אחרי 500 צפיות ו-300 האזנות לדיסק, סוף סוף הבנתי על מה "עוץ לי גוץ לי"!
איפה אפשר לכתוב את זה אם לא כאן?
הסיפור תמיד הטריד אותי, בגלל שהוא נגמר "לא פייר" - בת הטוחן הבטיחה הבטחה לאישון ולא עמדה בה.
אבל הבוקר, לצלילי "נס הננס" (הילד באובססיה על הדיסק הזה

) אמרתי לעצמי "זו בעצם אשה אחרי לידה".
כמובן! היא אחרי לידה, יש לה משאלה סמויה להיפטר מהתינוק, האישון מגלם בעצם את החיים הקודמים שלה, אלה שבהם כיכבה וטוותה קש לזהב. אלא שהיא בכל זאת אוהבת את התינוק, ומנסה לפתור את הדיסוננס הזה ביציאה לחיפוש שמו של האישון
לתת לו שם
לשלוט בו ו/או לצקת אותו לתבנית בעלת משמעות.
מרגע שמצאה את שמו, שם נדיר וחד פעמי וסודי, הצליחה גם להתמודד אתו (=עם הרגשות הקשים כלפי התינוק והאמהות) וגם לתת משמעות לסיטואציה, לתת שם לעבר שלה זה אומר גם לשים אותו מאחוריה, כפרק שנגמר ועכשיו אפשר לתת לו שם.
<מה רע בקצת יונג על הבוקר>
<או בעצם
סיוטים בהקיץ של אמהות >