רוצה להתחזק

דף בלוג

שלום לכולם. אני מסתובבת פה כבר שנה או יותר וקוראת המון, וכותבת מעט. אז הנה קצת על עצמי במסגרת האנונימיות המתבקשת: אמא לחבורה מכובדת. מקצוע טיפולי. נשואה מגיל 20 וקצת. דתיה מבית, לא חרדית.
רוצה להתחזק. פיזית ובעיקר נפשית!
רוצה להגיע למצב שיכולה לחזק אחרים גם, אבל כרגע המאזן לרעתי וצריכה המון כוחות להישרדות היומיום. המשך יבוא...

שני ילדים על הרצף, אחד מאובחן מילדות ואחד לא אבל מתמודד עם קשיים בחברה ולא רוצה בשום תיוג או אבחון. בני עשרה שניהם.
לדעתי גם בעלי איפה שהוא על הרצף (ואולי גם אני? סתםם) וההתמודדות היומיומית גדולה עלי לפעמים.
בא לי על סתם ילדים שמתמודדים עם חצ'קון או רוצים לקנות פלאפון חדש. ולא ככה שאני סוחבת שק ענק של דאגה לכל מקום.
ואני רזה, כמעט נעלמת. נאבקת להעלות קילו שניים, נראית בגוף בת 14 והמציאות היא היפוך הספרות... אולי זה בגלל המצב בבית.

שני ילדים על הרצף
הרצף האוטיסטי? לקח לי שנייה להבין, ואני דווקא מכירה את המונחים.

כן...

אז הנה דבר שאני רוצה להתחזק בו: תחושת נחיתות. מילדות נטיתי להאמין שאם יש לי בעיה, מישהו אחר בוודאי יודע טוב יותר ממני איך לפתור אותה. לא מספיק סומכת על עצמי. זה קורה כיום הרבה עם בעיות הקשורות לילדים. אני ישר פותחת גוגל ומתחילה לחפש או מתייעצת באיזה פורום, ורק ייעוץ חיצוני מסדר לי את הראש. באופן אולי לא מפתיע, הבעל שלי הוא ההפך הגמור, קיצוני לצד שני. הוא לעולם לא יתייעץ עם מישהו גם כשתהיה בעיה אקוטית ובעיניו זה בזוי בכלל להעלות בעיה בפני מישהו אחר. בעיניו לקרוא ספרי הדרכה פסיכולוגיים זו תת רמה, ולהתייעץ אפילו בעניין עסקי זה גרוע.
אולי בהתחלה זה מצא חן בעיני, הביטחון המופרז הזה, אבל עכשיו אני די סובלת ממנו.
העסק שלו יכול לצלוע עד מאוד, אבל זו הבעיה שלו ולמה שהוא יפנה למישהו לעזרה, מה הוא מסכן??
גם ללכת לרופאים זה מחוץ לתחום. פעם היה מקרה שהבת שלי פרקה את המרפק ובכתה נורא מכאב. בגלל שהיא היתה פיצית היא לא ידעה להסביר איפה כואב לה. הוא חשב שזו עקיצה וזה יעבור, ואני אחרי כמה שעות התעקשתי ללכת לרופא ואז גילינו שזו פריקה וזה סודר בשתי שניות. למזלי, כשזה קרה לה שוב הוא נסע איתי ישר לרופא. אבל הדיפולט אצלו, זה להסתדר לבד.
והדיפולט אצלי, זה לקבל עצה או הדרכה.
דווקא תחת ההתנהלות שלו, הביטחון שלי בעצמי התערער עוד יותר.
לפעמים אני רואה אחרים שהם מהסוג שנותן עצות ולעולם לא מתייעץ, ומקנאה בזה.
איתו לא אתייעץ כי הוא כזה נחרץ, ולפעמים נקודת ההשקפה שלו פשוט הזויה. בעיקר בעניני חינוך, כל אחד מאיתנו חושב שהשני פועל בדרכים שמזיקות לילדים.
אוף.

והדיפולט אצלי, זה לקבל עצה או הדרכה.
גם אצלי זה הדיפולט, אני חושבת שזה דבר טוב, להתיעץ , לקרוא , לחפש עזרה
אבל בלי לאבד את הקול שלך.
כשאני קוראת משהו חיצוני - אני בודקת איפה וכמה זה מתחבר לי עם מה שאני מרגישה.
וכמה זה מתאים לי , כרגע.

@} ברכות על הדף החדש!

תפילה_לאם

הרצף האוטיסטי? לקח לי שנייה להבין, ואני דווקא מכירה את המונחים.
דווקא היה לי ברור מיד.

בעיקר בעניני חינוך, כל אחד מאיתנו חושב שהשני פועל בדרכים שמזיקות לילדים.
אוי, זה אוף גדול.

חזקי ואמצי. מעניין לקרוא אותך. @}

דווקא היה לי ברור מיד.
אני ניסיתי להבין איך ילד יכול לא להשתייך לעקרון הרצף. את יודעת, באופן והכל

ואז קראתי את המשך המשפט.

תודה על התגובות. המון זמן רציתי לפתוח דף ולא יצא. אני חושבת שיחסית לפעם התחזקתי, כי פעם הדעה המנוגדת שלו לכל דבר היתה משביתה אותי וגורמת לי להצטמצם, והיום אני יכולה להמשיך בשלי למרות שהוא לא מסכים. כי או שאני מרצה אותו, ואז נמחקת. כי לא ממש מסכימה ואז לא עושה את זה, או ששומרת על האמונות /רצונות שלי ואז חשופה לביקורת שלו, אבל בדרך כלל כבר מתמודדת עם זה טוב יותר.

הוא רוצה שאבקר גם אותו, אבל בתכל'ס הודף בזלזול כל ביקורת שאני אומרת עד שהפסקתי לנסות. אז מדברת עם עצמי כמו איזה ילדה קטנה (כמו כשנוסעת לבד באוטו) כדי להוציא את זה החוצה.
לצערי למרות שעם רוב הביקורת שלו אני לא מסכימה, אני לא עונה לו בצורה מספיק תקיפה ופשוט ממשיכה הלאה ומחליטה אם ליישם או לא, תלוי כמה זה משנה לי.
יש דברים שהתייאשתי מהם לגמרי, כמו הגישה שלו למחזור פסולת (פשוט נגד. זורק הכל לפח בכוונה) אז סבבה. אבל שתי ההתנהלויות הסותרות האלו באותו בית זה מסר מבלבל לילדים, כמו אני: לאכול יותר בריא, והוא ההפך. אני: להפריד פסולת (זה קל מאוד אצלנו, הכל מטר מהבית) והוא: דווקא ממש לא.

זה מסר מבלבל לילדים
יש פה גם מסר אחר, נסתר יותר. אפשר לחיות יחד ולאהוב, גם אם לא מסכימים. בחברה המפולגת של ימינו, אני מעריכה מאוד מאוד מסר כזה. הנטייה להצטמצם ולהתרחק מכל מי שלא כמוני שלילית מאוד בעיני, ומזיקה לחברה במגוון דרכים רחב.

אז מדברת עם עצמי כמו איזה ילדה קטנה

לא רק ילדים קטנים מדברים עם עצמם (-:
אין דבר יותר משחרר מלדבר, עם אלוקים, או עם עצמך , זו תרפיה בדיבור .

לצערי למרות שעם רוב הביקורת שלו אני לא מסכימה, אני לא עונה לו בצורה מספיק תקיפה ופשוט ממשיכה הלאה ומחליטה אם ליישם או לא, תלוי כמה זה משנה לי.

לא יודעת מה לומר על זה, אולי שלא משנה מה עונים אלא יותר איך, איך את מרגישה מבפנים כשהוא משמיע ביקורת?
להמשיך הלא ולהחליט אם ליישם או לא זה טוב, מה שרלוונטי זה איך את מרגישה תוך כדי.

לא משנה מה עונים אלא יותר איך
בדיוק! אני בזמן האחרון לומדת למידה הפוכה - איך לא להתווכח מול ביקורת, אלא פשוט לא לתת לה לגעת בי. להמשיך הלאה. לשתוק ולהחליט לבד מה אני רוצה לעשות.

זה יכול להראות חיצונית אותו הדבר, אבל לדעתי זה שונה.

יש לי הצעה בשבילך - תפסיקי את לדבר לעצמך בזלזול. לדעתי זה ישפיע על היחס שלך לזלזול בך מצד אחרים.

יש לי הצעה בשבילך-תפסיקי לדבר אל עצמך בזלזול
אני לא. אבל אני חוטפת זלזול על ימין ועל שמאל, ומתקפלת כי אי אפשר לענות בכלל, או שעונה לו והמסר עף לאוויר כמו על מחבת טפלון.
כשאני שומעת ביקורת אני מתכווצת. כי אני שומעת מסר יותר רחב: את לא טובה. את לא מסודרת. את אמא גרועה. וזו לא המצאה שלי כי הדברים גם נאמרים מפורשות. זה לא מספיק להתעלם ולהגיד שזה לא נכון וזה פוגע, כי זה מצלק אותי ופוגע בשמחה שלי. זה לא מישהו מהעבודה נניח שהעיר לי על משהו. זה הפרטנר שלי לחיים שחושב עלי דברים מאוד לא טובים, ואני גם אמורה להיות איתו באינטימיות, וזה בלתי אפשרי לי נפשית.

אני לא
אז מדברת עם עצמי כמו איזה ילדה קטנה

בעיני, זה זלזול. בגלל זה כתבתי את זה.

ומתקפלת כי אי אפשר לענות בכלל
בטח שאפשר. בתור מי שהלמידה שלה זה לשתוק ולא לענות לביקורת, אני אומרת לך - תמיד אפשר לענות. מניסיון P-:
רק שאין לי שמץ של מושג איך לפתח את היכולת לענות מייד לכל זלזול. אני לא פיתחתי אותה. ואני אהיה האחרונה שאגיד לך להתעלם. כי זה יהיה שקר. להתעלם אפשר רק כזה באמת לא פוגע בך. לא מצמית, לא גורם לך להתקפל. אם את יכולה לענות ובוחרת לשתוק. כל עוד את לא יכולה לענות, זה לא באמת התעלמות. זו ספיגה.

בן הזוג שלך אומר לך שאת אמא גרועה? ואת עוד לא התגרשת? וואו, כנראה שלשמור על הנישואין חשוב לך מאוד.

אני יכולה להמליץ לך רק על הדרך שלי - לא לאפשר לזלזול לעבור בלי לפתוח על זה וויכוח. זה לא השיטה הכי טובה בעולם, ועכשיו אני לומדת להחליק דברים, אבל זה מה שהייתי מייעצת לך. בשבילי, אן אני מגיבה למשהו, זה מבטל, או לפחות מקטין משמעותית את מידת ההצמתה והנזק שיש בנאמר.

יש גם דרכים מוצלחות יותר להציב גבולות. אבל כל פתרון בעיני לא כולל מצב בו את מאפשרת פגיעה בך, בלי להגיב.

אבל אני באמת לא יודעת מה לייעץ, אז בחרתי את העצה הבטוחה - להתחיל מעצמך. זה תמיד התחלה טובה. אני מאמינה שמשם תבוא הבהירות שאת לא מאפשרת שיתנהגו כלפייך ככה-וככה, והדרך לא לאפשר שמתאימה אישית לך.

רעיון אחר: כשאומרים לך משהו פוגע, להגיד ״זה פגע בי״ או פשוט ״אאוץ׳״. רק להגיד, בלי לצפות לכלום ובלי לתקוף חזרה. פשוט לאפשר לו לראות את ההשפעה של הדברים שלו, כי סביר שאין לו מושג.

חוזרת לכאן. למה כבר אין אתר שיתוף ותמיכה בבאופן?? האם דף בלוג רגיל יכול לשמש לכך?

דף למחיקה

תפילה_לאם

האם דף בלוג רגיל יכול לשמש לכך?
פעמים רבות כן!

למה כבר אין אתר שיתוף ותמיכה בבאופן?
דווקא יש.
תלוי בנושא.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום חברים,
אני בעלה של "רוצה להתרחק" שנמצאת כאן מספר שנים בגלגולים שונים. אני ממש לא קנאי ולא עוקב אחרי אשתי. הסיבה שבכל זאת אני כאן, היא מפני שאני דואג לילדים ולמשפחה שלנו.
אם לא הייתי מבצע פעולות כגון זו שאני עושה עכשיו, המשפחה היתה כבר מזמן מתפרקת לקול מצהלות חברי הפורום. אשתי מאוד מושפעת מהדעה של החברים כאן שממהרים לחרוץ גורלות מבלי להכיר את כל התמונה.
אשתי נתברכה בכשרון כתיבה ובכשרונות מרובים נוספים, אך לצערי היא משתמשת בכשרונותיה כדי לנסות לפגוע בי במקום ללכת איתי יד ביד, כמו שאני מתחנן לפניה מזה 20 שנה .
נכתבו עלי כאן הרים של הכפשות שקריות. הנה מספר דוגמאות:

מעולם לא אמרתי שהיא אמא גרועה
אני יכול להעיר לה על דוגמא או חינוך שהיא נותנת לילדים, אך מעולם לא אמרתי שהיא אמא גרועה - זה פשוט שקר.

היא אוהבת לספר שאני על הרצף..
הפוסל במומו, יש בהתנהגות שלה סמפטומים ומאפיינים של אוטיזם כגון אי שמירה על קשר עין, אי מודעות עצמית, פגיעה באנשים מתוך חוסר מודעות, יש לכך הרבה דוגמאות שלא אציין כאן מפאת כבודה.
אגב, מכיוון שהיא טוענת שאני על הרצף, הלכתי לאבחון אצל פסיכיאטר שקבע שאני לא על הרצף וגם לא בגבולות הרחוקים, מה שלא מפריע לה כמובן, להמשיך לספר שאני על הרצף.

היא מספרת כבדרך אגב שהעסק שלי צולע, אבל שוכחת לספר שהיא היתה בו שותפה ונטשה ומאז אני ממשיך להאמין בו ולשקם אותו, היא גם שוכחת לספר שאת העסק שלה אני בניתי במו ידי ואני מתחזק.

היא כתבה שהיא "סוחבת שק ענק של דאגה לכל מקום", זה נכון, אבל ההטעיה זה שהיא ניסתה לקשור את זה לבעל ולילדים. היא אדם מאוד מאוד לחוץ בלי קשר אלי ולילדים,
לדוגמא: כאשר היא עבדה בעסק המשותף ונתתי לה אחריות על איזה דבר שולי היא היתה נלחצת בכל פעם כאילו סוף העולם מתקרב, וכאשר העברתי את האחריות למישהו אחר, הכל זרם על מי מנוחות..
היא כמובן לא תספר לעולם שבמהלך השנים סייעתי לה ועזרתי לה להקל במשהו על הטירוף הבלתי נסבל הזה, (שהתחיל לחלחל גם לילדים) וכיום מצב הסטרס שלה הרבה פחות גרוע, אם כי, פרופורציות ומידתיות, זה לא הצד החזק שלה.

היא מאשימה שהיא חוטפת ממני זלזול על ימין ועל שמאל, זה פשוט שקר. על אף ההתנהגות המבישה וכפיות הטובה שלה, אני ממשיך לכבד ולהעריך אותה, מתוך אחריות לשלמות המשפחה.
אני יודע שהיא מאוד מאוד פגיעה (לפעמים נראה לי שהיא ממש מחפשת ממה להפגע) והיא מאוד רוצה שיכבדו אותה לכן אני נזהר בכבוד המופרז שהיא מייחסת לעצמה, אני הולך על ביצים כשאני מדבר איתה.
אין לה מושג מה זה לנהל דיון על כל נושא שבעולם, מין רדידות מחשבתית, לא להתעמק בכלום, בשילוב עם חשיבות עצמית מנופחת - זה קטלני. אם מביעים דעה שמנוגדת לדעתה, מיד היא נפגעת ושוברת את הכלים.

אלו היו רק דוגמאות, אפשר להמשיך ולנתץ את עולם השקר שלה, אבל היא כמו נמלה חרוצה, תבנה לעצמה עולמות חדשים ותמשיך להתרחק בטענה שזה "ונטילציה" שהיא זקוקה לה, שכל הנשים כאלה ועוד תירוצים בשקל..
אך האמת היא, שבגלל רגשי הנחיתות שלה, היא מכורה להכפשות ולשקרים עלי באופן אובססיבי, מה שנותן לה להרגיש שווה.
היא כל הזמן בתחרות חד צדדית איתי, אני ממש לא בתחרות, אני מסייע לה ולא מנסה להוכיח כלום. היא מכפישה ומבזה אותי (תמיד מאחורי גבי), לא רק כאן - גם מול אנשים שמכירים אותי, זה כמו סם בשבילה.
זה הפרצוף האמיתי של האישה שאיתי. אני לא שואל שאלות מיותרות. פשוט, מתוקף תפקידי כראש משפחה, מכבה שריפות וממשיך.
אני מתפלל שיום אחד היא תפקח את העיניים ותענה לבקשה שלי להפסיק את השקרים, הסגפנות והמרירות, ונוכל (אנחנו והילדים) להתחיל סופסוף לפרוח ולחיות באמת ביחד. ובמקום לנשוך את היד שאני מושיט לה פעם אחר פעם, שתנסה לשם שינוי משהו אחר.
על אף כל הנאמר לעיל, אני יודע לחפש ולמצוא את הטוב שבה (ויש הרבה) ומאדיר אותו ומחמיא לה המון (לא מצפה שהיא תודה בזה) אני מרעיף עליה חום ואהבה (ולא מצפה שהיא תחזיר)

חברים, לא באתי לכאן כדי שתטיפו לי או תרחמו עלי, או כדי לקבל עצה, אלא להזכיר לכם קצת ענווה. לפני שמקהלת ה"תתגרשי" פוצחת בזמר, תדעו שיש עוד צד למטבע.

חג שמח.

רוצה להתחזק

אם את קוראת את זה, אני מצטערת שאת נאלצת לקרוא את ערימת ההכפשות ההשמצות, הזלזול, העלבונות ושאר לשון הרע שיש בהודעה של אליהו הנביא .

אישה _במסע ממש מעניין אותי איך "תפסת צד" בכזה בטחון?
לדעתי אף פעם אי אפשר לדעת מה קורה באמת בין בני זוג, בטח ובטח שלא מכמה הודעות שנכתבו באנטרנט.

זאת אני שאלתי.
אין לי מושג למה זה כתב פתאום פלוני.

מסכימה איתך שזה לא נעים (לשני הצדדים).

פלישה כזו למרחב של אדם אחר היא תמיד סימן רע מאוד להתנהגות אלימה.
אדם שזו דרכו לפי דעתו לשמור על נישואיו וזה נראה לו הגיוני לעשות את זה, אומר משהו מאוד לא טוב על עצמו.

רוצה להתחזק, לא קראתי את כל הדף, אבל כולי איתך.

לדעתי אף פעם אי אפשר לדעת מה קורה באמת בין בני זוג
אני לא יודעת מה קורה באמת בין בני זוג (אני בכלל לא בטוחה שמי שכותב כאן זה בן הזוג, לי זה נשמע כמו סתם אלמוני שבא לו להשמיץ). איפה אמרתי משהו על מה שקורה בין בני זוג?
אבל אני יודעת מה יש בהודעה הזו באינטרנט - כי הרגע קראתי אותה. ומה שיש בה זה אוסף הכפשות, עלבונות, וזלזול. זה פשוט התיאור העובדתי למשפטים כמו אין לה מושג מה זה לנהל דיון על כל נושא שבעולם, מין רדידות מחשבתית, לא להתעמק בכלום, בשילוב עם חשיבות עצמית מנופחת . ואני באמת מצטערת שרוצה להתחזק, או כל אישה אחרת, נאלצת לקרוא הודעות כאלו. לדעתי הודעות כאלו צריך למחוק, כי לשפה כזו אין מקום בבאופן.

תודה על ההסברים.
מסכימה איתכן לב שומע ו אישה במסע
התגובה לגמרה מעליבה ולא יפה.

זה קפץ לי למקום אישי, זוג קרוב אלי עובר גירושים קשים מאוד עכשיו.
שניהם אנשים מדהימים וכמות ההכפשות והתביעות ההדדיות שהולכות שם זה כאין וכאפס לעומת ההודעה הזאת (כולל האשמות בניסיון לרצח ועוד) וזה פשוט מפחיד. אתה כבר לא יודע למי להאמין ומה נכון.
מה גם שעד הפיצוץ הכל היה נראה שם ממש סבבה.

<אפשר לדעתי להעביר את ההודעות האחרונות למקום אחר, הדיון הזה לא נראה לי מתאים כרגע פה>

לדעתי הדיון הזה מאוד מתאים פה כרגע. במיוחד ההתייחסות להודעה המכפישה וההתלבטויות אם ראוי למחוק אותה או לא.

_לישה כזו למרחב של אדם אחר היא תמיד סימן רע מאוד להתנהגות אלימה.
אדם שזו דרכו לפי דעתו לשמור על נישואיו וזה נראה לו הגיוני לעשות את זה, אומר משהו מאוד לא טוב על עצמו._

הבעל של רוצה להתחזק הוא אדם מאוד אלים ולא ממש נורמלי.

שליחה על ידי למ* » 28 מרץ 2018, 10:55

אליהו הנביא ללכלך על אשתך ולכתוב כמה אתה נהדר והיא גרועה זה נורא.

אתה לא בבית משפט - אלו החיים שלך. עצוב לקרוא.

אולי תנסה לא להיות צודק - להיות חכם (בראש ובראשונה לא לפלוש למרחב האישי שלה פה, ואח"כ לראות איך אתה משנה את הגישה ממנה לא תצמח שום תועלת לאף אחד)

בכל אופן זה לא המקום . יש מטפלים זוגיים מצויינים מקווה שתגיעו לאחד כזה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

למ חמודה,

הראיה שלך ושל הכת העוטפת אותה סלקטיבית, תתמקדי ברפש השקרי שהיא שפכה עלי קודם.
המרחב הזה הוא לא אישי. הרשת זמינה לכל דיכפין.
מי שרוצה תיקון, לא מבזה את בן זוגו מאחורי גבו בסיפורי כיסוי של תמיכה וונטילציה.

מי שרוצה תיקון, לא מבזה את בן זוגו מאחורי גבו בסיפורי כיסוי של תמיכה וונטילציה.

זה דף שאשתך פתחה ובטוח שלא שאלת אותה אם היא מסכימה שתקרא בו או תכתוב בו.
הדברים שכתבת על אשתך מכפישים, מחרידים, דוחים ואלימים. זה שאתה לא מודע לזה נובע מזה שאתה מאוד אלים בטבעך ואולי לא יודע את זה.
אתה גם מונע ממנה כל הזמן להיפרד ממך, שזאת אלימות בפני עצמה. כבלת אותה לנישואין איתך באמצעות אלימות ואיומים.
אם היית נורמלי ולא אלים, לא היית מקשה עליה להתגרש. כל אחד היה הולך לדרכו ושניכם הייתם מטפלים בילדים בתורכם ובאופן חיובי.

ורוצה להתחזק, אם את קוראת פה, אני מרגישה צורך לבטא את הזעזוע שלי שאת עדיין יחד איתו. כואב הלב על הילדים.

לא כתוב בשום מקום בדף שאני רוצה להיפרד מהבעל. זה בהחלט לא על הפרק. רק רציתי מקום לדבר בו את שעל ליבי מבלי להישפט. אני רק רוצה מקום מוגן ומכיל. היה לי כזה מקום בטיפול אישי שהלכתי אליו, אך לא יכולתי להמשיך בכך בגלל התגובה שלו שגם גרמה לכך להיפסק.
אני עדיין מאמינה שטיפןל זו דרך מצוינת להתחזק גם אם הוא טוען שכל מטרתי בטיפול היא ללכלך, להכפיש, לרכל ולשקר כדי להשיג רחמים.

גם לכתוב בצורה אנונימית כאן זה פשע ובגידה.

חג שמח

חזקי ואמצי מאוד מאוד.

מי שלא מאפשר לך ללכת לטיפול כי בעיניו זה ללכלך, אומר משהו מאוד עמוק על עצמו, על התפיסות שלו לגבי זוגיות, על הצורך שלו בבלעדיות על כל מה שקורה במערכת היחסים, על חוסר חדירות ואי יכולת לאפשר לך להיות במרחב פתוח.
הוא אומר המון על עצמו . ולא אומר כלום עליך

לבי איתך.

היה לי כזה מקום בטיפול אישי שהלכתי אליו, אך לא יכולתי להמשיך בכך בגלל התגובה שלו שגם גרמה לכך להיפסק.

זו החלטה שלך להפסיק. את לא חייבת להמשיך לספוג את האלימות שלו וגם לא לחיות איתו.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

חמודה, לבנות עולם של שקרים מאחורי גבו של בעלך, זו לא דרך לפתרון.
עשית את זה לפני הטיפול, במשך הטיפול ואחרי הטיפול הפסיכולוגי שקיבלת.
ואת ממשיכה גם עכשיו בדרך הרעה, עם עדת מעודדות ג'יהדיסטיות.

עשית את זה לפני הטיפול, במשך הטיפול ואחרי הטיפול הפסיכולוגי שקיבלת.

האם הקשית על אשתך ללכת לטיפול? בוא נראה אם תשיב על כך בכנות. האם יש לך בעיה שתלך לטיפול? האם אתה מודע לכך שזכות בסיסית של כל איש או אישה היא ללכת לטיפול כרצונו/ה ושזה מרחב אישי שלא עניינו של אף אחד, אף לא בן זוג?

בדרך הרעה????
אתה אלוקים???
נביא??
אומר דברו???

מנין לקחת את הרעיון ההזוי שלשתף אנשים מבחוץ במצוקה זוגית ולהתייעץ זו "דרך רעה"?
מאיזה עולם תוכן או מסורת זה לקוח??
ביהדות לפחות היה מקובל תמיד להתייעץ.
פעם לא היו מטפלים אז היו מתייעצים עם רב בענייני שלום בית. כאשר כל אחד מבני הזוג אומר את אשר על ליבו.