קצת טריוויה

ולי יש שאלה שמאד מטרידה אותי כבר הרבהשנים - ממתי ולמה התחיל החופש הגדול?

תודה שגית, בינתיים מצאתי אתר מדויק.לא זוכרת את שמו אבל אם מקישים gamnon ואחד מסוגי הגרגרים (באנגלית) בגוגל, מגיעים אליו. הבבילון לא ממש סיפק את הסחורה.

שאלה נוספת: מישהו יודע אם side drums זה בונגוס?

נועה, קראתי פעם שזה התחיל בכפרים בצרפת, שם התלמידים שוחררו בשביל לעזור להוריהם בקציר.

גם לי יש איזה זכרון על הקשר בין הקיץ לעזרה בבית בחקלאות.

יש לי שאלה מטאפיסית-למה כדור הארץ סובב על צירו,ולמה הירח לא?

הממ. קודם כל, הירח כן מסתובב על צירו, בערך בקצב של סיבוב אחד כל 29 ימי-ארץ. אבל הירח גם מסתובב סביב כדור הארץ כל 29 ימים, ובגלל שצירי וזמני הסיבוב מתואמים אנו רואים כל הזמן את אותו הצד של הירח. (למעשה הסיבובים לא מתואמים לגמרי ואנחנו רואים קצת יותר מ-50% מהשטח של הירח.)

אבל למה הסיבובים מתואמים בקירוב? הירח אינו בעל צורה עגולה לגמרי, אלא בעל צורה אליפטית/ביצתית. אחת מהסיבות שהוא נראה כך היא בגלל גלי הגיאות שכדור הארץ מפעיל על הירח -- גיאות של אדמת הירח, ולא של מים. אל תשכחי שלכדור הארץ מסה גדולה בהרבה מאשר של הירח, ולכן כוחות הגיאות שהוא מפעיל על הירח גדולים יותר. בעבר הירח היה מסתובב מהר יותר, וקרוב יותר לכדור הארץ. אבל כוח המשיכה של כדור הארץ מיתן עם השנים את הסיבוב של הירח, עד שזה הגיע לסנכרון עם מהירות הסיבוב של הירח סביב כדור הארץ. בד בבד עם האטה זו התרחק הירח מכדור הארץ, עד למיקומו הנוכחי. אגב, הוא עדיין ממשיך להתרחק, בקצב של בערך 30 סנטימטרים כל שנת-ארץ (אם אני לא טועה).

וואהו, רועי- i'm impresed!

אני קוראת שאתם מאוד טובים בלטינית.
תוכלו להזכיר לי איך כותבים בלטינית "נפש בריאה בגוף בריא"?
(יש את זה באחד הספרים של סלאמן רושדי אבל אין לי אותו פה),

Mens sana in corpore sano

תודה, רועי.

מישהו יודע מה משמעות המושג הפרויידיאני :
גיל החביון?
(רמז: זה משהו שקורה לכולנו בין גיל חמש לבין גיל 11, 12, 13 או 14).

מאיפה הגיע הביטוי "עקרת בית". מה אנחנו עוקרות, או מעקרות, או אולי כי אנחנו עיקריות?
יש למישהו רעיון?

להלן אתר עם הסבר מפורט למדי על הירח, בין השאר על השאלה מדוע אנו רואים צד אחד בלבד (פסקה רביעית והלאה). התשובה תואמת לזו של רועי.
אבל:
בעבר הירח היה מסתובב מהר יותר, וקרוב יותר לכדור הארץ_ -- את זה אני לא מבין. הירח הסתובב כנראה מהר יותר (או לאט יותר) _סביב צירו_, אבל מה הקשר לסיבוב _סביב כדור הארץ? ואם הירח מתרחק מכדור הארץ באופן מתמיד, מדוע אינו בורח ממנו בסופו של דבר? הרי התהליך כנראה נמשך כבר זמן רב.

גיל החביון, שהוא הגיל שלפני גיל ההתבגרות, כמדומני, הוא גיל שבו כל מין מסתגר בעצמו (בנות זה איכס, בנים זה מגעיל...) וכאילו אין שום התפתחות (בעצם רוכשים המון ידע על העולם וכלי התמודדות). נדמה לי שאלו נחשבים גילאים רגועים יחסית, אם כי כיום הם די נבלעים בין גיל ההתבגרות הראשון (של פעוטות) לגיל ההתבגרות השני (שמתחיל בגיל 8 בערך...).
עקרת בית - נדמה לי שאכן בא מעיקר... אגב - לעקר זה גם לעשות סטריליזציה.

אני לא יודע מה נחשבת התשובה המקובלת לגבי התרחקות הירח מכדור הארץ, אבל נראה לי שהסיבה היא שהירח כנראה נוצר כתוצאה מהתנגשות של איזשהו אסטרואיד גדול בכדור הארץ. ההתנגשות העיפה הרבה חומר מכדור הארץ אל החלל, כאשר חלקים מהחומר הזה נפלו בסופו של דבר בחזרה לכדור הארץ, ואילו חלקים אחרים משכו זה את זה והתגבשו לירח. לירח החדש היה מומנט שהורכב מהמומנטים המשותפים של חלקי החומר שהרכיבו אותו, אשר היו בתנועת בריחה מכדור הארץ. התנועה הזו נעצרת עם הזמן עקב כוח המשיכה ההדדי בין הירח לכדור הארץ, אבל עדיין נמשכת בקצב איטי. אני לא יודע האם הירח נמצא במהירות בריחה מכדור הארץ.

למה יש דוקא 24 שעות ביממה?

אתה מתכוון - למה היממה מחולקת לקוונטות של 24?
אולי כי היום וגם הלילה חולקו, כ"א, ל - 12, כמו שקרה לעוד הרבה דברים (לרגל, לליש"ט, לסט הסכו"ם (ראיתי אתמול דיון בשאלה למה בסט סכו"ם ובסרוויסים יש בדיוק 12 מכל אחד)).

בסיס 12 מאד מקובל באנגליה (למעט דברים שכבר עברו לשיטה המטרית). טון אנגלי למשל, הוא 1024 ק"ג ולא 1000. (גם קילובית/מגה בית..., אבל מסיבות אחרות).

אם התכוונת ללמה משך הזמן הוא 24 שעות - בעבר כדור הארץ (כן, גם הוא) הסתובב מהר יותר ויממה נמשכה בערך 20 שעות. כפי שניתן להבין כדה"א מאט את סיבובו, כך שאני לא בטוח שיש משמעות מיוחדת ל-24 שעות (בעוד 2 מיליארד שנה זה יהיה אולי 27 שעות).
ואם כבר טריוויה מהסוג הזה, האם ידעתם שהקוטב המגנטי של כדה"א מתחלף בממוצע כל 700 אלף שנה? יודעים את זה לפי קרקעית האוקיינוס, ששם יש התנגשות של הלוחות הטקטונים ונוצרת כל הזמן "קרקע" חדשה ממגמה שיוצאת מבטן כדה"א ומתקשה. אז האטומים של הברזל במגמה שמתקשים משנים את הכיוון שלהם בכל פעם שהקוטב המגנטי מתחלף. לפי הקצב שבו נוצרת הקרקע החדשה (כמה ס"מ לשנה, תלוי איפה) שיערכו את הרווחים בין ההתחלפות של הקטבים. ולחדשות המסעירות באמת: פעם אחרונה שהקוטב המגנטי התחלף היתה לפני מיליון שנה! ז"א: יש סיכוי טוב שבזמן הקרוב (=כמה עשרות אלפי שנים הקרובות) הקוטב ייתחלף. האם אתם מדמיינים איזה בלגאן יהיה כשזה יקרה?
ולהשלמת פיסת הטריוויה הזאת - בשמש הקוטב המגנטי מתחלף כל 11 שנה די במדויק. על כדה"א מרגישים את זה ברוחות שמש חזקות שלפעמים מוציאות לווינים מפעולה (לפני 12 שנה רוח שמש חזקה במיוחד גרמה לקריסת תחנת כח בקנדה, לא יודע איך) וגם בהשפעה על מזג האוויר (שוב, לא יודע איך).
אה - בזמני התחלפות הקוטב המגנטי של השמש יש זוהר צפוני וזוהר דרומי מרהיבים במיוחד.

למה בהבדלים של שעות בין מדינות יש תמיד הפרשים של שעות עגולות?
למה לא סופרים פלוס שבע ורבע שעות קדימה , לדוגמא?

יש גם הפרשים של חצאי שעות: בומביי, טהרן...

כדי שיהיה נוח.
במפה של העולם, אם מסומנים הקווים של השעות, בים הם ישרים, ואיפה שיש מדינות - הם הולכים עם הגבולות.
(ניתן לראות כך גם את החצאים).
אני לא זוכרת איפה ראיתי לאחרונה מפה כזאת, עם סימוני שעות. מישהו?
(בברוור תיכוני אין)

שגית - את בטוחה? אני יודעת שזה תמיד שעות שלמות. הסיבה היא שרירותית. לכאורה, זהו רצף וניתן לעבור איזור זמן כל X ק"מ (אין לי מושג כמה בדיוק) ולהתקדם בדקה. מאד-מאד לא נוח. שעה זו פשרה סבירה של נוחות עם דיוק.
לגבי השמש - אני לא זוכרת את שמות המושגים, אבל ההשפעה עלינו נובעת מהתפרצויות ענק של שריפות גזים (שיש להן שם מיוחד אבל אני לא זוכרת מהו) - כאלו שמתנשאות לגובה של ק"מ רבים.

גילה - זה מעניין. זה אומר שאני עשויה להשאר במקום אחד, אבל להיות פעם באיזור זמן אחד, ופעם באחר (בגבול לא יציב, על גבול איזור הזמן)...

http://www.travel.com.hk/region/timezone.htm

ניר, עד כמה שזכור לי 24 שעות זה באשמת הבבלים, שהיה להם קבעון על 12.

כרמית - גם אני זוכרת שיש איפשהו איזורי זמן עם הפרשים של לא-שעה (אני זוכרת 45 דקות, אבל זה ממש לא ודאי).
והענין עם הגבול הלא יציב - בוודאי! (מחשבה מענינת!).

ניתן לראות את אזורי הזמן, בחלונות, ע"י double-click על תצוגת השעון, ומעבר לטאב "time zone". ואכן, יש כאלה עם הפרשים של רבע וחצי שעה.

הודו העדיפה להיות 5 שעות וחצי מגריניץ' כיוון שהיא מדינה המשתרעת על שני אזורי זמן.
נפאל בחרה ב 5 שעות ושלושת רבעי השעה כדי להיות שונים מההודים.
כל 15 מעלות אורך מתרחקים שעה אחת מגריניץ', מכיוון שלא כדאי לשחק עם חלקי שעה עיגלו לאזורי זמן של שעה עגולה. כתוצאה מכך 12 בצהריים האסטרונומי בארץ הוא בסביבות 11:45 שעון ישראל.

איתי,
בגולן יש מקום שבו הקוטב המגנטי הפוך - שריד מההתהפכות האחרונה. מיקום מדוייק והסבר מפורט לתופעה - אצל מייק.

ענת,
לגבי גיל החביון -

לפי פרויד, גיל החביון או "השלב הלטנטי" הוא השלב שבו המיניות מודחקת לטובת משימות התפתחותיות אחרות.
כידוע, למיניות הילדית היה מקום מכובד בתאוריה שלו, והוא טען כי יצר המין מופיע באופנים שונים לאורך שלבים התפתחותיים שונים (ומכאן - השלב האוראלי, אנאלי, אדיפלי, וגינטלי -בגיל ההתבגרות). בשלב הלטנטי המיניות לפי פרויד כמעט "נעלמת", או נעשית לטנטית, לפני השיבה שלה למיניות הבוגרת בגיל ההתבגרות. כלומר - לטנטי - על שום "העלמות" המיניות.
נדמה לי שהוא התייחס בגילאים לשלב שמתחיל אחרי השלב האדיפלי (כלומר החל מסביב גיל 6, ועד לגיל ההתבגרות שכיום מקובל לחשוב שמתחיל מוקדם יותר מגיל 13).

מעניין. לפי רודולף שטיינר המיניות מתחילה להתפתח ברצינות עם התחלפות שיני החלב. יכול להיות שמה שפרויד זיהה כלטנטי הוא סוג של הכחשה או אי קבלה חברתית של המיניות הצעירה.

ולשאלה הבאה:
מתי נכנסת הנשמה לעובר?

ענת, לפי הפילוסופיה הסינית - איפשהו בין השבוע ה-8 לשבוע ה-12 להריון.
זו הסיבה בגללה יש הכי הרבה הפלות טבעיות בשלב הזה של ההריון (עד השבוע ה-12 מההפריה), הפלות שלא קשורות לפיזיולוגיה של האם, אלא שמסיבות שונות התנאים לא היו מתאימים והנשמה בחרה שלא להשתרש בגוף המסויים הזה.

המשך הדיון בנושא ב מתי נכנסת הנשמה לעובר

מה המקור לשמות החודשים הלועזיים?

אני זוכרת שמרס הוא אל המלחמה (-:
יוני - בטח ע"ש יוּנוֹ, אבל אני לא זוכרת מי היה היתה.
יולי - ע"ש יוליוס קיסר
אוגוסט - אוגוסטוס
ספטמבר - אולי משהו עם הספרה שבע...
ועכשיו, אחרי שהבכתי את עצמי בניחושים, אני אלך למצוא לינק.

פברואר זה משהו כמו פסטיבל הטיהור ביוונית אני חושב.

ואללה! והנה התשובות המפורטות לשאלה. באדיבות האתר החביב www.askjeeves.com. נדמה שיש גם ג'יווס לילדים.

ינואר - על שם האל יאנוס, בעל שני פנים - אחד פונה אחורה ואחד קדימה.
מאי - על שם אלת האביב, מאיה.
יוני - על שם האלה יונו - אשתו של יופיטר.
ספטמבר - השביעי.
אוקטובר - השמיני.
נובמבר - התשיעי.
דצמבר - העשירי. (אל תצלבו אותי! אני יודעת שאלה החודשים התשיעי עד השנים-עשר, אבל השמות ניתנו להם כשהיו בשנה רק 10 חודשים. יולי ואוגוסט נוספו מאוחר יותר (החודשים - לא רק השמות...).

ואפריל מה זה?

מתוך האתר בקישור למעלה -

From the Roman calendar month of Aprilis. Considered a sacred month for the goddess Venus. April also comes from the Latin word aperire meaning "to open" refering to a spring season, opening of the flowers and leaves

ידעתי שאפשר לסמוך עליכם... תודה

הביטוי האנגלי ל"חמות" הוא mother in law - אמא על פי החוק.
בצרפתית זה belle mere - אמא יפה.

כל זה עורר אותי לחשוב על הביטויים השונים בשפות שונות לדמות מפתח זו - ועל התפיסות התרבותיות השונות שהם מייצגים.
בקיצור, לשאלתי:

בגרמנית "חמות" זה "שוויגר-מאמא". משם זה התגלגל ליידיש שמשתמשים רק ב"שוויגער" לציין חמות.
מישהו יודע מהי המשמעות האטימולוגית של schwiger (אם אייתתי את זה נכון) - ואיך זה מתחבר לביטוי הגרמני ל"חמות"?

לפי בבילון schweige זה לשתוק. כמה גרמני.

אלוהים ירחם.
תודה.

יונתה,
לא לבלבל schweigen (לשתוק) עם Schwieger Mutter (חותנת). אין קשר, וסדר התנועות שונה. רק לאזיאתים כמונו הצירופים ei ו-ie נראים זהים...

בקיצור - חזרנו ל-square one.

מישהו יודע מה המקור של הסימנים שעל הקלפים - עלה, תלתן, יהלום ולב?

מישהו יודע האם ההשערה ששמעתי פעם, שמילת השאלה "מה" קרובה בהרבה שפות למילה "מים" היא נכונה?
באנגלית זה עובד מבחינת הצליל אך לא מבחינת הכתיב
what - water

גם que ו-aqua קרוב.

איזה קטע! ממש בימים האחרונים אני חושב על אותו דבר עצמו (כולל האנגלית והצרפתית-לטינית)!
פחד...

באיטלקית קרוב, כמו בלטינית.
בצרפתית לא כל כך מתאים. מים

eau (מבוטא "אוֹ"). מה

quoi (מבוטא "קְוַּה").
האנגלית במקרה זה מקורה בגרמנית: מים

Wasser. מה

Wass. אכן, דומה.

ערבית - מִיֱה לעומת שו
יוגוסלבית - ווֹדַה לעומת שְטַה
כנראה לא תמיד...

יאיר, לענין הקלפים:
הסימנים שעל קלפי המשחק מקורם בסימנים שעל קלפי התרות הקדומים יותר. לב=סדרת הגביעים, עלה=סדרת החרבות, תלתן=סדרת המטות ויהלום =סדרת המטבעות. יש הגיון גראפי מסוים בהתפתחות הזאת, לטעמי חוץ מ: יהלום=מטבעות. (כאן יש הגיון כלכלי).
בטח הסימנים של קלפי המשחק היו גם סימנים של חצרות אצולה מסוימים שהתקבעו על המשחק. אתה יודע עוד משהו?

לא יכולתי להתאפק והוספתי תגובה (ארוכה) לסיפור עם הירח המתרחק
ב למה השמיים כחולים

גם אני לא מתאפקת:
I know that the spades are the swords of a soldier
I know that the clubs are weapons of war
I know that diamonds mean money for this art
But that's not the shape of my heart
(סטינג)

עירית, מעולה. השיר הזה מתנגן אצלי בראש כבר זמן מה ואני אף פעם לא מצליחה לעלות על המלים בשלמותן.
טוב מאד שלא התאפקת!
תודה

ורד, הוא מתנגן גם כל שעה בגלגל"צ (בגירסה החדשה).

ורד, עירית, בועז - זה כל העניין. משמיעת השיר הזה ללא הרף, בגירסת ה-sugababes, (שלא נעים לי להודות - אבל אני ממש אוהב) עלתה בכלל שאלתי.

ענת - תודה! אשמח לשמוע עוד על עניין הסדרות בקלפי הטארות.

הקצת שאני יודעת הוא מהספר של יואב בן דב על קריאה בקלפים. בטח יש עוד ספרים בנושא.

מה המקור האטימולוגי של המילה "קטשופ"?

אז זהו. שאין.
אין מקור אטימולוגי לקטשופ.
למעשה, זוהי המילה היחידה בכל השפות בעולם שהיא נטולת מקור אטימולוגי.
ככה זה כשמקצצים.
תשאלו את מיקי גורדוס אפילו, אם בא לכם.
למה אתם חושבים כבר אין דיווחים מהמלחמה בעיראק?
זה הכל הקיצוצים. אפילו לקשבנו אין תקציב לפתוח רדיו.
אז מקור אטימולוגי לקטשופ שיהיה?

( הזמבורה!!!

יוצאת לעשות לעצמה קצת רייטינג, עקב המיתון)

משפחת עגבניות עברה את הכביש....
(מאיזה סרט זה? עגבניות ירוקות מטוגנות, אולי?)

קטשופ בא ממלאית (השפה המדוברת במלזיה), שם פרוש השם kechap הוא רוטב דגים. המילה מופיעה כבר מ-1690.
גם בסינית kicap פרושו רוטב דגים וייתכן שמשם הגיע למלאית. במקור, אגב, הוא לא הכיל כלל עגבניות והשם התייחס לכל מיני רטבים על בסיס חומץ.
כך על פי מילוני Merriam-Webster ו- American Heritage. בתאבון.

או. סוף סוף תגובה רצינית. תודה.

לעניות דעתי הבלתי המלומדת זה בא מ- catch-up (לתפוש או להשיג) והמקור: שהקאובויים היו זורקים אחד לשני את הבקבוק (שאז אגב היה מזכוכית) בשלוחנות הארוכים או משולחן לשולחן. 9-:
וגם (מצטרפת לגילה, יש לנו עבר משותף בקומפוסט) זה ממש דומה לרעש שעושה עגבניה אם מאפשרים לה.

ענת -

pulp fiction, כמובן. אומה טורמן מספרת איך כמעט השתתפה בסדרת טלוויזיה שבה היא היתה אמורה לספר בדיחה כל פרק. זו היתה הבדיחה הראשונה, והיחידה, משום שהסדרה לא יצאה לפועל בסופו של דבר.

שוב אני, והפעם:
לפני כמה שנים הסתובב בארץ סיפור על אשה שאחז אותה דיבוק.
מישהו זוכר איפה זה היה? בשדרות?
ומישהו זוכר מתי? לפחות באיזו שנה?

נסה לחפש בארכיון של מעריב. הוא מצוין!

בדיוק סיפרו לי עליה משהו השבוע, קטעים איתך יאיר.
משהו דיי מופרך, ת'אמת. אתה תאהב את זה:
מסתבר שהבן שלה התחיל לשמוע את אביו ז"ל בחלומות וכאלה (כך סופר) וזה "ציווה" עליו להתאבד בכדי לכפר על חטאי המשפחה.
אז הלך הנ"ל לאיזה בי"ח וקפץ מהקומה ה-5 או ה-4, אבל מה? הוא נחת על איזה אישה ולא קרה לאף אחד מהם דבר.
אז הוא לא מת. מה זה אומר על הקולות ששמע? על הכפרה? על חטאי המשפחה?

לא סיפור גדול, תודו!!
>ורד לא זוכרת מי סיפר לה את הסיפור הזה ולכן לא יכולה לאמת<

הא?

http://www.hofesh.org.il/articles/shas/dibuk.html

אבל "חופש" הוא אתר מוטה בכל הקשור לדת

המונח "מוטה" נראה לי קצת מטעה:
"מוטה" זה מי שמעמיד פנים שיש לו עמדה ניטראלית בעוד שעמדתו אינה ניטראלית.
אתר חופש הוא אתר אידאולוגי, שכל מהותו עמדה בעד חופש דת, חופש מדת, זהות חילונית יהודית, נגד הטפה להתחרדות וניתוק הדת מהשלטון ומהמימון של השלטון.
אין באתר חופש שום העמדת פנים של איזון בין אידאולוגיות: לאתר יש אמירה אחת ברורה, ומי שמחפש את האמירות הנגדיות ימצא אותן באתרים אחרים.

המלצה: לקרוא על פרשות השבוע באתר חופש.

היה לי ברור שהמשפט הזה לא יישאר יתום...

בכל מקרה, לעניות דעתי "מוטה" זה מי שיש לו עמדה שאינה נטרלית, לאו דווקא מישהו שמנסה להציג את עצמו כנטרלי בשעה שהוא לא. שלא לדבר על זה שהטייה תלויה גם במתבונן: את עיתון "הארץ", למשל, יגדירו רבים כמוטה שמאלה; לדעתי הידיעות ב"הארץ" (אם נתעלם מהפובליציסטים לרגע) מנוסחות לרב בצורה נייטרלית בשעה ששאר העיתונים הם המוטים.

בכל מקרה, מי שלא מכיר את אתר "חופש" (יש מישהו?) ודווקא מגיע מהכיוון השני, שידע שהוא עשוי להתעצבן ממה שהוא יקרא...

לפני כמה זמן מישהו אמר לי שאינדירה גנדי היא הכלל לא הבת של מהטמה ושאין ביניהם קשר משפחתי. או שאלו היו רג'יב ואינדירה? מישהו יודע?
ועוד שאלה: איך מגדלים אבטיחים בלי גרעינים? כלומר - ממה מגדלים את הדור הבא?

לגבי אבטיח בלי גרעינים, נדמה לי שהגרעינים צומחים הרבה אחרי שהאבטיח הבשיל, אנחנו קונים את האבטיח כשהוא בשל, אבל לפני שיש גרעינים.
אפשר האבטיחים האלה לראות לפעמים גרעינים קטנים רכים לבנים - אולי אלה ההתחלות של הגרעינים.
מישהו יכול לומר אם אני צודקת? אני לא זוכרת מאיפה שמעתי את זה או אם זה נכון.

מהנדסה גנטית אולי? אני יכולה לשאול אגרונומים.

אני לא בטוחה שאת צודקת רחלי...

מישהו יודע למה לדולר יש סימן כזה $

מישהו אמר לי שאינדירה גנדי היא הכלל לא הבת של מהטמה
אינדירה היתה באמת אמא של רג'יב. אביה היה ג'ווהארלאל נהרו, ראש הממשלה הראשון של הודו העצמאית, ואת שם משפחתה קיבלה מנישואיה לפרוזה גנדי, בלי קרבת משפחה למהטמה.
הקשר שכן קיים בין אינדירה לבין מהטמה הוא ששניהם, כמו גם רג'יב והגנדי שלנו - רחבעם זאבי - נרצחו בשל אמונתם והשקפת עולמם.
שם מסוכן למי שבוחר בפוליטיקה כייעוד, מסתבר.

מישהו יודע למה לדולר יש סימן כזה $
אוקספורד יודע
מארק בראדר יודע
קול קויז יודע

אבל לדעתי, כולם טועים: פשוט היה סימן פנוי בשיפט של ה-4, אז לקחו אותו

האבטיחים בלי הגרעינים הם פיתוח מאוחר. אתם פשוט צעירים מדי, ולכן אינכם זוכרים איך אבטיח אמיתי צריך להיות: אדום מאוד, מלא מלא גרעינים (שחורים, כן?), ויש לו טעם גן-עדן. וכמובן, אוכלים אותו בידיים, בפלחים גדולים, והמיץ נוטף מכל הכיוונים...
מצד שני, הבן שלי טוען, שאם הצליחו לפתח אבטיח בלי גרעינים וענבים בלי גרעינים - הוא בטוח שיצליחו לפתח גם שוקולד בלי גרעינים (אגוזים, שקדים וכאלה).

בלי צחוק: גרעינים לאבטיחים (עם או בלי גרעינים) מגדלים מאבטיחים לגרעינים. הבנתם את זה? "גרעינים לאבטיחים מגדלים מאבטיחים לגרעינים". גם מהגרעינים של אבטיח רגיל עם גרעינים אי אפשר לגדל אבטיחים.
כשהאגרונום המשפחתי שמגדל אבטיחים לגרעינים יחזור מחו"ל, אם אני אזכור עד אז (בשבוע הבא, אבל עד מחר המוח שלי עדיין נוזל) אני אבקש הסבר.

אתם פשוט צעירים מדי, ולכן אינכם זוכרים איך אבטיח אמיתי צריך להיות: אדום מאוד, מלא מלא גרעינים (שחורים, כן?), ויש לו טעם גן-עדן
נעלבתי.

גרעינים לאבטיחים מגדלים מאבטיחים לגרעינים
ברור, כמו זרעים לכל דבר, בימינו. אף אחד לא לוקח סיכון של חו"ח אבולוציה, לא עלינו. טפו.

> גילה גרה מעל עמק בו מגדלים אבטיחים, והאיש עם הטרקטור והעגלה בא וצועק "אבטיח אבטיח אדומתוק עלַסכין"<

איך קוראים לצאצא של הפרד (-; ? וגיליתי שאלה ישנה על קטשופ - לי זה תמיד מזכיר חנות חתולים. וגם השלט של "סנסור" ברוסית נראה כאילו כתוב שם קטשופ (אפילו שזה בערבוב).

אתם פשוט צעירים מדי, ולכן אינכם זוכרים איך אבטיח אמיתי צריך להיות: אדום מאוד, מלא מלא גרעינים (שחורים, כן?), ויש לו טעם גן-עדן
סליחה???

בימי ילדותי הרחוקה והמאושרת היינו אוכלים אבטיחים עמוסי גרעינים. זה עוד היה ככה רק לפני 20 שנה...

איתי,
סליחה על העלבון (שאתם צעירים מדי...).
מצד שני אני שמחה שגם הדור שלכם עוד זוכר אבטיח אמיתי. כי נדמה לי שכל הפירות והירקות האמיתיים נעלמים מהמדפים, ומה שנשאר זה פירות וירקות יפים בטעם של פלסטיק משובח. פשוט ריחמתי עליכם...

כשהייתי זקן, אכלנו אבטיחים עם גרעינים שחורים גדולים.
אז היה לנו מצב רוח ל קצת טריוויה , והשאלה שתמיד שאלנו את הצעירים היתה:
מה זה ירוק בחוץ, אדום בפנים, יש לו גרעינים שחורים גדולים של אבטיח, והוא מתחיל באות חית ???

חצי אבטיח.