מידע ושיתוף בענייני צניחת רצפת אגן

[תמי*]

תודה ששיתפת

[פלוני_אלמונית*]

קרה לי עכשיו משהו מפחיד בגוף, מאוד לא צפוי. ישנתי (מן הסתם, תראו מה השעה) ופתאום השתנתי במיטה.
קמתי כמו מתוך חלום והרגשתי שאני עושה פיפי. בעצם הרגשתי שיורדים לי המים, זה היה בדיוק אותו דבר. אבל אני לא בהיריון! אני שלושה וחצי חודשים אחרי לידה! זה הרגיש בדיוק אותו דבר כמו בתחילת הלידה האחרונה שלי.
קמתי מיד מהמיטה תוך כדי שהפיפי ממשיך לנזול, בכמות גדולה מאוד. נעמדתי. כבר הייתי ערה, בהלם. והוא המשיך לרדת . הרגשתי אותו באצבעות והרחתי - נראה לי שזה פיפי. מה זה כבר יכול להיות?)
זה המשיך לטפטף עוד קצת ואז התחלתי לנגב והלכתי לשירותים. שם ישבתי על האסלה ועשיתי עוד פיפי (ניסיתי לעצור באמצע ולא הצלחתי, פעם ראשונה שזה קורה...).
כשהתעוררתי לא הרגשתי לחץ בשלפוחית, פשוט נזילה אינסופית.

עכשיו נלך אחורה.
אחרי הלידה הרגשתי שמשהו ברצפת האגן לא במקום. הלכתי ליעל. אמרה שיחסית מצבי בסדר (שלוש לידות, תינוקות גדולים, מרווחים צפופים). אבחנה צניחת שלפוחית השתן, לא משהו היסטרי.
נתנה לי כמה תרגילים. אני מודה שאינטנסיביות החיים לא נתנה לי מקום להם. לא עשיתי כלום. זה היה לפני חודשיים.
אבל מה זה?!? יכול להיות שמצבי החמיר מאז שהייתי אצלה? יכול להיות שרק עכשיו הצניחה כל כך נוראית עד שאני משתינה באמצע הלילה במיטה?
אני ממש מיואשת ובעיקר מפוחדת.

עוד קצת פרטים (קצת מביכים): בחודשיים האחרונים הייתי מודעת לבעייתיות במקום ההוא ושמתי לב לכמה דברים. בזמן סקס קיימת אי נוחות באזור. בזמן פלוצים, האוויר עובר דרך הפות, כמעט תמיד.
תמיד הייתי מפליצנית לא קטנה... והיום, כמעט כל פלוץ יוצא מקדימה כשאני בזמן ישיבה או שכיבה. מוזר והרגיש לי קשור.

אשמח מאוד לתובנות ואולי רק לתמיכה

מנסה לחזור לישון.

[אום_שלום*]

יקירה, כפי שאני מבינה ממה שאת כותבת מדובר באמת בחולשה גדולה של שרירי רצפת האגן האראיים על הסוגרים.
אם עברו שלושה חודשים מהלידה ולא תרגלת את התרגילים שיעל נתנה לך יתכן מאוד שהמצב החמיר.
מה שקרה באמת נשמע מאוד לא נעים, אבל את בהחלט יכולה לשפר את מצבך על ידי תרגול.
א. אולי כדאי ללכת שוב להתייעצות עם יעל.
ב. לחפש מורה טובה ליוגה נשית שמכירה היטב את העבודה עם קרקעית האגן וללכת לכמה שיעורים פרטיים ו/או שיטת פאולה.
@}

[ההולכת_בדרכים*]

מה ש אום שלום כתבה...
לכי שוב לאבחון כי יכול להיות שהמצב החמיר וכדאי להיות עם יד על הדופק.
וגם תתחילי לעשות תרגילים, אין ברירה...
ואם קשה לך להתמיד לבד (מסיבות מובנות), באמת שווה להצטרף לקבוצת יוגה נשית או פאולה שתתן לך מסגרת מתאימה לעניין.

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

לבמבוק תודה רבה על פתיחת הדף, כמו כן תודה לכל מי שמשתפת.@}

גם לי יש בעיה ועדיין לא ברור לי מה קורה...

ילדתי פעמיים בקיסרי. בראשונה הכל עבר חלק הבטן חזרה להיות שטוחה והיה קל.
אחרי הלידה השניה שהייתה לפני שלוש וחצי שנים, חמישה חודשים הרגשתי כאילו משאית עברה עלי (-:. התקשיתי מאוד בשירותים.
היו לי כאבים וקושי לעשות גם קקי וגם פיפי.
איזור הניתוח שנחתך פעמיים לא חזר לעצמו. נשאר לי שם מעין כיס כזה של רפיון. רופא כירורג אמר לי שזה רפיון של השרירים שם.

והנה בראש השנה חזרתי מכמה ימים שלא הייתי בבית והייתה לי עצירות אימתנית. כזאת שקרתה לי לפני כן אולי עוד פעמיים בחיים.
מכיוון שיש לי רגישות בפי הטבעת ופחדתי שזה יעורר טחורים, נורא רציתי שכבר יצא, כי פי הטבעת היה תחת לחץ..בקיצור לחצתי מאוד.
אחרי זה היו כאבים בבטן תחתונה וחשבתי שאלה כאבי מחזור.
בינתיים נגמר המחזור והמשיכו כאבים. זה מעין שורף כזה באיזור הניתוח מבפנים.
חוץ מזה ככל הנראה יש הפרשה מימית.

הייתי אצל גינוקולג תורן ברפואה דחופה (רופאת הנשים שלי בחופשה), הוא אמר שמבחינתו הכל תקין אצלי מבחינה גניקולוגית. אם יימשכו הכאבים
שאלך גם לגינקולוגית שלי כשתשוב מחופשתה.

הכאבים קצת פחתו והם הופיעו בעיקר במאמץ.
האם מישהו מכיר את התופעה? האם יש לזה קשר לדעתכם עם צניחה כלשהי?

[אפרת*]

הי לכן פלונית , ונקודות ורודות אגדיות,
אני בדיוק מחפשת תלמידות לסטג' שאני עושה בשיטת פאולה. אשמח לדבר אתכן.
פלונית יקרה, לא נעים אבל אל תבהלי. באמת זה נשמע כמו חולשה מאד גדולה בשרירי רצפת האגן ואולי החמרה בצניחה. לשיטת פאולה יש הצלחה רבה בעזרה במצבים כאלו. ואת, מנוקדת ורדרדה, אולי הכאבים הם פשוט מהמאמץ ובכל מקרה כדאי ללכת לגניקולוגית. אין לי מספיק פרטים כדי לדעת אם יש צניחה אבל על פניו נראה שיש גם קצת החזקת יתר . כמו כן, כשיש עצירות הדבר הכי גרוע לעשות זה ללחוץ, הלחץ שאת מפעילה יכול לגרום לטחורים יותר מכל לחץ של העצירות. אולי את צריכה יותר את תרגילי פאולה להרפיה. לפחות בשלב הראשון, ובמקביל חיזוק שרירים.
בהצלחה לשתיכן.
אפרת - 054-4610922

[אום_שלום*]

הי ניקודית, לדעתי קודם כל אבחון אצל פיזיוטרפיסטית של רצפת אגן. גיניקולוגים לא יודעים לאבחן דברים כאלה

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

תודה לכן אפרת ואום שלום @}

[פלוני_אלמונית_נוספת*]

אני בדיוק מחפשת תלמידות לסטג' שאני עושה בשיטת פאולה. אשמח לדבר אתכן.
אפרת,
היכן את ממוקמת?

[אפרת*]

אפרת, היכן את ממוקמת?
עד אמצע נובמבר בתלמי אלעזר ליד פרדס חנה ואחר כך בזכרון בנוה שרת - גם ליד פרדס חנה:)

[נטעי*]

מישהי מכירה שימוש במשקולת וגינלית לחיזוק רצפת האגן?

[אום_שלום*]

מכירה, לא התנסיתי בזה באופן אישי.

[גילי*]

הי במבוק, תודה על השיתוף החשוב. הייתי שמחה אם תכתבי פה את שם המטפלת שלך והאשור בו היא מטפלת.
אני מתמודדת כבר כמה שנים עם חולשה ברצפת האגן, אף שהייתי אצל פיזיותרפיסטית ואשמח על ניסיון לעזרה לא רפואית קודם.

[נטעי*]

השאלה היא האם מומלץ להשתמש בזה בכלל?

[גם_כן_עוד_אחת_ביישנית*]

ומה עם כאלה שלא מוכנות לבדיקה פנימית? יש מצב לאבחון מצב רצפת האגן וצניחות, או שנסחפתי?

[אום_שלום*]

אבחון מדוייק מצריך בדיקה פנימית.
אבל לעבוד על חיזוק וייצוב השרירים אפשר בכל מקרה. תמיד עדיף אבחון אם יש חשד לצניחה.

[גם_כן_עוד_אחת_ביישנית*]

ממש לא נעים להפליץ בלי שליטה ולהחשב לגסת רוח ולא מתחשבת.
וואו לא ידעתי שזה קשור?!
זה אומר שיש לי צניחה?

[גם_כן_עוד_אחת_ביישנית*]

אום שלום, תודה!
קראתי את הדף כולו והחלטתי לקבוע תור ומייד.
את יודעת כמה משלמים על מפגש כזה? להכין את הכיס ואת הלב...

[בתנועה_מתמדת*]

לביישנית-
עד כמה שידוע לי, נכון ללפני כחצי שנה, יעל שוראקי הייתה לוקחת 350 ש"ח לפגישה. (ושווה כל שקל (-:)
סכום לא גדול בהתייחס למקצוענות שלה - בטח אם תשווי את זה לביקור אצל פרופסור מומחה למשהו אחר.
בהצלחה@}

[ההולכת_בדרכים*]

עד כמה שידוע לי, נכון ללפני כחצי שנה, יעל שוראקי הייתה לוקחת 350 ש"ח לפגישה. (ושווה כל שקל happy)
וגם חשוב לציין שהרבה פעמים לא צריך תהליך ארוך של הרבה פגישות כדי לשפר מצב באופן משמעותי, כך שזה בוודאי משתלם.
אפילו רק אבחון חד פעמי יותר טוב מלא כלום.

[פלונית*]

תודה על התגובות.
משהי יודעת אם יש החזרים מכללית מושלם? התקשרתי לקו המידע שלהם ולא הבנתי כלום ממה שבלבלו שם במוח...

[ביצה_עלומה*]

אפשר ללכת אליה גם בהריון? או שכדאי להמתין וללכת אחרי הלידה? תודה

[אום_שלום*]

אפשר ללכת אליה גם בהריון? לדעתי אפשר ורצוי אבל אולי תתקשרי ותבדקי.

[ההולכת_בדרכים*]

אפשר ורצוי
לגמרי!
כחיזוק האיזור לקראת הלידה והכנה ללידה פיזיולוגית

[אימא_טרייה_פלוס*]

הנה עוד דף שאני מרגישה שכתבתי בעצמי.
גם אני מטופלת של יעל שוראקי. כבר מתחילת ההריון האחרון, ובעוד שבועיים, היא פוגשת אותי עם הקטנטנה שלנו....
היא מצוינת, ומדריכה הריוניות לקראת לידה פיזיולוגית. לוקחת 400 ש"ח.
אין לה זמן, יש לזמן תורים לכמה חודשים מראש. אני קבעתי תורים לכל ההריון מראש.
והיא אחת ויחידה בארץ, אין עוד מישהי שעושה אוסתיאופטיה עם פיזיותרפיה של רצפת אגן.
וחבל.
יש לה המון ידע שילך לעזאזל כשהיא תפסיק לעבוד ולא קרוב היום.

אני חייבת להודות, שלאחר לידה שלישית משכב לידה זה בלתי אפשרי. יש לי גם צניחה קלה של השלפוחית+בריחת שתן וגם היפרדות שריר רצינית, ויעל לבד לא תוכל לעזור לי, כיוון שצריך לעבור שיקום יום יום.

[פלונית*]

למי עלי לפנות לאבחון של המצב לאחר לידה? ממי מתחילים?

[נינה*]

איפה את גרה ?

[אמ.*]

קבעתי לי תור ואני רוצה להגיע הכי מוכנה שיש כדי לנצל כל דקה אצל יעל שוראקי.
בתחילת הריון.
מה יש להתכונן?
ועןד שאלה, כל פגישה אצלה עולה 400 ש'? או שרק הראשונה/אבחון?

[במבוק_במבוק*]

שלום, זאת אני שפתחתי את הדף.

החלטתי שמתאים לי בשלב הזה להיות אנונימית (מעבר לכל אלה שליוו כאן וקראו וכו'...). לדף יש חיים משלו, כשפתחתי היה נראה היה לי חשוב לכתוב בניק שלי, כחלק מהמסר שצריך לדבר על זה. אבל עכשיו, כבר לא בא לי. ועם זאת - הדף קיים ונראה לי שיש לו תפקיד...

אני בעצמי דווקא עכשיו בתקופה לא כ"כ טובה מבחינת הרצפת אגן. התינוקת (בת שנה + 8) כבר כבדה, וזה בהחלט משפיע. לפני שבועיים הפסקתי להיניק, כי פתאום נזכרתי שזה יכול לעזור (היה לי קשה נפשית להפסיק, אבל זאת לא היתה הסיבה הבלעדית). עכשיו, כשערכתי, ראיתי שכתבתי שצפויה הקלה כמה חודשים אחרי ההפסקה, כך שיש למה לצפות זה נורא מדכא להיות במצב לא-משהו, בעיקר אחרי שמתרגלים לחיות ממש בלי השפעה של העניין הזה. אז זה מבאס. מצד שני, כשהפעוטה תגדל ותזדקק פחות לטיפול ונשיאה וכאלה, אני בטוחה שישתפר שוב. וגם אולי לפני... ? אני מקווה...

[גםאני*]

בעקבות הדף החשוב הזה, הגעתי לקלודין הטב. אני מתרגלת אצלה מול מכשיר הביופידבק.
אני משתדלת לתרגל בבית, אך עדיין לא הטמעתי את הכיווץ של האברים והעלאתם בזמן הרמה או מאמץ. אני מניחה שזו כבר עבודת מודעות.
מה שכן, חייבת להגיד שהצניחה גורמת לי לאי נעימות בנרתיק. בימים שזה צונח יותר, אני ממש יכולה להרגיש את זה 'בין הרגליים'.
וביחסי מין, עולה בי בושה כשיש מגע בנרתיק עם האצבע או אוראלי. מה שמציץ לי החוצה לנרתיק זה החלחולת (רקטום), וזה מבאס אותי.

רציתי לדעת האם יש נשים שזה נעלם להם לגמרי בעקבות התרגול? (כלומר הצליח לעלות למעלה חזרה)
ותודה על הדף החשוב הזה

[גברת_האריס*]

אני מתרגלת פאולה. ופילאטיס. פילאטיס 2 פעמים בשבוע ופאולה רוב הזמן.
הכל במקומו מונח.
הוספתי לתרגילים גם כדור/ביצה סינית. אפשר לתרגל פעם ביום, לפני השינה / יחסי המין. זה גם נעים מאוד וגם מחזק מאוד. אבל לא כשאת מיד אחרי צניחה, אלא כשהכל במקום ואת רוצה לחזק עוד.
עוד דבר שמאוד שיפר לי את השליטה על השרירים של רצפת האגן זה השימוש במונקאפ. בווסת כמובן. בעזרת שרירים בלבד אני יכולה למקם אותו במקום או להוציא אותו החוצה. גזרתי את הצו'פצ'יק עד הקצה ורק שרירי הואגינה ממקמים אותו החוצה. וגם זה מאוד נעים:-)

[מיה_גל*]

מנסיוני, גם כמטפלת ברפואה סינית וגם כמורה לטנטרה וגם כעוסקת במיניות באופן כללי, הביצה הסינית מאד מאד יעילה, גם כטיפול בצניחה כשהיא כבר קיימת וגם כמניעה.
מזמינה אתכן להכיר את מיאה הטבעית והמופלאה.
בברכת בריאות רצפתית מצויינת,
מיה

[גםאני*]

מזמינה אתכן להכיר את מיאה הטבעית והמופלאה.
האמת שכבר הסתכלתי. אבל התייעצתי עם קלודין שלא המליצה בשלב זה.
אולי בגלל ש זה גם נעים מאוד וגם מחזק מאוד. אבל לא כשאת מיד אחרי צניחה, אלא כשהכל במקום ואת רוצה לחזק עוד.

[גברת_האריס*]

כשהייתי בצניחה, התרגול הזה לא התאים. הוא היה חודרני מידי. מה שעזר לי היה ללמוד ולתרגל בשיטת פאולה. למדתי אצל עדה קורן במושב היוגב. לקחתי סדרה של 8 מפגשים, והכל חזר למקומו. בכלל פאולה זה עניין מרגש. כמה פשוט ככה יפה.

[ציל_צול*]

לא מצליחה להשיג את קלודין להטב. אולי למישהי יש מספר מעודכן שלה?
וגם - האם זה נכון שהיא מקבלת בהסדר עם קופות החולים? ואם כן, אז אילו קופות?
תודה מראש. אפשר לענות לי גם בדף בית.

[עשב_השדה*]

בכלל פאולה זה עניין מרגש. כמה פשוט ככה יפה.
נכון נכון(-:

[הריונית_חדשה*]

אשמח לשמוע המלצות למניעת צניחות
עכשיו בשבוע 23 הריון ראשון
קראתי את הדף ומאוד מעניין אותי אם יש למישהי המלצות מה כדאי לעשות במהלך ההריון כדי לחזק את השרירים או אולי משהו אחר כדי למנוע צניחות
הבנתי שביצה סינית לא מתאים לתקופת ההריון

[גברת_האריס*]

הריונית חדשה, פילאטיס. והכי חשוב- לא ללחוץ בשירותים. ללמוד ולהכיר את תנועות הפנים שעוזרות לך לשחרר בלי ללחוץ. מצמוצים, פתיחת פה, שירה, חיוך, וכו'. נסי ותהני. בלידה- לא ללחוץ! להיפך, לשחרר.

[אום_שלום*]

מעניין אותי אם יש למישהי המלצות מה כדאי לעשות במהלך ההריון כדי לחזק את השרירים
יוגה להריון כמובן!

[במבי_ק*]

ולנוח ממש ממש אחרי הלידה, לא לתת להורמונים לשקר (הם שקרנים!), להיות בהיי בערסל, בספה, במיטה, על הדשא - מה שעושה לך את זה.

[עשב_השדה*]

הריונית
אני באמת חושבת ששיטת פאולה חשובה גם לקראת הלידה וגם לאחריה
עניין המניעה הוא קצת טריקי כי יכול להיות למשל שהכל יהיה נהדר ואפילו הלידה מהירה, ובכל זאת יכולה להופיעה צניחה מכל מיני סיבות , גנטיקה(מבנה), לידה מהירה מידי" תינוק גדול מאוד" ג'דאיות יתר,(כלומד תחושת הכל עלי ואני יכולה במקום משכב לידה) לידה מתארכת, ועוד
תרגול מקדים מפחית את הסיכוי לצניחה, זה לא פותר אף אחת מתרגול אחרי הלידה וממנוחה מכוונת והעלאת האנרגיה הרגשית במכוון ,
מאחלת לך כל טוב
.........

[מיה_גל*]

_האמת שכבר הסתכלתי. אבל התייעצתי עם קלודין שלא המליצה בשלב זה.
אולי בגלל ש זה גם נעים מאוד וגם מחזק מאוד. אבל לא כשאת מיד אחרי צניחה, אלא כשהכל במקום ואת רוצה לחזק עוד._

יש לי כמה וכמה מטופלות שהתחילו להשתמש במיאה, ולתרגל בעזרתה, ממש בזמן צניחה, והשיפור היה עצום.
אני מניחה שהתחושה של כן או לא מיד אחרי צניחה היא מאד סובייקטיבית.

[הריונית_חדשה*]

תודה על העצות:)

[תמרוש_רוש]

מה כדאי לעשות במהלך ההריון כדי לחזק את השרירים או אולי משהו אחר כדי למנוע צניחות
ללכת לפיזיותרפיסטית של רצפת האגן ולשאול אותה בדיוק את זה
היא תראה לך הכי טוב איך ומה.
ואז: ללכת אליה שובפעם אחרי הלידה, כמה שיותר מוקדם.
נראה לי הכי טוב, הכי בטוח, ו... הכי זול.
גרם של מניעה שווה קילוגרם של תרופה.

[תמרוש_רוש]

הייתי היום אצל פיזיותרפיסטית של רצפת האגן. שנתיים וחצי לאחר הלידה.
למה, למה לא הלכתי אליה עוד הרבה קודם, אני לא יודעת. שוין. עדיף עכשיו מאשר אחרי ההריון הבא.

כמה פנינים שליקטתי ממנה:

• משכב לידה, משכב לידה, משכב לידה. 40 יום של מנוחה מקסימלית (במבוק כבר אמרה , אבל זה כזה חשוב שלא מזיק להגיד חמש פעמים)

• לבקר פיזיו-ריצפת-אגן, פק"ל אחרי הלידה, ובטווח של ארבעים יום מהלידה. צריך או לא צריך (תמיד צריך). ב- 40 יום הראשונים לאחר לידה יש הפרשה מוגברת של הורמוני גדילה, שמאפשרים החלמה מיטבית - אם מנצלים אותם נכון.

• הנקה בשכיבה!!! בישיבה כמעט כל משקל הגוף (מינוס הרגליים, אבל פלוס התינוק) יושב על רצפת האגן ומעמיס עליה. הנקה בשכיבה היא MUST, וצריך ללמד וללמוד אותה כמה שיותר מוקדם.

עוד פנינה (אני משתדלת לתרגם מאנגלית):
הבעיה שלנו היא שאנחנו מעבירים תפקודי גוף בסיסיים לרהיטים, נותנים להם לעשות בשבילנו את העבודה. אנחנו יושבים יותר מדי, ומחלישים בכך את השרירים שלנו. הבן שלך כורע באופן יפהפה, נכון? עד גיל שמונה כבר תהיה לו בעיה רצינית לעשות את זה - בגלל הכסאות.
(כבר הרבה זמן שאני מתעבת כסאות, מרגישה שהם רעים-רעים, אבל עוד לא מצאתי איש מקצוע שיתמוך בתחושה הזאת. אולי מצאתי אותה סופסוף?)

[תמרוש_רוש]

אוי, כמה שאני למדתי.

אז ככה:

פיפי ורצפת האגן

מאוד אופייני לתרבות שלנו ללמד בנות בייחוד ללכת לשירותים עוד לפני שהן צריכות. כי אחר כך נוסעים / נכנסים לשיעור / עסוקים / משהו אחר.
או ללכת לשירותים עם תחושת המלאות הראשונה.
וזו טעות.
נכון שלא טוב להתאפק יותר מדי. אבל גם להתאפק פחות מדי זה לא טוב.
למה? מפני שאז שרירי הרצפה לא לומדים ולא מתרגלים נשיאת משקל (=את משקל השלפוחית)
צריך להניח לשלפוחית להתמלא במידה מסוימת, ורק אז לרוקן אותה.
ועוד: בשעת ריקון שלפוחית מלאה, השרירים עובדים נכון יותר מאשר כשהם צריכים ללחוץ ולרוקן שלפוחית ריקה מדי.

הפיזיותרפיסטית שלי הסבירה לי, שהשתנה טובה צריכה להכיל בין 250-500 מ"ל.
פחות מזה - פחות מדי.

(אמשיך אחר כך)

[אום_שלום*]

צריך להניח לשלפוחית להתמלא במידה מסוימת, ורק אז לרוקן אותה.
מפני שאז שרירי הרצפה לא לומדים ולא מתרגלים נשיאת משקל
נכון מאוד, וגם המוח מקבל מסר מוטעה של: השלפוחית מלאה, כשהיא בעצם לא ואז הקשר העצבי בין המוח לשלפוחית משתבש ואנחנו בעצם מתחילות להרגיש את הלחץ של שלפוחית מלאה הרבה לפני שהיא מתמלאה וחוזר חלילה.
אני מייעצת לנשים שמרגישות שהן צריכות להתרוקן לעיתים תכופות (בין היתר גם בהריון) לדחות קצת את ההליכה להשתין, כל פעם בכמה דקות ואז לאט לאט המצב משתפר ותהיה פחות תחושת לחץ.
ובהחלט לא ללכת סתם כי אחר כך נוסעים / נכנסים לשיעור / עסוקים / משהו אחר.
זה הרבה בראש, אם לא נלחצים מהצורך להשתין לומדים להתאפק בקלות לאורך זמן (לא להגזים כמובן). אני אפילו עכשיו בשבוע 40 להריון יכולה להתאפק די הרבה זמן.

[תמרוש_רוש]

הפיזיותרפיסטית שלי הסבירה לי, שהשתנה טובה צריכה להכיל בין 250-500 מ"ל.
פחות מ- 250 - פחות מדי.
יותר מ- 500 זה יותר מדי! ולא טוב להתאפק בשלב הזה.
שלפוחית בוגרת בריאה צריכה להתרוקן בין 5-6 פעמים ביום. לא הרבה פחות, ולא הרבה יותר.

כשהגעתי לפיזיו שלי, דבר ראשון היא שלחה אותי לעשות מעקב שתיה ושלפוחית. לרשום את הזמנים ואת הכמויות.
התברר שאני הולכת לשירותים אולי 13 פעמים ביום. והרבה פעמים יוצא לי 150-70 מ"ל. בערבים אפילו פחות.
הנקודה החיובית היתה שפעם ביום, בערך, כן יוצא לי פיפי "בריא", של 300-350 מ"ל. סימן שהשלפוחית יכולה לעמוד במשימה.
עכשיו הייתי צריכה לשנות את ההרגל. כי זה היה בעיקר הרגל ובעיקר בראש.

הטיפים שעזרו לי היו:

• האם אני באמת צריכה ללכת לשירותים? מתי הלכתי בפעם האחרונה? מה שתיתי מאז?
• בעבודה: כשאת צריכה לעשות הפסקה - צאי להפסקה. צאי החוצה, תאכלי, תשתי, דברי עם חברות. אל תלכי לשירותים כדי לנוח.
• להעסיק את עצמך במשהו אחר ולא לחשוב על פיפי.
• כשעולה הצורך אבל מוקדם מדי: לתמוך ברצפת האגן עם היד. לחץ עדין.
• להפסיק ללכת לשירותים עם הבן שלי. זה הרגל שטיפחתי איכשהו (לפעמים הוא היה מסכים ללכת רק אם אני עשיתי את זה קודם...) ולא הועיל לרצפתגן שלי בכלל.

גיליתי, שהשלפוחית מאותתת "יש פה משהו" בערך כשהיא שליש מלאה. אם אני לא מתייחסת לזה, התחושה נעלמת, ומופיעה שוב כשהיא 2/3 מלאה או מלאה. ואז זה הזמן ללכת.

אום שלום, תודה על ההערה הזאת:
אני מייעצת לנשים שמרגישות שהן צריכות להתרוקן לעיתים תכופות (בין היתר גם בהריון) לדחות קצת את ההליכה להשתין, כל פעם בכמה דקות ואז לאט לאט המצב משתפר
באמת תהיתי מה אפשר לייעץ לנשים שבאמת לא מסוגלות להחזיק יותר מאשר, נניח, 200 מ"ל. מה שכתבת ממלא את זה בדיוק.

תוך שבועיים כבר הרגשתי הבדל.
ההרגל עדיין קיים, אבל כבר לא כל כך אוטומטי.
ופתאום יש לי חופש! אני לא צריכה ללכת כל כך הרבה!
זה כיף.

המעניין הוא, שהפיזיו שלי ישר התחילה עם אופטימיזציה של השתנות, לפני שהיא בכלל הסתכלה בעצמה על שרירי רצפת האגן שלי.

עוד משהו שאהבתי: היא עדיין לא אמרה לי מילה אחת על תרגילים.
המסקנה שלי: אופטימיזציה של הרגלי השתנה אפקטיבית יותר מכל תרגיל, בעיקר מכיוון שהיא משולבת באופן מאוד מוצלח ביומיום ובשגרה שלנו.
לא צריך לעצור במיוחד בשביל זה.
מאוד משתלב עם מה שאני יודעת מהמקצוע שלי: לתת לבנאדם "תרגילים" שישתלבו עם השגרות והעיסוקים הטבעיים שלו, בלי הצורך לעצור ולעשות משהו במיוחד.
וכמובן, האלמנט של נשיאת משקל (השלפוחית) על ידי השרירים. מהווה תרגול מאסיבי יותר מאשר סתם כיווץ "על ריק".

ניצן הזכירה לי שכדאי להבהיר:
יש גם את הבעיה ההפוכה, אצל הרבה נשים אחרי לידה שמתרוקנות פעמיים ביום כמות ענקית מרוב שהגוף נדחה מחמת ילדים. אז גם זה רע. ולאלה מומלצת הליכה תכופה יזומה לשירותים.
להתאפק זה לא ערך בפני עצמו. רק ביחס להשתנה תכופה.

אני גיליתי שכלל האצבע של "פיפי כל שלוש שעות" (עם, כמובן, יוצאים מן הכלל לפה ולשם) מאוד פישט לי את החיים והחישובים.
ואם שעות הערות שלכן הן בערך כמו שלי, אז הוא מתאים גם לרצות וגם למתאפקות.

[תמרוש_רוש]

אחרי שעשינו אופטימיזציה של ההשתנה, היא פנתה להתעמק באופטימיזציה של היציאות.
למרבה החסד, לא הייתי צריכה לעשות רישום מדויק של זה
המיקוד היה בתנוחה.

אז ככה:

• יציאה בכריעה - יש על זה דף שלם, למה להכביר מילים. חשוב, חשוב, חשוב.
• גם פיפי כדאי לעשות בכריעה ולא בישיבה! (לנשים, בכל אופן)

אם אי אפשר לכרוע בזמן היציאה, וחייבים לשבת, מומלץ לשמור על האלמנטים הבאים:

• גב זקוף. לחשוב "למעלה". כשהגב כפוף ומעוגל, או כשרוכנים קדימה, אין אפשרות לשרירי הבטן והרצפה לעבוד נכון.
• בטן מתרחבת. הפיזיו שלי רצתה שאני אדגים לה. אמרתי לה שאני מרמה וממלאת את הבטן אויר. היא אמרה לי: אל תדאגי בקשר לזה, פשוט תחשבי " בטן לרוחב" ומה שצריך לקרות יקרה.
• זנב החוצה! זה הכי חשוב בעצם. שעצם הזנב תבלוט החוצה ולא תתקפל פנימה. תחשבו על בעלי חיים עם זנב (סוסים, למשל) - הם תמיד מרימים את הזנב בשביל לחרבן. "הרמת" עצם הזנב החוצה-אחורה מביאה את שרירי הרצפה לתנוחה הנכונה.
• ברכיים גבוהות מאגן. אם כריעה בלתי אפשרית - השתמשו בשרפרף. אם שרפרף לא קיים - "עמדו" על קצות האצבעות.
• כדי להמריץ את התנוחה הנכונה, מאוד עוזר לחבוק את הברכיים עם כפות הידיים ולמשוך אותן טיפה אל הגוף. רק טיפה טיפונת, לא משהו אגרסיבי. נסו ותיווכחו: זה ממש עוזר להביא את הגוף לתנוחה של גב זקוף יותר, יותר מקום לבטן ועצם זנב לאחור.
• בזמן החראה: לתמוך את רצפת האגן עם היד. להניח את היד בפתח הפות, ולתמוך. (לגברים: אני מניחה שהתמיכה תתבצע בסביבות בסיס הפין או מתחת לאשכים). להשתמש בנייר טואלט אם צריך (או בפיסת בד, אם את ניצן אמ ). כמובן לא לשים שם את היד אם את משתינה תוך כדי, אין צורך להירטב לחינם. זה מאוד מוריד לחץ מהאיזור. עשיתי את זה פעמיים וזה כבר מרגיש טוב. מזכיר קצת את התיאורים על המיילדות ש"תומכות" את הפרינאום שלא ייקרע בזמן הלידה, לא?
• בסוף ההחראה או ההשתנה: לכווץ את שרירי הרצפה, כדי לסמן לה שהיציאה נגמרה, חוזרים למצב "החזק". היא אמרה לי להסתכל על תינוקות בזמן החלפת חיתול - הם עושים את זה באופן אינסטינקטיבי, בייחוד כשמנגבים להם.

[ניצן_אמ*]

# זנב החוצה! זה הכי חשוב בעצם. שעצם הזנב תבלוט החוצה ולא תתקפל פנימה. תחשבו על בעלי חיים עם זנב (סוסים, למשל) - הם תמיד מרימים את הזנב בשביל לחרבן. "הרמת" עצם הזנב החוצה-אחורה מביאה את שרירי הרצפה לתנוחה הנכונה.
זה דגש חשוב באופן כללי. גם כדי לשמור על יציבה של ילדים, ללמד אותם איפה עצמות המושב ואיפה עצם הזנב ולהנחות אותם לשבת על עצמות על המושב ולא על עצם הזנב.

או בפיסת בד, אם את ניצן אמ
הגזמת. אני לא משתמשת בפיסת בד. אצלי פשוט שום דבר לא צונח.
האמת היא שבאמת לא צונח לי. אבל אני ממש לא כזו "בדיסטית" הגיע הזמן להתוודות על שימוש מסיבי במגבונים אצלנו בבית. זה החטא האקולוגי הכי גדול שלנו, ואנחנו לא עושים קולות של להגמל.
אגב, הדגשים שלך סופר חשובים, כי יש איזו אמונה שתנוחות כריעה מזיקות או מחריפות בעיות בקרקעית האגן, בעוד שאם הדגשים הם נכונים, אז הן לא.

[ניצן_אמ*]

אה, ולעניין בקרת השתנה, אני רק כדי להגיד שיש גם את הבעיה ההפוכה, אצל הרבה נשים אחרי לידה שמתרוקנות פעמיים ביום איזה ליטר וחצי (טוב לא יודעת כמה, אבל מ-לא.) מרוב שהגוף נדחה מחמת ילדים. אז גם זה רע. ולאלה מומלצת הליכה תכופה יזומה לשירותים. פעם בשעתיים שלוש מקסימום.
זהו. סייג קטן. להתאפק זה לא ערך בפני עצמו. רק ביחס להשתנה תכופה.

[תמרוש_רוש]

עוד קצת על כסאות:

כסאות, מבחינת רצפת האגן, הם אם כל רע, כי הם מרגילים את הגוף להשען על הכסא ולהפסיק להחזיק את עצמו בעצמו.
והכוונה גם לכסאות בלי משענת!! המושב הוא שמנוון את רצפת האגן. כמובן, המשענת מוסיפה נופך משלה ומנוונת גם את הגב.
אז מה עושים?
הפתרון הרדיקלי: להעיף את הכסאות מהבית ולעבור לכריעה או ישיבה יפנית ליד שולחנות נמוכים.
כן, גם ישיבה יפנית (על השוקיים שמקופלות מתחת לירכיים) היא יותר טובה מישיבה על הישבן, כי היא יותר אקטיבית ומעודדת יותר שינויי תנוחה.
ימות המשיח. אצלי ואצל אנשים רבים שאני מכירה. לא ישים כרגע. הלאה.

הפתרונות הזמינים:

• להמשיך לעבוד ליד מחשב / שולחן על כסא משרדי, אבל בתנוחות כריעה וישיבה יפנית על הכסא. להחליף תנוחות בתדירות גבוהה זה מצוין. אני עשיתי את זה יום שלם, עברתי מישיבה רגילה לכריעה (נתמכת במשענת בגב, בסדר) ולישיבה על השוקיים, ובסוף היום הרגשתי הרבה פחות רפויה ופלוחצית מהרגיל! כאילו לא ישבתי יום שלם ליד מחשב, וכאילו זזתי הרבה יותר.
• להרשות לעצמנו לאכול יותר פעמים בישיבה על הרצפה ליד שולחן הסלון, במקום במטבח (בבית שלנו זה עובד טוב, והשולחן סלון בדיוק בגובה המתאים)
• לכרוע ולהישען על כסא במטבח, באוטובוס (כדאי לקחת פיסת עתון לשים מתחת לנעליים, למען הנימוס והסדר הטוב) ובכל מקום שמזדמן.
• אחרי שמתרגלים לכל זה ורואים כי טוב - אפשר להעיף את הכסאות . ולהשאיר כמה רק לאורחים.

לגננות ואמהות בגיל הרך:
להוציא את הכסאות של הילדים מהגן! הם מסתדרים מצוין בלעדיהם!!! לתת להם לאכול בכריעה או ישיבה על רצפה מרופדת ליד שולחנות נמוכים. לתת להם לשחק בכל תנוחה אחרת. כמובן שאפשר להשאיר כסאות לגננות. הן כבר איחרו את המועד, בסדר. שישבו על כסאות. אבל למה לקלקל בכוונה את הדור הצעיר?

בבית: להימנע מלקנות כסאות כאלה מלכתחילה. לעודד את הפעוטות לאכול ליד השולחן על הכסאות של הגדולים, בלי הגבהה, בישיבה או בעמידה על הברכיים. לתת להם לכרוע/לעמוד/לשבת על הרצפה ליד שולחנות נמוכים במיוחד.
תזכורת: ילדים שחיים בסביבה עם כסאות, כורעים בקלות כפעוטות, אבל כבר בגיל 8 הם מתקשים בכריעה = מראים התנוונות של יכולת יציבה בסיסית! וזה בעיקר בגלל נוכחות הכסאות.

[אום_שלום*]

תמרוש רוש תודה על הפירוט, אלה דברים מאוד חשובים.
אם כריעה בלתי אפשרית - השתמשו בשרפרף כאן חשוב בעיני להדגיש שכדאי להעביר קצת משקל לרגליים במידה ומשתמשים בשרפרף אחרת יש לחץ לא נכון על רצפת האגן ובעיקר על פי הטבעת. אצלי באופן אישי נגרם לדעתי נזק מכמה חודשים של שימוש בשרפרף שמדמה כריעה רק מבחינת קירוב הברכיים אבל לא מבחינת הרפיית רצפת האגן.

זה דגש חשוב באופן כללי. גם כדי לשמור על יציבה של ילדים, ללמד אותם איפה עצמות המושב ואיפה עצם הזנב ולהנחות אותם לשבת על עצמות על המושב ולא על עצם הזנב. חשוב מאוד!! הכסאות די מקלקלים את זה, בעיקר אם אומרים לילד לא לשבת בקצה הכסא (מה שאני זוכרת מהגן נגיד) אלא לקחת את הישבן אחורה, דווקא הישיבה בקצה מאפשרת יותר בקלות לשבת על עצמות הישיבה ולא על עצם הזנב.

באמת תהיתי מה אפשר לייעץ לנשים שבאמת לא מסוגלות להחזיק יותר
ושוב, בעניין השתנה תכופה, זה הרבה בראש, בעיקר אצל בנות שתמיד אמרו לנו לא להתאפק ושיש לנו שלפוחית קטנה. הרבה פעמים מספיק שמישהו "מקצועי" אומר להן שזה בסדר להתאפק וכבר יש סוויצ' בראש ושינוי בגוף בעקבותיו.

אני אמרתי לחברה צעירה שמעולם לא היתה בהריון ולא ילדה עד כה שזה לא תקין לקום להשתין בלילה שלוש פעמים (גם לא פעם אחת אגב אם את לא בהריון או סובלת מבעיה כלשהי), מרגע שאמרתי לה את זה היא מספרת שהיא קמה הרבה פחות.
להריוניות שאני מלמדת אני עושה שיחה כל פעם שמתחילה טיילת לשירותים באמצע שיעור ומסבירה להן שהשלפוחית שלהן יכולה בדרך כלל לשאת את ההתמלאות שלה במשך שעה וחצי שאורך שיעור ושחשוב להתאמן על זה.

גיליתי, שהשלפוחית מאותתת "יש פה משהו" בערך כשהיא שליש מלאה. אם אני לא מתייחסת לזה, התחושה נעלמת, ומופיעה שוב כשהיא 2/3 מלאה או מלאה. ואז זה הזמן ללכת. נכון מאוד!!

[תמרוש_רוש]

ולעניין בקרת השתנה, אני רק כדי להגיד שיש גם את הבעיה ההפוכה, אצל הרבה נשים אחרי לידה שמתרוקנות פעמיים ביום איזה ליטר וחצי tongue (טוב לא יודעת כמה, אבל מ-לא.) מרוב שהגוף נדחה מחמת ילדים. אז גם זה רע. ולאלה מומלצת הליכה תכופה יזומה לשירותים. פעם בשעתיים שלוש מקסימום.

נכון מאוד! שכחתי, גם הפיזיותרפיסטית שלי אמרה לי שיש אנשים עם הבעיה ההפוכה, שמתאפקים יותר מדי.

אני גיליתי שכלל האצבע של "פיפי כל שלוש שעות" (עם, כמובן, יוצאים מן הכלל פה ושם) מאוד פישט לי את החיים והחישובים.

יש איזו אמונה שתנוחות כריעה מזיקות או מחריפות בעיות בקרקעית האגן, בעוד שאם הדגשים הם נכונים, אז הן לא.
אני עצמי חוויתי דבר דומה. התחלתי להכריע ששה חודשים אחרי הלידה, וזה גרם לי להרגיש רע שם למטה. לא לעניין. אז הפסקתי לזמן מה, חיכיתי קצת, ואז התחלתי שוב, ואז זה כבר היה בסדר.
כשאני מנסה לנתח מה ההבדל בין אז לעכשיו אני לא לגמרי בטוחה. אבל נראה לי שהתמיכה עם היד תוך כדי והכיווץ ואיסוף השרירים שלאחרי היו עושים לי את ההבדל.

[סלט_פירות*]

תמרוש רוש, יש לך לינקים באנגלית לכל המידע החשוב הזה?

[אמא_נמרה*]

מאד מעניין. תודה.

[תמרוש_רוש]

הייתי מאוד רוצה להעתיק את כל זה גם ל שמירה וחיזוק של קרקעית האגן, כי למה לחכות עד שהאגן צונח? מה דעתכן? נכון שזה טכנית במסגרת הדברים שלא מקובל לעשות באתר (לכתוב את אותה הודעה בשני דפים שונים), אבל... המטרה מקדשת את האמצעים?

[תמרוש_רוש]

יש לך לינקים באנגלית לכל המידע החשוב הזה?
קיבלתי אותו בעל פה ובכתב מהפיזיותרפיסטית שלי (את רובו בעל פה), והדפים הספציפיים שהיא נתנה לי מוגנים על ידי זכויות יוצרים, כך שאני לא יכולה להעלות אותם לפה.
בטוח יש לינקים כאלה ברשת. חפשי ותמצאי.

[עשב_השדה*]

באמת תהיתי מה אפשר לייעץ לנשים שבאמת לא מסוגלות להחזיק יותר מאשר, נניח, 200 מ"ל. מה שכתבת ממלא את זה בדיוק
מצטרפת כאן
אני ממליצה ומלמדת להרפות שרירים סביב לשלפוחית, בבטן פנימית תחתונה
ללמוד לחוש את המשקל של השלפוחית ולהכיל אותה
וגם ללמוד שיש בנו קולות( של אמא בדרך כלל) שמעודדים להתרוקן בכל מצב, ולא טוב שכך
ולמחוק למחוק
וגם לא לנהל משטר שתיה בשום אופן
לשתות לפני השינה אם רוצים וגם לפני קונצרט או נסיעה ארוכה
השלפוחית אמורה להיות גמישה מספיק ולהשתנות ביכולת הקיבול שלה
בלילה היא בטח אמורה להכיל הרבה יותר, ולא להעיר אותנו,
ובאשר לתירגול
בפאולה יש שני סוגי תרגול אחד בהתמסרות וריכוז רק בתרגילים
והשני אנחנו קוראות לו תוך כדי, שזה נוגע כבר בהרגלים ומפגש עם אוטומטים מיותרים,בתוך החיים

[אמא_של_דגיגונת*]

תמרוש רוש, זה מרתק. תודה!

[מצ'רה*]

הייתי מאוד רוצה להעתיק את כל זה גם ל שמירה וחיזוק של קרקעית האגן, כי למה לחכות עד שהאגן צונח? מה דעתכן?
אולי אפשר להכניס את המידע עצמו, ערוך ומסודר (לא כל ההתכתבות וההסכמות) בתחילת הדף של השמירה? אפילו בתור טקסט נפרש אפשר. זה מידע מתאים מאד לדף השמירה.
כך או כך, זו לא תהיה ממש הפעם הראשונה שיש חזרה על אותו מידע פעמיים (-;

[במבי_ק*]

הייתי מאוד רוצה להעתיק את כל זה גם ל שמירה וחיזוק של קרקעית האגן, כי למה לחכות עד שהאגן צונח? מה דעתכן?

ברור.

נורא מעניין כל מה שאת כותבת. אני שמה לב שהדיפולט אצלי הוא בערך כמו שאת מתארת כאן כרצוי.

[פלוני_אלמונית*]

המממ... לא יודעת אם זה קשור לכאן, אבל בזמן האחרון כשאני מקיימת יחסי מין אני לא גומרת בכל מיני תנוחות, יכול להיות שזה מעיד על בעיה ברצפת האגן?

[דינה*]

יש אפשרות לראות תמונה או לקבל הסבר ממש מדוייק עם דגשים לתנוחת כריעה?
יש לי הרגשה שאני לא עושה את זה נכון...

[פלונית*]

מתעניינת לדעת: מאז הלידה החלה אצלי תופעה של שפיכה נשית. היה קצת גם בהריון, אך מאז הלידה- מדובר בסילונים של נוזל כלשהו. רק באוננות ללא בן זוג בסביבה. אין ריח של פיפי.
יש לי, כנראה, התרופפות קלה של רצפת האגן (כך נכון לתאר זאת?), שמתבטאת בבריחת שתן לעיתים רחוקות במאמץ (עיטוש), ואני מטופלת ע"י פיזיותרפיסטית בקופה. אני גם נזכרת שבמהלך ההריון בהקאות, שהיו, בלי עין הרע, הייתי מרטיבה את עצמי לגמרי. גם אז לא היה לזה ריח של שתן. אבל הפיזיותרפיסטית חושבת שזה כבר היה סימן לצניחה. מצד שני לדעתה השפיכה בזמן אורגזמה, כיוון שאין ריח שתן, איננה בריחת שתן.
אז יש קשר בין הדברים? עוד מישהי מכירה את זה? תודה, בנות יקרות. לקח לי שבועות לאזור אומץ ולכתוב כאן בפלוניותי.

[אמא_נמרה*]

יש תופעה של שפיכה נשית. את שואלת אם יש קשר בין זה לבין חולשה של רצפת האגן?

[פלונית*]

כן, אמא נמרה. זה מה שאני שואלת, לאור הסמיכות בין האירועים, שהחלו מאז הלידה (לא מיד, כבר עברו כמה שנים...). אציין רק שהצניחה היא קלה, לפי הפיזיותרפיסטית (האורוגניקולוגית המומחית של הקופה טענה שאין בכלל לפי בדיקתה, למרות סיפורי על הרטבת התחתונים בהתעטשות).

[סלט_פירות*]

_קיבלתי אותו בעל פה ובכתב מהפיזיותרפיסטית שלי (את רובו בעל פה), והדפים הספציפיים שהיא נתנה לי מוגנים על ידי זכויות יוצרים, כך שאני לא יכולה להעלות אותם לפה.
בטוח יש לינקים כאלה ברשת. חפשי ותמצאי._

תמרוש רוש, חיפשתי, והרבה, ולא מצאתי שומדבר שמדבר על ההמלצות הספציפיות האלה לשמירה על רצפת האגן אחרי הלידה ובעיקר בהנקה.
אם יש לך משהו בשבילי, אשמח מאוד. אפשר גם באישי (בתפוז למשל. את מכירה את הניק שלי שם, כן?)

[תמרוש_רוש]

אבל למה את רוצה עוד מקור? חשוב לך דווקא באנגלית? מה את מחפשת? מה המטרה?

[סלט_פירות*]

אכתוב לך בפרטי.

[תמרוש_רוש]

אויייייי, שכחתי לשאול אותה!!!! אני לא מאמינה!

[פלוני_אלמונית*]

האם יש דבר כזה יותר מדי יחסי מין כלומר לרמה שזה עלול לפגוע בנרתיק/רצפת האגן?

[פלוני_אלמונית*]

תודה רבה רבה לבמבוק (אם עודך מסתובבת פה) על הדף החשוב חשוב הזה.על השיתוף האמיתי,גם אם בהמשך נראה לך חושפני.זה באמת "עשה את העבודה" והגיע למקומות הנכונים.
אני אמנם שנים אחרי לידה,אבל כנראה הגיע הזמן שלי לטפל אצל יעל.
תודה גם לתמרוש רוש על המידע הרב.
אשמח להבין יותר לגבי ישיבה על הרצפה/ליד שולחנות נמוכים.זה לא נחשב לישיבה רעה? מה ההבדל בין זה לבין כסא?
ושוב תודה מקרב לב לכל הכותבות והמשתפות.יחוזקו ויתוחזקו הרצפות!!!

[ירח_לבן*]

האם יש דבר כזה יותר מדי יחסי מין כלומר לרמה שזה עלול לפגוע בנרתיק/רצפת האגן?
לא יודעת לענות על זה באופן כללי, אבל בזמנו יעל אמרה לי שיחסי מין מאד יכולים לעזור להחזיר את האיברים למקומם הרצוי, עם חשיבות יתרה לחדירה, ולאורגזמה (שלך כמובן, בגלל ההורמונים)

[פילה_גדלה*]

שאלה- בהריון האחרון 3 במספר הייתה לי צניחה קלה של הרחם ושלפוחית השתן. עשיתי תרגלים (לא מספיק) - אבל עשיתי.
עכשיו בהריון רביעי (הבת הקטנה בת שנה) ומרגישה את רצפת האגן צונחת לה ... האם לעשות את התרגילים שקיבלתי אחרי הלידה האחרונה או שיש תרגילים אחרים שיהיו אפקטיביים יותר.
תודה

[פלונית*]

אני כמה ימים אחרי לידה, ומרגישה צניחה של רצפת האגן. אני יכולה לראות את דפנות הנרתיק הפנימיים דרך פתח הנרתיק (הם בולטים מעט החוצה). מישהי מכירה? האם מותר לתרגל כיווצים במקרה הזה? כי הבנתי שיש מצבים שזה יכול לדחוף עוד יותר החוצה את מה שצנח.

[פלונית*]

ואם אני מתעטשת, גם כשאני מקפידה לכווץ לפני, אני מרגישה את כל האיברים נדחפים למטה וכואב...

[במבוק*]

כמה ימים אחרי לידה את צריכה לשכב במיטה כמה שיותר (כאילו את חולה בשפעת עם 40 חום). דברי עם יעל שוראקי ותקבעי תור - לאבחון ולשיקום. כמה שיותר מהר יותר טוב.

[תמרוש_רוש]

פילה ופלונית - אני הייתי הולכת לפיזיותרפסיטית שתתאים את התרגילים הנכונים למצב הקיים.
מי ידע להגיד לך דרך האינטרנט?

וגם, אחרי הלידה תרגלתי לפי כל מה שהיה כתוב בספרים, וגם לפי מה שאמרה לי פיזיותרפיסטית בבית החולים (שעכשיו אני לא בטוחה שהיתה לה התמחות ברצפת אגן).
וזה היה שונה שמיים וארץ ממה שלמדתי מהפיזיותרפיסטית המומחית, כשהלכתי אליה.
כלומר, הכוונה היתה אותה כוונה. אבל היא נתנה לי את הטכניקה האמיתית, הטובה.

<בקצרה, זה הולך ככה: קודם כל להרגיש את עצם הזנב באה קדימה, לכיוון עצם הערווה. אחר כך הנרתיק מתכווץ מהצדדים אל האמצע, ואז הכיווץ גם מושך את כל הרצפה כלפי מעלה (לכיוון הראש)>

---

אשמח להבין יותר לגבי ישיבה על הרצפה/ליד שולחנות נמוכים.זה לא נחשב לישיבה רעה? מה ההבדל בין זה לבין כסא?
זה הולך בערך ככה:
כסאות, ב-90 אחוז מהמקרים, באים בגובה הברכיים ומעלה, עם מושב (לפעמים מרופד) ועם משענת.
בגלל המבנה שלהם, הם מעודדים אותך להישאר באותה תנוחה לאורך זמן.
על הרצפה, יש הרבה יותר סיכוי שתשני תנוחה.
זה דבר אחד, ששומר על הרצפה אקטיבית יותר. יותר שכיחות של תזוזות ושינויי תנוחה.
דבר שני זה המשענת, שגורמת לכל הגו שלך מלמטה עד למעלה להיות רפוי ולא אקטיבי.
ודבר שלישי זה שעל הרצפה יש יותר הזדמנויות לכרוע. והכריעה היא "ישיבה" אקטיבית, שבה הגוף מחזיק את עצמו, אבל עדיין נינוח (אם רגילים לזה ) ולא רפוי כמו צמר גפן.
דבר רביעי זה העניין שבדרך כלל כסאות גבוהים מדי. לפעמים כפות הרגליים שלנו לא מגיעות לגמרי לרצפה, ולא יכולות לתמוך את הגוף. וגם כשהן מגיעות ונחות במלואן על הרצפה - אם הברכיים עדיין ב-90 מעלות, אז כפות הרגליים לא נושאות עליהן הרבה משקל. אם הן לא נושאות הרבה משקל הן נהיות רפויות יותר, והרפיון הזה "זוחל" למעלה ומשפיע על כל הגו.
בישיבה מלאה על הרצפה (ברגליים ישרות, או כפופות משהו) חלק ממשקל הגוף זורם אל הרגליים. בישיבה על הכסא, המשקל הזה זורם ישר אל הכס, הרגליים איכשהו מנוטרלות ע"י הכסא. אז מצד אחד כל המשקל הולך אל הגב בתחתון, שלא ממש בנוי לשאת אותו לבד (בלי עזרת הרגליים שמקבלות חלק ממנו) ואז הוא מתעייף יותר ומתרפה ומנסה להישען על מה שיש בסביבה כדי לא להתאמץ, ומצד שני, העובדה שהרגליים לא מעורבות מעודדת רפיון גם כלפי מעלה, בחלקים אחרים של הגוף.

גם בישיבה על הברכיים, לעניות דעתי, יש יותר אקטיביות מאשר בישיבה על התוסיק. בוודאי של הגב, ולדעתי גם (במידה מועטה יותר) של הרצפתגן. וזה בגלל שהשוקיים שעליהן את נשענת, אקטיביות בנשיאת המשקל, והאקטיביות הזאת "משודרת" כלפי מעלה. וגם בגלל שהשוקיים הן לא משטח ישר, הן גם די צרות, וזה אומר שלגוף יש יותר תגובות שיווי משקל לעשות באופן מתמיד, תוך כדי ישיבה. אז הכל יותר אקטיבי. מלמטה עד למעלה.

[אמא_ותיקה*]

לא קראתי את כל העמוד, אבל הנושא מדבר אלי. האם יש אפשרות לקבל את הפרטים של פיזיוטרפיסטית טובה (כמו זו שהוזכרה בתחילת העמוד) - שם, או טלפון? אני חושבת שאני זקוקה לאבחון והמלצות.
תודה!

[במבוק*]

יעל שוראקי - פרטי ההתקשרות בפנים, יש טופס יצירת קשר והיא חוזרת אליך.

[אמא_ותיקה*]

תודה!

[פלונית*]

_פילה ופלונית - אני הייתי הולכת לפיזיותרפסיטית שתתאים את התרגילים הנכונים למצב הקיים.
מי ידע להגיד לך דרך האינטרנט?_
מי יכול ללכת לאנשהו, שלא לדבר על לנסוע לפיזיותרפיסטית? )-: אני לא יוצאת עדיין מהבית. (קומה שניה בלי מעלית, אין שום סיכוי שאני עושה את זה)

[פלוניתה*]

לפלונית - אני הזמנתי פיזו' של רצפת האגן הביתה, וזה אפילו לא היה יקר
באתר הישראלי לרצפת האגן http://www.pelvicfloor.co.il/statics.asp?id=6
יש רשימת מטפלים בכל הארץ תנסי להרים טלפון למטפלת באזור מגורייך.
וחוץ מזה יש באתר המון המון מידע שיכול לסייע

[תמרוש_רוש]

מי יכול ללכת לאנשהו, שלא לדבר על לנסוע לפיזיותרפיסטית? אני לא יוצאת עדיין מהבית
אוי
מאחלת לך שתמצאי פיזיו שתבוא לביקור בית.
ובינתיים - לנוח....

[פלונית_אלמונית*]

חיפשתי וחיפשתי בדפים כאן ולא מצאתי.
מה קורה לגבי סקס, אחרי שיש צניחה?
או אחרי שיש לידה קשה?
האם אפשר? האם מרגישים אותו דבר, או שיש פגיעה בתחושה?

[גברת_האריס*]

_מה קורה לגבי סקס, אחרי שיש צניחה?
או אחרי שיש לידה קשה?
האם אפשר? האם מרגישים אותו דבר, או שיש פגיעה בתחושה?_
אי אפשר סקס. לא הולך. צריך לתת למקום את הזמן להתארגן מחדש.
פגיעה בתחושה היתה הפיכה, אחרי תרגול של שיטת פאולה, לא זו בלבד שהסקס חזר להיות נעים, האורגזמות נהיו אדירות וארוכות ומפליאות.

[גברת_האריס*]

אני כמה ימים אחרי לידה, ומרגישה צניחה של רצפת האגן. אני יכולה לראות את דפנות הנרתיק הפנימיים דרך פתח הנרתיק (הם בולטים מעט החוצה). מישהי מכירה? האם מותר לתרגל כיווצים במקרה הזה? כי הבנתי שיש מצבים שזה יכול לדחוף עוד יותר החוצה את מה שצנח.
אוי, יקרה, אני מכירה את זה היטב מאחרי הלידה השניה שלי

לא לתרגל כיווצים של המקום, זה באמת לא מה שיעזור. זה באמת עלול לדחוף עוד יותר החוצה. לתרגל פאולה. מצאי את מטפלת הפאולה הקרובה ביותר לאזור מגורייך.
אבל הכי חשוב כמו שאמרה במבוק, שכיבה, כמה שיותר שכיבה. אם את ממש רוצה לעשות משהו, אז חגורת בטן לאחרי לידה ועבודה עם העיניים (דברי עם מורת פאולה מוסמכת, טלפונית SOS ותמשיכי אח"כ עם טיפול).

[פלוני_אלמונית*]

האם מישהי יכולה להסביר איך כמה ולמה ניתוח קיסרי משפיע על רצפת האגן? כמה זמן "משכב לידה" אחרי ניתוח? (לידה ראשונה)...

[אום_שלום*]

האם מישהי יכולה להסביר איך כמה ולמה ניתוח קיסרי משפיע על רצפת האגן?
פיזיוטרפיסטיות של רצפת האגן טוענות שעיקר ההשפעה היא של ההריון ולאו דווקא של הלידה לכן גם נשים שלא עברו לידה וגינלית עשויות לחוות חולשה ברצפת האגן.

כמה זמן "משכב לידה" אחרי ניתוח? (לידה ראשונה)... המהדרין אומרים שלושה חודשים אבל זה כמעט לא אפשרי אז כמובן כמה שיותר וגם עם החזרה לפעילות להיות עם הרבה תשומת לב לגוף, לרצפת האגן, לצלקת של הניתוח וכו'. אם את חוזרת לפעילות גופנית שימי לב לא לעבוד על שרירי הבטן בשלושת החודשים שאחרי הלידה, רק רצפת אגן, צריך לתת לשרירי הבטן ושאר רקמות החיבור להתאחות לפני שמחזירים להם כח וגמישות.
@}