סבים סבתות וממתקים

אנונימי

_{ראו גם: תשוקה למתוק אצל ילדים / האם להגביל אכילת ממתקים / לאכול ממתקים / שוקולד כן או לא / חינוך לאכילת ממתקים / לשכנע בנזקי תרבות הממתקים / ילדים סוכר והיפראקטיביות}

הורי מרפדים את ילדי בממתקים (שוקולד, במבה, סוכריות, עוגיות ומה לא בעצם..). כל עוד זה קרה רק בבקורים אצלהם, הבלגתי. לא נורא ש"יחטאו" מידי פעם (גם בבית זה קורה..) ואם זו דרכם של סבא וסבתא להביע אהבה, שיהיה.
לאחרונה הם התחילו לבוא אלינו עם ממתקים כדי להשלים חסכים ל"ילדים המסכנים" שהוריהם מונעים מהם שוקולד. דיברתי, ניסיתי להסביר.
כתגובה הם מביאים רק שוקולד קינדר ("שזה חלב") וממתקים שמיועדים לחולי סכרת ("שזה בלי סוכר").
מה עושים? איך מסבירים בהגיון?

איך מסבירים בהגיון?
בהגיון...
אפשר להסביר להם, בעדינות, מדוע אתם נמנעים מלחשוף את ילדכם לכמויות של שוקולד.
אפשר לקוות שהם יבינו זאת...
אצלנו זה גם קרה (סבתא לא יכולה בידיים ריקות

) ופשוט ביקשתי ממנה לבוא רק עם ממתק אחד לכל ילד.
לשמחתי - זה עבד.
כשהילדים הולכים לבקר אותם אני בעיקרון לא מתערבת אבל ביקשתי מסבתא שהכמויות יהיו יותר מאוזנות.

אולי הבעיה היא שלי זה כל כך ברור (שקפאין, צבעי מאכל,מזון מעובד וכו' זה לא בריא) וכבר שכחתי את הסיבות וכיצד להסביר זאת למי שהנושא רחוק כל כך ממנו.
אז אולי אני צריכה קודם הסברים לעצמי, כדי שאוכל לנמק עצמי מול סבא-סבתא.
אשמח להארות ממומחי התזונה באתר..

האם זה הקושי היחיד מול סבא וסבתא?האם הם מכבדים את בקשותייך בנושאים אחרים?

אולי את יכולה למצוא משהו אחר שהם יכולים לתת לילדים או לעשות איתם, כדי לספק את הצורך הזה של הסבים לתת לנכדים.
אני גם לא חושבת שאת צריכה מליון הסברים - ממתקים זה לא בריא. וממתקים עם סוכרזית זה עוד יותר לא בריא,
ואם הם באמת רוצים לתת משהו טוב לנכדים שלהם, שיתנו להם דברים שישמרו אותם בריאים ולא דברים שיעשו להם חורים בשיניים.
בני כמה הילדים? אולי את יכולה להגיע איתם להסכם של "ממתק אחד בשבוע" או משהו כזה וזה יאלץ את ההורים שלך לכבד את זה וגם יגביל את הממתקנות הכללית....

בדרך כלל כן, גם פה הם משתדלים בדרכם ("קינדר" ולא שוקולד אחר.. בלי סוכר וכו'). למרות שביקשתי שאלינו לא יביאו ממתקים, בזה קצת קשה להם לעמוד... אבל זה לא קורה בד"כ בנושאים אחרים.
תודה לכן על ההתייחסויות, מצפה לעוד...

שליחה על ידי גל* » 20 פברואר 2006, 21:38

אני חושבת שאת צודקת כשאת אומרת שאולי הבעיה אצלך
אולי הבעיה היא שלי זה כל כך ברור (שקפאין, צבעי מאכל,מזון מעובד וכו' זה לא בריא) וכבר שכחתי את הסיבות וכיצד להסביר זאת למי שהנושא רחוק כל כך ממנו.
אני חושבת שאם את תרענני לעצמך את הסיבות ללמה לא ממתקים יהיה לך יותר קל לעמוד מולם וזה יעבור אליהם בברור יותר
יש מלא חומרים באינטרנט שמסבירים זאת בברור ואפשר להדפיס ולהעביר לסבתא וסבא
בהצלחה

ממתק אחד, בועות סבון ובלון והם על גג העולם...
תציעי להורים שלך/ו

הצעות נוספות: לעשות רשימה של ממתקים שמותר להביא:
קרקרים, פרות יבשים מסוגים שונים, ממתקים ביתיים כמו מאפינס שסבתא הכינה.
להביא עוגה של סבתא במקום ממתק, שזה אמנם לא הכי בריא אבל שמסר שעובר שונה לחלוטין.

הצעה קצת אכזרית אבל עבדה עם הסבים שלי (כלומר זה מה שההורים שלי עשו):
כל הממתקים עוברים דרך ההורים, ההורים מפרישים ממתק אחד לשבת וכל השאר לפח. בלי שום נקיפות מצפון.
לי אישית בתור ילדה זה לא נראה משונה בכלל. אבל ההורים שלי היו אלופים בלהסביר לילדים על כמה חשוב לאכול אוכל בריא, באופן שאני, כילדה, חשבתי שמה שהם עושים זה בסדר גמור.

אצלנו שוקולד מוגדר כמאכל של גדולים, ולא מוכנס לפה לפני גיל 3. אחרי גיל 3 קוביית שוקולד= קינוח מכובד.
אנחנו אמרנו שהם יכולים להביא מה שהם רוצים, הילדים בכל מקרה בוחרים קינוח אחד ביום, גם אם יש 100 בארון.
אה, ודברים ממש מזיקים לשיניים, כמו סוכריות נדבקות, אנחנו זורקים.

ודברים ממש מזיקים לשיניים, כמו סוכריות נדבקות, אנחנו זורקים.

דרך אגב, אני מסבירה למי ששואל למה אני אוכלת שוקולד לפעמים ולילד שלי לא אני מרשה, שכשהוא ידע לצחצח את השיניים שלו "שמו שצריך" בעצמו הוא יוכל לאכול שוקולד (בגיל 13

), בינתיים, כשאני אחרית על השיניים שלו , אני גם קובעת מה אני לא רוצה שהוא יאכל.

נראה לכם שסבים וסבתות יתרצו עם הסבר כזה?

אפשר להגיד להם שאם הם לא רוצים להגיע עם ידיים ריקות הם יכולים להביא מתנות,משחקים,ספרים...

למה אני אוכלת שוקולד לפעמים
לדעתי זה לא הוגן.
המסר שמועבר לילד הוא כפול. מצד אחד שוקולד זה לא טוב ומצד שני את אוכלת לפעמים.

אצלנו הבעיה היא עם חמותי, הסבתא הפולניה. כשטלי שם לבד, אני מנסה לא לחשוב על כל הזבל שנכנס לה לגוף. זוועה.
היא נותנת לה סוכריות טופי (יותר מאחת) שוקולד, יוגורט עם סוכריות, עוגה, אפילו הקורנפלקס אצלה הוא מהזן המתוק ביותר. בד"כ אנחנו אצלה, אז אין את ההזדמנות לסנן כל כך בקלות.

כשאני שם, היא מסתכלת עלי במין מבט מתחנן, שאני ארשה לה לתת לטלי ממתקים. יצא לי לשמוע אותה אומרת פעם או פעמיים "אמא לא מרשה" וזה כל כך מעצבן. היא גם עושה משהו תמוה כשטלי מבקשת סוכריה. היא מוציאה 3 ושואלת אותה איזה צבע היא רוצה, אז כמובן שטלי אומרת איזה צבעים יש, ואז אוכלת את כולם אחד אחד. נו במת, כאילו שיש סיכוי שהיא תחליט לבד לאכול רק אחד, כשמציעים לה 3.
גם היחס שלה לתזונה בכלל הוא תמוה ביותר, שוקולד קינדר הוא בריא (זה הרי חלב!), והיוגורט המתוק עם הסוכריות שוקולד הוא בריא (למה לא יוגורט בלי סוכריות, או עם גרנולה??), והשבוע כשטלי ביקשה אקטימל, היא הציעה לה עוגה במקום, כי אקטימל שני באותו יום זה לא בריא (ועוגה עדיף??).

כל נסיון להשתמש בהגיון נדון לכשלון, אבל אני ממשיכה לנסות. כשאני שם, אני מנסה למתן את זה, ולהציע אלטרנטיבות בריאות שאותן טלי אוהבת לא פחות, אבל היא יודעת שאצל סבתא היא תקבל סוכריות ושוקולד.

לדעתי זה לא הוגן.

מובן שאני לא אוכלת לידו...

"אמא לא מרשה"
סבתא אוהבת את הביטוי הזה. לא איכפת לי לצאת הרעה בסיפור, ובלבד שהדברים האלו לא יכנסו לה לגוף.

"אמא לא מרשה" או "זה לא אוכל" או "זה לא אוכל אמיתי" או אצלנו עכשיו רלוונטי "זה לא כשר" או "אנחנו לא אוכלים את זה" (על משקל אנחנו לא מרביצים) .

אבל היא יודעת שאצל סבתא היא תקבל סוכריות ושוקולד
מאד קשה לעמוד מול פיתויים של סבא וסבתא, זה בעיני גם חלק מהקשר אתם, הממתקים, המתיקות, מים גנובים...

אפשר לתת לילדים סדרי עדיפויות, שיהיה נכון גם במסיבות יום-הולדת:
כן- עוגה, ביסקויט, ופל, ביסלי, במבה
לא- סוכריות, מסטיקים, ג'לי מסוכר, משקאות תוססים.

יצא לי לשמוע אותה אומרת פעם או פעמיים "אמא לא מרשה" וזה כל כך מעצבן.
למה מעצבן? זה נכון! זה שהיא אומרת את זה בטון פולני, זה עניין אחר

את לא מרשה, והיא צריכה לגבות אותך.

שוקולד קינדר הוא בריא (זה הרי חלב!),
לא ייאמן איך הפרסומת הטיפשית של המוצר הזה משכנעת אנשים. מישהו הסתכל לאחרונה על רשימת המרכיבים שלו?

צודקת. קודם כל, שוקולד קינדר זה לא חלב, למרות מה שנאמר בפרסומת.
ודבר נוסף, מי אמר שחלב בריא?

מי אמר שחלב בריא?
זה מהדברים שאני אפילו לא מתיימרת לנסות להסביר לה, חבל על הזמן מראש.

לא איכפת לי לצאת הרעה בסיפור
אז לי כן אכפת, מפריע לי שהיא הופכת את כל האוכל לנושא שיכול להיכנס ביני לבין טלי, כשאני לא הפכתי אותו לכזה. יש כאן גם ענין של מטרה ואמצעים כמובן, אבל נראה לי שהיה אפשר לעשות את זה יותר בעדינות ובחכמה, במקום בטון פולני שבו היא משתמשת, תוך כדי שהיא מסתכלת עלי כדי לוודא ששמעתי, ולבדוק אם אולי שיניתי את דעתי פתאום.

זה בעיני גם חלק מהקשר אתם
אולי, אבל לא בכמויות האלה, ולאו דווקא הדברים האלה. אצל ההורים שלי פשוט אין ממתקים, אז אצלם יש עוגה או עוגיות, במינון נמוך בהרבה, וחוץ מזה, יש פירות יבשים, וכל מיני מאכלים אחרים שהיא אוכלת בשמחה, ואין לה שום חסך נראה לעין בקשר איתם.

_אפשר לתת לילדים סדרי עדיפויות, שיהיה נכון גם במסיבות יום-הולדת:
כן- עוגה, ביסקויט, ופל, ביסלי, במבה
לא- סוכריות, מסטיקים, ג'לי מסוכר, משקאות תוססים._
זה בערך סדר העדיפויות שלי, שאני מנסה להעביר לטלי, ואולי גם לסבתא שלה, (שהציעה לה בשבת ג'לי מסוכר, מהסוג שהוא 90% סוכר ועוד 10% צבעי מאכל.

) לאט לאט, אולי עד הילד הבא היא תתחיל להפנים.

הכי מצחיק אצל טלי כרגע, זה כשהיא מבקשת שוקולד בבית, היא מקבלת גרנולה בר, ומאושרת עם זה. היא באמת שלא צריכה את השוקולד והממתקים, היא שמחה לאכול דברים הרבה יותר בריאים, ולא מרגישה עם זה מקופחת בכלל.

כשאנחנו אכלנו קינוח שוקולדי אצל הסבים, חמותי אמרה לביתי(בת השנה ,בעיקר יונקת) :"חכי חכי שתגלי את טעם החיים ותביני איך דפקו אותך"

להתחיל לדאוג מעכשיו?

גם אצלינו הסבתא הייתה באה עם ערימות של ממתקים.
ביקשתי ממנה בעדינות אבל בצורה ברורה ולא ליד הילדים להביא רק ביצות הפתעה (שלזה הילדים ממש מחכים ויש בהן ממש מעט שוקולד)
ואם היא רוצה להביא עוד דברים אז פירות יבשים. נתתי לה רעיונות של פרות יבשים יקרים שאני בדרך כלל לא קונה כמו קשיו או מישמישים יבשים והיא הבינה והתחילה להביא באמת כמו שביקשנו.
אני חושבת שהמפתח בכלל לתקשורת עם סבא סבתא הוא לדבר בלי הילדים, להיות מאד ברורים ולהציע אלטרנטיבות.
בביקורים אצלה, היא גם כן צימצמה בממתקים ושם עלו גם רעיונות לדברים משמחים את הילדים שהם לא מתוקים אבל גם לא שיגרתיים כמו פיצה מפיצריה או המבורגר.

אני רוצה להחיות את הדף
הבעיה הזו מאוד מטרידה אותי
השבוע לא מספיק מה שאכלה שם כשנשארה לבד
היא גם חזרה הביתה עם שקית שלמה של מרשמלו?
(ברשימת המרכיבים צבעי מאכל ואיאים למיניהם)
אני בטוחה שסבתא רוצה בטובתנו
לא מצליחה למצוא דרך מועילה
חוץ מלצמצם מפגשים - שלא מתאים לנו
רוצה עזרתכם:

אולי הבעיה היא שלי זה כל כך ברור (שקפאין, צבעי מאכל,מזון מעובד וכו' זה לא בריא) וכבר שכחתי את הסיבות וכיצד להסביר זאת למי שהנושא רחוק כל כך ממנו. אשמח להפניות להסברים ידידותיים למיינסטרים.
הצעות נוספות: לעשות רשימה של ממתקים שמותר להביא:

? (וכאלו שיהיו ייחודיים לבית של סבתא)
היא רוצה דברים קנויים שיהיו לה למקרה שיבואו
ולא ספרים... (שזה הם קונים חוצמזה)

איזה כיף לכן שיש לכן סבתות שפעילות עם הנכדים.
אולי הסבתא הזו כל כך פעילה ויכולה להכין עם הנכדים עוגיות פשוטות כשהם באים.
רק קמח שמן (או טחינה עם דבש) חלמונים וסוכר.
לא צריך להכין המון, אבל מעביר את הזמן מדליק וטעים.
בתור אמא אין לי כוח לזה. אין לי כוח לכלום בתור אמא, אבל אולי כשאהיה סבתא אאמץ את הרעיון בעצמי.
התאהבתי.

אוף איזה נושא! קשה קצת גם אצלנו. אלאן אני חושבת שההצעה טובה, להכין יחד. יש לי מישהי במשפחה שעושה את זה לפעמים עם הבת שלי (אפילו קניתי לה תמצית וניל אמיתית, שלא יהיה המלאכותי המגעיל...), זה כי שוס.

עלמונית, אני חושבת שאצלכם דווקא מספר 2 הוא קל לישום, זה מה שאני מנסה לעשות. למשל אני מנסה לנתב אותם לכמה דברים שהם פחות גרועים בעיני, כמו: פירות מתוקים (אפילו שעושה לי רע לחשוב על כמויות הריסוס...) כמו אבטיח וענבים, עוגיות ועוגות תוצרת בית (עוגיות נשמרות הרבה זמן) - כמובן הכי טוב מבין הממתקים, במבה שנדמה לי שאין בה משהו רע (רק לא מזין, ונדבק לשיניים), או מיץ טבעי (סחוט הלוואי או מבקבוק), ואחרון, אבל עדיין עדיף מכמה דברים אחרים, שוקולד. יש גם עוגיות איכותיות שכתוב על הקופסה מה הן מכילות, וזה רק דברים נורמליים (בד"כ זה ממאפיה טובה, אבל יש גם בסופר), זה גם איכשהו בסדר מבחינתי (לא שהיתי מגישה להם בעצמי משהו כזה...)

אני מנסה גם את מספר 1 כלומר הטפות מוסר, אני השכם והערב מספרת להם על מחקרים אלו ואחרים (כמו למשל שלפני כמה חודשים פורסם שיש מחקר גדול שקובע שצבעי מאכל גורמים להיפראקטיביות לילדים), זה לא בריא, שהם לא אוכלים אוכל רגיל בגלל זה (הסבתות די מקבלות את השיקול הזה), שזה עושה חורים בשיניים, שזה מלאכותי (זה לא הכי עובד). אני מנסה לנתב אותם הרחק הרחק מעוגיות וופלים שברובם מכילים שומן מוקשה חלקית. אני גם לא אוהבת את הגלידות, רוב הגלידות לא איכותיות בכלל ומכילות שומן מוקשה חלקית. מנסה לשנן להם שגלידה זה נחשב מזין אבל זה גרוע ומלאכותי.

לומר לך שזה מצליח?... חלקית. בעלי טוען שבלי הפרופגנדה המסיבית שלי הם היו מחלקים לילדים הרבה יותר ג'אנק. לי יש כאב בטן מהכמויות שהם מקבלים (נניח ביקור רגיל זה בקבוק שלם של מיץ טבעי שהם מחסלים, עוגה תוצרת בית, כמה עוגיות ג'אנקיות, ולפעמים גם גלידה. כל זה בכמה שעות). וכמובן שהכל לא אורגני.

כמו שאלאן אומרת, נגיד תודה שיש סבים (ודודים) אוהבים... הם באמת מקסימים. מה לעשות שהם גדלו בתקופה אחרת. שבה קלוריות זה מקודש (the more the merrier), פחמימות זה מאלוהים, בשר בכלל זה הטופ, וממתקים זה דבר מעולה לילדים (-:

בעלי טוען שבלי הפרופגנדה המסיבית שלי הם היו מחלקים לילדים הרבה יותר ג'אנק. גם אני חושבת ככה לגבי הסבתות אצלנו, ואמא שלי במיוחד. מבחינתי, אני ממש מנסה לשחרר ולתת לסבתות לעשות מה שהן רוצות כשהן איתן. יש רק כמה קווים מנחים (למשל, אסור קולה). אצל אמא שלי זו פשוט אורגיה בלתי פוסקת של שטויות, וזה עוד כשהיא "מפחדת" ממני כי ידוע שאני "משוגעת" בענייני אוכל בריא (ובעיני עצמי אני כמובן מאוד משוחררת בענייני אוכל, אפילו יותר מדי לפעמים, ואני די בטוחה שאני אחת האמהות הכי מתירניות בענייני אוכל שפגשתן. אבל מצד שני, אין לי שום עניין להאביס את ילדיי בממתקים, בסוכר, בצבעי מאכל ושומן צמחי מוקשה חלקית. נכון אני משוגעת?).

בכל מקרה, על מונית, נראה לי שרשימה של דברים שמותר זה רעיון מצוין. ומה תכלול הרשימה תלוי ברמת המתירנות שלך. למשל, אני מרשה לילדיי בערך פעם בשבוע לבחור חטיף בשקית - איזה שהם בוחרים. לא חושבת שאמרתי לא למשהו עד היום (בייגלה, צ'יפס בטעמים, דוריטוס, דובונים, צ'יטוס, ביסלי).
מה שלא נורא כל-כך בעיני: פריכיות (יש בטעמים - עם דבש, עם זעתר, קטנים כאלה בשקית, ממש חטיף אמיתי), בייגלה (יש גם אורגני ויש גם מקמח מלא), דובונים (תפו"א, שמן, מלח, ואולי גם איזה חומר תפיחה), קרקרים (תלוי איזה כמובן - יש כאלה ממש מחרידים ברשימת המרכיבים שלהם).
בתחום המתוק, כמו שסאלי כתבה: עוגות ועוגיות, עדיף תוצרת בית אבל אפשר מהסופר, תציצי ברשימת מרכיבים של כמה כאלה בסופר ותכיני רשימה של מה שנסבל בעיניך. וכמובן שוקולד, עדיף מריר.

תודה על התשובות!
המרגיעון שלי זה: היא לא מקשיבה לך? הקשב איך היא לא מקשיבה לך, ואז הקשב לה... ובכן: היא עסוקה בעצמה!
אני מוכנה להקשיב לה המון אבל לא יודעת איך לדבר אליה שתקשיב.
מתכננת לקנות את הספר איך לדבר שילדים יקשיבו ולהקשיב שילדים ידברו. מנסיון מה שעובד עם ילדים פשוט עובד עם בני אדם אז אולי כאן המפתח.
היא לא רוצה כ"כ לעשות. בעיקר לקנות. מוכן, מהיר, קל, זמין גם אם נגיע בלי התראה...
גלידות וקרטיבים זה העיקר שם ואחכ מרשמלו ושוקולד.
אשמח להמלצות אם מכירים מוצרים ספציפיים שהם פחות גרועים (אני עדיין לא ממש יודעת לבחון את רשימות הרכיבים בצורה נבונה)
חוצמזה אכוון אותה יותר לכיוון המאפים...

מיצי איזה כיף לראותך (-:

עלמונית, מרשמלו להחרים, גלידה היחידה שמצאתי (אבל בדקתי נורא מזמן...) בסופר שהיא לא מזויעה זה בן אנד ג'ריס וגם האגן דאס, יש גם סורבה-אים טובים (בעיקר פרי וסוכר). קרימיסמו זה זבל. קרטיבים אפשר להכין לבד עם כלי פלסטיק כאלה (תקני לה מתנה...) שממלאים במיץ טבעי. ילדים אוהבים. מה עוד אני זוכרת שיש בסופר... העוגיות חמאה הדניות בקופסת מתכת הכחולה, אין בהן משהו שזעזע אותי (היה תקופה שהיתי קונה אותן). במבה כמו שכתבתי. לפני כמה חודשים קניתי ממתקים ליום הולדת של בתי בגן, אז בדקתי את כל החטיפים. הנורמלי פרט לבמבה הוא אפרופו, ונדמה לי שגם צ'יטוס (אם כי האחרון מלוחים בטירוף). ביסלי זוועה. מה שלא מצאתי נורמלי היה ביגלה (תמיד עם שומן מוקשה חלקית, אלא אם כן זה האורגני). וופלים של לואקר לא מכילים משהו רע מדי פרט לכמות אסטרונומית של סוכר. פופקורן אפשר להכין בקלות. מקווה שלא הפגנתי יותר מדי ידע בחטיפים (-: אישית אצלנו החטיפים זה חלוה אורגנית. רגע, מה עם חלוה??? הכי טוב (המלאה).

והספר שכתבת - מעולה. אולי זה יעזור אבל אני בספק. אם לא איתה, זה יעזור עם הילדים...

מה שלא בריא בחטיפים זה שומן מוקשה חלקית, צבעי מאכל, חומרי טעם וריח, משמרים, מתפיחים, כל מה שלא נשמע מובן. גם מלח וסוכר זה לא בריא בכמויות כאלה, אבל כשמדובר בחטיפים אז מוותרים על זה.

מה שלא מצאתי נורמלי היה ביגלה (תמיד עם שומן מוקשה חלקית, אלא אם כן זה האורגני).
לסאלוש - בייגלה חיטה מלאה של בייגל בייגל זה עם שמן קנולה ואין בו שומן מוקשה חלקית.
אגב בזמן האחרון שמתי לב שעל רב המוצרים כתוב שומן צמחי האם זה בא במקום שמנים מוקשים ? הרי מצמחים מפיקים שמן ולא שומן (שזה אומר מוצק בטמפ' החדר) כלומר שומן צמחי זה ככל הנראה דרך אחרת לכתוב שמנים מוקשים לא? תקנו אותי אם אני טועה כי פסלתי בשל כך הרבה מוצרים...

פלונית, שומן צמחי הוא לא מוקשה, כי אחרת היו כותבים מוקשה. אבל הוא עלול להיות רווי, כי יש שומנים צמחיים שהם רווים, חלקם אפילו באחוז גבוה, כמו שומן דקלים (מאוד זול ומאוד נפוץ) או קוקוס. אז סיכוי גדול שזה שומן דקלים רווי בחלקו הגדול. אם זה לא אלו, אז זה סתם שמן אחר שעמוס באומגה 6 כמו סויה או חמניות. גם לא מומלץ. כמו שלא תשתמשי בבית בסויה (אני מניחה). אלא בשמן זית או קנולה בכבישה קרה.

מבחינתי רכיב של שומן צמחי במאכל הוא רכיב גרוע, שימנע ממני מלקנות אוכל (למעשה כבר ירדתי כמעט מכל דבר מוכן, קונה בעיקר גולמי), אבל כשמדובר בחטיפים כמו מה שממליצים לסבתות, אני קצת מוותרת. ואם בביסלי יש שומן מוקשה חלקית ובבמבה רק שומן מבוטנים (קלויים כמובן, ולכן זה לא מזין), אז עדיף במבה. וגם אפרופו שמכיל "שמן צמחי" עלום אבל לפחות לא מוקשה.

בתיאבון...

ותודה על המלצת הבייגלה - הילדים שלי מתים על זה אז אולי אני אוסיף את זה לרשימת ההמלצות שלי לסבתות. הם מזדעזעים מהמחיר הגבוה של הדברים הבריאים, ואני מזדעזעת מהמחיר הנמוך שהם משלמים עבור הג'אנק... (שרק מפתה לצרוך אותם בגלל שהם זולים...)

למיטב ידיעתי, ברוב המקרים כשכתוב "שומן צמחי" במוצר תוצרת הארץ, מדובר בשמן סויה. זה לא מוקשה חלקית (היצרן מחויב לכתוב את זה), למרות שזה גם רחוק מלהיות מזין. באמת שכחתי את האפרופו, שהמרכיבים שלו יחסית ידידותיים, והוא גם אפוי ולא מטוגן (בצ'יפס, למשל, יש רק תפו"א, שמן ומלח, אבל המוצר מטוגן, ואני מניחה שעדיף אפוי על מטוגן).

(סאלושית, תיכף החופש הגדול, ואם לא ניפגש במהלכו זה יהיה ממש מחדל).

עשיתי קצת חיפוש לגבי שומן צמחי וזה מה שהעלתי בחכתי:

שומן צמחי - זהו שומן מוקשה חלקית שאינו חיוני לגוף ואף הרסני. הוא מעלה את רמת הכולסטרול ומגדיל את מצבורי השומן בגוף ובנוסף - פוגם בתפקוד השומנים הבלתי רוויים החיוניים לגוף ומסכן את תפקוד התאים בגוף. לכן, רצוי לבדוק במוצרים עם תוסף זה, את כמות השומן הרווי

ומה דעתכן על בן הדוד של ממתקי סבתא - טלוויזיית סבתא?
אצלנו אין, ואצל הסבתות הטלוויזיה תמיד פועלת.
בפעם האחרונה שבאנו חאמי, המכשיר דווקא היה כבוי.
נכנסנו בנועם. "מה נשמע? תשתו משהו? (פונה לילד): קח, תראה טלוויזיה (מפעילה)".
אז עשינו טעות קלאסית והזדעקנו "לא, אולי הוא דווקא רוצה לשוחח איתנו יחד?" ואמי מיד התנצלה במבוכה וסגרה את המכשיר.
אנחנו מיד התחרטנו שלא שמרנו את הביקורת לשלב מאוחר יותר, אבל כבר לא ביקשנו להפעיל את תיבת הטמטום, כמובן. הילד זעף שעתיים (אני מבינה אותו).

מסקנה: צריך לדעת איך לבקש.
והכי טוב להבהיר את הכללים מראש, ולא להתעצבן כשהם מופרים.

שומן צמחי הוא לא מוקשה, אבל הוא עלול להיות רווי.
מוקשה הופך חלק מהשומן לרווי, או לשומן טרנס, או חלק וחלק (הטרנס הוא כנראה הגרוע ביותר).

מאין הבאת את הפסקה הזו? זה מידע שגוי. חובה לכתוב כשהשומן מוקשה.
אבל גם שומן לא מוקשה יכול להיות רווי, כמו שומן דקלים.

יש ספר טוב על זה, קראתי עכשיו ונהניתי, "מה לאכול" של פרופ' לתזונה, מריון נסל.

מיצי, לא בטוחה שזה סויה, הלואי. דקלים גם מאוד נפוץ (ומאוד רווי).

ובטח שנפגש בחופש... מתכננת עליכם...

וטלויזיה... אח, עוד צרה. אצלנו לפחות אין מנהג להדליק כל הזמן. אבל יש לי פתרון טוב (לסבתות. אצלנו אין TV). קניתי (לבת ה - 5) כמה DVD שווים ביותר של הקלאסיקות: מרי פופינס, צלילי המוסיקה, עוד כמה כאלה, וחילקתי אותם בין הסבים, ואז אם ממש היא רוצה, אז לפחות רואים משהו איכותי. שיכנעתי אותם גם שהם צריכים לצפות בזה יחד איתה (היא הרבה פעמים יושבת עליהם), והם צריכים להסביר מה קורה. ככה זו לא חויה פסיבית מטמטמת. אני לא מרשה להם לתקוע אותה לפני זה לבד. ולא יותר משעה (שזה בעיני המון. לדעתי רבע שעה מספיק). להגיד שהם ממש מקיימים את זה, לא ממש, אבל חלקית, וזה גם משהו. אני מנסה לומר להם שיקראו לה ספרים במקום זה. שהיא מאוד אוהבת. הבעיה העיקרית זה אם הם לא מצליחים להשכיב אותה לישון. אז היא עייפה נורא ולא יכולה בעצם לעשות משהו. ואז TV נראה הפתרון היחיד. אבל אני אומרת להם שזה לא פתרון. שהיא יכולה פשוט לשכב את המיטה ולנוח בלי לישון.

שומן צמחי - זהו שומן מוקשה חלקית כל שומן שמופק מצמחים הוא שומן צמחי. גם שמן זית כתית מעולה מכבישה קרה הוא שומן צמחי. אין לי מושג מאין שאבת את המידע, פלוני אלמונית, אבל הוא שגוי. בנוסף, החוק מחייב את היצרנים לכתוב ברשימת המרכיבים "שומן צמחי מוקשה חלקית", כאשר הוא מוקשה חלקית.

מצד שני, בדרך כלל כאשר היצרנים משתמשים בשמן סביר, כמו קנולה או זית, הם לרוב מציינים זאת מפורשות ברשימת המרכיבים, ויש יסוד סביר להניח שכאשר כתוב סתם "שומן/שמן צמחי", מדובר במשהו מזוכך, רווי ורחוק מלהיות מזין, כמו שמן סויה או שמן דקלים.