מה אספתי מליד פח הזבל

[אנונימי]

_{ראו גם: ג'נקי אדה}

[ילדת_טבע*]

זה כבר הפך אצלי לתחביב אמיתי. איסוף ג'אנק של אנשים אחרים מליד פחי הזבל.
אצלנו בחדרה יש ימים מסויימים שאנשים מוציאים בהם את מרכולתם ולמחרת בבוקר מגיע טרקטור ומשאית ומעלימים את כל מה שהוציאו ככה שבימים האלו אני מאוד נהנת ללכת ברחובות ולחפש דברים מעניינים בכל ערימה.
בכלל, בעבר כבר ריהטתי דירה שלמה (שני חדרים) עם מציאות מפח הזבל ואפילו מצאנו את הקמין שלנו אי שם ליד פח זבל בחיפה (כולל ארובה והכל, קמין ענקי בנוי בהזמנה מיוחדת בשווי של לפחות 5000 ש"ח כמעט כמו לזכות בלוטו מבחינתי).
עוד מבין המציאות השוות מאוד שלי: מדף שלם של ספרים לייף ישנים וכיפיים ביותר, ארגז חול מפלסטיק וטיולון מטריה הכי טוב שפגשתי מימי.
כל פעם שאני מוצאת משהו אני כל כך מתרגשת שאני מתחילה לספר לאנשים אחרים ואז מסתכלים עלי בעין עקומה...
אני יודעת שפה יבינו לליבי הממחזר ויהיה לי עם מי לשמוח ולהשוות מציאות.
אז אני אתחיל, מציאות מהשבוע וחצי האחרונים:

• בערימה ליד גן ילדים נמצאו: בינבה ללא כסא שמיד חובר לה כסא מבינבה אחרת בלי גלגלים והפכה לשלמה, מכונית אדומה ללא הגה שגם לה מיד נמצא פתרון (מבדיקה בחנות הצעצועים הקרובה שווה 300 ש"ח), אופניים קטנות פצפונות עם ארבעה גלגלים ללא מושב-מיד הותקן מושב. כסא ים כחול דהוי וסיר לתינוק שהקטנים שלי רבים מי יעשה בו ראשון.
• מתקן השקיה לתרנגולות (בדיוק מה שהיינו צריכים ללול המתהווה שלנו).
• פוף סקאי ענקי מלא לחלוטין ומריח חדש עם חור קטן בתפר שנתפר תוך שניות (כמה זמן חשקתי בפוף אבל בגלל שחתולים בטוחים שרחש הקלקר בבד זה בדיוק מקום מתאים לפיפי נבצר ממני להנות מאחד כזה, סקאי אפשר תמיד לנגב...).
• סלסלאות למכשירי כתיבה וכו'.

קדימה, כל הזבלנים, תשפכו את זהבכם.
קדימה הממחזרים!

[אום_אל_קיצקיצ*]

אחלה רעיון לדף!
גם אנחנו מהזבלנים, הבעיה שככה גם כל שאר חברי קיבוצינו! אם רואים משהו שווה בזבל צריך למהר לאסוף אחרת עד הערב מישהו אחר יקח. זה קרה לנו שבוע שעבר עם ספת רטרו מיוחדת במצב טוב. אני עוד הרהרתי וכשהבאתי את הבנזוג לראות והחליט ביחד היא כבר לא היתה. אח"כ בסופ"ש גילינו אותה על המרפסת של חברים...

• שולחן עבודה נייד למטבח של איקאה
• שרפרף רטרו
• המיטה המתחברת של הקטנה למיטה שלנו.
• עוד מיטה מתחברת שהעברנו לחברים.
• ארגז חול.

טוב, שלושת הפריטים האחרונים עברו מודיפיקציה. זה לא היה יעודם המקורי.

• שלושה כיסאות לפינת אוכל, יפיפיים, כאלה שאי אפשר למצוא בחנות.

בעצם לא קנינו שום דבר בבית. הכל אספנו ממקומות שונים ומשונים.

[שלולית_י*]

טוב, אז גם אני אספנית אנונימית.
מכורה כבר שנה וחצי, ולא מתכוונת להיגמל.
ולמה שנה וחצי? -כי פחות או יותר סביב הלידה של הקטנה, התחלתי להסתובב המון בשכונה, ובלילות. אני יוצאת להרדים אותה בלילה וחוזרת כל פעם עם משהו אחר.
עד היום נמצאו:

• כסא עץ מיוחד
• כסא הנקה שבור שתוקן ואף הכנו לו ריפוד מקורי מעשה בית, מ'פלציב' וכריות.
• המון ספרים. בין הבולטים: שירה של עגנון, אלי כהן האיש שלנו בדמשק, כל הספרים החיצוניים של קאסוטו, ויש עוד..
• כוסות זכוכית יפהפיות שלא לקחתי ועד היום חבל לי עליהן
• מתקן לנשיאת אופניים על רכב
• שרפרף קטן לאמבטיה
• טבעת לאמבטיה לילדים
• פטיפון חדש ותקין אך ללא מכסה הפלסטיק (בהזדמנות זו, אם למישהו יש, נשמח לקבל ישירות ולהפסיק לחפש אחד כזה בזבל D-:
• והרכש הכי חדש: סוס נדנדה חמוד שצריך תיקונים והשלמות, וכמובן צביעה מחודשת. אבל שמחנו לאמצו ולתת לו בית חם.

אלו הדברים שאני זוכרת. מזמינה את כולם לבוא לרונדלים בשכונה שלנו, פה הכי שווה!

[אנונימי]

מתפקדת
הכל אצלי בבית זה זבל של אחרים...

[קט_קטית*]

ילדת טבע,
אני אוהבת את השכונה שלך...
ממש מכרה של זהב יש לכם ליד הצפרדע.
המצב שלי קשה, למה הזבלנים חוגגים ברמת עמידר.
כולם פה אוהבים לאסוף.
יש את החבר'ה הדתיים הצעירים, כיפה סרוגה, שלומדים בישיבה,
אין להם כסף לפלאפל ולכל אחד יש לפחות שני ילדים כבר בגיל 20 וקצת.
כל היום הם סוחבים משהו כמו נמלים.
גם את הדלתות של ארונות (מפורמאיקה) מפורקות לגמרי - אוספים.
אולי הם אוכלים אותן?
כשאני מניחה משהו ליד פח זבל זה נעלם לפני שמספיק לגעת באדמה.
ניסיתי כמה פעמים.
פשוט קסם.
מה שלא אוספים הדתיים, אוספים התימנים בלילות.
אנשים מבוגרים מאוד, שמזמן הפסיקו לתקשר עם הסביבה,
לועסים גת ומסתובבים עם עגלות של סופר (הגברים) או עגלות של תינוק (הנשים).
הם אוגרים פשוט ה-כ-ל.
פעם בחודש בערך מת זקן כזה בשכונה וצאצאיו מחזירים את הכל ליד פח הזבל בצורה מרוכזת.
ומכיוון שבשכונה שלנו כולנו עניים כמו עכברים, אין הרבה מה להביא הביתה
באופן הזוי אני נמצאת בראשה של שרשרת הזבל

ובכל זאת...
מצאתי זוג סנדלים לגדולה, שהיא חורשת עליהם כבר כל העונה

אבא שלי לעומת זאת אוסף מהזבל ומשפץ כל מיני דברים מועילים, אותם אני מקבלת במתנה.
תמיד שואל אותי בגאווה: נחשי מאיפה?
דיייייייייי.... לא יכול להיות......
D-:

[לאה*]

גם אני, גם אני.
בין היתר שולחן הכתיבה של הילדה, ארון קטן, בריכת ילדים עם מגלשה, אופניים חדשים לילדים, טוסטר אובן חדש נוצץ (שחסרה לו פונקציה אחת מתוך שלוש), ספרים, כלי מטבח,צעצועים והמון בגדים נהדרים לכל המשפחה ולחברים. ועוד ועוד.
אבל הדבר הכי מוזר שמצאתי היה כוס מכסף טהור של טיפני, באריזה המקורית. למה זורקים כזה דבר?

[פלוני_אלמונית*]

מהצד השני: אני לפעמים נמשכת לאסוף דברים, בעיקר אם הם שווים אבל לא נכנעת, כי מתוך היכרות רבת שנים עם עצמי יודעת שזה יגרום לי להרגשת עוני וקורבניות. וחוץ מזה יש לי בעיה הפוכה: אני זורקת הרבה, כי מביאים לי אין סוף מתנות לא יפות ולא שימושיות בשבילי (אבל חדשות באריזה). הרבה פעמים אני "מטהרת" את הארונות ממתנות שהצטברו, כי חלק מהן אי אפשר אפילו להעביר הלאה. למשל, סט של מלחייה ופלפלייה מזכוכית כחולה אטומה עם עיטור מכוער ביותר מזהב, אחרי שיש לי כבר 3 סטים יפים של מלחייה ופלפלייה. מה אפשר לעשות עם זה??
חבל שאין גראז' סייל כמו שנהוג באמריקה, הייתי מתעשרת ומפנה מקום בבית בבת אחת..

[פלונית_כרגע*]

גם אני בזבלנים! הבעיה שבעלי פחות והוא הממונה על השיפוצים..
לאחרונה: 3 כיסאות למטבח 2 במצב מעולה השלישי פחות. ומראה מרובעת ענקית עם מסגרת רחבה בול מה שרציתי לכניסה לבית.
עכשיו רק צריך לשפץ אותה אז זה יקח זמן..

[ביאנקה_מתחברת*]

גם אני! גם גרה בשכונה חדרתית(אולגה) וכשעברתי לדירה פה לפני כ4 חודשים לא היו לי חפצים בכלל(אחרי שנתיים של מגורים בחו"ל בדירות מרוהטות), חפצי האישיים מילאו 2 תיקים ומזוודה ודווקא שמחתי שאני נטולת הקשרויות לחפצים ורהיטים.מיד עם ההגעה לכאן גיסי עשה טיול בשכונה וריהט לי את הבית בשני כיסאות עץ עם ריפוד פרחוני עדין, 2 כורסאות גדולות-שאחת נשארה במרפסת(דירה פיצית) ואת השנייה שיפצתי וריפדתי מחדש.לאחר שיטוטים רבים נוספים מצאתי רגלים לשולחן קפה בגובה מושלם אך ללא חלק עליון,אז עשיתי אחד בעצמי מעיסת נייר ועדיין חסר לצבוע ולסיים(מנסה לחשוב על גימור מגניב). בדירה הנוכחית היו מיטה וארון כך שבינתיים רק קניתי לי מקרר(עדיין בהתלבטויות אם לקנות תנור,בינתיים עם התזונה החיה והקיץ מסתדרת בלי ) וכיף להרגיש עדיין שאין לי חפצים ממש משלי,שהכל זמני וניתן להעברה.אני לא מפתחת תלות במשהו שלא השקעתי בו המון כסף...

[יעלי_לה]

ראו גם: ג'נקי אדה

[אנונימי]

מרגיז שלפעמים העיריה מפנה את הזבל לפני שמספיקים להנות ממנו...
השבוע עבדתי עם איילת גרינברג והוצאנו מבית המון דברים מאד שווים ושימושיים. סידרתי הכל בחוץ בצורה נוחה כדי שהעוברים והשבים יקחו. אבל איך שהסתובבנו הזבלנים לקחו. ממש התעצבתי ...

[חשיפה_לצפון*]

אם שואלים את אח שלי (והוא היה עקבי עם זה במשך כל שנות ילדותי) אז אותי מצאו בזבל (-:
הם הלכו לטייל וראו ליד הפח תינוקת קטנה בתוך שמיכה, בוכה, והחליטו לקחת אותה, ויום אחד אני אגלה מי ההורים שלי האימיתיים. הוא גם היה מעלה מדי פעם השערות על הורים פוטנציאליים, כמובן לא מחמיאות במיוחד.

אהה ואנחנו מצאנו כסא אוכל מצויין, מדפסת, מאוורר ועוד.

[רוקדת_לאור_ירח*]

הרבה דברים בבית שלי קיבלתי מחברים/משפחה שלא היו צריכים יותר.
אבל מהרחוב יש לי:
שידת מגירות מדהימה שמצאתי ברחוב בניו יורק, עד כדי כך ששלחתי אותה לארץ עם כל החפצים שלי כשחזרתי.
כוננית קש קטנה
יש לי זוג סנדלים שקיבלתי חדש לגמרי- מצאו לי ליד הפח והביאו לי (מידה שלא התאימה למוצא)- תמיד שואלים אותי מאיפה הם.
כיסא מדהים- אמא שלי מצאה, אבא שלי לקח לנגר ששיפץ, אני קיבלתי. אמנם עלה מחיר שאני לא הייתי משלמת לתקן, אבל הנגר טען שכיסא כזה שווה כ 300 ש"ח.
שרפרף גבוה מגניב.
עציצים קטנים של משתלה- מתאים לי להנבטות.
בשנה שעברה בקיץ קלטתי בדרך לגן של הבת ארגז קרטון שנראה לי עם בגדי ילדים. הבאתי אותה לגן והלכתי לבדוק: מצאתי שם המון בגדים שחלקם חדשים שמתאימים לבת, בגדי מעבר שיהיו טובים לה בדיוק בסתיו שהגיע חודשיים אחר כך. ניפיתי לי ולקחתי רק את המצויינים ולא את המוכתמים, כיבסתי והרגשתי שהנה, אני כבר מוכנה לסתיו. הם באמת היו בול.

[אמא_של_אורי*]

בסיס עץ מקסים למיטה
ארון מתכת שמטרתו מסתבר לשמש לפלטה של שבת אבל אצלינו משמש ככוננית לטלפון ועוד - כולם שואלים מאיפה...
עגלת תה מברזל מהממת שנצבעה והותאמו לה 2 פלטות מדיקט שצופו בטפט - יצאה מקסים!
ארון עם דלתות זכוכית התזת חול שנצבע לשמנת ועומד במטבח
עגלה של ד"ר ביבי במצב מעולה (היתה קצת פרומה ומלוכלכת נשטפה היטב ונתפרה נראית כמעט חדשה)
ארגזי קרטון של ירקות שצופו בטפט ומשמשים כתיבות פעילות בחדר של הפיצי
ארגז מתכת גדול שנצבע שחור ומשמש לאחסון עצים לאח (השחור - שבנה במו ידיו הבנזוג) - נראה כמו סט שנקנה בהרבה כסף אבל לא
שולחן קטן מדהים למרפסת - מרוצף קרמיקות קטנות בצבע תכלת
כיסאות ברט קטנים ומתוקים שרגליהם נצבעו מחדש (הכיסוייים במצב מצויין)
ועוד...

[טליה_אלמתן*]

כשהיה לנו לול, האכלנו אותו מהפח ירקות של הסופרמרקט הקרוב.
הריהוט שעולה בדעתי כרגע הוא 4 כיסאות לגינה. הם באמת היו עייפים, וכיום אחרי חצי שנה נשארנו עם שניים.

[יעל_צ*]

שולחן כתיבה נמוך (מבית הספר שליד הבית שלי, כל שנה הם זורקיםים כמה רהיטים ישנים) שמשמש לילדים כשולחן ציור וכו' במרפסת.
אנציקלופדיה תרבות - כל הכרכים, במצב מעולה .
ספרים שונים.
שולחן סלון ישן, שמשמש לצרכיםאחרים, בחדר השינה.. .
שתי כונניות קש - אחת לעציצים ואחת לצעצועים במרפסת.
כוננית מתכת - בחדר שינה.
כוננית קטנה ויפה מעץ - במטבח (עדיין מחכה שנצבע אותה ונשלים לה כמה מדפים...)
עציצי חרס ופלסטיק (ריקים).



.

[קלמנ_טינה*]

גם אני באספנים (לקטים עירוניים? (-; )
בגדים, כמובן (בערך חצי מהמלתחה המפוארת והענקית שלי, ורוב המלתחה של החבר שלי)
ספרים (המונים. אי אפשר לזכור בכלל. אולי במיוחד אוסף עצום של "ספריית פז" לפעוטות, והספר הנדיר דו"ח אישי על מסע לסד של אבידן)
כריות (גדולות וקטנות, אחת עם הדפס יפני יפה במיוחד)
שטיחים (שטיח קש ממש יפה וגדול ושטיח סיני ירוק ומוצלח)
כורסאות וספות (אחת מהן ממש במצב מופלא. אדומה)
כלי אוכל (בעיקר זוג קערות מרק כתומות יפות נורא)
מזרון לתינוק (שאספנו כשחשבו שאולי כך נרחיב את המיטה המשפחתית. בינתיים הוא מחכה במרפסת...)
נעלי עבודה מצוינות (מקצועיות כאלה) לחבר שלי
צעצועים
שולחנות קטנים לקפה
כוסות וספלים
ועוד ועוד ועוד

[כרמל_האורחת*]

ספרו היכן כדאי לטייל כדי לרהט את הבית.. רק בשכונה שלי בזבל נמצאים חיתולים, קליפות ביצים וסירחון? שום שולחן קפה לא נראה באופק, לא פייר!

[אנטוניה*]

אני זבלנית מטבעי וכשהתחתנתי -זכיתי בקרבת משפחה לראש שרשרת המזון כי חמי הוא נהג משאית זבל. הוא גם בעל ידי זהב אז הוא לא רק מוצא אלא גם מתקן. אנחנו מאורגנים לגמרי מבחינת דברים לילדים, כמעט בכלל לא יצא לי לקנות לבתי צעצועים פשוט כי יש לה יותר מדי : מה שיש לה מהזבל, + מתנות +ירושה מבני דודיה, יכול להספיק לעשרה ילדים.

יש לנו בבית מ"מקור זבלי" : המוני צעצועים, עגלה, בימבה, אופניים (שהחליפו זוג אחר מהזבל שהיה קצת פחות יפהפה- והועבר הלאה) שואב אבק, וידאו, טלויזיה, שולחן מחשב (דווקא אני מצאתי) , עריסה חדשה מעץ, מזרון פעילות ענק של שילב, עגלות מכל הסוגים, "אוניברסיטה" חדשה ויפה משילב שעולה 350 שקל בחנות, נדנדה לתינוקות, בית בובות של פישר פרייס.. בחצר: מתקן משחקים ענק ובטיחותי מפלסטיק קשיח , חדש עולה אלפי שקלים. נדנדה, "בית " כזה לילדים שהקטנה מאד אוהבת, שולחן וספה לחצר. אצל חמיי יש בנוסף נדנדה, 2 עגלות, 2כסאות אוכל, המון צעצועים וספרים, והכל מהזבל. איזה כיף!

[אילה_א*]

אפשר לאחד עם ג'נקי אדה ?
אבל להשאיר את השם הזה כי הוא יותר ברור

[פשוט_אלון*]

רק אתמול סחבתי על הגב שתי מיטות עץ, אני הולך לנסר אותם קצת לעשות מה זה זולה ..........

[ניצן_אמ*]

רק אותי הדף הזה מבעס?
אני קיבלתי אתמול אופניים שלושה גלגלים מחברה. מודל בסגנון של Freecycle נראה לי עדיף מזה שהיא היתה זורקת את זה ואני הייתי מחפשת את זה.
(שלא תבינו אותי לא נכון, אתן אלופות! אני מדברת על זה שאנשים זורקים כמויות של דברים לגמרי שמישים. )

[אלה_לי_לה*]

המזרון עליו אני ישנה
ערמת כריות ספה שמתפקדת ככיסא
אין ספור ספרים (קצת חבל שכל פעם שאני רואה סיפריה אני לבד, נגמר המקום עבורם ולי אין מספיק כח להרים ספריה לבדי)
קצת בגדים
קצת כלי מטבח
סל הכביסה, וגם הגיגית לכביסה ביד
אה כן, וגם הבלנדר האחרון
וגם מכונת התפירה

בפ"ת, בשכונה של עולים וקשישים
פשוט מדהים

[ניב_רפאל*]

עגלת תה יפה מברזל שהיה צריך לצבוע ולהתאים פלטות זכוכית,מערכת ישיבה מברזל לגן.
סטנדים ,מצילות,פדלים בקיצור כל הציוד הנילווה של מערכת תופים לא כולל התופים עצמם
מכונת תפירה,

[לוטם_מרווני*]

אצלנו נדיר נדיר למצוא מציאות בזבל. מרוב שזה נדיר הפסקנו לאסוף.
כשרק הגענו מצאנו אינציקלופדיית תרבות שלמה. וזהו. זה בגלל שהגענו מחיפה משכונה שכול הזמן מוצאים בה מציאות. מצאתי שם מכונת כתיבה עתיקה ששווה כמה מאות דולארים, מסמכים מגניבים מפעם (כרטיס אצל וכאלו) מפינוי של בתי קשישים בכרמל. אלו שמפנים לפעמים זורקים אוצרות של ממש, כולל אלבומים ישנים שאין לי מושג מי מצולמת בהם אבל התמונות רומנטיות להנאתי. חגיגה אמיתית לחובבי הז'אנר "רטרו" ווינטאז'.
ספרים רבים.
בעצם זהו. אנחנו היינו אלו שמוציאים לפח ומיד היתה עוצרת מכונית בחריקת בלמים, עושה רוורס בזהירות (חד סטרי בעליה, ונוסעים בו מהר) רק בכדי לקחת מזרון מעופש או טלויזיה תקינה שמאסנו בשידוריה...
את הציאות השוות באמת אני מוצאת בשוק החלפות. קיבלתי טורסו רפואי מהמם מהשוק האחרון (תודה חגית!) ואנחנו חוגגים איתו בשיעורי ביולוגיה.

[לוטם_מרווני*]

אגב, בקרוב המון דברים שיוצאו מהבית של סבתא שלי ז"ל. כולל מיטה זוגית נפתחת.
על הכורסאות והספה אני חצי מפנטזת אבל מעדיפה לשחרר...

[יעלי_לה]

_אפשר לאחד עם ג'נקי אדה ?
אבל להשאיר את השם הזה כי הוא יותר ברור_

לדעתי אפשר להשאיר בדפים נפרדים. ג'נקי אדה מתמקד יותר בנושא: איך הפכתי גרוטאות לזהב

[אמא_בגובה_דשא*]

בשכונה של עולים וקשישים

זה ההסבר.
מדובר ברכוש של נפטרים שהיורשים לא מעוניינים בו.

אני מצאתי עגלה לבובה.
מדי פעם אני מגלה ריהוט שווה, אבל בגלל שאין לי מקום בבית אני משאירה לאחרים.
בעלי אלוף בספרים.

[מיצי_החתולה*]

אם שואלים את אח שלי (והוא היה עקבי עם זה במשך כל שנות ילדותי) אז אותי מצאו בזבל D-: גם אני טענתי כך בפני אחי! שמצאנו אותו בפח ואימצנו אותו. הוא אמר לי לא מזמן שתמיד חשש שמא זה באמת נכון .

[עין_הסערה*]

בדרך כלל אני מהזורקות, או הנותנות. אני מפרסמת ברשימת תפוצה מקומית, ותמיד מישהו בא לקחת: מייבש, ספות, ...
לפעמים אני מחפשת מישהו שירצה - ואין, ואז מעבירה לארגון הצדקה המקומי (בעיקר בגדים וחפצי בית שונים)
סתם לשים ליד הזבל - כמעט לא יוצא לי.

אבל מידי פעם... אני עוברת ליד משהו, ורוצה לקחת אבל מתפדחת. פעם עברתי ליד מזרון שהיה נראה לי מדהים בשביל משחק לילדים.

אני אוספת גרוטאות כמו דיקטים, קרטוני ביצוע, או קלקרים, מביאה לילדים על תקן של חומרי יצירה, ומעיפה אחרי שהילדים גמרו לצייר עליהם / לריב עליהם / להתעלם מהם.

דבר אחד שאספתי - שולחן קפה ישן ארוך, על מנת שישמש כשולחן עבודות יצירה של הילדים.
אנחנו לא יודעים לשפץ רהיטים, אז רק הדבקתי עליו טפט סגול, אבל לדעתי הפורמייקה המקורית היתה יותר יפה (רק בצבע משעמם).

[ילדת_טבע*]

היום מצאנו חתול. לא משהו נדיר במחוזותינו. הקטנה שלי כבר אימצה לא מעט מאותו מקור לא כוזב...

---

אני בכלל לא מתחילה לספור מה אספתי לכל אורך השנים. אין לזה סוף.

---

ברשימה ההתחלתית של השבוע וחצי האחרונים שכחתי לציין זוג כסאות נוח חדשים כמעט לגמרי שמצאתי ממש מול השער שלנו. אנחנו גרים בסמטה צרה שכמעט ואף אחד לא מכיר ולא עובר בה אלא אם כן יש לו ממש מה לחפש פה. פתחתי את השער בבוקר ולנגד עיני היו מונחים שני כסאות נוח. היה ברור לי שזה איזה עניין של גנבה מאיפשהו. בטח בני נוער סחבו והחביאו איפה שאף אחד לא ימצא... חוץ ממני כמובן (לא כולם ממש מבינים שיש פה בית).
גונב מגנב פטור?

[שרון_של_שחר*]

איזה דף מדהים!!!!!!!!!!!!!!!
את כל פרוייקט הגמר שלי עשיתי ממציאות שמצאתי בזבל בחיפה - על הכרמל.

לא אלאה ברשימה האינסופית של הדברים אצלנו שכולם עברו שיפוץ של עיסת נייר, צבע, ופסיפס מקרמיקות שגם נמצאו....ונראים מגניבים.
מה שכן שמתי לב שאם בא לי על משהו למשל - שולחן עגול עם רגלי מתכת לסלון....
אני משגרת את המחשבה ליקום , פותחת רדארים ותוך כמה זמן זה מגיע.
בזמן הזה אני מספיקה לפנטז בדיוק איך ייראה הפריט וכשהוא מגיע היידה לעבודה.

ועוד משהו חשוב, לדעתי כמובן, מה שלא משפצת או עושה בו שימוש תוך כ- 3 חודשים חוזר חזרה לליד הזבל.

[אמא_אינקובטור*]

שולחן קפה שצבעתי והפך לשולחן ילדות.
נגרר לאופניים לשתי ילדות (!!) - נאלץ לחזור לפח כי היה במצב קרוע לגמרי. חבל.
כמה עציצי חרס יפים.
מזוודת פלסטיק ורודה לילדות שהתגלתה כאוצר בלום - המון המון פולי פוקטיות על מלתחתן (שלל בשווי כמה מאות דולרים לדעתי) עוד כל מיני צעצועים.
מדפי מתכת שנראים פושטים אבל סופר שימושיים במחסן.

קיבלתי בירושה אופניים לי, אופניים לילדה, מכונת תפירה, ברביקיו, מגלשי סקי ורולר בליידס לבנות וטונות של בגדים - נחשב?

[אמא_בגובה_דשא*]

איך שכחתי?
לוח לבן לציור עם טושים מחיקים.
הפך ללהיט מיידי.

[אמא_אינקובטור*]

שכחתי: בבית הקודם אספתי מאזור הפחים של הקומפלקס שולחן פלסטיק לגינה. בהזדמנות אחרת מצאתי ארבעה כסאות פלסטיק. השולחן נשאר לצערי בבית הקודם, הכסאות שימושיים לנו ביותר עד היום.

עוד קיבלתי מחברות: קרש גיהוץ, מגהץ חדש לחלוטין, מכשיר אדים. ובגדים בגדים.

[ילדת_טבע*]

קיבלתי בירושה
חומד, זה עניין כבר לדף אחר... אני בכלל לא נכנסת לזה, יש לי משפחה עניפה וכל מה שאני לא מוצאת בזבל אני מוצאת במחסנים שלהם.

[מיכל_שץ*]

איזה דף מגניב! וארוך!
האיסוף הכי שווה שזכור לי עד היום היתה עגלת תינוק במצב חדש (חוצמגלגל אחד שבור שתוקן מיד)
בעיקר האיש אוסף, אני פחות טובה בזה
האופניים שלו גמכן והמון מחשבים שהוא משפץ

[אלטר_אגו*]

כמעט רק ספרים. אבל שווים ביותר.

[אנונימי]

שלא תבינו אותי לא נכון, אתן אלופות! אני מדברת על זה שאנשים זורקים כמויות של דברים לגמרי שמישים
הבעיה היא שאנשים קונים דברים שהם לא צריכים. זה שזורקים דברים שלא צריך זה מבורך. גם מבחינת האנרגיות בבית הזורק, וגם בגלל שבזכות הזריקה אנשים אחרים יכולים להשתמש בזה.
או כמו ששאלה אותי לקוחה (כשעבדתי עם איילת גרינברג):"זה יפה?" עניתי לה:"במגרה, זה לא יפה!" דהיינו, או להשתמש, או להעביר הלאה.

אבל זה שקונים...טוב נו..לפחות פה באתר אני מניחה שזה טרוויאלי ולא צריך להסביר...

[א_ל_א_ן*]

לפני שבועיים, בצהריים חם נסענו במורד הכביש הביתה, חמישה בתים מהבית, ראיתי עשר (של כדורגל) מקסים ביופיו.
מיהרתי( טיסה) לשים את דברי החלב במקרר, ורצתי לקחת, הספקתי.
הבאתי את השער לחצר.
בשביל למצא לו מקום בחצר הייתי צריכה להזיז ספסל. הילדים לא ממש באמת שיחקו, כי יש מדרון קטן. לא גינה לכדור.
חשבתי כבר להעביר לאחותי, או למסור כאן.
ואז הגיעה חברה של הבת (גם מהשכונה) ואמרה- יו מאיפה יש לכם את זה?
"זה של אלה ואלה (אנשים שאני מכירה, בשלום שלום כבר כמה שנים) הם אמרו לנו לחפש בחצרות של אנשים..."
כשהחזרתי אתמול, הזהרתי אותם לא להשאיר על הפח, למשמורת.
מזל שאני לקחתי ולא שכן אחר, שיש לו טנדר והוא מוכר כל מיני.... לכל מיני ...

[אמא_בגובה_דשא*]

"זה של אלה ואלה (אנשים שאני מכירה, בשלום שלום כבר כמה שנים) הם אמרו לנו לחפש בחצרות של אנשים..."

רציתי לכתוב את זה קודם...
אני מכירה משפחה שלקחו להם ככה את העגלה.
הם השאירו אותה לרגע ליד האוטו (שחנה קרוב לפח) ועלו הביתה להביא את הילדים, ו...הופ! אין עגלה!

אז אנא, לפני שלוקחים, לחשוב אם באמת זרקו שם, ואם לא בטוחים אז לחכות כמה דקות לראות שהבעלים החוקיים לא חוזרים.

[בשמת_א*]

שידת מגירות מדהימה שמצאתי ברחוב בניו יורק
בול מה שקרה לדוד ולדודה שלי! כשהיו בשליחות בניו יורק הם אספו ברחוב שתי שידות מגירות מדהימות והביאו אותן ארצה. מקסימות, עבודת יד, מעץ, עם מגירות קטנות כאלה, פשוט תענוג.

אני מדברת על זה שאנשים זורקים כמויות של דברים לגמרי שמישים
נכון, זה ממש מזעזע!
אבל אני מניחה שהם קיבלו אותם במתנה והם לא רוצים אותם וממש אין להם כוח גם להתעסק עם פירסום או משהו כזה.
הם מוציאים בתקווה שמישהו ייהנה מזה בלי טירחה בשבילם.
אני הפסקתי להוציא החוצה - אני מפרסמת באתר ובאתר "אגורה" ובאים אלי הביתה לקחת הכל (-:

_אני מכירה משפחה שלקחו להם ככה את העגלה.
הם השאירו אותה לרגע ליד האוטו (שחנה קרוב לפח) ועלו הביתה להביא את הילדים, ו...הופ! אין עגלה!_
אני מאוד מצטערת, אלה לא אנשים חכמים.
בחיים אני לא עושה דבר כזה.
אולי מפני שאני לא קיבוצניקית אלא תל אביבית מלידה. אם יש לי ילדים ועגלה וחבילות - אז ככה. אם אני לבד, אתקדם בחתיכות. נגיד, התינוק עלי, הילדה לידי, מעבירים הכל חמישה מטר קדימה, בטווח ראייה, אני סוגרת את האוטו, חוזרות לעגלה + חבילות, מעבירות עוד חמישה מטר, וכך הלאה עד הכניסה לבית. וכמובן עוד טריקים לעלות במדרגות...
אם אני לא לבד: אחד מעלה את הדברים בזמן שהאחר מחכה באוטו, ובסוף כשאפשר להעלות את כל מה שנשאר בנאגלה אחרונה ביחד עם התינוק הישן (אם אין תינוק ישן אין בעיה), אז עולים כולם.
ואם הם באו באוטו, למה היתה עגלה פתוחה ליד האוטו? למה לא להשאיר אותה בתא המטען ואחר כך לפתוח את האוטו ולהוציא אותה?

[ניצן_אמ*]

בשמת, אני חושבת שאת נחמדה מדי. על פי רוב זורקים כי "נשבר ההגה, לא נורא, נקנה חדש." לא כי קיבלו מתנה משהו שלא צריכים. הרבה אנשים צוברים המון דברים שהם לא צריכים בכלל.
חבל שקוראים לצבירת מוצרים "צריכה" צריך לקרוא לזה "לא צריכה." לפחות זה יזכיר לאנשים שהם בעצם הסתדרו יפה מאד בלי גלדיולות מבד ובלי עוד צעצוע התפתחותי שטוחן להם בשכל מבוקר עד ערב "לדוד משה היתה פ.. לדוד משה היתה.. לדוד משה היתה פר.. יומולדת שאמאאא... יומולדת... לדוד משה היתה פ.. לדוד משה הית..."

אין שום מודעות לכך שאפשר לתקן או להשתמש במוצר לא מושלם-מושלם.
אני כמובן מאשימה את מייקרוסופט ותעשיית הטלפונים הסלולרים שהכניסו את התפיסות האלה שהתפשטו כאש בשדה קוצים לכל התחומים האחרים.
(בשמת, אני מזכירה את מה שכתבת על זה שאת ממש הולכת לסנדלר לתקן זוג נעליים כבר עשרים וחמש שנים. את כנראה מטורפת, הרי אפשר לזרוק ולקנות חדש!)

והילה, את כמובן צודקת. זה מתחיל עוד קודם בצריכת זבל חסרת פרופורציה.

[פלוני_אלמונית*]

מדובר ברכוש של נפטרים שהיורשים לא מעוניינים בו.

לפעמים היורשים כ"כ רחוקים שהם מוכרים את הדירה ואת התכולה בלי להעיף מבט. כל כך עצוב, עם האלבומים והספרים האישיים שהיו משמעותיים למישהו, ופשוט בא איזה אחיין או נכד ובחוסר רגישות נפטר מהכל ופורט הכל לכסף.

[משפחת_אושר*]

המון ספרים, מכל הסוגים.
שני כסאות ילדים במצב מעולה.
שתי בימבות מקסימות.
כלים לעציצים ואצלנו גם הרבה פעמים אנשים זורקים עצים או שיחים מהשורש. אנחנו מיד אוספים ושותלים.
שבוע שעבר השכנים זרקו פוף ישן ומסריח של מילגה - אני רוקנתי אותו בשביל הקלקרים, למילוי בובות וכריות שאני תופרת.
כסא שיש בבתים של סבא וסבתא..
ההורים שלי מצאו זינגר עתיקה מאוד והיא קישוט מדהים בביתם.
אבא שלי מצא כבר יותר מ - 10!!! מכונות כביסה בצעידות הבוקר שלו. הוא לוקח את הזכוכית של הדלת והרי לכם קערת סלט/אבטיח/כל דבר אחר מושלמת. יש לכל אחד מאיתנו כמה כאלו בבית.
לפני חודש אהובי יצא לסיבוב הרדמה עם הקטנטן בחוץ וחזר עם מיטת נוער מעץ. עליה צייורים מקסימים של פו הדב. ללא ספק להיט.
אחי מרכיב מלתחה שלמה מסיבוב פחי זבל.

(האחיות שלי, לעומת זאת, מזדעזעות מאיתנו לגמרי).

[ילדת_טבע*]

אחי מרכיב מלתחה שלמה מסיבוב פחי זבל.
האמת, גם פה יש כמויות של בגדים אבל משום מה על זה אני אף פעם לא עוברת. תמיד יש לי תחושה שגם ככה אין מצב שאני אמצא משהו שאני מוכנה ללבוש (גם ככה כל כך קשה לי בחנויות בגדים ובכלל, אני מכירה את תושבי השכונה, כמה שהם רחוקים מהטעם שלי בבגדים!). אולי כדאי להתחיל...

[משפחת_אושר*]

ואחי הגדול, שגר בברקלי (ליד סן פרנסיסקו) מוצא כמעט כל מה שהוא צריך ברחובות. החל ממיטת תינוק ועד מקרר. לפני שנתים הם מצאו ארגו ליד פח הזבל. אם אני הייתי מוצאת כאן יאמו באמת הייתי מרגישה שזכיתי בלוטו.

[לוטם_מרווני*]

אמנות מהזבל - ומונח חדש upcycling - העלאה בדרגה מזבל למשהו שימושי - כתבה מהארץ

[א_ל_א_ן*]

בית עץ אוטנתי.
שידה מדהימה עם פיתוחים- חיברתי עליה דיקט (שקיבלתי משכן שעבר דירה) ולילדים יש שולחן כפול (שלאחרונה, אני בכלל רוצה להעביר לסלון, בשבילי)

[בשמת_א*]

אגב, אתמול יצאנו מהבית ומה אני רואה? מישהו שם ברחוב שידה קטנה מעץ, יפה-יפה, עם כמה פאות, בכל פאה דלת קטנה. ממש מיוחדת. אני בכלל לא צריכה, כמובן (רק מנסה להוציא מהבית, לא להכניס (-: ), אבל מייד חשבתי על הדף הזה ונזכרתי שכל הזמן אנשים מוציאים דברים החוצה ברחוב הזה.
כי אני גרה ליד האוניברסיטה, ובקיץ במיוחד מתחלפים הסטודנטים. המון משאיות להובלת רהיטים מגיעות, אנשים מנצלים את מעבר הדירה להיפטר מדברים שנמאסו עליהם או - מה שאני רואה בדרך כלל - שהם במצב גרוע ואין להם כוח/כסף לתקן. הם מעדיפים לא לשלם למובילים על העברה של הדברים האלה. לכן אצלנו ברחוב אפשר למצוא מציאות לעתים קרובות. במיוחד מהסוג שדורשות תיקון/שיפוץ/אוברול כללי (-:

[תמרוש_רוש]

אתם צוחקים עלי? חצי מהבית ריהטתי ככה.
(שני בתים בעצם. גם בישראל וגם פה)

מהזכרון, בשלוש שנים האחרונות:
כוננית יפהפיה
כוננית מכוערת
ספה שלושה מושבים. לקחת אותה הביתה היה סיפור שלם... בסוף שאלנו ריקשה מבחור שגר בחצר סמוכה, העמסנו עליה את הספה, וזוט הצליח לרכב עליה בלי להפיל אותה גם בסיבובים המסוכנים (פתאום כל סיבוב נהיה מסוכן...) וגם קיבל הרבה מכל הנהגים שעקפו אותו.
זוג מכנסיים
ז'קט משובח ביותר
תלת-אופן קטן, בעצם שניים. אחד לבת שנתיים ואחד לבת שלוש
שני מזרונים זוגיים
מיטה מתקפלת
פוף
כסא פיקניקים
צלחות ממש יפות
הרבה דברים אחרים שנלחקו, ונזרקו חזרה אחרי שיקול דעת
ועוד...

(בדרך כלל כשאנשים פה מוציאים דברים טובים, הם שמים אותם באיזו קופסת קרטון נקייה, וכך את לא מרגישה שאת אוספת "מהרחוב")

[אמא_של_שפן*]

לפעמים היורשים כ"כ רחוקים שהם מוכרים את הדירה ואת התכולה בלי להעיף מבט. כל כך עצוב, עם האלבומים והספרים האישיים שהיו משמעותיים למישהו, ופשוט בא איזה אחיין או נכד ובחוסר רגישות נפטר מהכל ופורט הכל לכסף.
בדיוק דיברתי על זה עם אמא שלי השבוע, כשישבנו בדירה של סבתא שלי - שעברה לאגף סיעודי - ומיינו דברים. היה לנו מאד עצוב, אבל אמרנו שזו דרך העולם, בעצם, ולאנשים שיש להם מזל יש קרובים אוהבים שמתקשים להפרד מהחפצים שלהם. לאנשים בלי מזל יש קרובים שקוראים לאחד מהאנשים ש"קונים הכל".

[א_ל_א_ן*]

שידה קטנה מעץ, יפה-יפה, עם כמה פאות, בכל פאה דלת קטנה. ממש מיוחדת. אני בכלל לא צריכה, כמובן (רק מנסה להוציא מהבית, לא להכניס happy ),
מה נגמר? לקחת הביתה בכל זאת, או השארת ברחוב?
ניחוש שלי- כן לקחת.

[ניצן_אמ*]

אתם צוחקים עלי? חצי מהבית ריהטתי ככה.
חיכיתי שתגיעי כבר!

[בשמת_א*]

מה נגמר? לקחת הביתה בכל זאת, או השארת ברחוב?
לא לא, אני ממש נחושה לא לקחת דברים שאני לא צריכה.
ולא בדקתי אם לקחו אותה, אף על פי שעבדנו בגינה (עשינו עוד ערוגות מוגבהות!).
כתבתי רק מפני שהתחלתי לשים לב שאצלנו רחוב ממש מוצלח, ואולי מישהי היתה רוצה לקפוץ לכאן לשידה הזאת (-:

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

אתן גדולות
הלוואי עלי.
נראה לי שבמושבים אין כל כך מה לאסוף )-: ביפן אספתי מכונת כביסה, וידאו.
חוצמזה, שמצאתי שם בית מלון נטוש וריהטתי את כל הבית שלי כולל בובות יפניות מחרסינה!!!

[פלונית*]

אתם צוחקים עלי?
למה צוחקים? הרי לא באמת חשבת שאת יחידת הסגולה שעושה את זה....(לא באתר כזה, בכל אופן.....).

[אמא_אינקובטור*]

שכחתי לגמרי - כשהייתי בתחילת ההריון עם הצעירה פגשתי במעלית שכנה ובידה מזרן לעגלה. שאלתי אותה היכן אפשר להשיג כזה בדיוק לעגלה של הבכורה. הסתבר שהיא בדיוק מעבירה את המזרון לתא המטען שלה, שבו יש עגלת אנגלזינה עם "אמבטית" שכיבה שהיא מוסרת. היה לא פשוט לספר על הריון שעדין לא רואים לשכנה שאני בקושי מכירה, אבל העגלה עברה אלינו ושימשה אותנו הרבה מאוד. חסכתי לי מעל 2000 ש"ח רק כי לא נעים מת מזמן.

[לוטם_מרווני*]

נזכרתי. בתחילת דרכנו כזוג אספנו מקרר תקין ועדיין קר מליד בי"ח כרמל. בעל המקרר אפילו עזר לחבר שלי להעלות את המקרר לגגון הסובארו הענתיקה. מהגגון לבית כבר הזמנו סבלים שתמורת 150 שקל סחבא אותו למעלה.
שירת אותנו נאמנה מ1995 עד 1998, וגם אז לא שבק אלא נשאר בדירה שעזבנו.
זה היה אחרי שחצי שנה גרנו בלי מקרר, עם צידנית בלבד.

[תומיקה_מיק_שועל*]

שתי דירות שלמות (ספות, שולחנון, ספריה וכו')
עציצים תמיד!
פעמיים כבר (!) נעליים במידתי ובצבע שמתאים לבגד אחר <להחליף את השם לסינ דרלה?>
בגדים
חתולים וכלבים
תינוק עוד לא, אבל אולי פעם (-;
פעם היה לי טנדר, הייתי נוסעת, רואה אמבטיה בצד הדרך - עוצרת, מעמיסה וממשיכה בנונשלאנטיות. עד שמישהו "מצא" את הטנדר ברחוב ולקח... P-:

[קט_קטית*]

בתחילת דרכנו כזוג אספנו מקרר תקין ועדיין קר מליד בי"ח כרמל.

גדול... כמו עדיין חם רק הפוך D-:

ממש קיבלתי השראה לצאת לסיבוב בשכונה של העשירים פה ליד...
יאללה לוקחת תינוק (להסוות את העגלה) ויוצאת לדרך

[ילדת_טבע*]

קטקט, רק שתדעי שאני גרה בשכונה תימנית ויש פה כאמור יופי של מציאות, את פשוט צריכה להקדים אותם, זה הכל.

[קט_קטית*]

אז ככה: מצאתי מגירות בלי שידה, כלוב בלי ציפור, דלי עם חור.
מממממ....
קטפתי קצת רוזמרין כדי לא לחזור הביתה בידיים ריקות.

[ינשופה*]

דף מקסים ומשמח, גם אנחנו מחובבי הזבל- אבל הפולנייה שבי תמיד קצת מתביישת בזה...
מה מצאנו עד היום? קשה כבר לשחזר-
אינספור בגדים ותיקים ואפילו צעצועים שעברו מיד למקום עבודתי (חצר גרוטאות היא תירוץ נפלא לאיסוף פחים)
הדום ורוד ומהמם, שטיחים, קלסרים, ספרים (כולל את "גופה של אשה-תבונתה של אשה" היקר להחריד)
ציור של גוטמן (הדפס עם חתימה בכתב ידו- הלכנו למוזיאון לבדוק את זה)
מכונת כביסה, עציצים וזה רק ממה שאני רואה מול העיניים בבית.

וטרי מהיום- שני כסאות ילדים מתוקים מעץ כמו של פעם שרק דורשים צביעה וחיזוק, חבל שהילד שלנו עוד בבטן....

[ריש_גלית*]

בתחילת דרכנו כזוג אספנו מקרר תקין ועדיין קר מליד בי"ח כרמל.
חשבתי שההמשך יהיה מצמרר (גיליתם בתוכו גופה או לפחות איזה איבר עדיין קפוא).

מה אספתי, ממה שאני זוכרת:
את כל הכסאות שלנו;
שתי כורסאות ברזל וחבלים משנות החמישים-שישים - כל אחת נמצאה במקום אחר ובשנה אחרת אבל הן נראות כמו זוג לכל דבר.
כלים יפים למיניהם;
שולחן ילדים עם מגירה דו צדדית ומשטח פורמייקה עם ציורים מתוקים של גמדים;
קופסה ללחם מפעם, מצופה אמייל לבן;
קצת בגדים, אחרי שהתגברתי על הרתיעה מלחטט בהם;
פח שחור לקומפוסט, אמנם בלי מכסה אבל עם חורים בתחתית;

תסכולים שכרוכים באספנות מהזבל:
הרבה פעמים אני עוברת ליד משהו ורוצה לקחת אבל זה כבד מדי, אני עם הילדים ולא יכולה, והבנזוג איננו או לא מוכן לשתף פעולה.
דבר שני - אני לא משפצת. אין לי כשרון וסבלנות לזה. וככה דברים שהיו יכולים לפאר את הסלון נשארים בסוף מבוישים במרפסת, וכל פעם שעוברים דירה יש ייסורי מצפון אם אני לוקחת למרות שבעצם זה עומד עקום ולא ממצה את הפוטנציאל.
אני קוראת למי שניחן בידי זהב מהסוג הנחוץ לשיפוץ כזה להציע לי עסקת ברטר הוגנת!

[חובבת_מציאות_מהזבל*]

אני חובבת מציאות מהזבל מאז שאני זוכרת את עצמי. אפילו "הדבקתי" את הוריי ב"מחלה".

שכנים ביישוב התלוננו עלינו ברווחה על הזנחה של הילדים בטענה שהם מסתובבים הרבה בחוץ ללא מעש (אנחנו בחינוך ביתי) ומחטטים הפחי הזבל

מילא. סתם מפגרים שלא מבינים כלום מהחיים שלהם.

[קט_קטית*]

זה מזכיר לי כתבה על ילדים בחינוך ביתי,
שכתבו שאת רוב בגדיהם מוצאים בזבל.
אחד הטוקבקיסטים הגיב:
לאן הגענו?!! ילדים אשכנזים מוצאים בגדים בזבל!
ואני שואלת - לאן הגענו ש{{}}נזרקים בגדים שילדים אשכנזים יכולים ללבוש בכיף
(לפני שיושבים לשולחן לנשנש געפילטע או קיגל).

[אנונימי]

ילדים אוספים מפחים בבאר שבע

מממ זאת היתה אחת מהתוכניות שלי לחופשת הקיץ של הילד שלי...

[עזה_פזיזה*]

אמנם חברנו בעיר הגדולה (תל אביב) מתהדר במציאות שוות מאד מאד, למשל סלון רטרו מדהים ביופיו (שנות ה- 50), ספריה מיוחדת במינה וכו', אבל גם אצלנו ברחובות אפשר למצוא מציאות:
שתי כונניות קש וכורסת קש מקסימה (כאלו שמוכרים בשוק הבדואי בב"ש)- נמצאו כל אחד בהזדמנות אחרת
שני שולחנות עגולים לחצר.
ארון מטבח מפח (כאלו שהיו נהוגים אצל הסבתות שלנו), שעבר טיפול עשרת אלפים כולל צביעה באדום בוהק והיום הוא ארון אמבטיה ומשמש גם כשידה הפשטה/הלבשה לתינוקי.
ביום פינוי הגזם, תמיד תמיד נעצור להסתכל מה השליכו השכנים....

[בשמת_א*]

טוב, יש הבדל בין לחטט בתוך פח זבל לבין לקחת ממה שאנשים השאירו ברחוב ללקיחה...

[ענ_בר*]

כשגרנו בירושלים היו לנו גם פחי זבל וגם חצר ענקית, וזה היה שידוך מצוין. עכשיו כשהרחקנו, הכל יותר מסובך, אבל:
מצאנו מליון עציצים,
שתי כורסאות,
שולחן של פינת אוכל שדורש תיקון, ומחכה לנו בחצר של חבר בירושלים,
אוסף של קלטות אודיו (כבר לא עימנו)
ספר רפואה ארכאי, שמשמש את בעלי, הסטודנט לסיעוד,
כיסאות לגינה,
שטיח סף,
ןבטוח יש עוד...

[ילדת_טבע*]

לפני שבועיים שזפה עיני (יום רבעי בבוקר) ג'ריקן קלקר כזה למים וצידנית פלסטיק גדולה ליד פח זבל חביב. היינו בדיוק בדרך לחוג ככה שלא היה מצב לאסוף ובניתי על זה שכשנחזור אאמץ לי את השניים זה בדיוק מה שחסר לנו לקמפינג. כשחזרנו השבלולון היה כל כך עייף ולא רצה לישון במנשא או בעגלה (גוועלט! בעגלה?! מה נהיה לך אמא???) רק במיטה בבית אז הוא צרח לו שם על הגב שלי (מעדיפה שיבכה על הגב מאשר בעגלה כמובן, אפילו אם זה מזמין ממש אש כבדה לכיווננו) ולחלוטין שכחתי מהכבודה כשהגענו הביתה נזכרתי והתבעסתי. זה לא היה שם כבר בערב. שויין.
היום בטיול הבוקר שלנו מצאתי ג'ריקן כזה אחר. עכשיו אני מחכה ליקום שיחזיר לי הזדמנות על הצידנית...

[פלונית*]

מעדיפה שיבכה על הגב מאשר בעגלה כמובן, אפילו אם זה מזמין ממש אש כבדה לכיווננו
משטרת באופן כבר הלכה לישון, זה בסדר, אפשר גם בלי המשפטים האלה בסוגריים.....

[בלה*]

איזה קטע!
אתמול ראיתי את הדף לראשונה ולא היה לי מה לתרום כי אף פעם אין לי איך לקחת כל מה שאני רואה זרוק כאן ברחובות. איך אני אעמיס מיטה?! בתא המטען של המשפחתית שלנו?! אז פעם באמת הצלחתי לדחוס לאוטו שני מזרונים שאנחנו נהנים מהם מאוד, אבל זהו.
והיום! לא תאמינו! אפילו לא טרחו לקחת עד הפח! שתי כורסאות קטנות, נמוכות כאלה, כחולות. הכריות אומנם קרועות אבל ניתנות לתיקון, קצת צבע ויש לנו רהיט שווה ביותר! (לקחנו רק אחת כי השנייה היתה שבורה וגם האחת בקושי נכנסה לאוטו ועוד יותר בקושי יצאה ממנו.....)

[בונבון_ופרח*]

לפני שבוע - אחד הגנים לידנו עשה סדר של סופשנה וזכינו למצוא שני מכלים מלאים בלגו ומגה בלוקס( הגדולים). הילדה בטוחה שקניתי רק בשבילה ופשוט לא מוכנה להפסיק לשחק בהן..השכנים כבר התרגלו לראות אותי מציצה או קופצת לכל פח אשפה מלא...

[אמא_של_שפן*]

אתמול הלכתי לחדר הפחים של הבניין שבו נמצאת החנות שלי, ומצאתי סטנד גבוה ויפיפה לדיסקים, ממתכת ועץ, במצב מעולה. תיכף אמרתי לעובדת שלי שבדיוק עוברת דירה והיא רצה להביא, אושר גדול מאד.
וזה אחרי שהכרתי לה את אמא שלי מה שהביא א' לאהבה גדולה, ו-ב' לזה שאמא שלי סוף סוף נפטרה מחלקי הרהיטים שאחי השאיר והבטיח יום אחד לפנות, בעוד שלבחורה החמודה מאד יש עכשיו דירה מרוהטת לחלוטין באדיבות בית הורי, כולל בסיס למזרון, שולחן כתיבה וכורסה נוחה בטירוף.

[אמא_של_שפן*]

והיום עשיתי סדר במדפי הספרים, ואחרי שקרוטונית בחרה לה כאוות נפשה נשארו עוד כשלושים ספרים שיונחו על הגדר הערב, לתפארת מדינת ישראל ומלקטיה. לא מבינה אנשים שזורקים ספרים.

[רעות_וצליל*]

במקרה פתחתי בערוץ 8 - סרט ישראלי - "תעלומה במכולה ירוקה"
"האם לחיינו יש משמעות כשאף אחד לא זוכר אותנו או את מה שעשינו? בפח האשפה נמצאה ערימת מסמכים וצילומים משפחתיים של משפחה שנפטרה. (פסטיבל הקולנוע הבינל"א בירושלים 2008)."

מישהו מצא סרט בזבל!!

[בשמת_א*]

יותר נכון, מצא מסמכים וצילומים, עשה תחקיר ויצר מזה סרט. (-:

[אילה_א*]

טוב גם אני ריהטתי דירות שלמות מהזבל
וגם הנחתי ברחוב מספיק דברים לאנשים אחרים לרהט דירות שלמות אבל יש כמה מציאות שאני חייבת לספר עליהן
הראשונה מנורה עומדת ענקית של המעצב טל גור שנמכרת בכמה אלפי דולרים בחנויות והיא יפהפה כולם שואלים אותי עליה ואני נהנית לספר שנמצאה בזבל
מכונת כתיבה עתיקה
אקדח עתיק (תלוי אצלי על הקיר ותמיד מערכה ראשונה)
עגלת שוק
הצמח הכי יפה בגינה שלי
הצמח הכי יפה בבית שלי (שניהם בעציצים)
תבנית אפיה למאפינס (שבאמת רציתי)
כוסות של טמפו עתיקות שכולם רוצים לגנוב לי
כסא קש מעולה
כמובן שכל הבגדים שלי
(חוץ מאלה שהחלפתי בהחלפות עם והם של ענת ב פ)
זהו זה לדעתי הדברים הכי שווים
וגם ציוד לתינוק כסא אוכל שהופך לאוטו
ועריסה שעוברת בין גיסתי לאחים שלה וכבר לנו בה יותר מעשרה ילדים מאז שהיא שלי
זהו ליל מנוחה
מחר אזכר בעוד דברים שראוי לכתוב עליהם

[תמרול_ה*]

זה מזכיר לי את "יום הזבל הטוב" ביפן, שבו כולם משאירים את הדברים הטובים והאיכותיים והיפהפיים שהם לא צריכים על המדרכה, בצורה מכובדת, עם קופסאות לקחת, ועושים מקום בבית הקטנטן שלהם (על פי רוב, בטוקיו), לכל הדברים היפהפיים והמדהימים החדשים שהם קנו...
ואיך ממש ריהטנו את הבית בכל מה שמצאנו: טלויזיה, צלחות, סיר אורז מעולה עם קימוט קל, דונאבה (סיר בישול איטי מחרס), אופניים כמובן.

[אחות_של_המחליף*]

זה מזכיר לי שפעם שמתי תנור אפיה, שהיה תקין אך לא בשימוש מפאת מראהו החיצוני, ליד איזה פח אשפה ושמתי עליו פתק שהוא תקין ומחכה לבית חם ואוהב..
שניה אחרי שניכנסתי לרכב ראיתי אישה מגיעה ומסתכלת בעניין.

אותי קצת מגעיל להשתמש בדברים של אחרים, אבל זה יופי של מיחזור!
מקנאה בכן

[אילה_א*]

מגעיל ?
אותי מגעיל הרבה יותר להשתמש במשהו חדש
שאף אחד לפני לא אהב ולא היה לו אכפת ממנו ולא קרא לו בשם ולא חווה איתו כלום
(יש לי ספה חדשה בבית וביום שהיא הגיעה אמרתי לחברים תבואו נעביר ערב על הספה שיהיו לי זכרונות ממנה )
והיחידים שנגעו בו זה פועלי יצור סיניים שלא חיבבו אותו
זה לא מיחזור זה שימוש חוזר אבל גם זה יותר טוב מסתם לזרוק לזבל
ובעניין רשימת הדבריםה שווים שמצאתי אז שכחתי שנים חשובים אחד שרשרת חדשה עם תו מחיר של מיכל נגרין (לא זול בכלל מסתבר)
והשני דמויות שהיו חסרות לי לאסוף שחודשים לפני כן הייתי חולמת שאני אמצא אותם פשוט מצאתי שקית מלאה (ברחוב לידי)
פעם אחרונה שבדקתי בקטלוג הן היו שוות 25 יורו כל אחת (היו שם יותר מ30)

[אנטוניה*]

זה לא מגעיל. בשבילי זו הנאה, והדברים המצואים גם מוסיפים לווית חן לבית בהשוואה לדברים מייצור המוני. למרות שגם למצוא משהו מאיקאה נניח, בהחלט מקובל עלי

[רוקדת_לאור_ירח*]

זה לא מגעיל.
באופן אישי ממש קשה לי לקנות חדש. יצא לי פעמים ספורות אבל אלה הרהיטים הכי חסרי ייחוד ואופי שיש לי בבית, ייצור המוני ופחות כיף. ממש לא אוהבת חדש, גם בבגדים. היוצא מהכלל היחיד זה נעליים, שאני אמנם מתקשה לקנות אבל מעדיפה חדשות.

[אילה_א*]

נכון נעליים ישנות זה אפילו עבורי טו מאץ
מעניין למה
כאילו נעליים הן אינטימיות כמו תחתונים ?(שגם אותם אני מוכנה רק חדשים )

[אמא_אינקובטור*]

בונוס חינם של חפצים previously loved: אין אריזות. אין קרטונים, ניילונים, פלסטיקים, אזיקונים שמצמידים לקרטונים ולפלסטיקים. אין כמויות שממלאות את פח המחזור שלי ובעיקר הרגשה טובה שלא בוזבזו כאן משאבים יקרים.

[רחל_אש*]

דף אחלה.
באמת הגיעה הזמן שמישהו יפתח דף שכזה.
אני שנים מביאה הביתה דברים מליד הפחים.
בימבה בגדים ארון רהיטים צעצועים ועוד הרבה דברים.
תמשיכו כך שיהיה פחות זבל בעולם שסתם עומד במזבלה.

[פלוני_אלמונית*]

יש חומרים שהם מגעילים כשהם מתיישנים. כשגרתי בשכירות בדירה "מרוהטת" הייתה לי ב"סלון" ספה ישנה ומרופטת. אחרי כמה ימים של מגורים בדירה הבחנו בריח לא טוב כל פעם שנכנסנו הביתה. בסוף התברר שהספה היא מקור הריח. ניקיונות של הריפוד מבחוץ לא עזרו, אז הוצאנו אותה החוצה.
אם מישהו אסף אותה, אני רק מקווה שריפד אותה מחדש.
לא יצא לי אבל הייתי מוכנה לאסוף משהו מפלסטיק (נניח, עציץ או כוננית) שאפשר לנקות, או משהו מעץ שאפשר לצבוע.