כתיבת סיפור חיים של בת משפחה מבוגרת מבקשת טיפים

[מיכל*]

אולי יהיו לכן רעיונות,
יש לי קרובת משפחה מבוגרת מאוד, מעל 95, וצלולה מאוד.
אני רוצה לראיין אותה על סיפור חייה, ולכתוב את הסיפורים שלה, שמעניינים אותי,
גם על החיים שלה וגם על איך היו החיים בימי ילדותה ונערותה,
אירועים הסטוריים....

רציתי לשאול אם יש כאן כאלה שעשו את זה,
אני מניחה שיש דרכים לעשות את זה מוצלח יותר

בקיצור, מבקשת ללמוד מניסיון של מי שעשו, וגם - לקבל רעיונות ממי שלא עשו
איך מתחילים
איך ניגשים
רעיונות לשאלות

אפילו על באיזה גישה לבוא,
כל דבר

וכל מחשבה או רעיון שעולים בדעתכן בנושא, אפשר לדון כאן
תודה!

[פלונית*]

היא רוצה לשתף פעולה עם זה?
האם סרט או ספר?

[ש_חף*]

אני אישית לא ממש יודעת איך לעשות את זה, אבל שני ההורים שלי עוסקים בכתיבת סיפורי חיים עבור אחרים, ואולי יסכימו להדריך אותך בתהליך תמורת תשלום מופחת.
אם מעניין אותך, מוזמנת לחזור אלי לדפבית.

[עשב_השדה*]

גם לי יש חברה שעסקה בזה ,וזה בפרוש מקצוע
אם תרצי אבקש ממנה רשות לקשר ביניכן
לא יודעת לגבי מחיר ואם בכלל

[דגנית_ב*]

נורא מרגש לקרוא כי אני התחלתי עכשיו לכתוב סיפור חיים במסגרת פרוייקט התנדבות במועצה. וזה מקסים.
מהמותן טיפים מנסיוני (לקראת סיום הכתיבה) וההשתלמות:

1. לברר שהיא מעוניינת. כמובן ל'יחצן' בעדינות, שתסכים - להגיד כמה שזה מעניין, ויהיה יפה לקרוא, שלא ילך לאיבוד.
2. להקשיב באופן פעיל עם אמפטיה, וחוסר שיפוט. ( נקרא לי שלא תהייה לך בעיה עם זה)
3. להתחיל עם "תעודת זהות" בקווים כלליים: מתי, איפה נולדת. על המשפחה שלה, הבית, הילדות. הרחוב, הישוב, המדינה.

ולהמשיך דרך ילדותה, נערותה, לימודים, מקצוע, מעברים, נישואין, וכה הלאה. הדברים יזרמו. שמרי בראשך את סדר הדברים אבל תני לה לקפץ בין אירועים, מקומות, זיכרונות. אחר כך תערכי

1. אפשר לכתוב כרונולוגי ואפשר לפי סיפורים וגם וגם
2. לשאול שאלות שמעניינות אותך: מה לבשתם? במה שיחקת? מה אכלתם? איך שיחקתם? מה אהבת? מה עשו ההורים? השכנים? איזו מוזיקה שמעתם? למה את מתגעגעת? מה שעולה לך.
3. לרשום ואחר כך להקליד ולערוך בבית ולחזור אליה להבהרות, תוספות
4. אם יש סיפורים שאת מכירה, אולי להתחיל בהם? לרשום לעצמך להזכיר לה שלא תשכחו
5. אם מעלה את זה - אולי יש דברים שתספר אך לא תרצה לפרסם. אפשר לעשות משא ומתן על זה אבל היא קובעת
6. מפגש של שעה וחצי - גג. אחרת מתעייפים, גם את וגם היא

10 לפתוח אלבומים אם יש, לדבר על חפצים בבית שמענינים אותך או שהיא מזכירה

1. ללכתוב בגוף ראשון "נולדתי..."

12 אפשר לעשות תחקירים על נקודות בסיפור - נניח, העיר בה נולדה, בניין מעניין, אירועים חשובים., תאריכים שהיא לא בטוחה. לא חובה. זה הסיפור שלה ומה שהיא זוכרת זה העיקר. לדעתי.

העיקר - אוזן קשבת, יד רושמת, אמפטיה.
אם אזכר בעוד - ארשום.
הנאה מובטחת!

[דגנית_ב*]

כמובן - להשתמש כמה שיותר בסגנון שלה, בביטויים שלה, במילים שלה.

[מיכל*]

לפלונית, היא עוד לא יודעת מזה, ואני אכן צריכה ליחצן את זה, כמו שדגנית כתבה

לגבי הדרכה בתשלום, כרגע אני לא חושבת להוציא על זה כסף, רק את הזמן שלי, לא מדובר במשהו מקצועי אלא במשהו משפחתי. עשיתי לא מזמן משהו דומה - סיפורים על סבתי שנפטרה כבר, מפי בני המשפחה, שיצא מקסים. עכשיו אני רוצה לעשות משהו דומה אבל אחר - כשהיא מספרת על עצמה.

עשב השדה, אשמח מאוד לקישור לחברתך, רק אם זה מתאים לה לגמרי, וללא תשלום, לפחות בשלב זה.

דגנית, תודה רבה!! על הטיפים. כולם חשובים.

לילה טוב

[נ_ע_מ_ה*]

בן דוד שלי מתמחה בצילום סיפורי חיים של אנשים מבוגרים
את יכולה אולי לקבל רעיונות באתר שלו "סיפורי סבתא" . (אמנם צילום ולא כתיבה,אבל הוא בשלב ראשון רושם ואוסף מידע,עורך,מביים ורק אז מסריט)
אני ממליצה בחום על העבודה שלו. עשה עבודה מקיפה על אבא שלי לרגל יום ההולדת 70.

בהצלחה

[לי_אורה*]

נוסף לעצות הטובות של דגנית ב נראה לי שכדאי לעיין בכמה ספרים מהסוג הזה ולראות איך הם נכתבו ונערכו.

[נועה_ברקת*]

איזה רעיון מבורך!
מאד מצטרפת לרעיונות של דגנית. סבים אוהבים לספר אם למישהו חשוב לדעת. הכי חשוב זו ההתעניינות שלך ושזה באמת יעניין אותך.
מציעה להגיע עם טייפ לפגישות ולשוחח, בקשי ממנה לספר לה על החיים שלה פעם אחת באופן חופשי לגמרי. מזה כבר תראי ותרגישי מה הסגנון שלה - יש כאלו שמאד קמצנים בעובדות, יש כאלו שלא זוכרים כל כך טוב ויש כאלו שמאד מפורטים...
תקלידי את החומר הכתוב ותעברי עליו - בכל מקום שמתעוררת לך שאלה יותר ספציפית - סמני אותו ונסי לכוון לשם בפגישה הבאה.
הדימוי שיש לי על זה הוא שאני מחפשת את הזיכרון/את האירוע הספיציפי - להוציא מתוך האלבום הפנימי של הנפש את התמונה שנחרטה בו ולתאר אותה - להפוך ואתה לתמונה שגם את תראי, ולכן בכל פעם שמספרים לי באופן כללי על משהו (היה קשה, היה נפלא, היא היתה אישה טובה....) אני מנסה לחפש זיכרון ספציפי.
עוזר גם לעבור על תמונות אמיתיות
בהצלחה

[גליה_והבנות*]

שלום לך, גם אני עוסקת בכתיבת סיפורי חיים וקיבלת פה עצות טובות. אני בדרך כלל מעדיפה לשמור על השפה היחודית של המספר, אלא אם כן המשפחה מתעקשת על עריכה "ספרותית" יותר, שמרחיקה את הדברים מהשפה האישית של המספר. אני מנסה לדמיין תמונה של הסיפורים שאני שומעת - הבתים, הרחובות, האנשים המאכלים, הבגדים ולשאול על מה שחסר. אפשר גם להוסיף מעין פתח דבר, בו המספרת יכולה להעביר איזשהו מסר או דברים שחשוב לה שיקראו הדורות הבאים.
ומשהו טכני, ולא רק, אני הייתי נמנעת מלרשום את הדברים במהלך הראיון אלא להקליט ואחר כך לתמלל. אם מנסים לכתוב הכל תוך כדי דיבור יותר קשה לשמור על רצף של שיחה וראיון.
תהני, איזה כיף לך!

[אמא_נמרה*]

שני הסבים שלי "כתבו" כך את סיפורי חייהם. באה מראיינת, מישהי שזה המקצוע שלה, דובבה אותם, גם כיוונה שידברו לפי תקופות, אני חושבת, ושלא יקפצו מסיפור לסיפור באופן יותר מידי אסוציאטיבי. היא הקליטה את כל השיחות ואז ערכה לספר. כשקוראים ממש שומעיםמ אותם מדברים, כי היא השאירה את הניסוחים שלהם, רק סידרה וערכה שיהיה ברור וקריא.

היום הבן שלי (הנין) קורא את הספרים וזה מאד מרגש.

[דגנית_ב*]

המספרת יכולה להעביר איזשהו מסר או דברים שחשוב לה שיקראו הדורות הבאים

רוצה להוסיף שפרוייקט ההתנדבות נעשה מתוך רצון להפיג את בדידותם של חלק מהקשישים ואולי ליצור איתם תמונת חיים עצמית חיובית בתקופה לא קלה.
מה שרציתי להגיד הוא שמעבר לתוצר שיהיה לך, את עושה מעשה טוב כאן ועכשיו.

כשקוראים ממש שומעיםמ אותם מדברים, כי היא השאירה את הניסוחים שלהם, רק סידרה וערכה שיהיה ברור וקריא
זה אומר שהיא עשתה עבודה טובה ו/או הם מתנסחיםמעולה..קראתי גם סיפור חיים ארוך ,מפורט, טרחני, חוזר על עצמו ולא כל כך בהיר.
פשוט הקלידו והדפיסו.
בקשר להקלטה מול כתיבה - דעות חלוקות. תלוי ברושם, תלוי גם במספר: יש כאלו שממש רוצים לראות אותך כותב וכאלה שיפריע להם שאין קשר עין.
אני רושמת מהר ומצליחה גם לשאול שאלות. אני חושבת שקשישים מדברים לאט בדרך כלל. ואני חושבת שאפשר לעצור בעדינות מידי פעם כדי לגמור פסקה.
אני זוכרת טוב מאד עם קשר עיין, כלומר בעל פה - זה פשוט סוג שונה של קלט. אבל כאן אין ברירה וחייבים לתעד כמובן.
לא חושבת שאסתדר עם הקלדה של הקלטה. אב לא נסיתי.
ויש גם מי שמגיעה עם מחשב -מחברת ובהדפסה עיוורת תופסת את כל הציפורים בקליק!

היום הבן שלי (הנין) קורא את הספרים וזה מאד מרגש. נפלא!

[מיכל*]

תודה!

דיברתי היום עם בת משפחה שהקרובה המדוברת נמצאת אצלה, וקיבלתי אור ירוק להתחיל, ומעבר לכך - היא מאוד התלהבה, וחושבת שהאישה הזאת מאוד מאוד תרצה לשתף פעולה ומאוד תשמח בזה.
מחר אני הולכת לפגוש אותה, ומקווה שאכן יהיה מוצלח.
היא גם אמרה להתחיל במנות קטנות, כמה שיתאפשר.

האישה הזאת לא כל כך בקו הבריאות כרגע, ואני מקווה שכשאגיע היא תוכל לדבר - זה לא מובן מאליו.
אם אתן רוצות, אעדכן...
(ואם לא , בסדר גמור (-: )

[מ_י*]

אם יש לה עדיין חוש ריח זה מאד מזכיר.
נותנים למראויין להריח: נפט, נפטלין, לוונדר, טבק, הדסים, שמן בוער (מדליקים פתילה). שואלים מה הריח הזה מזכיר לך.

[דגנית_ב*]

אם אתן רוצות, אעדכן...
כן כן לעדכן
איך הולך?

אם יש כאן עוד שעוסקים במלאכה אני משתפת:
מיינתי התמונות. נשארו 67 ומהן צריך (בפרוייקט שלי) להשאיר עד 20. כואב הלב.
מצאתי כמעט לכל חלק בסיפור יצוג תמונתי. עדיין נשארו כפולות מוצלחות או אחרות פשוט נפלאות בעיני אבל אין להן מקום.
אשמח לקריטריונים נוקשים.

[מיכל*]

הי, התכוונתי לעדכן ומסתבר ששכחתי (היתה לי תחושה שעדכנתי)

ובכן,
הייתי אצלה, דיברתי איתה, ומסתבר שביגוד למה שחשבו כולם - היא לא ששה לפרוייקט,
אומרת שבפעם שעברה שסיפרה את סיפורה לאחד הנכדים - היא התעלפה אחר כך, ולא רוצה להסתכן בכך עכשיו,

אולי לאחר שתתחזק...

עם זאת גיליתי ששכחו לספר לי שאחת מצאצאיותיה (משפחה ענפה) עשתה עליה סרט במסגרת לימודית, כך שיש שעות ארוכות של ראיונות מוקלטים איתה וגם סרט ערוך...
זה גם היה לא מזמן, וגם אצלנו במשפחה נוטים לשכוח דברים שכאלה
(לכן בין השאר רציתי לתעד...)

אז אני מתכננת לראות את החומר המצולם ולהמשיך משם. (אולי לשאול שאלות ספציפיות, על נושאים קלילים ולא על הנושאים הטראומטיים, שיש לא מעט מהם).

ודגנית, בהצלחה....

[אלון_תמלול*]

אם תצטרכי עזרה בתמלול ההקלטות תוכלי לפנות אליי.
[email protected]
http://www.2all.co.il/Web/Sites3/alon-t ... EFAULT.asp
מחירים נוחים.

[מיכל*]

תודה אלון.

[ע_ע_ע*]

דף לשינוי שם
מציעה כתיבת סיפור חיים עבור אחרים