היא דומה לי אבל יפה פי כמה.
היא נותנת לי המון חום ואהבה ואני מטורפת עליה.
ופתאום יש לה בעיה קשה.
קשה לה חברתית בבית הספר.
כמו שהיא תיארה את זה, היא מציעה לילדות לשחק איתה והן לא רוצות.
היא כנראה ספגה כמה דחיות בזמן האחרון והפכה לעצובה ואיבדה הרבה ביטחון.
למזלי הענק, היא הוציאה את זה וסיפרה לי, זה היה הערב, היא בכתה וריחמה על עצמה וזה היה קשה לי נורא.
אבל לפחות ככה התאפשר לי לעודד אותה, לתת לה פרספקטיבה, להבטיח לה שיחד נתגבר על זה.
ובאמת אני מתכוונת לתת לזה עדיפות בעולמי חסר הזמן ולפנות זמן, ולחשוב איך לעזור, ולדבר עם הצוות בבית הספר.
זאת השנה הראשונה שלה בבית הספר. זה התחיל ממש אחרת. בהתחלת השנה היה ילד מקסים שהתאהב בה. היא הייתה אהבתו הראשונה.
הוא הביא לה לכיתה דברים (פרחים, משחקים), וזה לבד חיזק אותה מאוד. אבל איך שהוא, לא הצלחנו לקבוע כמעט בכלל מפגשי אחה"צ עם ילדים מבית הספר. ונשארנו רק בחברה של הצהרון ששם יש ילדים שאיתם היא הייתה ביומיום גם בימי הגן, עד לפני שנה. וזה שלא נפגשים אחר הצהריים בטח לא עוזר.אני כל כך מקווה לקבל פידבקים שאולי יאירו את עייני ואולי קצת יעודדו אותי.
אני בכלל לא בטוחה שאכן אפשר לעזור לה הרבה מבחוץ, היא תצטרך לעשות את רוב העבודה. ואולי יש בה משהו שמקשה עליה ביצירת קשרים או שמירה עליהם. אני יודעת שהיא נעלבת נורא בקלות. וכשהיא נעלבת, אין לה אלוהים. היא יכולה להגיד לחברה (מהצהרון) שחשודה בעיניה בהעלבה שהיא לא רוצה אותה יותר בבית שלה.
