תגובות לגליון 57
-
- הודעות: 43
- הצטרפות: 23 דצמבר 2004, 01:27
תגובות לגליון 57
האמת היא שלא סיימתי לקרוא עדיין -
אבל מאוד רוצה להגיב לכתבה של מיכל ארנולד - ריפוי אנושי
כבת לשני הורים רופאים מעולם לא חשתי דחייה כנגד הממסד הרפואי. אבא שלי צורך תרופות טבעיות וממליץ גם למטופליו ואמא שלי נחשבת כרופאה הטובה ביותר במרפאה בזכות החום והחמלה שלה.
אבל מה לעשות... נועם נולד לפני 5 חודשים.. ובעקבות בעיות במוטוריקה החלטתי ללכת לרופאת ילדים. החלטתי ללכת לרופאה עצמאית כי ידוע שיש פחות אנשים, רופאים יותר רגועים , יחס יותר נעים.
הגענו בזמן, אשה עם ילד בן 17 !!!!!!!!! נדחפה לפני אז שאלתי אותה לאיזו שעה היא הוזמנה ,אז היא אמרה שזה לא חשוב כי היא אחות. מישהו מבין את הקשר?! הגנים הג'ינג'ים של בעלי התחילו להשפיע על מצב רוחו.
לאחר שנכנסנו לרופאה היא שאלה לאיזו מרפאה נועם שייך, הסתבר שהוא לא שייך לשום מרפאה. היא אמרה שהיא לא יכולה לקבל אותנו (בגלל בירוקרטיה ?!). לאחר ששאלתי את השאלות הנכונות והבהרתי לה את זכויותי כאחת שמשלמת מיסים וכסף לביטוח משלים . היא החליטה לקבל אותו. ואז היא שאלה במה הוא חולה? שאלה שקצת הביכה אותנו. הוא צריך להיות חולה כדי שנבוא אלייך?
אחרי שהסברתי לה שנועם לא נתמך עם הידיים בשוכבו על הבטן, היא לקחה אותו הניחה באגריסיביות על הבטן, לקחה את הידיים העדינות שלו בכוח והניחה מתחת לכתפיים. הסתכלתי על גיא וראיתי שאם הוא היה יכול ,היה מלקה אותה כל כך חזק עד שלא הייתה מצליחה לראות את אור היום.
תוך כדי היא מילמלה שהילד בטח כל היום בסל קל מול הטלוויזיה - (מסקנה מעניינת לנוכח העובדה שנועם בן 5 חודשים אולי ראה חדשות של שעה 20:00 לא יותר מ 10 פעמים בימי חייו, שהוא נמצא רוב היום על הידיים / מנשא ומקבל באופן קבוע את שעות משחק על המזרון)
רק אחרי שהיא שאלה מה אמא שלי עושה ואמרתי לה שהיא רופאה , היחס השתנה (לא שהיא חידשה לנו בקשר לתרגילים חדשים) אבל היא נתנה לי אינפורמציה, מה האופציות של פיזיוטרפיסטים שיש באזור ואצל מי אפשר להירשם.
את הביקור סיימנו עצבנים ובוערים מכעס בעיקר גיא. ואני יכולה לסכם את הביקור ב2 משפטים :
מעולם לא הרגשתי כזה זלזול, מעולם לא ראיתי כזה יחס למטופל ובטח לא לתינוק בן יומו
עכשיו אני כל כך מבינה את היחסים של מיכל עם רפואה קונבינציונלית...ומצד שני אני אומרת שזה תלוי גם בנו. לרפואה ממסדית יש מה להציע...בעיקר שהיא כן נפתחת לרפואה גם קצת אחרת.. אבל זה תלוי גם בנו...לא להצביע ברגליים אלא פשוט להתלונן כל המוסדות בתקופה זו מנסים להיות "שקופים". בעיקר שאזרחים כן משלמים כסף ולכן רוצים גם לראות תוצאות, פשוט צריך להתלונן..בהנהלה..להפעיל את התקשורת שתשמח לטפס על גופים ממסדים וקצת לנער את כל המערכת. בעיקר רופאים שנמצאים במערכת כבר 20 שנה ולא מבינים שמה שהם הרשו לעצמם לפני 10 שנים .כיום זה כבר לא מקובל.
איילת, אמא שעדיין עצבנית מאוד מאוד וכועסת על עצמה שנתנה לרופאה זו לגעת ככה באוצר שלה.
אבל מאוד רוצה להגיב לכתבה של מיכל ארנולד - ריפוי אנושי
כבת לשני הורים רופאים מעולם לא חשתי דחייה כנגד הממסד הרפואי. אבא שלי צורך תרופות טבעיות וממליץ גם למטופליו ואמא שלי נחשבת כרופאה הטובה ביותר במרפאה בזכות החום והחמלה שלה.
אבל מה לעשות... נועם נולד לפני 5 חודשים.. ובעקבות בעיות במוטוריקה החלטתי ללכת לרופאת ילדים. החלטתי ללכת לרופאה עצמאית כי ידוע שיש פחות אנשים, רופאים יותר רגועים , יחס יותר נעים.
הגענו בזמן, אשה עם ילד בן 17 !!!!!!!!! נדחפה לפני אז שאלתי אותה לאיזו שעה היא הוזמנה ,אז היא אמרה שזה לא חשוב כי היא אחות. מישהו מבין את הקשר?! הגנים הג'ינג'ים של בעלי התחילו להשפיע על מצב רוחו.
לאחר שנכנסנו לרופאה היא שאלה לאיזו מרפאה נועם שייך, הסתבר שהוא לא שייך לשום מרפאה. היא אמרה שהיא לא יכולה לקבל אותנו (בגלל בירוקרטיה ?!). לאחר ששאלתי את השאלות הנכונות והבהרתי לה את זכויותי כאחת שמשלמת מיסים וכסף לביטוח משלים . היא החליטה לקבל אותו. ואז היא שאלה במה הוא חולה? שאלה שקצת הביכה אותנו. הוא צריך להיות חולה כדי שנבוא אלייך?
אחרי שהסברתי לה שנועם לא נתמך עם הידיים בשוכבו על הבטן, היא לקחה אותו הניחה באגריסיביות על הבטן, לקחה את הידיים העדינות שלו בכוח והניחה מתחת לכתפיים. הסתכלתי על גיא וראיתי שאם הוא היה יכול ,היה מלקה אותה כל כך חזק עד שלא הייתה מצליחה לראות את אור היום.
תוך כדי היא מילמלה שהילד בטח כל היום בסל קל מול הטלוויזיה - (מסקנה מעניינת לנוכח העובדה שנועם בן 5 חודשים אולי ראה חדשות של שעה 20:00 לא יותר מ 10 פעמים בימי חייו, שהוא נמצא רוב היום על הידיים / מנשא ומקבל באופן קבוע את שעות משחק על המזרון)
רק אחרי שהיא שאלה מה אמא שלי עושה ואמרתי לה שהיא רופאה , היחס השתנה (לא שהיא חידשה לנו בקשר לתרגילים חדשים) אבל היא נתנה לי אינפורמציה, מה האופציות של פיזיוטרפיסטים שיש באזור ואצל מי אפשר להירשם.
את הביקור סיימנו עצבנים ובוערים מכעס בעיקר גיא. ואני יכולה לסכם את הביקור ב2 משפטים :
מעולם לא הרגשתי כזה זלזול, מעולם לא ראיתי כזה יחס למטופל ובטח לא לתינוק בן יומו
עכשיו אני כל כך מבינה את היחסים של מיכל עם רפואה קונבינציונלית...ומצד שני אני אומרת שזה תלוי גם בנו. לרפואה ממסדית יש מה להציע...בעיקר שהיא כן נפתחת לרפואה גם קצת אחרת.. אבל זה תלוי גם בנו...לא להצביע ברגליים אלא פשוט להתלונן כל המוסדות בתקופה זו מנסים להיות "שקופים". בעיקר שאזרחים כן משלמים כסף ולכן רוצים גם לראות תוצאות, פשוט צריך להתלונן..בהנהלה..להפעיל את התקשורת שתשמח לטפס על גופים ממסדים וקצת לנער את כל המערכת. בעיקר רופאים שנמצאים במערכת כבר 20 שנה ולא מבינים שמה שהם הרשו לעצמם לפני 10 שנים .כיום זה כבר לא מקובל.
איילת, אמא שעדיין עצבנית מאוד מאוד וכועסת על עצמה שנתנה לרופאה זו לגעת ככה באוצר שלה.