מין ומיניות

החיים הם לא נוסחא ומה שנכון בשבילך, לא בהכרח נכון לאחרים.
ברור, וגם ציינתי את זה, מצד שני זה לא אמור למנוע ממני להמליץ לנשים שאם הן כבר בזוגיות, אז הן יכולות להשתמש בצורך של הגברים בשבילהן. אני לא מתחברת ליוגה, אבל אמנע מנשים להמליץ על זה, כי זה לא מתאים לכולם.
מבחינה השרדותית יש מין הגיון בחוסר התאמה שקורה.
ככה הגבר תמיד מוכן, כשהאישה מוכנה. אם שני המינים היו נתונים לירידות ועליות בחשק, היה הרבה יותר קשה להגיע לרגע שמתאים לשניהם.

זו הזמנה לנסות לשער מהו הצורך הנשי המקביל לצורך הגברי בסקס, משהו בסיסי שבלעדיו האשה לא מסופקת ובאומללות כרונית, משהו שאם הוא לא מסופק, מבחינתה הוא לא אוהב אותה וזהו
אנימחושבת שזה מה שהופך אותנו למורכבות וקשות יותר להבנה גם לעצמנו.
אצלנו זה מורכב מהרבה דברים קטנים, שלפעמים לנו קשה להבחין, אבל אצל (רוב) הגברים (לרוב) זה פשוט.
זה צורך שהוא לפחות שווה ערך לאוכל ולפעמים יותר
בזוגיות טובה ואוהבת, ספקי לו את זה והוא יעשה הכל כדי לגלות ולמלא את הפרטים הקטנים האלו. מה שכן כמו שכבר ציינתי, אם כבר עושים את זה, כדאי לצאת מהמודמשל לעשות וי על עוד משימה, ולהפוך את זה לדבר שאת גם תפטנזי עליו במשך היום. במקום להפוך את לשגרה, להפוך את זה לשובר שיגרה

אני בעניינים האלה קצת יותר "גברית": אני לא אוהבת סתם להתלונן. אני רואה בעיה - אני מנסה לתקן אותה.
זה בדיוק מה שאני עשיתי, והצלחתי.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בשמת את מאסטר. מרתק לקרוא. מדהימה. יש מה ללמוד.

לגופו של ענין אני אבא ממש ממש ממש מעורב בכל התחומים. אני שותף פעיל ביותר בבית. ובן זוג סופר מפרגן ותומך....

בכל אופן הגישה של בשמת של לנסות לפתור בעיות חלה גם עלי...

תודה חברות וחברים על השיתוף... חוצמזה אשמח לשמוע עמדותכן לגבי מה שבשמת הציע...

שרון שלום,
מתנצלת שאני מוגבלת כאן מאוד במשאבי נוכחות וזמן ולא אוכל להמשיך לעקוב ולהגיב לתגובות שלך באופן רציף.
הסינון של רימון מציק לי אז אני מהסלולרי ובלי צטט.

מה שכתבת בהודעה האחרונה נשמע לי טוב.

אם מה שחשוב לך זה מין עם אשתך, אני חושבת שמה שכתבת שם, העצות המעולות של בשמת שקיבלת כבר (וכנראה קידמו משהו) והתובנות של זבובונית (זבובונית, אהבתי!!) הן מפתח די טוב להתחיל איתו.

אם הייתי חושבת שיש סיכוי שאוכל לעקוב ולהגיב כאן לאורך זמן, השאלות שהייתי שואלת אותך הן:
מה שאתה באמת רוצה זה.. שמין יקרה??
תיארת במעלה הדף ברבע משפט אישה שכמעט לא משתפת אותך בדברים, שלא אוהבת לדבר. וכתבת בשני משפטים שמערכת היחסים מכבדת וטובה במה שלא קשור לזה.
שאלה שני דברים שאני לא כל כך מבינה איך הם הולכים ביחד, כבוד וחוסר תקשורת. יש זוגות כאלה אבל אני חושבת שבתרבות של היום זה יחסית נעשה פחות ופחות שכיח, שהתקשורת הלא מילולית טובה בהרבה יותר מזו המילולית. אנשים היום יותר ויותר מילוליים.
וזה בסדר לך?
להיות עם אישה שלא כל כך אוהבת לדבר זה בסדר לך, ומה שחסר הוא בעיקר המפגש המיני?
כי דווקא בסולם הערכים שלי זה (ואני לא באמת יכולה לדעת מרבע משפט) כן מצלצל כמו משהו שיכול להיות "בעייה".
על מה אתם כן מתקשרים? איך נשמעת התקשורת ביניכם? אלו מלים יש שם?
האם יש מצידה גילויים של חום או חיבה כלפיך, בלי קונטקסט מיני? האם הנוכחות הדומיננטית של הצורך המיני הלא מסופק שלך אולי חונקת את החיבה שלה או את הרצון שלה לתת חייבה הזו מקום במציאות? או שאולי אף פעם לא היתה חיבה מצידה, לא במובן העמוק של העניין, ועל זה פיצה הקשר המיני?

בעיני אלה שאלות בסיס לפני שבכלל מדברים על מיניות.

אם התשובה האינטואיטיבית שלך לשאלה היא - כן, אשתי לא משתפת אותי בדברים באופן כללי והיא אדם סגור שלא נפתח איתי והיא לא אוהבת לדבר, אבל הדבר העיקרי שמפריע לי הוא היעדר מין, כל השאר סבבה - אז זה בסדר, אתה יכול להרגיש עם עצמך סבבה, כי כנראה יש הרבה מאוד גברים כמוך.

הסיפור שהתרבות המערבית (ואולי תרבות בכלל, בחלק גדול מהתרבויות) הוא באמת כזה. גבר רוצה מין, אישה רוצה קשר.

בשמת, מה שכתבת זה מה שהכרתי רוב השנים. כיסוד מוסד. פצע אישי בעניין הזה הביא אותי למסע של לימוד. והופתעתי עד עצם עצמותי לגלות שהמחקר והטיפול (כן, גם טיפול) היום לא הולכים בהכרח בכיוון הזה. כן זה קיים ויש גם כיוונים אחרים.
יש הרבה התניות תרבותיות סביב הצורך הזה של גברים, וסביב הציפייה מאישה לזמינות.

כנראה שכאשר גברים לא חייבים לפרנס לבד (וגם אם האישה מרוויחה הרבה פחות, עדיין, הוא יודע שלא הכל אך ורק עליו ואם חלילה הוא ייפול הכל ייפול) ומעורבות יותר בתחומים שנחשבו לתפקיד הבלעדי של הגבר, וקצת יורד לו מעט מהעול על הכתפיים, של זה שתמיד הוא המגן ומעניק הבטחון בכל המובנים והבלתי שביר. כשזה קורה, תרבותית, לפעמים יורד חלק מהלחץ על האישה להחזיק את כל התפקיד ה"רגשי" במשפחה ולהרגיש בשביל כולם. ומשהו במפגש נעשה יותר שיוויוני. ופתאום בקצוות ישנם גם גברים שיש להם רגשות,

אוף, הסלולרי:
ופתאום בקצוות ישנם גברים שיש להם רגשות, והתשוקה שלהם מושפעת בין השאר גם מרגשות.
והמחקר מתחיל לדבר על חלל בחקר המיניות הגברית, כי עד עכשיו דיברו על המיניות הנשית שהיא זו שנתפסה כמורכבת וזקוקה לפענוח. והמנגנון הגברי נחשב לפשוט להפעלה. גירוי תגובה. ופתאום זה לא עד כדי כך פשוט. וגברים מושפעים גם מההבנייה התרבותית.

אני מכירה את זה מהזווית של התפתחות השיח על חיי אישות בעולם הדתי. איך השיח משתנה בטווח נורא קצר של הרבה פחות מעשור. המון תהליכים קורים.
ומודה לאחרונה כל בוקר לאלוקים על כך שישנם גם מטפלים לא דתיים, שאפשר ללמוד מהם, שחשופים לזווית רחבה יותר מזו שהעולם שלי מאפשר, בהכי אקסטרים שלו.

ופתאום מדברים על זה שמיניות זה קודם כל תקשורת.

שרון, מה שאני אומרת זה ממש לא שלידות וילדים עלולים להוריד את החשק. (למרות שגם המשפט הזה מאוד נכון). מה שאני אומרת זה שפה אחרת: שלידות וילדים יוצרים שינויים בגוף. ושהשינויים האלה יכולים להשפיע על החשק. לא רק על הכמות שלו. גם על הסוג שלו.
אתה מוכן להקדיש דקה להתבוננות, רק התבוננות, בלי לעשות כלום?
יכול שנייה לעצום עיניים ולדמיין את הגוף שלה?
הוא נראה אותו דבר בדיוק כמו לפני 14 שנה? או שמשהו קרה?
מעניין אותך לשמוע את הסיפור שהגוף הזה מספר?

אתה יכול לשקול את האופציה לעבור מאביב לסתיו?
מפריחה של הגוף לאסיף של פרות? למשהו שיש בו איכות אחרת? סוג אחר?

נשמע ממה שכתבת בפיסקה האחרונה שיש מצב שזה חלק מהכיוון שאתה חושב עליו. מה שכתבת - בלי הנחות, בלי שיפוטיות.

המון בהצלחה!
וזהו. זמני תם - הכרכרה הפכה לדלעת.
היו שלום

פלוני אלמונית: "אצלנו זה מורכב מהרבה דברים קטנים, שלפעמים לנו קשה להבחין".
הממממ. אני נוטה להסכים איתך. אבל צריך לחשוב על זה עוד...

שרון: "לגופו של ענין אני אבא ממש ממש ממש מעורב בכל התחומים. אני שותף פעיל ביותר בבית. ובן זוג סופר מפרגן ותומך....".
פה אני פשוט מוכרחה לגלות לך, שרון, שמה שנראה מהצד שלך לא בהכרח נראה מהצד שלה. אני לא מדברת על משהו "אובייקטיבי", אני מדברת על התחושה של אשתך לגביך. יכול להיות שהיא תגיד בדיוק את מה שכתבת כאן, ויכול להיות שהיא מרגישה לגמרי אחרת ואם נחקור אותה בתוך קבוצה של נשים, תתגלה תמונה אחרת לגמרי.
זה משהו שגברים רבים אינם יודעים: שאם הם רוצים להבין מה מניע את האשה שלהם, הם צריכים לדעת מה היא חושבת עליהם ועל היחס שלהם ועל התיפקוד שלהם.
בספר תחזוקת בעל, הכותבת מסכמת מחקרים שהראו באופן עקבי, שגברים בטוחים שהם עוזרים הרבה יותר ממה שהם עושים בפועל, וכן שרוב הנשים מאוד לא מרוצות מתיפקוד הגבר עם הבית והילדים (אפילו שהוא בטוח שהוא נפלא ועושה המון). כמו כן בדקו באופן אובייקטיבי שאלות כגון "איזה מכשירי חשמל יש בבית" וגברים פשוט טעו ברמות היסטריות בשאלה הכי עובדתיות P-: (הם ענו שכן, יש מייבש כביסה או מדיח בבית, כשבעצם לא היה... לדוגמא... ).
אז אם אתה רוצה להבין מה אשתך מרגישה, השאלה איננה מה לדעתך התיפקוד שלך כאבא, אלא מה לדעתה. דעתה היא שמשפיעה על רמת החשק שלה לסקס... ואני מודה, שלפענח את דעתה, לא תמיד פשוט P-: נשמע שאשתך היא מאלה שממש לא פשוט להבין מה היא חושבת, מה היא מרגישה, מה היא רוצה...

לב שומע, כתבת דברים מאוד רלבנטיים ומשמעותיים.
אבל המשפט הזה תפס אותי: "גבר רוצה מין, אישה רוצה קשר".
הממממ
בואי נוציא מהמשוואה את אותם הגברים שכל מה שהם מחפשים זה #### ללילה, שאלה באמת רוצים "רק מין" בקטעים האלה.
אנחנו מדברות כרגע על גברים נשואים, או בדומה לזה. כלומר כאלה שנמצאים בזוגיות מחוייבת כלשהי. לגבי אלה? מה פתאום "מין" מנוגד ל"קשר"? חס וחלילה. המין בשבילם הוא העדות לקשר. ההתחברות הפיזית לאשה היא הביטוי לרגש, לקשר, לאהבה, למה שיש ביניהם, והסקס הוא ה"הוכחה" שלו שהיא אוהבת אותו. מבחינתו, לא רוצה אותו פיזית? לא אוהבת. זה שובר. זה לדרוך עליו. זו הדחייה הכי עמוקה שיש. ברור שלא מדובר פה אך ורק במשהו פיזי שטחי! מדובר פה בהתחברות פיזית שהיא הביטוי האולטימטיבי (מבחינתו) לאהבה שלה, לבחירה שלה בו, לרצון שלה בו.

ו"אשה רוצה קשר" לגמרי בלי מין? 0-:
אז אני לא יודעת, אני קצת הייתי שמה סימני שאלה שם. כלומר, אילו זו היתה חברה שלי? הייתי אומרת לה, "מה, את לא רוצה שהוא ייגע בך? את לא אוהבת לגעת בו? להתחבק איתו? להתנשק איתו? לשכב איתו? לא מדברת על זה שעייפים והילדים בדיוק באים למיטה שלכם ברגע שהתחלתם משהו והתעלפת מרוב תשישות בזמן שחיכית לו שיבוא למיטה או כל העיכובים והטרדות הרגילים האלה שיכולים לגרום גם לזוג שרוצה כל יום, להגיע לזה בפועל רק אחת לכמה ימים. מדברת על זה שאת בכלל לא רוצה את הגוף שלו. אז את אוהבת אותו בכלל?"
הייתי שמה סימן שאלה.

מבחינתו, לא רוצה אותו פיזית? לא אוהבת. זה שובר. זה לדרוך עליו. זו הדחייה הכי עמוקה שיש
אצל חלקם, לא אצל כולם. אם יש תקשורת טובה והדברים עולים על השולחן אז זה נראה אחרת. מה שאת מתארת זה סיפור פנימי של גבר (או אישה) וסיפור אפשר לשנות. ויש הבדל בין לא רוצה אותו או לא רוצה יחסי מין בכלל (גם עם אחרים). ואם מישהי רוצה פעם בחודש אז היא אוהבת פחות ממי שרוצה פעם ביומיים?
"מה, את לא רוצה שהוא ייגע בך? את לא אוהבת לגעת בו? להתחבק איתו? להתנשק איתו? לשכב איתו?
שמת כאן כמה שאלות, זה לא היינו הך. אפשר לאהוב את המגע ולהתחבק וללטף ולעשות עיסוי ולנשק גם בלי רצון תמידי לסקס. אני מבינה שמבחינתך זה רצף הכרחי אבל את יכולה לקבל שלא אצל כולם זה כמו אצלך?
_מדברת על זה שאת בכלל לא רוצה את הגוף שלו. אז את אוהבת אותו בכלל?"
הייתי שמה סימן שאלה._
אני שמה סימן שאלה על סימן השאלה שלך. מה שלא קיים בתפישתך אינו משנה לגבי אף אישה אחרת.
אני אפילו אקצין ואחדד: נניח שבעלך עבר תאונה או מחלה שלא מאפשרת לו לקיים איתך יחסי מין בכלל. את מפסיקה לאהוב אותו כבן זוג שלך? כי האהבה מותנת ביחסי מין?

רגע, בלבלת פה המון דברים.
אני אומרת שאם יש לי חברה שלא רוצה יותר לקיים יחסי מין עם בעלה, אני שמה שם סימן שאלה, אם היא עדיין אוהבת אותו.
עכשיו יותר ברור?
ויש פה הרבה אספקטים: אני בנאדם מסודר P-: כלומר, יכול להיות שהיא תענה על כל השאלות "לא" (לא רוצה לגעת בו, לא רוצה להתחבק איתו, לא רוצה להתנשק איתו, לא רוצה שהוא ייגע בה, לא רוצה לשכב איתו) ויכול להיות שהיא תענה על כל השאלות "כן", וכל הטווח שביניהן. אם התשובה על כל השאלות היא "לא", או מה שמתקרב לקוטב ה"לא", אז אני אחשוב שהיא הפסיקה לאהוב אותו.
פירטתי את כל השאלות כי אלה חלק מהאספקטים.
כי לעניות דעתי, זו לא שאלה אחת פשוטה של "כן" או "לא". יש פה המון גוונים, המון חלקים, המון מרכיבים. לא מדובר ב"רצף הכרחי". זה לא רצף. זה מגוון של אספקטים שכל אחד מהם הוא חתיכה בפאזל. זה מה שניסיתי להעביר. שזה לא שחור-לבן, אבל שיש המון המון גורמים וגם גווני אפור בין מצב קיצוני של "לא" (לא רוצה בכלל לגעת בו עם קלשון) למצב של "כן". "כן, אבל", כי בכל זאת, הנושא הוא "אשה שלא רוצה יותר פיזית את בעלה". אני מנסה לומר, שמעבר ל"מידה מסוימת" - זה כבר חוסר אהבה בעיני.
"תקשורת טובה והדברים עולים על השולחן" לא סותר וגם לא רלבנטי. אם התקשורת טובה, והיא שמה על השולחן את העובדה שהיא כבר לא רוצה להתקרב אליו פיזית בכלל, כי הגוף שלו דוחה אותה, זה עדיין יגרום לרוב הגברים להרגיש אהובים? באמת?
"אצל חלקם" זה גם אני אמרתי. יש גברים שלא רוצים סקס. אז להם, אשה שגם היא לא רוצה, יכולה להיות בסדר גמור. לא עליהם אנחנו מדברים פה.
אני מדברת אך ורק על מי שמבחינתו, זה חסך עמוק בביטוי האהבה שהכי חשוב לו, זו דחייה שלו.
אם את רוצה לדבר על מי שלא סובל מזה ולא נפגע וממילא לא מעוניין - אחלה, אל תקשרי את זה עם מה שאני כתבתי כי זה לא המקרה שהתייחסתי אליו, אז מה זה רלבנטי?

לגבי הסוגיה התיאורטית של "עבר תאונה או מחלה ואי אפשר" - פה את סתם מקנטרת. אין שום קשר לבעייה כמו תאונה או מחלה שמפריעה באופן חלקי למיניות (כי סליחה, יש המון המון פנים למיניות והיא לא מותנית רק בתיפקוד של איברים מסוימים בצורה מסוימת). אני מדברת על רצון או חוסר רצון.
אם יש אהבה ורצון אבל יש בעיה פיזית, זה בכלל עניין אחר. לא שייך לדיון הזה בכלל.
אני לא סתם זרקתי מלים ברשלנות.
כתבתי מאוד מדוייק: "בן זוג שלא רוצה סקס איתי". לא רוצה.

ומה אם אשה רוצה שהוא ייגע בה, אוהבת לגעת בו, להתחבק ולהתנשק איתו, לשכב איתו.
אבל יש לה בעיות רפואיות, ממושכות, שגורמות שאין לה כוחות בגוף. ושהיא מרגישה לא טוב עם הגוף שלה, ולכן היא נמנעת ממגע עם בעלה ?

פלונית אחרת... אתכם הסליחה.
שרון אני ממליצה לך על הספר "מאדים ונגה בחדר המיטות" של ג'ון גריי. הוא מסביר יפה על הפערים בתחום המיני בין המינים.

אם התשובה על כל השאלות היא "לא", או מה שמתקרב לקוטב ה"לא", אז אני אחשוב שהיא הפסיקה לאהוב אותו.
אני מססכימה איתך בזה.
אם התקשורת טובה, והיא שמה על השולחן את העובדה שהיא כבר לא רוצה להתקרב אליו פיזית בכלל, כי הגוף שלו דוחה אותה, זה עדיין יגרום לרוב הגברים להרגיש אהובים? באמת?
ואם היא לא רוצה לקיים יחסים בכלל ועם אף אחד יותר, זה קשור לאהבה אליו? כי אז הסיבה היא לא דחייה מהגוף הפרטי שלו אלא מסיבות שאולי יותר קשורות בה ולא בהקשר אליו.
אבל אני בכלל לא רוצה לדבר על מצב שאין קיום יחסים כהחלטה אלא על חוסר רצון לקיים אותם לעיתים קרובות בלי שזה ידליק שום מנורה אדומה של מחסור באהבה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מרתק לקרוא אתכן. אני סבור שאתן ככל שאתן מעלות יותר "אולי" יוצר קל למצוא פתרון עם יש רצון. לנשל אולמ חא טוב לה עם הגוף שלה.. אוקיי אל ויתרה לגמרי יעל מגע ומתאים לבן הזוג.. בכיף.. אם לא יש דברים שניתן לעשות בתחום דימוי וקבלת הגוף. בחלק המקרים הנסיון לטפל פותר חלקית ספורט למשל די מהר מעלה את הדימוי העצמי. הבעיה: כשיש חוסר קבלה עצמית שגורם לנימנעות ממגע שיןצר חסך וחוסר אצל בן הזוג אבל אין רצון לטפל. אין גל תשבוות ברורות כמ הדברים אבסטרקטיים. יתכן שגם משןלבים גורמים נוספים מעצורים מחסומים מהילדות מהחינוך וניחב שקיבלנו בבית מההעשה למין.

על זה ניתן לנסות לפתור בקלןת בדיאלוג בתקשורת מכילה ומקבלת תומכת ולא שיפוטית ולשם אני חותר במקרה הפרטי שלי.

לפי מה שאני מבין הגורמים הם קצת מכל דבר...

על זה ניתן לנסות לפתור בקלןת בדיאלוג בתקשורת מכילה ומקבלת תומכת ולא שיפוטית ולשם אני חותר במקרה הפרטי שלי.
לדעתי זה הדבר הכי חשוב תמיד. היכולת להרגיש בנוח להעלות בעיות שמציקות בלי שהצד השני יורגש מותקף או אשם. רק אז אפשר לחשוב על רעיונות ופתרונות ועדיין לקבל את זה שהמצב לא משתנה בהוקוס פוקוס ויתכן שבעיות מסוימות לא ייפתרו או ייפתרו בדרך פחות מוצלחת ועדיין הכל בסדר. העיקר שלא תחיו ברגשי אשם ו/או התקרבנות כי זה הכי מזיק ליחסים.

תגידו, למישהי פה יש ניסיון חיובי עם טיפול בנושא של המיניות?
אני קוראת פה בעניין רב, בתור הצד שלרוב פחות רוצה סקס. יודעת כמה זה מפריע לבן הזוג וממש רוצה לרצות יותר, אבל לא מצליחה.
אני גם לא מצליחה שזה יהיה החלטה מהראש, כמו שמישהי פה תיארה (כן, יש הרבה יתרונות למין, אבל לא יכולה לשכנע את עצמי לעשות בלי חשק).
חבל לי, יש לנו זוגיות נהדרת חוץ מעניין הזה.

<לא הייתי כאן>
רק אני לא הבנתי?

בדיוק אני צופה בהרצאה מרתקת של ד"ר נאדר בוטו בכמה חלקים על הנושא "מין ומיניות". בחלק 2 של ההרצאה:
https://www.youtube.com/watch?v=dsMmszd9kRc
בדקה 30-31, הוא מראה שיקופית של מחקר שלפיו אצל 9 מתוך 10 גברים יש שפיכה מוקדמת - תוך דקה 0-:
זה ממש אחוז גבוה ביותר!
בהמשך לדיון שהיה בעבר (בדף הזה או בדף אחר? לא זוכרת), שבו הרבה משתתפות טענו, שאם האשה אף פעם לא נהנית ביחסי המין ואף פעם לא "גומרת", היא לא תהיה מעוניינת במין עם בן זוגה - זה נתון שחייבים לקחת בחשבון. אם הגבר הוא אחד מה-90%, זה לא מפליא בכלל שהסקס בעיקר מתסכל אותה.

שליחה על ידי א* » 14 נובמבר 2019, 20:53

בדקה 30-31, הוא מראה שיקופית של מחקר שלפיו אצל 9 מתוך 10 גברים יש שפיכה מוקדמת - תוך דקה
אם להאמין לנשים שהייתי איתן וסיפרו על הניסיון שלהן, ואם נאמין לכל מה ששמעתי מסביב הנתון הזה רחוק מאוד מהמציאות.
אפילו כאן, ל - 9 מתוך 10 נשים יש בן זוג ששופך תוך דקה ?? קשה להאמין

לי אין מושג, הוא רופא בית חולים, לא אני P-:

שיקופית של מחקר שלפיו אצל 9 מתוך 10 גברים יש שפיכה מוקדמת - תוך דקה
ד"ר נאדר בוטו, עם כל הכבוד להיותו רופא בבית חולים, הוא שרלטן ומעוות מידע מקצועי ממש. אני אישית לא סומכת על אף מילה שלו בשום דבר ואני חושבת שהוא באופן עקבי ועל פני שנים עושה שימוש בתואר שלו כדי לקדם דברים עקומים לגמרי ולא מבוססים, בדיוק כמו ההרצאה הזו.
כך גם כאן. כל מה שצריך לעשות זה ללכת ולחפש את המחקר, מאחר שהיושרה המקצועית המועטה שלו לא איפשרה לו להשאיר את המידע בלי רפרנס בקצה השקופית. אז הלכתי לחפש ומצאתי בקלות רבה. המחקר שהוא מפנה אליו מצא משהו אחר לגמרי. לכל הנתונים שהוא מציג אין זכר במחקר הזה.
ראשית, אחוז הגברים שנמצא עם שפיכה מוקדמת, על פני יותר מ 20 אלף נבדקים שענו על סקר באינטרנט, נע בין 20 ל 24. כלומר, לא תשע מתוך עשר, אלא הרבה הרבה פחות, בסביבות ה 1 מתוך חמישה או ארבעה.
בנוסף, לא מדובר בכלל בדקה של מגע מיני לפני שפיכה. המידע הכי נמוך הוא שפיכה בתוך שתי דקות או פחות, ורבים אחרים ענו שזה בתוך 2 עד חמש דקות. לסיפור של "דקה" לפני שפיכה אין שום זכר במאמר הזה.
בקיצור, קשקשן שחבל על הזמן.

איזה יופי שטרחת והלכת ומצאת את המחקר (באמת באותה שיקופית מופיע גם "1 מתוך 5" וגם "9 מתוך 10" ותהיתי לגבי זה. הנה פתרת את החידה).

עדיין, זה גרם לי לחשוב.
זה מזכיר לי כשאמהות מתקשרות עם שאלות בהנקה. ומנסים לעזור להן. והרבה פעמים, מתברר במקרה לגמרי, או בדיעבד, ששכחנו לשאול אותה את השאלה הכי חשובה, שהיתה פותרת את החידה, כי פשוט לא עלה בדעתנו שהיא תשכח לציין פרט כזה. נגיד, התינוק עד כה עלה יפה במשקל והיה מרוצה בהנקה, פתאום בוכה כל הזמן, והיא מרגישה ירידה בכמות החלב, ואני שוכחת לשאול אותה אם היא בדיוק התחילה לקחת גלולות נגד הריון...
אז גם הנתון של 1 מכל 5 עם שפיכה מוקדמת (סליחה אבל חמש דקות? מה כבר ההבדל הגדול בין דקה לחמש דקות מבחינת האשה? אולי לזאת שהגבר שלה מגעיל אותה והיא בכלל לא רוצה אותו, חמש דקות זו הארכה פי חמש של הסבל P-: ), זה נתון שצריך לקחת בחשבון.
נתון שצריך לקחת בחשבון כשמקיימים דיון עם נשים שלא מרוצות ביחסי המין שלהן או מוטרדות מזה שהן לא רוצות,
ונתון שצריך לקחת בחשבון כשמקיימים דיון עם גברים שלא מרוצים ביחסי המין שלהם ומוטרדים מזה שהאשה לא מעוניינת.
לפעמים הסיבה ממש ממש בסיסית ופשוטה: הסקס עם הגבר הזה כל כך גרוע...

באמת יש הרבה מין גרוע מסביב, אבל לדעתי זה לא קשור לשפיכה מוקדמת, אלא לזה שיש דור שלם של גברים שלומדים על מין דרך פורנו. פורנו שנעשה על ידי גברים ובשביל גברים והנשים בו הן מין כלי משחק שגם האורגזמה שלהן נועדה לגרות את הגבר.

סליחה אבל חמש דקות? מה כבר ההבדל הגדול בין דקה לחמש דקות מבחינת האשה?
בשמת, ממוצע ההחזקה של גבר בחדירה לפני שפיכה סופית הוא 7 דקות. ואם השבע דקות האלה, או החמש דקות האלה, מגיעות אחרי שעה או שעתיים או שלוש של עונג מתמשך שלא כולל חדירה, או כולל חדירות קצרות, אז זה אחלה זמן.
אני חושבת שאת מסתכלת על המין מנקודת מבט מאוד גברית, ולא סתם גברית - אלא גברית ברמה של סקס דרך איבר המין...

הסקס עם הגבר הזה כל כך גרוע...
כי הוא שופך אחרי שתי דקות או שלוש? זה מה שהופך סקס עם גבר לגרוע?
משהו פמיניסטי בתוכי מתנגד לזה בעוז ומתחבר למה שכתבה מיכל מעלי.
סקס גרוע קשור לזיקפה וחדירה בצורה די רופפת לדעתי. וגברים ששופכים ללא שליטה (שזו, אגב, ההגדרה לשפיכה מוקדמת ללא קשר לזמן שבו היא מתרחשת. זו שאלה של שליטה ולא של זמן, כך שגם גבר ששופך אחרי עשר דקות יכול לחוש שזו שפיכה מוקדמת כי היא לא היתה בשליתו. וכאשר מדברים על בעיה לרוב מדברים על זמן של שניות ולא של דקות בכלל...) הם גברים שמשהו הסתבך להם ביחסי המין. זה לא אומר שהם מאהבים גרועים באופן כללי וזה הרבה מאוד פעמים אומר משהו על הנשים שאיתן הם במיטה. זה הרבה פעמים תוצר של היחסים ולא של איזו יכולת גברית פיזית שיש או אין.

להערכתי, רוב הנשים שסובלות מיחסי מין גרועים בכלל לא חולקות מיטה עם גבר שסובל משפיכה מוקדמת אלא עם גבר שסובל מבעיות שלו עם עצמו שיתבטאו בעוד הרבה דברים אחרים, או עם גבר שאין להן תקשורת טובה איתו ומשהו נדפק ביחסים עצמם ובא לידי ביטוי במיטה.

ועל הדרך, וסתם כי הפמיניזם שלי הוא לא אבסולוטי, כאשר מישהי מספרת לי שהיא לא רוצה לעשות סקס אני בודקת קודם כל מה איתה. מעבר למצבה הנפשי והעייפות שלה וכל מיליון הדברים שמשבשים חשק נשי לסקס, מה שלום רצפת האגן שלה ומה בכלל היכולת שלה לחוות עונג. כי בכל הכבוד לגברים ולתרבות הפורנו המחורבנת שהם שוחים בתוכה, יש מלא נשים שהסקס איתן גרוע, והסיבות שבגללן זה ככה דומות למדי לאלו של הגברים כאשר יורדים לשורש העניין. ניתוק מהגוף, מצב פיזי לא משהו, וחוסר יכולת לתקשר היטב.
שימי גבר שסובל משפיכה מוקדמת עם אישה מודעת וחזקה וחכמה שמחוברת לגוף שלה ויודעת לאהוב ולהכיל ולפנק ותגלי שהשפיכה המוקדמת מקבלת פנים חדשות. זו לרוב לא בעיה שמתקיימת בוואקום, בדיוק כמו בעיות זיקפה, ולהפנות את זה בחזרה אל הגבר ולהגיד עליו שהוא או הסקס איתו גרוע עושה שירות דוב לכולם, לדעתי.

צילי יקרה,
אני מאוד מאוד מתחברת למה שכתבת, מניסיון אישי שלילי וחיובי. מסכימה לגמרי.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

צילי גם אני מאוד מתחברת למה שכתבת.
ומזכירה שהרבה נשים - רוב לפי כמה מחקרים - לא גומרות בכלל מחדירה. הרבה נשים נהנות כשהפרטנר שלהן מענג אותן - באצבעות, בלשון - וזה בכלל לא קשור למשך הזמן שהוא מחזיק עד שפיכה. זה קשור להסכמה שלו להשקיע בעינוג של בת הזוג שלו. לתקשורת ביניהם.

ומזכירה שהרבה נשים - רוב לפי כמה מחקרים - לא גומרות בכלל מחדירה. הרבה נשים נהנות כשהפרטנר שלהן מענג אותן - באצבעות, בלשון - וזה בכלל לא קשור למשך הזמן שהוא מחזיק עד שפיכה. זה קשור להסכמה שלו להשקיע בעינוג של בת הזוג שלו. לתקשורת ביניהם.

נכון מאוד. נשים בדרך כלל לא גומרות מחדירה.

וכמובן שיש גם נשים שהפיזיות שלהן לא מאפשרת להן להיות טובות לגברים במיטה.

קור את,
לא הבנתי את המשפט האחרון שלך (למעט שיתוק כללי, מחלת עור מדבקת מפושטת, וכאלה. גם גברים שסובלים מתופעות דומות יתקשו להיות פרטנרים מיניים).
אני מניחה שהתכוונת למשהו אחר. תוכלי להסביר למה התכוונת?

יוליקו - וגיניסמוס למשל...

אבל צילי, הרי יש כל כך הרבה דברים שאפשר לעשות ביחד כשאחזור הפות מנוטרל. כבר דיברנו על זה. גם מחלות כרוניות ארוכות וקשות שמכלות כוחות נכנסות לקטגוריה המפריעה, כי מי שתשוש, ואין לו כח- יתכן אין לו כח ורצון לפעילות, אפילו בשכיבה במיטה. גם הפרעות קשות בתפקוד הרגשי והמנטלי יכולות להכנס כאן, כי הן מפריעות לקשב ולקשר. הקשר הופך כנראה למשהו אחר משוויוני, יותר לקשר טיפולי.

בכל אופן , על המצב הרגיל יש בדיחה גברית ידועה:
מה ההבדל בין מחזור, סידור ותנ״ך?
אם לחברה שלך יש מחזור (=ווסת), ואין לך ׳סידור׳ , אז ׳תה נח.

<ב׳סידור׳ כנראה הכוונה למישהי אחרת (פות זמין אחר)>

יוליקו - וגיניסמוס למשל...

וגם אי-אהבת גוף על כל נגזרותיה, רתיעה ממגע, אי התענגות על התענגות ועינוג וכיוצא בזה.

הבעיה הדדית - הגבר לא מודע ולא מעריך ואין תקשורת ולא מספיק מענג וכיוצא באלה תופינים, והאישה סובלת ממרמור עייפות התקרבנות וכיוצא באלה תופינים.

וזה:
_נתון שצריך לקחת בחשבון כשמקיימים דיון עם נשים שלא מרוצות ביחסי המין שלהן או מוטרדות מזה שהן לא רוצות,
ונתון שצריך לקחת בחשבון כשמקיימים דיון עם גברים שלא מרוצים ביחסי המין שלהם ומוטרדים מזה שהאשה לא מעוניינת._

הבעיה לפעמים הדדית ולפעמים לא. בשביל סקס טוב צריך שניים. בשביל לחרב סקס מספיק אחד/אחת.
בכל קשר/סיטואציה שווה לבדוק לאיזו קטגוריה היא נופלת כי לפעמים כל האחריות שבעולם שנקח על חלקנו לא תספיק כדי לשנות את המצב ולהעביר את הסקס למשהו נעים וטוב.
כתבתי כי חשבתי שזה שהגבר מתמודד עם אתגרי זיקפה או שפיכה בהחלט לא אמור לגרום לנו להניח שהסקס איתו גרוע ושהבעיה היא אצלו, זה הכל. אבל בטח שלפעמים הבעיה היא רק אצל אחד מבני הזוג למיטה, ולדעתי ברוב המקרים האלה העניין הוא לא פיזי אלא אחר (רגשי, נפשי, יחסים, תקשורת וכו'...).

(פות זמין אחר)
זמינה

נכון! תודה! באופן מדהים פות היא נקבה! (להבדיל משד, לדוגמא).

שיש דור שלם של גברים שלומדים על מין דרך פורנו. פורנו שנעשה על ידי גברים ובשביל גברים והנשים בו הן מין כלי משחק

אני לא מסכים, שמין גרוע הוא תוצאה של הפורנו "שנועד לגברים". גם לפני הוידיאו והאינטרנט, היו נשים שהתלוננו על מין גרוע, וגם היו גברים שהתלוננו. אך קולם לא כל כך נשמע.

זו אכן בעייה, שהפורנו הזמין שילדים רואים. גם לא העובדה שהם רואים פורנו, אלא שהם לא יחפשו סרטים יפים, סרטי אומנותיים, או אפילו סרטי פורנו לימודיים, ויש גם לא מעט כאלה. הבעייה היא שהם ילדים, והם יחפשו ויראו את הפורנו הבוטה, הגס והמגעיל, שלא "נעשה בשביל גברים". רשת האינטרנט מוצפת בסרטונים בוטים ומגעילים, גם שאין להם קשר למין. בני אדם נמשכים לראות את השונה המוזר הבוטה והמגעיל. ובפרט ילדים.

ילדים שעלולים לחשוב ולהאמין, שככה זה צריך להיות. ואז הם גדלים ומגיעים לאיה נאפה, ומתנהגים אל התיירת הבריטית, כפי שהם התנהגו. את זה צריך לשנות, וללמד אותם. משהו דומה למה שעושה שלומית הברון.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום חברות וחברים נכנסתי להתעדכן ..ולעדכן קצת

מבחינת הכמות והאיכות עדיין אין הבדל. עם זאת היוזמה בגרכ שלה ומסתכמת בפעם בשבוע..
ואולי מעט פחות מזה..
אני השלמתי שאצטרך לתת לה את כל הסמן שתצטרך ולחות עד שהילדים יגדלו.
מנסה ומצליח לא להיכנס למאבקי כח התקרבנות עוקצנות וכד
עם זאת מבהיר מדי פעם בשיחות שזו לא הזוגיות שרציתי וקיויתי וצפיתי. שאני מצפה להרבה יותר תשוקה יצריות מגע תקשורת ותמיכה. בד בבד מדגיש בפניה שאני אופטימי ומקוה לטוב.

בכל זאת אני רוצה לציין שאני באיזשהו מקום די מאוכזב מאשתי כבת זוג וחברה אך כאמור מבין את הסיטואציה ומנסה להפיק ממנה את המקסימום ולכשחת מהלימון לימונדה.
העבודה שלי היא בעיקר עם עצמי. הגעתי למסקנה זהעצמה אישית היא הטיפול הסוגי הטוב ביותר.
אני סבלני ואופטימי. נחוש להוציא אותנו לאט לאט מהזוגיות השחוקה ומהיעדר האיכפתיות שלאשתי מהזוגיות.

ברגע שאתה מבין שהפתרון נמצא גם אצלך לבד הרבה יותר קל להתמודד. זה הבנתי בעיקר כאן מכן ומכם.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

עם זאת היוזמה בגרכ שלה ומסתכמת בפעם בשבוע
כל פעם מחדש אתה מפיל לי את הלסת
פעם בשבוע?
לי נשמע אחלה
יכול לתדיר יותר או פחות, אבל לא נשמע לי בשום סנריו משהו שצריך לעורר רגש של מאוכזב מאשתי כבת זוג וחברה בדווקא
אתה מאוכזב ממנה בגלל התדירות של יחסי המין או בכלל?
אם הכל היה נשאר אותו דבר אבל הייתם שוכבים יותר היית מרוצה יותר?

משהו בתפיסה שלך לא נקלט לי
אתה ממשיך, שוב ושוב, לתאר את הזוגיות דרך תדירות היסים
ובחיים בכלל, ואצל נשים בפרט, יש עוד מרכיבים זוגיות חוץ מזה...

אתה יודע מה? רק בשביל לאזן את התמונה: חוויתי הריון בסיכון מוגבר, ובהנחיית הרופא לא היינו ביחד כל ההריון. אחר כך חוויתי לידה + קרע, ולקח לנו זמן לחזור ליחסי מין ועוד (הרבה) זמן ליחסים מלאים הכוללים חדירה.
אנו חווים כל מיני קשיים בזוגיות ויש מה להשתפר אבל בשום הקשר זה לא עלה כ ++ה++ בעיה של הזוגיות שלנו...

אולי במקום נחוש להוציא אותנו לאט לאט מהזוגיות השחוקה ומהיעדר האיכפתיות שלאשתי מהזוגיות
תנסה משהו יותר בעד כמו נכון להשקיע מעצמי כדי להביע את התשוקה, המגע, התקשורת והתמיכה שאני רוצה להציע במסגרת הזוגיות ?

נסה להשקיע בה. כאדם. כאישה. כבת זוג.
ולהניח לסקס. באמת.
לא לשבוע.
רק לי להניח לשבוע לאישה עם ילדים קטנים נשמע מופרך?

<שרון, למען הסר ספק חשוב לי להדגיש: אני לא נגדך. אני בעדי. רק מנסה לאזן את התמונה ולתאר לך איך נשמע מצידי. אתה לא חייב להקשיב>

עם זאת מבהיר מדי פעם בשיחות שזו לא הזוגיות שרציתי וקיויתי וצפיתי. שאני מצפה להרבה יותר תשוקה יצריות מגע תקשורת ותמיכה. בד בבד מדגיש בפניה שאני אופטימי ומקוה לטוב.
זה מה שהצלחת להפנים אצלך? מה העדכון כאן? לא נראה שיש שינוי בגישה שלך מאז שכתבת כאן לראשונה.

שרון,
אני כותבת פה די ישיר ובכלל לא מעדנת. אם מפריע לך- מותר לך למחוק.

ממה שאתה כותב כאן מרגיש לי שאתה חושב מהבולבול. ממש לא מרגיש שאתה מתקשר עם האשה שלך מהלב. בכנות נראה לי שאני הייתי מאוכזבת ממך כבן זוג, כי נראה שמה שעומד בראש מעניינך זה הסיפוק המיני שלך או אולי זו בכלל השליטה במצב ובפעולות של מישהו אחר.
התחושה היא ש(כל) מה שאתה עושה זה בשביל לקבל את ההתעלסות המיוחלת. לא נראה שאתם שותפים למשהו יותר רחב, משחקים יחד, נהנים זה מחברתו של זו, ולהיפך.
נראה שמה שקושר ביניכם זה החובה לנאמנות והפחד לעזוב, אולי גם לפרק את החבילה עם כל הקשיים שמסביב, ואולי גם טובת הילדים.
הפנטזיה שלך על מיניות זוגיות נמצאת לטעמי בצד קיצוני של הסקלה של זוגות מיניים שמסתדרים טוב. יש כאלה שמקיימים יחסים יותר מפעם ביום במשך שנים. ויש גם זוגות שאינם מקיימים יחסים בכלל, ואוהבים מאוד זה את זה. ויש מה שבאמצע.

אבל אתה
_מנסה ומצליח לא להיכנס למאבקי כח התקרבנות עוקצנות וכד
עם זאת מבהיר מדי פעם בשיחות שזו לא הזוגיות שרציתי וקיויתי וצפיתי. שאני מצפה להרבה יותר תשוקה יצריות מגע תקשורת ותמיכה. בד בבד מדגיש בפניה שאני אופטימי ומקוה לטוב._
נקרא מפה ביקורתי, מתקרבת ועוקץ. זה מרגיש שאתה משלם בהתחשבות בשביל לקבל כתשלום מין.
פעם בשבוע מיוזמתה זה ממש המון לאשה שיש לה ילדים קטנים, לפחות לדעתי (נו, אולי אני לא בקצה הקיצוני של הסקלה).

ובעיקר- נראה שאתה מצפה ממנה, ולא נראה שאתה מצפה מעצמך באמת ללמוד להבין אותה, לחפש דרכים להיטיב עמה. אתה אוהב אותה? מעוניין בטובתה? עכשיו כשהיא אשתך ואם ילדיך היא כבר לא אהובתך?

_מנסה ומצליח לא להיכנס למאבקי כח התקרבנות עוקצנות וכד
עם זאת מבהיר מדי פעם בשיחות שזו לא הזוגיות שרציתי וקיויתי וצפיתי. שאני מצפה להרבה יותר תשוקה יצריות מגע תקשורת ותמיכה. בד בבד מדגיש בפניה שאני אופטימי ומקוה לטוב._
המשפט הזה עושה לי צמרמורת,

כל מה שנכתב כאן.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אתן באופן טבעי עם החלק הנשי בזוגיות. הייתי אימר גם מעט שיפוטיות!
צמרמורת זה מוגזם גם חושב מה... מוגזם בעיני. לגופן של ענין
יחסי המין גם פחות מפעם בשבוע. בין לבין כמעט שאין מגיע
חסרים לי תשוקה אינטימיות משיכה מצדה הודעות שובבות חיזור מגע ומין...
פשוט חסרים
הבהרתי את החוסר לאשתי ומאחר שאני באמת לא בא על סיפוקי תרתי משמע אני משקיע בעיקר בדברים אחרים ומסביב
האמת הייתי רוצה משהו אחר יותר זוגי ויותר פיזי. אין. נגמר והיה. לעת עתה אין.
עם זה למדתי לחיות בשנה האחרונה. לאחר תקופה די ארוכה של תסכול. למדתי להשלים. להתמקד בעיקר ביש . בעיקר בעצמי.
אכזבה .. יש מעט.. מה לעשות.. אלה החיים.. צר לי על הצמרמורת שזה מעורר במי מכן.
אני חייב לומר שגםמאני די בהלם מהתגובות.
שיתפתי
המקום של השיפוטיות. לא תורם לשיח..

המקום של השיפוטיות. לא תורם לשיח..
צודק
כתבתי שהרגשתי צמרמורת כי מה שהרגשתי זה סוג של תובענות כלפי אישתך. לי אישית קשה מול תובענות .
מדגיש בפניה שאני אופטימי ומקוה לטוב.
וגם המשפט הזה שהוא כביכול חיובי הרגיש לי כמו מורה שנותן ציונים לילדה
בכתיבה מתפספס לפעמים הטון והנימה, לפעמים זה עושה את כל ההבדל. יכול להיות שמה שהרגשתי שקראתי אותך הוא רחוק ממה שהתכוונת
ואני כן מבינה שפער , כמו שאתה מתאר שקיים בינכם הוא מתסכל ומייאש

שקראתי אותך דיימינתי את בעלי מדבר אלי ככה ומה שהרגשתי בגוף, זה התכווצות

מה שאני מנסה לבטא זה שהתדירות של יחסי המין והמגע אלו סימפטומים למשהו שהשתנה אצלה או ביניכם ברמה האינטימית.
אי אפשר למרוח את זה ופשוט להעלות את התדירות. יש לזה שורש. מהו השורש? אולי זה שינוי עמוק אישי שבא עם ההתבגרות, עם ההורות, עם העייפות מהמטלות המצטברות. אולי המשיכה התמעטה עם ההרגל. אולי הציפיות שלך והלחץ מרחיקים, ואולי זה משהו אחר. העניין הוא שנראה שאתה חוזר לדרישות וביקורת, ומלחיץ. זה כשלעצמו מרחיק ומכבה תשוקה.
אבל זה מרגיש שחשובה לך התדירות יותר ממה שהיא חשובה לך. וזה יוצר את הזיוף במנגינה, ואי אפשר לטייח את זה.
למה, אם יש לך צורך מיני מוגבר, היא צריכה לספק אותו? כי התחתנתם? זה קנה לך אותה הפרטנרית מינית זמינה, ועכשיו היא לא עומדת בחוזה (ציפיות)?
יש לי חברות שאני רואה היטב במה הן טועות ובן הזוג רואה נכוחה.
פה נראה לי שאתה מפספס משהו מאוד עמוק ומאוד בסיסי שנסתר מעיניך למרות כל ההסברים.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אופיר
תודה על הכנות. ההתכווצות זה לא בהכרח דבר רע.

בכללי אני חושב ש
כנראה שכל אחד צריך משהו שונה בזוגיות.
אני מרגיש שאני צריך שאשתי תהיה חברה פתוחה קשובה מכילה.
אני מאמין שברגע שתשים את הרצון שלי בראש מעיניה אני אסתפק ואולי גם ארצה הרבה פחות..
התסכול שלי נובע מהיחס שלה לרצון שלי.
זה לא שהיא לא נחמדה ביחס . היא פשוט לא עושה מה שלא בא לה. זה טבעי וברור. עם זאת הייתי רוצה לדבר איתה ודיברתי איתה על חלופות טיפול וכד. במקרה שלי אין לה ענין בטיפול ולא ב חלופות וכד. זה מה יש.
מכאן הגעתי אליכן.
שימו לב שהעיסוק בכמות הוא טפל ומחטיא את המטרה. הייתי מסתפק גם בפעם בשלוש שנים את היתה חלילה מניעה כלשהי. אני רגיש לזולת ובודאי לאשתי ואוהב אותה ודואג לה חבלז.
אבל !!! בתחום הזה מרגיש פספוס. לא מבין מה המניעה..
ניסיתי לראות איפה אני אשם/אחראי והבנתי שלא רלוונטי . כיום אפילו
לא שואל ולא מענין אותי מי אם בכלל אשם אחראי.
שואל ומעניין אותי איך אפשר לצמוח מהמצב. (למרות שאני היחיד שמחפש פתרון ולבד) ולבסוף מוצא את הדרך לבד כאן בפורום זה. והיא להתמקד בעצמי.. להשקיע בעצמי..לכבד את אשתי ואת המקום הו היא נמצאת לא לשפוט ולא להאשים. לא לבוא בטענות ולא להרגיש קורבן .

***
לענין יחסי המין כשהיא יוזמת אני נענה.. וזה כאמור קורה פעם בשבוע שבוע וחצי ולעיתים שבועיים. זה מכני וקצר. כנראה בעיקר בשבילי וחבל שכך כי כך גם אני לא רוצה. עם זאת מאחר שיוזמת אני נענה. זה כאמור
לא מספיק לי אבל זה מה יש

שרון,
לו היית מחליף את כל מה שכתבת עליך ועליה בדיוק להיפך-
דוגמה-
במקום זה
_אני מרגיש שאני צריך שאשתי תהיה חברה פתוחה קשובה.
אנע מאמין שברגע שתשים את הרצון שלי בראש מעיניה אני אסתפק ואולי גם ארצה הרבה פחות..
התסכול שלי נובע מהיחס שלה לרצון שלי_
אולי זה-
אשתי מרגישה שהיא זקוקה לכך שאהיה פתוח וקשוב. היא מאמינה שכשאשים את רצונה בראש מעייני היא תוכל לרצות יותר/ להתקרב אלי/ להרגיש איתי אינטימיות/ להמשך אלי.

אולי כל אלה, אולי אחד מהם.
אבל לא רצון על מנת לקבל תמורה. פשוט לרצות שיהיה לה טוב.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יולי קו
תודה איישם

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

את מנתחת באופן מאוד מדויק בוגר מנוסה והוגן. אני באופן כללי מרגיש אינטואיטיבית כמוך.
שאלתי אותה מספר פעמים אם בגדה אם מעןנינת להיפרד. הבהרתח שאני מסכים להיפרד אם לא אוהבת או אם יש משהו אחר באופן ידידותי ..
טוענת שלא בגדה ולא מעונינת להיפרד ושהזוגיות טובה ומכבדת ואוהבת.. מסתפקת ויוזמת חיבוק לפני השינה.. תמיד כפיות.
הפסקתי לשאול על משהו שמסתירה והפסקתי להציע טיפול לפני מספר חודשים..
פשוט מרגיש שהזוגיות שלח היתה יכולה להיות הרבה יותר תשוקתית יצרית מכילה ומעצימה...
עם זאת מסתפק במה שיש ומפנה את האנרגיה להעצמה אישית ספורט וכד ולהעצמה זוגית בקצב של אשתי

מקריאה שלי את המצב, אני חושבת ששרון הוא בן זוג קשוב, חם, אכפתניק ואוהב. לעומת זאת, אישתו נשמעת לי קרה ומרוכזת בעצמה.
הפניה של שרון לקבוצת נשים להאזין להן ולהיפתח ולעבוד על עצמו היא נדירה הן אצל גברים והן אצל נשים. זה מעיד על נכונות רבה מאוד.
גם אני רוצה זוגיות יצרית ופיזית עם בן הזוג שלי. אין בזה כל רע, להיפך.

מה שכן עולה בדעתי, הוא לנסות לפלרטט, קצת ללטף מדי פעם, קצת למזמז--להעיר את הגוף והארוטיקה--בלי לצפות בכלל ליחסי מין מלאים. זה מן משחק מוקדם ארוך, אפילו לאורך שבועות. נשים רבות זקוקות לזה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

קוראת תודה רבה! שווה לנסות. נשמע טוב

שליחה על ידי א* » 29 נובמבר 2019, 16:26

מקריאה שלי של המצב (ואני גבר) אני חושב ששרון מתיש ומאוד מרוכז בעצמו.
וגם מבאס:
עם זאת מבהיר מדי פעם בשיחות שזו לא הזוגיות שרציתי וקיויתי וצפיתי. שאני מצפה להרבה יותר תשוקה יצריות מגע תקשורת ותמיכה. בד בבד מדגיש בפניה שאני אופטימי ומקוה לטוב.

לשאול אותה לפני כן אם בא לה. אפשר להגיד לה - ממש בא לי ללטף אותך, מתאים לך? מתחשק לי למזמז אותך בקטנה בלי שום המשך - בא לך?

אני נגד שאלות. השאלות מעיקות והורסות את הסיכוי לטיפה רומנטיות. אפשר פשוט להגיד שהיא סקסית או שכפות הידיים שלה חמודות או העור שלה יפה או משהו וזהו. אפשר להעביר ליטוף קטנטן ולהבהיר שזהו. אבל אם ישאל, היא תהיה נבוכה ובמועקה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

כפיות ולטיפות היא מבקשת.. ומעונינת. אני משדל להיענות.
לגבי ההצעה להיפרד הצגתי את זה כאופציה שיש לה ואמרתי שאתמוך באופן חברי ושאסור שתישאר כי חייבת או משהו כזה.

קוראת אני שואל ועירני לתגובות

א אתה צודק..האנרגיה שלי מופנית לעצמי על מנת לבנות את עצמי מחדש. אני מתיש כי עדיין לא מצאתי ב 100 אחוז את הדרך אבל מרגיש שאני בכיוון הנכון. אני מרוכז בעצמי על מנת להגיע הן לזוגיות והן לילדים בצורה שלמה ונעימה ולא ממורמרת וקורבנית.

בכל אופן תודה על ההתיחסות שלכם

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בני אדם שונים זה מזה. גבר אחד אינו דומה לגבר אחר, ואשה אחת אינה דומה לאחרת. אך השוני במאפיינים והתנהגויות, של גברים, גדול ורחב מאוד, מאלה של הנשים. ההבדלים בין המינים גדולים ורבים יותר ממה שמקובל לחשוב. ולכן, חשוב לנסות להבין, מה היא מרגישה, וזה לא קל. ולעיתים בלתי אפשרי, במיוחד לגברים.

אף שלכאורה גבר ואשה עושים מעשה אחד, מה שהגבר עושה, הוא מעשה אחר ממה שעושה האשה. מה שגבר רוצה, ומה שאשה רוצה, אלה שני דברים שונים. אפשר אפילו להגיד, שהחיבור בין גבר לאשה, הוא כמעט חיבור לא טבעי, מרוב ההבדלים האישיותיים. אנחנו אפילו מדברים כמעט בשתי שפות שונות. נראה לי, שזה לא רק עם אשתך, אתה גם קורא את הדברים של הנשים שכותבות כאן בעברית נשית, ואתה מנסה להבין בעברית הגברית שלך, ולכן אתה מתקשה. את זה אני יודע היטב, כי גם אני גבר, וגם לי קשה להבין נשית. לרוב יוצא לי תרגום גוגל. האהבה, והתשוקה, גורמים לנו להתחבר בכל זאת. אבל ההבדלים, גורמים לנו למריבות וחיכוכים. לא ההבדלים שבין אדם לאדם, אלא ההבדלים שבין גבר לאשה. ולכן, אני בחרתי להתמקד בהבדלים, ומה שאני לא מבין, אני לא מבין.

אני יודע שכל אשה, תמיד סוחבת איתה את ההתנסויות הלא נעימות שהיו לה בחייה, ולעיתים גם פגיעות קשות. אבל לא רק החוויות האישיות שלה, כי אשה לומדת מילדותה שעליה להיזהר. והיא צריכה להיזהר ולהישמר מהחוויה המינית, החוויה הכי נעימה שיכולה להיות. כי דווקא שם עלולה לקרות לה החוויה הכי לא נעימה שיכולה להיות לה. יש נשים נועזות יותר, ויש נשים רגישות יותר. גם אלה וגם אלה, באות אליך עם המטען הזה, ומצפות לחוויה חיובית, בציפייה גדולה יותר ממה שאתה מצפה. כי לך, כמעט בטוח שזו תהיה חוויה טובה וחיובית. היא לא בטוחה בכך, ולא פעם מתאכזבת. פעם אכזבה קטנה, פעם גדולה, ופעם ממש פגיעה.

בזמן שהחוויה המינית של האשה, (חוויה טובה), מתפשטת בכל הגוף שלה, החוויה של הגבר, דווקא מתמקדת במקום אחד. גם כשהגבר חש רגשות חושניים ומיניים, בחלקי הגוף האחרים. החוויה המינית שלו, מתמקדת באיבר המין. זה האיבר שחודר. זה האיבר שממלא את התפקיד העיקרי. זה האיבר שמתבצע בו הליך פיזיולוגי מופלא של משאבת לחץ, הממלאת את כל נימי הדם במקום ובסביבה. הליך שמעצב את התחושה הגברית. וזה האיבר שחש את התחושה הייחודית הנפלאה והמשכרת, של דפנות האשה העוטפות אותו. ומובן שזה יהיה האיבר, שימקד אליו את מירב התחושות הרגשיות והמיניות שלנו. לכן, אנחנו הגברים כל כך עסוקים באיבר שלנו. כל האגו הגברי ממוקד בו. את זה נשים מתקשות להבין.

אחרי שלמדתי משהו מהכשלונות שלי, בכל פעם שנקרה לי רומן חדש, אני משתדל להסביר לה את החוויה המינית שלי, בתחילת המעשים עצמם. אני אומר את מה שאני רוצה, מה חשוב לי, ומה שאני מרגיש. כי חשוב מאוד שהיא תדע. זה שונה מאוד מאשר לבקש ממנה לעשות משהו. ואני גם מבקש שתגיד לי מה היא רוצה. אני יודע שנשים לא יענו בפתיחות מלאה מה הן רוצות. זה נדיר שאשה מדברת בפתיחות מלאה. לכן, אני צריך ללקט את הפרטים, לאט לאט, מתוך מה שהיא אומרת.

ראשית אני מבקש, אפילו מנסה להפציר בה, להגיד לי מה היא לא רוצה, ומה היא לא אוהבת. כי אם אני יכול להימנע מהדברים שהיא לא אוהבת, מהדברים שלא נעימים לה, זו כבר יותר מחצי העבודה. לדוגמא, בגיל 20 היתה לי אשה שלא אהבה תיאורים גרפיים. ואנחנו הגברים דווקא אוהבים תיאורים גרפיים. בפועל אני התעלמתי מזה, והיו לנו חיכוכים על הרקע הזה, שאני התקשיתי להבין.

מהנסיון שלי, גם כשאני שואל את האשה אם נעים לה, ואני כל הזמן שואל ומברר, היא אומרת לפעמים שנעים, כשזה בכלל לא נעים לה. בענייני מיניות, נשים ממעטות להגיד כשמשהו לא נעים להן, עד שזה מצטבר לנקודת רתיחה והתפרצות. קשה לי להסביר את זה, כי אני חושב כגבר. ואולי נשים כאן יכולות להסביר. אך נוכחתי בכך, ולא עם אשה אחת! (ורק תחשבו על כל הנשים המזייפות אורגזמה). התחלתי להקשיב בקשב רב יותר, לאיך היא עונה לי, לא מה היא אומרת, אלא איך היא אומרת. וזה מה שאני מציע לך לעשות. להקדיש תשומת לב רבה, לאיך היא אומרת מה שהיא אומרת. אשה מבטאת באיך, חלק גדול ממה שהיא אומרת. עכשיו, אני כבר מבחין מתי זה נעים לה באמת, ומה לא נעים לה, אבל לא נעים לה להגיד שלא נעים לה. לדעתי, הסטיגמה שגבר צריך לספק את האשה, כל כך חזקה, שכשהיא רואה שאתה משתדל, לא נעים לה לאכזב אותך. אם אשתך יוזמת חיבוק לפני השינה.. תמיד כפיות_ זו הוכחה בעיני, שהיא אננה _קרה._ כמו שכתבה קור את. לי זו נראית חושניות ורגישות ארוטית. אם, ובמידה שהיא _מרוכזת בעצמה זה לדעתי משום שמשהו לא נוח לה ולא נעים לה, והיא מנסה להימנע ממנו. ואת זה עליך ללמוד להבין.

לדעתי, אתה צריך קודם כל להתייחס לאשתך כאל אשה. בעיקר אנחנו הגברים חושבים שנשים הן כמו גברים, רק איברים שונים. גם אני חשבתי כך, עד שנפל לי האסימון. אני הייתי מנסה למשל, לשאול אותה בזמן הכפיות, האם זה בסדר שאני גם אלטף את השדיים שלך, כשאני מחבק אותך? לא כדי לגרות אותה, דבר שאתה מרגיש כמו גבר. ואפילו רצוי להניח לפטמות. אלא ליטוף לשם הליטוף עצמו. זה כנראה מה שהיא רוצה, מהסיבות הנשיות שלה. בהזדמנות אחרת, גם להבהיר לה, למה זה כל כך חשוב לגבר, המגע באיבר שלו. (תמצית למעלה). נניח שהיא מנסה מסיבותיה שלה, להימנע מחדירה. יש עוד הרבה אפשרויות, חוץ מהתפריט המקוצר. כשהיא תתרגל למגע נינוח, ותחוש נינוחה, היא תרצה בהדרגה להעשיר את התפריט שלה. ומנסיוני, אני יודע שאפשר להיות זקוף, להינות מהמגע והליטוף אפילו עד אורגזמה ופליטה, בלי החיכוך החזק השגרתי. והרגשתי אפילו שגם לה באו ההתכווצויות שלה, ברכות ובעדינות, בלי בת קול כמעט. ובלי חדירה ונגיעות ממוקדות.

אני נוהג להגיד לאשה, להסביר לה למה האיבר שלי, הוא בעצם האגו שלי. אני אומר לה, כל הרגשות והתחושות שלך, שמציפים אותך, ואת מרגישה בכל הגוף שלך, אני מרגיש בעיקר באיבר הזה. (יש לי הסבר רחב יותר. mansplaining, אתן יודעות). ואז אני אומר, שזה יהיה נחמד, אם היא תעשה מעשה, ותלטף לי את האגו. הן בדרך כלל צוחקות ונהנות, וכבר רואות בזה משהו אחר ממה שהיו רגילות.

אדם, כתבת מאוד יפה וברור!

קור את,
אני לא מסכימה איתך הפעם, כי אני חושבת שבמצב הנוכחי חשוב להשאר בגבול מה שמתאים לאשתו, ושספונטניות רומנטית גופנית מצד שרון עלולה להתפרש כפלישה. כלומר חשוב לשאול, ואז חשוב להקשיב לתשובות, גם לאלו שאינן מילוליות.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אדם מהמם. יש הרבה מה לקחת ממה שכתבת גן לחיים עצמם. יפה!
יולי קו חשוב לי להדגיש שמגע בכפיות ליטופים בהחלט רצויים ל
אשתי תמיד

_יולי קו חשוב לי להדגיש שמגע בכפיות ליטופים בהחלט רצויים ל
אשתי תמיד_

שרון, זאת נקודת פתיחה טובה! זאת דרך טובה קצת לעורר את הגוף--שוב, תוך כדי שברור שזה לא יילך עד הסוף במשך זמן רב. ממש להבהיר שזה רק קצת מזמוזים. זה גם מרגיע וגם לפעמים עוזר להתעוררות. נשים רבות זקוקות לזה.

כלומר, זקוקות למבנה הזה של קצת מזמוזים בלי שזה יילך עד הסוף. זה לפעמים יוצר בהחלט הרגשה מינית לאחר כמה זמן.

שרון, נתקלתי היום בפוסט של מישהו בפייסבוק וחשבתי שיעניין אותך לצלול קצת ולקרוא בדף שלו.. ניסים לוי https://www.facebook.com/levi.nissim

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מגע ספונטני בהחלט רצוי וחיובי לאשתי. רק שלא יוביל לסקס סוער לנשיקות מזמוזים וכו.
לפעמים אפילו מבקשת אני אף פעם לא אומר לא.. תמיד מלטף מחבק מחזיק יד...האמת זה נעים גם לי..
לפעמים אולי אפילו לרוב זה יוצר עוררות מינית לא ממומשת.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני סבור שחיי הנישואין כיום לא בהכרח הורגים את התשוקה. עובדה שאצלי היא עולה עם השנים. ואני מאוד פעיל במטלות הבית וחולק בעומס האינסופי וכו ועדיין בענין..
אני חושב שדווקא בגלל שהתחתננו והנישואין הם אקט של אהבה ואמון הדדי אנחנו צריכים להיות רגישים לצורך של בןבת הזוג.
לא ניתן לההכריח לחשוק והדבר גם לא רצוי אבל ניתן לרצות לתקן/לשפר לקחת ימי חופש משותפים ולהקדיש לזוגיות (כשהילדים במסגרות), ללכת לטיפול זוגי. לפנות זמן לפגישות רומנטיות ויש עוד המון דוגמאות.
אם כל זה לא עוזר אז ניתן לשנות ציפיות אבל רק אם ניסינו..
כמו כן אני מאמין שככל שהילדים יגדלו יותר יהיה יותר קל למצוא זמן לזוגיות.
זה משאיר אותי אופטימי..

עם זאת ומאחר שאני מתמקד בעיקר בעצמי, והבנת את המצב שלנו מעולה.. ולא מצפה לינןי הציפיות לפחות לטווח הקצר השתנו וירדו.
לא מהרמת ידיים מהבנה שזה אכן כרגע לא ריאלי
לטווח הארוך כרגע אין צורך להחליט..ואין לדעתי טעם
בכל אופן שוב תודה רבה! תגובה מקסימה שמגלה גם רגישות וגם הבנה עמוקה אך בעיקר איעפתיות ורצון לעזור

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פלוני אלמונית
תודה על התשובה. היא לא בהכרח סותרת את המסקנה שלי. שכן את עשית או עושה את מה שאני מצפה שאשתי תעשה תחזוב מחוץ לקןפסה ותנסה למצוא פתרון. שתהיה מודעת לכך שעם האוכל בא התיאבוח ותיישם את זה.
סהכ אן אומאת שזוגיות הורגת תשוקה זוגית את הוחכת צעד קדימה ומנסה למצוא פתרון . הפתרון מכיוום שהוא מגיע ממקום בוגר מנוסה אוהב ומכיל יכול להיות יותר טוב מהתשוקה של ההתחלה. עי החלפת המילה תשוקה בחרמנות את כבר מביאה מימד יותר אינטימי. יותר מרשה לעצמך. יותר מודעת למה עושה לך טוב יותר מבקשת כי את במקום בטוח ומכיל יותר. במקום אינטימי זוגי. לשם הייתי רוצה להגיע עם אשתי גם אם הכמות והאיכות לא תשתננה. המודעות שווה הרבה. אולי הכל. המודעות והרצון לספק להכיל לאהוב לתמוך להעצים וכו וכו וכו

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אין הרגשה של משהו חוצץ או של אכזבה. אני מתקשר עד כמה שאפשר ומשקף את ההרגשה. בשלב מוקדם הבנתי שאין טעם להאשים להטילצאחריות ןלצפות לכל היותר ליזום או לנקוט יוזמה פאסיבית להיענות לה כשרוצה ולהכיל באון כללי.
ברגע ששיניתי תפיסה הוקל לי הפסקתי להאשים אותה ואולי את עצמי
אני כן מרגיש שלאט לאט לאט לאט היא נפתחת..
לשאלתך זה החל להיות מכאני לאחר הלידות.. (שלוש)

מקום תשוקה, אשתמש בכוונה במילה אחרת. חרמנות.
תשוקה, היא פשוט רצון חזק מאוד.

אני לא חייבת להיות חרמנית מלכתחילה בשביל להנות מהמין. לפעמים אני יכולה לבוא לזה מתוך חוסר רצון, רק מתוך ידיעה שזה פשוט כדאי לי מהרבה בחינות. כמו שרבות מכריחות את עצמן לעשות פעילות גופנית, הן יודעות שעם התנועה, יבוא גם החשק.
כל מילה!
א

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

קשה לי לענות ולפרט יותר כשעוד אנשים קוראים. בשלב זה ניתן להישאר בדיון כאן בפורום בזה ובכלליות (אנימלא מכיר באתר הזה שיחות פרטיות)
אסתפק באמירה שאת שואלת מאוד לענין ונוגעת ממש בנקודות הרגישות כמו כן עושה זאת בחן ובטעם.. תניחי שאת מבינה את המצב כמעט בדיוק כמו שהוא לחות כמו שאני מבין אותו..

הזדהתי עם הפיסקה האחרונה של מה שכתבת. אכן יש לי חוסר הבנה מה יגרום לאשתי לומר כן.. להשתחרר. ואני יודע איך היא יכולה להיות מתחילת הקשר...או אפילו לאחר שנים בו.
.

משחק מקדים, הוא בשביל לעזור להכנס למוד, זה לא קשור שמאותו רגע שמגיעים למוד עוברים לחדירה.
אני סבורה שמשחק מקדים מתחיל הרבה לפני הכניסה למיטה. משהו כמו יום יומיים לפני כן. והמשחק הזה מתקיים בשעות שונות של היום:
מבט, נגיעה "מקרית", סמס באמצע העבודה, מחמאה, קריצה... מה שנקרא טיזינג.
המצב הזה, שבו נכנסים בלילה למטה ומתחילים בהתמזמזות שאמורה להוביל לאיזו פינאלה מהממת, כל זה בלי יצירת טיזינג מתמשך ובלי קשר לכלום ושום דבר- פשוט לא ברור לי איך הוא יכול להיות לא מכאני. מניחה בצד את נושא הפינאלה, כלומר החדירה, כי מסכימה עם התיאור של צילי.
<לא מתייחסת כאן לשרון אלא באופן כללי>

גם זה לא משחק מקדים. זה פשוט... החיים
הו, כמה החיים היו פשוטים אם זה היה כך

אנשים כל-כך שוכחים את זה בתוך הטירוף של החיים: גידול הילדים, העבודה, הלחץ הכלכלי, הרוטינה, הויכוחים - השחיקה של הנפש היא התוצאה.
כולם רוצים שיאהבו אותם וכולם שוכחים לתזכר את האהבה שלהם לאחרים, זה באמת לא קשור רק לזוגיות אבל היא הסובלת הגדולה.
<לא כולם, אבל רובם>

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ואולי עוד אחרון אחד. את הדף שלי מחקתי כי האתר שינה בעלות ומשהו בזה הרגיש לא בטוח באופן כללי, לא בגלל שום סיבה שקשורה לחיים הפרטיים שלי.
גם אני, ומכיוון שידעתי בדיוק למה מחקת הדף, לא הרגשתי צורך לפרט. הותיקות פה יודעות את ההיסטוריה.

מה שכינית צרות ואסונות פשוט מאלץ התבוננות עמוקה שתביא מה שתביא.
מבחינתי אלה הם דברים מובנים ביותר, אבל זה מבחינתי לקשור למה שהדיון העלה.

ההערכה שלי היא שבני זוג טובים בקשר טוב בהחלט יכולים, ממש על בסיס יומי ובכל נסיבות חיים ובמו ידיהם ובתוך המסגרת הקיימת, להעמיק את הקשר הזוגי שלהם ואת ההבנה שלהם וגם את המיניות שלהם. אבל לא את הצד הזה הסוער, המשתוקק, הייצרי, בלי גירוי חיצוני.
יוליקו ענתה על השאלה שלי אליך, למה את מתכוות במשפט הזה גירוי חיצוני. על זה גם עניתי.
המשפט הזה העלה לי מחשבות על אלו גירויים חיצוניים אני יוצרת בחיי כדי להשאיר אותם נחשקים. מעבר לזוגיות, אבל בעיקר בהקשר הזה.
אבל לא הופתעתי שזה העלה אצל אחרים דברים שליליים שאין לנו שום שליטה עליהם, חוץ מאיך שאנחנו מקבלים אותם.

גם זה לא משחק מקדים.
מרוב התעסקות עם צמד מילים, והמשמעות שלהן, נראה לי שנאבד התוכן.

אם ילדה

גם אני!

מבחינתי כל מה שאת יכולה לשתף, להאיר, להעיר (מבחינת עירנות, ולא כהערה) ברוך הוא.
אני משתתפת._

אולי יהיו לך תובנות בשבילי?

כותבת ממש לא מאורגן:

אנחנו ביחד כבר אוטוטו 18 שנים, והוא לא נמאס עלי, לא מינית ולא בכלל. נהפוך הוא (חוץ ממריבה מאוד רצינית אחת על נושא שאינו קשור ליחסים בינינו, ושכמעט גרמה לפרידה לפני כמה שנים). לפניו היו לי מספר מערכות יחסים של עד שנתיים, שתיים מהן מאוד רציניות, אחת שהתפרקה חודש לפני חתונה. לפני הפרידות מה לשעבר ים הללו המין הפך לקצת משעמם בערך שנה אחרי תחילת היחסים.
יש לנו ילדים, אנחנו חברים טובים. אני נמשכת אליו. אני ה׳מין׳ הכי טוב שהיה לו.הוא נוטה לגמור מהר, וזה הקשה עליו ביחסים קודמים, ולי אין בעיה עם זה כי הוא יכול להמשיך אחר כך כמה שבא לי, ואמנם עושה זאת לרוב, כך שאני גומרת כשמתחשק לי, או שזה יוצא חפוז קליל ולא מעיק כשבא לי לענג אבל לא להשתהות בפרוייקט ולסיים עם שפשופים פנימיים.
אני נוטה לתדירות יחסי אהבה (יותר מתאים לי לקרוא לזה כך מסתם יחסי מין) הרבה יותר גבוהה משלו. הוא יכול פעם בכמה שבועות או חודשים, ואני הייתי מסתדרת טוב עם פעם בשבוע- שבועיים, לפעמים קצת יותר (לפחות מה שהיה לפניו, ומה שיזמתי כשעוד יזמתי). אני נוטה לגמור לאט, והוא בהחלט לא המין הכי מלהיב שהיה לי.
אני מראה ומסבירה, הוא משתפר ולומד, אבל מעולם לא היה לגמרי מדוייק מבחינת מגע ורעיונות. בכל זאת זה טוב גם ככה (טוב, לא מעולה, אבל טוב).
הוא מעולם לא רצה המון, כי ככה הוא.
אני הפסקתי באיזשהו שלב ליזום, כי נמאס לי להיות תמיד היוזמת.
הוא בחור מאוד נאמן, גם מינית וגם חברית, ואין לי שום סיבה לחשוב שהוא מתענג במקומות אחרים (חוץ מאוננות לפעמים כשקשה לו להרדם). גם אני מאוננת לפעמים, אפילו לידו במיטה, כשהוא ישן.
אנחנו פתוחים ומדברים על הכל, כולל על כל מה שתיארתי. אנחנו מתחבקים ומתנשקים, אבל לרוב זה לא לוהט, אלא משהו שאפשר בגבולות מסויימים לעשות גם ליד הילדים.

הקטע הוא שאני חשה שזה חסר לי. אני רוצה להרגיש שהוא מאוד רוצה אותי, וזה נדיר כשזה קורה.
הוא מבחינתו חושב שאני נראית טוב מאוד (חוץ מקצת בטן אחרי הלידות, ושדיים קצת נפולים), אבל זה לא גורם לו לעשות הרבה.
הוא אומר שהוא כזה, עם ליבידו נמוך.

תובנות? רעיונות?

שליחה על ידי געש* » 03 דצמבר 2019, 15:24

אני מבינה בדיוק בדיוק לב את מתכוונת.
ואני מוסיפה כשאני מרגישה את הנוכחות של המיניות שלי, זו תחושה שיש בה שמחה וקלילות והרבה פעמים אני מרגישה שהיא מביאה למין חילופי אנרגיות נדיבים עם אנשים בהלוך רוח דומה (או שנדבקו ממני), שלא צריכים בכלל להתממש לכדי מגע או אפילו דיבור כדי להרגיש נעימים מאוד.
במחשבה נוספת, זה מרגיש קצת כמו להיות מאוהבת בעצמי. לא בקטע של התרברבות, אלא פשוט תחושה של מאוהבות בלי מושא חיצוני.
קצת מצער אותי שלא יצא להתנסות בלממש את הזה לכדי מין, פשוט כי אני בזוגיות ממש טובה מגיל צעיר, וכרגע לא מתאים לנו לפתוח אותה. אבל היא עדיין כיפית מאוד ומשפרת גם את המין הזוגי.

אם. ילדה,
אם מתחשק לך לשתף עוד על עצמך - כולי אוזן, מקשיבה בשמחה.
שתפי וספרי בבקשה! מה שיש לך לומר מעניין מאוד. הדפים שמחקת היו מרתקים.

אם אני לוקחת מה שתיארתי קודם, ומה שאת ענית (לאו דווקא לי), ומה שיגיש הוסיפה, אז המסקנה שלי היא שאם אני יותר מינית ממה שאני מפגינה כרגע, אז יאללה, לחזור להתנהגות שלי בעבר, רק בלי דרישה, ובלי אכזבה. פשוט לחזור להתנהג בצורה מחזרת כשבא לי, מינית כשבא לי, כל היום (וכל הלילה;-)). יצטרף? טוב! לא יצטרף? יש לי את עצמי.
ממילא חיבוקים וליטופים ורמזים וקריצות יש לנו בשפע. אז להוסיף מהם, ולחזור לתוכי לסקסיות, ללהבה, ולבטא אותן.
בלי לדרוש ממנו, אם כי מותר לי להזמין אותו.

יגיש=געש

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הדפים שמחקת היו מרתקים.
יויקו, תודה. זה עוזר לדעת.

מה רצית לומר על אורגזמה נשית?
בעקרון יש לי המון מה להגיד עליה. יש לי גם מה להגיד על האורגזמה הגברית.
במקרה של שרון, העלתי את האפשרות, שכדי לפלפל את המין, הוא צריך להשקיע המון, כי אין מה לעשות עם זה בא התאבון.

אני פשוט חושבת שבתור נקודת מיקוד לדיון הזה היא לא שונה בהרבה ממיקוד בגמירה הגברית וזה מחזיר אותנו שוב למין מוכוון משימה (גמירה, לא משנה של מי וכמה מהר) שאחריה יש תחושה כלשהי של סוף כי זה לוקח זמן או עייפים או שניהם.
מבינה ומכירה, אבל זה לא חייב להיות ככה. כמו עם ספורט, כשמתאמנים על תנועה, בהתחלה צריך הרבה יותר להתרכז, ואם הזמן הגוף עושה את זה עם עצמו. ואז זה לא מיקוד, אלא ריקוד מענג. אבל זה לוקח זמן. אפשר להגיד שאפילו שגרה, כי תחושת הבטחון והכי חשובה האהבה.
וכמו בריקוד, אם מוצאים את הפרטנר הנכון וממש אוהבים אותו, אז כמה שנמשיך איתו נוכל להגיע להבנות ויכולות הרבה יותר גבוהות.
מה שאני למדתי שיש בזה גלגל. יש את הגלגל שקשור רק לתחושה הגופנית. ככל שאני מענגת אותו העונג שלי מתעצם, אבל בשביל זה היו גם תקופות שהייתי צריכה להיות יותר מרוכזת בעצמי כי הגוף היה קצת חלוד. אז אני יודעת ומעריכה את ההבדל. ככה גם לגבי התחושה בזוגיות, כלל שטוב במיטה יותר טוב בזוגיות, וככל שיותר טוב בזוגיות יותר טוב במיטה. אפשר במשפט להחליף את הזוגיות באהבה.
בן זוגי היה ממשיך לחיות ולאהוב אותי גם עם פעם בשבוע, אבל אני לא חושבת שרק עם שיחות וחויות משותפות היינו יכולים להגיע לכזאת קרבה. לכזאת אינטימיות. תחושת החיבור שמתרחשת במיטה ממשיכה להשפיע למשך שאר הזמן.
טוב זה ככה במהיר, כי זה לא לוקח לי מהר בכלל. נושא רגיש ואני טיפוס שמאמין שהאנונימיות באינטרנט זאת אשליה. אולי זה נשמע כמו הטפה דתית של מישהי שראתה את האור, אז תבינו שזה אחרי שאני עוצרת את עצמי (-:.
אם ילדה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מקשיב ברוב קשב ובהחלט מזדהה.
עם זאת אצל גברים זה יותר פשוט ומכוון מטרה.
אבל.... אם אשתי משדרת מיניות או גם תשומת לב משקיעה בקריצות מבטים רמיזות הודעות בטלפון זה בהחלט מכניס לאוירה גם אותי כגבר.

מה שהיה לי חשוב לומר ולא יודע אם הצלחתי זה ברגע שאני משדר מיניות או מבקש מין באופן מפורש ומקבל אני מאמין שתוך תקופה קצרה מאוד פחות משבועיים אולי אפילו שבוע הרצונות שלנו יהיו מתואמים המצב רוח לזה יהיה מתואם וזה כי אני שקט אני יודע שיש לי את זה כשבא לי. ולא כי זה מגיע אלא כי יש לי בת זוג אוהבת תומכת שאכפת לה ממני שיוזמת בעצמה כשבא לה שמשקיעה בי בזוגיות באהבה וביחסי האהבה (אימצתי).. זה הזוגיות שהייתי רוצה.. במצב כזה מין יכול להתרחש גם פעם בחודשיים.. העיקר זה הזמינות האיכפתיות הרצון לתת ...

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

גם ממה שכתבת עד עכשיו יש המון מה ללמוד. הצרימה שאת חשה אולי קיימת במציאות קשה לי לדעת איפה בדיוק היא קיימת אצלי או בחלק שלי בתקשורת עם אשתי. בכל אופן אנסה לדייק אותי לעצמי ובעצמי תודה רבה שוב
רוצה לציין שאת אדם טוב אכפתי חכם והגון תודה

האם תיתכן מיניות בין בני זוג כאשר יש המון מתח וכעס ברקע, לא כאפיזודה של כעס רגעי אלא בקביעות?
אם אחד הצדדים מעוניין, וחושב שזה יפתור את הקושי והצד השני לא מסוגל לכך? ניסיונות העבר לימדו שזה לא פתר כלום.

שווה לחשוב על זה שאולי החוויה של זוגתך דומה לזו שלי סתם כי שתינו נשים ויש דימיון בהבנה או בניתוח שלנו. יכול להיות שהיא רואה את כל המאמצים שלך, וזה גורם לה שמחה גדולה, ואז מגיע איזה משהו כזה שנותן לה בוקס קטן בבטן והיא חושבת לעצמה - אוי, אנחנו עדיין דורכים במקום...

ממש תודה שכתבת את המשפט הזה
הרגשתי את הבוקס הזה, פעם, פעמיים ושלוש, בדבריו של שרון
וכמי שעובדת על פרימת התעתוע בחייה הפרטיים לא הייתי בטוחה אם אני רואה מה שאני רואה ומרגישה מה שאני מרגישה.
ואת באת. בנחת. בנוחות ובבטחון והנחת את זה. לא כבעיה, לא כפתרון. פשוט כמשהו שנוכח, שהרגשת, שראוי לתת לוב ביטוי
ובשבילי, כמתבוננת, יש לזה ערך רב: לא, את לא חייבת: לוודא ב100% שאת צודקת, לבדוק את עצמך שלוש פעמים וארבע וחמש, להניח שאם לא נוח לך אז התבלבלת או לא הבנת נכון
מותר לך פשוט לעצור ולהגיד אווץ', פה זה הרגיש בוקס בבטן.
ודי

ממש תודה שהבאת את זה לפה, אני ממש נתרמת מהשיח @}

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי דוכיפת

נסי את לשים אצבע על הבוקס בבטן?
אני כותב ומתנסח באופן כן ו פתוח. לא הצליחה לשים את היד על איפה בדיוק הצרימה אולי את תצליחי

בחוויה שלי ההערה שלך מרגישה לי כמו בוקס בבטן. במיוחד שהיא ממש מעלי... או דרכי אבל לחלטין לא רואה אותי. אז אנא אשמח להארותייך..

שרון,
אנסה-

לרוב אתה מתבטא כמו בן -זוג אידאלי, ואוהב, מפרגן, תומך.
ואז- פה ושם משתרבבים משפטים שבגללם כתבתי את המשפט שהעליב וזעזע אותך, משפטים שמהם עולה שאשתך לא בסדר, התקלקלה, שהיא צריכה כבר להשתפר ולחזור לתלם כי כבר השקעת הרבה ונמאס, ושאם היא רק תעשה כך וכך אז הכל יסתדר כבר.
אלו משפטי הבוקס.

מה שהנשים פה מרגישות מקריאתם (כתבתי קבוצתי, מי שלא מרגישה ככה מוזמנת לכתוב את רשמיה למען הבהירות)-
יאללה אישה, תתאפסי על עצמך כבר, חלאס, תפתחי רגלים ותהני (ואחר כך עוד תגידי תודה).
ממש ככה. עד כדי כך לא מעודן, לא רומנטי, שירותי מין וחנופה לאגו.
האשה כמכונה להנאת הגבר (עם או בלי קשר למין). נחותה.
שוב ושוב נדמה שאתה כבר ממש רואה אותה, ו...הופ, למה היא עדיין מקולקלת, אחרי הטיפול 10,000 שעשיתי.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מי שלא מרגישה ככה מוזמנת לכתוב את רשמיה למען הבהירות)
אני. האם זאת רק אני?
אני לא מוצאת הבדל בין
שהיא צריכה כבר להשתפר ולחזור לתלם כי כבר השקעת הרבה ונמאס, ושאם היא רק תעשה כך וכך אז הכל יסתדר כבר.
לבין
אם רק תשתפר ותסתפק כבר בפעם בשבוע ותגיד תודה, אז הכל יסתדר.
תעשה ספורט, תכיל, תשנה מחשבות. אתה כנראה מקולקל וצריך תיקון דחוף.

אחת המסקנות הכי חשובות שקיבלתי מהזוגיות שלי ובכלל מהחיים היא שאין אף אחד לא מושלם, אז עדיף לא לשפוט.
אם ילדה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יוליקו

ניסית ולא הצלחת על הדרך גם מעט העלבת. יחסת לי דברים שאפילו לא בראש.. ברור לי שהצגת את התמונה המצטיירת שמוציאה אותי עלוב ודוחה

כחוט השני ניסיתי להסביר שכל מה שהייתי רוצה זה תקשורת יותר מכילה עם אשתי הסבר מה קרה מה השתנה מהתחלה וטיפים שאוכל לשפר.

תקשורת בדמות טיפול זוגי או בינינו בין אשתי לביני. לא קיבלתי הסבר או כתף מבינה פשוט שגרה שקשה לי להכיל.. כי אני שומו שמיים ראיתי את הזוגיות ברופן אחר..

התגלגלתי לפה ורכשתי לא מעט כלים. וכן גם איזה בוקס בבטן..בוקס שגורם לי להבין שעלי לשפר את כישורי התקשורת שלי

בכל אופן תודה רבה על ההצעות וההארות. לי נראה שמיציתי. בלי ציניות תודה רבה יש הרבה מה לקחת מהטיפים.. ומעט מעט לא..

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שרון,
מצטערת שפגעתי. באמת.
אם אין לך התנגדות אמחק את שני הפוסטים שפגעו בך.
שיהיה לך בהצלחה, ושפע טוב.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אכן עכשיו את הרבה יותר מדויקת. פחות פוגענית. מענין לציין שהדגשתי מספר רב של פעמים שאני לא מעונין שאשתי תעשה לי טובה . חשוב לי שתרצה ואם לא אז שתסביר מה קרה כדי שאני אוכל לחיות בשלום אם החסך. הדגשתי שיציק לי מאוד אם הדבר יהפוך לנטל או חובה . אני ראוי להרבה יותר. להיות אהוב ונחשק. זה מה שהדגשתי. לא ברור איך מישהי הסיקה משהו אחר.
אני לא רוצה לבגוד/ להתגרש/ להתלונן להיות ממורמר לכן מגיעה לי תקשורת מכילה תומכת ומסבירה. תקשורת שמבינה שגם לי יש זכות שקולי ישמע וייענה.

התשובות שלכן אכן הועילו וניתבו. מאוד נוגע ללב היחס ותשומת הלב.. חבל שהיה טויסט קטן ובעיקר חבל על הגל שנוצר בעקבותיו. אבל גם ממנו אנסה ללמוד.
כל טוב ותודה רבה

שליחה על ידי א* » 06 דצמבר 2019, 08:54

חבל שהיה טויסט קטן ובעיקר חבל על הגל שנוצר בעקבותיו. אבל גם ממנו אנסה ללמוד.
שרון אתה מפספס וחבל שתפספס אחרי כל הדף הזה.
הטויסט שהיה פה והגל שנוצר בעקבותיו הוא לב ליבו של העניין. זה בדיוק הפער, ההבדל, הבעיה שבתקשורת בין המינים (ובינך לבין אשתך)
אתה צריך לבקש מהנשים שכותבות פה להעמיק דווקא בנקודה הזו.
במקום זה נעלבת וגרמת גם למי שבשיא האמפטיה אליך, שממש יצאה מגדרה כדי לעזור, להפסיק לכתוב ולהתנתק מהסיפור !!!
עכשיו קח את מה שקרה פה ותבין שזה בדיוק מה שקורה בינך ובין אשתך ושם היא לא יכולה להתנתק מהסיפור...