מיתוסים ומוסכמות שהעמדנו בסימן שאלה

אנונימי

_{ראו גם את הדף: להטיל ספק בפרדיגמות}

לאורך חיי נתקלתי שוב ושוב במיתוסים, מוסכמות ופרות קדושות אשר ברגע מסוים איבדו את אמינותם.
ככל שאני צומחת בחיי, יותר ויותר תובנות מתגלות, יותר ויותר קליפות נושרות, ויותר ויותר אני מגלה את מה שמעבֵר.

בחרתי להביא כאן מיתוסים שונים שעד גיל מסוים קיבלתי כמובן מאליו, ואז פתאום הם קיבלו סימן שאלה. לעתים לאחר שהעליתי את סימן השאלה ובחנתי לעומק הבנתי שהמיתוס ממש לא נכון, ולעתים נשארתי בסימן השאלה. ועדיין - החשיבות של זה היא שזה הפך מסימן קריאה לסימן שאלה.

אתם מוזמנים גם לשתף במיתוסים שאתם העמדם בסימן שאלה.

אני אתחיל בכמה מיתוסים ומוסכמות ואמשיך אח"כ (מקוצר זמן):

האם חלב זה באמת בריא?
האם בשר זה באמת בריא?
האם 'במבה' זה באמת בריא?
האם באמת 'רזה זה יפה'?
האם החזיה היא באמת הכרחית?
האם בית-ספר הוא באמת כזו מציאה גדולה?
האם תינוקות באמת צריכים מוצץ?
האם תינוקות באמת צריכים חיתולים?
האם סקס בזמן וסת זה באמת לא טוב?
האם ילדים לא לומדים בלי שמלמדים אותם?
האם ילדים באמת צריכים עולם של ילדים (צעצועים, שירי ילדים, ספרי ילדים...)?
האם ילדים באמת צריכים להיות בחברת בני גילם?
האם לחם זה באמת המזון הכי חשוב?
האם עונש זה באמת אמצעי חינוכי?
האם ילדים אמורים לישון במיטה משלהם?
האם באמת הצעירוּת יפה מהזיקנה?
האם באמת צריך לנסוע רחוק?
האם רגשי אשמה הם באמת חיוניים?
האם הסבל הוא באמת חיוני?
האם ילדים באמת חייבים להוריהם?
האם באמת אנחנו 'צריכים' להיות 'רוחניים' - לא לכעוס? לא לשפוט? לא להשוות?
האם באמת אפשר לא לשפוט?
האם באמת אפשר לא לצפות?
האם באמת סקס ואוננות צריכים להיות דברים אינטימיים שעושים בסתר?
האם בגדים הם באמת חיוניים?
האם באמת לא כדאי להגיד למישהו ישירות מה חושבים עליו, גם כשזה לא נעים?
האם באמת כדאי להיעלב?

נא לקחת בחשבון שכל סימני השאלה שהעליתי הם שלי בלבד, למרות שברור שחלק גדול מהם משותף להרבה אנשים פה באתר. יחד עם זאת יש מיתוסים שהעליתי שעבור חלק מהאנשים הם נכונים כפי שהם ללא עוררין, וזה בסדר. אני מעלה כאן רק את סימני השאלה של עצמי, ואתם יכולים להעלות את שלכם.

כמו כן, אני גם לא כותבת את ההבנות האלה לפי הסדר שהגעתי אליהן בחיים, כי ברור שחלק מהן נבנות על הבנות אחרות, אבל לא שמרתי על סדר.

האם באמת הזכרונות שיש לנו בראש זה מה שקרה, או שזה סיפור שלנו?
האם באמת אנשים לא משתנים?
האם 'הארה' באמת שמורה רק ליחידי סגולה?
האם ילדים באמת 'לא מבינים'?
האם זוגיות באמת צריכה להיות בלעדית?
האם קנאה היא רגש הכרחי?
האם אלוהים באמת כועס ומעניש?
האם התפתחות הטכנולוגיה זה סימן שהעולם באמת צועד קדימה?
האם הוסת של האישה היא באמת טבעית או תוצאה של אורח חיים קלוקל?
האם באמת אי אפשר להשיג B12 בלי לאכול בשר?
האם באמת הגוף צריך '3 ארוחות ביום'?
האם באמת ארוחת בוקר סמוך לקימה היא חיונית לנתינת כוח, או להפך?
האם באמת בריא לאכול פירות אחרי ארוחה?
האם 'דגני בוקר' זה באמת המאכל המומלץ?

עוד בהמשך....

מעניין מאוד! מחכה להמשך.

ממשיכה:

האם באמת צריך לשים לילדים גבולות?
האם באמת שיער גוף אצל האישה הוא לא יפה, וחיוני להסירו?
האם ציצים באמת אמורים להיות זקופים?
האם באמת אישה שמתאפרת או מורידה שיער היא יותר נשית ו'מטופחת' ומי שלא - היא לא נשית או 'מוזנחת'?
האם באמת 'טיפוח הגוף' זה אומר התעללות בו ע"י תלישת שיער, מתיחות עור, שאיבת שומן, ומריחה בכל מיני תכשירים וקרמים?
האם באמת דוגמניות צריכות להיות המודל לאישה מושכת ונשית?
האם באמת בטן של אישה היא דבר שיש להסתירו או 'להיפטר' ממנו?
האם באמת 'יצר לב האדם רע מנעוריו'?
האם זה באמת 'לא יפה' להתעצל?
האם זה באמת 'לא יפה' להיות קמצנים?
האם זה באמת 'לא יפה ולא נאה' להיות אגואיסטיים?
האם האגו הוא באמת דבר כ"כ שלילי?
האם באמת מי שעושה דיאטות שוב ושוב ולא מצליח לרזות - הוא 'חסר כוח רצון', או בדיוק להפך?
האם במלחמה באמת אפשר להשיג משהו? ('האגודה למלחמה בסרטן', 'המלחמה בעוני', 'המלחמה בפשע', 'המלחמה ביצר'...)
האם באמת ההורים שלנו אשמים?
האם גברים ונשים הם באמת שווים?
האם גברים ונשים באמת כ"כ שונים?
ההאם באמת קריירה מעצימה אישה יותר מגידול ילדים?
האם שיזוף זה באמת כ"כ יפה?
האם באמת זה לא בסדר 'לרצות' ולהגיד 'אני רוצה'?
האם באמת זה לא בסדר לפרגן לעצמנו?
האם נימוסי שולחן הם באמת מעניינים?
האם זה באמת לא יפה / לא רצוי לאכול בידיים?
האם אכן 'ברומא התנהג כרומני' ?
האם באמת 'ציפיות יש רק לכריות'?
האם באמת מסוכן לתינוק להכניס חפצים לפה?
האם באמת לא בריא לתינוק לאכול חול?
האם באמת צריך משמעות לחיים?
האם באמת צריך שבכל דבר תהיה תכלית ומשמעות?

לב אדום יקרה,

העלית כאן שפע של סוגיות, גדולות כקטנות
רבות מהן ראויות לדיון בדף נפרד ולחלקן אכן יש דפים משלהן.
האם תוכלי לכתוב כמה מילים על חלק מן המיתוסים הללו?
באילו נסיבות העמדת אותם לבדיקה והאם הגעת למסקנה כלשהי לגבי נכונותם בחייך?
האם את מעוניינת לפתח את הנושא?
@}

האם באמת צריך לנסוע רחוק?
אפשר לקבל פירוט?

תלתל, אנסה לענות:

כל חיי, נראה לי, מרגע תחילת היותי מודעת לעצמי, אני בוחנת. בוחנת את העולם שסביבי. בוחנת את מה שלימדו אותי ומשווה עם המציאות, משווה עם מה שהלב שלי אומר לי. ומסננת. ומסירה קליפות. ושוב בוחנת. וכך כל הזמן צומחת ועולה ועולה וצומחת. לפעמים מגיעה למסקנה מרחיקת לכת, והולכת אתה רחוק רחוק. ולפעמים משנה את דעתי לחלוטין. לפעמים מקלפת שכבה X ודבקה בשכבה שמתחתיה, ואז מקלפת גם אותה - והנה הפתעה: מתגלָה שִכבה שגם היא X. אבל זה כבר X קצת שונה. וכך, במשהו שנדמה כמעגל, אבל בעצם הוא ספירלה, וזה עולה ועולה ועולה...
אני כל הזמן לומדת. כל דבר שאתמול נדמה כאמיתי יכול היום להתגלות כאשליה, ואז יש לגלות את האמת שמתחתיו. ככה זה.

ובפרט, שאנו חיים בחברה שהיא רוויה במיתוסים, דעות קדומות, אמונות תפלות וכיו"ב. הלב שלי רגיש לצרימות, ואני תמיד רוצה לדעת מה יש מתחת לזה. מה האמת שמתחת. נכון שאין אמת מוחלטת ואין אמת סופית, אך תמיד יש משהו אמיתי יותר, שאפשר להסיר שכבה ולגלות אותו.

וגם, כידוע, כל אדם מנסיון חייו, בעיקר בילדות, יוצר לעצמו אמונות מסוימות על עצמו ועל החיים - דברים שאולי היו נכונים בשעתו, אך אינם נכונים תמיד, והוא אינו יודע זאת, וממשיך לדבוק באותן אמונות כזב. (למשל: 'איני יודע לרקוד', או 'נשים הן בוגדניות' וכו'). ואלה אמונות שאני מעוניינת לגלות בעצמי ולשחרר לאט לאט. (ואפילו מהר, למה לא?

)

התחומים שבהם בעיקר אני מעמידה בספק את התפיסות של החברה הם התחומים של גידול ילדים, של תזונה ואורח חיים בריא, של תפיסת הגוף. וזה כמובן משפיע על איך שאני מתייחסת לגוף שלי, איך שאני מתנהגת עם ילדים וכו'.

באילו נסיבות העמדת אותם לבדיקה והאם הגעת למסקנה כלשהי לגבי נכונותם בחייך?
כפי שהבנת, אני מעמידה אותם לבדיקה כל הזמן, ומשנה את תפיסותיי מפעם לפעם.
זאת הסיבה גם שכפי שכתבתי לעיל, לא על כל השאלות שמתחילות ב'האם באמת...?' התשובה הנחרצת שלי היא 'לא'. לפעמים זה: 'נראה לי שלא', ולפעמים זה: 'אולי, לא יודעת, טעון בדיקה נוספת...' וכיו"ב.

דוגמא אתן לך: בעבר חשבתי שהאגו זו רעה חולה, שרק צריך להיפטר ממנו, שזה לא רוחני, ולא ראוי, ולא יפה - ושנים רבות ניסיתי להילחם בו, לסלק אותו. ולא הצלחתי. הוא רק התגבר יותר. לאחרונה הבנתי שהאגו הוא חלק מאתנו, והוא לגיטימי לחלוטין, ועדיף לי לעשות שלום אתו על פני לגרש אותו. ואם יום אחד הוא קצת יתפוס פחות מקום, זה רק בגלל השלום שעשיתי אתו ולא בגלל המלחמה.

או למשל, תקופה מסויימת האמנתי בכל מיני אמירות של 'העידן החדש' על 'איך להיות רוחניים': לא לצפות, לא להשוות, לא לשפוט, לאהוב בלי תנאי וכו' וכו'. עד שהתחלתי להרגיש שזה לא אמיתי. לא אותנטי. לא כ"כ אפשרי לרוב בני האדם, וסתם מעמיד רף מאוד גבוה שגורם ליותר שיפוטיות עצמית ולתסכול. אז התחלתי לשאול עצמי: 'האם באמת כך?'

מכאן אפשר לראות שהבחינה שלי את הדברים היא לא רק כלפי הגישה 'הקונבנציונלית' אלא כלפי הכול, גם כלפי מה שנראה כ'רוחני'. אני רוצה לדעת מה אמיתי. לפחות - מה אמיתי בשבילי. או לפחות לפחות מה אמיתי בשבילי ברגע זה.

כמובן שכל הטלת הספק שלי בתפיסות הקיימות לא באה כולה רק מתוכי. היא קיבלה הרבה רעיונות והשראה מספרים שקראתי ודברים ששמעתי. אני לקחתי את הכול וצרְתי להם צורה משלי, ואף הוספתי תהיות ובהיות משל עצמי.
ספרים שבעיקר השפיעו עליי: "עקרון הרצף" - ג'יין לידלוף, "בלמידה מתמדת" - ג'והן הולט, "חינוך בביצת הפתעה" - דני לסרי, "כיצד הפכה האישה לגבר" - טובי בראונינג, "תזונת האדם ובריאותו" - יצחק בן אורי, וכמובן אתר באופן טבעי, ועוד ועוד.

אני בטוחה שיש כאן הרבה אנשים שזה קרה להם - ואשמח אם ישתפו, רק אולי גנבתי כבר הרבה מהרעיונות

.

תודה ששאלת.

_האם באמת צריך לנסוע רחוק?
אפשר לקבל פירוט?_

קומה ג', פעם חשבתי שצריך לנסוע רחוק כדי לגלות את עצמי, כדי למצוא שלווה, כדי להיות במקום הנכון שלי. להגיע לקצווי עולם, למקומות שרגל אדם לא דרכה בהם, לטבע פראי, הרחק מעבר לאופק... שרק כך אממש את עצמי, אממש את הפנטזיות שלי, אהיה גדולה, עוצמתית, בוגרת....
היום אני שואלת את עצמי 'האם?'
ולא שאני אומרת שלא. רק שואלת. אולי לא? אולי יש דרך אחרת?
אולי ההתעמקות במה שיש לי כאן, עכשיו, ההערכה כלפי מה שיש לי, הכרת התודה והשמחה בדברים הקטנים, והכרת הכוח שלי עכשיו - זה כבר מה שיוצר לי את המקום הנכון שלי, את השקט שלי, את כל מה שאני צריכה.

אולי?

שליחה על ידי י* » 05 יוני 2006, 23:30

להטיל ספק בפרדיגמות

לב,

הדיון שפתחת מזכיר לי משהו שעשיתי כשהייתי בת עשרה.
על פתק אדום רשמתי שורה של שאלות מהותיות, ועניתי עליהן. המטרה היתה לבחון האם הידע שאני צוברת משפיע על תשובות שאני נותנת לשאלות מופשטות.
תכננתי לשוב לאותה רשימה מדי תקופה, ולהשיב על אותן שאלות. לאחר מספר פעמים גיליתי משהו שלא חשבתי עליו בתחילה: השאלות כבר לא היו רלוונטיות : )

חולצה, איני בטוחה אם הבהרתי היטב את כוונתי.
אין כוונתי לשאול כאן שאלות ! מבחינתי רוב השאלות כאן רטוריות.
לא מדובר בשאלות שיש לי שעליהן אני יוצאת לחפש את התשובה, אלא להפך - מתוך דברים שנתקלתי בהם בחיים, שסתרו את מה שלימדו אותי שהיה עד אז מובן מאליו - הגעתי להבנות חדשות, ואז באמת הדברים הישנים עמדו בסימן שאלה. חלק גדול מהם כבר לא בסימן שאלה בשבילי עצמי, כי התשובה המוחלטת שלי עליהם הייתה 'לא, מה שלימדו אותי הוא לא נכון'. הסימן שאלה רק מייצג את אותה נקודה בתהליך שבו המצב השתנה ממשהו מובן מאליו וברור, למשהו שמוטל בספק - עד שעורער לחלוטין. אני פשוט עוקבת אחר חלק גדול ממיתוסים ואמונות שהיו לי שבאיזשהו שלב בחיים שיניתי את תפיסתי לגביהם.
אך זה לא שאני עדיין מסתובבת עם כל סימני השאלה האלה. רק עם חלקם.

לו רציתי לשאול את כל השאלות שטורדות אותי ואיני יודעת להן תשובה - ודאי גם היו רבות, אך היו שונות מהנ"ל.

מטרת הדף הזה מבחינתי הייתה:

להעלות ספק בכל מיני 'אמיתות' שגדלנו עליהם, כדי לאתגר את המחשבה.

כך שאני, וכל אחד שירצה - יביא את המיתוס שהוא שחרר, ומי שעדיין לא חשב על כך מעולם או לא חשב על כך לעומק - ייפגש בסימן השאלה הזה, וישאל את עצמו 'האם?' ואולי מתוך כך ייצא לדרך חדשה.

מובן שהרבה אנשים כאן כבר נפגשו עם רבים מהמיתוסים שעומדים כאן בסימן שאלה, אך עדיין יש דברים שלא נתקלו בהם או לא חשבו עליהם. ויש גם אנשים שלא העמידו בספק את מה שאחרים כבר כן.

מתוך כך, גם מיתוסים שאנשים כבר חשבו עליהם ושחררו אותם - הרגשתי לנכון לרשום אותם בזה אחר זה, כדי שאני קודם כל, וכל אחד שירצה, יראה את הדרך שעבר בחייו ע"י שחרור מיתוס אחר מיתוס.

אני רואה בזה יופי גדול.

האם באמת יכול בן אדם לאהוב אהבה ללא תנאי?
האם באמת אפשר לעשות איזה מעשה שלא נובע ממניע אגואיסטי כלשהו?
האם באמת צריך להחזיק לתינוקות רכים את הראש?
האם באמת צריך להתייחס לילדים בכפפות של משי?
האם באמת צריך הילד להיות מרכז החיים?
האם מוות זה באמת דבר כזה נורא (של עצמנו)?
האם באמת עצב זה מה שנועדנו להרגיש כשמישהו מת?
האם מוות הוא בכלל הכרחי?
האם ההזדקנות היא תהליך הכרחי?
האם הרופאים באמת יודעים הכל?
האם המדע באמת יודע הכול?
האם באמת צריך להאמין רק במה שרואים בעיניים, או במה שמובן ע"י השכל, או במה שהוא מדיד או הוכח ע"י המדע?
האם ריבועים בבטן זה באמת 'הדבר'?
האם ריצה היא באמת ספורט כ"כ בריא? (או כל מיני סוגי ספורט אחרים)
האם שעמום הוא באמת דבר בלתי רצוי?
האם באמת כדאי להשתמש בסבון?
האם פלואוריד באמת מועיל, או שמא מזיק?
האם באמת נועדנו לצחצח שיניים?
האם הרצון בתשומת לב הוא באמת תכונה 'לא יפה ולא רוחנית'?
האם באמת יש 'אנשים רעים'?
האם אונס באמת חייב להיות כ"כ טראומתי, או שיש דרך אחרת להסתכל עליו?
האם דבש זה באמת בריא (יצחק בן-אורי)?
האם באמת כשחולים צריך לאכול כדי להתחזק? (ואולי ממש להפך?)
האם באמת חשוב לשכנע ילד לאכול?
האם האורגזמה של הגבר באמת חייבת להיות מלוּוה בשפיכת זרע? (ראו ערך טנטרה)
האם תופעות גיל ההתבגרות הן באמת דבר טבעי וחיוני להתפתחות?
האם קנאה בין אחים היא באמת טבעית ו'רע הכרחי'?
האם באמת באנו מהקופים?
האם החומר הוא באמת מוצק?
האם באמת ריבוי חשיבה מקדם אותנו?
האם באמת צריך לתמלל עבור הילד את החוויות שחוֹוֶה?
האם אוכל מבושל באמת בריא ורצוי עבור בני אדם?
האם באמת צריך לעשות 'ברית מילה'?
האם התנ"ך באמת קדוש?
האם באמת יש הפרדה בעולם בין קודש לחול, טמא וטהור?
האם באמת בית הכסא הוא מקום לא קדוש?
האם באמת אי אפשר לשנות את העבר?
האם באמת צריך להתלבש לפי מוסכמות החברה, ולא ללבוש בגדים 'מוזרים' בסתם יום של חול כי אם בפורים בלבד?
האם באמת זה 'לא שפוי' לרקוד או לשיר בקול תוך כדי הליכה ברחובות העיר?
האם באמת זה 'לא בסדר' להחצין רגשות בפני אנשים זרים, לבכות באוטובוס?
האם באמת בכי זה דבר שיש מה להתבייש בו?
האם ילדים באמת צריכים מחמאות?
האם בעלי חיים באמת נחותים מבני אדם?
האם באמת יש דבר כזה 'בזבוז זמן'?
האם 'קדושת החיים' זה באמת נכון?
האם באמת אישה ששוכבת עם המון גברים בכל עת שרוצה, ואפילו עם כמה במקביל - היא 'זונה'?
האם באמת לא בחרנו את הורינו, את גופנו, את חיינו?
האם באמת 'כסף לא גדל על העצים'?
האם באמת זוכים לשפע כלכלי רק ע"י עבודה קשה?
האם באמת צריך לעבוד קשה ולהתאמץ כדי להשיג דברים בחיים?
האם אכן 'מה שבא בקלות הולך בקלות'?
האם באמת צריך להסיח דעתו של ילד שבוכה כדי שיפסיק לבכות?
האם באמת רצוי לרוץ להרים ילד שנופל (או פשוט לחבקו או להיות לידו במקום שהוא שם)? (כל הזכויות שמורות לדני לסרי)
האם באמת חשוב לחנך לערכים?
האם הטלוויזיה היא באמת דבר רצוי, ושאי אפשר בלעדיו?
האם באמת לראות טלוויזיה זה 'לא רוחני'?
האם באמת אלוהים והבריאה אלו שני דברים?
האם באמת צריך לבקש סליחה כשלא מרגישים?
האם באמת צריך להגיד לילד לבקש סליחה כשהוא לא רוצה?
האם באמת חשוב להגיד לילד 'תגיד תודה' 'תגיד שלום'?
האם באמת כדאי לשאול ילד מה הוא מצייר, או לתמלל לו את מה שהוא מצייר? (כל הזכויות ל-חוה בת חיים).
האם באמת יש צורך לשמור ציורים של ילדים? (כנ"ל)
האם באמת יש צורך לשמור ציורים של עצמנו?
האם באמת כדאי לשמור ולאגור דברים, חפצים, זכרונות?
האם באמת צריך להיות 'נדיבים' ו'לעזור' כשזה לא בא מבפנים באופן טבעי?
האם אכן צריך ללמד ילד (או אפילו ללחוץ עליו) להתחלק בחפצים שלו, כאשר הוא עדיין לא בשל לכך?
האם באמת 'הזמן יקר' וצריך 'לנצל כל רגע'?
האם באמת 'Time is money'?
האם לחץ באמת יקדם אותנו?
האם באמת 'בהייה' זה בזבוז זמן?
האם הנאה היא באמת דבר שאמור להיות מלוּוה ברגשי אשמה?

אפשר להוסיף?

מה זה "בריא"?
מה זה "נקי"?

האם הכל בתואם מושלם?

כן

, תודה על הדף.

אנונימי

האם יש חשיבות למילה, לתחושה ולהוויה שמשהו הוא "שלי"?

הנה חזרתי. תודה למשתתפות. מזדהה עם שאלותיכן.
ליאת, נדמה לי שאני מבינה את כוונתך, אך אשמח אם תפרטי.
אם אכן הבנתי נכון, אז יש לי אחת דומה:

האם אכן הילדים שלנו הם שלנו?

ואני ממשיכה (הראשונים 'במקרה' מתאימים למה שכתבה דליתוש):

האם בית באמת צריך להיות נקי ומסודר כל הזמן?
האם באמת אסור לקשקש על הקירות?
האם מתים מקצת אבק או לכלוך?
האם באמת צריך להתקלח כל יום?
האם הבעת רגשות באמת מציבה את האדם בעמדת חולשה ונחיתות?
האם הבעת רצון ועניין מציבה את האדם בעמדת חולשה ונחיתות? (למשל: 'אתה מוצא חן בעיניי', 'אני רוצה שנהיה זוג', 'אני רוצה לעשות אתך סקס'...)
האם רכישת ידע היא באמת דבר כ"כ חשוב?
האם מה שילדים באמת צריכים זה ידע?
האם באמת יכול להיות בעולם משהו שקרה שלא היה צריך לקרות?
האם באמת עשיית צרכים צריכה להיות דבר שבצנעה?
האם הזעה זה באמת משהו לא נעים שצריך למנוע או להימנע מכך בחברה?
האם ריחות גוף זה באמת משהו שצריך להסתיר?
האם באמת 'החיים זה לא פיקניק'? (אולי הם דווקא כן? )
האם באמת איננו יכולים ליצור יש מאין? (למשל, אהבה, אם לא קיבלנו אהבה. או כל דבר אחר...)
האם באמת אנחנו הופכים לראויים רק בגלל תכונות מסויימות בנו או מעשים שלנו? (או שאנחנו ראויים בכל מקרה?)
האם באמת יש אנשים יפים ואנשים לא יפים?

המשך יבוא...
(אתם עדיין מוזמנים להביא את שלכם.)

נהנית מהמחשבות שאת מעלה בי. תודה@}

האם באמת אנשים לא חכמים במיוחד (ואפילו 'טיפשים') ראויים לזלזול?
האם באמת אלוהים רוצה מאתנו משהו מלבד להיות מה שאנחנו (או אפילו גם זה לא)?
האם באמת מבוגרים פחות חינניים מילדים?
האם באמת למצוא שערה באוכל זה מגעיל?
האם באמת פרות ראויות לפחות כבוד מאשר כלבים?
האם באמת טובת הילד צריכה בכל מקרה לעמוד לפני טובת המבוגר?
האם באמת ילדים צריכים לדעת לכתוב מגיל 6?
האם באמת אי אפשר ללמוד ולהתקדם בלי מבחנים וציונים?
האם מילים 'גסות' הן באמת גסות וראויות לגינוי?
האם סיפורי הילדים ושירי הילדים שגדלנו עליהם הם באמת כאלה חינוכיים ומתאימים לילדים (לדוגמא: כיפה אדומה)?
האם סיפורי ילדים באמת צריכים להיות דידקטיים ולהעביר מסרים חינוכיים? (או שזה סתם דביק ומעצבן? )
האם אנחנו באמת תרבות נאורה?
האם התרבויות הקרויות 'פרימיטיביות' היו או הנן באמת פרימיטיביות?
האם הדמוקרטיה היא באמת הדרך הכי טובה?

בתוכנית על ברית מילה שבה הופיע גם רני כשר הוזכר הספר "פרות קדושות" של דרור גרין.
מצאתי את הקישור http://www.psychom.com/showpart.asp?part=352, כל תוכן הספר מופיע שם (מאה פרות קדושות שהוא שוחט). בצד ימין אפשר להיכנס לכל אחד ממאה הנושאים שבספר.

קראתי חלק. לא עם הכול אני מסכימה לגמרי, אבל בהחלט העלה בי כמה סימני שאלה חדשים ונקודות למחשבה, וראוי לעיון נוסף ומדוקדק.

יש שם דף על 'ברית מילה', יש דף על 'חינוך' - שמאוד ידבר למצדדי החינוך הביתי.
אהבתי את מה שכתב על 'התנתקות'. גם על 'בגידה'. וגם עורר בי מחשבות בדף 'בידוק בטחוני'. ועוד.

ראוי.

איזה יופי @}
תודה על הקישור.

האם נייר טואלט זו הדרך הכי מוצלחת, בריאה ואקולוגית לשימוש בשירותים? (ר' 'השיטה ההודית')
האם ישיבה על אסלה זו באמת הדרך הכי טובה ובריאה לחרבן? (יש דף על זה, לא זוכרת את שמו, וכנ"ל)
האם טמפונים זה באמת דבר בריא רצוי לשימוש?
האם חום גבוה באמת צריך להוריד (או שמא יש לו תפקיד חשוב)?
האם הצטננות זה באמת דבר לא רצוי (או שמא דרך הגוף להגיד לנו משהו, ולשחרר רעלים)?
האם ילדים אכן צריכים הרבה גירויים והפעלות?
האם באמת התפקיד של ההורים זה לבדר את ילדיהם?
האם בכלל מבוגרים נועדו לשחק עם ילדים (או שזה אמור להיות בעיקר בין ילדים. (בגילאים שונים))?
האם באמת צריך לשחק בכל משחק דווקא לפי השימוש שנועד לו?
האם באמת זה יפה ומנומס שאין בלתו וכ"כ חיוני לומר 'לבריאות' למי שמתעטש? (ואפשר להפך: האם זה באמת בלתי מנומס לא לומר 'לבריאות'?)
האם באמת 'בתאבון' זו המילה שמי שאוכל הכי רוצה לשמוע? (אולי עדיף 'לשובע'. או אפילו 'לבריאות'?)
האם זה באמת בריא לשתות הרבה? (או שמא מעמיס על הכליות ומפריע להן לסנן רעלים)
האם באמת יש להתייחס בכבוד מיוחד לדגל המדינה?
האם באמת צריך לעמוד בזמן המנון המדינה?
האם הגברים באמת חושבים עם הזין?
האם הגוף זה באמת אני?
האם הגוף הוא לא אני?

מחשבות בעקבות הדף להרגיש גבר:

האם באמת גברים אמורים לרדת אחרונים אל סירות ההצלה, אחרי הנשים והילדים?
האם באמת חיי ילדים קודמים לחיי מבוגרים?
האם בהחלטה את מי להציל (כשחייבים לבחור) צריך להיכנס השיקול 'למי נשארו יותר שנות חיים'?
האם באמת גברים הם אטומים ואלימים (או שמא נותבו לכך ע"י התרבות)?
האם באמת גברים אינם יכולים לנהל שיחות נפש?
האם באמת גברים מרגישים פחות מנשים?

האם יש "ילדים" ו"מבוגרים"?

האם אבקת מרק זה באמת טעים?

כתבת שמבחינתך רוב השאלות הן רטוריות..אז אשמח אם תרחיבי בקשר לשאלות אלו,

האם הוסת של האישה היא באמת טבעית או תוצאה של אורח חיים קלוקל?
האם באמת צריך להחזיק לתינוקות רכים את הראש מה לא?
האם מוות הוא בכלל הכרחי?
האם ההזדקנות היא תהליך הכרחי?
האם ריצה היא באמת ספורט כ"כ בריא? (או כל מיני סוגי ספורט אחרים) למה לא?
האם שעמום הוא באמת דבר בלתי רצוי? למה זה רצוי?
האם באמת נועדנו לצחצח שיניים?
האם באמת ריבוי חשיבה מקדם אותנו? מקדם אותנו לאן?
האם באמת אי אפשר לשנות את העבר?
האם באמת לא בחרנו את הורינו, את גופנו, את חיינו? מה ההדבל בין לא לבחור לבין לבחור שלא במודע?

ועוד שאלות:

האם צריך להיות במשפחה הפרדה בין הורים לילדים? למה צריך את הכינויים "אמא" ו"אבא"
האם לצמחים יש עצבים (אם הם מרגישים כאב פיזי)?
האם היכולות שלנו מוגבלות?
האם יש סוף? מה זה אומר "סוף"?

ועוד:

למה צריך להתחתן?
האם יש דבר כזה "כימיקלים"?
למה אני זקוקה לתשומת לב?

ושוב - האם לא כדאי לאחד עם הדף להטיל ספק בפרדיגמות ?
בסופו של דבר, הנושא של שני הדפים זהה, גם אם דרך הצגת הנושא שונָה

פיוטה, אני שמחה שהצטרפת. וגם שאלות יפות שאלת. חלק בכלל לא עלו בדעתי אף פעם כמו
האם צריך להיות במשפחה הפרדה בין הורים לילדים? למה צריך את הכינויים "אמא" ו"אבא" - וראוי למחשבה מבחינתי,
וחלק לא עלה עדין בדעתי לכתוב כאן, כמו האם היכולות שלנו מוגבלות?

אשמח לפרט בקשר לשאלות שביקשת, אך בקרוב, כי עכשיו אין לי הרבה זמן.

הייתי רוצה שתפרטי אַת בקשר ל:
האם צריך להיות במשפחה הפרדה בין הורים לילדים? למה צריך את הכינויים "אמא" ו"אבא"
ובקשר ל: האם יש דבר כזה "כימיקלים"?
לא בטוחה שהבנתי לעומק.

ושוב - האם לא כדאי לאחד עם הדף להטיל ספק בפרדיגמות ?
שואלת, על אף שהדף שהזכרת דומה, אני רוצה להשאיר את הדף הזה כפי שהוא. אבל אני אתן הפניה בראש הדף לדף האמור.

_הייתי רוצה שתפרטי אַת בקשר ל:
האם צריך להיות במשפחה הפרדה בין הורים לילדים? למה צריך את הכינויים "אמא" ו"אבא"_

האם כשאת קוראת לביתך את קוראת לה "ביתי" או לבנך "בני", או שאת קוראת להם בשמם "רותי" "רון" "טליה" "יחזקל" וכ'ו..? אני קוראת לבני בשמו או בשם החיבה שלו, ומאותה סיבה אני לא "מלמדת" אותו לקרוא לי "אמא" אלא בשמי או בשם החיבה שלי. אנחנו חברים ולא "מורה" ו"תלמיד" (שנינו מורים ושנינו תלמידים זה של זה, אז למה צריך "הפרדה" בנינו?

ובקשר ל: האם יש דבר כזה "כימיקלים"?
ממה כימיקלים מיוצרים?

פיוטה, לא הבנתי את העניין על הכימיקלים. בבקשה תסבירי.

כימיקלים מייצרים, בסופו של דבר , מחומרים "טבעיים".

האם יש סוף? מה זה אומר "סוף"?
המתמטיקאים אומרים שהמספר "אינסוף" הוא המספר הגבוה ביותר האפשרי, אבל יש סדרי גודל יותר גדולים ממנו.
(למשל: מספר המספרים הטבעיים הוא אינסוף, אבל מספר המספרים הלא רציונלים גדול ממנו בכמה סדרי גודל, ומספרם הוא בסדר גודל של אלף-אפס )

<דגדג לי, אני מצטער, ומבקש סליחה מהמתמטיקאים שהרסתי את הנושא>

כימיקלים מייצרים, בסופו של דבר , מחומרים "טבעיים"
המדענים כבר כמה שנים מצליחים "לברוא" חומרים (בעיקר איזוטופים) שמעולם לא התקיימו באופן טבעי.

"אינסוף" הוא המספר הגבוה ביותר האפשרי, אבל יש סדרי גודל יותר גדולים ממנו.
לא הבנתי

לברוא" חומרים
מה ההגדרה של כימיקל?

"אינסוף" הוא המספר הגבוה ביותר האפשרי, אבל יש סדרי גודל יותר גדולים ממנו.
גם אני לא מבין עד הסוף (צרת רבים). מספר המספרים הטבעיים הוא אינסופי. מקובל. המספרים הלא רציונלים הם מספרים שאי אפשר להביע אותם עם שבר, למשל פי, אי וכדומה. בין כל שתי נקודות יש אינסוף מספרים לא רציונליים. ז"א בין 0.1 ל - 0.2 יש אינסוף מספרים.
משקולי תורת הקבוצות הגיעו למסקנה ש "אינסוף" לא מספיק גדול בשביל לתאר את מספר האיברים בקבוצה, כי גם בין 0.0000000000001 ל 0.00000000000002 יש אינסוף מספרים, ולכן הגדירו קבוצה זו כ - אלף אפס (יש גם אלף 1, בית 1).
הסבר באדיבות תפוז

מה ההגדרה של כימיקל?
תוצר תעשיה כימית, דבר שנוצר באופן סינתטי באמצעים כימים.

אינסוף" לא מספיק גדול
למה לא<?

בעניין ההצעה לאחד עם הדף להטיל ספק בפרדיגמות.
קראתי אותו עכשיו מתחילתו עד סופו. באמת דף טוב שפותח את החשיבה ומעודד לבחון דפוסי חשיבה ישנים וליצור לעצמנו מציאות טובה יותר.

עדיין אני רואה 2 הבדלים עיקריים בין סוגי הפרדיגמות שנבחנות ב- 2 הדפים:

בדף הנ"ל יש התייחסות לפרדיגמות בעיקר במה שקשור לתפיסת האדם את עצמו, או כלפי אנשים ספציפיים. כמו: 'אף אחד לא אוהב אותי', 'אני לא מספיק טוב', 'אני לא יודע לרקוד', 'הילד שלי לא אחראי', 'בעלי עקשן' וכד'.

ואילו אני מבקשת להציג הטלת ספק בפרדיגמות כלליות על החיים ועל העולם שסביבנו - שלרוב משותפות להרבה אנשים. כמו 'ילדים צריכים ללכת לבית הספר', 'נשים צריכות להוריד שיער', 'תינוקות צריכים לישון במיטה משלהם', 'לא יפה להיות קמצן', 'תהליך ההזדקנות הוא דבר טבעי', 'לא בחרנו את ההורים שלנו' וכו'.

הבדל נוסף: בדף הנ"ל הפרדיגמות מתייחסות בעיקר למשהו פנימי בנפש, לתכונות, לרגשות, למסוגלויות וכו' ('אני עצלן', 'אנשים מסוכנים לי', 'אני פוחד מכלבים', 'אני לא מסוגל לדבר בפני קהל' וכו'). וחלק גדול מהפרדיגמות שאני מציגה קשורות לעולם המעשי ולהצהרות ברורות על איך דברים אמורים להתנהל בעולם ('ילדים הולכים לבית ספר', תינוקות לובשים חיתולים', 'נשים מסירות שיער', 'בשר זה בריא', 'רזה זה יפה', 'ילדים נמצאים בחברת בני גילם' וכו').

לא ממש הצלחתי לחדד לעצמי את ההבדל, אך אני מרגישה שזה סוג שונה של פרדיגמות.

ועוד הבדל בין הדפים - שבדף הנ"ל מדברים על נושא הפרדיגמות - עם דוגמאות פה ושם, והדף הזה הוא בעיקרו הצגת עוד ועוד דוגמאות לפרדיגמות, ופחות דיבור על. (אם כי, אני לא השתמשתי במונח 'פרדיגמות', אלא 'אמונות, מיתוסים, מוסכמות...')

בעיניי יש חשיבות רבה למה שמדובר בדף להטיל ספק בפרדיגמות, אך אני רואה את 2 הדפים כמקבילים זה לזה (עם נקודות השקה פה ושם), וכעומדים כל אחד בפני עצמו.

וואו, לתשעים ושמונה אחוז מהשאלות יש לי תשובות!
איפה לענות?

(מוסכמה עם סימן שאלה היא לא מוסכמה)
(חייב להחזיר את הסדר על כנו)

הי לב אדום,
קראתי והתפעלתי.
יש בך המון עוצמה.

האם "לא לשמוע קולות בתוך ראשי" הוא סימן לשפיות?

האם השמש באמת זורחת לי מהתחת?

>מפריח מיתוסים<

>מפריח מיתוסים<
בוא נקווה שזה יסתכם במיתוסים ותו לא...

האם השמש באמת זורחת לי מהתחת?
הייתי מבקשת שתתכופף ואז נבדוק, אבל אני צריכה את האור בשביל להמשיך לקרוא

האם באמת קבלה של מצב או של התנהגות אנשים סביבנו תקבע את המצב? (ואולי להפך)
האם באמת סטריליות חיונית לבריאות תינוקות?
האם באמת תינוקות לא שולטים ברפלקסים של הבליעה ועלולים להיחנק מחפצים קטנים? (יש על זה מאמר של יונת שרון באתר שלה)
האם אנטיביוטיקה היא באמת חיונית במקרים רבים? או האם אין לה תחליף?
האם אנחנו באמת צריכים בן זוג כדי להיות שלמים?
האם אנחנו באמת יכולים להיות שלמים ללא בן זוג?
האם באמת תינוק שזה עתה נולד צריך מכה כדי להתחיל לנשום?
האם באמת תינוק שעתה נולד צריך דבר ראשון שיקחו אותו מאמו וירחצו אותו?
האם באמת הכי טוב לתינוק להיות ב-3 ימים הראשונים מהלידה בתוך קופסא בחדר נפרד רחוק מאמו? (או שזה נזק בלתי הפיך לתינוק ולאם).
האם חיסונים הם באמת חיוניים? האם הם באמת בריאים? (או להפך, ואפילו מסוכנים).
האם באמת כדאי לעשות חוקן לפני לידה?
האם לתת נר בטוסיק לתינוק זה באמת אופציה? (ראה האם נר בטוסיק זה התעללות).
האם סקרנות (בעיקר כלפי מה שקורה אצל אחרים) זו באמת מידה מגונה?
האם באמת צריך ורצוי לאכול בפה סגור?
האם באמת צריך לכסות את הפה כשמפהקים?
האם באמת חשוב לחגוג ימי הולדת?
האם באמת צריך לזכור ימי הולדת של אנשים? והאם זה באמת מעיד על מידת האהבה אליהם?
האם באמת צריך להביא מתנות לכל מיני אירועים: ימי הולדת, נישואין וכו'?
האם באמת צריך להביא מתנות כשחוזרים מחו"ל? (כאב ראש)
האם באמת להתגעגע זה אומר שאוהבים? או: אם לא מתגעגעים זה אומר שלא אוהבים?
האם באמת צריך טקס נישואין?
האם באמת חייבים לבוא לחתונות של חברים? (אומרת אחת שהבריזה מיותר מחתונה אחת...)
האם באמת פרי עץ הדעת היה תפוח? (כנראה שלא)
האם באמת אבותינו במצרים בנו את הפירמידות? (כנראה שלא)
האם באמת זו הצורה של לב: ?
האם באמת גופנו נועד לישיבה על כסא?
האם באמת ירושלים חשובה עד כדי כך?
האם באמת עיקר ההתפתחות שלנו אמור לעסוק בלרפא פצעי ילדות ולהשיל שכבות מיותרות - או שזו רק ההתחלה?
האם באמת אסור לשקר?
האם חיידקים באמת מעבירים מחלות?

האם "לא לשמוע קולות בתוך ראשי" הוא סימן לשפיות?
דליתוש, לקח לי זמן להבין את כוונתך. מזדהה עם השאלה.

אופיר, תודה. אני שמחה שהגעת.

למען האמת, אני לא כ"כ יודע איך להתייחס לדף הזה. כל שאלה כאן מצריכה מחשבה וכשאני קורא את זה בתור רשימה אני מאבד כיוון.

פלונית, נסי ותראי- זה לא מתכון.

ערכים/צרכים בסימן שאלה:
נוחות
עקיבות
אמירת אמת (להבדיל מחתירה לאמת) (גם לב אדום התייחסה לזה)
אהבה
"ערכים"

עקיבות

עקיבות ?

= עקביות ( עוד טעויות נפוצות בעברית , החל בהודעתה של מי מה ב-24/7/07)

כך או כך, אני

{{}}.

האם מיתוסים זה דבר רע ?
רוב הדברים (?) זה כמו עריות , יודעים שזה רע וגם מדוע ,אך עדיין בודקים תמיד אם זה כך. (במחשבה אני מתכוון).

מי אמר שעריות זה דבר רע?
כשמדובר באנשים בוגרים עם יכולת בחירה....

בננות גורמות לעצירות (גם 15 בננות ביום לא עושות לי עצירות)

בס"ד
האם באמת גופנו נועד לישיבה על כסא?
האם באמת אסור לקשקש על הקירות?
האם באמת 'בהייה' זה בזבוז זמן?
האם באמת 'החיים זה לא פיקניק'? (אולי הם דווקא כן? )
האים אפשר לחלק את הדף לפי נושאים?
האים ניתן לעשות "החיאה" לדף?

יש איזה ספר, נקרא "טוטם וטאבו". לא זוכרת של מי, שאוסף כל מיני טאבואים ואיסורים של כל מיני שבטים ותרבויות ברחבי העולם, ומוצא את הדומה והשונה.

הדבר המעניין הוא, שבכל התרבויות שנחקרו, ללא יוצא מן הכלל, גם בדת היהודית וגם שבטים באמזונאס, הגדירו כטאבו את גילוי העריות.

כנרה, משהו ביולוגי. משהו שהוא פשוט אסור.

יש איזה ספר, נקרא "טוטם וטאבו". לא זוכרת של מי
פרויד, לא?

הפלונית האלמונית היא אלטר אגו מהמחשב ב"חדר של ההורים".

בס"ד

זיגמונד פרויד, בספרו "טוטם וטאבו", טען שלטוטם השבטי יש חשיבות במניעת גילוי עריות, בהתבסס על מחקרים על מנהגי השבטים של ילידי אוסטרליה, המונעים זיווג בין שני אנשים בני משפחות קרובות בעלות אותו הטוטם.
הסוציולוג אמיל דורקהיים החזיק בהשערה שהטוטמיזם הוא אמונתו הראשונית והקדומה ביותר של התרבות האנושית, והיא הבסיס ממנו התפתחתו הדתות השונות.
מויקיפדיה.
יש עוד טאבויים חובקי עולם?

האם באמת כשמספרים על עצמנו ועל אחרים צריך לשים את 'אני' בסוף?

לימדו אותנו שיש לומר 'שחר ואני הלכנו היום' ולא 'אני ושחר'.
האם באמת?
לדעתי זה מלאכותי...
כדאי להגיד פשוט איך שיוצא...

האם באמת 'החיים זה לא פיקניק'? (אולי הם דווקא כן? )
נכון

האם באמת הריון נמשך 40 או 42 שבועות (ולא 47 או 48 בהרבה מקרים)
האם וסת זה הפרשה שאי אפשר לשלוט בה, או אולי זה כמו פיפי וקקי וניתן לשליטה
האם תיאוריות קונספירציה זה של כל מיני מטורפים, או אולי אלה דווקא האנשים הכי שפויים
האם צריך לדאוג שהילדים ישבו בשולחן בשקט בזמן הארוחה ולא ייראו טלוויזיה
האם חשוב לחנך את הילדים שידברו בשקט ולא בקול רם מדי

האם האח הגדול זה דבר כל כך נמוך ונוראי
האם באמת יש דבר כזה "הפרעת קשב וריכוז" (או כל מיני הפרעות אחרות)
האם סרטן זה באמת דבר כל כך נורא שצריך להיבהל ממנו מאד
האם ילדים שאמא שלהם מתה באמת נידונו לחיים איומים ומלאי צער

וסליחה מראש אם אני מגזימה אפילו בשביל האתר הזה....

(מאד מאד אהבתי את הדף)

האם באמת מאד חשוב לא להתערב כשהילדים רבים
האם כל כך חשוב לגזור ציפורניים ולנקות את השחור שמתחת
האם באמת חשוב שהתספורת תהיה מסודרת ואחידה
האם חשוב באמת שהבגדים של הילדים ייראו טיפ טופ ולא דהויים/מוכתמים/במידה לא מדוייקת
האם סקס זה דבר כל כך חשוב
האם חשוב להיות סקסית
האם זה באמת איום ונורא כשהסקס מאבד מחשיבותו בזוגיות והזוגיות הופכת בעיקר לחברות טובה ומעמיקה

האם הילדים באמת באמת נורא צריכים סדר יום קבוע ומסודר
האם נורא חשוב שילדים ילכו לישון מוקדם
האם זה באמת כל כך קריטי להניק (אופס....)
האם זה באמת כל כך נורא לתת מוצץ לתינוק

אביבה, מאוד אהבתי את צורת החשיבה שלך בשאלות שהבאת.
אכן הוספת שאלות נהדרות לדף הזה.

חיכיתי לזה הרבה שנים....

<אהבת עולם שהייתה פעם סוסת פרא שהייתה פעם לב אדום - שפתחה את הדף.

האם כל-כך חשוב לשמור על עקביות? >

האם סקס זה דבר כל כך חשוב
רק על זה אני אומר - כן ! כן ! ו-כן!

(אבל זו דעתי, כמובן !)

האם כל-כך חשוב לשמור על עקביות?
אהבתי

_האם סרטן זה באמת דבר כל כך נורא שצריך להיבהל ממנו מאד
האם ילדים שאמא שלהם מתה באמת נידונו לחיים איומים ומלאי צער_

שאלות מעניינות מאוד שראויות לבחינה מחדש.
(במיוחד לאור מגיפת הסרטן המשתוללת בעולמנו)

האם הטרדה מינית זאת באמת בהכרח טראומה לכל החיים
האם אכן חשוב שהאבא ישקיע בילדים ממש כמו האמא
האם אכן חשוב שהבעל יעשה חצי מעבודות הבית
האם זה באמת כל כך מרגיז ומרתיח שגברים פחות טובים בניהול משק הבית וצריך לבקש מהם כל דבר
האם שינויים ומעברים (מעבר דירה למשל) באמת נורא מזיקים וטראומטיים לילדים

אביבה, אני רואה שבהרבה דברים את חושבת כמוני.
(לאו דווקא בתוכן השאלות, בחלקן כן - אבל בעיקר בהעזה לשאול שאלות 'מרחיקות לכת')
שאלות שאפילו כאן באתר הזה קשה לשאול.

גם אם לא בהכל אני מסכימה, זה בכל זאת טוב לנער מדי פעם מוסכמות - במיוחד כאלו שאף פעם לא חשבנו שמותר אפילו לנסות לגעת בהןן.
אפילו אם לא אשנה את דעתי בעקבות השאלה - אבל רק להעז לשים פעם אחת סימן שאלה על הדבר הזה !
זה חשוב.

אני שמחה לשמוע אותך....

ואוו התמכרתי לדף הזה. ותודה על התגובות החיוביות.

האם חבל טבור שנכרך שלוש פעמים סביב צוואר התינוק זה באמת דבר נורא נדיר ומסוכן?
האם באמת ירידת דופק אצל תינוק לפני לידה זה דבר נדיר מאד ומסוכן שמעיד על מצוקה?

האם באמת יותר משלוש שעות בשלב הלחיצות בלידה מראה שאנחנו בסיכון נורא והלידה לא מתקדמת?
האם זה טבעי וידוע שבגיל העשרה הילדים מורדים כחלק מהתפתחותם האישית?
האם זה כל כך נורא שנערה בת 15 תצא עם גבר בן 30?
האם באמת נער בן 14 שעובד במקום ללמוד הוא "כישלון"?

וגם אני מאד מאד שמחתי לקרוא א-ו-ת-ך.

האם ילד בן 14 שעובד ומקבל 10 ש"ח לשעה זה באמת ניצול מחריד?

האם צריך לחשוב לפני שמדברים?
האם כותרות מהעיתון של היום=מיתוסים ומוסכמות?
האם כשמרביצים לילדים, זה באמת כל כך כואב להם?
האם באמת כולם מתים בסוף?
האם באמת כל כך נורא?

האם זה כל כך נורא שנערה בת 15 תצא עם גבר בן 30?

האם זה כל כך נורא שגבר בן 30 יצא עם נערה בת 15?

ישלי ישלי - האם את העלית את השאלות האלו ברצינות, או בגיחוך?

כי שאלה כמו האם כשמרביצים לילדים, זה באמת כל כך כואב להם? - נראית לי כאילו באת לגחך על הדף.

אין לי בעיה אם אומרים פה דברים ש-אסור לומר,
בתנאי שזה בא באמת מתוך חשיבה מעמיקה, ולא סתם כדי לעשות צחוק....

האם באמת ביצים/חלב/בשר/עוף היו מאז ומתמיד כל כך מזיקים ואנשים פשוט לא שמו לב? (או שמשהו קרה לאחרונה)
האם באמת סרחון מבית השחי זה סימן טבעי ונרמלי להתבגרות?
האם 80 שנה זה באמת חיים ארוכים שלהם יועד המין האנושי?
האם זה באמת נורא חכם כשקוראים ספר "להבין מילים מההקשר" או שפשוט כדאי לשאול מה הפירוש?
האם באמת כל כך חשוב להציג מוצקים בגיל חצי שנה?
האם באמת כל כך נכון בהצגת מוצקים להתחיל עם ירקות כתומים?
האם באמת כל כך חשוב שהילד ייקח סוודר?
האם באמת שערות שנשארות במברשת מעידות על נשירת שיער איומה?
האם באמת כל כך חשוב להחליף חיתול בתדירות גבוהה בטענה שזה לא נעים לו ככה גם אם התינוק מחייך ונראה מאושר?
האם באמת מוצדק ושפוי להכריח ילד בכוח לצחצח שיניים?
האם באמת שפוי ונכון לומר לילד שילך להירגע בחדר אחר חמש דקות?
האם באמת שפוי ונכון לומר לילד שאתה לא מסכים לדבר איתו כל עוד הוא בוכה, ותדבר איתו רק כשיירגע?

האם באמת חשוב לא להיכנע לילד, כדי שלא ילמד שאם הוא יתעקש הוא ינצח?
האם באמת נורא חשוב להכין ארוחת ערב מבושלת ומושקעת, ולא פשוט להגיד לילדים שיקחו לעצמם איזה שתי בננות ושני מלפפונים?
האם באמת מסוכן לתת לילדים קטנים לבשל ולטגן ולחתוך סלט?
האם באמת כל דור נעשה גבוה יותר מקודמו כי התזונה שלנו הולכת ומשתפרת?
האם באמת ההתבגרות המינית הולכת ונעשית מוקדמת יותר בכל דור כי התזונה שלנו משתפרת?
האם באמת נגרם לילדים נזק נוראי אם הם הולכים לפעוטון מגיל 3 חודשים?
האם באמת ילדים בני שנה ושנתיים "לא באמת משחקים זה עם זה אלא יותר זה ליד זה"?
האם באמת אחים רבים ביניהם כי הם מקנאים באח השני שמקבל יותר תשומת לב מההורים?
האם באמת כשילד מבלה שעות על גבי שעות באינטרנט זה איום ונורא?
האם באמת צריך מיילדת?
האם באמת סרטים אמריקאיים רומנטיים עם סוף טוב זה זבל?
האם באמת סרטי מתח אמריקאיים עם סוף טוב זה זבל?
האם סרט עם סוף רע הוא יותר איכותי?
כמה אנשים מתים בעצם מההקרנות והכימותרפיה ומהבהלה ולא מהסרטן עצמו?
האם ייתכן שלכולנו יש מדי פעם גידולים שהגוף פשוט מרפא איכשהו?
האם ייתכן שכאשר לא הולכים לרופאים ולא בודקים ומאבחנים, מתגלות פחות מחלות וחיים בממוצע אותו מספר שנים או אף יותר?
האם ייתכן שאנטיביוטיקה בעצם לא כל כך נוראית?
האם להיות כוכב אינסטנט בגלל שהיית בתוכנית ריאליטי באמת מעיד על התדרדרות התרבות שלנו?
האם העובדה ששפרה המוסרית זכתה אולי דווקא מראה שהמצב בישראל לא גרוע כמו שחשבנו?
האם הזמרים מכוכב נולד הם באמת כל כך איומים?
האם הראל סקעת הוא באמת סתם ממוסחר ולא מעניין מבכלל?

האם יש טעם לקנות כל מיני תרופות טבעיות, או שעדיף פשוט לנוח יומיים במיטה?
האם חום גבוה הוא כזה מסוכן באמת?
האם נכון להוריד חום גבוה באמצעות אמבטיה קרירה?
האם באמת צריך לעשות משהו כשמשתעלים, כשיש נזלת, כשיש שלשול?
האם באמת שעלת היא מחלה איומה ומפחידה?
האם באמת פוליו היא מחלה שבדרך כלל (או באחוזים גבוהים מאד) מובילה לנכות?
האם לאבד אצבע זה אסון נוראי?
האם באמת נורא חשוב לקרוא עיתון ולשמוע חדשות?
האם אסור באמת בשום אופן לפוצץ פצעונים לבד בבית וחובה ללכת לקוסמטיקאית?
האם חשוב נורא ללמוד נהיגה על אוטו לא אוטומטי, גם אם אתה יודע שכל חייך תנהג רק על אוטומטי?

ואוו, זאת ממש תרפיה. תודה.

האם באמת חשוב שהילדים יתחפשו בכל פורים למשהו אחר?
האם באמת זה איום ונורא לחגוג את ליל הסדר עם עוד 2-3 אנשים וזהו?
האם באמת חשוב לחגוג את החגים? או שאולי סרט טוב בדי וי די יעשה את העבודה כשהרחובות ריקים?
האם באמת הומוסקסואליות היא דבר טבעי לגמרי ואין בה שום אלמנט של שיבוש?
האם אנשים שכל הזמן מחייכים ושמחים וטובים הם באמת סתם צבועים ומשעממים ולא COOL?
האם התלמידים הטובים הם באמת סתם חרשנים מעצבנים?
האם בעל שעובד קשה וחוזר מאוחר הוא סתם וורקוהוליק מרגיז שלא משקיע מספיק באשתו?
האם אלה שעובדים קשה סתם מתחנפים לבוסים וסתם רודפי בצע?
האם באמת כל העשירים הם רמאים ותעבי בצע?
האם באמת כל העשירים הם ממש לא רמאים והרוויחו את לחמם ביושר מוחלט?
האם באמת זה איום ונורא ומאד קפיטליסטי לתגמל ילד בדמי כיס בהתאם למידה שבה הוא עזר בבית באותו שבוע?
האם זה באמת מזעזע שילד בן 10 עובד כפועל במפעל?
האם סינדרלה היתה באמת כל כך מסכנה בגלל שניקתה כל הזמן את הבית?

האם באמת חשוב שהילדים יתחפשו בכל פורים למשהו אחר?
האם באמת חשוב שלכל אירוע נלבש בגד אחר?

האם סינדרלה היתה באמת כל כך מסכנה בגלל שניקתה כל הזמן את הבית?
מה, לא?
למה את חושבת שלא?

אני חושבת שהיא היתה מסכנה אם לעגו לה וירדו לחייה. אבל עצם העניין של לעבוד קשה ולנקות את הבית זה לא בהכרח רע. תמיד כשהילדים שלי שומעים את הסיפור הזה, אני קצת מתכווצת ומפחדת שהם יקבלו מסר שלנקות את הבית זו עבודה בזויה של עבד. לדעתי זה דבר יצירתי וכיפי וחשוב, וכפי שאני עצמי לא עושה זאת מתוך תחושה של עול או עבדות, לא הייתי רוצה שהילדים שלי יחשבו שזה המצב.

האם באמת רק אני ואת מתכתבות על זה ואף אחד אחר (כמעט) לא קורא? בעיניי הנושא והדף כל כך מרתקים, וקשה לי לתפוס איך זה שאין לפחות עוד שלושים משתתפים שמצטרפים.....

האם באמת רק אני ואת מתכתבות על זה ואף אחד אחר (כמעט) לא קורא?

האם באמת זה שלא כותבים זה אומר שלא קוראים?