ניקוב תנוכי האוזניים

[אנונימי]

_{ראו גם: עגיל באף}

[טרה_רוסה*]

איך אין על זה דף? מוזר.
הבת שלי, בת ארבע וחצי, רוצה כבר המון זמן "חורים באוזניים". כשהיא ביקשה לפני שנה, אמרתי לה שכשהיא תהיה בת חמש נדבר על זה. מפה לשם זה איכשהו הפך לזה שבגיל חמש היא יכולה לעשות חורים. וזה עוד 4 חודשים ... היא יודעת שזה כואב מאוד. זה לא מרתיע אותה.
לי יש חורים. פעם הלכתי עם עגילים, אפילו ענקיים. כבר הרבה שנים שאני לא הולכת עם עגילים. למה לתלות תכשיט מחור שניקבו לי בתנוך האוזן? איזה רעיון משונה! אני ממש לא רוצה שהיא תעשה חורים. זה נראה לי משונה כמעט כמו ברית מילה. משום מה זה ממש מעורר בי התנגדות, ואני לא כל כך מבינה אפילו למה.

[ביאנקה_מתחברת*]

דווקא נורא מבינה. לא מנקודת המבט האימהית(לא אם בעצמי) אבל מהנקודה שציינת בעצמך.
זה כל כך רחוק מטבעי.להוסיף נקבים בגוף שלא היו שם.
רק כי החברה אומרת שצריך.שזה יפה ונשי.
לאחותי הגדולה ניקבו את האזניים כפעוטה(מקובל מאוד בדרום אמריקה) ואני הגעתי לארץ בגיל שנתיים ונחסכה ממני "הברית" עם העגיל.
נראה לי שגם אני בגיל חמש ביקשתי לעשות חורים, רק שהתעלפתי לאחר האוזן הראשונה וויתרתי על המשך הסבל.
הורדנו את הראשון והחור נסתם. לאחר כמה שנים זכור לי נסיון שני בו הצלחנו לחורר אך חודש מאוחר יותר,בהחלפה מעגיל רפואי לרגיל-התעלפתי שוב.הורדנו.נסתם.
רק לשם הסבר-יש לי נטייה להתעלפות. זה בסדר
הנקודה שרציתי לומר היא שגדלתי ללא עגילים כאשר מסביבי לכולם היו. עדיין כשיוצא לי לומר למישהו שאין לי עגילים(שלא יקנו תכשיט למשל ) הם מסתכלים עלי בפליאה:
"באמת לא שמנו לב.." ואני אוהבת את המחשבה שגופי בעל נקבים מקוריים בלבד... אולי זו הזדמנות לדבר איתה על יופי וחברה,על קישוטים פיזיים שנכפים בתרבויות שבטיות למשל...על יופי טבעי..לא יודעת אם זה עוזר אבל הנושא עניין אותי.

[ניצן_אמ*]

איך אין על זה דף? מוזר.
היה על זה דף. כנראה נמחק.

[אום_אל_קיצקיצ*]

אני גם עשיתי חורים באזניים כילדה, אבל זה היה בכיתה ג'. מדהים שהיא חושבת על דבר כזה בגיל כה צעיר. לי נראה שאם היא רוצה, למה לא? זה משהו שלה. ביטוי לגמרי אישי ופרטי. נראה לי לא מזיק. גם לא בלתי הפיך. גם אם יהיה מאוד כואב והיא תתחרט אחרי הראשון זה שיעור מוצלח בלשאת בתוצאות של החלטות שלנו. נראה לי שאני הייתי הולכת על זה, אבל אני חובבת עגילים. לא יכולה לסבול שום תכשיט אחר אבל מאז ומתמיד הולכת עם עגילים (ולאחרונה גם טבעת נישואין...) למרות שזה כבר נורא לא אופנתי.

[טרה_רוסה*]

זה באמת היה פעם יותר אופנתי, אבל טבען של אופנות לשוב, אז צפי לקאמבק. את משיגה את המודה!

זה לא לגמרי שלה, היא רואה בנות אחרות עם עגילים, בגן שלה. עכשיו כל הבנות עם העגילים עולות לכיתה א', ונראה לי שבקרב בנות גילה אין לאף ילדה עגילים. אולי זה יעבור לה (לא נראה לי).

[עורכת_עם_ערכים*]

היה על זה דף. כנראה נמחק.

טרה, אם את רוצה, אפשר להעלות את תוכן הדף ההוא באוב... אם כי, למרבה הפלא, הוא לא ממש נגע באספקטים שהעלית.

[טרה_רוסה*]

כן, תעלי, למה לא? מעניין אותי מה כתוב שם.

[עורכת_עם_ערכים*]

תוכן הדף המחוק ניקוב חורים באוזניים

תמרי (2006-01-18T09:17:24):
הבת שלי רוצה לעשות חורים באוזניים ואני מחפשת מקום טוב ונקי ואמין שפועל לפי הוראות משרד הבריאות בנושא זה.
האם מישהו מכיר ? עשה זאת ויש לו חויות כאלה מהארוע שהוא יכול להמליץ באמת על המקום?

מנוקבת (2006-01-18T10:05:52):
איפה את בארץ?

תמרי (2006-01-18T10:59:40):
אנחנו מאזור המרכז

יעלי לה (2006-01-18T11:04:56):
כל סטודיו של קעקועים ופירסינג_ מעוצב באופן כ"כ מכוער ולא נעים ואפילו מפחיד, שממש לא הייתי מכניסה לשם את _הבת שלי שרוצה לעשות חורים באוזניים .

כשאני הייתי קטנה ניקבו לי את האוזניים בחנות התכשיטים שבה קנו לי את העגילים (אני צעירה, זה כבר היה במכונה הזאת כמו משדך סיכות). בכל מקרה, ל מקום טוב ונקי ואמין שפועל לפי הוראות משרד הבריאות בנושא זה אכן צריכה להיות איזו תעודה.

ההולכת באתרים (2006-01-18T12:59:28):
את יכולה לעשות זאת בעצמך בעזרת מחט כמו פעם . יש משחת אמלה לאלחוש (בבתי מרקחת) ואת מחטאת מחט ודוקרת. כך עשו פעם. זה עבד. אבל צריך לדעת איפה לדקור.

דנה ה (2006-01-18T13:16:50):
גם לי ניקבו את האוזניים בחנות שבה קנו לי עגילים. תנסי לחפש חנויות תכשיטים אמיתיות (עם תכשיטי זהב וסורגים בחלון..). לחלקן יש את השירות של ניקוב אוזניים. חשוב גם לוודא מראש שהמנקב/ת סימפטי/ת לילדים ולא איזו מכשפה חסרת לב.
טיפ נוסף בעקבות ניקוב אוזניה של בת אחותי - רצוי לנקב את שתי האוזניים בבת אחת (זאת אומרת - לוודא שיש 2 מנקבים ו- 2 מכשירים), כי הניקוב כואב ומסתבר שהרבה ילדות, אחרי הניקוב הראשון כבר לא רוצות את השני..

ניצן אמ (2006-01-18T14:51:17):
אני ניקבתי לאחרונה בגיל שלושים ואחת בחנות פאנקית כזאת של בני נוער וילדים בכפר סבא (פאנקי-פיש.) החנות מאד צבעונית, סימפטית ונעימה, לא מזכירה דאנג'נים ולא מלאה מקועקעים (not that there's anything wrong with that ). הם מוכרים גרביים מדליקות, צעיפים, אבל גם תכשיטי גוף ועושים פירסינג במקום. הבחורה הצעירה ראתה שאני מבועתת עד עמקי נשמתי (יש לי היסטוריה ארוכה ומדהימה עם (בלי) עגילים...) והציעה שאני לא אסתכל על האקדח שבו היא משתמשת כי מנסיונה זה מלחיץ יותר.
זה לא כאב, אבל לקח לי זמן מסויים להתאושש מרמות המתח איתן הגעתי.
העגילים הם עגילים סטריליים, מחומר שלא גורם לזיהום, היא עבדה עם כפפות וחומרי חיטוי ובכל מקרה בשום שלב לא נוגעת בעגילים עם הידיים.
אם את רוצה אני מוכנה לשאול אותם שם אם הם פועלים על פי נהלים בריאותיים של משרד הבריאות. למרות שלפחות לפי מה שאני ראיתי, הם פועלים עפ"י נהלים בריאותיים של משרד ההגיון.

פלוני אלמונית (2006-07-30T08:52:01):
האם מישהי בקיאה בנושא ההוראות שלאחר ניקוב חורים באוזניים? איזה חומר מותר בהתחלה לענוד, למשך כמה זמן ? איזה חומרים אסור וכד'.

גלי (2007-03-12T11:41:07):
היום היינו בחנות תכשיטים כדי לעשות לבת השש וחצי חורים. היא מאוד רוצה ומדברת על זה המון. כשראתה את האקדח נבהלה, מה גם שאני לא כל כך מתלהבת מהרעיון.
האיש אמר שצריך למרוח משחה אנטיביוטית פעמיים בערך אחרי הניקוב ושאפשר להחליף את העגיל הזמני לאחר שלושה-ארבעה שבועות.
אמרתי לבת שכדאי לחכות שנה-שנתיים, מה הלחץ.
כשהגענו הביתה היא בכל זאת רוצה לעשות חורים.
איפה הכי טוב לעשות? אני באיזור השרון.

פלוני אלמונית (2007-03-12T12:21:31):
נזכרתי איך פעם, אי אז בשנות השבעים, עשיתי חורים באוזניים בצורה הכי לא מומלצת. הלכתי לאיזו ערביה ברחוב עבאס בחיפה והיא ניקבה לי את האוזניים עם מחט ושמה עגילים שהבאתי לה, אפילו לא מזהב. היא חיטאה את הכל עם אלכוהול וזהו. היא היתה מאוד מיומנת ועשתה עבודה טובה (לא היו לי בכלל בעיות). רק אחרי הרבה שנים התחלתי להרגיש לא נוח עם עגילים (עקצוצים שכאלה) ומאז אני בלי.
<דרך אגב, זאת לא המלצה!>

גלי (2007-03-12T20:42:51):
אז מה אתם אומרים? זה מזיק לעשות חורים? מבחינה אנרגטית או מבחינת חוסר איזון שזה יכול ליצור בגוף?
למישהו יש תובנות בנושא?

ילדת טבע (2007-03-12T22:24:57):
במהלך חיי עבדתי בכל מני עבודות בינהן ניקבתי חורים באוזניימים ואפים. זה פשוט מאוד. בפרפומריות וחנויות תכשיטים בדרך כלל מנקבים חורים (גם לפעמים כתוב איפשהו שלט כזה). יש ערכות של עגילים רפואיים סטריליים, האקדח עצמו לא עובר סטריליזציה אלא מנוקה באלכוהול בלבד מכיוון שאינו מגיע במגע ישיר עם הגוף כלל (בניקוב אוזניים באף זה כבר סיפור אחר). מנקב טוב יסמן לפני כן את המקום ויבצע את הניקוב כמעט ללא כאבים, תלוי רגישות כמובן. בכדי לעזור למקום להגליד מומלץ לטפטף שמן לבנדר מדי פעם ואחרי יום לסובב מדי פעם את העגיל. ממש לא ממליצה לקחת ילדים לחנויות לפירסינג כדי לעשות עגילים, בדרך כלל מקעקעים הם אנשים מעט מפחידים לעומת דודות של פרפומריה.
כשאני הייתי בת שלוש כפיתי על אמא שלי לקחת אותי לעשות חורים באוזניים. היא היתה אחרי ניתוח ורידים ברגלים ואני גררתי אותה אחרי טירטור יומיומי לפרפומריה לעשות חורים. בחרתי עגילי זהב עם נקודה אדומה באמצע. הדודה ניקבה לי אוזן אחת ואני זינקתי מהבירכיים של אמא שלי ישירות לראי, שתיהן חשבו שלא אשב לאוזן השניה (מה שקורה לא מעט גם לגדולים) אבל אני עמדתי שם מול הראי מאושרת למראה העגיל באוזן ומיד ביקשתי גם את השני.
אחותי לעומת זאת נגררה אחרי לעשות בעצמה, היא מבוגרת ממני ב8 שנים, כשניקבו לה את האוזן היא הלכה לחפש את העיגול על הרצפה, נו, כמו שיש במחורר של ניירות...
כשגדלתי והייתי לטינאייג'רית בכל פעם שהיה לי קצת משעמם הייתי עושה לעצמי עוד חור באוזן, ככה סתם, לבד, לוקחת עגיל רפואי שנשמר ולוחצת עד שהיה יוצא מהצד השני... גרררר...

יעלי לה (2007-03-13T09:05:02):
אינו מגיע במגע ישיר עם הגוף כלל (בניקוב אוזניים באף זה כבר סיפור אחר) איך מנקבים אוזניים באף?

יעלי לה (2007-03-13T09:07:26):
אז מה אתם אומרים? זה מזיק לעשות חורים? מבחינה אנרגטית או מבחינת חוסר איזון שזה יכול ליצור בגוף? בגיל 14-15 פתאום נורא התחרטתי על החורים באוזניים, פתאום חשבתי, מה פתאום לעשות חור בגוף? הסרתי את העגילים וחיכיתי שזה ייסתם, ונורא התאכזבתי לגלות שתמיד יראו את המקום של החור.
אבל עכשיו אני בכלל לא חושבת על זה ולא נראה לי שזה מזיק אנרגטית או אחרת (אבל מה אני יודעת).

ילדת טבע (2007-03-13T12:59:08):
(בניקוב אוזניים באף זה כבר סיפור אחר)
מצחיק אה? אני בולעת אומגה שלוש כמו משוגעת והמוח שלי עדיין עיסה וזה מצחיק אותך? יוחזרו תאי המוח שלי לאלתר! (12 שנה של גראס לא עשו לי מה שלידה אחת עשתה. אללי!)

<כמובן שהתכוונתי לניקוב חורים באף>

גלי (2007-03-14T09:27:49):
טוב, אתמול היינו בעוד מקום לעשות חורים והייתי בפניקה. המנקבת סימנה נקודה על התנוך של הילדה ואני כל פעם אמרתי לה שזה נראה לי קרוב מידי לאפרכסת. ציפיתי שהיא תעבוד עם כפפות. כל העניין נראה לי לא סטרילי. בסוף, למזלי, היא אמרה שהיא לא מוכנה לעשות בצורה כזאת. שמחתי והסברתי לבת שצריך לעבוד עם כפפות ועד שלא נמצא מקום סטרילי לא נעשה.

האקדח עצמו לא עובר סטריליזציה אלא מנוקה באלכוהול בלבד מכיוון שאינו מגיע במגע ישיר עם הגוף כלל
אבל העגילים שנכנסים לתנוכים באים במגע עם האקדח והתנוך.

ניצן אמ, תודה על ההמלצה - נראה לי שאנסה להגיע לחנות בכפר סבא.

ילדת טבע (2007-03-14T12:37:44):
אבל העגילים שנכנסים לתנוכים באים במגע עם האקדח והתנוך
אם המחורר יודע מה הוא עושה הוא לא אמור לגעת כלל בעגיל או במחורר בכלל. העגיל עצמו יושב על המחורר כך שהוא נוגע במחורר אך ורק בחלק של הקישוט. מסכימה שרעיון הכפפות נראה הרבה יותר סטרילי אבל אני לא ממש חושבת שיש לזה משמעות נוספת מלבד הרושם. ועוד טיפ-אם את רוצה את העגילים במקום מסויים באוזן אז אולי תסמני את?

גלי (2007-03-14T13:27:54):
אם את רוצה את העגילים במקום מסויים באוזן אז אולי תסמני את?
ניסיתי לסמן והיא אמרה שהסימון שלי לא טוב.
אני שמחה שלא עשינו בשתי המקומות שביקרנו בהם. הם אפילו לא שטפו ידיים לפני כן.
קראתי איזשהם נהלים וכתוב שחייבים ללבוש כפפות וחייבים לחטא את המקום באלכוהול למשך שלושים שניות. בשתי המקומות שהייתי בהם רק ניגבו את התנוך.
התקשרתי למקום הזה בכפר סבא ש ניצן אמ המליצה עליו וגם הם לא משתמשים בכפפות אבל היא ציינה שהיא שוטפת את הידיים לפני כן. אמרה לי בטלפון שהיא מנקבת 30 חורים ביום ועוד אף אחד לא חזר אליה עם בעיה. ממש משכנע!

ילדת טבע (2007-03-14T14:41:14):
האמת, תעזבי אותך, רק מההיסטריה שלך סביב זה תהיה לילדה אינפקציה. אם היא לא מצליחה להשתכנע שזה לא רעיון טוב, אולי תשלחי אותה עם אבא/סבתא/דודה. ותגידי להם לעשות את זה כשאת לא יודעת כי האופציה הזו עדיפה על כך שהיא תלך לבד מתישהו לעשות לעצמה עגילים ואז לכי תדעי איפה היא תעשה את זה...
אופציה נוספת היא למצוא מישהו שעושה פירסינגים ומוכן לבוא אליך הביתה עם הציוד ולעשות. ככה את מקבלת ציוד 100% סטרילי ובסביבה ידידותית רק מזהירה אותך שתהליך ניקוב חורים פירסינגי הרבה יותר מפחיד.

ניצן אמ (2007-03-14T15:46:47):
התקשרתי למקום הזה בכפר סבא ש ניצן אמ המליצה עליו וגם הם לא משתמשים בכפפות
חי נפשי שלפני שנה הם השתמשו!
היום החורים שלי סתומים. ובזה נגמרה הסאגה שלי עם עגילים. יום אחד אני אספר את הסיפור

גלי (2007-03-14T19:32:58):
תודה ילדת טבע על העצות.
אני לא מנסה לשכנע אותה שזה רעיון לא טוב אלא להימנע מטעויות טפשיות.
אני לא אשלח אותה עם אף אחד אחר כי אני רוצה לראות את הסימון של מקום החורים.
כנראה שאיבדתי אמון במשך השנים...

מי מה (2007-05-21T23:13:24):
אז מה? דף_ למחיקה ?

mise (2007-05-21T23:55:41):
כן.

[מיצי_החתולה*]

לי יש אמא דרום אמריקאית, וכשהייתי ממש פיצפונה (נראה לי ששלוש או ארבע), נלקחתי לביתה של קרובת משפחה שתחורר את אוזניי. היא עשתה את זה עם מחט מלובנת, נדמה לי. השחילו לי חוטים באוזניים להתחלה (המקבילה הביתית לעגיל רפואי ), ואחר כך החליפו לעגילים. לא זכור לי הכאב יותר מדי, אבל אני כן זוכרת את כל החוויה, את הדרך לבית הקרובה, את החוטים באוזניים. ואין לי כמעט זכרונות מהתקופה ההיא.

כשגדלתי, הוספתי באחת האוזניים עוד שני ניקובים. האוזניים שלי היו די רגישות ודרשו עגילים מכסף או זהב, אחרת היה מתפתח זיהום מיידי בנקב. מתישהו הפסקתי לענוד עגילים, והחורים הראשונים לא נסתמו מעולם. השניים הנוספים כן.

אני מנסה לחשוב מה אומר לבתי אם תרצה עגילים כשתגיע לגיל חמש. אני נוטה להניח שאסכים, כי זה נראה לי לא מזיק. מתד שני, אולי זה לא מזיק רק בגלל המקובלות החברתית של זה. אני די בטוחה שהייתי אומרת לא לנקב באף או בגבה (למרות ששניהם די מקובלים חברתית בטווח גילאים מסוים, ולהמון חברים שלי היו כאלה כשהייתי נערה). או בטבור (למרות שלי-עצמי היה אחד).

[אלטר_אגו*]

גם הבת שלי מדברת על חורים באזניים, וגם אני לא רוצה שהיא תעשה ומתלבטת. לי אין חורים ולא רואה סיבה לחורר שום חלק בגוף. בינתיים אני מתייחסת לזה כך: אלה האזניים שלה, אבל הכסף והזמן שלי, ואי אפשר להכריח אותי!

[מיצי_החתולה*]

היא עשתה את זה עם מחט מלובנת התכוונתי מחט, שהעבירו לשניה באש לטיהור מחיידקים. לא שהכניסו לי מחט מלובנת לאוזן.

לי אין חורים ולא רואה סיבה לחורר שום חלק בגוף השאלה היא, איזה נזק נגרם מזה. גם אני מרגישה פתאום נטיה להתנגד (אבל בתי רק בת 3 חודשים. לא נראה לי שהבנים יבקשו בקרוב) לשם שמירה על שלמות הגוף. מצד שני, איזה נזק כבר נגרם מזה, חוץ מהכאב הראשוני?

[סגו_לה*]

אני תמיד מתקוממת שאני רואה תינוקות עם חורים באזניים,לא רק שלקחו להן את הבחירה,הרבה פעמים לישון עם עגילים זה ממש לא נוח.
חוץ מזה שככל שהולכים יותר שנים עם עגילים החור מתרחב והופך למעין קו.
אז למה מיַנקות?

אני יכולה להבין ילדה שרוצה עגילים,זה קישוט והרצון הנשי להתקשט מתעורר מוקדם.
אני ניקבתי בגיל ההתבגרות ובשנים האחרונות הוספתי עוד שני חורים,
אבל לאחרונה מרגישה שזה חוסם לי משהו בהקשבה או באנרגיה של האוזן,אז אני משתדלת להפחית,
מוזר אבל קשה לי לראות את עצמי בלי עגילים בכלל....

[ביאנקה_מתחברת*]

זה עובד גם הפוך-לא יכולה לדמיין את עצמי עם עגילים...ודווקא חובבת שרשראות, בתקופות אחרות גם טבעות וצמידים. אבל לאחרונה כלום. לא מוצאת בקישוטים האלה מוסיפים. למה קיים הרצון הנשי הזה להתקשט? בטבע זה הרי הפוך-הזכר מקושט והנקבה אפורה(לרוב) ובזה אני רואה המון הגיון. והקישוט האנושי? אם נועד באמת למשוך את המין השני? האם גברים בכלל שמים לב לכך? מבחינים בתכשיט חדש?
באופן אישי לא אוהבת בכלל תכשיטים כמתנה. יש לזמרת פיונה אפל שורה מעולה בשיר " מה כל כך מרשים ביהלומים? מלבד הכרייה? " (תרגום חופשי כמובן) מסכימה איתה.

[אלטר_אגו*]

השאלה היא, איזה נזק נגרם מזה.
נכון. יכול להיות נזק: זיהומים וכולי, לא ממש מתמצאת כי אף פעם לא נדרשתי לסוגייה. לא טרגדיה, אבל בשביל מה? והכאב מה? אני לא רוצה שיכאב לה. נכון, זו בחירה שלה בסופו של דבר, אבל לי יש דחף לשמור עליה שלמה כמה שיותר זמן. בסופו של דבר ברור שהיא תעשה מה שהיא רוצה. בסתר ליבי אני מקווה שיעבור לה והיא לא תרצה יותר... כך קרה גם לי.

[סלט_פירות*]

איזה נזק נגרם מזה
לא רק זיהומי.
עגילים צמודים יכולים להתפרק ואז סכנת חנק וגם סכנת דקירה מהעגיל עצמו.
ועגילים עגולים למינהם (ג'יפסי וכו') יכולים להתפס בדברים והנזק עלול להיות חמור.

[אסתר_המלכה*]

השאלה היא, איזה נזק נגרם מזה.

שאלה שראוי להפנות ל"בטרם",
בפעם האחרונה שבדקתי גיל הסף היה 6-7.

[ניצן_אמ*]

אאוצ' כתבתי "גרביים מדליקות" זוועה.
אולי הגיע הזמן לספר את הסיפור.
כשהייתי בין גיל שנה ובין גיל שנתיים סבתי ע"ה קנתה לי עגילי זהב (מכוערים) והוריי ניקבו את אוזניי ברוב טקס אצל המוכר התכשיטים האשדודי דניאל דניאל (מדהים השטויות שזוכרים מהילדות...)
החוויה זכרוה לי ככואבת ולא נעימה, אבל גרועה ממנה היתה חווית ענידת העגילים וההסתובבות עם אינפקציה תמידית מאחורי התנוכים. לא הסכמתי שישטפו אותי או יגעו בי באיזור האוזניים מרב שכאב לי.

שבת אחת הלכה כל המשפחה לבילוי על חוף הים. (לרווחתי) אחד העגילים נפל לחול ואבד. המשפחה נכנסה ללחץ והתחילה לחפש את העדי יקר הערך, אך לשווא. בירכתי ברוך שפטרנו אותו ואת בן זוגו המתעלל, ומשעברו כמה ימים, הגליד הפצע מאחורי האזניים ובא לציון גואל. שנים סירבתי לענוד עגילים אח"כ. והיה לי תירוץ טוב, התפתח לי מין "גידול" שפיר באוזן ימין, כמו גולה קטנה, כחצי מילימטר קוטרו.

לימים, דודי הזמין אותי לביקור בבית החולים בו עבד, ועל הדרך הציע שחברה כירורגית שלו תנתח את הגוש החוצה (אולי הוא דאג, אולי הוא רצה לקנות לי עגילים, האל יודע למה הוא עשה את זה..)
התרציתי.
היא שלפה סקלפל והתחילה לחצוב. לא עברו דקות בודדות והיא התחילה מצווחת "זהב! מצאתי זהב!"

מסתבר שהעגיל האבוד השאיר מאחוריו מזכרת - סוגר עגיל. הסוגר נדבק לעור הפצוע שהגליד עליו, והמתין בתוך תנוך האוזן שלי במשך כשלוש עשרה שנים.

היום הוא ממשיך להמתין בתוך צלוחית למתן שתן. אולי אני אמסגר אותו. אולי לא.

[הילה_ב*]

"זהב! מצאתי זהב!"
פסיכי לחלוטין!!!

[ניצן_אמ*]

כחצי מילימטר קוטרו.
אופס, חצי סנטימטר...

פסיכי לחלוטין!!!
לגמרי

אתן יכולות לספר לבנות שלכן כסיפור אימה לפני השינה

[אלה_לי_לה*]

מפצירה- לא לשימוש באקדחי עגילים
הם לא בריאים, לא ניתנים לחיטוי אמיתי, נוטים יותר להשארת צלקות, נותנים מקום לחפרים לעשות את העבודה בלי טיפת ידע, והעגילים ממש, אבל ממש, לא בריאותיים.

לעשות עגיל אצל מומחה לפירסינג עולה יותר, אבל הרבה יותר בריא.
אם כבר מנקבים את הגוף, ראוי לתת לתהליך ולניקוב את כל תשומת הלב

[ה_מכבס*]

לא חייבים לנקב, יש עגילים שנצמדים לתנוך עם קליפס או בורג הידוק קטן.

[נועה*]

פעם שמעתי (נדמה לי מהקוסמת) ששודדי ים הולכים עם עגיל, מכיוון שזה מחדד את הראיה. לפחות לפי הרפואה הסינית.
גדלתי ללא חורים. בגיל 18 בערך, חברה שלי שכנעה אותי לעשות חורים. לצערי, השתכנעתי
כל פעם שהכנסתי עגיל לחור עברה בי צמרמורת. אחרי כמה חודשים החלטתי שמיציתי את עיניין הסבל הזה, והפסקתי.
עדיין יש סימנים של חורים

מישהו ראה אתמול בחדשות של ערוץ 2 כתבה על ילדות שמתאפרות, מתמרחות, תסרוקות. הכל אצל אנשי מקצוע. אמהות לילדות בנות 5 (!!!!!!) הולכות עם האמא לפדיקוריסטית ובוחרות לק אדום, ורוד או פרנץ' כולל רגליים כמובן. חלקן גם מורידות שערות ברגליים.
היתה נערה בת 12-13 ששמה יותר תמרוקים כל יום ממה שאני שמתי כל חיי!
הייתי בהלם ועדיין לא יצאתי ממנו (האם אני חיה בבועה?)

[ילדת_טבע*]

בגיל 3 דרשתי מאמי שתיקח אותי לנקב אזניים. נידנדתי המון. אמי חזרה מניתוח ברגליים וכאובה וצולעת לקחת אותי לעשות בפרפומרית "אלה" במרכז המסחרי. היא היתה בטוחה שאראה את האקדח ואבהל, אבל לא. היתה הטוחה שאחרי העגיל הראשון יכאב לי כל כך שלא אמשיך... אבל לא. אחרי עגיל אחד זינקתי לעבר הראי וזרחתי מאושר למראה העגיל בתנוך אזני (עם אבן אדומה!) ומיד התישבתי על הכסא וקראתי "עוד!".
לימים נהגתי לנקב לעצמי את האזניים על ידי לחיצה חזקה של עגיל רפואי עד שיצא מהצד השני. ניקבתי פירסינג בטבור (שירד בהריון עם הבכורה), יש לי עוד פירסינג על האוזן שעדיין איתי ואני מחבבת אותו מאוד, גם קעקועים יש לי-שלושה.
אני חרדה שביתי בת השלוש תרצה גם... היא כבר מדברת על קעקועים ואני אומרת לה שעד גיל 16 לפחות היא תאלץ להסתפק במדבקות.
לגבי איפור... בגיל 5 קנו לי את סט האיפור הראשון, מאוד נהנתי להתאפר ולאפר את הבובות שלי. מאז הספקתי לשכוח מה שלימדו אותי ואין לי מושג מה עושים עם איפור... לא יודעת לשים איליינר ואין לי מושג איך משתמשים במייקאפ. בחיי. כשכבר נפל לידי סט איפור נהגתי לצייר איתו.

[יער_ה*]

בגיל 8 עשו לי חורים בשתי האוזניים, לי ולאחותי ביחד - אני חושדת שהיא רצתה חורים וההורים שלי צירפו אותי "על הדרך".. אחרי שלוש או ארבע שנים כבר הורדתי את העגילים ומאז לא שמתי שוב. ועדיין יש סימן של חור ולפעמים קצת כואב לי שם
שמעתי סיפורים מסמרי שיער על עגילים ארוכים שנתפסו ואוזניים שנמשכו..
נראה לי מוזר לעשות חורים, או קעקועים, או איפור. אבל שרשראות וצמידים אני אוהבת.

[אילה_א*]

מה שמוזר בעיני זה שכולנו זוכרות את המקום שבו עשינו את החורים
וזה לדעתי מעיד על סוג של טראומה גם אצל אלה שכמוני רצו חורים (מה רצו ,התחננו )

[מיצי_החתולה*]

"זהב! מצאתי זהב!" וגם , לא ייאמן.

היתה נערה בת 12-13 ששמה יותר תמרוקים כל יום ממה שאני שמתי כל חיי! האמת היא שאני הרבה יותר רציתי להתאפר כשהייתי בת 12, מאשר כמבוגרת. אולי זה יעבור לה כשתגדל.

שמעתי סיפורים מסמרי שיער על עגילים ארוכים שנתפסו ואוזניים שנמשכו.. האמת שלי זה לא קרה מעולם ולא שמעתי סיפורים כאלה. על עגיל בטבור, לעומת זאת , יש לי סיפור מסמר שיער ואישי (אחרי לידתו של הבכור, התפתח שם איזה זיהום. מתישהו אמרתי לזוגי, שנראה לי כאילו תיכף כל העור סביב החור ינשור יחד עם העגיל. אמרתי את זה בצחוק, אבל זה בדיוק מה שקרה . יש לי שם צלקת קטנה למזכרת, ומסקנה שכנראה חורים בגוף זה לא בשבילי).

[לוטם_מרווני*]

"זהב! מצאתי זהב!"
LOL

מה שמוזר בעיני זה שכולנו זוכרות את המקום שבו עשינו את החורים.
רציתי בגיל 6, וקיבלתי. עשו לי בחנות התכשיטים במרכז המסחרי. אני זוכרת שכאב נורא. אבל לא ויתרתי ועשיתי גם באוזן השניה. אולי זה הניסיון הראשון שלי כאישה- לקבל את הכאב כי נולד ממנו משהו שרציתי. כמו לידה. כמה כואב ככה שווה את זה.
ועם כל הכבוד, אני ממשיכה לסרב לבתי לעגילים. בת של שכן בחיפה עברה ניקוב לעגילים בגיל 11 חודשים, ע"י החמות, שלקחה אותה לבייביסיטר וסיבוב וחזרה עם עגילים מנצנצים. מעבר לטראומה של האמא ולמה שזה עשה ליחסיה עם החמות, הבת שלי ראתה ורצתה גם...

[טרה_רוסה*]

בת של שכן בחיפה עברה ניקוב לעגילים בגיל 11 חודשים, ע"י החמות, שלקחה אותה לבייביסיטר וסיבוב וחזרה עם עגילים מנצנצים.
Oh my god!!!
לא יאומן.

אז לוטם, למה את לא מסכימה לבת שלך? מעניין אותי.

[סמטנה*]

ראיתי את הכתבה והזדעזעתי קשות. יותר הזדעזעתי מהאמא, שעומדת ליד הילדה בזמן שמטפלים בה ומטיפה כמה היא חושבת שזה לא מתאים לגיל וכו'- מה, הילדה לקחה את האוטו ושילמה על הטיפול? או האבא שיושב ומחכה בחדר המתנה ואומר בחיוך אמרתי לה לא אבל היא מנדנדת אז אי אפשר להגיד לה לא... איזה התחסדות.
מה שעוד דוחה זה העובדה שהסיבה שהם עושים את זה היא ש"כולם עושים את זה". למה הם לא מסוגלים לחשוב בשביל עצמם?
עוד סמל סטאטוס לעשירים- והפעם על הגב של הילדות.
לא ברור מה יותר גרוע- ילדים שמתנהגים כמו מבוגרים או מבוגרים שמתנהגים כמו ילדים

לגבי החורים באוזניים (וגם לק איפור וכל השאר) אני הודעתי לבת ה- 6 שאחרי בת המצווה שלה היא תוכל להתחיל לחשוב על זה. בנתיים אנחנו משתעשעות במשחקי כאילו בבית: לאוזניים- מדבקות, איפור של פורים ותחפושות וכו'

[לוטם_מרווני*]

אז לוטם, למה את לא מסכימה לבת שלך? מעניין אותי.
מאותה סיבה שלא הסכמתי לבן שלי. כשתיהיה בוגרת תוכל להחליט באמת ובתמים מה היא עושה או לא עושה בגוף שלה ואיפה היא מנקבת אותו. עד אז- אני שומרת על שלמותה.

[בשמת_א*]

אני, חד משמעית, נגד, ולא ארשה לילדים שלי בשום פנים ואופן.
לא חורים באוזניים ולא חורים בשום מקום אחר ולא קעקועים.
ואם היה קורה שהיה "יוצא כאילו מדובר בזה שבגיל חמש זה יקרה" הייתי עושה "אחורה פנה" ומסבירה שאני מבינה שנוצר רושם כזה, אבל חשבתי על זה עוד וזה לא בא בחשבון בגיל כזה.

[אלה_לי_לה*]

את מוכנה להכנס איתה למכון קעקועים?

אם לא אני יכולה לנסות לברר עם יש פירסר שמוכן לבוא אליכן הביתה.

[אלה_לי_לה*]

בעיני להכנס למכון קעקועים זה טוב, למרות שלעיתים קרובות יהיו בו תמונות של עירום מנוקב, גם באברי המין, מה שעלול להיות קצת פחות מתאים לבת 8, זה גם עלול להפחיד אותה מעט ולדחות את העגילים בעוד כמה שנים
מכון גם הופך את תהליך הניקוב לתהליך רפואי רשמי, רעיון שאני מקבלת בברכה, מאחר וניקוב הגוף צריך להיות מכובד ורציני, צריכות להיות ברורות ההשלכות שלו גם לך וגם לה, בעיקר לה , נניח את ההבנה שהעגיל באוזן ימשיך להכאיב כפצע בערך חודש וחצי אחרי הניקוב.

בארץ אין הכשרה רשמית לפירסרים, אבל פירסרים מקצועים למדו את הנושא בארץ ובחו"ל במשך שנים, למכוני פירסינג וקעקועים צריך להיות אישור ממשרד הבריאות (שלא אומר הרבה ולא רצוי להסתמך רק עליו, הוא ניתן גם לחאפרים), צריך לבחון תיק עבודות ונסיון, את נקיון המקום ואת הגישה.

הכרתי בעבר כמה פירסרים מוכשרים, לרוב לא עושים פירסים בבתים פרטים, אבל בהכרות אישית אולי ניתן לארגן משהו. אני מעדיפה לעשות פירסינג במכון, סטרלי וברור, כמו שלא אמהר לעשות ניתוח בסלון הביתי שלי, כך גם פירסינג אעדיף לעשות במקום מסודר


אפשר לקרוא עוד על זיהוי מכונים סבירים כאן http://www.fresh.co.il/vBulletin/showth ... post115010
יש מכונים בהם אין תמונות עירום, הם די נדירים, אבל קיימים. ויש גם מפרסנגים מדהימים ורגישים, כמו רופאים, צריך למצוא את האנשים הנכונים למטופל הנכון, בעיקר כשהיא בת 8

[אמא_של_שפן*]

פעם שמעתי (נדמה לי מהקוסמת) ששודדי ים הולכים עם עגיל, מכיוון שזה מחדד את הראיה. לפחות לפי הרפואה הסינית.
אני יודעת (מספרי הסטוריה) שהסיבה שיורדי ים באופן כללי היו עונדים עגיל זהב היא למקרה שהם יטבעו וגופותיהם יסחפו לחוף, היה מעיין "הסכם" שתושבי עיירות חוף יביאו אותם לקבורה ראויה בתמורה לזהב.

[טליה_אלמתן*]

"זהב! מצאתי זהב!"
כמה צחקתי! D-:

לי עשו בגיל 8. באמת גם אני זוכרת את המקום. בהמשך הורדתי (או איבדתי) ונסגר, ואחרי כמה שנים עשיתי שוב, ושוב הורדתי... לפני כמה שנים שמתי שוב עגילים, אבל הם הציקו לי בסוגר, אז שוב הורדתי.
והנה הווידוי שלי:
אמא שלי במקור מארגנטינה, אבל למרות זאת לא עשתה לנו עגילים כתינוקות. דווקא לי זה מאוד קוסם, כסימן היכר חיצוני של (חצי) מוצאי
מאוד רציתי לעשות למיכלי, אבל בעלי (ובעצם כל העולם) התנגד נמרצות. ובאמת אין שום טיעון הגיוני טוב "בעד", ויש המון "נגד". אבל נורא רציתי! אז תמיד הראיתי למיכלי עגילים על ילדות, עד שלקראת גיל שנתים (!!) היא באמת התחילה לבקש, ואני יכולתי להסכים בגיל שנתיים לקחנו אותה לעשות. הכנתי אותה, וזה באמת כאב לה והיא בכתה, אבל המשיכה למספר 2 ושמחה בהם. אמרתי לבעלי שאת התינוקת הבאה אני לוקחת בגיל 3 חודשים, אבל בינתיים היא בת שנה וחצי ועוד לא עשינו, כמובן. אני חושבת שגם לה אשווק את הרעיון באגרסיביות. אין לי, כאמור, שום צידוק או תירוץ - אני פשוט אוהבת ילדות קטנות עם עגילים. תרגישו חופשי לקטול!

[אלטר_אגו*]

הריני קוטלת!

[אילה_א*]

מזעזע כמעט כמו איפה שאת גרה:-)
ילדות קטנות ותינוקות עם עגילים זה מזעזע ומגעיל כאחד

[אחות_של_המחליף*]

מפרסנגים
אהבתי

לדעתי צריך לתת לילדות להגיע לגיל שבו הן מבינות את המשמעות שישאר להן חור באוזניים למשך שארית חייהן ואז לתת להן להחליט.
באיזה גיל זה קורה? אין לי מושג. כל אחת, מן הסתם, בגיל שונה.
מצד שני- כולה חורים קטנים...
לא יכולה להחליט

גם אני זוכרת איפה עשיתי את החורים הראשונים

[ילדת_טבע*]

אמש החיפושית שלי (בת 3) רצתה לתת לי נשיקה בבטן, נעקצתי מיתוש וגרד לי. ואז הסתכלה ובפעם הראשונה ראתה את הצלקת של הפירסינג. "אמא, מה זה החור זהז שיש לך?" שאלה. סיפרתי לה. היא היתה די מזועזעת וברחה לערסל בלי לתת לי נשיקה... אחרי עשר דקות הדחיקה וחזרה אלי. מודה, היום עם שאריות הפיגמנטציה מההריון שהתנחלו בפנים (ואם למישהי פה יש רעיון לאיך מנקים את זה מאוד אשמח) זה באמת לא נראה מי יודע מה...

[טרה_רוסה*]

כשהיינו בקניון לצילומי שיניים, היה ממול מכון קעקועים, והבת שלי מאו-ד נמשכה לשם. עמדה והסתכלה על כל התמונות. לא נראה לי שתהיה בעיה לשכנע אותה לעשות שם חורים

[נורית*]

שאריות הפיגמנטציה מההריון
פילינג פשוט. כזה שמורחים, מחכים שיתייבש (5-10 דקות) ואז משפשפים בעדינות כדי להוריד את זה ושוטפים במים. פעם פעמיים בשבוע.
עובד כמו קסם.

אם את נעולה על טבעי את יכולה לנסות פילינג מקוואקר טחון + קצת מים, עד למרקם של משחה ואז למרוח כנ"ל. לא ניסיתי את זה על פיגמנטציה, אבל הגיוני שזה יעבוד.

[טרה_רוסה*]

תודה על הקישור. מעניין. אשמור לכשהיא תהיה בת 16
אז אולי כמה המלצות למכונים? לפחות כשהיא תזכור איפה עשו לה חורים זה יהיה קול (-8

[תותית*]

ומה עם כל מושגי היופי שמוקרנים להם מכל עבר?
נסיכות עם עגילים, כל מיני דמויות מוכרות ואהובות מחייהן עם עגילים...
יש גם רצון להיות חלק מהתרבות. זה רצון טבעי לא?

אצלי יש שני קולות:
קול ראשון אומר-
מה לעזאזל הרעיון המזעזע הזה?
ילדה קטנה הולכת עם מבוגר שהיא סומכת עליו כדי שיתמוך בה בזמן שהיא פוגעת בגוף שלה, ומצלקת אותו... (נכון, בקטנה, אם כי אני מדברת יותר מהותית.)
איך זה קשור לחיים שלה?
היא שונה בהמון דברים מהסביבה שלה, זו לא סיבה מספיק חזקה למעשה כזה.

הקול השני אומר-
מה לעזאזל הזעזוע הזה?
ילדה קטנה רוצה להתקשט ולהיות יפה, להרגיש גדולה ועצמאית וחלק מהחברה והתרבות שמשודרת לה כל כך חזק...
תשמחי איתה. תהי קלילה ומאפשרת. תני לה את העצמאות הזו להחליט על גופה. תשמחי איתה.
מה הצביעות הזו שלך? גם את עשית עגילים בגיל שבע (הגיל שלה) והיה לך ממש כיף. הרבה שנים נהנית מזה.
כשלא היה לך נכון יותר, הורדת את העגילים. מה העניין בעצם?
מכל דבר צריך לעשות עניין. מרוב שכל ומחשבות הלכה שמחת החיים שלך...


באמת לא יודעת למי להקשיב כרגע.
הקול הראשון נשמע לי יותר חונק ושתלטן. לא בטוחה לגביו.
הקול השני נשמע לי קליל מדי. ילדותי.

פשוט עוצרת בינתיים ומכילה את הקולות.

אז כשהבת שלי מבקשת (כי חברה טובה שלה עשתה לאחרונה), אני אומרת שאני עדיין לא בטוחה. הרי אם הגוף שלנו היה צריך חורים הוא היה נולד ככה...
זה מצא חן בעיניה לעת עתה.

[אלטר_אגו*]

הו, אני לגמרי בקול הראשון בקרה הזה. אבל גם לא עשיתי עגילים בגיל שבע ואני נהנית ושמחה באזניים השלמות שלי, ואת זה אני לא רוצה שהבת שלי תפסיד.

[סוסת_פרא*]

דרך אגב, שיקול שלא העלו כאן:

ידוע שבאזניים יש נקודות אנרגטיות חשובות, שעליהן למשל מבוסס הדיקור הסיני.
כל נקודה באוזן מקבילה לאיזור בגוף ומשפיעה עליו. ולמשל לחץ על הנקודה או עיסוי וכדומה - יכול לעשות שינויים במצב האנרגטי והבריאותי.

אז לכו תדעו במה בדיוק זה נוגע, ואיזו השפעה אנרגטית בריאותית לטווח הארוך יכולה להיגרם על ידי חירור של אחת הנקודות האלו, וחפץ שמוכנס שם לאורך זמן ומגרה את האזור במגע בלתי פוסק.

אני מרגישה שזה כמו לשחק 'על עיוור'.

[גלי*]

זכור לי שהיתה פה המלצה פעם על מנקבת חורים מקצועית מבנימינה.מישהו יודע?

[הילדה_רוצה_עגילים*]

הילדה בת 9. מתחננת לעגילים מזה חצי שנה בערך, ולא יורדת מהעניין הזה. אני מתחילה להשבר.... האבא מסכים ולא מבין מה אני עושה עניין אני מתנדנדת בין "זה הגוף שלה והוא ברשותה" לבין "היא תחליט אחרי גיל 18"... אך רואה את ההתמדה שלה ברצון בעגילים, ולא יודעת כמה הנושא הזה יירגע אם אמשיך לסרב. היא מאוד נחושה ועיקשת בנידון.

בכולופן, למקרה שנחליט סופית שכן (מה שעוד ממש לא בטוח, מישהו מכיר איפה מנקבים תנוכים צעירים ורכים באופן הטוב ביותר בטבעון?

תודה מראש

[יעל_ש*]

הצעה ל"פשרת אמצע הדרך"...
מה לגבי "כשתהיי בת מצווה תוכלי להחליט בעניין הזה".
יכול להפוך את זה להחלטה שאפשר לקבל כחלק מטקס ההתבגרות.
שמעתי פעם ואימצתי.

[לוטם_מרווני*]

לא יודעת בטבעון אבל בעפולה אני יכולה להמליץ.

[הילדה_רוצה_עגילים*]

מה לגבי "כשתהיי בת מצווה תוכלי להחליט בעניין הזה"
תודה יעל, רעיון נחמד |כן|. אני לא יודעת עד כמה היא תיקח את גיל בת המצווה כגיל "מיוחד" - אבל יכול להיות שבאמת ניתן לה לחכות קצת ולהבשיל יותר עם ההחלטה הזאת. אני שונאת את עצמי על כך שאני נותנת ללחץ חברתי להשפיע על המחשבות שלי (מצד הילדה, מצד אבא שלה, מצד סבתא שלה, וכל העולם שאומר לי שאני סתם מתעקשת וזה שום דבר)... אבל בתוך הלב שלי אני מרגישה שזה יהיה לא נכון לתת לה לנקב את עצמה בגיל 9. אני למשל, מתחרטת על כל הניקובים וציורי הגוף שעשיתי בצעירותי... היום לא הייתי פוגעת בגופי ככה. היא מצידה, רואה אותי מקועקעת עם עגיל-לשעבר בטבור ואזניים מחוררות, ותמהה מדוע אני כן והיא לא. כל הסבריי נופלים על אזניים ערלות

לא יודעת בטבעון אבל בעפולה אני יכולה להמליץ
תודה לוטם, עפולה רחוק לנו. ובכלל, נראה לי שאני לא אאפשר... זה יותר מידי בשבילי.

[רוקדת_לאור_ירח*]

אני עשיתי לבד בגיל 10.
אבא שלי לא הסכים בשום אופן ולכן לקחתי את הכסף שלי, דמי כיס וכסף שהרווחתי מבייביסיטר (התחלתי לעבוד בגיל 9) והלכתי לבד עם חברה. אם הוא לא היה כל כך מתנגד, בצורה כל כך חד משמעית, לא הייתי עושה כי פחדתי מדי.
יותר מזה, גם אז הייתי בכזה פחד שעמדתי לוותר אבל החברה שהיתה אתי אמרה שלא באה אתי עד כאן סתם, זה היה בקצה השני של העיר ונסענו לשם באוטובוס במיוחד.

הבת שלי בת 5 ורוצה. לטעמי היא צעירה מדי להבין את ההשלכות והכל. אותי מטריד גם מה ש אהבת עולם ציינה, לגבינקודות דיקור סיניות ובכלל לי כמעט תמיד היו זיהומים וכבר שנים אני בלי.
השבוע היינו בקניון ופגשתי מכרה עם בנותיה ליד דוכן התכשיטים, בדיוק עשו עגילים לבכורה שלה והבת שלי מיד אמרה שהנה למה היא. הראיתי לה שלאמצעית , שבגילה, לא עושים והסברתי לה שהילדה בת 10 וכשתהיה בת 10 נדבר על זה. לצערי (ולשמחתי כמובן) הילדה לא הגיבה בכאב אלא בשמחה וגאווה ככה שהטיעון שלי שזה מאד כואב לא לקח.
אני לא מתכוונת להתנגד בצורה של "אני לא מסכימה" אבל כן לנסות לדחות את זה ככל האפשר לגיל שהיא תבין, אולי בת מיצוה או משהו כזה. נראה כבר.

למי ששאלה איפה עושים אז פגשתי בהן באלונים , והילדה נראתה כאילו בכלל לא כואב לה והמוכרת נראתה מאד קשובה ומקצועית. אני מניחה שהמוכרות שם מתחלפות אבל זו שראיתי היתה כך.

[דברתיה_קוממי*]

היום יש את החורים בשיטה החדשה, אקדח חד פעמי סטרילי שמגיע באריזה סגורה עם העגיל מחובר אליו והעגילים דקים ולא עבים כמו פעם ולכן זה ממש לא כואב.

החורים פעם נעשו עם עגיל כל כך עבה וזה כאב ושרף נורא. היום, כאמור, כבר לא.

[ג'וי_יה*]

היי, זה סה"כ עגיל באוזן...
יש לי חורים באוזניים לפעמים אני הולכת עם עגילים ולפעמים לא.
היה לי עגיל בלשון בגיל נעוריי, ככל שהורי התנגדו כך לא יחסתי חשיבות לדעתם ולכאב.
זה כאב בטירוף אך מצאתי את זה יפה- זה ירד כמו שאר שיגעונות שהתאימו לאותו הגיל.
אני מאמינה בכל מה שאתן טוענות לגבי אופנות, התקשטות האשה וכו'
אבל אני יותר מאמינה בקלילות ובהתעסקות בעיקר.... זה לא קצת טפל???
(נאמר באהבה)

[ג'וניפר_והמשפחה*]

מי שחושבת על חירור באקדח, שתקרא את זה לפני ההחלטה:
http://community.walla.co.il/?w=/303/29 ... &id=548701

ואם היא ממש ממש רוצה עגילים באוזניים, אולי כדאי לקחת אותה לפירסר (כן, אלה שבד"כ מסתובבים עם המון עגילים וקעקועים), שיסביר לה את ההשלכות.
אחרי הכל, הוא איש מקצוע.

[הילדה_רוצה_עגילים*]

וואו, ג'וניפר - תודה על הקישור! נתתי לילדה לקרוא לאחר שקראתי בעצמי, ואין ספק שעדיף עם מחט (האמת שכבר ידעתי את זה, אבל זה חידד כמה נקודות חשובות, אז שוב תודה רבה).
פירסרים לא מפחידים אותנו אני חושבת שזה רעיון טוב שהיא תדבר עם מישהו שמבין בזה ועוסק בזה. אנחנו נחשוב על זה ונחפש מישהו באיזור, אני מניחה, כאשר נגיע לשלב שזה יבוא בחשבון (כרגע כנראה לא).

ג'וי יה לדברייך היי, זה סה"כ עגיל באוזן... קודם כל תודה על המענה ועל נקודת מבט נוספת. אני אישית מרגישה שחירור האוזן הוא פגיעה בגוף. גם אני עשיתי בעברי קעקועים, עגילים, ובודי פירסינג. היום אני יודע שלא הייתי עושה את זה, בדיעבד. דברים השתנו בדרך שאני רואה את הגוף שלי ומעריכה אותו. לפגוע בו ע"י חירורו, זה לא לכבד אותו, בעיניי. זה שאני לא כיבדתי בעבר את גופי, לא אומר שאני חייבת לאפשר לבתי את אותו הדבר בגיל כל כך צעיר, בו היא באמת עדיין לא ממש יודעת מה היא רוצה. כשתתבגר מעט, היא תוכל לעשות החלטה יותר מושכלת. כבר עכשיו קראנו ביחד את הקישור של ג'וניפר והיא הסיקה את המסקנות שלה בעצמה לגבי מה עדיף, אקדח או מחט, במידה ומחליטים לחורר.

אני יותר מאמינה בקלילות ובהתעסקות בעיקר.... זה לא קצת טפל???
לחורר אתה גוף זה התעסקות בעיקר? לא הצלחתי להבין אותך בעיניי זהו הטפל, אבל כנראה שהכל בעיניי המתבונן. אני, באופן אישי, לא אאפשר פגיעה גופנית במחיר של קלילות וסבבה עם הילדים.

דברתיה קוממי - תודה לך על המידע לגבי החירור באקדח סטרילי! אני מניחה שלא נחורר באקדח, במידה ונחורר, אבל טוב לדעת

רוקדת לאור ירח תודה גם לך על הסיפור שלך... אכן חומר למחשבה. גם אני זוכרת מילדותי, והאמת שגם כעת, שלפעמים רוצים נורא לעשות דברים רק בגלל שלא מרשים אותם איך הגיב אביך למראה העגילים כשחזרת הביתה? היתה סצנה גדולה?

[אמא_של_נוקי*]

מעולם לא היו לי עגילים. גם לא קעקועים ולא שום כאב לא נחוץ ככלל. נראה לי מטורף לגמרי לחורר את הגוף וכולי תקווה שנולי לעולם לא תרצה לעשות דבר משונה כזה.
לדבר עם פירסר נשמע לי נכון וגם לקרוא כמה שיותר ולתת לה להבין את המשמעות.
בכלל נראה לי שאת מתמודדת עם הסוגייה עם המון כבוד לבתך.

[אלה_לי_לה*]

צריך לזכור שדלקות נוטות להיווצר, גם עם הפירסר מוצלח והשתמשנו במחט, בעיקר עם אנו ממשיכים להתעסק, לגעת ולהתלהב מהתחושה בעגיל. זיכרו בבקשה שחור באוזן נשאר בקטגורית פצע בין חודש לחודשיים. וכל התעסקות בו לאורך אותה תקופה יכולה להחדיר חיידקים ולגרום לדלקת קשה, גם בלי אלרגיה... עוד סיבה בגללה אני לא מתלהבת מפירסינג לילדים.

[אמיתי*]

האם מישהו יודע היכן ניתן לרכוש אקדח לניקוב חורים האזניים?

[נועה_ברקת*]

, והילדה נראתה כאילו בכלל לא כואב לה והמוכרת נראתה מאד קשובה ומקצועית
הבת שלי עשתה בדיוק שם חורים באוזניים לגיל 13, המוכרת לא רק שהיתה נעימה ומקצועית, אלא שחודשיים אחר כך שעדיין לא הצלחנו להוציא את העגילים - היא זו שהוציאה אותם. אבל.... אחרי יותר מחצי שנה של דלקות, כאבים, ותחושה שהגוף פשוט רוצה להגליד את הפצע ולא מוכן לחור - היא הורידה את העגילים ותוך שלושה ימים - החור נסגר כאילו מעולם לא היה....

[בוטן*]

מה שנראה לי משונה שכל דבר ניהיה אישו.
סה"כ עגיל באוזן, למה להלעות בזוטות!?
אם זה רצונה זה רצונה וגם אם הוא נובע מהסביבה.אז מה?!
לי יש חורים באוזניים.
בגיל צבא ניקבתי לי אחד בלשון למרות סירובם המוחלט של הוריי
זה היה נוראי, באמת.
אבל למידה על בשרך היא הלמידה המשמעותית ביותר.

[בוטן*]

אני אסרב לביתי בכל תוקף רק למעשה שהוא בלתי הפיך.
אבל אם מחר כולם ילכו עם מוהיקן והיא תרגיש גם צורך כזה- אז למה לא??
אנחנו חיים בחברה שאנחנו חיים בא.
הכל נזיל- הכל חולף. לא צריך להתרגש.

[בוטן*]

הכי חשוב שהאדם יקבל הנחיה מקטנות להיות מחובר לעצמו
כי אם יש לך את הביטחון הזה מינקות שאתה הכי מוצלח איך שאתה
אז סביר שתהפוכות חברתיות קצת פחות ישפיעו עלייך...
אבל אם מדברים, שוב, על עגילים בעיניי זה כן טבעי שילדה תרצה עגילים בחברה שלנו

[הרגע_שלפני*]

מי אמר שזה הפיך?
יש לי חורים באזניים מגיל 10 בערך ואני אוהבת אותם, אבל זה לא הפיך. הסימן של החור באוזן תמיד נשאר.

[טרה_רוסה*]

יש עכשיו אקדחים מסוג אחר שמתמשים במחט ולא בעגיל עצמו ? מישהו שמע על זה משהו?
(כן, הצלחתי למשוך את זה עד עכשיו...חחח - בהקשר להודעה הפותחת של הדף).

[רוקדת_לאור_ירח*]

כל הכבוד, טרה רוסה . גם אני מושכת בכל מיני תואנות ועניינים ובעיקר מסבירה שתוכל לעשות בגיל בו תוכל לטפל בזה בעצמה, נניח גיל 10. זה לא מפריע לה לחזור על הבקשה שוב ושוב בעקביות, אבל אני לא מוכנה, לא בגיל 6. הבעיה היתה כששתי בנות 6 ניקבו את האוזניים בגן, אבל לה זה לא עזר, גם אני עקשנית. היא גם ניסתה להגיד לאבא שלה שאני מרשה ויקח אותה, אבל לא הלך לה.

[אלה_לי_לה*]

אחותי בת ה11 נקבה את אוזניה בעזרת המכשיר החדש, להגדרתה מעין מהדק שמחליף את אקדח העגילים בחנויות החאפרים. העגילים הראשונים עברו מצוין, מה שאפשר לה לשכנע את אמא להרשות עוד עגילים יותר גבוה בתנוך האוזן, הפעם הייתה יופי של אנפקציה.

ממליצה להמשיך ולהזהר

[מאיה_כהן*]

אני רוצה לעשות חורים באוזניים .
אבל אני ממש אבל ממש מפחדת מה לעשות ?.
אם לעשות או לא ?
האם זה יכאב ?

[אלה_לי_לה*]

כן, זה יכאב, לא רק ברגע עשית העגיל אלא גם כמה שבועות אחרי. זה ליצור לך פצע בכוונה בגוף
אם לעשות או לא, תקראי את הדף מההתחלה ותחליטי

[מאיה_כהן*]

תודה רבה לך אלה לי לה אני יחשוב שוב לפני שאני רוצה
אם אחרים יכולים להביא לי גם חוות דעת אני יגיב בשימוע
תודה !

[גל_הגלגל*]

הרבה מהדברים שמתוארים פה כנגד הם ממש תוצאה ישירה של שימוש באקדח... העגיל הרפואי הוא בכוונה עבה כדי לגרום לחור להיות ממש חור, שאפשר להכניס אליו בקלות אחרי זה עגילים גם אם היה בלי במשך כמה ימים/שבועות... בשביל שישאר, עושים ממש מעין "הרחבה" מראש- עם העגיל הראשון. מה גם שהצורה בה הוא נדחף אל תוך העור בעזרת האקדח ממש ברוטאלית וגורמת להצטלקות (שמסבירה את הכאבים במגע גם אחרי שנים) ואת החור הנראה לעין גם כשכבר היה צריך להיסגר
מחט זו הדרך היחידה לעשות פירסינג רציני, ועגיל רפואי הוא לא חובה, לפחות לא כמו שאנחנו רגילים להכיר אותו מהפרפומריות למינהן... יש סוגים שונים של עגילים רפואיים, יקרים יותר כי הם עשויים מתכת טהורה אבל דקים יותר לחור בריא ויפה.

אני מסתכלת לפעמים על עולות מאתיופיה ועל הקעקועים היפים שלהן... מעבר לעניין של סגנון או טעם, אני דווקא אוהבת קווים מאוד מדוייקים ונקיים, אבל יש משהו בתמימות ובישירות של סוגי הקעקוע האלה שהמסר שלו יפייפה בעיני: אנשים שלא פוחדים או מבוהלים לעשות שינוי תמידי בגוף, שזה נראה להם טבעי ורגיל לעשות משהו ולהמשיך לראות אותו לאחר מכן כל החיים... אומנות טהורה שלא נכספת לדיוק או לקונספט אומנותי מסויים אלא פשוטה, ומעבירה מסר שככל שהוא מופשט, ככה הוא ברור. (לכל הקעקועים שלהן יש משמעות, אבל היא לא משתמעת מתוך הקווים כשפה- אלה לא קידודים, אלה אומנות שבטית מקורית נסוכת אמונה)
גם הקעקועים של המאורים מתאימים לדוגמא הזו- שם לכל מאורי יש קעקוע שמעטר את פניו, קעקוע ייחודי רק לו שהוא החתימה שלו.
כאן זה כבר זולג באמת להסכמות רחבות של תרבות כי שם באמת כולם היו עושים את זה,
אבל עדיין אם מסתכלים על זה באופן פרטני יש בקלילות הילדותית הזו משהו דווקא בוגר וחשוב שמבין את החיים שצורה בלתי אמצעית. אני תופסת גם את הדימוי העצמי הטהור, הלא מנוקב, הטבעי, הקרוב למקור וכו... גם כ כדימוי, בדיוק כמו התפיסה של שייכות לחברה, יופי מהו, התקשטות, שדרוג הגוף כאילו הוא לא מספיק טוב, לא מספיק יפה, להפוך להיות טוב יותר, יפה יותר, דומה יותר למי שנערץ בעיני....
שני אלה צדדים של אותו מטבע, והוא דימוי עצמי שמשתקף מתוכנו- טוב להכיל אותו, ללמוד ממנו... לתת לו לבצע החלטות בשמנו?
לא נראה לי כדאי.

[מיכל_בז*]

אני צריכה עזרה.

עשיתי היום חורים באזניים (כן, כן. בגילי המופלג. אבל היו לי פעם) ויש לי אינפקציה!

אני לא רוצה לוותר. למי יש רעיון? מה עושים עם אינפקציה?

[עוזר_בית*]

ממה שידוע לי קודם כל עליך לא להחזיר את העגיל בחזרה לאוזן אני יודע שיש משחה מיוחדת עבור זה שכחתי את שמה אבל בכל בית מרקחת יגידו לך זה בטוח ואם זה ממש עדיין טרי תשתדלי בהתחלה כמה שפחות לבוא במגעה עם מים ודבר אחרון..להבא אם את עושה עדיל תשארי שבועיים לפחות ואפילו עד עוד קצת יותר עם עגיל רפואי כי זה הגורם לדברים הללו

[אחת*]

אני לא רוצה לוותר. למי יש רעיון? מה עושים עם אינפקציה?
בטבעי הייתי מנסה שמן עץ התה או לבנדר.
בלא טבעי אלכוהול או משחה לאינפקציה שקונים בבית מרקחת ללא מרשם.
עדיף בשלב הזה לא להוציא את העגיל מהמקום. ולסובב אותו בתוך החור כמה פעמים ביום עם ידיים מאוד נקיות.
בהצלחה!

[עוזר_בית*]

אני לא רוצה לוותר. למי יש רעיון? מה עושים עם אינפקציה?
בטבעי הייתי מנסה שמן עץ התה או לבנדר.
בלא טבעי אלכוהול או משחה לאינפקציה שקונים בבית מרקחת ללא מרשם.
עדיף בשלב הזה לא להוציא את העגיל מהמקום. ולסובב אותו בתוך החור כמה פעמים ביום עם ידיים מאוד נקיות.
בהצלחה!

אני חושב שאת קצת טועה וזה יזיק לה יותר להשאיר את העגיל זה ממש אבל ממש לא יעזור לה במיוחד בשלב שכבר יש לה אינפקציה לגבי שאר הדברים שרשמת אין ספק שהם כן יכולים לעזור אבל ממש בלי העגיל

[אחת*]

לשמחתי או צערי יש לי נסיון עם עגילים.
ולמיטב ידעתי בשלב זה עדיף לא להוציא את העגיל. וזה מנסיוני בלבד, ומעצות שקיבלתי מפירסרים.
כמובן שבסופו של דבר כל אחד עושה מה שטוב לו. לילה טוב

[לירית_י*]

מה לעשות? לחטא טוב את האזור,אלכוהול למשל,ולמרוח משחה אנטיספטית שקונים בלי מרשם בבית מרקחת. שמים מכל הכיוונים ומסובבים ומניעים את העגיל בחור. לפי הניסיון שלי עם עגילים אסור להוציא את העגיל כי יכול להיווצר משהו בסגנון אבצס כשהזיהום נשאר בפנים והעור נסגר עליו. מה שחשוב זה שאם לא עובר תוך פרק זמן סביר-כמה ימים או אם יש נפיחות מאד גדולה או כאב בלתי נסבל כדאי בכל זאת לראות רופא כדי למנוע התפשטות זיהומית.

[לירית_י*]

מאחלת החלמה מהירה ורפואה שלמה.שיעבור מהר ובקלות,כולה חור באוזן;-)

[אפרת_מ*]

אחת ולירית צודקות. אסור להוציא את העגיל בהתחלה. אם מוציאים, רב הסיכויים שהחור ייסתם.
מסובבים עם משחה.

טבעי - קלנדולה, או קלנולה עם פרופוליס. עם שמן עץ התה נשמע נהדר.
משחת עיניים - יש דבר כזה טבעי? - עובדת הכי ביעילות אני מניחה.

כל פעם שיש דלקת, בעצם עולה מדד הדלקתיות בגוף. כך שלא יזיק גם לקחת קצת GSE, אפשר גם לשטוף עם GSE (מדולל).

בהצלחה!

[מיכל_בז*]

הלכתי להתייעץ עם הרוקחת והיא אמרה שאם האוזן התנפחה מיד אחרי הניקוב, כנראה שאני אלרגית לעגיל עצמו.
ארררררר.... אני אנסה להחליף מחר לעגילי זהב וביום ראשון אלך לרופא. אוף רציני העניין הזה. כואב לי! אבל זה כל כך יפה.

[מיכל_בז*]

ותודה לכולן על שלל העצות הטובות. אגב, שמן קוקוס לא עוזר, אבל יש בו משהו שמנחם את העור.

[המצחיקה_עם_העגילים*]

מיכל- תתחדשי ותהני!

אישית אני מעדיפה כסף, ובכ״ז כשחזרתי לענוד עגילים אחרי 4 שנים בלי (החורים לא נסתמו לחלוטין) ענדתי בהתחלה רק עגילי זהב שקניתי במיוחד. נורא כאב לי וזכרתי שזהב פחות מעורר תגובה דלקתית בגוף.

אחרי כמה נסיונות של טיפול טבעי.... נשברתי ועברתי למרוח פעמים ביום ״סינטומיצין״ שזו משחה אנטיביוטית לעיינים. (דרוש מרשם רופא).

הכאב פחת בהדרגה (אני כן הסרתי את העגילים, אבל נדמה לי שלך, אסור). רק כשהכאב פסק לחלוטין עברתי לעגילי כסף.
היום שכחתי שפעם בכלל כאב לי.
בהצלחה! @}

[אפרת_מ*]

GSE טוב גם לאלרגיה וגם לדלקת.

בהצלחה!

לי לא זכור שזה כאב, עשיית העגילים, עשיתי בגיל 12 בערך.
שנים הלכתי עם עגילים. היו לי המון, וארוכים, ומאוד אהבתי (ואוהבת).
מתישהו החורים קצת נסתמו, לפתוח זה לא קשה מדי, אבל כן יש רגישות אחרי, ובעייתי לענוד עגילים קצת גדולים יותר (כאמור ארוכים!).
היום אני לא עונדת עגילים כלל. לא חסר לי.
בעיקר שעם פעוטה, בקושי זמן לבחור שרשרת יש לי (וגם יש ימים שנאי בלי ).

[מיכל_צמות*]

משחת עיניים -
זה הדבר שהכי עבד בשבילי בעבר.
לגבי סוג העגילים - אני דווקא דרך הטבעת של הנישואין גיליתי שאני אלרגית לזהב... לכי תדעי. בכל מקרה - שיהיה בהצלחה @}

[מיכל_בז*]

זהו. אני אספר את סופו של הסיפור הקצר והעצוב שלי.
נאלצתי להסיר את אחד העגילים. משחת עיניים לא עזרה והאוזן התחילה פשוט לפעום בכאב. התנוך האדים והתנפח ואני החלטתי שהכאב, עם כל הכבוד, לא שווה את זה.

אני אהבלה שעשיתי בסתם סלון יופי ולא במכון קעקועים ופירסינג, אבל לא נורא. אני מקווה שלפחות החור השני יחזיק מעמד.

[ענת_שוורץ*]

בעלי לא רוצה לעשות לביתי בת ה9 חורים והיא ואני נורא רוצות רציתי לעשות לה כשהיא הייתה קטנה
אבל חשבתי פעמיים
לביתי הגדולה יש 3חורים באוזניים כי עשיתי לה בגיל שנה והיא נורא שמחה היא אומרת לי עד היום תודה
לביתי האמצעית בת ה 10 עשיתי בגיל שנה וחצי היא אמרה לי לא ואני אמרתי לה כן והיא אמרה לא ואני כן עד שהמנקבת באה לסמן אז היא צרחה ואני היחזקתי אותה היא אמרה לא ואני אמרתי כן בסוף עסו לה גם שלוש שתיים מלמטה ואחד מלמלה גם היא עד היום אומרת לי תודה
אני מתייעצת איתכם מה לעשות עם הבת הקטנה שלי
אני גם רוצה לעשות עוד שתיים
מה אתם אומרות לעשות לה ולי?

[ענת_שוורץ*]

אחותי עשתה לילדים שלה בגיל 3 חודשיםכי אמא שלי ושלה עשו לנו בגיל 3 חודשים 3 חורים באוזניים לי יש 5 חורים באוזניים מה אתם אומריםז?

[אישה_במסע*]

אני ביקשתי מאמא שלי בכיתה ו' לעשות לי עגילים מלחץ חברתי נטו. ועשיתי, וענדתי קצת זמן והפסקתי, ונשאר סימן, ואני מתחרטת על שעשיתי חורים.

אני נגד. לדעתי לעשות חורים לתינוקות זו פגיעה באנוטומיה שלהם ובזכות שלהם על גופם.
עם ילדים מבוגרים יותר זה כבר פחות ברור, אבל לדעתי עדיף לאסור עד גיל 15 בערך.

[טרה_רוסה*]

מעדכנת -
אחרי שעשיתי לעצמי פירסינג גיליתי שהדרך הנכונה לטפל בחור היא לא עם אלכוהול, אלא עם מי חמצן ומשחת בפנטן פלוס.
כשניקבנו לאחרונה את האוזניים של הבת השנייה, מרחתי לה פבנטן פעם-פעמיים ביום וההחלמה היתה מהירה הרבה יותר ובלי שום "אינפקציות" (לא השתמשתי במי חמצן).

עוד דבר שגיליתי, הוא שיש הרבה אנשים שרגישים לניקל ומתכות אחרות שנמצאות כמעט בכל מתכת, כולל עגילי זהב. שנים רבות לא יכולתי לענוד עגילים כי אחרי יום-יומיים זה היה מתחיל להציק ולגרד.
מסתבר שיש מתכת היפואלרגנית בשם niobium שמי שרגיש לניקל יכול לענוד. קניתי לי באינטרנט שני זוגות ומאז אין לי שום בעיה.
לאחיינית שלי יש שלושה חורים בתנוך אחד ושניים בשני. היו לה אינפקציות נוראיות, למרות משחת עיניים ועגילי זהב יקרים. רכשתי לה זוג אחת של עגילי ניאוביום כדי לבדוק אם זה יעזור, והיום היא הראתה לי את החורים עם עגיל ניאוביום, נקיים לגמרי, ואילו החורים עם עגילי הזהב עדיין עם אינפקציה נוראית. (אז עכשיו נקנה עוד כמה עגילים לפתור את הבעיה).
אני קניתי אצל הבחורה הנחמדה הזאת: http://www.etsy.com/shop/Element41 המשלוח לא יקר וזה מגיע די מהר. (כדאי לקנות כמה זוגות בבת אחת, כי המשלוח נשאר אותו דבר).

[חנה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

משהי יודעת איך להכניס את העגילים לילדה שקקצת נסתם לה החור, כי שבועיים היתה בלי עגילים
ורק לפני חודש עשיתי לה חורים?