מכרסמים, הסדרה הגדולה ביותר מבין סדרות היונקים; שייכת לקוהורטת הנמנמנים. יש בה כשלושת אלפים מינים, שהם כמחצית ממספר היונקים החיים כיום. בעל החיים הגדול ביותר בסדרה זו הוא הקפיברה (Hydrochoerus), שמשקלו עד כחמישים ק"ג, ואילו משקלם של הקטנים שבבני הסדרה חמישה-שבעה גרם בלבד (המדובר במינים ממשפחות שונות).
המכרסמים חיים בביוטופים (ביוטופ - סביבה אקולוגית) שונים מאד, ועל כן צורת הגוף במגוון המינים, גם היא שונה ביותר. בדרך כלל הגוף הוא גלילי. לרוב המכרסמים ארבע אצבעות ברגל הקדמית (הבוהן מנוונת ונראית כיבלת, ונעזרים בה לאחיזה במזון) וברגל האחורית יש חמש אצבעות. בין המכרסמים שבדרום אמריקה מצויים מינים אשר טופריהם (טופר – ציפורן קרנית חדה העוטפת את האצבע מלמעלה ומהצדדים) הינם דמויי פרסה, כדוגמת הקוויה ("חזיר הים") והקפיברה, ואילו ביתר המכרסמים נושאות האצבעות טפרים. הרגליים הקדמיות קצרות, בדרך כלל, מן האחוריות. בדרך כלל המכרסמים הינם הולכי כפות (הולכים על כל כף הרגל, בניגוד לבעלי פרסות אשר הולכים רק על אצבעותיהם).
בעבר נהגו לחלק את הסדרה לשלוש תת-סדרות: הראשונה היתה דמויי-סנאי (Sciuromorpha) ובה נכללו מכרסמים אשר להם מספר שיניים גדול יחסית, ורבים מהם שוכני עצים. השנייה היתה דמויי-דורבן (Hystricomorpha) ובה נכללו מכרסמים שרובם גדולים, שרירי הלעיסה שלהם מפותחים מאוד, ובפיהם שן טרום-טוחנת אחת בכל צד של הלסת. תת-סדרה שלישית היתה דמויי-עכבר (Myomorpha). זו היתה התת-סדרה הגדולה ביותר בתפוצתה ובמספר המינים שבה. לרוב המינים של תת-הסדרה הזאת (פרט למשפחות הנמנמניים והירבועיים) אין כלל שיניים טרום טוחנות.
חלוקה חדישה יותר פיצלה את הסדרה לשתי תת-סדרות: דמויי-סנאי (Sciurognathi) ודמויי-דורבן (Hystricognathi). דמויי-העכבר, וכמה משפחות של דמויי-דורבן לשעבר, נכללות עתה בתת-סדרת דמויי-סנאי.
תפוצה בעולם: המכרסמים נפוצים כמעט בעולם כולו, לרבות אוסטרליה והצפון הרחוק, בביוטופים רבים ושונים. בסדרה 35 משפחות ובהן 350 סוגים עם 3,000 מינים. בישראל ישנם נציגים של עשר משפחות מכל שלוש התת-סדרות, ובכללם, לפחות 32 מינים של מכרסמים. חלוקתם הסיסטמטית של המכרסמים למשפחות שנויה במחלוקת ואינה חד-משמעית.
לכל המכרסמים אופייני מבנה השיניים החותכות, המוסיפות לגדול במשך כל תקופת החיים. לכולם זוג חותכות עליונות וזוג חותכות תחתונות. כל שן חותכת מצופה באמייל קשה בחלקה הקדמי, ובדנטין רך בצדה האחורי. היות והדנטין שמאחורי האמייל משתפשף יותר מן האמייל עצמו, מקבלות החותכות צורת אזמל. בניגוד לדעה המקובלת, אין המכרסמים צריכים להשחיז את שיניהם על ידי כרסום עצמים קשים (אם כי קיים אצלם דחף לכרסם עצמים כאלה) שכן החיכוך ההדדי של החותכות העליונות והתחתונות בשעת לעיסה, די בו למטרה זו. אם עקב פגיעה כלשהי אין החותכות מתחככות זו בזו, הן מוסיפות לגדול בצורת קשת, בהתאם לצורת חלל השן. הן מתארכות ולובשות צורת עיגול או סליל, ובצורתן זו הן מקשות את האכילה, עד אשר המכרסם גווע ברעב. לכל המכרסמים, רווח המכונה – פניון, בין השיניים החותכות לבין שאר השיניים (טוחנות וטרום טוחנות). מספר שיניהם של המכרסמים וצורת השיניים הטוחנות הם סימנים חשובים במיון הסדרה.
חוש הראייה מפותח בהתאם למרחב המחיה שבו גדל המכרסם. ישנם מינים תת-קרקעיים, דוגמת החולד, שעיניהם התנוונו לגמרי והם עיוורים. חוש השמיעה, הריח והמישוש מפותחים בכולם. רוב המינים ניזונים אך ורק מן הצומח, אך יש גם רבים אחרים, כגון הנמנמנים והחולדה הנודדת, הניזונים גם מן החי, בדרך כלל מחסרי חוליות. כמעט כל המינים מסתייעים ברגליהם הקדמיות לאחיזת המזון, פרט למינים הדרום-אמריקניים, אשר להם טפרים שרועים, דמויי פרסות. רוב מיני המכרסמים פעילים בלילה. יש מהם המקיימים אורח חיים חברתי ויש יחידאים החיים בבדידות. מינים רבים של מכרסמים, בעיקר מקרב תת-סדרת דמויי-הסנאי, משמיעים קולות ציוץ. בני מינים רבים משמיעים קולות על ידי תיפוף בקרקע ברגליהם האחוריות, או בחריקת שיניים.
ישנם מכרסמים שהסתגלו לחיים מתחת לפני הקרקע. אחרים מסתתרים במחילות, אך פעילים על פני הקרקע (גרבילים למשל). מינים אחרים מצטיינים בריצה ובקפיצה (ירבוע) או בטיפוס (סנאי), ויש מהם המסוגלים אף לגלוש באוויר (כמו ה- Glaucomys האמריקני). מינים אחדים הסתגלו לחיים ליד מקווי מים, והם מבלים חלק ניכר מזמנם במים (הנוטרייה למשל). ישנם מינים אשר הסתגלו לחיות בצמוד לאדם, וגורמים נזקים משמעותיים ליבולים בשדה (לדוגמה הנברן) ובמחסנים. מינים אחרים (עכברים וחולדות) מזיקים לתושבי הערים, בהעבירם מחלות. מספר מינים מנוצלים על ידי האדם כחיות מעבדה (אוגרים, חולדות, עכברים) וכחיות פרווה (צ'ינצ'ילה, נוטרייה, בונה, סנאי). מינים אחדים משמשים מאכל לאדם בארצות רבות בעולם השלישי – למשל באפריקה, בדרום אמריקה – בין אם על ידי גידול בשבי ובין אם על ידי ציד.
רבייה: מינים רבים של מכרסמים הם בעלי כושר רבייה רב, הן מבחינת מספר הוולדות בהמלטה והן מבחינת מספר ההמלטות בשנה. במכרסמים ידועה תופעה של רבייה המונית מחזורית (בישראל ידועה תופעה זו בנברן השדה ובמינים אחרים, כגון מריון מצוי). ברבייה כזו יש שיא בגודל האוכלוסייה, אחת לשלוש עד עשר שנים, ולאחר השיא חלה ירידה תלולה בגודל האוכלוסייה. ההבדל בצפיפות האוכלוסייה בין שנת שיא לשנת השפל יכול להיות פי כמה מאות .
כל מי שיש לו שאלות , דברים לומר או עצות מוזמן לפרסם כאן .
- מידע מוסמך , אשמח לעזור לכולם .