אבל עדיין נשארות שאריות ניכרות.
כיוון שמדובר בחיסון שמכיל כספית, אם כבר נותנים עדיף לא לפצל, כדי להפחית את כמות הכספית במידת האפשר.
אין בארץ חיסון טטנוס בלי כספית. יש אולי אפשרות להזמין מחו"ל, אבל להביא בחשבון שיהיה צורך במשלוח OVERNIGHT ובקירור, מה שעלול להקפיץ את העלויות. תלמה הזכירה ייבוא אישי מגרמניה.

להבהרה: הילד שלי לא התדרדר בגלל החיסון הזה, לפחות לא בגללו בלבד. ההתדרדרות שלו התחילה לפני החיסון, והמשיכה אחריו. אבל עם כל מה שאני חושבת שאני יודעת היום על אוטיזם וכספית, אני סבורה שהכספית הנוספת שבחיסון הוסיפה על המעמסה על גופו הקטן )-: .

לפני הלידה, ריאיינתי 4 רופאי ילדים, והחלטתי על זה שעשה את הרושם הכי טוב והפגין הבנה וקבלה לגבי החלטתנו לא לחסן על פי הלו"ז. כאשר החלטנו לחסן את יותם (זה היה חודשיים לפני האיבחון), ביקשנו ממנו חיסון של DT בלי P א-צלולרי ובלי כספית. "yes, yes, no mercury, no mercury at all" אמר בשימחה וחיכך ידיו.
רק לאחר האיבחון, כשהתחלנו ללכת לד"ר ברגר, שמענו מפיו שלא יוצרו אז בכלל חיסונים של טטנוס בלי כספית. במילים פשוטות: הרופא שיקר . ואנחנו האמנו.

כל דבר ש לא חקרנו עד הסוף בזמן המתאים - הוא משהו שהוטעינו בו (למשל ויטמין K, כתבתי על זה בדף הרלוונטי).

בשמת, לקטן שלך יש בעיות חיסוניות, נכון? במגבלות התקציב שאת מוכנה להשקיע בזה, אולי שווה לעשות כמה בדיקות לפני החיסון, כדי לראות אם יש טעם בכלל לעשות אותו. יש רשימה של בעלי מקצוע בפורום שלנו, וגם תלמה עצמה עובדת עם משפחות.
גיל 5 הוא כבר אחרי הגיל המקסימלי שבו פורץ אוטיזם, אבל כספית יכולה לגרום לנזק בכל גיל.

מקווה שעזרתי במשהו.

שלטענתה הטטנוס לבד הוא חיסון יותר ישן ויותר מלא ברעלים מאשר הטטנוס + הדיפטריה
זה גם מה שתלמה אומרת באחת ההודעות (אני לא יודעת אם אחת מאלה שהבאתי לעיל) - אבל יש סיכוי שהיא פשוט שמעה את זה מאותה רופאה...

קודם כל תמי,

באמת כל הכבוד על ההשקעה.
מה שמדאיג אותי הוא, שגם היא כותבת שהטטנוס היא מחלה מסוכנת שעדיין קיימת.
לכן השאלה:
אם אני לא מחסנת אותו - מה אני כן עושה? הילד לא מוגן ממחלת הטטנוס! הרי אני לא רוצה לחכות לאסון.
מה החלופות?

בכל אופן, אין לי מושג איך הגוף שלו יגיב לחיסון, אפילו לחדש היקר שיש בו "רק" פורמלין ולא כספית. הוא לא קיבל שום חיסון, שום אנטיביוטיקה, יונק, בריא וחיוני, ועדיין מפתח מדי פעם אלרגיה חדשה או ישנה.
את הילדה חיסנתי סלקטיבית בין גיל חודשיים לגיל שנה. עד היום כואב לי הלב על כל חיסון שכן נתתי לה. כבר אחרי החיסון הראשון הרגשתי שחל בה שינוי. כאילו לפני כן היא היתה לגמרי חיונית וחזקה, עם איזה כוח חיים מיוחד, ומייד אחרי החיסון משהו שם נעלם. אני יודעת, זה נשמע מטורף, אבל אין לי מושג איך למדוד את השפעת החיסון בכלים ה"רגילים" - היא ילדה מקסימה, חברותית, מוכשרת, חכמה ולא רואים שום "תסמונת". כמו כן, גם את האלרגיות שהיו לה קשה לייחס לחיסונים, כי הרי הילד נולד עוד יותר אלרגי.

גם אנחנו שוקלים לתת חיסון טטנוס ובינתיים זה נדחה מחודש לחודש.
צוציק כבר בן שנה ותשעה חודשים ומסתובב המון יחף ועירום בחצר הלא ממש מסודרת שלנו...
ד"ר ליבוביץ' המליצה לנו לתת את הטטנוס עם דיפטריה, לא זוכרת למה בדיוק, אמרה שהם נקלטים יותר טוב ביחד או משהו כזה

בינתיים בדקנו אצל הקינסיולוגית, הוא לא רגיש לחיסונים, והיא אומרת שאין בעיה לתת לו.
היא נוהגת לעשות טיפולי הכנה לחיסונים לילדים שהיא כן מגלה אצלם רגישות.
חשבתי בשמת, אולי אפשר לברר אצל האייפקית שלכם אם הגוף של הילד מגלה רגישות מיוחדת לחיסון, ואם כן אז לטפל?

חשבתי בשמת, אולי אפשר לברר אצל האייפקית שלכם אם הגוף של הילד מגלה רגישות מיוחדת לחיסון, ואם כן אז לטפל?
בילדים מטפל עדי שאנן, ואכן כבר ביררנו אצלו מזמן, ובכל הבדיקות יצא שהגוף של הילד לא יגלה רגישות מיוחדת לחיסון ושאפשר לתת לו את החיסון.
עדיין זה לא מספיק מרגיע אותי בשביל להחדיר לו לגופו הקטן ביודעין את החומרים האלה.

חיידקי הטטנוס נמצאים בכל מקום: בארגז החול, באדמה וכו'. אני בטוחה שכל הילדים נחשפו אליהם, לפעמים גם כשחדרה מעט אדמה לפצע פתוח, ועדיין הם בסדר, למרות שחלקם לא מחוסנים. לבת שלי דחיתי את החיסון עד עכשו (היא כבר בת 4.5), כי נראה לי הרבה יותר מפחיד להכניס לה לגוף פורמלין או כספית, מאשר איזה חידק טטנוס, שהיא נפגשה איתו מן הסתם כבר מאות פעמים בלי שקרה כלום. אני משערת שכבר נוצר אצלה בגוף חיסון טבעי, ובהתחלה הנקתי 3 שנים, כך שמערכת החיסון שלה קיבלה תגבור גם ממני. היום אני כבר מודה בפני עצמי שבעצם אני כבר לא דוחה את החיסון, אלא מבטלת אותו לחלוטין. ביתי מעולם לא קיבלה אף חיסון, והמחלות הכי ארוכות שלה נמשכו כמה שעות, בערך פעם בשנה. כולל אבעבועות רוח, שהיא עברה אותן בקלילות ובמהירות, יותר מילדים שכן קיבלו חיסון, ובלי צלקות.
ברור שהרופאים, שחשופים רק לילדים שאצלם היה סיבוך, רואים את הסכנות, ובאמת אני ממליצה לילדים חולניים לקבל חיסונים, אבל רוב הילדים הם לא חולניים ואין שום סיבה להעמיס עליהם רעלים כל כך נוראיים, גם אם הם באים בכמויות קטנות.

חיידקי הטטנוס נמצאים בכל מקום: בארגז החול, באדמה וכו'.
הם לא יכולים להתקיים בסביבה אירובית.
כלומר - הם מתים באוויר.
בגלל זה ההמלצה הכי טובה אם יש פצע היא לשטוף היטב (גם עם אלכוהול) ולאוורר.
עם זאת, פצעים עמוקים אי אפשר לאוורר והשטיפה גם לא מגיעה עמוק מספיק.

גם אני תוהה עדיין מה לעשות עם זה שהטטנוס היא מחלה מסוכנת שעדיין קיימת.

הם לא יכולים להתקיים בסביבה אירובית.
אכן.
לכן, ניבה, הילדים שלנו לא נחשפו אליהם, לא נתקלו בהם, ההנקה איננה מגינה מפניהם, וגם לא דברים אחרים שמגינים ממחלות.
בכך חיידק הטטנוס אינו דומה לחיידקי מחלות אחרות.
לכן אני מודאגת לגבי הטטנוס בעוד שאינני מתכוונת לחסן בכל שאר החיסונים.
הטטנוס אולי דומה למנה של ציאניד: הציאניד יהרוג כל אחד, לא משנה מה דרגת הבריאות והחיסוניות שלו.

בשמת,

הנה עוד הצעה: אם את מחליטה לתת את החיסון, מעבר לזה שתוודאי שאין כספית (פורמלין זה גרוע, אבל הרבה פחות מכספית) - תתני במקביל כמה תוספים שמסייעים למערכת החיסונית, למתילציה ולמנגנוני פינוי הרעלים בגוף. הנה מה שעוזר לנו ביומיום:

זריקות של מתילקובלמין - MB12. אם את נרתעת מזריקות, יש היום גם תרסיסים לאף שאמורים להיות די יעילים, וכמובן טבליות מתחת ללשון.
גלוטתיון - נצח ישראל מוכר, למיטב ידיעתי צריך מירשם (לפחות בארה"ב צריך). אבל אולי תצליחי למצוא רופא אוהד שייתן לך מירשם כזה.
פוספטידיל כולין - אצלנו זה מחולל נפלאות. מסייע לכבד ופרי-קרסר לנוירוטרנסמיטור אצטילכולין. אנחנו משתמשים במוצר של vitamin shoppe ומרוצים מאוד, והוא גם זול יחסית.
ויטמין C.
ויטמיני B בכלל.
ויטמין A
אבץ

אני הייתי מתספת זמן מה לפני החיסון וזמן מה אחריו (נניח, שבוע קודם ושבוע אחר כך).

והנה עוד הצעה - במגבלות תקציביות:
תיצרי קשר עם ד"ר ברגר, רופא הילדים שטיפל ביותם מאז האיבחון. אני לא יכולה להפריז בשבחים כלפיו. מבריק, צנוע בצורה לא מצויה, אמפתי, גמיש, בעל כבוד עצום להורים, ידען, אחראי, ועם גישה הוליסטית. את ההתמחות הרישמית שלו הוא עשה בחדר מיון, כך שהוא מודע לסיכונים שבמחלות שמחסנים מפניהן. בשמונה השנים האחרונות או קצת יותר, הוא מתמחה בבעיות התפתחותיות ואוטיזם, כך שהוא יודע מה הם נזקי החיסונים. הוא באמת יודע - הוא לא ניזון משמועות באינטרנט - והדעה שלו אובייקטיבית ככל שדעה כזו יכולה להיות, בלי הטיות ואידאולוגיות. לעניות דעתי, אין היום בארץ רופא ברמת הידע שלו (ויש מעטים בעולם כמוהו, אם יש בכלל).

הוא מייעץ ומטפל גם בשלט רחוק (משהו שמרבית הרופאים האמריקניים לא מעיזים לעשות). יש לו "נציגה" בארץ, רוני אנטן, תזונאית שעבדה אצלו כמה שנים, שגם עליה אני ממליצה בחום רב. מקסימה וחכמה. אם אני לא טועה היא עובדת היום במרפאה לפי גישת DAN! בתל אביב. הבעיה הגדולה עם ד"ר ברגר היא המחירים של אמריקה - 360$ לשעה (הוא בפלורידה). אבל אם מדובר בהתייעצות חד פעמית, אני מקווה שתוכלו לעמוד בזה, ואולי לא תצטרכו שעה שלמה של ייעוץ. ובסך הכול, זו אכן החלטה חשובה.

הנה הפרטים של רוני:
דוא"ל: ronienten בהוטמייל דוט קום. טלפון: 08-946-1497
והנה האתר של ד"ר ברגר: www.wholisticpeds.com (אם את רוצה לראות תמונות מקסימות מלידת המים של בנו, תיכנסי ל-lectures, עמ' 8; בעמ' 14 יש המלצה על תיסוף לפני ואחרי חיסונים).

הילדים שלנו לא נחשפו אליהם
כן.

לזה התכוונתי.
בשמת, תודה על ההמשך.

וואו, תמי, שוב שאפו.
מא,

הסתייגות אחת לגבי פוספטידיל כולין - הוא עשוי מסויה. אם יש אלרגיה חמורה לסויה, אז להימנע.

שליחה על ידי א.ב.* » 19 מאי 2007, 21:05

פצעים עמוקים אי אפשר לאוורר והשטיפה גם לא מגיעה עמוק מספיק.
זאת הנקודה הכי חשובה.
מהתייעצות שהיתה לי עם ד"ר אמיר אניספלד (רופא ילדים בעבר, הומיאופת בהווה) הבנתי שהחתך צריך להיות מאוד מאוד עמוק. משהו כמו שני ס"מ. לא בכל יום וגם לא בכל שבוע או שנה, הילדים שלנו נחתכים בכזה עומק. מה שהוא אמר לי זכה גם לאישור מפי הרופאים במיון איכילוב (שם היו לנו איתם הרפתקאות אחרות, תמרהינדי, שסיפורך הזכיר לי אותן....

. את יכולה לקרוא על כך בדף האם לקחת אנטיביוטיקה).

בכל אופן, זה יכולה להיות שריטה של חתול שדרך שנייה לפני כן בצואה של סוסים וזה לא ישנה כל עוד החתך לא עמוק עד כדי מחסור באוויר.
כך לפחות הבנתי, ומתוך כך אני מעדיפה (עד למידע חדש שיערער לי את ההחלטה) לא לחסן בכלל.
(ובל נשכח שגם באותם מקרי קיצון, יש את אותו חיסון סביל/פעיל שנותנים מיד אחרי תאונת דרכים, וגם לא בטוח שהחיסון ההוא יהיה מלא בכל מה שאמרו לנו שאולי יהיה בו. בניגוד לחיסון שבו אנחנו כן יודעים איזה הפתעות יש).

<מקווה שמובנת, קצרנית>

וזה לא ישנה כל עוד החתך לא עמוק עד כדי מחסור באוויר.
ומי יבטיח לי שהילד שלי לא ייחתך חתך עמוק ממשהו? חסרות תאונות?
אני בהחלט נחתכתי ככה לפחות פעם בחיים.

ובל נשכח שגם באותם מקרי קיצון, יש את אותו חיסון סביל/פעיל שנותנים מיד אחרי תאונת דרכים, וגם לא בטוח שהחיסון ההוא יהיה מלא בכל מה שאמרו לנו שאולי יהיה בו
מזכירה לך שבמקרה של פציעה מהסוג הזה, עם מישהו שלא חוסן מעולם, מה שנותנים הוא גם את החיסון הפעיל וגם את החיסון הסביל, כאשר החיסון שנותנים למי שלא חוסן מעולם הוכן מסרום של אנשים שנחשפו לטטנוס.
במלים אחרות: לא רק שמקבלים את החיסון עם כל הכספית והפורמלין וכל מה שאת לא רוצה, הכי זבל שיש בבית החולים בלי שאת בכלל יכולה לבחור (זה מקרה חירום, את לא תזמיני בייבוא אישי חיסון נקי יותר מגרמניה, נכון?),
אז את מקבלת גם חיסון נוסף, שהכינו אותו - איך לסבר את האוזן - מדם של המון אנשים, על כל מה שכרוך בזה.

נראה לך שזה עדיף????

לא כולם עוברים קל את החיסון לטטנוס. נתנו לבת שלנו את החיסון הראשון בגיל שנה וכמה חודשים (לא זוכרת כרגע כמה בדיוק). כפי שכתבתי כאן במעלה הדף נאלצנו לחכות ליום בו עוד ילדים קיבלו את החיסון. התאריך יצא כמה ימים אחרי שהבריאה ממלחה של חום ונזלת. החלטנו לא לחכות ולתת את החיסון למרות שהגוף היה חלש. לצערי זאת היתה החלטה גרועה מאוד כי היא הגיבה רע מאוד לחיסון. היה לה חום גבוה שלושה ימים ובכי מוזר שלא היה לה מעולם לפני. כמו כן במהלך החורף חזרו לה בעיות נשימה שכבר נעלמו למשך כמה חודשים. אני לא יכולה לדעת עם החזרה של הפסקות הנשימה קשורה לחיסון אבל אני משערת שהיה לו חלק בהחלשת המערכת החיסונים שגרמה לגדילה מחודשת של השקד השלישי. מאז כמובן שלא העזנו לתת אף חיסון נוסף.

תמי, לדברי ד"ר זאב צנטנר מ משרד הבריאות
אף אחד מהחיסונים השגרתיים שניתנים לתינוקות בארץ אינם מכילים תימרסול או כספית בכל צורה שהיא.
יש סיבה לא להאמין? אותי זה הרגיע מספיק כדי לחסן נגד DT.

על פי ההודעות של תלמה, ד"ר צנטנר טועה ומטעה. ואם קראת את הסיפור שלנו, ראית שגם באמריקה רופאים טועים (שלא לומר משקרים במכוון).
לצערי גם רופאים בעמדות בכירות ונציגי המימסד לא תמיד בקיאים בחומר.

בכל אופן, אם חיסנת ועבר בסדר, אל תצטערי.

שליחה על ידי א.ב.* » 20 מאי 2007, 09:33

נראה לך שזה עדיף????
נראה לי שזו שאלה שהתשובה עליה כל כך לא טריוויאלית, אחרת לא היינו מנהלים כאן את הדיון.

כמו בכל התלבטות בענייני חיסונים, מדובר בעצם, בשאלה הסתברותית.

מה ההסתברות שילד יחתך חתך כזה עמוק עד גיל 5? עד גיל 10? עד גיל 18?
מה ההסתברות שחיסון הטטנוס המקובל בארץ יגרום לתופעות לוואי קלות עד קשות לילד בגיל X?
מה הסיכוי שחיסון טטנוס בייבוא אישי מגרמניה יביא לתופעות לא רצויות?
מה הסיכוי שמתן חיסון חירום (סביל/פעיל) לאחר פציעה יביא לתופעות לא רצויות?

שאלות כאלה ואחרות הן שאלות הסתברותיות, שאין לנו עליהן כל מידע.
כרגע.

אף אחד לא בדק מה אחוז הילדים נפגעי החיסון תוצרת הארץ או גרמניה בגרסתו הנקייה יותר (ובואו לא נשלה את עצמנו, יש לא רק את בעיית הכספית אלא את בעיית החיסון עצמו שמתערב במערכת החיסונית של ילד).
אף אחד גם לא בדק את שאר השאלות שהעליתי, כמו מה הסיכוי להיחתך כזה חתך. זה שאת נחתכת באופן עד כדי כך עמוק לפחות פעם בחייך, לא מוכיח כלום, כמו שלא זה שאני לא נחתכתי באופן כזה אף פעם בחיי - כל אלה לא מוכיחים דבר, אלה מקרים פרטניים.

לצערנו, אנחנו נאלצים לקבל החלטה עם מעט מאוד מידע.
וכמו בכל שאלה של חיסונים, נשארת תחושת הבטן האישית של כל אחד, ההיגיון הפנימי של כל אחד, ואולי גם הפחדים של כל אחד.

יש מי שיעדיף לא לחיות את חייו כהורה בדאגה מתמדת מהנושא, יעדיף לא לבחון כל פצע ולקבל עליו החלטה - כל פעם מחדש אם ללכת או לא לבי"ח, ויעדיף לקחת את הסיכון שבחיסון שיש בארץ/גרמניה או לא חשוב מאיפה.
יש מי שיעדיף לא להחדיר באופן וודאי חומרים כאלה לגוף של ילדו, ולקחת את הסיכון שאולי הוא ייחתך ואז יהיה צריך לקבל את חיסון החירום, שבו יש סיכונים גם כן.
אולי יש מי שיעדיף לדחות את החיסון כמה שניתן, עד שהילד יתחזק ויגדל עוד יותר, עד שימציאו חיסון עם פחות בעיות.

בכל מקרה, אין דרך נטולת סיכונים וכנראה שלא נוכל להעריך אותם באופן מדויק. וזו הבעיה.

_חיסון הטטנוס יחסית קל וללא תופעות לוואי
לא לכולם_

גם הבן שלי חוסן רק בטטנוס ואנחנו מייחסים את הקשיים שלו בשפה ותקשורת (שהולכים ונעלמים הודות להתערבות אינטנסיבית) לחיסון הזה.