searchresult]מפה locked[/po].asp?CurrMapTab=2&MapType=combination&ImagesOption=COMB_&CurrHeaderTab=2&RoutePoints=0x%5B%u05D2%u05DF%26psik%3B%20%u05E8%u05DE%u05EA%20%u05D2%u05DF%5Dxx133966x1162035%2C0x%5B%u05D2%u05DF%26psik%3B%20%u05E8%u05DE%u05EA%20%u05D2%u05DF%5Dxx133971x1162024&UserEarthX=134006&UserEarthY=1162043&UserMapZoom=500&LoadUserPosition=1&RouteType=2&PNGLayers (ללחוץ על הקישור) אנחנו ליד הכניסה לספארי, חניה לפני הכניסה ומשם להיכנס - אי אפשר לפספס.
חולצות העולם הוא הכיתה שלי חוזרות – יהיו לרכישה ביום העיון.
ניפגש החל מהשעה 10:30, כדי לפגוש חברים חדשים וישנים על הדשא ולאכול ארוחת בוקר/צהריים (שנביא איתנו).
החל מהשעה 12:00 נקיים שלושה סבבים של מעגלים, כשעה וחצי כל מעגל.
לאחר מכן נמשיך להפגש ולקשקש ולדבר ולקשקש (כן, שוב), לרוץ על הדשא או... מה שנרצה עד רדת החושך.
עלות: 50 ש"ח למשפחה. כל ההכנסות מוקדשות להמשך תפעול האתר והקהילה לשנה הקרובה. התשלום בשולחן הקבלה (משמאל מתחת לעצים).
המעגלים מתקיימים בשעות: 12:00 עד 13:30, 14:00 עד 15:30, 16:00 עד 17:30.
[h=2]
בתכנית[/h]חינוך ביתי:
|#| 12:00 - בדידות בחינוך ביתי – גילית טל כורה
ככל שעוברות השנים הילדים שלנו הולכים וגדלים, ולאט לאט נעלמים הילדים בגילאים שלהם מגן השעשועים. גם במפגשי החינוך הביתי מתמעטים ילדים בגיל בית-ספר.
אנחנו נהנים בבית, רוצים להִשאר בבית, ורוצים חברה לילדינו ובעצם גם לנו.
אנחנו שמחים לחברה המקיפה אותנו של הורים וילדים, ומוצאים את עצמנו כל הזמן ממציאים ומחפשים את זה, מדברים על זה, חושבים על זה, ושואלים את עצמנו מה עושים? מה הפתרון?
האם הדרך חיים שבחרנו, שנראית לנו נכונה וטבעית, בעולם שכל כך התרחק מהמקור, מלווה גם בבדידות תמידית? ואולי אנחנו לא מכירים מספיק אנשים בחינוך ביתי? או לא מכירים מספיק את האנשים מסביבנו?
במעגל נדבר על תחושת הבדידות המלווה את חיינו ועל המחשבות שלנו לגבי זה. נשתף חוויות אישיות ומחשבות פרטיות, ונעלה יחדיו רעיונות ועצות פרקטיות ליציאה מהבדידות – לשילוב מהנה במפגשים הקיימים, לדרכי חיבור עם חברים מהאיזור והשכונה – להתחבר לקיים, להרגיש שווה ושייך.
גילית טל-כורה, אִמא לארבעה ילדים, גרה בשנתיים האחרונות בצפון הכנרת, מגדלת את עצמי ואת ארבעת ילדי בחינוך ביתי, ביחד איתם מייצרת את המציאות שרוצה סביבי.
אנחנו נהנים בבית, רוצים להִשאר בבית, ורוצים חברה לילדינו ובעצם גם לנו.
אנחנו שמחים לחברה המקיפה אותנו של הורים וילדים, ומוצאים את עצמנו כל הזמן ממציאים ומחפשים את זה, מדברים על זה, חושבים על זה, ושואלים את עצמנו מה עושים? מה הפתרון?
האם הדרך חיים שבחרנו, שנראית לנו נכונה וטבעית, בעולם שכל כך התרחק מהמקור, מלווה גם בבדידות תמידית? ואולי אנחנו לא מכירים מספיק אנשים בחינוך ביתי? או לא מכירים מספיק את האנשים מסביבנו?
במעגל נדבר על תחושת הבדידות המלווה את חיינו ועל המחשבות שלנו לגבי זה. נשתף חוויות אישיות ומחשבות פרטיות, ונעלה יחדיו רעיונות ועצות פרקטיות ליציאה מהבדידות – לשילוב מהנה במפגשים הקיימים, לדרכי חיבור עם חברים מהאיזור והשכונה – להתחבר לקיים, להרגיש שווה ושייך.
גילית טל-כורה, אִמא לארבעה ילדים, גרה בשנתיים האחרונות בצפון הכנרת, מגדלת את עצמי ואת ארבעת ילדי בחינוך ביתי, ביחד איתם מייצרת את המציאות שרוצה סביבי.
|#| 12:00 - חינוך ביתי, בין אידיאולוגיה למציאות – ניצן מסיקה
אידיאלים הם רעיונות סובייקטיביים שאנחנו מנסים לחיות לפיהם או להתנהל לאורם. מטבעם, הם לא יותר ממחשבות שמכוונות לנו את המעשים. הם לא המציאות עצמה.
לחיות על פי אידיאל, יכול להיות דבר-מה שמקל עלינו ועושה את חיינו יותר מדוייקים ויותר נוחים, ויכול להיות משהו מאד קשה ומעייף. הכל תלוי במציאות של חיינו כרגע.
המציאות, מטבעה, משתנה ללא הרף. היא משתנה עם העונות, עם הגיאוגרפיה, עם גדילת המשפחה, עם ההשכלה, עם הפוליטיקה, עם מחלות קלות או קשות, עם ילדים מיוחדים, עם משק כנפי פרפר.
מה קורה כשהמציאות מתנגשת עם הרעיונות? מה קורה כשהאידיאלים לפתע עושים את החיים הרבה יותר קשים? איך זה משפיע על החינוך הביתי? החינוך החופשי?
לפעמים המציאות מכה. לפעמים עושים הנחות מפליגות. לפעמים מקבלים ילד שלא מסתדר טוב עם האידיאולוגיה. לא פעם קשה, באנסקולינג, לעשות דברים תהליכיים, לא מיידיים, כשאפילו לא בטוחים לגמרי שזה נכון אבל האינטואיציה מורה לך שזה מה שהילד שלך צריך.
כן, זה אומר שעושים טעויות. אבל זה לא אומר שמוותרים על האידיאלים, להיפך, רק מפסיקים להלחם עם המציאות.
מעגל לשיתוף בניסיון שלנו, בחוויות, במחשבות וברעיונות.
ניצן א. מסיקה, אִמא לשני ילדים בחינוך חופשי.
לחיות על פי אידיאל, יכול להיות דבר-מה שמקל עלינו ועושה את חיינו יותר מדוייקים ויותר נוחים, ויכול להיות משהו מאד קשה ומעייף. הכל תלוי במציאות של חיינו כרגע.
המציאות, מטבעה, משתנה ללא הרף. היא משתנה עם העונות, עם הגיאוגרפיה, עם גדילת המשפחה, עם ההשכלה, עם הפוליטיקה, עם מחלות קלות או קשות, עם ילדים מיוחדים, עם משק כנפי פרפר.
מה קורה כשהמציאות מתנגשת עם הרעיונות? מה קורה כשהאידיאלים לפתע עושים את החיים הרבה יותר קשים? איך זה משפיע על החינוך הביתי? החינוך החופשי?
לפעמים המציאות מכה. לפעמים עושים הנחות מפליגות. לפעמים מקבלים ילד שלא מסתדר טוב עם האידיאולוגיה. לא פעם קשה, באנסקולינג, לעשות דברים תהליכיים, לא מיידיים, כשאפילו לא בטוחים לגמרי שזה נכון אבל האינטואיציה מורה לך שזה מה שהילד שלך צריך.
כן, זה אומר שעושים טעויות. אבל זה לא אומר שמוותרים על האידיאלים, להיפך, רק מפסיקים להלחם עם המציאות.
מעגל לשיתוף בניסיון שלנו, בחוויות, במחשבות וברעיונות.
ניצן א. מסיקה, אִמא לשני ילדים בחינוך חופשי.
|#| 14:00 - Unschooling, חינוך לאין שיעור – צפריר שפרון
צורת החיים הזו, צורת החינוך הזו, צורת הלימוד הזה, אמנם אין לה תוכנית אבל יש לה אג'נדה. בבסיס האג'נדה נמצא הרעיון שלמידה איננה ניתנת לכיפוף, והוראה איננה באה מהמורה, אלא מהתלמיד.
והתלמיד, למרבה ההפתעה, זה שמתגלה מתוך החינוך לאין שעור, במקרים רבים הוא ההורה. שלומד את הורותו מתוך התבוננות והשתתפות בהתפתחות של הילדים שניתן להם החופש הזה, ילדים שנלקחה מהם האפשרות לחיות באשליה שאפשר להיות כמו כולם.
חינוך לאין שיעור - מתאים לכולם.
לכל הילדים.
וזה מתוך כך שלא מדובר על כך שלא אלמד את ילדי דבר,
אלא אדריך את ילדי כל מה שיבקשו, במסגרת יכולותיי וכישוריי.
אבל אניח את המושכות בידיהם.
חובת ההורה שצומח ליד ילדיו, להתבונן היטב בילדיו, לגלות את נטיותיהם, לראות מה נותן בהם התלהבות לחיים, מה מעלה שמחה בעיניהם.
ובמידת האפשר להניח להם לסלול את דרכם.
על ההורים להיות לצדם, לאפשר לילד להיות חופשי בחשיבתו, לתת דרור לדמיונו ולבחור את מה שמעניין אותו.
במקביל, צמיחתו המשותפת עם המשפחה כולה, היא היא הלמידה המשמעותית ביותר לחייו. מכאן בא הביטחון.
כאשר מתאפשר לו לילד לצמוח כשהוא פנוי רגשית שכן הוא אדון למוחו והוא מגובה רגשית –
אז, המניע ללמידה הוא סקרנות וצמא לידע ולידיעה.
וזה, רק מתגבר ומתפתח עם השנים.
תודות.
צפריר שפרון, אוטודידקט
והתלמיד, למרבה ההפתעה, זה שמתגלה מתוך החינוך לאין שעור, במקרים רבים הוא ההורה. שלומד את הורותו מתוך התבוננות והשתתפות בהתפתחות של הילדים שניתן להם החופש הזה, ילדים שנלקחה מהם האפשרות לחיות באשליה שאפשר להיות כמו כולם.
חינוך לאין שיעור - מתאים לכולם.
לכל הילדים.
וזה מתוך כך שלא מדובר על כך שלא אלמד את ילדי דבר,
אלא אדריך את ילדי כל מה שיבקשו, במסגרת יכולותיי וכישוריי.
אבל אניח את המושכות בידיהם.
חובת ההורה שצומח ליד ילדיו, להתבונן היטב בילדיו, לגלות את נטיותיהם, לראות מה נותן בהם התלהבות לחיים, מה מעלה שמחה בעיניהם.
ובמידת האפשר להניח להם לסלול את דרכם.
על ההורים להיות לצדם, לאפשר לילד להיות חופשי בחשיבתו, לתת דרור לדמיונו ולבחור את מה שמעניין אותו.
במקביל, צמיחתו המשותפת עם המשפחה כולה, היא היא הלמידה המשמעותית ביותר לחייו. מכאן בא הביטחון.
כאשר מתאפשר לו לילד לצמוח כשהוא פנוי רגשית שכן הוא אדון למוחו והוא מגובה רגשית –
אז, המניע ללמידה הוא סקרנות וצמא לידע ולידיעה.
וזה, רק מתגבר ומתפתח עם השנים.
תודות.
צפריר שפרון, אוטודידקט
|#| 16:00 - רב-גילאיות בחינוך ביתי – נהר שליט
במהלך התבוננותי בחברת ילדים בחינוך הביתי, בבית ובמפגשים שונים, מצאתי כי רבים מן היתרונות של חווית החינוך והלימוד הביתי, מקורם ביחסים ובהתמודדויות הבין-אישיות בסביבה הרב-גילאית והעשירה.
ברצוני לענות על השאלה "מה יהיה עם חברה?", על שלל הטיותיה, באופן רחב ומגובה בדוגמאות רבות מחיינו.
• מהי החברה הנכונה לאדם, ואיך היא מאפשרת ותורמת להתפתחות ולמידה.
• למה לא נחוצים ואף מזיקים לילד שלושים בני גילו.
• חשיבותה של היכרות עם משפחת הילד וסביבתו הטבעית.
• איך יחסי הגומלין בין ילדים בגילאים שונים מקדמת כל אחד מהם.
• מה מקומם של מבוגרים, צעירים ובני נוער.
• למה גם כלבלב יכול להיות תשובה.
נהר שליט, נשואה לאור ואם לששת ילדי האהובים, מתחנכת בחינוך-ביתי די חופשי ולומדת המון. זכיתי לקחת חלק במפגשי חינוך-ביתי בצפון מעל עשר שנים, והיום אני מוצאת את מקומי בדרום.}
ברצוני לענות על השאלה "מה יהיה עם חברה?", על שלל הטיותיה, באופן רחב ומגובה בדוגמאות רבות מחיינו.
• מהי החברה הנכונה לאדם, ואיך היא מאפשרת ותורמת להתפתחות ולמידה.
• למה לא נחוצים ואף מזיקים לילד שלושים בני גילו.
• חשיבותה של היכרות עם משפחת הילד וסביבתו הטבעית.
• איך יחסי הגומלין בין ילדים בגילאים שונים מקדמת כל אחד מהם.
• מה מקומם של מבוגרים, צעירים ובני נוער.
• למה גם כלבלב יכול להיות תשובה.
נהר שליט, נשואה לאור ואם לששת ילדי האהובים, מתחנכת בחינוך-ביתי די חופשי ולומדת המון. זכיתי לקחת חלק במפגשי חינוך-ביתי בצפון מעל עשר שנים, והיום אני מוצאת את מקומי בדרום.}
ראשית החיים:
|#| 12:00 - בלי חיתולים - טוסיקים בגידול חופשי – תמר נאמן גולן
תינוקות נולדים עם יכולת שליטה על הסוגרים. כשם שהם מסמנים לנו שהם רעבים, עייפים, כאובים, זקוקים למגע ככה הם מודיעים לנו כשהם זקוקים לעזרתנו כדי להתפנות מצרכיהם.
בתחילת דרכי ההורית, לפני שמונה שנים, לא יכולתי שלא להבחין בכך שביתי מסמנת לי כשהיא צריכה להתרוקן, אבל לא ידעתי שאפשרות לעזור לה להתפנות קיימת בכלל.
במהלך שנת חייה הראשונה התודעתי לאפשרות של גידול ילדים ללא חיתולים. כשעזרתי אומץ וקפצתי למים, נפתחה לי דרך שתִגמלה אותי, אבל חסרו לי אנשים חיים לשאול אותם לעצה ותובנה, וחסרה לי חברה נותנת השראה.
במעגל נחלוק ונשתף בהנאות ובאתגרים שבגידול ילדים בעלי טוסיקים חופשיים.
ננסה לשפוך אור על דילמות ואתגרים שעולים, ולחזק נקודות טובות וחשובות אחת אצל השניה, אחד אצל השני. נרגיש חלק מרקמה אנושית ולא וירטואלית שבוחרת בדרך זו.
המעגל מיועד להורים לעתיד שמתעניינים בדרך גידול זו, להורים שמעוניינים להתחיל ליישם את דרך הגידול הזו באופן חלקי או מלא, לתינוקות צעירים וגם לתינוקות גדולים יותר, ולהורים מפשפשים ותיקים שמעוניינים לשתף בחוויה ובנסיון שלהם.
תמר נאמן גולן, אִמא לשלושה ילדים, שניים מהם גדלו ללא חיתולים מגיל לידה. עם בכורתי התחלתי את התהליך המרתק בגיל עשרה חודשים, מה שזכה לכינוי "התחלה מאוחרת".
בתחילת דרכי ההורית, לפני שמונה שנים, לא יכולתי שלא להבחין בכך שביתי מסמנת לי כשהיא צריכה להתרוקן, אבל לא ידעתי שאפשרות לעזור לה להתפנות קיימת בכלל.
במהלך שנת חייה הראשונה התודעתי לאפשרות של גידול ילדים ללא חיתולים. כשעזרתי אומץ וקפצתי למים, נפתחה לי דרך שתִגמלה אותי, אבל חסרו לי אנשים חיים לשאול אותם לעצה ותובנה, וחסרה לי חברה נותנת השראה.
במעגל נחלוק ונשתף בהנאות ובאתגרים שבגידול ילדים בעלי טוסיקים חופשיים.
ננסה לשפוך אור על דילמות ואתגרים שעולים, ולחזק נקודות טובות וחשובות אחת אצל השניה, אחד אצל השני. נרגיש חלק מרקמה אנושית ולא וירטואלית שבוחרת בדרך זו.
המעגל מיועד להורים לעתיד שמתעניינים בדרך גידול זו, להורים שמעוניינים להתחיל ליישם את דרך הגידול הזו באופן חלקי או מלא, לתינוקות צעירים וגם לתינוקות גדולים יותר, ולהורים מפשפשים ותיקים שמעוניינים לשתף בחוויה ובנסיון שלהם.
תמר נאמן גולן, אִמא לשלושה ילדים, שניים מהם גדלו ללא חיתולים מגיל לידה. עם בכורתי התחלתי את התהליך המרתק בגיל עשרה חודשים, מה שזכה לכינוי "התחלה מאוחרת".
|#| 14:00 - אומץ בלידה – ורוניקה רסקין
מהו אומץ בהקשר של לידה?
הרבה פעמים נשים שילדו בבית שומעות בתגובה: איזה אומץ!
אבל מה עם לידה בבית חולים? האם שם לא נדרש אומץ? וללדת בניתוח קיסרי אלקטיבי לא דורש אומץ? אולי בכל לידה אישה צריכה לאזור אומץ, כדי להביא ילד לעולם?
האם ישנם שלבים בלידה שאומץ יותר נחוץ בהם? האם יש דרך להתכונן אליהם? האם יש דרכים ללדת בהן נדרש יותר או פחות אומץ?
מזמינה אתכן לשאול שאלות ולתהות ביחד לגבי אומץ בלידה, בלידת בית, בלידת בית חולים ואפילו בלידה בניתוח קיסרי אלקטיבי.
ורוניקה רסקין, בת 36. אִמא לשלושה מקסימים ובת-זוג של יהודה, מקסים לא פחות. מזה כמה שנים מלווה נשים ומשפחותיהם בתהליכים של הריון, לידה וראשית הורות. פוגשת בעבודתי הרבה אתגרים, הן בהתמודדות מול מסגרת בית-החולים והן אתגרים מול היולדת וסביבתה.
הרבה פעמים נשים שילדו בבית שומעות בתגובה: איזה אומץ!
אבל מה עם לידה בבית חולים? האם שם לא נדרש אומץ? וללדת בניתוח קיסרי אלקטיבי לא דורש אומץ? אולי בכל לידה אישה צריכה לאזור אומץ, כדי להביא ילד לעולם?
האם ישנם שלבים בלידה שאומץ יותר נחוץ בהם? האם יש דרך להתכונן אליהם? האם יש דרכים ללדת בהן נדרש יותר או פחות אומץ?
מזמינה אתכן לשאול שאלות ולתהות ביחד לגבי אומץ בלידה, בלידת בית, בלידת בית חולים ואפילו בלידה בניתוח קיסרי אלקטיבי.
ורוניקה רסקין, בת 36. אִמא לשלושה מקסימים ובת-זוג של יהודה, מקסים לא פחות. מזה כמה שנים מלווה נשים ומשפחותיהם בתהליכים של הריון, לידה וראשית הורות. פוגשת בעבודתי הרבה אתגרים, הן בהתמודדות מול מסגרת בית-החולים והן אתגרים מול היולדת וסביבתה.
|#| 16:00 – התפתחות – מאקראיות לשליטה – איתן לרנר
התנועות של התינוק בראשית חייו, הן אקראיות - לא ממוקדות, לא משוכללות, לעיתים חסרות מטרה. באמצעות התנועות הללו והשינויים שהן עוברות אפשר ללמוד על הדרכים המיוחדות בהן המוח שלנו מתפתח ולומד, ומאפשר לנו להשתנות ולהשתפר בכל מצב בריאות ובכל גיל.
במעגל ננסה להתבונן בתנועה כבסיס ואמצעי להתפתחות בכל גיל ובעיקר בינקות. נדבר על חשיבות התנועות האקראיות להתפתחות - כיצד תנועה ופעולה תמיד מתחילות גסות ולא מופרדות, וכיצד התהליך עובר מחוסר שליטה והבחנה למצב הולך ומשתפר של יכולת הפרדה ושליטה.
ניווכח באמצעות התנסות בחשיבות התנועות האקראיות, הווריאציות השונות שהן יוצרות והטעויות כביכול בתנועה, ללמידה והתפתחות.
איתן לרנר, מורה לשיטת פלדנקרייז, מומחה לעבודה עם תינוקות וילדים עם עיכוב התפתחותי וצרכים מיוחדים. עובד עם מבוגרים ומלמד כיצד לשפר את היכולת התפקודית ולהישאר במצב של למידה ושפור היכולת בכל גיל.
במעגל ננסה להתבונן בתנועה כבסיס ואמצעי להתפתחות בכל גיל ובעיקר בינקות. נדבר על חשיבות התנועות האקראיות להתפתחות - כיצד תנועה ופעולה תמיד מתחילות גסות ולא מופרדות, וכיצד התהליך עובר מחוסר שליטה והבחנה למצב הולך ומשתפר של יכולת הפרדה ושליטה.
ניווכח באמצעות התנסות בחשיבות התנועות האקראיות, הווריאציות השונות שהן יוצרות והטעויות כביכול בתנועה, ללמידה והתפתחות.
איתן לרנר, מורה לשיטת פלדנקרייז, מומחה לעבודה עם תינוקות וילדים עם עיכוב התפתחותי וצרכים מיוחדים. עובד עם מבוגרים ומלמד כיצד לשפר את היכולת התפקודית ולהישאר במצב של למידה ושפור היכולת בכל גיל.
|#| 16:00 - הנקת פעוטות – אילנית ארז
הנקת פעוט אינה דומה להנקת תינוק בן יומו. המעבר הזה לא קורה ביום אחד, ובכל זאת הוא מבלבל.
פעוט אינו תלוי עוד בהנקה כמקור בלעדי להזנתו. כאימהות לתינוק בן יומו התרגלנו להתפנות באופן מיידי אם הוא ביקש לינוק. האם אחרי גיל שנתיים עדיין נכון להתפנות מיידית ולהיניק על פי דרישה? האם הנקות הלילה נחוצות כמו שהיו בשנת חייו הראשונה?
במעגל נדבר על סוגיות שעולות בהנקת פעוטות ובהנקה לאורך זמן:
• מעבר למזון מוצק, והמעבר של ההנקה מתזונה בלעדית, להשלמות תזונה ועד להנקת "מותרות".
• איך להימנע משביתות הנקה ואיך להתמודד איתן.
• יתרונות ההנקה לטווח ארוך והשפעתם על בריאות האם והילד.
• הנקה בהריון והנקת אחים שאינם תאומים.
• האם ומתי כדאי להגביל את ההנקה.
• גמילת לילה.
• כאבים, מאבקי כוחות, ניג'וס ותובענות, בהנקת פעוטות.
• גמילה טבעית.
אילנית ארז, הורה יחיד לליירה בת ארבע בחינוך ביתי, מדריכת הנקה ומדברת הרבה באופן כללי.
פעוט אינו תלוי עוד בהנקה כמקור בלעדי להזנתו. כאימהות לתינוק בן יומו התרגלנו להתפנות באופן מיידי אם הוא ביקש לינוק. האם אחרי גיל שנתיים עדיין נכון להתפנות מיידית ולהיניק על פי דרישה? האם הנקות הלילה נחוצות כמו שהיו בשנת חייו הראשונה?
במעגל נדבר על סוגיות שעולות בהנקת פעוטות ובהנקה לאורך זמן:
• מעבר למזון מוצק, והמעבר של ההנקה מתזונה בלעדית, להשלמות תזונה ועד להנקת "מותרות".
• איך להימנע משביתות הנקה ואיך להתמודד איתן.
• יתרונות ההנקה לטווח ארוך והשפעתם על בריאות האם והילד.
• הנקה בהריון והנקת אחים שאינם תאומים.
• האם ומתי כדאי להגביל את ההנקה.
• גמילת לילה.
• כאבים, מאבקי כוחות, ניג'וס ותובענות, בהנקת פעוטות.
• גמילה טבעית.
אילנית ארז, הורה יחיד לליירה בת ארבע בחינוך ביתי, מדריכת הנקה ומדברת הרבה באופן כללי.
משפחה:
|#| 12:00 - סדר וארגון בבית ובחיים – בשמת אבן-זהר
לכל אחד ואחת מאתנו אידיאל משלה לגבי הבית שהיא רוצה, החיים שהיא רוצה לחיות והאדם שהיא רוצה להיות. אני אוהבת לעזור לאנשים לגלות את הרעיון שלהם, להתאים אותו למציאות, ולהתחיל לחיות אותו.
במעגל נדבר על דרך לסדר ואירגון בבית ובחיים, שהיא בעצם דרך לזהות מי אנחנו, מה הרצונות והצרכים שלנו, איך אנחנו רוצים לחיות, ואיך לארגן לעצמנו את החיים שאנחנו רוצים לחיות, שיהיה לנו נעים וטוב ונרגיש טוב עם עצמנו.
ניגע בנושאים כגון "מה הכי חשוב לסדר היום שלי", "איך לשמור על בית שלא יראה כמו דיר חזירים", "איך לגייס את הילדים לעזרה", "איך ללמוד לתכנן נכון" ו"איך להתמודד עם התקציב המשפחתי".
השיטה מבוססת על מה שמלמדת "פלייליידי" (מרלה סילי מארה"ב) שהיתה ההשראה שלי, על הידע ההיסטורי שלי כחוקרת תרבות, ועל אינספור ספרים ושיטות אחרות שלמדתי במרוצת השנים.
ד"ר בשמת אבן-זהר, אִמא של טליה ושי. "אִמא לחיים" - מרצה וחוקרת במדעי התרבות ועוסקת בייעוץ והדרכה במגוון נושאים בתחומי החיים והמשפחה. תומכת ומדריכה נשים ואמהות בדרכי-החיים.
האתר של בשמת
במעגל נדבר על דרך לסדר ואירגון בבית ובחיים, שהיא בעצם דרך לזהות מי אנחנו, מה הרצונות והצרכים שלנו, איך אנחנו רוצים לחיות, ואיך לארגן לעצמנו את החיים שאנחנו רוצים לחיות, שיהיה לנו נעים וטוב ונרגיש טוב עם עצמנו.
ניגע בנושאים כגון "מה הכי חשוב לסדר היום שלי", "איך לשמור על בית שלא יראה כמו דיר חזירים", "איך לגייס את הילדים לעזרה", "איך ללמוד לתכנן נכון" ו"איך להתמודד עם התקציב המשפחתי".
השיטה מבוססת על מה שמלמדת "פלייליידי" (מרלה סילי מארה"ב) שהיתה ההשראה שלי, על הידע ההיסטורי שלי כחוקרת תרבות, ועל אינספור ספרים ושיטות אחרות שלמדתי במרוצת השנים.
ד"ר בשמת אבן-זהר, אִמא של טליה ושי. "אִמא לחיים" - מרצה וחוקרת במדעי התרבות ועוסקת בייעוץ והדרכה במגוון נושאים בתחומי החיים והמשפחה. תומכת ומדריכה נשים ואמהות בדרכי-החיים.
האתר של בשמת
|#| 12:00 - התלבטויות ושיקולים לבחירת התזונה לבית – דפנה שטרן
במהלך השנים מצטברות עדויות רבות לשיפור מצב בריאותי על-ידי דרכי תזונה שונות - תזונה טבעונית ,raw food, תזונה פליאוליתית וצמחונית שעשירה בירקות ועלים.
בבחירת התזונה לעצמנו ולילדים יכולות לעלות דילמות. דילמות מוסריות, בריאותיות, ודילמות הקשורות להשלכות הפרקטיות של בחירה בדרך מסוימת.
הדילמות עוסקות בין השאר במציאת האיזון:
• בין הרצון והתאווה למזון, לבין אכילה לפי עקרונות בריאות ומוסר;
• בין היכולת של הגוף לנצל את המזון שנבחר, בתנאים הקיימים, לבין הצורך לענות על צרכיו;
• בין מה שאנחנו לומדים שעושה טוב לאחרים לבין מה שיכול לעשות לנו טוב.
במעגל נדון בדילמות הללו. נתייחס למשותף לדרכי תזונה אלו, ומה אפשר ללמוד מהן כאשר באים לבחור בתזונה לנו ולילדים; נדון בהשלכות של השונוּת שבינינו על בחירות האוכל ועל התאמת התזונה באופן אישי. נדון בהקשבה לסימני הגוף ולסימנים של הילדים, ככלי בבחירת התזונה.
דפנה שטרן, אמא לשלושה (4, 7, 12) תזונאית ילדים, מלווה משפחות בחיפוש דרך התזונה המתאימה להם. עובדת בגישה של אכילה מודעת. מנחה סדנאות תזונת תינוקות, סדנאות תזונה לילדים.
בבחירת התזונה לעצמנו ולילדים יכולות לעלות דילמות. דילמות מוסריות, בריאותיות, ודילמות הקשורות להשלכות הפרקטיות של בחירה בדרך מסוימת.
הדילמות עוסקות בין השאר במציאת האיזון:
• בין הרצון והתאווה למזון, לבין אכילה לפי עקרונות בריאות ומוסר;
• בין היכולת של הגוף לנצל את המזון שנבחר, בתנאים הקיימים, לבין הצורך לענות על צרכיו;
• בין מה שאנחנו לומדים שעושה טוב לאחרים לבין מה שיכול לעשות לנו טוב.
במעגל נדון בדילמות הללו. נתייחס למשותף לדרכי תזונה אלו, ומה אפשר ללמוד מהן כאשר באים לבחור בתזונה לנו ולילדים; נדון בהשלכות של השונוּת שבינינו על בחירות האוכל ועל התאמת התזונה באופן אישי. נדון בהקשבה לסימני הגוף ולסימנים של הילדים, ככלי בבחירת התזונה.
דפנה שטרן, אמא לשלושה (4, 7, 12) תזונאית ילדים, מלווה משפחות בחיפוש דרך התזונה המתאימה להם. עובדת בגישה של אכילה מודעת. מנחה סדנאות תזונת תינוקות, סדנאות תזונה לילדים.
|#| 14:00 - בני זוג ועבודות הבית – דניאלה פולק
עבודות הבית משמשות כר פורה למחלוקות בין בני-זוג. כל פעולה שנעשית או לא נעשית, כל מילה שנאמרת או לא נאמרת, מקפלת בתוכה הררים של משמעויות.
של מי התפקיד הזה באופן רשמי? של מי התפקיד הזה באמת? מי עושה אותו בפועל?
מה זה אומר עלינו כפרטים? מה זה אומר עלינו כזוג?
מה זה אומר עלינו כהורים וכדמויות חינוכיות?
פעם, כשחזרתי הביתה ומצאתי כלים בכיור, חשבתי שזה אומר שלבן-זוגי לא אכפת ממני. אם ביקשתי ממנו לטאטא את הבית והוא סירב, זעמתי כי חשבתי שאין לו באמת זכות לסרב. היום, אם אני רואה כלים בכיור, אני מפנה אותם למדיח או משאירה אותם לאחר כך, ולא חולפת בי אף מחשבה שקשורה לבן-זוגי. אם אני מבקשת ממנו לטאטא את הבית והוא מסרב, אני מטאטאת בעצמי או משאירה ליום אחר, ולא חושבת שהוא חצוף, חסר-אכפתיות, מתחמק או עצלן.
איפה אתם נמצאים בסקאלה הזו? האם אתם נמצאים במקום שאתם רוצים להיות? אולי הייתם מעדיפים לזוז? מה המחירים של המיקומים השונים?
מזמינה למעגל את כל מי שרוצה לשתף, להקשיב ולדון בנושא של בני הזוג, עבודות הבית, והשפעת היחס של סוגייה זו על חיינו.
דניאלה פולק, בת-זוג, אִמא לשלושה, לפרנסתי מחזיקה עסק קטן של בישול ביתי, ומאמנת אישית. באמתחתי לימודי תקשורת מקרבת, אימון קו-אקטיבי ואפשור בשיטת העבודה של ביירון קייטי.
של מי התפקיד הזה באופן רשמי? של מי התפקיד הזה באמת? מי עושה אותו בפועל?
מה זה אומר עלינו כפרטים? מה זה אומר עלינו כזוג?
מה זה אומר עלינו כהורים וכדמויות חינוכיות?
פעם, כשחזרתי הביתה ומצאתי כלים בכיור, חשבתי שזה אומר שלבן-זוגי לא אכפת ממני. אם ביקשתי ממנו לטאטא את הבית והוא סירב, זעמתי כי חשבתי שאין לו באמת זכות לסרב. היום, אם אני רואה כלים בכיור, אני מפנה אותם למדיח או משאירה אותם לאחר כך, ולא חולפת בי אף מחשבה שקשורה לבן-זוגי. אם אני מבקשת ממנו לטאטא את הבית והוא מסרב, אני מטאטאת בעצמי או משאירה ליום אחר, ולא חושבת שהוא חצוף, חסר-אכפתיות, מתחמק או עצלן.
איפה אתם נמצאים בסקאלה הזו? האם אתם נמצאים במקום שאתם רוצים להיות? אולי הייתם מעדיפים לזוז? מה המחירים של המיקומים השונים?
מזמינה למעגל את כל מי שרוצה לשתף, להקשיב ולדון בנושא של בני הזוג, עבודות הבית, והשפעת היחס של סוגייה זו על חיינו.
דניאלה פולק, בת-זוג, אִמא לשלושה, לפרנסתי מחזיקה עסק קטן של בישול ביתי, ומאמנת אישית. באמתחתי לימודי תקשורת מקרבת, אימון קו-אקטיבי ואפשור בשיטת העבודה של ביירון קייטי.
|#| 14:00 - 100% גבולות 100% אהבה – סוניה זרחי
מה ילדים מבקשים מאיתנו כדי להרגיש שיש להם מקום בעולם - מקום בטוח לגדול בעולם בטוח ושומר?
לדעתי, הם מבקשים מאיתנו 100% גבולות ו-100% אהבה.
אפשר להתווכח האם הם צריכים גבולות בכלל? ואילו גבולות?
ואפשר להגיד שאי אפשר לאהוב ולהכיל ולקבל ולאשר ילד, כל הזמן...
אבל אפשר לראות מה קורה לילדים כשהם לא מקבלים את זה:
כשהגבול שאנחנו מסמנים (כשיש לנו דברים שחשובים לנו), שאנחנו אומרים, מתכוונים, רומזים, מבקשים, הגבול הזה, לפעמים לא מספיק ברור, ובעיקר לא בטוח שנעמוד עליו ונשמור עליו! - על הגבול ועל הילד.
ואז הילד שכל-כך צריך גבול ברור ובטוח ושומר, "בודק את הגבול" ו"עובר את הגבול", כי לא עמדנו שם ולא שמרנו. ואנחנו מופתעים, מאוכזבים. מאבדים את הסבלנות וכועסים, או רק מסבירים ומדברים שוב ושוב...
והילד? גם לא קיבל גבול ברור שעוזר לו לדעת מה מותר ומה אסור ובעיקר לא קיבל תחושה שמישהו שומר עליו. וגם: מיד קיבל תגובה שגורמת לא להרגיש שהוא לא בסדר! שהוא לא ראוי ולא מקובל ולא אהוב. ובעיקר שהוא נכשל ומאכזב אותנו.
למה אנחנו שוב ושוב "מחליפים" ו"מתבלבלים" ולא מצליחים לתת לילדים שלנו את מה שכל-כך חשוב להם? למה זה כל-כך קשה?
בואו נדבר על זה.
סוניה זרחי, מקשיבה באופן טבעי להורים אנשים וילדים. לומדת מכל אדם ומכל מפגש. מחפשת את הדרך המתאימה לי, ומלווה הורים בהקשבה לדרך שמתאימה להם. מתרגשת בכל פעם כשבמפגש, בהקשבה, בשיחה ובפתיחת הלב, מופיעה הבנה, מתגלה דרך, משהו נירגע ולפעמים גם מתחולל שינוי.
לדעתי, הם מבקשים מאיתנו 100% גבולות ו-100% אהבה.
אפשר להתווכח האם הם צריכים גבולות בכלל? ואילו גבולות?
ואפשר להגיד שאי אפשר לאהוב ולהכיל ולקבל ולאשר ילד, כל הזמן...
אבל אפשר לראות מה קורה לילדים כשהם לא מקבלים את זה:
כשהגבול שאנחנו מסמנים (כשיש לנו דברים שחשובים לנו), שאנחנו אומרים, מתכוונים, רומזים, מבקשים, הגבול הזה, לפעמים לא מספיק ברור, ובעיקר לא בטוח שנעמוד עליו ונשמור עליו! - על הגבול ועל הילד.
ואז הילד שכל-כך צריך גבול ברור ובטוח ושומר, "בודק את הגבול" ו"עובר את הגבול", כי לא עמדנו שם ולא שמרנו. ואנחנו מופתעים, מאוכזבים. מאבדים את הסבלנות וכועסים, או רק מסבירים ומדברים שוב ושוב...
והילד? גם לא קיבל גבול ברור שעוזר לו לדעת מה מותר ומה אסור ובעיקר לא קיבל תחושה שמישהו שומר עליו. וגם: מיד קיבל תגובה שגורמת לא להרגיש שהוא לא בסדר! שהוא לא ראוי ולא מקובל ולא אהוב. ובעיקר שהוא נכשל ומאכזב אותנו.
למה אנחנו שוב ושוב "מחליפים" ו"מתבלבלים" ולא מצליחים לתת לילדים שלנו את מה שכל-כך חשוב להם? למה זה כל-כך קשה?
בואו נדבר על זה.
סוניה זרחי, מקשיבה באופן טבעי להורים אנשים וילדים. לומדת מכל אדם ומכל מפגש. מחפשת את הדרך המתאימה לי, ומלווה הורים בהקשבה לדרך שמתאימה להם. מתרגשת בכל פעם כשבמפגש, בהקשבה, בשיחה ובפתיחת הלב, מופיעה הבנה, מתגלה דרך, משהו נירגע ולפעמים גם מתחולל שינוי.
|#| 16:00 - לדבר עם בני נוער – אורנה שפרון
כשהם קטנטנים אנחנו נושאים אותם צמוד אלינו. כשהם גדלים קצת – מאכילים ומחבקים, ועדיין מלבישים ומשגיחים. וכשהם גדלים עוד קצת אנחנו מבשלים ומסיעים ותמיד מכבסים ומנקים ותוך כדי גם מקשיבים ומדברים.
ככל שעוברות השנים הם פחות ופחות זקוקים לטיפול היומיומי שלנו, אבל להקשבה שלנו ולשיחה איתנו הם זקוקים ועוד איך, וזה לא יגמר...
איך מדברים עם בני נוער? איך מקשיבים להם?
בעיקר אנחנו יודעים איך לא. כשאנחנו שומעים משפטים כמו: "אוף, אמא, די לחפור", "את לא מבינה אותי בכלל", אנחנו מבינים שמשהו לא עובד; כשכל מילה שלנו מקבלת תגובה של "אבא אתה תמיד..." אנחנו מתוסכלים; כשהנער או הנערה מפסיקים לשתף אותנו אנחנו חוששים שמשהו לא בסדר. ואז מתחילים להאשים את פער הדורות, את החברים שלהם, או את עצמנו, אבל לא יודעים מה לעשות.
על הקשבה אמפטית, על זיהוי של צרכים ורגשות, על הפרדה מכבדת ביננו לבין ילדינו נשוחח במעגל.
אורנה שפרון, אמא לשבעה וסבתא לאחד ביחד עם צפריר שפרון, מנחה סדנאות "תקשורת משחררת", מלווה יחידים, זוגות ומשפחות בתקופות מעבר ומשבר.
ככל שעוברות השנים הם פחות ופחות זקוקים לטיפול היומיומי שלנו, אבל להקשבה שלנו ולשיחה איתנו הם זקוקים ועוד איך, וזה לא יגמר...
איך מדברים עם בני נוער? איך מקשיבים להם?
בעיקר אנחנו יודעים איך לא. כשאנחנו שומעים משפטים כמו: "אוף, אמא, די לחפור", "את לא מבינה אותי בכלל", אנחנו מבינים שמשהו לא עובד; כשכל מילה שלנו מקבלת תגובה של "אבא אתה תמיד..." אנחנו מתוסכלים; כשהנער או הנערה מפסיקים לשתף אותנו אנחנו חוששים שמשהו לא בסדר. ואז מתחילים להאשים את פער הדורות, את החברים שלהם, או את עצמנו, אבל לא יודעים מה לעשות.
על הקשבה אמפטית, על זיהוי של צרכים ורגשות, על הפרדה מכבדת ביננו לבין ילדינו נשוחח במעגל.
אורנה שפרון, אמא לשבעה וסבתא לאחד ביחד עם צפריר שפרון, מנחה סדנאות "תקשורת משחררת", מלווה יחידים, זוגות ומשפחות בתקופות מעבר ומשבר.
|#| 16:00 - למצוא את האיזון – העצמה אישית לאמהות – סיון שריג
במהלך החיים אנחנו חוֹווֹת שינויים רבים, אך נדמה, כי התקופה שלאחר הלידה והמעבר לאימהות היא אחת המטלטלות ביותר שאישה חווה.
אימהות רבות מוצאות עצמן עמוסות במטלות הבית והטיפול בתינוק; מתלבטות האם לחזור לעבודה ומתי ואיך... ואולי לעשות הסבה מקצועית...
אימהות רבות אומרות מדיי יום: "איך אוכל למצוא זמן לעצמי בתוך כל זה?" או "אבל ככה זה ואין ברירה..."
אז זהו - שיש!
שינוי.
כל שינוי עלול להוציא אותנו מתחושת האיזון בחיים. חשוב שתדעי שאפשר לשנות ולמצוא את האיזון. איזון בינך לבין הסביבה, בין הצרכים של הילדים לצרכים שלך, בין הגוף לנפש.
במעגל חוויתי נדבר, נתייעץ, ניצור ונתחבר לעצמנו מחדש.
סיון שריג, יועצת התפתחותית, אישית ומשפחתית. נשואה באושר לרון ואמא של יונתן ונדב.
לפני כעשר שנים התחלתי ללמוד את המערכת המורכבת: הורים וילדים. לאחר BA ביעוץ חינוכי באוניברסיטת ת"א, למדתי ב"צעד ראשון" על ראשית החיים. ככל שהעמקתי בלימודיי, ובאימהות שלי, הבנתי שהילד הוא חלק ממערכת שלמה ומורכבת. למדתי ייעוץ משפחתי והדרכת הורים ומצאתי מכנה משותף למשפחות רבות - הרצון לעשות את הטוב ביותר עבור ילדיהם. התמחיתי בפענוח ציורים וגיליתי, כי כל ילד ומשפחה הם עולם ומלואו, וגם אם הקשיים דומים, הפתרונות עשויים להיות שונים לגמרי. למדתי שכדי למצוא את האיזון בחיינו עלינו לראות את התמונה השלמה.}
אימהות רבות מוצאות עצמן עמוסות במטלות הבית והטיפול בתינוק; מתלבטות האם לחזור לעבודה ומתי ואיך... ואולי לעשות הסבה מקצועית...
אימהות רבות אומרות מדיי יום: "איך אוכל למצוא זמן לעצמי בתוך כל זה?" או "אבל ככה זה ואין ברירה..."
אז זהו - שיש!
שינוי.
כל שינוי עלול להוציא אותנו מתחושת האיזון בחיים. חשוב שתדעי שאפשר לשנות ולמצוא את האיזון. איזון בינך לבין הסביבה, בין הצרכים של הילדים לצרכים שלך, בין הגוף לנפש.
במעגל חוויתי נדבר, נתייעץ, ניצור ונתחבר לעצמנו מחדש.
סיון שריג, יועצת התפתחותית, אישית ומשפחתית. נשואה באושר לרון ואמא של יונתן ונדב.
לפני כעשר שנים התחלתי ללמוד את המערכת המורכבת: הורים וילדים. לאחר BA ביעוץ חינוכי באוניברסיטת ת"א, למדתי ב"צעד ראשון" על ראשית החיים. ככל שהעמקתי בלימודיי, ובאימהות שלי, הבנתי שהילד הוא חלק ממערכת שלמה ומורכבת. למדתי ייעוץ משפחתי והדרכת הורים ומצאתי מכנה משותף למשפחות רבות - הרצון לעשות את הטוב ביותר עבור ילדיהם. התמחיתי בפענוח ציורים וגיליתי, כי כל ילד ומשפחה הם עולם ומלואו, וגם אם הקשיים דומים, הפתרונות עשויים להיות שונים לגמרי. למדתי שכדי למצוא את האיזון בחיינו עלינו לראות את התמונה השלמה.}
אקולוגיה:
|#| 12:00 - אקולוגיה עירונית – מתן יעקב גולן
למחפשים פתרונות אקולוגים לאנושות בעולם של היום, ברור כי התשובה מתחבאת בערים, אבל רוב שוחרי הטבע והאקולוגיה מחפשים את הבית צמוד הקרקע עם החצר או אפילו משק במושב.
האם חיי העיר נועדו להיות פשרה לבעלי אידיאולוגיה אקולוגית?
במעגל זה ננסה להסתכל שוב על החיים בעיר, להציע אופק אפשרי, נגיש ויפה לחיים אקולוגיים; נזהה שוב את היתרונות והמשאבים העירוניים; נחלום את הבית והקהילה המיטביים בשכונות; וכשנסיים לחלום ביחד נחפש דרכים משותפות ליצור חלום זה היום.
במפגש תכירו את עולם הקהילות העירוניות, את מודל המרכז לקיימות שכונתית, ככלי ליצירת אוטופיה עירונית ואת תנועת הטרנזישן העולמית ככלי לפיתוח מקיים עירוני.
מתן יעקב גולן, המרכז לקיימות שכונתית - באר שבע.
האם חיי העיר נועדו להיות פשרה לבעלי אידיאולוגיה אקולוגית?
במעגל זה ננסה להסתכל שוב על החיים בעיר, להציע אופק אפשרי, נגיש ויפה לחיים אקולוגיים; נזהה שוב את היתרונות והמשאבים העירוניים; נחלום את הבית והקהילה המיטביים בשכונות; וכשנסיים לחלום ביחד נחפש דרכים משותפות ליצור חלום זה היום.
במפגש תכירו את עולם הקהילות העירוניות, את מודל המרכז לקיימות שכונתית, ככלי ליצירת אוטופיה עירונית ואת תנועת הטרנזישן העולמית ככלי לפיתוח מקיים עירוני.
מתן יעקב גולן, המרכז לקיימות שכונתית - באר שבע.
|#| 16:00 - לגדל אדמה, ירקות, קהילה – רני כשר
קיץ. חם.
לא בא-לכם ללכת לשוק לקנות ירקות, וגם אלו במכולת השכונתית כבר יומיים על המדפים. חוץ מזה, העגבניות בזמן האחרון ממש מגעילות, המלפפונים יקרים להחריד, ונראה שהדלעת בילתה בתוך הפלסטיק הנצמד כבר הרבה יותר שעות ממה שהיא רגילה.
רגע! לא צריך לדאוג!
יש לנו ירקות מדהימים בערוגה המשפחתית שלנו שבגינה הקהילתית.
גינה קהילתית היא מקום אשר בו אנשים בגילים שונים מתקבצים יחדיו על בסיס קבוע, ולומדים לגדל ירקות ופירות. גינה קהילתית היא מקום בו נפגשים אנשים בעלי עניין משותף, ולומדים להתיידד עם האדמה, עם הצמחים הגדלים עליה, עם בעלי החיים המבקרים וגם עם שכניהם בחלקות הסמוכות. גינה קהילתית היא גם מקום בו אפשר לגדל ירקות לשימוש עצמי, בעלות נמוכה ובאיכות גבוהה – שיטות הגידול בגינה הקהילתית הן תמיד ללא חומרי הדברה וחומרי דישון כימיים והם תמיד... מקומיים. וגם – גינה קהילתית היא מקום בו הטבע המקומי יכול להיכנס ללא חשש (פרפרים, דבורים, ציפורים) וכן יכולים להתקיים זנים מסורתיים של צמחי מאכל אשר נעלמו בעשרות השנים האחרונות עם התפשטות החקלאות התעשייתית.
במהלך המעגל ננסה לבחון מה צריך כל אחד מאיתנו, אם הוא רק מעוניין בכך, כדי להקים גינה קהילתית באזור מגוריו. מהם הקשיים, מהן הדרכים להגיע לקהילה המקומית (כדי שיגיעו לגינה) ומהן הדרכים להגיע לליבם (כדי שיישארו...).
מוזמנים למעגל כל מי שפעיל כבר בגינה קהילתית, וכל מי שמתחשק לו להקים כזאת.
רני כשר - פעיל סביבתי ומוביל גינה קהילתית בקיבוץ כפר גלעדי.}
לא בא-לכם ללכת לשוק לקנות ירקות, וגם אלו במכולת השכונתית כבר יומיים על המדפים. חוץ מזה, העגבניות בזמן האחרון ממש מגעילות, המלפפונים יקרים להחריד, ונראה שהדלעת בילתה בתוך הפלסטיק הנצמד כבר הרבה יותר שעות ממה שהיא רגילה.
רגע! לא צריך לדאוג!
יש לנו ירקות מדהימים בערוגה המשפחתית שלנו שבגינה הקהילתית.
גינה קהילתית היא מקום אשר בו אנשים בגילים שונים מתקבצים יחדיו על בסיס קבוע, ולומדים לגדל ירקות ופירות. גינה קהילתית היא מקום בו נפגשים אנשים בעלי עניין משותף, ולומדים להתיידד עם האדמה, עם הצמחים הגדלים עליה, עם בעלי החיים המבקרים וגם עם שכניהם בחלקות הסמוכות. גינה קהילתית היא גם מקום בו אפשר לגדל ירקות לשימוש עצמי, בעלות נמוכה ובאיכות גבוהה – שיטות הגידול בגינה הקהילתית הן תמיד ללא חומרי הדברה וחומרי דישון כימיים והם תמיד... מקומיים. וגם – גינה קהילתית היא מקום בו הטבע המקומי יכול להיכנס ללא חשש (פרפרים, דבורים, ציפורים) וכן יכולים להתקיים זנים מסורתיים של צמחי מאכל אשר נעלמו בעשרות השנים האחרונות עם התפשטות החקלאות התעשייתית.
במהלך המעגל ננסה לבחון מה צריך כל אחד מאיתנו, אם הוא רק מעוניין בכך, כדי להקים גינה קהילתית באזור מגוריו. מהם הקשיים, מהן הדרכים להגיע לקהילה המקומית (כדי שיגיעו לגינה) ומהן הדרכים להגיע לליבם (כדי שיישארו...).
מוזמנים למעגל כל מי שפעיל כבר בגינה קהילתית, וכל מי שמתחשק לו להקים כזאת.
רני כשר - פעיל סביבתי ומוביל גינה קהילתית בקיבוץ כפר גלעדי.}
מודעות:
|#| 12:00 - לכתוב או לא לכתוב – גלית ראב"ד
המעגל נולד מתוך הקושי שאני חווה עם הכתיבה "החוצה" והמתח שבינה לבין הכתיבה "פנימה". בסופו של דבר אני חושבת שכתיבה היא מעשה אופטימי, מעשה של תקשורת ואמונה שמרבה את היופי בעולם. אבל מה קורה לנו בתחילתו של דבר? כשאנחנו מתיישבים לכתוב ולנגד עינינו פרושים מצד אחד כל כרכי המופת שנכתבו אי פעם ומצד שני כל הסטטוסים המצחיקים, המרגשים והשנונים ב"פיד" שלנו?
איזו נוכחות אנחנו מביאים לכתיבה כשאנחנו כותבים לבדנו, בעט, על דפי מחברת שאולי איש לא יקרא לעולם? וכשאנחנו מקלידים על מקשים שיוצרים מִלים על מסך, שנשלחות לחלל וירטואלי ונחשפות אל קהל עלום ובחלקו זר לנו לחלוטין, שאולי יש לנו רצון למשוך את תשומת לבו או להקסים אותו?
מה משתנה בנו ומה משתנה בעולם כשמצד אחד הכתיבה קלה מתמיד – מי לא יודע לכתוב? – והפרסום ("שיתוף" קוראים לזה היום) נמצא במרחק קליק במקלדת, ומצד שני נדמה שכולם כותבים והמלים שלנו פחות חשובות וממילא נבלעות בים המלל שמקיף ומציף אותנו? ומה קורה למי שדווקא שותק בתוך שטף המלים?
ומכיוון שאני מאמינה שלכל אדם הזכות לכתוב, במעגל גם נתנסה בכתיבה "כמו פעם" – העט ביד והיד נעה על הדף.
גלית ראב"ד, כותבת לילדים ונוער ("קטנטנה בגינה") ומהגגת על כתיבה ועוד. מנחה כותבים בסדנאות ובליווי אישי.
איזו נוכחות אנחנו מביאים לכתיבה כשאנחנו כותבים לבדנו, בעט, על דפי מחברת שאולי איש לא יקרא לעולם? וכשאנחנו מקלידים על מקשים שיוצרים מִלים על מסך, שנשלחות לחלל וירטואלי ונחשפות אל קהל עלום ובחלקו זר לנו לחלוטין, שאולי יש לנו רצון למשוך את תשומת לבו או להקסים אותו?
מה משתנה בנו ומה משתנה בעולם כשמצד אחד הכתיבה קלה מתמיד – מי לא יודע לכתוב? – והפרסום ("שיתוף" קוראים לזה היום) נמצא במרחק קליק במקלדת, ומצד שני נדמה שכולם כותבים והמלים שלנו פחות חשובות וממילא נבלעות בים המלל שמקיף ומציף אותנו? ומה קורה למי שדווקא שותק בתוך שטף המלים?
ומכיוון שאני מאמינה שלכל אדם הזכות לכתוב, במעגל גם נתנסה בכתיבה "כמו פעם" – העט ביד והיד נעה על הדף.
גלית ראב"ד, כותבת לילדים ונוער ("קטנטנה בגינה") ומהגגת על כתיבה ועוד. מנחה כותבים בסדנאות ובליווי אישי.
|#| 14:00 - נגינה ככלי להתפתחות אישית – אורלי ועודד נתנאל
בשעה שאנו מנגנים, או מקשיבים למישהו אחר מנגן, קורים לנו הרבה דברים. לרוב, פעולת הנגינה עצמה מלווה בתגובות רגשיות, פיזיות, ומחשבתיות.
במעגל הזה ננסה לבחון מה קורה לנו בשעה שאנחנו מנגנים – איזה רגשות אנחנו מרגישים, איך הגוף שלנו מתפקד ומרגיש, אילו מחשבות עוברות לנו בראש (אם בכלל), האם הן עוזרות לנו או מפריעות לנו, האם אפשר לנגן ללא מחשבה וללא שיפוטיות?
אנו נבחן את השאלות בצורה מעשית. מי שמנגן מוזמן להביא איתו את כלי הנגינה שלו - בושה או פחד-במה הם חלק מהדברים שנעסוק בהם כך שהם בהחלט מועילים למעגל. מי שלא מנגן מוזמן לבוא ולהתנסות בנגינה בסיסית - תחושות כמו "אני לא יודע לנגן, אני לא מוכשר לנגינה, כולם יצחקו עלי" הן חומר מצויין לעבוד איתו במעגל. אז בואו באהבה!
התוצאה הנשמעת לאוזן אינה העיקר במעגל שלנו. הנגינה משמשת אמצעי לצורך חקירה של משהו פנימי עמוק יותר בתוכנו - נגנים ומאזינים כאחד. בעזרת ההתנסות ופיתוח המודעות ננסה להסיר מחסומים ולאפשר ליכולות וליצירתיות שלנו להתבטא בחופשיות.
אורלי ועודד נתנאל מנגנים מגיל צעיר, מלמדים מוסיקה, ומאמינים בגישת ה-unschooling גם בגידול ילדיהם, וגם בהוראת המוסיקה.
במעגל הזה ננסה לבחון מה קורה לנו בשעה שאנחנו מנגנים – איזה רגשות אנחנו מרגישים, איך הגוף שלנו מתפקד ומרגיש, אילו מחשבות עוברות לנו בראש (אם בכלל), האם הן עוזרות לנו או מפריעות לנו, האם אפשר לנגן ללא מחשבה וללא שיפוטיות?
אנו נבחן את השאלות בצורה מעשית. מי שמנגן מוזמן להביא איתו את כלי הנגינה שלו - בושה או פחד-במה הם חלק מהדברים שנעסוק בהם כך שהם בהחלט מועילים למעגל. מי שלא מנגן מוזמן לבוא ולהתנסות בנגינה בסיסית - תחושות כמו "אני לא יודע לנגן, אני לא מוכשר לנגינה, כולם יצחקו עלי" הן חומר מצויין לעבוד איתו במעגל. אז בואו באהבה!
התוצאה הנשמעת לאוזן אינה העיקר במעגל שלנו. הנגינה משמשת אמצעי לצורך חקירה של משהו פנימי עמוק יותר בתוכנו - נגנים ומאזינים כאחד. בעזרת ההתנסות ופיתוח המודעות ננסה להסיר מחסומים ולאפשר ליכולות וליצירתיות שלנו להתבטא בחופשיות.
אורלי ועודד נתנאל מנגנים מגיל צעיר, מלמדים מוסיקה, ומאמינים בגישת ה-unschooling גם בגידול ילדיהם, וגם בהוראת המוסיקה.
|#| 14:00 - משחקי חיבור– מעגל לילדים – זאב בין
משחקי חיבור משלבים פעילות גופנית ואתגר רוחני, מעודדים התחשבות הדדית ושיתוף פעולה ומאפשרים לכל המשתתפים ליהנות ולכייף גם מהמשחק עצמו וגם מהאווירה ומכוונת החיבור בין המשתתפים.
נתחיל במשחקי חימום קצרים.
בהמשך נשחק שניים שלושה משחקים שדורשים מהמשתתפים לפעול בצוותא.
במהלך המשחק נקיים התייעצות לגבי האופן שבו אנו משחקים ונבדוק במה אפשר להשתפר.
בסוף כל משחק נקיים דיון קצר הקשור למשחק, לחוויה שעברנו ולמה שלמדנו.
בואו לשחק בכיף!
מתאים לילדים מגיל ארבע עד ארבע-עשרה ועד בכלל. גם מבוגרים מוזמנים להשתתף!
זאב בין, אבא בחינוך ביתי, בן-זוג, מאמן ילדים ונוער (coaching), מטפח סביבה טובה וערבות הדדית.
נתחיל במשחקי חימום קצרים.
בהמשך נשחק שניים שלושה משחקים שדורשים מהמשתתפים לפעול בצוותא.
במהלך המשחק נקיים התייעצות לגבי האופן שבו אנו משחקים ונבדוק במה אפשר להשתפר.
בסוף כל משחק נקיים דיון קצר הקשור למשחק, לחוויה שעברנו ולמה שלמדנו.
בואו לשחק בכיף!
מתאים לילדים מגיל ארבע עד ארבע-עשרה ועד בכלל. גם מבוגרים מוזמנים להשתתף!
זאב בין, אבא בחינוך ביתי, בן-זוג, מאמן ילדים ונוער (coaching), מטפח סביבה טובה וערבות הדדית.
|#| 14:00 - מי אחראי לבריאות שלי – טל שרת
לפני כחודש האגודל שלי נשבר. התהליך שעברתי כדי לרפא אותו אילץ אותי לקחת אחריות על הגוף שלי. בדרך כלל אני מרגישה אחריות לגוף שלי, אבל ברגע שעברתי את המתרס לצד של המטופלת – רציתי שיטפלו בי ושיטפלו בי טוב, כמו שאני הייתי מטפלת במקרה כזה. זה לא קרה. עשו לי סד לא טוב ונאלצתי לעשות לעצמי סד חדש. במטבח שלי. מחומרים גנובים.
אחרי יומיים התקשרה אישה שעברה תאונת דרכים ליעוץ מקצועי. כל מה שאמרתי לה היה שזכותה להקשיב לגוף שלה; שלאף אחד אין רשות ליטול ממנה את ההקשבה שלה לגוף של עצמה. זה השלב ראשון. בהמשך תמכתי בה ליישם את מה שהגוף שלה אמר לה. היא לא היתה זקוקה למילותיי המקצועיות, אלא רק לתמיכה בהקשבה וביישום.
במעגל נדבר על הגוף המדבר. על ההקשבה שלנו למסר שלו. על הקושי בחוסר התמיכה של הסביבה להקשבה כזו. על הזכות לקחת את האחריות על גופנו גם אם לא נותנים לנו אותה. על הקשר בין הרפיה וריפוי. על הצורך בהישענות ותמיכה לשם ריפוי.
טל שרת, מאמינה בגרביטציה ובתנועה כגורם מכריע בריפוי, העצמה והתפתחות. אִמא בתהליך התפתחות מתמיד לילד בן עשר בתנועה מתמדת. מורה לפלדנקרייז ופיזיותרפיסטית התפתחותית. מתמחה בתינוקות וילדים.
אחרי יומיים התקשרה אישה שעברה תאונת דרכים ליעוץ מקצועי. כל מה שאמרתי לה היה שזכותה להקשיב לגוף שלה; שלאף אחד אין רשות ליטול ממנה את ההקשבה שלה לגוף של עצמה. זה השלב ראשון. בהמשך תמכתי בה ליישם את מה שהגוף שלה אמר לה. היא לא היתה זקוקה למילותיי המקצועיות, אלא רק לתמיכה בהקשבה וביישום.
במעגל נדבר על הגוף המדבר. על ההקשבה שלנו למסר שלו. על הקושי בחוסר התמיכה של הסביבה להקשבה כזו. על הזכות לקחת את האחריות על גופנו גם אם לא נותנים לנו אותה. על הקשר בין הרפיה וריפוי. על הצורך בהישענות ותמיכה לשם ריפוי.
טל שרת, מאמינה בגרביטציה ובתנועה כגורם מכריע בריפוי, העצמה והתפתחות. אִמא בתהליך התפתחות מתמיד לילד בן עשר בתנועה מתמדת. מורה לפלדנקרייז ופיזיותרפיסטית התפתחותית. מתמחה בתינוקות וילדים.
|#| 16:00 - "אפקט הפרפר", שיטת פאולה בהיבט רחב – כוכבה ברכה
"שיטת פאולה" פותחה על ידי פאולה גרבורג ז"ל לפני כשישים וחמש שנים בעקבות מחלה ניוונית שאיימה לרתקה לכיסא הגלגלים. מתוך הקשבה ממוקדת לגופה גילתה שהתנועות של פתחי הגוף (השרירים הטבעתיים), הקצוות שלו (אצבעות וכפות הגפיים) והאיברים שבתוך הפתחים (גלגלי העיניים, לשון) הינם בעלי השפעה עמוקה ורחבה, וכושר התנועה שלה שב והשתקם.
לשיטתה של פאולה "גופנפש" זו מערכת הוליסטית שבתוכה מתקיימת השפעה בין כל המערכות. תנועה קטנה של עִפעוף למשל, יכולה להשפיע באופן רחב על הגוף כולו – כמו "אפקט הפרפר". לגוף מנגנון לריפוי עצמי, שאפשר להסתמך עליו תוך קבלה של כל מה שמתעורר בגוף.
פתחי הגוף הנם שערי החיבור בין הפנים והחוץ ונועדו לעבוד בצורה מתואמת. כל פתח או קצה מספר על הגוף ומשקף אותו. למעשה נוגעים פתחי הגוף במוקדי הטאבו החברתיים והאישיים.
באמצעות תנועות הכיווץ והרפיית פתחי הגוף שהן התנועה הקדומה ביותר בגוף, ניתן לגעת בחומרים נסתרים, בסודות ואיסורים, המפריעים למנגנוני הריפוי לפעול מתוך חופש ושקט. היכרות עם חסמים אלה, ודיאלוג מכיל איתם בתנאים מוגנים, מהווים כלי מרכזי ולא מוכר של השיטה.
במעגל נשוחח על השיטה, ונלמד אודותיה תוך התנסות אישית והדגמה.
כוכבה ברכה, מטפלת בשיטה כשבע-עשרה שנה, שתים-עשרה מתוכן בקופות החולים בנוסף לקליניקה הפרטית. מאוהבת עדיין בשיטה וחוקרת את גבולותיה.
03-5289717}
לשיטתה של פאולה "גופנפש" זו מערכת הוליסטית שבתוכה מתקיימת השפעה בין כל המערכות. תנועה קטנה של עִפעוף למשל, יכולה להשפיע באופן רחב על הגוף כולו – כמו "אפקט הפרפר". לגוף מנגנון לריפוי עצמי, שאפשר להסתמך עליו תוך קבלה של כל מה שמתעורר בגוף.
פתחי הגוף הנם שערי החיבור בין הפנים והחוץ ונועדו לעבוד בצורה מתואמת. כל פתח או קצה מספר על הגוף ומשקף אותו. למעשה נוגעים פתחי הגוף במוקדי הטאבו החברתיים והאישיים.
באמצעות תנועות הכיווץ והרפיית פתחי הגוף שהן התנועה הקדומה ביותר בגוף, ניתן לגעת בחומרים נסתרים, בסודות ואיסורים, המפריעים למנגנוני הריפוי לפעול מתוך חופש ושקט. היכרות עם חסמים אלה, ודיאלוג מכיל איתם בתנאים מוגנים, מהווים כלי מרכזי ולא מוכר של השיטה.
במעגל נשוחח על השיטה, ונלמד אודותיה תוך התנסות אישית והדגמה.
כוכבה ברכה, מטפלת בשיטה כשבע-עשרה שנה, שתים-עשרה מתוכן בקופות החולים בנוסף לקליניקה הפרטית. מאוהבת עדיין בשיטה וחוקרת את גבולותיה.
03-5289717}
נתראה שם!
. אשמח לשלוח סיכום של הדברים לכל דורשת רק שלחו לי מייל ל