תינוקת עייפה ואמא גם

[אהוי*]

לא יודעת איך, קראתי המון בדפים על שינה של תינוקות ועל "הרדמה" שלהם - כמה אני שונאת את המילה הזאת - הרדמה אבל לפעמים פשוט אין ברירה. כשהם משפשפים את העיניים הקטנות שלהם ומתחפרים בתוכך כאילו הם מנסים להתחבא מהאור ואי אפשר - אני מרגישה שחיייבים לעזור להם אבל איך ?

יש לי תינוקת מקסימה בת 7 חודשים שהכפילה את משקל לידתה כבר לפני זמן רב.... והגב כואב.
צריך להלך איתה על הידיים במשך שעות כשהיא גמורה מעייפות, ובכל פעם כשמנסים להעביר אותה למיטה (שלי/שלה) היא מתחילה לבכות. או שאחרי רבע שעה מתעוררת - עדיין עייפה ורוטנת וזה הופך למין מעגל בלתי נסבל של הרדמות חוזרות ונשנות על הידיים. (לא נרדמת בשום פנים ואופן על הציצי כמו אחיה) היא לא מוכנה שישבו איתה בכלל - רק בעמידה ובתנועה - אין לי כבר כוחות והגוף שלי כמעט קורס, מה גם שיש לה עוד אח בן 3 שצריך גם הוא את תשומת הלב שלו.
מבחינת עזרה זה מאוד קשה כי גם אמי וגם חמותי הן חסידות שיטת ה-5 דקות ולכן לא מוכנות לעזור בנשיאתה על הידיים. עזרה בתשלום לא בא בחשבון כי המצב לא מאפשר.

בוודאי תגידו - מנשא - נוסה, ואני משתמשת בו ככל הניתן אבל גם איתו קצת קשה לי להיות כל היום , וגם בן זוגי כבר מיואש כאשר הוא מגיע בערב מהעבודה ומקבל לידיו תינוקת טרוטת עיניים למשך מס' שעות רצוף של נשיאה. גם הוא חייב לנוח קצת....

ניסיתי להכנס למיטה ביחד איתה - חיבקתי אותה חזק עד שנרדמה ולחשתי שאמא אוהבת אותה והכל בסדר והיא נרדמה בבכי. אמנם בכתה לזמן קצר אבל לי זה הרגיש כמו נצח. אח"כ ישנה שעתיים (מסכנה בטח כבר היתה סחוטה מעייפות) - הרגשתי זוועה. הסתכלתי על הפנים שלה כשבכתה והן נראו לי כ"כ עצובות וחסרות אונים, ואח"כ כשישנה כ"כ שלוות.

אני חייבת לדעת - אין שום דרך ביניים לא אגרסיבית שמלמדת ילדים להרדם בכוחות עצמם ? אין ? אולי מישהו יאיר את עיניי - איך לעשות את המעבר הזה מעירות לשינה בצורה חלומית, ומדהימה כך שהיא תאהב את השינה ?

[מנסה_לעזור*]

ספורט ושינה - זה מה שעבד אצלנו. שמנו בעגלה ויצאנו להליכה ברחובות השכונה. כך הרווחנו תינוקת ישנה וכושר גופני יחד. אם יש לכם אפשרות לשים מושב קבוע/נגרר לאחיה אז תוכלו להפוך את הטיול לבילוי משפחתי. אפילו מבחינת מזג האויר זה זמן אידאלי.
מרגיעון: בסוף זה עובר.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

צריך להלך איתה על הידיים במשך שעות
אולי לנסות קרניו סקראל?

[ענת_קדם*]

נשמע קשה
אם זה מנחם באיזה אופן את לא לבד..תינוק בן עוד מעט שנה וחצי.
הם כל כך רגישים, סופגים גירויים עצומים כל היום ויש קושי עצום להתנתק מהחוויות האלה ולשקוע לשינה.מה שתארת מאוד מזכיר לי זמנים שליאון עובר את סף העייפות- כלומר עייפות יתר ואז יש לו ממש חוסר שקט גם אם נרדם מתעורר תחופות וזקוק להרבה זמן עלינו (כן גם בידיים) עם טלטולים חזקים יחסית כדי להכנס לשינה אני מרגישה שהמילה לשקוע היא המתאימה פה- ממש ללשקוע כמו מן כובד כזה בגוף. אני תמיד שמה יד על הגב אחרי ששמה במיטה כדי לתת לו כובד הוא נראה לי מעט מרחף. גם שמיכה עבה (בחורף) עושה את העבודה ומודה גם בקבוק מים חמים היינו מניחים עליו חלקית בחורף נתן לו כובד.
אם היו אומרים לי שפעם הילד שלי ירדם בנסיעות הייתי צוחקת אבל ממש חודש וחצי כבר טפו טפו הוא נרדם וממש בקלות. אז אני מאמינה שהכל נתון לשינוי רק סבלנות.

בינתיים טיפ שלי אני מכופפת ברכיים מעט מכניסה בטן ועושה כושר. מזמן הידיים והמותניים שלי לא נראו ככה;-)

[ההולכת_בדרכים*]

אולי לתלות ערסל בבית ולנדנד אותה איתך או בלעדייך עד שתירדם? אצלנו גם נדנדה שיושבים בה עושה את העבודה.
כמו כן גילינו שכדאי להניח במיטה על מצע רך ומרופד כמו שמיכת פוך עבה, ואז המעבר מהגוף שלך למזרן יותר נעים ולא מעורר.
בלי קשר, גם אני ממליצה לנסות איזה טיפול אלטרנטיבי כמו קרניו או קינסיולוגיה, דיקור, הומאופתיה, אייפק...
כל דבר שגם יעזור לאבחן חוסרי איזון בגוף שיכולים להחמיר את הבעיה.
אצלנו צוציק התחיל לישון שנת צהריים רק בגיל 4 חודשים, אחרי טיפול קינסיולוגי.
הלכנו בכלל בשביל משהו אחר, אבל על הדרך אובחנה וטופלה פעילות יתר של בלוטת התריס, והשינוי היה עצום!

[נועה_בר*]

נשמע קשה.
היא לא מוכנה שישבו איתה בכלל - רק בעמידה ובתנועה -
צריך להלך איתה על הידיים במשך שעות כשהיא גמורה מעייפות
אחרי רבע שעה מתעוררת - עדיין עייפה ורוטנת וזה הופך למין מעגל בלתי נסבל של הרדמות חוזרות ונשנות על הידיים.
נראה שהרדמה בדרך הזו, אל אף שניראת כאילו היא הברירה היחידה, לא ממש טובה לה אם היא לא ממשיכה לישון ( בהנחה כמובן שהיא מאוד עיפה ושעות מנסה להירדם.. ) יש כאן משהו שמתפספס בינכן ושתיכן יוצאות מתוסכלות ועיפות במקום להיטען מהיחד, והמנוחה המשותפת.
כמה מחשבות/שאלות שעלו לי :
איפה נמצא בן ה 3 בזמן זה, האם הוא "דורש" ממך קשב בזמן ההרדמה?
האם את רגועה ומרגישה שאת מסוגלת להיכנס בעצמך לשקט, כי זה מה שהיא אולי זקוקה לו?
האם ניסית להרדים אחרי אמבטיה?
מה מרגיע אותה, מתי היא יכולה 'לשבת' (או לשכב) בשקט, בלי הצורך בתנועה המסיבית ?

אני מתכוונת להוביל אותך לרעיון ששם דגש על ההבדל בין להרגיע אותה שתהיה שקטה, אולי מתבוננת - בתמונות, במובייל מנגן, על העצים או מקשיבה למנגינה נעימה או שיר של אימא, לבין להרדים אותה - כשהנידנוד או התנועה אמורים להכניס אותה לשינה.
לדעתי ההבדל גדול בין שתי הדרכים, ושתיהן אמורות להוביל להרדמות אבל הדגש הוא על הדרך, איך מגיעים למטרה, איך נכון להיכנס לשינה ולמה אנו זקוקים כדי להרגע.

לי התיאור שלך נותן הרגשה שאת לא מצליחה להיות רגועה. שנכנסת למסלול כזה או הרגל כזה שמתיש ולא נותן פתרון טוב. אולי מראש הלחץ של ילד נוסף קטן בבית - שניים שזקוקים לך, ללא עזרה הוא הגורם המלחיץ ?(לחץ שאותו אני יכולה מאוד להבין, למרות שלא התנסיתי בו) ואולי הרוטינה הזו של ההרדמות פשוט מתישה אותך, ומתוך העיפות קשה לך להניח לתהליך ההרדמות לקחת את הזמן שלו, ואת כל הזמן במתח - מתי תרדם, והאם זה יחזיק.. וכמה זה קשה לך.. ( ואין ספק שזה קשה! ) כל זה יוצר המון ציפיה ומתח בזמן שכל התהליך אמור להיות בכיוון של הרפיה ושקט.


אין שום דרך ביניים לא אגרסיבית שמלמדת ילדים להרדם בכוחות עצמם ? אין ? אולי מישהו יאיר את עיניי - איך לעשות את המעבר הזה מעירות לשינה בצורה חלומית, ומדהימה כך שהיא תאהב את השינה
זה מאוד תלוי בילד - ובהורה כמובן. יש ילדים שנרדמים לבד, אבל רובם זקוקים לתמיכה, למגע בזמן זה.
האם היא נרדמת בנסיעה? האם היא יכולה לשכב רגועה ( במנשא, עגלה, על השטיח ) ? אני מאמינה ששווה לחפש את המקום הרגוע שלה. מה מרגיע אותה, ומשם להתקדם לאט לאט לכניסה לשינה (בתהליך של ניסוי ותהייה). המעבר עצמו, הרגעים האלו של ההרדמות אינם פשוטים כלל, ולכן צריך לראות מה קורה כשהיא מתחילה לבכות. אם היא היתה רגועה רגע קודם, אולי מגע כמו יד על הלחי או הראש יכול לתת לה בטחון וחיבור אלייך ( שאותו מפחיד לעזוב יחד עם ההרדמות ).
חשוב מאוד שאת תהיי רגועה, זה נראה לי חלק קריטי מהתהליך שתעברו בדרך לשינה רגועה.
מכירה את הרסקיו רמדי? ומה עם קצת עזרה? ( לא עם ההרדמה חו"ח אלא שתנוחי קצת במשך היום ותצברי כוחות)

קוראים לי. מקווה שמשהו מזה מדבר אלייך.
אל תצפי למתכוני קסם, זה תהליך שבסופו תמצאו את הדרך שלכם, אין לי ספק.
בהצלחה

[אהוי*]

תודה לעונות והתומכות. אני מודה שבגלל שנכתב כבר רבות על הנושא חשבתי שלא יהיו כל כך תגובות אבל אני שמחה לראות כאן שיש עם מי לדבר.

נראה לי שלא הסברתי עצמי נכון או שפשוט שכחתי לציין שמדובר בתינוקת מ-ד-ה-י-מ-ה ומאושרת אשר בזמנים בהם היא ערה ולא עייפה, היא שופעת חיוכים לכל העולם. היא לא בכיינית כלל וכלל, ואפשר בקלות "להסיח את דעתה" כאשר היא מתחילה להתעייף עם עוד שיר, ריקוד או משחק

האם היא נרדמת בנסיעה? האם היא יכולה לשכב רגועה ( במנשא, עגלה, על השטיח )
היא נרדמת בנסיעה רק בזמנים בהם היא עייפה ולא כאוטומט כל פעם כשנכנסים לאוטו כמו כמה תינוקות שאני מכירה. אם היא ממש ממש עייפה וכבר עברה את הסף יכול להיות לה קשה מאוד גם בנסיעה אבל בד"כ אין לה כל בעיה עם המכונית.

אין לי בעיה כלל וכלל עם מגע ותמיכה בזמן ההירדמות - להיפך אני חושבת שזה חיוני ביותר - השאלה שלי היתה לגבי רמת הצורך של הנענוע . קראתי פעם איפהשהוא שתינוקות זקוקים לתנועתיות וזאת הסיבה שהם אוהבים להרדם על הידיים. יש למישהו כאן אולי הסבר או קישור לזה?

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

התינוק לא מרשה לי לשבת

[תזמורת_הים*]

הייתי רוצה להבין כמה נקודות, לפני שאני נותנת עצות

1. כשהולכים אתה על על הידיים, כמה זמן עובר עד שהיא נרדמת?
2. מרגע שנרדמה כמה זמן עובר עד שאת מנסה להניח אותה במיטה?
3. כשהיא במנשא, לוקח לה אותו זמן להרדם? פחות? יותר?
4. איזה מנשא יש לך, ובאיזה תנוחה את נושאת אותה? האם הראש שלה בתוך המנשא או בחוץ?
5. האם הבית נמצא באוירת לילה כשאת מרדימה אותה (אורות כבויים או חלשים, ללא טלויזיה ומוסיקה) או שהפעילות ממשיכה כרגיל?
6. מה קורה כשהולכים אתה בחוץ?

[רוקדת_לאור_ירח*]

נתנו לך כאן המון המון עצות וחלקן לא רעות.
מניסיוני, והיתה לי ילדה כזו וגם היום בגיל כמעט שנה וחצי לא תמיד קל לה להירדם, העניינים פשוט הסתדרו להם פחות ו יותר לקראת גיל שנה, אצלנו יותר 11חודשים.
מתינוקת שמתעוררת מכל פיפס, שמתעוררת אם מעבירים אותה מהידיים למיטה, מאחת שישנה 20 דקות פה ושם במשך היום אבל אף פעם לא רצוף, כולל זה שהיינו ממילא בטיפול אייפק אז ניסינו להיעזר גם בעניין השינה, פשוט עם הזמן דברים הסתדרו בחלקם ועם מה שלא למדתי להסתדר איכשהו.
אז אם משהו מהעצות שנתנו לך עוזר אז נהדר, ואם לא פשוט רציתי לעודד אותך שזה אכן מאד קשה, אבל זה עובר. לא האמנתי לאף אחד שזה יעבור אבל זה פשוט הסתדר ויש עוד דברים שכנראה יסתדרו עם הזמן.

[אהוי*]

תודה ושוב תודה לעונות וגם לתומכות. אני סמוכה ובטוחה שזה יעבור וככל שהיא תגדל יהיה לה קל יותר, אבל אני עדיין מנסה למצוא את הדרך הנעימה ביותר בשבילינו - בעיקר בשבילה כדי שתתרגל לישון בכיף .
וכמה תשובות_
כשהולכים אתה על על הידיים, כמה זמן עובר עד שהיא נרדמת?
זה ממש תלוי - הכי מעט 20 או 25 דקות ויכול להגיע גם בלי בעיה לשעה וחצי . היא יכולה כבר להרדם ולהיות כבר עם העיניים חצי עצומות, ואחרי חצי דקה לקלוט משהו מעניין בזוית העין ו"לצאת" לגמרי מהשינה. אם אני בבית עם שניהם והגדול צועק פתאום (אפילו שהוא רואה את אחותו מנסה להרדם ) זה יכול להיות אפילו שעה, שעה וחצי שבהם היא כאילו "ישנה" עליי בעצם עם עיניים פקוחות ואז או שתירדם או שפשוט תתעורר לגמרי וכאילו עוברת את סף העייפות ויכולה להתחיל שוב לצחוק ולשחק כאילו כלום.

מרגע שנרדמה כמה זמן עובר עד שאת מנסה להניח אותה במיטה?
שאלה מעולה - ניסיתי אחרי המון זמן ואחרי מעט זמן ומשהו בינהם. אפילו אחרי שנרדמת עם עיניים עצומות לא מרשה שישבו איתה. מיד מתחילה קולות רטינה מתוך שינה.

כשהיא במנשא, לוקח לה אותו זמן להרדם? פחות? יותר?
איזה מנשא יש לך, ובאיזה תנוחה את נושאת אותה? האם הראש שלה בתוך המנשא או בחוץ?
במנשא לוקח פחות זמן . יש לנו תינוכיס והיא נרדמת בטן לבטן . לא מוכנה בשום אופן תנוחת עירסול, וגם כשמחזיקים אותה על הידיים- מוכנה רק במאונך ולא במאוזן. הרבה פעמים מחזיקה את הראש באויר כמו צב ולא מניחה אותו על החזה שלי , כאילו חייבת לראות תוך כדי מה קורה בעולם... רק אחרי שכבר כמעט נרדמת מניחה את הראש לאחד הצדדים וגם אז לא מוכנה בד"כ שיתמכו אותו עם התינוכיס עד שתירדם לגמרי.

האם הבית נמצא באוירת לילה כשאת מרדימה אותה (אורות כבויים או חלשים, ללא טלויזיה ומוסיקה) או שהפעילות ממשיכה כרגיל?
בלילה בטח שכן. ביום לא .

מה קורה כשהולכים אתה בחוץ?
במנשא - בד"כ נרדמת אם היא עייפה. בד"כ אפשר להעביר אותה אח"כ אבל רק אחרי חצי שעה - שעה של שינה חזקה.. .וגם אז לפעמים מתפקשש או שמתעוררת 10 דקות אחרי שהועברה. ביום אפשר להתמודד עם זה אבל בלילה.....
בעגלה- כשהיא עייפה לא מוכנה לשכב בעגלה - רק על הידיים. היום ניסיתי טיפה להגביה את ראש העגלה שתוכל לצפות קצת בעולם (היא עדיין לא יושבת) ואחרי הליכה של חצי שעה נרדמה (עם רטינות בכל פעם שנעצרה העגלה)

זהו. קראתי גם את הדף התינוק לא מרשה לי לשבת שהיה קצת משעשע אבל לא יותר מידי עזר.....

תודה לכולכן . אשמח אם תתייחסו גם להתנסות שכתבתי עליה בהתחלה (של להכנס איתה יחד למיטה - לחבק ולהרגיע אותה למרות הבכי שלה) האם יש איזה נזק בהרדמה ללא נשיאה על הידיים אבל עדיין בחיבוק ? האם יש מצב שבתוך הבכי היא בעצם הרגישה שאני לא נענית לצרכיה ? כשישנה אח"כ נראתה כ"כ שלוה והתעוררה ערנית מתמיד - כי הצליחה לישון פרק זמן ארוך ורצוף יותר.

[אינדיאנית*]

ואפשר בקלות "להסיח את דעתה" כאשר היא מתחילה להתעייף עם עוד שיר, ריקוד או משחק
אולי כאן טמונה הבעיה? אולי היא מגיעה לשלב שבו היא כבר לא מצליחה להירדם בגלל זה. בספר "לישון בלי לבכות" של אליזבת פנטלי היא ממליצה בין השאר לשים לב לסימני עייפות וברגע שרואים אותם ישר לקחת את התינוק ולהרדים אותו בדרך שעובדת. הסימנים שהיא אומרת הם :
1 שפשוף עיניים
2 פיהוקים
3 עצירת המשחקים
4 בכיינות- כבר טיפה מאוחר
זה מה שאני זוכרת. בכלל יש בספר המון עצות מעולות ואני מאוד ממליצה. גם לי אגב עזר טיפול אייפק שניתן לה בשביל דברים אחרים אבל גם עזר לסדר את השינה.

[אהוי*]

לשים לב לסימני עייפות וברגע שרואים אותם ישר לקחת את התינוק ולהרדים אותו בדרך שעובדת.
זאת הבעיה - היא אמרה אולי איזו דרך עובדת ?

[אהוי*]

ודרך אגב - באמת רציתי לשאול על הספר הזה אם יש עוד המלצות ?

[תזמורת_הים*]

ראי לישון בלי לבכות לדיון על הספר.

נראה לי שהילדה שלך צריכה תנועה כדי להרדם, ובמקביל מתקשה מאד להתנתק מגירויים חיצוניים (מה שמאד אופייני לגילה אגב, מכירה את זה גם אצל הפושטק הפרטי).
אני הייתי מציעה לך לנסות מנשא אחר, שיעזור לה להתנתק יותר בקלות, ויאפשר לך יותר חופש תנועה כשהיא עלייך.
אני ממליצה על מנשא מסורתי מסוג "מקדם" שזה המנשא שיש לי (לדעתי גם מנשא כנעני יכול להתאים). את יכולה לראות תמונה של שניהם בדף. בתמונה התינוק עם הראש בחוץ, אבל היתרון הגדול של המנשא הזה (בניגוד לרוב מנשאי הגב- תקנו אותי אם אני טועה) הוא שאפשר להכניס את התינוק גם כשהראש בפנים, ואז הראש גם תמוך ולא נשמט כשהתינוק נרדם, ובנוסף התינוק נמצא בסביבה מנותקת מגירויים. לתינוק שלי מאד עוזר אם אני גם מכסה את הראש שלו בבד כלשהו (חיתול טטרה למשל) ואז הוא נכנס לשינה הרבה יותר בקלות.
חשוב גם ללבוש אותה ברגע הנכון- כשהיא כבר רוצה לישון, אבל לא לגמרי באטרף.
חוץ מזה, הייתי לובשת אותה על הגב ולא מקדימה (התנוחה היא בדיוק כמו בטן לבטן, תנוחה אנכית שאת אומרת שהיא אוהבת). כך גם לה יש פחות גירויים (לא רואה מה את עושה וכן הלאה) ולך יש חופש תנועה- להכין ארוחת ערב, להכין את הקטן לשינה וכן הלאה. חוץ מזה נשיאה על הגב הרבה יותר נוחה ופחות מכבידה על הגב והאגן. לכן גם אם זמן ההרדמה וההמתנה שתכנס לשינה עמוקה עדיין יהיה ארוך, יהיה לך פחות קשה לשאת אותה.
מהמנשא הזה גם קל יחסית להעביר תינוק ישן למיטה מבלי שיתעורר (גם מהגב)- התינוק שלי גם כזה שמתעורר מכל פיפס, אז אני אומרת את זה מנסיון. אם את מעבירה והיא מתחילה לזוז ולהראות סימני התעוררות- מה יקרה אם מיד תשכבי לידה ותתני לה לינוק, או תשימי עליה יד? אצלי זה עובד. ואם לא- אפשר פשוט להשאיר אותה עלייך עד שאת הולכת לישון בעצמך (להערך בהתאם מראש, נגיד ללבוש אותה אחרי שהתקלחת ולבשת פיג'מה למשל). זה מה שהייתי עושה כשהוא היה יותר קטן (עד גיל 4 חודשים הוא גם נרדם רק במנשא).
<אני די בטוחה שאפשר לקבל מנשא כזה לנסיון ולהחזיר אם לא יתאים. את צריכה לשאול את אורי ה שמייצרת אותו>

האם יש איזה נזק בהרדמה ללא נשיאה על הידיים אבל עדיין בחיבוק
אני חושבת שאין תשובה לשאלה הזאת. אני בדיעה שאין שיטה שנכונה לכל תינוק. לכל ילד יש את הצרכים שלו וצריך לנסות להבין אותם ולתת להם את המענה הטוב ביותר שניתן. לא כל ילד זקוק להרדם על הידיים (שלי למשל נרדם ביניקה במיטה). את צריכה למצוא את השיטה שנכונה לילדה שלך.

ודבר אחרון- אצלי ברגע שיש סימני עייפות ראשונים, הילד נכנס לאמבטיה חמה ונעימה. זה מאד עוזר לעבור אחר כך למוד של שינה ורגיעה (את בטח כבר עושה את זה, אבל כותבת ליתר בטחון).

[מיטל_מ*]

קיבלת הרבה עצות טובות. אצלנו עם פיצ זה גם היה כך. כל הרדמה ארכה כשעה וחצי, והיה מתעורר חצי שעה אחרי ההעברה למיטה לריטואל חוזר.
האם יש איזה נזק בהרדמה ללא נשיאה על הידיים אבל עדיין בחיבוק ?
לדעתי האישית אין בזה נזק, אפילו להיפך. אצלנו בגיל שנה נואשתי והחלטתי לגמול את פיצ מנדנודים ושאר טקסי שינה. אחרי שנגמל מזה השינה שלו השתפרה באופן מדהים. הוא פשוט לא ידע להירדם לבד, וכל פעם שהיה מתעורר צריך היה לחזור מיד לנדנד. מפעם לפעם זה לקח יותר זמן, והוא נהיה יותר ויותר עצבני. פשוט הייתי קולטת אותו מראה סימני עייפות, לוקחת אותו איתי למיטה, מחבקת, שרה שיר וכ"ו.
אני חושבת שאצל כל אחד עובד משהו אחר, לנו זה פשוט שינה את החיים.
בהצלחה@}