כוחו של הרגע הזה

תבשיל_קדרה*
הודעות: 8851
הצטרפות: 10 נובמבר 2001, 08:15
דף אישי: הדף האישי של תבשיל_קדרה*

כוחו של הרגע הזה

שליחה על ידי תבשיל_קדרה* »

לאותו אידיאל של "הארה" .... מצב שבו נגלה לאדם שהוא נטול אני.
האני שלנו הוא לא יותר מאשר מודל של המערכת האורגנית כולה.

נשמע מאוד דומה ל(ספר) "כוחו של הרגע הזה". שם הוא אומר שה"הארה" הוא מצב של תודעה בלי בליל המחשבות הקבוע, ומוסיף שיש הטועים לחשוב ש"אני הוא המחשבות שלי".
אל תצפה להסבר מלומד יותר לפני שצעיר ילדי יגיע לגיל 4 :-P
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

כוחו של הרגע הזה

שליחה על ידי בשמת_א* »

תודעה בלי בליל המחשבות הקבוע
אני עובדת בשנים האחרונות בניכוש העשבים המייגע, שבו אני מנקה לאט לאט עוד ועוד מבליל המחשבות הזה.
אני חושדת שאפסיק להיות מותשת כל הזמן ברגע שאתפטר ממנו לגמרי.
כבר יש רגעים כאלה, אפילו ארוכים, שבהם אני מרגישה לחלוטין שאני ממש ברגע הזה ולא רוצה אפילו להיות בשום מקום אחר. תחושה חדשה ומדהימה.
<די כבר עם ה"מדהים" הזה שכבש כל חלקה טובה. מה אני רוצה לומר? מעוררת יראה? גורמת להתרחבות של הלב ולתחושת חופש ושיחרור? חוויה חדשה וחיובית?>
ניצן_אמ*
הודעות: 6808
הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*

כוחו של הרגע הזה

שליחה על ידי ניצן_אמ* »

הממ.
זו היתה מטרת הטיפול הפסיכולוגי מבחינתי. פשוט כרעתי כבר תחת קצב הירייה של המוח שלי.

צ'מעו.
מה אני אגיד לכם. הטיפול עבד נהדר.
לפי ההגדרה הזו - מפעם לפעם אני ממש מוארת. :-) |H|

(אם יש לכם שבע שנים ומספיק כסף בשביל אגף חדש בבית המטפל שלכם, אז לכו על זה.. :-))
רחל_ברמן*
הודעות: 1270
הצטרפות: 25 אוקטובר 2006, 12:11
דף אישי: הדף האישי של רחל_ברמן*

כוחו של הרגע הזה

שליחה על ידי רחל_ברמן* »

וואללה? זה משהו שניתן לשינוי? אני פשוט הנחתי שזה נתון קבוע ושעם זה צריך לעבוד. איך עשיתן את זה? (שבע שנים אני מקווה מאד שיש לי, המון כסף אולי גם, אם זה מספיק חשוב ומספיק פרוס).

<רחל דוקא מחבבת את האקשן בראש שלה, אבל זה אכן מתיש>
תבשיל_קדרה*
הודעות: 8851
הצטרפות: 10 נובמבר 2001, 08:15
דף אישי: הדף האישי של תבשיל_קדרה*

כוחו של הרגע הזה

שליחה על ידי תבשיל_קדרה* »

אקהרט טול.
מדריך רוחני להארה.

מעבירה לכאן מהדף של ז'ראר:
תבשיל_קדרה*
הודעות: 8851
הצטרפות: 10 נובמבר 2001, 08:15
דף אישי: הדף האישי של תבשיל_קדרה*

כוחו של הרגע הזה

שליחה על ידי תבשיל_קדרה* »

ז'ראר כתב את תובנותיו על אותו מאמר על התודעה שהביאה רוזמרין, ]אין אני: עכשיו זה מדעי. פרופ' תומס מטצינגר, ראיון ראשון בעברית

ובעקבותיו נזכרתי ב כוחו של הרגע הזה
הגבירה_בחום*
הודעות: 2781
הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*

כוחו של הרגע הזה

שליחה על ידי הגבירה_בחום* »

כבר יש רגעים כאלה, אפילו ארוכים, שבהם אני מרגישה לחלוטין שאני ממש ברגע הזה ולא רוצה אפילו להיות בשום מקום אחר. תחושה חדשה ומדהימה.
בשמת, זה בדיוק זה. (-:
יש רגע כזה קטן. מה קטן, קטנטנטן שכלום לא חסר. לא רוצים שומדבר, לא צריך שומדבר. הכל במקום, אני במקום, העולם במקום. ואפילו שאני יודעת שאני לא לגמרי במקום והעולם בטח ובטח לא לגמרי במקום, זה כוחו של הרגע הזה וככה זה מרגיש כשנמצאים בו, אפילו לשבריר שניה.
לפעמים אחרי שבריר שניה הופכים מודעים לו והוא חולף, וברגע הבא כבר פחות נוכחים, אבל גם אז עוצמת השלווה הזו הנוכחת מהרגע הקודם ממשיכה להשפיע.
וגם אני מסכימה לגמרי עם <די כבר עם ה"מדהים" הזה שכבש כל חלקה טובה. מה אני רוצה לומר? מעוררת יראה? גורמת להתרחבות של הלב ולתחושת חופש ושיחרור? חוויה חדשה וחיובית?>
כל מילה @}
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

כוחו של הרגע הזה

שליחה על ידי בשמת_א* »

זה משהו שניתן לשינוי? אני פשוט הנחתי שזה נתון קבוע ושעם זה צריך לעבוד. איך עשיתן את זה?
בעיקר בעזרת האייפקית שלי דינה דיאמנט, אבל זה לא יעזור לך, רחל ברמן )-: (שילוב של אייפק עם שיטות אחרות).
איך היא עשתה את זה?
לא יודעת 0-:
האמת, היא תגיד שזאת אני שעשיתי את זה, אבל זה מהתהליכים הפלאיים האלה, שהיא מנחה אותי, שולחת אותי לעשות דברים, שולחת אותי לראות דברים, כל מיני תובנות נופלות למקום, אני משתנה, אני נעשית פחות אלרגית, ופתאום (אחרי שלוש-ארבע שנים פתאום) - הי, זה קורה! ואני לא יכולה בשום אופן לשחזר אחורה - מה בדיוק הביא לזה? איך הגענו עד הלום?

דבר אחד שעוזר לי הוא דברים שמקרקעים אותי:
  • המנעות ממזונות מתוקים ומלחם, ככל האפשר, כי זה מחליש את אנרגיית האדמה שלי (ומעודד את האוויר, שזה כל המחשבות האלה והדיבורים בתוך הראש שלרובם הגדול בכלל לא הייתי מודעת).
  • לישון מוקדם (לא גורר שרשרת של החלשת האיברים האנרגטיים שצריכים לנוח בלילה, וכיוון שאני מפסיקה להחליש, הם מתחזקים).
  • ללכת יחפה.
  • חיזוק מרידיאן הטחול במגוון דרכים (אנרגיית האדמה). (פתק בגרב וחמש דקות עמוד שידרה...)
  • שיפור הזוגיות (צחוק, שמחה, הרמוניה, רגיעה, שלווה ואהבה. כמובן קלי קלות לשפר P-: ).
  • חיבוקים ומגע, כמה שיותר.
  • פעילות גופנית. אירובית, ככה שאת מוצאת את עצמך כל כך מתאמצת שאת עסוקה מכדי לחשוב (אצלי, האופניים עושים את זה).
  • רגעים של מודעות לסובב - את זה עושים באמצעות טיולים בטבע. נגיד, אני רוכבת על אופניים עם הילדים לפארק הירקון ולנמל הישן של תל אביב: ברור שאני עסוקה מאוד בהתבוננות סביב, גם כי באופניים צריך לשים לב טוב טוב, גם כי הילדה רוכבת איתי ואני שמה עליה עין, גם כי יש נוף יפה ואני נהנית ורוכבת בנוף ומסתכלת סביב והלב מתרחב.
איפה הפטפטת הבלתי פוסקת בראש? אופס, ברחה לה...
  • לזכור לבחור לחייך. לבחור לצחוק. לבחור לחבק. במודע, גם אם אני לא מרגישה את הדחף, ליזום את זה, כי בעקבות המעשים נמשכים הלבבות (-:
  • לבחור להתבונן החוצה בהתרכזות ובהתמקדות.
האסוציאציה שלי לזה היא הספר "הנבואה השמיימית", הקטע שבו הוא מספר על האנשים שעושים מדיטציה על העצים ועל הגידולים בגינת הירק. הם יושבים ומתרכזים בהערצה בעץ. לקחתי לי מזה את החשיבות של "שליחת" הערצה כלפי האנשים סביבי, כלפי הנוף שמסביבי, כלפי העולם.
יש דברים, שכאשר אתה שולח אותם - אז זה אומר שאתה מייצר אותם בתוכך, כלומר יש בך אותם, הם בתוכך, הם גואים בך, וזה דבר טוב. אהבה היא אחד מהם. ככל שאנחנו שולחים יותר אהבה כלפי חוץ, כך זה אומר שיותר ויותר אהבה נובעת בתוכנו ומקרינה ומאירה.
מקווה שיצאתי ברורה.
ניצן_אמ*
הודעות: 6808
הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*

כוחו של הרגע הזה

שליחה על ידי ניצן_אמ* »

אצלי זה בכלל לא כזה מיסטי או רוחני... אני מאד גופנית ומאד בגישה השרדותית.
כמה דברים מהרשימה של בשמת רלבנטיים גם לי, אלא שאני מרגישה שהם היו פועל יוצא ולא הסיבה.

אצלי זה היה תהליך של מודעות עצמית ושינוי תזונה בשאיפה לכמה שיותר אוכל לא מעובד.
התהליך הפסיכולוגי שלי היה שבאתי מדי שבוע עם המזבלה השבועית שלי, והמטפלת הקשיבה בסבלנות ובסוף הרימה אותי כמעוף הציפור והראתה לי את החוטים הטוויים בין הסיפורים, מה משותף, איפה אני בסיפור הזה, בוחרת את חיי, לא עלה נידף, לא רק מגיבה - עושה ובוחרת במעשיי.

לקח זמן אבל התובנות שאני היום מבינה מאה אחוז, בגוף, לא רציונאלית הן:
  1. לא משנה בכלל מה אחרים חושבים.
  2. הכל בחירה שלי - גם לסבול, גם מקומות של אין ברירה.
  3. אני כל הזמן משתנה וצריכה להכיר בזה. (קשור ל-1.)
  4. חבל לבזבז את הרגע הזה בשביל להתגונן ממשהו שעלול לקרות בסבירות שלא מדאיגה אותי באמת ברגע הבא.
  5. הנאה, מנוחה, אי עשייה, פשטות הם לא דברים רעים. (נו, תמיד ידעתי את זה, אבל איכשהו היתה מלווה לזה אשמה. היום אני נהנית באמת. הרבה.)
זה נשמע בנאלי, לא?
אבל האמת היא שאי אפשר להסביר את זה, אפשר רק להבין את זה.
הגבירה_בחום*
הודעות: 2781
הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*

כוחו של הרגע הזה

שליחה על ידי הגבירה_בחום* »

אצלי זה בכלל לא כזה מיסטי או רוחני...
ומה זו רוחניות, אם לא כל הדברים שכתבת מתחת למשפט הזה? (-:
אחד הגילויים המרעישים שלי (אצלי הם הרעישו בבום גדול בפנים, מבחוץ הם די שקטים (-:), שרוחניות או מיסטיקה הם לא איזה דבר רחוק שנמצא אי שם באיזה ללה לנד ושצריך ללבוש בשבילו שרוואל, לגדל ראסטות ולהגיד שאנטי.... (אני התחלתי את דרכי עם שינאה גדולה ורתיעה מכל אלה. אני עדיין נרתעת מהם רק היום יש לי את הידע והניסיון הנחוץ כדי להבין שאני נרתעת מהם בצדק, כי בדיוק הדבר ההפוך מכל מה שהוא רוח, מכל מה שהוא חומר, מכל אמת שהיא.
ושרוח היא דבר יומיומי פשוט, שנמצא כל הזמן בדברים הגשמיים ביותר, במחשבה, במה שאני מכניסה לפה, באיך אני מכניסה אותו לפה (עם איזו התכוונות: האם אני אוכלת פלאפל בעמידה ברחוב כשטחינה מטפטפת עלי או יושבת ומתרכזת בריחות ובטעמים), בבחירות היומיומיות שלי (האם להמשיך לקלל את האדיוט מהבוקר שקילל אותי בכביש או לשחרר אותו לגורלו), ביכולת שלי להיות עכשיו ולא במחשבות על מה שיקרה אולי ביום אחר וכ'....
כל אלה הם דרכים להתכוונן אל אותה רוח, צלילות, חיבור, שקיימים בכל דבר באופן הפרקטי ביותר. שזה בדיוק מה שכתבת.
אז אפשר ללבוש את השרוואל וגדל את הרסטות ולחבק כל זקן וילד ברחוב ולהיות רחוקים מרחק שנות מאותו חיבור ואפשר פשוט לעשות את כל הדברים שכתבו כאן למעלה ולהיות שם בלי הרבה תפאורה (-:
זה נשמע בנאלי, לא?
כן. אם מסתכלים על זה בעיניים אדישות. כל דבר נשמע בנאלי.
אם מסתכלים על זה מהמקום שבו שומדבר לא בנאלי, אז זה לא (-:
אבל האמת היא שאי אפשר להסביר את זה, אפשר רק להבין את זה.
יש בזה מן האמת. המילה היא כלי מוגבל.
ניצן_אמ*
הודעות: 6808
הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*

כוחו של הרגע הזה

שליחה על ידי ניצן_אמ* »

זה עניין של הגדרה. מה היא רוח?
ואין בזה שום מיסטיקה.
אלא אם הגוף הוא הנפש ;-)
הגבירה_בחום*
הודעות: 2781
הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*

כוחו של הרגע הזה

שליחה על ידי הגבירה_בחום* »

כל מה שיש לו שם הוא עניין של הגדרה.
גם הגוף וגם הנפש וגם התודעה וגם האגו הם מבנים שאנחנו יצרנו, קראנו להם בשם ועשינו הפרדה: הגוף זה זה, הנפש, זה זה. אני זה הנפש הזאת בגוף הזה והסביבה זה כל השאר (צמחים, אנשים, ימים...כל העולם) בעולם ה"אמיתי" הכל מעורבב וקורה יחד. אצלנו בראש זה מופרד.
ואין בזה שום מיסטיקה
גם זה עניין של הגדרה. אם מיסטיקה היא דבר שקיים באיזשהו מרחב אז אולי אין. אבל אם מיסטיקה קיימת בכל דבר שקיים מאיך שמנגבים את הטוסיק של התינוק ואיך שותים את הקפה/ תה אז אולי יש. הכל תלוי באיך נגדיר את זה, ובפועל ממש לא משנה איך נגדיר את זה. במהות זה נשאר אותו הדבר (-;
תבשיל_קדרה*
הודעות: 8851
הצטרפות: 10 נובמבר 2001, 08:15
דף אישי: הדף האישי של תבשיל_קדרה*

כוחו של הרגע הזה

שליחה על ידי תבשיל_קדרה* »

אכן, תוך כדי קריאה חשבתי שצריך לתרגם את זה ללשון בנ אדם. בלי טיפת רוחניות/רוחניקיות.
רחל_ברמן*
הודעות: 1270
הצטרפות: 25 אוקטובר 2006, 12:11
דף אישי: הדף האישי של רחל_ברמן*

כוחו של הרגע הזה

שליחה על ידי רחל_ברמן* »

תודה, בשמת וניצן. חלק ממה שאתן כותבות אני דוקא מאד טובה בו כבר, וחלק אחר מתחבר לי לכל מיני דברים אחרים שקורים עכשיו. אני חושבת שאני כבר בדרך הנכונה, אבל כמו כל תהליך, זה יכול לקחת הרבה מאד זמן... בעיקר אני חושבת שאני צריכה עכשיו להשקיע בשני מישורים: התזונה והקרקוע הפיזי (ללכת יחפה. את לא יודעת איזו עצה מצויינת זו בשבילי, וכמה זה מגיע בזמן הנכון).
רחל_ברמן*
הודעות: 1270
הצטרפות: 25 אוקטובר 2006, 12:11
דף אישי: הדף האישי של רחל_ברמן*

כוחו של הרגע הזה

שליחה על ידי רחל_ברמן* »

התהליך הפסיכולוגי שלי היה שבאתי מדי שבוע עם המזבלה השבועית שלי, והמטפלת הקשיבה בסבלנות ובסוף הרימה אותי כמעוף הציפור והראתה לי את החוטים הטוויים בין הסיפורים, מה משותף, איפה אני בסיפור הזה, בוחרת את חיי, לא עלה נידף, לא רק מגיבה - עושה ובוחרת במעשיי.
איזו מטפלת מצויינת. זו ממש השראה.
ניצן_אמ*
הודעות: 6808
הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*

כוחו של הרגע הזה

שליחה על ידי ניצן_אמ* »

בדיוק השבוע זרקו אותי מחנות כי אני יחפנית. :-\

איזו מטפלת מצויינת. זו ממש השראה.
חבל על הזמן. באמת מדהימה וחכמה ביותר. אין הרבה כמותה ולוואי שירבו.
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

כוחו של הרגע הזה

שליחה על ידי בשמת_א* »

באמת מדהימה וחכמה ביותר. אין הרבה כמותה ולוואי שירבו
האמת, מוכרחה להגיד שכל מלה בתיאור של ניצן מתאימה גם לאייפקית שלי:
הקשיבה בסבלנות ובסוף הרימה אותי כמעוף הציפור והראתה לי את החוטים הטוויים בין הסיפורים, מה משותף, איפה אני בסיפור הזה, בוחרת את חיי, לא עלה נידף, לא רק מגיבה - עושה ובוחרת במעשיי.
ואני לא זוכרת את החוטים שהובילו לשם.
אחרי שמבינים את מה שאי אפשר להסביר, הכל כבר נראה מובן מאליו ואנחנו רואות לאן הולך כל חוט ולא זוכרות איך היינו פעם, כשלא ידענו.
רוזמרין*
הודעות: 1764
הצטרפות: 06 אוקטובר 2004, 09:35

כוחו של הרגע הזה

שליחה על ידי רוזמרין* »

גם הגוף וגם הנפש וגם התודעה וגם האגו הם מבנים שאנחנו יצרנו, קראנו להם בשם ועשינו הפרדה: הגוף זה זה, הנפש, זה זה. אני זה הנפש הזאת בגוף הזה והסביבה זה כל השאר (צמחים, אנשים, ימים...כל העולם) בעולם ה"אמיתי" הכל מעורבב וקורה יחד. אצלנו בראש זה מופרד.
אהבתי את זה, הגבירה בחום .
מונו_לוגית*
הודעות: 143
הצטרפות: 12 יולי 2008, 22:34
דף אישי: הדף האישי של מונו_לוגית*

כוחו של הרגע הזה

שליחה על ידי מונו_לוגית* »

אחרי שמבינים את מה שאי אפשר להסביר, הכל כבר נראה מובן מאליו ואנחנו רואות לאן הולך כל חוט ולא זוכרות איך היינו פעם, כשלא ידענו.
איזה משפט נהדר @}
אני מנסה להגיד למישהו: תראה את העולם, תרגיש אותו, זה מה שזה, תחייה אותו. אני נזכרת כמה עצב וכעס וכמה מרירות נפש היתה בי, וכשהיא צצה אצלי עכשיו (אני מזכירה לעצמי שגם זה חולף) - אני רוצה להגיד שזה מיותר. שאפשר ורצוי לשחרר. שאפשרית תודעה בלי בליל המחשבות הקבוע_ .. והאמת, אני זוכרת ששנים רבות ממש התעקשתי על בליל המחשבות הזה (אני חושב, משמע אני קיים..). טחנתי לעצמי את המוח ולא ראיתי את האפשרות פשוט להניח לזה. אולי זה חלק מדרך החינוך המערבית המודרנית? הפסיכולוגיסטיות האינסופית הזו? למה זה ככה, למה אני ככה, מה גרם לזה שאהיה ככה - החיפוש המתמיד אחרי סיבה (שכמו שאומרים בבודהיזם - תמיד מגיעה אחרי התוצאה) בקיצור, לעשות בכל בשביל לא רק 'להיות'. איך אפשר להסביר למישהו _את מה שאי אפשר להסביר ? איך אפשר להקל עליו?
הגבירה_בחום*
הודעות: 2781
הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*

כוחו של הרגע הזה

שליחה על ידי הגבירה_בחום* »

איך אפשר להסביר למישהו את מה שאי אפשר להסביר ? איך אפשר להקל עליו?
אי אפשר להסביר. אפשר להתוות תנאים בסיסיים כדי לאפשר חוויה. עם החוויה הפנימית באה ההבנה הפנימית של מה שאי אפשר להסביר.
וגם אז, כל המעשים שאנחנו עושים לא יביאו את ה"הבנה" הם יכולים להכשיר את הקרקע להכין אותה לקראת ה"הבנה" הזו. אבל היא זו שבאה. היא בעצם לא ממש דבר שאנחנו עושים, היא קורית לנו (-:
הגבירה_בחום*
הודעות: 2781
הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*

כוחו של הרגע הזה

שליחה על ידי הגבירה_בחום* »

ועוד דבר שרציתי לחדד.
כדי להיות נוכחים ברגע הזה, צריך ללמוד לשחרר. ולשחרר הוא הדבר הקשה ביותר לבן אנוש לעשות. הרפיה זו הקרבה מאוד גדולה, ויתור מאוד גדול.
כדי להיות נוכחים ברגע הזה, צריך להקריב את המחשבות שלנו, את הרגשות שלנו, את החינוך שלנו, את האגו, את כל האישיות שלנו ואת מה שאנחנו חושבים עליה כדי לחוות את הרגע הזה בכל רגע ורגע. (ואגב, הקורבן הזה מחליף במובן מסויים את הקורבנות בטקסים פאגאניים שונים שחייבו הקרבה של חיה. הם עברו סובלימציה והפכו פנימיים). הקושי שלנו לשחרר קיים בכל רמה ופועל אצל כל אדם, כשהדבר הקשה ביותר הוא לשחרר ביום מן הימים את החיים האלה. הקושי הזה, קיים גם אצל האנשים המפותחים ביותר מבחינה תודעתית ורוחנית.
לכן, כל השיטות והטכניקות האפשריות נועדו כדי לסייע קצת ולעזור בתהליך השחרור, כי סתם ככה לקום בבוקר ולשחרר זה מאוד קשה. הכי קשה.
לכן לפעמים כשאנחנו עושים מניפולציה מסויימת אקטיבית על הגוף שלנו, על הנפש שלנו, על הנשימה שלנו, אנחנו מצליחים לעקוף את המיינד ולהשפיע עליו בדלת האחורית וכך לעזור לעצמנו להרפות קצת יותר בקלות. לפעמים אותו קרקוע שמדובר עליו כאן פותח לנו פתח להשתחרר ממה שכובל אותנו ולאפשר את המעוף
רחל_ברמן*
הודעות: 1270
הצטרפות: 25 אוקטובר 2006, 12:11
דף אישי: הדף האישי של רחל_ברמן*

כוחו של הרגע הזה

שליחה על ידי רחל_ברמן* »

_באמת מדהימה וחכמה ביותר. אין הרבה כמותה ולוואי שירבו
האמת, מוכרחה להגיד שכל מלה בתיאור של ניצן מתאימה גם לאייפקית שלי_
נראה לי משהו שלא קל למצוא, אבל להגדיר את מי שאני צריכה כבר מקדם אותי. תחזיקו לי אצבעות {@

אחרי שמבינים את מה שאי אפשר להסביר, הכל כבר נראה מובן מאליו ואנחנו רואות לאן הולך כל חוט ולא זוכרות איך היינו פעם, כשלא ידענו.
כן, זה נכון לגבי כ"כ הרבה תובנות. אני חושבת שאולי זה אפילו מה שצריך להגדיר את המושג "תובנה".
דנה_אום*
הודעות: 105
הצטרפות: 14 אוגוסט 2007, 23:13

כוחו של הרגע הזה

שליחה על ידי דנה_אום* »

שמחה מאוד שנפתח דף בשם הזה, הספר הזה שנמצא אצלי כבר יותר מעשור, מלווה אותי כל פעם בתקופה אחרת. לפעמים אני אפילו לא זוכרת שיש לי אותו ואז אחרי תקופה ארוכה אני מגלה אותו שוב, קוראת אותו בשקיקה, ומיישמת מחדש. מנקודה אחרת בחיים שלי. עם תובנות חדשות שבאות עם הגיל ועם הניסיון. חושבת שבגיל 20 לא לגמרי הצלחתי להבין ו"להתחבר" למה שהוא אומר שם. והנה היום, עשר שנים אח"כ אני מוצאת שהוא הדבר שהכי חיפשתי. ו... הוא היה ממש פה על מדף הספרים שלי. (-:

מלבד התרגילים הנפלאים שיש בספר שאותם אני משתדלת מאוד לשלב במהלך היום שלי. כמו למשל לשים לב למה שהוא קורא 'הגוף הפנימי'.
כל ערב לפני השינה, להרגיש אותו, את האנרגיה הזו בתוכי לחוות את עצמי אפילו אם רק לרגע אחד, כמו שאני. עם כמה שפחות מחשבות, מתח ובלאגנים אחרים.

תרגיל אחר שעובד בשבילי מצוין, הוא תרגיל שלקח לי די הרבה זמן ליצור (בערך תשעה חודשים (-;) הבת שלי. להיות איתה, לשבת, לשחק, לשיר, לחבק, לאכול. כל דבר איתה (שאני עושה בלי לעשות עוד שלושה דברים במקביל) גורם לי להיות ברגע הזה לגמרי. ממוקדת מפוקסת, בלי מחשבות על אתמול, על מחר. רק היא, התנועות, המגע, הקולות, הקסם.
מומלץ .
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

כוחו של הרגע הזה

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

למען אלו הנמצאות בניכר ומעונינות לקרוא את הספר - האם מישהו יודע את שם הספר באנגלית, או את איות שם המחבר בלעז? ניסיתי לגגל, וכשלתי. תודה!
מונו_לוגית*
הודעות: 143
הצטרפות: 12 יולי 2008, 22:34
דף אישי: הדף האישי של מונו_לוגית*

כוחו של הרגע הזה

שליחה על ידי מונו_לוגית* »

(האמת שאני לא מכירה את הספר, רק מתחברת למה שכתוב פה ול כוחו של הרגע הזה ממש).
נורה_קטנה*
הודעות: 185
הצטרפות: 03 יולי 2007, 18:31

כוחו של הרגע הזה

שליחה על ידי נורה_קטנה* »

eckhart tolle, The Power of Now
אמא_ללי*
הודעות: 1668
הצטרפות: 19 נובמבר 2007, 06:48
דף אישי: הדף האישי של אמא_ללי*

כוחו של הרגע הזה

שליחה על ידי אמא_ללי* »

למען אלו הנמצאות בניכר ומעונינות לקרוא את הספר - האם מישהו יודע את שם הספר באנגלית, או את איות שם המחבר בלעז? ניסיתי לגגל, וכשלתי. תודה!
הנה כאן
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

כוחו של הרגע הזה

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

תודה רבה! אני מיד הולכת לספריה.
ניב_רפאל*
הודעות: 164
הצטרפות: 22 מאי 2008, 12:45

כוחו של הרגע הזה

שליחה על ידי ניב_רפאל* »

obc]קישור לאתר של אופרה ווינפרי שם ניתן לצפות בשעורים עם אקהרדט טולי באנגלית classic[/po]/webcast/archive/archive watchnow.jsp

יש צורך להתקין איזה פלג-אין

זה המרגעון שיצא מה שזה לא יהיה "הצדק, לעולם מחייב את שתי כפות המאזניים"
נורה_קטנה*
הודעות: 185
הצטרפות: 03 יולי 2007, 18:31

כוחו של הרגע הזה

שליחה על ידי נורה_קטנה* »

יש גם ביו טיוב
תבשיל_קדרה*
הודעות: 8851
הצטרפות: 10 נובמבר 2001, 08:15
דף אישי: הדף האישי של תבשיל_קדרה*

כוחו של הרגע הזה

שליחה על ידי תבשיל_קדרה* »

יש צורך להתקין איזה פלג-אין
אפשר ללחוץ על "Closed Captioned" במקום על "Watch Now", ואז לא צריך.
מיכל_שץ*
הודעות: 2818
הצטרפות: 28 אוקטובר 2003, 20:13
דף אישי: הדף האישי של מיכל_שץ*

כוחו של הרגע הזה

שליחה על ידי מיכל_שץ* »

שם הוא אומר
לא קראתי את כל הספר, וגם לא את כל הדף.
אבל הוא אומר את מה שכל אלה שמתעסקים באותו נושא אמרו לפניו. (ישו, בודהה, א. אבינו...)
הכוח הוא בשקט, בשקט שבתוך הראש.
מה שנפלא בספר הזה הוא הסיפור והלימוד מהניסיון האישי. מרגישים את העוצמה. (הגעתי לעמוד 14 בערך...)
למי שלא מתחבר/ת אפשר לנסות גם את הספרים של הוד קדושתו הדלאי למה ה-14. מרגישים את האהבה נוטפת מהדפים.
תענוג צרוף
וואללה? זה משהו שניתן לשינוי? אני פשוט הנחתי שזה נתון קבוע ושעם זה צריך לעבוד. איך עשיתן את זה?
מדיטציה היא הכלי המרכזי שמשמש ברוב השיטות.
יש לה המון צורות שיטות וגוונים, גם התפילה ביהדות היא כלי מאוד דומה.
בספר יש קצת הצעות ואפשר כמובן גם למצוא הדרכה אישית....
לי מאוד עזרה גם היוגה (לפחות בזמן התרגול המוח שותק)
תהנו
מיכל_שץ*
הודעות: 2818
הצטרפות: 28 אוקטובר 2003, 20:13
דף אישי: הדף האישי של מיכל_שץ*

כוחו של הרגע הזה

שליחה על ידי מיכל_שץ* »

ושרוח היא דבר יומיומי פשוט, שנמצא כל הזמן בדברים הגשמיים ביותר, במחשבה, במה שאני מכניסה לפה, באיך אני מכניסה אותו לפה
משפט מקסים. מזכיר לי סיפור של בודהה על אישה שבאה ללמוד את הדהרמה והוא רק אמר לה שתעזוב את זה ותעסוק במדיטציה. בפואנטה של הלימוד הוא מסביר לה מה לעשות: לשים לב לידיה ולגוף שלה כשהיא עוסקת בפעילות יומיומית כמו כביסה וכו'.
סיפור חמוד לאללה, היא כל הזמן מחפשת הנחיות והוא כל הזמן מחזיר אותה למרכז: "זה לא חשוב, תמדטי וזהו..."

נזכרתי בעוד משהוא שהוא אומר שהוא מאוד בסיסי - אשלית ההפרדה. הרבה מהסבל האנושי נגרם לנו כי אנחנו חיים באשליה שאנחנו נפרדים מכל מה שסובב אותנו כשבעצם אנחנו רק חלק מהכל שהוא אחד שלם, אנחנו לא באמת נפרדים...
את זה ממש קשה להפנים... ועוד יותר קשה ליישם :-P
מיכל_שץ*
הודעות: 2818
הצטרפות: 28 אוקטובר 2003, 20:13
דף אישי: הדף האישי של מיכל_שץ*

כוחו של הרגע הזה

שליחה על ידי מיכל_שץ* »

וניצן - חבל על הזמן על המטפלת שלך! כן יירבו!
הגבירה_בחום*
הודעות: 2781
הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*

כוחו של הרגע הזה

שליחה על ידי הגבירה_בחום* »

את זה ממש קשה להפנים... ועוד יותר קשה ליישם
קשה מאוד (-:
חשוב לומר שההפרדה הזו והקיטלוג והפניית החושים שלנו ברוב הזמן כלפי חוץ הם כלים הישרדותיים מן המעלה הראשונה. זה לא סתם שכל אברי החישה שלנו פונים כלפי חוץ (האוזניים, העיניים, העור וכ'), ושהמוח שלנו כל הזמן מקטלג ומעבד ושם במגרות, כי זה הכלי שלנו, ללמוד מטעויות, להתקדם ולשרוד גם אבולוציונית. במדיטציה אנחנו מנסים ללמד את עצמנו להפנות את החושים פנימה, וזה אכן מאוד קשה כשברירת המחדל מיום היוולדנו היא ההפניה כלפי חוץ.
סיפור חמוד לאללה, היא כל הזמן מחפשת הנחיות והוא כל הזמן מחזיר אותה למרכז: "זה לא חשוב, תמדטי וזהו..."
זה באמת סיפור יפה.
יש המון סיפורי זן, בודהיזם והינדואיזם מקסימים.
יש גם סיפור על נער שבא אל הגורו שלו וביקש ממנו ללמדו את היוגה (שלב ליבה הוא מדיטציה), והגורו שתק. והנער חזר וביקש שוב, והגורו רק שתק. והנער שוב ושוב ביקש והתחיל להיות כבר חסר סבלנות: "נו כבר תלמד אותי, אני רוצה לדעת!" הוא דרש והגורו רק שתק ושתק ובעצם לימד אותו בדיוק את המהות של מה שביקש לדעת. את מהות השתיקה.... (יש לסיפור הזה סוף יותר מסודר, שכמובן השכלתי להרוס (-:)
בכיוון_חדש*
הודעות: 2
הצטרפות: 21 יולי 2008, 11:44

כוחו של הרגע הזה

שליחה על ידי בכיוון_חדש* »

חשוב לומר שההפרדה הזו והקיטלוג והפניית החושים שלנו ברוב הזמן כלפי חוץ הם כלים הישרדותיים מן המעלה הראשונה. זה לא סתם שכל אברי החישה שלנו פונים כלפי חוץ (האוזניים, העיניים, העור וכ'), ושהמוח שלנו כל הזמן מקטלג ומעבד ושם במגרות, כי זה הכלי שלנו, ללמוד מטעויות, להתקדם ולשרוד גם אבולוציונית. במדיטציה אנחנו מנסים ללמד את עצמנו להפנות את החושים פנימה, וזה אכן מאוד קשה כשברירת המחדל מיום היוולדנו היא ההפניה כלפי חוץ.

גם אני מבינה את זה ככה. אני ממש מרגישה בגוף את הדריכות הזו, את הכוננות הזו כל הזמן. (ומנסה לפתח מודעות לכאן ועכשיו. עדיין לא ממש מתקדמת...)

אבל האם בהפניית החושים פנימה אנחנו לא פוגעים במטרה האבולוציונית שלנו? בכלי ההישרדותי שלנו?
בדיוק היה לי ויכוח לא מזמן בנושא הזה עם בן זוגי. הוא דור שלישי לשואה. בשבילו, השואה, זו ההוכחה הקלאסית, שמי שהיה דרוך, מכוון החוצה, קרא את הכתובת על הקיר ועשה מעשה- ניצל. ושמי שלא הפעיל את הכלים ההישרדותיים האלה לא שרד.

מצד שני, נראה לי שבעלי חיים למשל, הם בתודעה תמידית של כאן ועכשיו. ובכל זאת הכלים ההישרדותיים שלהם משויפים, מכוונים החוצה, דרוכים ומוכנים לתגובה בכל רגע. /-:
מונו_לוגית*
הודעות: 143
הצטרפות: 12 יולי 2008, 22:34
דף אישי: הדף האישי של מונו_לוגית*

כוחו של הרגע הזה

שליחה על ידי מונו_לוגית* »

הרעיון ב'כאן ועכשיו' הוא תשומת לב מלאה. פנימה והחוצה. תשומת לב לכל החושים וגם למחשבות החולפות (פחות לתוכן, יותר לתנועה). אני לא חושבת שזה אומר להתרכז בעצמי ולא לשים לב מה קורה סביבי, ההיפך. אני שמה לב לכל מה שמסביבי, אני שמה לב לתחושות הפנימיות, לרגשות ולמחשבות שזה מעלה בי - אני שמה לב ולכן אני בוחרת נכון (כך בתאוריה.. :-) ). אני בוחרת לברוח אם אני חשה סכנה, או להלחם וכו'. אני מנסה לראות את המציאות כמו שהיא ולא כמו שנוח לי. אני לא מנסה לבנות סיפור שמתאים לנרטיב שלי. אני בודקת מה קורה. זה ההיפך מקהות חושים.

חזור אל “התמודדות עם אלימות”