ממליצה להזהר מאוד.
פעם היו כאן דפים שלמים על ההתמכרות לאתר... את
מתמכר אל מה חדש אני זוכרת במיוחד, אבל היה גם
התמכרות אל באופן טבעי, ואחרים. או משהו כזה...
זה עניין ידוע.
אני מסכימה אתך מאוד שלעיתים זה מרגיש כמו החיים עצמם, אבל שיש חיים גם בחוץ.
אני לא בטוחה שהבנתי את עניין התפקיד שלך... לא סגרנו את נושא התפקיד?
אני פה כי אני רוצה להיות כאן. חזרתי לכאן שוב ושוב במשך שנים, כי זה היה המקום הבטוח שלי.
סוג של בית בעולם משתנה ומנוכר.
גם כאן השתנה, "כולם לקח האור" (גם כן,אור... ) כשהרבה עברו למקום החדש, היה לי קשה עם החשיפה הפתאומית. אז אני קוראת, אבל אני לא חלק.
יש כאן ניקים שאני לא מכירה, וחסרים לי מאוד ניקים שאהבתי מאוד לקרא, ודברים משתנה.
תפקיד? לא יודעת... לא מסכימה שיש כזה.
יותר נעים לכתוב כשיש מי שקורא. מי שיכול לשפוט מי אני לפי הסיטואציה העכשווית המתוארת, בלי להכניס למשוואה את איך שאני נראית, איפה אני גרה, וכמה אני מרוויחה.
בכל "פגישת היכירות" שבה השתתפתי (במללללללללללא בגישות כאלה), תמיד כשהגיע תורי לדבר נאלמתי דום. אף פעם לא הייתה לי "כותרת" שיכולתי לתת, ושתספק את האנשים, וגם אותי למעט פגישות מקצועיות של סיירת ההורים. אז היה לי הכי קל בעולם, באתי, ראתי, כבשתי...).
בכל פעם שהייתי צריכה להסביר מי אני, לא יכולתי. אני הכל ביחד, ולא כלום. וכל מי שאני - חשובה לי, איך יבינו שאני ... אם לא אספר שאני.... וגם... וגם.... וגם... ואיך אספר שאני כל זה מבלי לגזול את הזמן של כולם?
ובסוף עוד שואלים אותי תמיד למה אני חותמת...
אני פה, כי אתם מקשיבים.
ץ