עצות למנחה רוחני מתחיל

שליחה על ידי אהרון* » 01 מרץ 2006, 15:13

לאחר שנים של עשייה רוחנית, ולאחר כשנתיים של פיתוח והתנסות בדרך העבודה הרוחנית שהתפתחה בי, ואשר שואבת את מקורותיה ממקורות מגוונים - אני מרגיש כי הגיע הזמן "להוציא את הדברים לאור".
כבר כשאני מסתכל על שתי השורות הראשונות האלה שכתבתי, אני חש לא בנוח. לא חש בנוח שכן יש בהם יותר משמץ של יהירות, של דעתנות, של "גורואיות".
ובכל זאת אני חש כי להשאיר את הדברים רק אצלי, או להפגיש בהם רק את הקרובים לי - זהו פספוס של מתנה שכניראה אני צריך לשתף בה אחרים (ואולי גם זה נושא שיש לדון בו יותר לעומק).

אבל כיצד עושים זאת נכון, כיצד עושים זאת בדרך של ענווה ושל עוצמה. כיצד משתלבים 'אי-גורואיות' יחד עם 'הובלה בטוחה של אחרים' . היאך אני מוצא את האנשים שיונחו על ידי בלי לעסוק כל הזמן ב"שיווק עצמי".
כיצד מתחילים ?.
האם אני צריך קודם כל קבוצה של אנשים ברמה רוחנית גבוהה - כדי שדרך ההתנסות המשותפת נוכל להגיע לגבהים חדשים ולתובנות חדשות שיצאו מהמפגש ?, או שמא מוטב ללכת דווקא על אנשים "מן הישוב" שאותם 'אדריך לאט לאט במעלה שביל ההר שפילסתי את דרכו' ? וכיצד אדע שהדרך הזו מפולסת כל צורכה - שהרי עוד אין לי התנסויות ארוכות טווח עם אנשים באותה הדרך האמורה ?

בקיצור - אני מבקש את עזרת המנוסים והמנוסות שבכם בדברים שכאלו, את התמיכה של אלו שעברו כבר את הנסיונות הראשוניים הללו במסע חייהם שלהם, את ה"קאוצ'ינג" של אלה שמוכנים ומסוגלים לעשות זאת.

תדוה תודה מראש.

לאהרון,
האם אתה יכול למקד מה בדיוק אתה רוצה? מהי מטרתך?

שליחה על ידי ענו_ה* » 02 מרץ 2006, 13:31

אהרון - כדאי לך לבדוק השתתפות בקהילת היעוץ ההדדי - שם תוכל לתרום ולהיתרם כחבר שווה, בלי גורו ובלי מאמינים.

שליחה על ידי אהרון* » 02 מרץ 2006, 13:55

לחני בונה
מה המטרה שלי בעניין זה שדיברתי עליו: מטרתי היא לשתף, לחשוף, להציע, לתרגל, ללמד ולשכלל את השיטה שאני עוסק בה - כרגע בעיקר עם עצמי ועם אלוהי - גם עם הבריות, גם עם אנשים אחרים - על מנת שיוכלו הם להוסיף מהתנסות ותרגול זה מימד משמעותי ורוחני לחייהם.

ברור לי שדרכי אינה מתאימה לכל אדם בעולם, אך יש אחוז מסויים בעולם שיכול להפיק מהשיטה ומהדרך שפיתחתי רבות בשביל עצמו.

מה אני מבקש ורוצה מכם :

אני מבקש עצות ממי שכבר עבר דרך שכזו.
אני מבקש אנשים ונשים אשר יש להם דרך שהם פיתחו ואשר עברו כבר את שלב ה"הוצאה לאור" שלו, אל אחרים, אל ציבורים שונים, ואשר מוכנים לשתף אותי בדרכם , ע"מ שאעשה זאת נכון. כלומר שאפול לכמה שפחות "בורות" בדרך שכזו עשויה להכיל, ע"מ שלא אכרות בטעות את הענף שאני יושב עליו בחוסר תשומת לב וכו' וכו'.

אני מבקש עצות והנחיה איך מקדמים ומפיצים, בדרכים לא שרלטניות, נתיב רוחני שהתחדש לי. (לא מדובר בדת חדשה או בהתגלויות נביאיות שאני רוצה לשתף בהם את העולם, אלא בדרך תרגול רוחנית שיש בה חידוש, שיש בה שילוב של מזרח ומערב, שיש בה הסתמכות על נסיון ותרגול נצבר של דורות ושיש בה משום 'דרך חדשה', שיש בה סיכוי להתחדשות אישית למשתמשים בה).

אני מבקש "קבוצת יעוץ ותמיכה" בעבור מי שיש לו דרך חדשה לעשייה רוחנית.
היש מי שמוכן לעזור ולסייע בידי ?
היש משהו בקהילה שיש לו נסיון אישי ושמוכן לשתף בתובנותיו מהדרך בה הוא / היא הלך/ה. ?

אני מקווה שאני מספיק ברור.

תודה , תודה.

אני יכולה לשתף אותך בתובנה מהשנה האחרונה שבה אני מעבירה קורסים בנושא הריון ולידה מנקודת מבט רוחנית. הקורס והידע התגבשו במשך שנים רבות, אבל עד שלא פנו אלי כמה נשים וביקשו ללמוד, לא הרגשתי שזה נכון ובשל לצאת. רק הבקשה שלהן עזרה לי לראות שבעצם זה הזמן.
ההצעה שלי: דגור ודגור על הידע שלך בסבלנות. מתישהו, אם אתה אמור להיות מורה - יגיעו התלמידים ויבקשו ממך ללמד אותם.
כל השאר זה שיווק.
בהצלחה

אין לי ניסיון אישי, ובכל זאת יש לי כמה הצעות.
נסה למקד לעצמך מה בדיוק אתה רוצה להעביר וללמד ואיך בדיוק אתה רוצה לעשות זאת.
ועכשיו חשוב על הדרך של "ההוצאה לאור": האם אתה רוצה להכין קורס/סדנה, לכתוב ספר ו/או מאמרים, לכתוב בלוג באינטרנט, להקים אתר שיעסוק בנושא על כל היבטיו, וכו'?

א) קורס
אם אתה חושב על קורס בנושא: נסה לחשוב כמו מורה (לא מתכוונת לגורו, מתכוונת למורה כפשוטו): נסה לחשוב על קורס שאתה תעביר. כמה שיעורים נראה לך שצריך כדי להעביר את החומר שלך? מה מפגשים צריך כדי לתרגל אותו?
נסה לפרק את החומר להיבטיו ולרכיביו: מה העקרון היסודי, מה העקרונות המשניים, דוגמאות וכו'.
נסה לפרק את החומר לחלקים קטנים, לשיעורים של שעה+
נסה להבחין בין החלק של ההסברים המילוליים לחלק של התרגול המעשי (אם יש כזה) וחשוב איך לבנות כל שיעור כך שיכלול את שני ההיבטים. למשל, בחלק הראשון של השיעור תדבר על עקרון מסוים, ובחלק האחרון תתרגלו טכניקה מסוימת שקשורה ומבהירה את העקרון.

ב) ספר ו/או מאמרים
ואולי אתה לא רוצה/בשל עדיין לקורס/סדנה. אולי אתה דווקא רוצה לכתוב ספר בנידון? או מאמר? אם ניחונת בכישרון כתיבה, נסה לכתוב קודם מאמר בנושא, שמסביר את השיטה בצורה כללית, את מטרותיה, את הטכניקות שלה וכו'.

ג) דף בית, בלוג, אתר באינטרנט
ואתה יכול להשתמש בכלים שונים באינטרנט כדי לגבש את דעותיך, כדי לסדר את המחשבות שלך, כדי להבהיר לעצמך את הדרך, וגם כדי להפגיש אנשים עם דעותיך. למשל, אתה יכול לפתוח כאן דף בית שבו תעסוק בנושא וגם תשיב לשאלות
אתה יכול לפתוח בלוג שבו תסקור את שיטתך
אתה יכול לפרסם מאמרים באתרים העוסקים בעניינים רוחניים
אתה יכול להקים לך אתר שבו תפרסם מאמרים שונים, תשיב לשאלות וכו'.

שיהיה בהצלחה!

אהרון שלום.
אותן נשמות אשר מחכות להדרכתך, ינותבו אלייך באופן טבעי בעזרת תדר הנתינה שלך.
את התדר הזה אתה מנסה היום לבחון ולבדוק באופן מחשבתי ואפילו שכלתני דרך השאלות שלך.
זו הסיבה שאתה מקבל כאן תשובות העונות לך ברובד הראציונלי. כולן תשובות נפלאות.
הוסף להן את המימד המניע בריאה שהוא התדר הרוחני-רגשי התואם את בקשתך.
הנך מבקש לממש נתינה.
ראשית , נתינה ממוקדת זקוקה לאהבה גדולה שאינה מותנית. אהבה המתבטאת באמפטיה וחמלה לבריות באשר הן.
שנית, נתינה ממוקדת נדרשת להקשבה רבה אשר תוביל אותך להבנת הדרך הייחודית לך.
הקשבה זו היא בתחילתה ובעיקרה הקשבה פנימית.
ההדרכה הפנימית שלך מיידעת אותך ומראה לך את הדרך בעזרת האינטואיציה והתקשור הפנימי.
תוכל לפנות זמן בכל יום להתבוננות פנימית שקטה (מדיטציה) על מנת לאפשר קשר עם ההדרכה הרוחנית האישית שלך.
אותו תדר נתינה מדוייק ישודר ממך אל הסביבה כספירלה ההולכת ומתרחבת, וממגנטת אליה בתאום תדר את אותן נשמות המחכות להדרכתך.
שלח את ספירלת הנתינה שלך באופן מטאפיסי והיה פתוח וקשוב לבאים ולבאות.
זו תהיה תחילתה תחילתה של הבריאה החדשה שלך כמדריך רוחני.
בברכה. נעמי.

מטרתי היא לשתף, לחשוף, להציע, לתרגל, ללמד ולשכלל

אולי תתחיל בזה? פשוט תתחיל לעשות את זה. לא במסגרת מסודרת, לא בקורסים, אלא בחיים היומיומיים, עם כל אדם שאתה פוגש. כשהמחוייבות שלך היא לא כלפי עצמך, לא מתוך השאלה האם זה מקדם אותך אל מטרתך הסופית, אלא לעשית הבדל בחייהם של אותם אנשים. התלמידים שלנו הם המורים שלנו. לך אליהם כדי ללמוד את מה שאתה מחפש עכשיו.

אני מנחה סדנאות בתחום שהוא לגמרי לא רוחני, והתהליך שקרה אצלי היה זהה למה ש נועה ברקת תיארה. קודם צברתי ידע, אח"כ תרמתי אותו היכן שיכולתי, ואח"כ באו אלי אנשים שדרשו שאלמד אותם. ועד שלא הגיעה הדרישה הזו מהם, לא חשבתי בכלל על הרעיון של להדריך. התלמידים מצאו אותי.

ביקשת מקום של ענוה? הנה הוא לפניך - תרום ככל בשיכולתך בלי לבקש תמורה.

בהצלחה!

שליחה על ידי אהרון* » 05 מרץ 2006, 08:55

תודה לכל העונות והמשתתפות.
בודאי שאקח לתשומת ליבי את כל הנאמר כאן.
אחרי שקראתי את הדברים , אני חש כי עכשיו אני צריך למדוט עליהם ולהכיל אותם ראשית לכל.
אז זה הצעד הבא מבחינתי.

תובנות נוספות יתקבלו באהבה רבה.
אהרון

אני רוצה להסכים עם מה שנעמי, נועה, וזוהר אור אמרו.

המחשבה שלי בעניין: כשאני מגלה ידע או דרך ומוצאת אותן טובות, אני מייד מרגישה צורך עז לחלק אותם עם כל הסובבים אותי. כי למה שאני אהנה והם לא?
ורק אחר כך אני מוצאת, כמה כל כך הרבה אנשים לא מוכנים, לא מעוניינים ולא רוצים בידע הזה. ואם כך - אז אם זה עובדות, אז מותר לי לפזר אותן לכל עבר, בהנחה שאסתכן בנודניקיות במקרה הגרוע. אבל כשמדובר על דברים אישיים יותר, אני צריכה לחכות לרצון ולמוכנות של "התלמידים".
זו חווייה שהיא קצת קשה לי, בוודאי מתסכלת, ומכריחה אותי להתאזר בסבלנות רבה ובקבלה של הזולת. לא תמיד זה הולך.

והנה פתאום, לפני כמה ימים, מישהו פנה אלי וביקש את עצתי בנושא שאף פעם לא החשבתי את עצמי מומחית בו. עדיין לו ברור לי למה הוא פנה דווקא אלי, אך מייד נתתי את המידע ואת דעותי בשמחה, ואני מקווה שהוא קיבל את הדבר הנכון ושהוא ישמח בו.
אבל יכול להיות שלעולם לא אדע.
אני חושבת שלפעמים יש את הפיתוי הזה לחפש "הוכחות" ל"כמה אני מועיל בחיים, לכמה אנשים עזרתי". אני חושבת שזו שגיאה, תעתוע של האגו, כי הרבה פעמים דווקא הנתינות המשמעותיות אינן מוכרות, נעשות בדרך אגב ובחרישיות. יש מילים של מורים שנאמרו לי לפני עשר שנים ויותר - והן חיזקו אותי במידה בלתי רגילה ואני נוצרת אותן עד היום. האם אמרתי להם תודה על המילים האלה, על התמיכה הזאת? אולי. כמעט בטוח שלא. כי באותו רגע אני עצמי לא הבנתי עד כמה נפלאה המתנה, זה בא קצת בדיעבד. ואז כבר לא הייתי אתם בקשר.
סמוך על עצמך ובטח באלוהים - עשה את המיטב שבך בלי לצפות לתמורה, כאשר במקרה הזה התמורה היא ההוכחה לכך שהועלת.

המשך בדרכך

"לא עליך המלאכה לגמור, ולא לך הזכות ליבטל ממנה" (פרקי אבות)

שליחה על ידי אהרון* » 05 מרץ 2006, 16:03

"לא עליך המלאכה לגמור, ואין אתה בן חורין להיבטל ממנה" - מתאר במובן מסויים את הרגשתי ואת מקומי העכשווי. את שאני עושה ביני לבין עצמי וביני לבין קוני - אני עושה. - וזה טוב, ומלא, ומעשיר, ופותח צינורות וכו'.

עכשיו - אני בודק, מתנסה, משתף אחרים - בכדי לדעת האם 'להשאיר את השביל שפולס והתפלס לי' כשלי בלבד - 'כסוד אינטימי שלי' - או שעלי לשתף בו אחרים - וברור לי שזה יכול להעשות, בשלב הראשון, רק בדרך של הדרכה והנחיה מסודרת. כאשר בהמשך כל משתתף ש"יחוש שזו יכולה להיות גם דרכו -יפסע בה בשביל חייו שלו / שלה ".

עשייתי כמה נסיונות - והפידבקים שקיבלתי היו מורכבים -מצד אחד זה בהחלט לא מתאים לכל אחד (מה שבתחילת הדרך, בהתלהבותהראשונית של הגילוי, דווקא חשבתי שיקרה - כלומר חשבתי שיש לי דרך חדשה לפתוח ל90% מהבריות בתבל).

מאידך - חלק מאלו שהלכו איתי בסדנאות החד פעמיות שהדרכתי - חשו שיש כאן הרבה מה לעשות, ושסדנה חד פעמית היא ממש לא מספיקה . כך שאם אני בוחר ומעוניין להעביר את זה הלאה - כדאי לעשות זאת בצורה סדירה, ואפילו מובנית מראש, של השתתפות בקבוצה.

אהרון,
כותב כאן לפעמים משה אלבאום שגילה/פיתח שיטה טיפולית לקשיי למידה ותפקוד.
אולי תזמין אותו לכאן.

שליחה על ידי עידו* » 05 מרץ 2006, 18:18

רק דבר אחד יש לי להוסיף. ראיתי כי קיבלת רמיזות לחכות שתלמידים יחפשו אותך. אם יש לך דרך שאתה מאמין בה ומאמין שהיא יכולה לשפר חייהם של אנשים, לדעתי אין שום בעיה לחפש את התלמידים . לא מזמן קראתי מדבריו של אושו שסיפר כי הסתובב בכל רחבי הודו, נדחף להרצות במקומות שלא תמיד רצו אותו, מכיוון שהרגיש כי יש בידיו רעיונות ודרכים חדשות שיכולים לשפר חייהם של אנשים. לקח זמן רב עד שאנשים מכל רחבי העולם נהרו אחריו.

שליחה על ידי עידו* » 05 מרץ 2006, 18:21

בהקשר לזה ,המשפט המפורסם הוא " כשהתלמיד מוכן, המורה מופיע" ולא "כשהמורה מוכן התלמיד מופיע".

שליחה על ידי אהרון* » 08 מרץ 2006, 07:27

שוב תודה על העזרה ועל השיתוף.
הדברים "ממשיכים להתבשל בי".

שלום אהרון ותודה על ההזמנה.
אשמח לדעת קצת יותר במה אתה עוסק לפני שיהיה ניתן ליעץ לך. האם אתה מוכן לחשוף קצת מעשייתך?

לעידו- בשבילי, התלמיד הוא גם מורה עבור המורה ולכן המשפט "כשהתלמיד מוכן וכו'" ניראה לי מתאים גם כאן.