סלה נולדה כנס לאחר קיסרי וואקום

אנונימי

^{דף סיפור לידה, דף סיפור לידה בבית חולים, דף סיפור לנלק}

סלה נולדה. ב13.01.10 יום רביעי, בשעה 11:35 בבוקר.

אני אימא לשלושה. ראיי, הלל וסלה. שלושה קטנים, מתחת לגיל 4.
בכורתי אהובתי, ראיי, נולדה בקיסרי, אפשר לקרוא את סיפור לידתה בדף ושמו לידה קשה ומאכזבת
את קטני, אהובי, הלל השתדלתי ללדת בבית, אבל לאחר 7 שעות של נסיונות ללחוץ אותו החוצה, נסענו למאיר ושם לאחר הרעלת אפידוראל הוא נולד בואקום. סיפור הלידה שלו נקרא אימא ילדה את הלל

ההריון הזה התחיל בדף שנקרא הריון שלישי מפתיע הצילו ובאמת היא הפתיעה.
כבר בלילה שההריון נקלט חלמתי את הלידה הקלה והייתי סקפטית עד ללידה. וגם לאחריה. ועד עכשיו עוד קשה לי להאמין שהלידה המדהימה הזו היא חלק מהחוויות של חיי.
ההריון היה הריון כבד יותר, קשה יותר מבחינה פיזית. אמנם עבר די חלק, וסלה הייתה רגועה כבר ברחם, אבל הריון שלישי עם שני קטנים בבית זו חוויה בלתי רגילה. הפעם ממש לא הרגשתי סופר וומן.
עד לשבוע 39.
שם כבר התחלתי להרגיש קלילה. היה נדמה כי הלידה הולכת ומתרחקת ממני, כאשר כבר בשבוע 37 הייתי מוכנה ללדת.
הגיע גם שבוע 40.
ואני התחלתי לספור.... נכנסתי לשבוע 41. מזכירה לעצמי שיולדת מאוחר ואין מה להתחשב בתל"מ...
והפתעה, שלושה ימים אחרי כבר הייתי אימא לשלושה.
הצירים התחילו בשלישי בבוקר. לא יותר מתחושות בעצם. אבל לא כמו בריקסטונים.
הלכתי לשיאצו לפינוק, במקום לשטוף כלים ולתלות כביסה.
נחתי בצהריים.
הלכתי לשיעור הורים בערב. שם כבר תזמנו צירים סבירים(המאפשרים ישיבה, ושלא רואים עלייך מבחוץ כלום).
חזרנו הביתה, כתבתי לכם ב הריון בשבוע 41
הלכתי לישון עם הידיים החמות של רונן על הבטן ב-24:00 וקמתי בשלוש עם ציר שלחץ לי בשלפוחית. הבנתי שנגמרה המנוחה במיטה. עברתי לשרותים ולמקלחת ארררוכככהה, תסלח לי הכינרת. זה היה חד פעמי.
שלשלתי, עשיתי עוד פיפי.
סיימתי לארגן ת'תיק ללניאדו. סימסתי לאביגייל שמייד התקשרה. בחמש הייתי לבושה ומזומנה ואז שוב הרגשתי עייפה.
הערתי את רונן, שירד לישון איתי בסלון. סידרנו לי כריות וישנתי עד רבע לשש. הילדים דפקו חרופ עד שבע וחצי.
בישלתי קוואקר, הלבשנו, סירקנו, עשיתי צמה תוך כדי ציר לא נעים, ביקשתי שיקח אותם כבר לגן כי הצירים התחזקו. צירים חדים בבטן תחתונה. לא ממש היו לי כאלה בעבר...
נפרדתי מהם בחיבוקים, הללי בכה ונצמד אליי יותר מהרגיל.... סיפרנו שכשנתראה התינוקת כבר תהיה בחוץ.
כשרונן יצא, כרגיל קצת נחלשו הצירים, בינתיים לא היה לי מה לעשות, אז אירגנתי את הבית, בישלתי מרק טעים. דיברתי עם חברה קרובה. הצירים הרגישו טוב יותר כאשר הכאב התחיל להתפשט מהבטן גם אל הגב התחתון.
פתאום הרגשתי ציר חזק והבנתי שהוא בטח חנה בבית.
הוא נכנס, התחיל להוריד את התיקים. כבר היה לי לא כ"כ נעים גם בין הצירים. הסברתי לרונן איך לגעת והוא מאד עזר. מאד. אביגייל התקשרה קצת אחר כך, סיפרנו לה מה קורה ושאנחנו הולכים לטייל בים.
היא בתגובה שאלה אם התחלקנו על השכל ולמה אנחנו לא באים כבר, והאם אני רוצה ללדת בים ביפו

הייתי סקפטית, אבל יצאנו.
עמדה בפניי נסיעה ארוכה בצירים מאד קרובים רציתי שיהיה לי נוח. מאחרה זה לא היה. אז הורדנו תמושב הקדמי ונסעתי הפוך לכיוון התנועה. שיערי התבדר לו ברוח והקשבתי לגלגלים. היו פקקים, רונן חתך אותם. הוא היה מקסים. מישהו מלמעלה היה מאד נחמד אליי, ובמקום לקבל ציר כל 3 ד', היו 4 צירים כל הדרך, כשר שניים מהם היו רק בכניסה לנתניה ובחניה של ביה"ח.
הורדתי את הרגל לכביש וקיבלתי מייד עוד ציר כואב מאד.
דקותיים אחרי, עוד אחד . ועוד אחד ועוד... והמעלית עוד רחוקה. השעה 10:30 בבוקר, השמש זורחת וכו-לם בוהים בי. היה לי פיפי מהדרך הארוכה. הייתי צמאה. התחלתי להתבכיין. כעסתי על רונן.
הגענו למין נשים. לא נתנו לרונן להיכנס.... דתיים שם.
מתחיל להישמע רע, נכון?
איך הייתי עוברת מיון, מוניטור בישיבה וכל החרא הזה ועוד בלי בעלי??????
זהו, ששכחתי שבאתי ללדת במרכז.
אביגייל המלאכית באה, שלפה אותי ומיד הגעתי לחדר הלידה המצוין שבמרכז.
מיותר לציין שהבטריה/ מלאך/מיילדת הזאת הייתה במצב רוח מצויין.
היא בדקה אותי ושאלה אם אני רוצה לדעת. אמרתי שרק אם זה טוב.
חשבתי ש-5.
לא האמנתי ש-1.
היא אמרה ש 5-6.
יופי. יש עוד זמן... אבל יופי.
רציתי חוקן, כי בעבר לא עשיתי. רציתי מקלחת. היא רצתה לפתוח לי ווריד, כי חייבים עם עבר כמו שלי. אבל לא הספקנו שום דבר מהדברים האלה.
קיבלתי ציר, רונן נוגע ומחבק, אמרתי שיש לי קקי.
לא הספקתי ללכת, ועוד ציר, שוב קקי.
אביגייל אמרה: לא מאמי, אם תלכי לשרותים את תלדי שם.
אמרתי לה שהיא לא מכירה אותי ושיקח עוד מלא זמן, ומה היא מקשקשת, אני רק בפתיחה 6....
היא הורידה אותי לשש על המיטה, עישתה את הפרינאום, פתאום ציר, פתאום ירד הפקק, והמים, ואני עומדת, עוד ציר, והיא בודקת אותי ומודיעה ש כדאי לשכב על צד ימין כדי לתת לה לסיים סיבוב, ושאחר כך נסתובב לשמאל. עוד ציר, היא אומרת את יכולה ללחוץ אם את רוצה, ואני בראש אומרת "איזה ללחוץ..." עוד ציר ואין ברירה. לוחצים.
נשכתי את רונני. עוד שלוש לחיצות. היא בחוץ.
אני הרמתי אותה מבית השחי, הנחתי אותה עלי, את גוש החמימות המהמם שלי. התינוקת הרטובה שלי. סלה שלי. עליי. השעה 11:35. בבוקר. כן. זה לקח שעה מהחניה.

הרגשתי את חבל הטבור פועם.
.............
עברתי לכסא. היא מייד תפסה את הציצי הענק שלי בשתי ידיה, דחפה אותו לפרצוף של והתחילה לינוק. ככה שעה וחצי.
השליה יצאה.
מזל טוב. סלה באה לעולם.

אביגייל נתנה לנו לנוח שעתיים בחדר הביאה לי אוכל. הייתי מאד רעבה. רונן האכיל אותי. אביגייל עזרה לי להתקלח כשרונן היה עם סלה בתינוקיה ודאג שלא יעשו לה כלום.
קיבלנו חדר מול הים במחלקה החדשה, שאותו עזבתי כבר לאחר לילה, כיוון שהיו צריכים אותי בבית....
היא מדהימה. רגועה. יפה.
קצת כואבת לה הבטן. היא קצת מצוננת. אבל היא מדהימה.

מדהים!
התרגשתי לקרוא!
בשעה טובה, רוב אושר ונחת ושפע חלב @}.

_מדהים!
התרגשתי לקרוא!
בשעה טובה, רוב אושר ונחת ושפע חלב ._
עוקבת עוד מ"הריון שלישי מפתיע"
איזה יופי!

מזל טוב, איזה סיפור יפה, הסתגלות מהירה והרבה אושר @}

(עפ שמות הילדים, נראה לי שאולי נפגשנו בברכת החלומות בחרב לאת

)

תתחדשי! שם יפהפה, נס אמיתי! מזלטוב!

ממש מרגש! המון מזל טוב

}

וואו איזה כיף גדול! נהדר! אחלה לכם!

וואו איזה יופי!!!!!!!!!!!!!! מזל טוב.
איזה כיף ללדת עם אביגיל. באמת מלאך האשה הזאת..
איזה יופי של לידה. כל כך כל כך מגיע לך..
@}
(עצה קטנה מחברה שלי שילדה גם 3 ילדים בפחות מחמש שנים- לדאוג למישהי שתבוא לעזור בבית עם בישולים כביסות נקיונות.. לפחות לחודשיים שלושה ראשונים).

מזל טוב, איזה סיפור יפה, הסתגלות מהירה והרבה אושר
@}

וואווו

אני יושבת מול המחשב ודומעת..

איזו יופי של כניסה לעולם..

מאחלת שהפוסט יהיה קל לכל המשפחה...

איזה כיף לי. כמה ברכות מקסימות. תודה!!!

אינדי-אנית חמדמדה,העצה שלך מעולה, ואכן, כבר לפני חדשיים הצטרפה אלינו נגה, שעוזרת לנו פעמיים בשבוע אחר הצהריים. השירות המדהים הוא רעיון של אימי הקרייריסטית העסוקה שאין לה זמן, שמשלמת לנגה בעצמה, כמתנה ללידה ולחודשים שיבואו, עד שנרגיש שאפשר בלעדיה.........
זה די הכרחי מאחר ורונן לרוב חוזר מאוחר.
וזה עוזר.
סלה זרמה לתוך חיינו, אבל ההסתגלות עוד רחוקה.
היום היא הייתה בת שבועיים, יש עוד שינויים בסדר היום שצריך לעשות, עוד לא התחלתי לה שגרת ערב. אני גם לא ממש מקלחת אותה עדיין ונראה לי שכבר צריך.
הללי קצת נרגע אבל עוד יש התקפי בכי לפעמים. ראיי קצת בודקת את הגננות.... אבל הם קיבלו אותה יפה מאד בסך הכל.
לילה טוב.

מזל טוב @}
איזו לידה קצרה ולעניין

וואלה שגרת ערב? תכלס כבר יש לכם לא?
לי זה מה שהיה הכי קל עם השני שכבר יש שגרה שהוא בעדינות שולב לתוכה..
כבר שבועיים? מזל טוב

איזה נס! איזה פלא! כיף לקרוא ולהתרגש...
מזל טוב! @}

פיספסתי את הסיפור, אך השלמתי עכשיו, איזה יופי! שמחה בשבילך כל הכבוד לרונן!

באופן טבעי

באופן טבעי