יציבה טבעית

איתן, פסלת אותה בלי להכיר. לזה התכוונתי.
לגבי לימוד הליכה: זה בא רק אחרי כל שאר הדברים שהיא מלמדת, וגם אז זה לא פשוט. אני לא רוצה להטעות בהסבר חלקי. מציעה פשוט להזמין את הספר ולהתרשם לפני שאתה חורץ דין.

אורה, יש לי 6 אנשים, היא מוכנה להתפשר על 8 ולקבוע כמה חודשים מראש כדי שיהיה אפשר לאסוף עוד 8 עד שהיא מגיעה.

מה משך הסדנא?

כן, גם אני אשמח לדעת פרטים על הסדנא.

היי,
גם אני במתעניינות

יונת, אני בנרשמים בוודאות - וכמעט בטוח שגם בן הזוג שלי.

מה אם נחשוב על החורף, דצמבר-ינואר, למשל?

הייתי רוצה לשריין את זה בצורה יסודית ביומן שלי.

מה משך הסדנא?
3 ימים, בכל יום שני מפגשים של שעה וחצי אאל"ט. עולה 450$ לאדם.
אורה, יחד עם בעלך זה 7 -- חסר רק עוד אחד. דצמבר-ינואר נשמע לי מצוין, אני אשאל אותה מתי היא יכולה לקבוע.

האם כבר ספרת אותי? אם טרם עשית כך - אשמח להיות ה- שמינית
א

אם הדברים מתקדמים אני מתחילה לעניין עוד אנשים!
יעזור אם אוכל לדבר על תאריכים, מקום וכדומה כמובן.

יאללה, יש שמונה!
אני אכתוב לה עוד מעט ונתאם תאריך.
לגבי מקום -- אשמח להצעות. הדרישות שהיא כתבה:

We have found PT offices to work well in the U.S. We've also using a Crossfit gym, someone's private gym, a yoga studio, etc. We need eight chairs and mats (carpet will do), a wall to project images on - the rest we bring along.

היי יונת ,
אשמח לקרוא את הספר .לא רואה בדבריי שפסלתי .הערתי לגבי משהו שקראתי בתכתובת בינייכן על הדרך הנכונה ללכת עם הנחת העקב.

אגב , עכשיו נזכרתי שראיתי פעם הרצאה והדגמה ארוכה שלה בגוגל אוט'ורס והרושם שלי היה דומה .

הי יונת,

אני שוב מציצה להתעדכן אם קורה משהו עם קורס של אסתר גוקלה.
תודה, "אורה" [email protected]

פעם אחרונה שהתכתבתי איתה דיברנו על תחילת ינואר. היא אמורה לחזור אלי עם תשובה סופית.

גם אני מתעניינת בקורס

האם ניתן להשיג את הספר של גוקהלה בארץ?

אפשר להזמין אותו דרך האינטרנט, אמזון וכדומה ואולי אפשר לבקש מ'צומת' או 'סטיצקי' ושות' להזמין אותו עבורך.

תמונה ממוזיאון אופנה:
http://img24.imageshack.us/img24/6393/corsetsmall.jpg]+הגוף[/img] במצב טבעי ועם מחוך

אני שמחה לבשר שאסתר גוקהלה מגיעה ארצה!
היא תלמד קורס מזורז בחמישי-שישי-שבת 7-9 בינואר.
כדאי להרשם מראש: לשלוח דואל (באנגלית) אל [email protected] ולכתוב משהו בסגנון
I would like to attend the Gokhale Method class in Israel.
אני מזכירה שהקורס עולה 450$ (בערך 1600 ש"ח, אם כי אולי עד ינואר זה ירד...).

חוץ מזה, אשמח לעזרה במציאת מקום מתאים לקורס באזור המרכז: אולם קטן עם 8 מזרונים או שטיח, ועם קיר שאפשר להקרין עליו שקפים. למישהו יש רעיונות או גישה למקום מתאים?

יונת, נסי את מרכז אל"ה (מרכז לרפואה סינית או משהו כזה) ברחוב פרופסור שור 27 בתל אביב. לדעתי גוגל עשוי להקפיץ לך את זה. יופי של מקום עם חלל שלדעתי יכול להתאים.
בהצלחה ותהנו.

אני מצטרפת אם אפשר להביא ינוקא.

נפלא!
אנ י רוצה. מייד שולחת רישום.
האם צריך לסייע בהפצה?
יש "משהו כתוב" מסודר?
ו-יונת, כתבתי לך בקשר למקומות...
איזה יופי!
אילה

ציל צול, תודה. אברר.

ניצן, אשאל.

אילה, תודה! כן, אשמח אם תספרי על זה הלאה. יש ברושור באתר שלה (באנגלית כמובן). לא מאוד מוצלח בעיני.

ניצן, שאלתי והתשובה היא שתינוקות יונקים מוזמנים בברכה:

Of course it would be fine to have a nursing baby. I think it would actually be very benefitial for the mother to learn how to hold her baby correctly. Please have her send me an email to confirm.

אפשר לנסות גם את מרכז מאיה ברמות השבים. את רוצה שאברר פרטים? יש חניה, יש חצר מהממת עם עץ אדר (מייפל) ענקי (אבל בשלכת בחורף) ואווירה נהדרת. יש גם מטבחון קטן לשתיה חמה. עושים שם הרבה סדנאות, ויש ציוד של יוגה וכו', כך שאני מאמינה שיש מזרונים. וגם מקום להקרין, כי יש גם הרצאות. זו חברה של אמא שלי, כך שאין לי בעיה לברר פרטים. אם זה יהיה כאן, יכול להיות שגם אני אצטרף

וואו פנטסטי! <אני לא יודעת אם היא מתכוונת לתינוקות יונקים בני תשעה חודשים (בינואר) ובמשקל מעל תשעה קילו. גם יותר מעניין אם זה יפריע לאחרות. זה מפריע לכן?>

כבר ידוע איפה הקורס של גוקהלה?

כי אם לא, אני מבררת על אפשרות לקיים אותו בקיבוץ דליה.
יש שם "מקלט תנועה" (מעל הקרקע) עם מזרונים ומראה גדולה שאפשר לתלות עליה סדין לשקפים.
יש צימרים (275 לחדר זוגי או 320 לחדר עד 5 אנשים) כולל א.בוקר.
יש חדרי אירוח בקיבוץ - 30 ש"ח ללילה צריך להביא סדינים ושמיכות. (יש 4 חדרים, אני לא יודעת אם כולם פנויים, כדאי להזמין כמה שיותר מהר).
יש חדר אוכל (כשר), אפשר לחייב את הכרטיס של אמא שלי ולהחזיר לה כסף.
יש כלבולית שאפשר לקנות בה מצרכים בכרטיס אשראי.
קל מאוד להגיע מהמרכז - זה 12 דקות מהיציאה האחרונה בכביש 6 (מחלף עין תות), 8 דקות מצומת אליקים.

אני לא יודעת כמה יעלה להשתמש בסטודיו, זה תלוי בכמה שעות אמורים להשתמש בו - את יודעת?
ובאיזה שעות גם יועיל לדעת.
אם זה מתאים אני גם רוצה להשתתף. אולי גם אם זה יהיה במרכז אבל לא בטוח.

לא מזמן קיבלתי מייל מהאשה (הת'ר) שמארגנת את הקורס והבנתי שהוא יהיה באזור תל אביב אבל שהדברים עוד בתהליכי סגירה. יש עדכונים נוספים?

אם מחפשים עדיין מקום, יש סטודיו לריקודי בטן באיזור צהלה בת"א, קרוב לצומת הכפר הירוק עם חניה בשפע. 052-4484421 דורית

קניתי את הספר (יונת, תודה על פתיחת הדף הזה) הקורס לצערי לא בתקציב שלי אבל אשמח להדהד עם אנשים שמנסים לעבוד עם הספר,
אני אישית נתקעתי בשיעור השלישי stacksitting עקב בעיית דחיינות כרונית..
אני מרגישה שהמודעות שלי ליציבה שלי השתנתה, אבל עדיין - קשה לעקור הרגלים של עשרות שנים

תודה דלית ומונו, התחלתי לעשות טלפונים ואני מקווה לסגור בקרוב עם מקום.
דלית, לגבי דליה: אפשר רק אם את מארגנת גם 16 אנשים שיסכימו להגיע לשם...

קצה הקרחון, גם אני נתקעתי ב-stacksitting. מה שעזר לי בסוף היה לשים לב מה בדיוק תוקע אותי, והסתבר לי שאלה היו שרירי בטן חלשים עד מנוונים. אחרי שחיזקתי אותם בעזרת התרגילים הראשונים בנספח (אופניים וכו'), הצלחתי לשבת בלי קשת. זו חוויה מאוד מתגמלת, כי היא מאפשרת לשחרר די הרבה שרירים אחרים שרגילים להיות תפוסים (כולל כתפיים, אצלי).
עוד משהו שעזר לי זה לעשות שששש (של פאולה) כדי להפעיל את החלקים הנכונים בבטן. אבל אם את מנסה את זה (או כל תרגיל פאולה אחר) אז תשימי לב טוב מה זה עושה לך.

אפשר רק אם את מארגנת גם 16 אנשים שיסכימו להגיע לשם...

מאיפה רוב האנשים שנרשמו?
אולי בכלל להגיע למרכז יהיה יותר קשה לרובם?
אי אפשר לרצות את כולם בכל מקרה, לא?

אולי אפשר לעשות כאן משאל סדרי עדיפויות למיקום?

מאיפה רוב האנשים שנרשמו?
לא יודעת...
אוקיי, אז אני מזמינה את כולם לשלוח לי דואל אל [email protected] ונראה איפה כולם גרים ולאן נוח לכם להגיע.

הזמנתם את הספר באמזון, או קניתם בארץ?

באמזון.

תודה לכל מי שכתבה לי את אזור מגוריה. בינתיים יש לי 3 בגוש דן, 1 בירושלים, ו-5 צפוניות. אי לכך אני חושבת שבאמת מתאים יותר שהקורס יהיה קצת יותר צפונה -- אולי בדליה או במקום אחר בסביבות זכרון. ככה לצפוניות יהיה נוח יותר, והגושדניות לא ירגישו שהן יוצאות מגבולות העולם הידוע.

אז אם למישהו ממש קשה להגיע לאזור זכרון (ויותר קל לאזור השרון) -- זה הזמן להגיד.

מה זה "איזור זכרון" ומה זה "איזור השרון"?
לגבי זה פונקציה של זמן נסיעה וגם פקטור פקקים. זכרון יותר רחוקה.
אני אישית הייתי מעדיפה לא להגיע למקום בתוך עיר/קניון, אם אפשר... (-: אז אם "איזור זכרון" זה איזה בית באמצע ירק והמון חניה מסביב, ו"איזור השרון" זה קניון רעננה, אני אעדיף לנסוע עד זכרון...)

האם לאסתר גוקלה יהיה נוח להגיע לאזור מרוחק מהמרכז?

הי יונת, משום מה אני לא מצליחה לשלוח לך מייל לכתובת שנתת.

אני בתל אביב אבל אגיע גם רחוק יותר אם לא תהיה ברירה.

מה זה "איזור זכרון" ומה זה "איזור השרון"?
איזור זכרון זה זכרון יעקב או אחד היישובים הממש קרובים אליה.
איזור השרון זה הרצליה-רעננה-רמה"ש.
ההבדל ביניהם הוא כחצי שעה נסיעה.

האם לאסתר גוקלה יהיה נוח להגיע לאזור מרוחק מהמרכז?
לא ממש משנה לה, היא ממילא תקבע איפה ללון לפי המקום שבו יהיה הקורס.

אורה, ספרתי אותך מראש.

תוד!

(משום מה הקיצור הזה מוצא חן בעיני. אני משאירה.)

יש גם את עננים בהרצליה
http://www.ananim.com/

טוב, תרשמו לפניכם:
7-9 בינואר, במרכז מעוף בהרצליה. (תודה, אילה!)
יהיו שתי קבוצות שיעשו לסירוגין שיעורים של שעה וחצי.
שעות מדוייקות והרשמה: http://www.egwellness.com/instruction/[po]gokhale method[/po].html#Hertzelia,%20TA

מישהו הצליח להירשם?
לי היו בעיות ובסופן לא ברור לי אם 'הורשמתי' ואולי בכלל שילמתי פעמיים רחמנא לצלן.

הפלוני הזו היא אני.

יונת, מוכרחים לשלם בהרשמה? אני רוצה לשלם בארץ במזומן, לא באינטרנט ולא בכרטיס אשראי.

מסתבר שההרשמה שלי כלל לא נקלטה. הת'ר ביקשה שאשלח לה את פרטי האשראי וכולי במייל או פקס.

כנ"ל. הרשמה לא נקלטה.

רציתי להוסיף
שלא מזמן גיליתי
שלעשות ג'אגלינג משפר לי את היציבה.
למעשה זה עד כדי כך עובד, שקרה לי כבר פעם שכאב לי הגב, אז לקחתי כמה כדורים והתחלתי לזרוק באוויר ואחרי דקה הכאב עבר!
יש לי גם הסבר לזה, אבל אני לא יודע עד כמה הוא מדוייק.

במקרה כזה מומלץ לפנות ישירות ל
Heather
[email protected]
היא מאפשרת הרשמה באמצעות הפקס וכדומה.

אורי, מה ההסבר?

מוכרת את הספר של גוקהלה.

מצב מצויין. 70 ש"ח.
050-8313532

(עברתי רשמית למחנה הפלדנקרייז)

שני? הכצעקתה? ספרי מה גרם לך לעבור? זה נורא מעניין איך בוחרים שיטה שמתאימה (כלומר, מעניין אותי). שמעת על מחשבת הגוף - זה גם נורא נורא מעניין וחכם פיזית. אבל בינתיים אני על איינגר יוגה, שאני יודעת שיכולה להזיק. אבל בשבילי זה פשוט טוב. גם מחשבת הגוף שבתה אותי. בקיצור, שתפי

לא נראה לי כל כך קשור לדף..
וזה לא שאני נגד גוקהלה.
פשוט גיליתי למשל שכשאני יוצאת מפלדנקרייז, אז הראש שלי נתקע בגג האוטו כמו כשקורה כשאני מסתדרת כמיטב יכולתי לפי גוקהלה
רק בלי שאני אחשוב על זה. זה קורה לבד.
וגיליתי שאחרי פלדנקרייז, הכתפיים שלי מסתדרות לא כמו ש"הבנתי" שהן אמורות להיות. אבל זה כן משפר משמעותית את מצבן.

בקיצור- אני כבר שנים בתקופה של נסיון לסלק את האינטלקט מהמקומות להם הוא לא שייך ונדחף אליהם ללא צורך.
מעדיפה "ללמוד" להניח לגוף להסתדר כמו שהוא רוצה.

אבל שוב- אני מאוד מאמינה במה שגוקהלה גילתה לגבי יציבה. השאלה היא איך הכי טוב לכל אחד להגיע לשם.

אה- והספר נמכר.

_פשוט גיליתי למשל שכשאני יוצאת מפלדנקרייז, אז הראש שלי נתקע בגג האוטו כמו כשקורה כשאני מסתדרת כמיטב יכולתי לפי גוקהלה
רק בלי שאני אחשוב על זה. זה קורה לבד._
ומה קורה כמה ימים אחר כך?

אני כבר שנים בתקופה של נסיון לסלק את האינטלקט מהמקומות להם הוא לא שייך ונדחף אליהם ללא צורך.
ומי הוא זה שמסלק אותו?

ומה קורה כמה ימים אחר כך?
יש שיפור הדרגתי. גם במצב מייד אחרי השיעור, וגם במצב בין שיעורים.

ומי הוא זה שמסלק אותו?
אני לא נכנסת לדיונים סלפ רפרנטיים כאלה.. מאז קראתי את גדל-אשר-באך.

שני,
העדות שלך: _פשוט גיליתי למשל שכשאני יוצאת מפלדנקרייז, אז הראש שלי נתקע בגג האוטו כמו כשקורה כשאני מסתדרת כמיטב יכולתי לפי גוקהלה
רק בלי שאני אחשוב על זה. זה קורה לבד_
מצויינת עבורי. האם אוכל להשתמש בה?
גילוי נאות - אני מורה ומטפלת בשיטת פלדנקרייז

אילה, את מוזמנת להשתמש בה

לאילו צרכים? לא נראה לי שפלדנקרייז, עליו השלום, זקוק לחיזוקים ממני..

אילה, אני מבינה שאת מכירה את מרכז מעוף, אז אפשר שאלה?
איך מגיעים לשם בתחבורה ציבורית? מסובך? נוח? ארוך? קצר?
אני באה ברכבת מהצפון, אז אני מבררת מראש.

רותם - מרכז מעוף נמצא 5 דקות ברגל (+ מעבר על הגשר) של תחנת רכבת הרצליה

שני - אני תמיד מחפשת עדויות חדשות ומרעננות כדי לשתף אנשים שעבורם פלדנקרייז זה... "התעמלות איטית לזקנים וישנים שם כל הזמן"

הו, מעולה!
תודה.

שני,
פשוט הצחיק אותי קצת הרעיון של "מחנה פלדנקרייז" המנוגד ל"מחנה גוקהלה"... אני לא חושבת שצריך לבחור באחד על פני השני -- אפשר לשלב אותם. זה מזכיר לי את "מלחמות הקריאה" -- הויכוח בין לימוד קריאה בשיטה הפונטית לבין שיטת השפה כמכלול, שמתעלם מהעובדה שאלו דברים משלימים שממילא כל מי שקורא משלב ביניהם.

אותו כנ"ל לגבי האינטלקט והגוף: בכל מקרה אנחנו משלבים ביניהם בכל דבר שאנחנו עושים. לא צריך לסלק אף אחד מהם (וגם אי אפשר) אלא לתת לשניהם לעבוד יחד. ולאלה מאיתנו שבורכו/קוללו באינטלקט שנדחף לכל מקום, כדאי לתחושתי לנצל אותו ולא לנסות לסלק אותו. עצם הנסיון לסלק אותו גורם לו להתערב בעוד פעילות (הסילוק) בצורה לא מבוקרת וכנראה גם לא עוזרת, במקום להעסיק אותו במשהו חיובי.

אגב, גם גוקהלה לא נותנת לאינטלקט להיכנס לכל מקום -- היא מכוונת אותו למקומות מאוד מסוימים, ובזמן שהוא מתעסק בהם קורים דברים אחרים בלי שהוא שם לב ומפריע...

מה המחיריים של השתתפות בפעילות של גוקהולה בהרצליה?

יונת, אני במחנה שלך.

ממש כל מילה.
~הלאה המחנות והצדדים! אנחנו נגד דיכוטומיה!
ל-חם! עבודה! זה מתכון לקנ-די-דה!~

מה המחיריים של השתתפות בפעילות של גוקהולה בהרצליה?
אלמונית -- 450$.

ל-חם! עבודה! זה מתכון לקנ-די-דה!
במיוחד החלק של העבודה.

אני לא חושבת שצריך לבחור באחד על פני השני – אפשר לשלב אותם

כן, גם אני חשבתי ככה, אבל ככל שלמדתי יותר פלדנקרייז הגעתי למסקנה שבמקרה שלי לפחות, אני טועה.
עבורי, יש הבדל מהותי בין הגישה שאומרת- "הסירו כל שיפוט, האזינו למה שהגוף שלכם מנסה לעשות עכשיו". לבין- "ככה זה צריך להראות, הפעולות האלה והאלה יעזרו לכם להגיע לשם".
במקרה שלי, בשלב בו אני נמצאת, הדרך האחת סותרת את השניה ומפריעה לה, גם אם שתיהן מובילות לאותו מקום.

לא צריך לסלק אף אחד מהם (וגם אי אפשר) אלא לתת לשניהם לעבוד יחד.
השאלה היא מי המוביל.
האם זה - עכשיו מאזינים לתנועה שמנסה להתרחש בגוף ומאפשרים לה להיות.
או- עכשיו מנסים להבין איך זה אמור לעבוד ונעים בהתאם.

וגם אי אפשר
בלידה שלי, המוח החושב כבה לתחושתי, או לפחות איבד לחלוטין את השליטה לכמה רגעים.
לדעתי אם זה לא היה קורה לא הייתי מצליחה ללדת. גם ככה הוא עיכב ועיכב את העסק המון זמן.

הסירו כל שיפוט, האזינו למה שהגוף שלכם מנסה לעשות עכשיו".
מעניין.
בתי ואני הולכות לשיעורי פלדנקרייז, וזה ממש אחר ממה שאת אומרת.
אני לא שומעת "הסירו כל שיפוט".
בהחלט כן יש הכוונה להאזין למה שהגוף עושה, אבל בעיקר יש תשומת לב של המדריך לדברים שהגוף עושה לא נכון, ולשרשרת שנגרמת מכך. למשל, עבודה לא נכונה עם הברך (נגיד, היא מסובבת) גוררת דריכה לא שווה על שתי הרגליים, גוררת החזקת אגן נוקשה ומסובבת, גוררת היתקעות של הסרעפת, גוררת קשיים בנשימה, גוררת סחרחורת במצבים שבהם נדרש יותר אוויר.
אז כן - יש התבוננות במה שהגוף עושה, אבל יש גם עבודה על תיקון, והשיעור מלמד את הגוף את התנועה החדשה, כפי שהיא אמורה להיות. אין כפייה, במובן זה שלא יוצאים מהשיעור ואסור לדרוך יותר "לא נכון", אבל כן לימדנו את הגוף לעשות את התנועה בדרך הנכונה.
הרעיון הוא, שבהתחלה הגוף יוסיף אותה למאגר האופציות שלו, ובהדרגה גם יגלה שהיא יותר טובה ונוחה לו, ואנו מקווים שהוא יתחיל להעדיף אותה על הדרך העקומה הישנה.

בשמת,
"עבודה לא נכונה עם הברך" זה משהו ששמעת את המורה אומר או שזו המסקנה שלך בעקבות התהליך?

יש תשומת לב של המדריך לדברים שהגוף עושה לא נכון, ולשרשרת שנגרמת מכך

אולי יש אסכולות שונות בפלדנקרייז?
מאוד משונה בעיני, כי בפלדקרייז שאני מכירה יש גם הרבה עבודה עם דימויים. ותשומת לב לכוחו של הדימוי וההקשר.
וגורם להבנה שרק לשמוע את המילים "אגן נוקשה" "התקעות של הסרעפת" ו"קשיים בנשימה" גורר סחרחורת וצורך באויר אצל אנשים תמימים.

שרק לשמוע את המילים "אגן נוקשה" "התקעות של הסרעפת" ו"קשיים בנשימה" גורר סחרחורת וצורך באויר אצל אנשים תמימים
"סחרחורת" ו"קשיים בנשימה" זה מה שמישהו בא איתו (מה שלומך? יש לי סחרחורות... קשה לי לנשום....).
"התקעות של הסרעפת" - ציטוט לא מדויק שלי (לא זוכרת את המלים המדוייקות, אבל העבודה מכוונת לקלוט שזה מה שהגוף עושה, נגיד כשמשהו מקופל או מכווץ מרגישים שהיא לא מצליחה לזוז ולכן אי אפשר לנשום, נמעכים. אפשר להראות את זה בגוף: כשהברך פה, או הכתף שם, ומנסים לנשום, אופס! נתקע. כשהברך מוזזת למקום שלה, או הכתף עוברת עבודה עדינה שמזמינה אותה לתנועה, ואז מנסים לנשום - הי! לא נתקע! עובד חלק! וואו, אפשר לנשום!).
"אגן נוקשה" - לא זוכרת מי אמר, בכל מקרה זה חלק מתשומת לב שלמה בצורה של שאלות, הפניית תשומת לב, הפניית התחושה, מסקנות מלהרגיש את האגן וכו' וכו'. זה תקציר שלי לעבודה שלמה, אני אפילו לא זוכרת עם מי.

בפלדקרייז שאני מכירה יש גם הרבה עבודה עם דימויים. ותשומת לב לכוחו של הדימוי וההקשר.
בהחלט גם בזה שאני מכירה.

אני עברתי סשנים (בלתי מאורגנים) של טיפול בהלם, עם אורנה שפרון וטל שרת- כשאני צועקת עליהן-
"אבל יש את איך שזה צריך להיות. ויש נכון ולא נכון. גם אתן חושבות ככה. רק מנסחות את זה אחרת"
והן עונות לי בשלווה:
"יש את מה שהוא מנסה לעשות עכשיו. ואנחנו מנסות להבחין בכך ולעזור לו בזה."
עכשיו אני מבינה את מה שהן אמרו. לפעמים.
במקור זה נאמר על התינוק שלי, בקשר להתפתחות תינוקות- אבל זה תקף גם לגוף הבוגר למדי שלי.

יש גם עבודה על תיקון
פלדנקרייז אמר שכלול.

כן לימדנו את הגוף לעשות את התנועה בדרך הנכונה
פלדנקרייז אמר - ותקנו אותי אם אני טועה- להפוך את הקשה לקל. את הקל לנוח ואתה הנוח לנעים. או משהו בסגנון. לא חושבת שהוא אמר להפוך את הלא נכון לנכון.

זה אולי נשמע קטנוני וחסר משמעות. אבל אפשר למצוא בדברים משמעות עמוקה מאוד.
ולאו דווקא ברמה הפילוסופית, גם ברמת התוצאות.
זה כמו בפאולה. יש תרגילים מכאן ועד מחרתיים. אבל השוס האמיתי הוא עבודה חופשית.

נכון.
להפוך את הקשה לקל.
מזהים את הקשה, ומזהים גם מה הוא עושה בגוף (למשל, איך תנועה מסובבת ברגל גורמת לחנק בגרון).
ואז מראים לגוף את הקל. בעבודה עם הגוף.
ואז יש הזמנה לגוף, שאם הוא רוצה, הוא מוזמן גם לבחור בקל, יש כבר אופציה כזאת. עד עכשיו לא היתה. פתאום יש, למדנו עוד אופציה. מקווים שהוא יבחר בקל.
אם כי יודעים, שהגוף לא תיכף ומייד מאמץ מסלולי תנועה חדשים, כי להרגל עוצמה משלו.
אני קוראת לזה נכון ולא נכון, פשוט מפני שמי שסובל, נגיד קשה לו לנשום, ופתאום מראים לו שזה מפני ששרירי הרגל עובדים הפוך, שהוא מחזיק את הרגל מסובבת, ואם היא לא הפוכה אלא ישרה פתאום קל לנשום, פתאום נעים ונוח והכל זורם - מי רוצה מתוך בחירה ללכת עם רגל מסובבת כל הזמן, אחרי שראה ותפס שהיא מעוקמת? מה איכפת לי אם קוראים לזה "נוח" או "נכון". לי אישית זה לא משנה.

משנה לי כשאני רואה: עקום, מסובב, הפוך = מזיק, קשה ופוגע בבריאות.
אז זה לא נכון. עדיף לא לעשות את זה. זה לא שווה ערך לישר, לא מסובב, לא הפוך ולא עקום! מבחינה זו יש נכון ולא נכון. מה שגורם לך להיחנק, לא נכון. לא טוב. לעומת זאת, תנועה שמאפשרת לך לנשום במלוא הריאות ולהיות משוחרר מכאב ובעל טווח תנועה חופשי - זה כן נכון וכן טוב.

אבל זה מאוד בולט כשנעשים מודעים לזה שזה לא מתוך בחירה.
זה לא מתוך מודעות (שאדם הולך עם הברך מסובבת), ולצאת מזה לא דרך מודעות, בשיטת פלדנקרייז, אלא דרך מתן האופציה לגוף והתקווה שהגוף יבחר באופציה הזאת, כי היא באמת יותר קלה ויותר נוחה ויותר נעימה.
וידיעה שהגוף לא מייד יבחר, ולפעמים ממש לא יבחר, כי להרגל המושרש בגוף כוח חזק משלו, והגוף לפעמים מתנגד להפסיק את ההרגל למרות הכאב שהוא גורם.

בשמת,

מבחינה זו יש נכון ולא נכון. מה שגורם לך להיחנק, לא נכון. לא טוב. לעומת זאת, תנועה שמאפשרת לך לנשום במלוא הריאות ולהיות משוחרר מכאב ובעל טווח תנועה חופשי - זה כן נכון וכן טוב.

אני מסכימה איתך בהגדרה הזו של נכון ולא נכון.
בתנאי כמובן שפתוחים לאפשרות שהתנועה שכרגע היא "לא נכונה" (מכאיבה, עוצרת לי את הנשימה וכדומה) במצב קצת אחר היא דווקא תנועה "נכונה".

היות ואנחנו כל הזמן בתנועה ונמצאים במצבים ותנוחות וסיטואציות שהן כל הזמן קצת שונות וצריך כל הזמן להתאים את עצמנו למצב העכשווי אי אפשר להגדיר תנועה מסויימת בצורה סטטית וקבועה כנכונה או לא בלי הקונטקסט שלה.

אה, אני חושבת שיש בינינו הסכמה מלאה.

...להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי, את הקשה לקל ואת הקל לנוח ונעים... מ. פלדנקרייז

תודה איילה.

בשמת,
גם אם מתייחסים לכל העניין בדרך שכלתנית בלבד (שכאמור, לדעתי היא לא ה-דרך כאן). אז יש הגיון בדברים של הסרת השיפוט ולהבחין במצב הקיים ולא לאבחן אותו.
כי הברך לא סתם מעוקמת. הברך המעוקמת זה משהו שאפשר לראות, אבל היא לא המקור לקושי, היא סימפטום. והפתרון הוא לא לסובב את הברך.

היציבה ברגע נתון היא הפתרון של הגוף לאוסף גדול של משוואות, אילוצים ותנאי שפה. בעוד שהיציבה של רובנו היא לא הפתרון האופטימלי, אבל זה כן איזשהו מינימום מקומי. ויש בעייתיות בלבחור פרמטר ספציפי (זווית הברך במישור מסויים) ולהגיד זה לא טוב, זה צריך ללכת לכיוון מסויים.
כמו שאני רואה את זה, שיעור הפלדנקרייז נותן איזה ניעור למערכת, בשאיפה מבטל כמה אילוצים, ואז היא מוצאת את המינימום הבא. שגם הוא לא אופטימלי.
והעניין הוא- שכשפותרים ככה, באיטרציות (וזו הדרך היחידה, כי אין באמת פתרון אנליטי יפה כמו שאת תיארת). אז יכול מאוד להיות שבאיטרציה מסויימת, פרמטר אחד, ואפילו כמה מהם, דווקא מתרחקים מהתצורה הסופית האופטימלית שלהם. אבל מאחר ועובדים עם מערכת, אז הסה"כ משתפר מאיטרציה לאיטרציה.
ואז את פתאום מוצאת את עצמך בסוף שיעור עם ברך שדווקא מסובבת טיפה יותר ולא ישרה יותר. או במקרה שלי- עם הכתפיים במקום שבכלל לא חשבת שהן תהיינה וזה לא הכיוון מבחינתך. אז אם תגידי- אוקיי, זה מה שהגוף בחר, גם אם אני לא מבינה את זה, אז התהליך יעבוד עבורך יותר טוב. את לא צריכה לנהל את התהליך, כי את לא באמת מבינה איך הדברים עובדים. והיופי הוא שאת גם לא צריכה להבין, רק להבחין.

פלדקנרייז (שוב, כמו פאולה), בעיניי, הוא כלי מופלא לתקשר עם ולהפעיל את תבונת הגוף המדהימה.

נראה לי שהחוויה שלי מהשיטה היא מאוד מאוד שונה משלך.
אבל מה שמדהים בשיטה זה שהיא כל כך טובה, שהיא פשוט עובדת. עבור כל אחד בדרכו, אני מניחה..

האם עדיין יש אפשרות להצטרף לסופ"ש בהרצליה?
(שוקלת את זה... הבנתי שאפשר עם תינוקיונקת)...

את לא צריכה לנהל את התהליך, כי את לא באמת מבינה איך הדברים עובדים. והיופי הוא שאת גם לא צריכה להבין, רק להבחין
יכול להיות שכתבתי מדי לא ברור.
לא אמרתי שאני צריכה לנהל את התהליך.
כתבתי ש אין שום אפשרות לנהל את התהליך.
לא כתבתי שצריך להבין.
ממילא רק מבחינים. ולהבין למה הברך מסובבת, לצורך העניין, אי אפשר.
ואפילו כשרואים שרשרת בגוף (איך כל איבר משפיע על איבר אחר, ואפשר לעקוב אחרי התנועה מההתחלה שלה עד סוף ההשפעה שלה וגם להרגיש כך איפה היא נתקעת) זה לא אומר ש"מבינים", אלא פשוט מרגישים ונעשים מודעים לשרשרת בגוף.
השיעור כאילו "מדבר" אל הגוף ודרך הגוף, ואז הגוף מגיב, ואז הוא עושה עם זה משהו, והתקווה היא שהוא יקבל בסוף תנועה "טובה" יותר (כזאת שבה האיברים מסתדרים יפה במקום שלהם ושום דבר לא כואב ולא תקוע והגוף חופשי וטווח התנועה לא מוגבל וכו' וכו'), אבל לא בטוח!

...להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי, את הקשה לקל ואת הקל לנוח ונעים... מ. פלדנקרייז
זה ממש לא סותר את א. גוקהלה, לעניות דעתי. להיפך.

נווה מדבר -- כן, יש עוד מקומות בקבוצה השניה.

שני,
_השאלה היא מי המוביל.
האם זה - עכשיו מאזינים לתנועה שמנסה להתרחש בגוף ומאפשרים לה להיות.
או- עכשיו מנסים להבין איך זה אמור לעבוד ונעים בהתאם._

את מציגה את זה כאילו אלה שתי אפשרויות סותרות. אבל אני יכולה להעלות בדעתי כמה וכמה דרכים לשלב ביניהן. למשל:

עכשיו שמים את הרגל כאן (כמו ש"שאמור לעבוד") ואז נותנים לגוף להסתדר מעצמו.
עכשיו מרגישים איפה המשקל ומנסים לכוון אותו יותר לעקבים.
עכשיו מזיזים את האגן, ואז אפשר להרגיש ששרירי הגב יכולים להתרפות.
להרגיש לאן הולכת הנשימה, ולפי זה לדעת מה מוחזק ומה משוחר
לשים ידיים על העיניים ולתת לגוף לעשות מה שעולה בו.

בקיצור:
אין סתירה בין להרגיש ולתת לדברים לקרות, לבין להבין ולעשות דברים במודע. במציאות, שני הדברים משולבים זה בזה; תחושות מביאות להבנה ולפעולה, פעולה והבנה מביאות לתחושות.

בלידה שלי, המוח החושב כבה לתחושתי, או לפחות איבד לחלוטין את השליטה לכמה רגעים.
במציאות שלנו, נשים רבות צריכות לחשוב ולתכנן היטב את הלידה כדי להגיע למצב שיאפשר להן לשחרר את המוח החושב.

אם לא היינו צריכות לחשוב בכלל, אז גם לא היינו צריכות לחשוב ללכת לשיעור פלדנקרייז.
השאלה היא איפה ומתי משתמשים בחשיבה ובפעולה מכוונת: רק בזמן השיעור (פלדנקרייז) או לא בשיעור אלא בכל פעם שמתיישבים (גוקהלה).
בכל אחת מהשיטות יש פעולות מכוונות, ובכל אחת מהשיטות הפעולות האלה הן מעטות יחסית. כל אחת משיטות משתמשת בנקודות מינוף אחרות להביא את הגוף לפעולה בריאה יותר.

תודה על הארגון יונת.
אני אבדוק אם זה אכן אפשרי עבורי.
מאד דיבר אלי הסרט.

יונת,
אני לא מתווכחת איתך על הסוגיה העקרונית:-) פשוט אומרת שבמקרה שלי הדברים מתנגשים, בתהליך שאני עוברת.
אצלי האינטלקט עבר סוג של promotion to the level of incompetence
ולכן קיים אצלי צורך לעשות "העדפה מתקנת" לאינטיליגנציות האחרות שלי.

במציאות שלנו, נשים רבות צריכות לחשוב ולתכנן היטב את הלידה כדי להגיע למצב שיאפשר להן לשחרר את המוח החושב.
אז למדתי, והיו לי את כל התנאים. ובכל זאת, לי, עם עצמי היה קשה לשחרר את המוח החושב. ולהתמודד עם המצב החייתי.
בהעדר כל גורמי ההפרעה חיצוניים, הקושי היה כולו שלי. ואני חושבת ומרגישה שעבודה עם הגוף, בהובלת הגוף, תעזור לי. כי "לדעת" שהגוף שלי יודע ללדת, ידעתי גם קודם. אבל לחוות את עבודת הגוף המופלאה, גם דרך פאולה וגם דרך פלדקנקרייז, אלה דברים שהגעתי אליהם אחרי ובעקבות הלידה.

ניצן,
_..להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי, את הקשה לקל ואת הקל לנוח ונעים... מ. פלדנקרייז
זה ממש לא סותר את א. גוקהלה, לעניות דעתי. להיפך._
זו לא הסתירה שאני מתמודדת איתה. הסתירה שאני רואה היא בין- הניחו לשיפוט ופשוט תתבוננו במצב כפי שהוא. לבין - זו המטרה, עכשיו נעשה תרגיל כדי להגיע לשם.

בשמת,
ההודעה האחרונה שלך באמת נשמעת הרבה יותר מוכרת

אני אגיד שוב, ברור לי שגוקהלה צודקת בדברים שהיא אומרת. זה פשוט לא מה שאני זקוקה לו ומחפשת כרגע.

הסתירה שאני רואה היא בין- הניחו לשיפוט ופשוט תתבוננו במצב כפי שהוא. לבין - זו המטרה, עכשיו נעשה תרגיל כדי להגיע לשם.
אז (אם אני מבינה נכון ואם יורשה לי לנתח מבחוץ על פי תמונה חלקית מאד) הבעיה היא לא השכל, הבעיה היא הסקולינג.

ברור לי שגוקהלה צודקת בדברים שהיא אומרת. זה פשוט לא מה שאני זקוקה לו ומחפשת כרגע.
לגמרי לגיטימי. (גוקהלה "צודקת"? לא חשבתי על זה ככה...

)

נקודה מעניינת היא שגם בפלדנקרייז עושים עבודה לגמרי מושכלת. מדברים במילים ועושים "תרגילים" שיש הגיון מושכל מאחוריהם.

הבעיה היא לא השכל, הבעיה היא הסקולינג.
יש בזה משהו..

שיעורי פלדנקרייז מוקלטים חינם

תודה על הקישור!

_אצלי האינטלקט עבר סוג של promotion to the level of incompetence
ולכן קיים אצלי צורך לעשות "העדפה מתקנת" לאינטיליגנציות האחרות שלי._
טוב, את זה אני יכולה להבין.

נקודה מעניינת היא שגם בפלדנקרייז עושים עבודה לגמרי מושכלת. מדברים במילים ועושים "תרגילים" שיש הגיון מושכל מאחוריהם.

ההגיון מאחורי רצף התנועות בד"כ נסתר מהתלמיד. גם כאסטרטגיה לימודית וגם מתוך השלב שהתלמיד נמצא בו בד"כ.

המורה כן אמור לדעת מה ההגיון מאחורי מה שהוא מבקש מהתלמידים לעשות הרי לא מדובר ברצף מקרי של תנועות אבל התלמיד יקבל שיעור יותר טוב אם הוא לא יעסיק את עצמו בזה. כלומר לא להתעסק יותר מידי ב"למה" אלא יותר ב"איך".
לי בתור מורה קשה מאוד היום להתמסר לשיעור בלי לנסות להבין את ההגיון מאחוריו. קשה לי לעשות שיעור בלי להזכר בשיעורים שאני כבר מכירה ולמהר לתייג את השיעור כ"את זה אני כבר יודעת". ואלה דברים שמאוד מפריעים ללמידה.

ההגיון מאחורי רצף התנועות בד"כ נסתר מהתלמיד. גם כאסטרטגיה לימודית וגם מתוך השלב שהתלמיד נמצא בו בד"כ.
זה הופך אותו ללא מושכל?
לעניות דעתי (והיא עניה בנושא זה), גם גוקהלה לא אומרת איך הכל אמור להסתדר בכל רמות הקשב והגוף אלא נותנת מפתחות והשאר הגוף עושה לבד.

לי בתור מורה קשה מאוד היום להתמסר לשיעור בלי לנסות להבין את ההגיון מאחוריו. קשה לי לעשות שיעור בלי להזכר בשיעורים שאני כבר מכירה ולמהר לתייג את השיעור כ"את זה אני כבר יודעת". ואלה דברים שמאוד מפריעים ללמידה.
שלך. זה מפריע ללמידה שלך. יש אנשים שזקוקים לרעש כדי ללמוד, שזקוקים לידע כדי להיות מסוגלים לשחרר אותו, שזקוקים לכתוב כדי לשמוע, לזוז כדי להתרכז, ועוד. אלה לא אבנורמליות, אלה פשוט גוונים של למידה.

זה לא לשם הויכוח, זה פשוט כי יש יותר מדי סימני קריאה

זה הופך אותו ללא מושכל?

אני לא יודעת למה את מתכוונת במילה מושכל. אם השיעור בנוי בצורה הגיונית אבל ההגיון הזה נסתר מהתלמיד בשלב זה והוא שקוע כולו בתנועה, בתחושות, בדימויים וכו'. אין לו מושג למה הוא עושה את מה שעושה או למה דווקא בסדר הזה או מה מטרת השיעור הספציפי הזה וכו' אז מבחינתו ומבחינתך הוא עובר למידה מושכלת או לא? תינוק שלומד להעביר חפץ מיד ליד עושה את זה בתהליך מושכל להגדרתך? (רק כדי להבהיר את המושג הזה).

שלך. זה מפריע ללמידה שלך.
מסכימה איתך ובכל זאת.

לא מדובר כאן על למידה בבית הספר. מדובר על למידה אורגנית. דרך הגוף.
אני מבינה שיש אנשים שחייבים לשמוע רוק כבר כשהם לומדים מה היו הגורמים למלחמת העולם הראשונה. אני מבינה שיש ילדים שחייבים להיות בתנועה בזמן שיעור בכיתה אבל לא מדובר כאן על כזו למידה.
תחשבי יותר על מה משרת תינוק בלמידה שהוא עסוק בה בשנה הראשונה לחייו. זה יותר בכיוון הזה.

לעניות דעתי (והיא עניה בנושא זה),

להעשרת הדעת-
עשי את ה הstrech sitting של גוקהלה.
ואח"כ את השיעור Lengthening Spine in Sitting מהלינק שנתתי.

ושובי אלינו עם חוות דעתך המלומדת

דווקא מעניין מה יהיה לך להגיד.