תכנון החלל בדירה קטנה

ראיתי שבתכנון של רובכם יש חדר (או שתיים) משותפים לכל הילדים ורציתי לשאול - מה עם פרטיות לילדים?
היום כבר מתנשקים בסביבות גיל 12 ומקיימים יחסי מין בסביבות גיל 16,כמעט שליש מהחיים של הילדים שלכם בבית יהיו חיים שיהיה בהם גם צורך בפרטיות ובאינטימיות והבית שלהם לא ייתן מענה לצורך זה.
לי לא היה חדר לבד בגיל ההתבגרות והיה לי מאוד קשה עם זה, הרגשתי שאין לי "חדר משלי" (....) ומרחב אישי, שלא כיבדו את הרצון שלי בפרטיות שלא ראו אותי כאדם נפרד בעל צרכים שהם לא משפחתיים גרידא.
(שלא נדבר על זה שבגיל 17 הייתי צריכה לחפש מחבואים כדי להיות לבד עם החבר שלי וכמה חוויות לא נעמות שזכורות לי מכך ).
אייך בית קטן יכול לתת מענה לבעייה כזו?

סוגיית בית הקטן והפרטיות היא באמת בעייתית,אחד הפתרונות שיש לכך הוא " בית דינמי", בונים רק את המעטפת של הבית מבטון ואתכל החלוקה הפנימית של החדרים עושים מגבס, בעוד 10-15 שנה כשהצרכים בבית משתנים הורסים את כל הקירות גבס ומחלקים את כל הבית מחדש, אז ניתן יהיה לצמצם את החללים הציבוריים לטובת חדר נוסף לדור הצעיר שיהיה אז בגיל ההתבגרות.

אז ניתן יהיה לצמצם את החללים הציבוריים לטובת חדר נוסף לדור הצעיר שיהיה אז בגיל ההתבגרות.
אה... אני מאלה שהבת שלהם כבר די התחילה את גיל ההתבגרות... אצלנו הגענו כבר ל
בעוד 10-15 שנה כשהצרכים בבית משתנים

ויש לכם בית קטן? מה עשיתם? האם לכל ילד יש את הפרטיות שלו בבית שלכם ואת הפרטיות כערך ?

אנחנו שיפצנו 2 דירות קיבוציות קטנות וישנות וחיברנו אותן לדירה אחת של 80 מטר. לילדים שכרגע עדיין קטנים סידרנו חדר של 3*3 בערך ובו יש 2 מיטות,ארון בגדים ושידת החתלה. חדר שני השארנו כרגע פתוח והוא משמש למישחקים אבל בעתיד ניתן יהיה לסגור גם אותו לחדר שינה נוסף באותו גודל.
להורים סידרנו חדר שינה מעט יותר גדול אך הוא משמש כרגע למיטה משפחתית..
שאר הבית פתוח - כלומר סלון,מטבח ופינת אוכל .
יש יציאה לגינות משני כיוונים של הסלון ומרפסת גדולה שאנו חיים בה רוב השנה.

בבקשה לא לצחוק עליי, טוב?
אנחנו גרים עכשיו בבית של 200 מטרים. ואני אכולת קנאה!
חיפשנו בנרות בית קטן, ופשוט... אין. אין להם שום פרופורציות לאמריקאים האלה, זה נורא ואיום.
אז יש לנו קומה שלמה שאנחנו לא משתמשים בה (רק לעתים רחוקות כשבאים אורחים) ואמנם הבית יפה ומזמין, מסודר ואורירי, אבל אם היו מצמידים לנו מכשיר עיקוב היו רואים את האמת במערומיה - אנחנו פשוט לא מנצלים את השטח הזה.
דפוס התנהגות חוזר הוא שאנחנו "מתנחלים" באיזו פינה לאיזו תקופה.. (בין כמה שעות לכמה ימים) פעם זה בסלון, פעם זה בחדרון המדיה (מחשב, מוזיקה, פופים... ו.. אה.. גם נהייתה לנו טלויזיה. אבל אני נשבעת שהיא כבויה 99.9% מהזמן ורק כשנוצקי ישנה עמוק!) פעם במשרד של אבא (שיש בו קיר צביעה) הרבה בחדר השינה העצום שהוא גם ספריונת ילדים, והרבה במטבח. יש חללים שלמים שאנחנו פשוט לא נכנסים אליהם (חדר אוכל יעודי למשל. פשוט הזוי...) בקיצור, אני ממש מתאמצת באופן אקטיבי להנות מהבית הזה. וזה מעייף!

רוצה דום קטנטן ומקסים...
זה עוד יקרה!!!
@}

אין להם שום פרופורציות לאמריקאים האלה, זה נורא ואיום. יש כאן תוכניות בערוץ השיפוץ על מחפשי בתים. התוכנית בפורמט קבוע: מציגים את הקונה/קונים בביתם הנוכחי, הם מסבירים למה הם מוכרחים למצוא בית אחר, ואז הם רואים שלושה בתים שמתוכם הם בוחרים אחד. הדקות האחרונות של התוכנית מראות את הקונה/ים המאושר/ים בבית החדש, ובא לציון גואל. אז את מי מראים שם: רווקה שגרה בדירה נאה של 120 מ"ר עם גינה קטנה, אבל חייבת בית עם הרבה מקום, ושיהיה בו formal dining room (אני מניחה שזה מה שיש לכם. אצלי הילדות קצת יותר גדולות אז אני מניחה שמתחת לשולחן היתה מתבססת מושבת פולי-פוקטיות). זוג שגר ב-180 מ"ר אבל חייב, חייב עוד ספייס ובסוף בוחר בתפלצת של 250 מ"ר ש"בדיוק מתאימה למה שאנחנו זקוקים לו". רווק שמוכרח גראז' לשלוש מכוניות לאוסף כלי הרכב שלו. בזבוז בזבוז ועוד בזבוז.

אנחנו מתגוררים על ארבע נפשותינו ב-120 מ"ר לערך, מפוצלים על המון מפלסים (איום ונורא. מזל שהבית בשכירות). המטראז' מתאים לנו מאוד, רק הארונות מתוכננים איום ונורא וחלוקת החדרים מעצבנת: המטבח/פינת אוכל והסלון לא נמצאים באותו מפלס. אין חדר שרות לכל המגבים/מטאטאים. המדרגות זוללות המון המון שטח כך שלדעתי שטח המגורים בפועל הוא הרבה פחות מ-120 מ"ר. ברוך ממציא השכירות.

אין חדר שרות לכל המגבים/מטאטאים
לא חייבים חדר בשביל המגבים\מטאטאים. אפשר ארון שירות. ואפילו ארון צר למדי.

ויש לכם בית קטן? מה עשיתם? האם לכל ילד יש את הפרטיות שלו בבית שלכם ואת הפרטיות כערך ?
דירה. 49 מ"ר. אין פרטיות. נחנקים. מנסים לעבור דירה...

אנחנו גרים עכשיו בבית של 200 מטרים. ואני אכולת קנאה!
מבינה אותך לגמרי...

שליחה על ידי שרה_ק* » 03 מרץ 2008, 07:17

צרה של עשירים.
תהפכי כמה חללים מהבית לחדרי משחקים ששם יהיה אפשר להשתולל ולשחק בכדור כמו שעושים בחדר התעמלות, לשחק בתופסת ומחבואים ובחבל וריצה במרחבי הבית המחוממים ללא צורך להיחשף למזג האוויר הקפוא שבחוץ.

צרה של עשירים.
נו, שוין...
ואילולא היה כזה גדול באמת לא היה לה איפה להתרוצץ. אבל האמת היא שגם זה ממצה את עצמו, וילד לא אמור להיות כלוא אפילו במאתיים מטרים מרובעים בחורף מושלג ומקפיא חצי מתוך כל שנה. זה לא אנושי ולא הגיוני וצריך לעוף מפה, ויפה שעה אחת קודם.

מרירה? אני??? לאא....

שליחה על ידי אסנת* » 03 מרץ 2008, 20:48

ניצן

גם אנחנו בבית קטן 59 מ"ר עם שלושה בנים (-:
חשבתי לעבור לבית גדול יותר אבל גם ככה כולם אחרי כמו ברוזונים כל היום, נמצאים רק איפה שאני נמצאת. אז מה זה משנה אם אנחנו בחדר בתוך בית של 59 מ"ר או 120 מ"ר?
רציתי לומר תודה לכל הטיפים הנפלאים שנתנו כאן.

אין חדר שרות לכל המגבים/מטאטאים
יאנוש קורצ'ק היה בעד לתת לכלי העבודה והניקיון מקום של כבוד ולא להחביא אותם, כדי שנזכור לכבד את מה שהם מייצגים.

_גם אנחנו בבית קטן 59 מ"ר עם שלושה בנים happy
חשבתי לעבור לבית גדול יותר אבל גם ככה כולם אחרי כמו ברוזונים כל היום, נמצאים רק איפה שאני נמצאת. אז מה זה משנה אם אנחנו בחדר בתוך בית של 59 מ"ר או 120 מ"ר?_

הצחקת אותי אסנת

וכמובן שמזדהה לגמרי p-: !

לתת לכלי העבודה והניקיון מקום של כבוד ולא להחביא אותם. אבל כשהמקום היחיד בו אפשר למקם אותם הוא ברווח שבין המקרר לקיר, הם מתנפלים עלי מדי פעם ונותנים לי מכה או מכשילים אותי. הבעיה היא לא שאני לא מכבדת אותם, אלא שהם לא מכבדים אותי.

הוא התכוון, באמצע החדר. יש טבעות כאלה שמוברגות לקיר ותופסות את הקת (כדי שלא נקבל יחס משפיל מכלי הניקיון שלנו)

אפשר גם לתכנן ארון שרות למטאטאים מגבים שואב וכל החבורה בצמוד לארון מכונות הכביסה והייבוש (למי שיש) ואז כולם מקבלים יחס של כבוד:-)
צריך להזהר מהמתנפלים האלו...

בצמוד לארון מכונות הכביסה והייבוש
It's Ima Incubator , from my brand new computer that doesn't speak Habrew yet.
Some smart designer put my washer/dryer in the basement. It's woman's work so it doesn't have to be well planned for comfort.

תודה על הדף הנהדר.
אנחנו בתהליך תכנון של הרחבת דירת גן בבניין רכבת.
50-60 מטרים קיימים,ניתן להרחיב עד 133 כולל ממד 12 מטר או 120 וממד במרתף שיכול להיות כגודל ההרחבה.
נשמע ענק, נכון?
הבעיה היא שרוחב הבית קצת פחות מ7 מטרים בקיים ורק 5.5-4 בחדש.
מאוד צר וארוך, המון שטח מתבזבז על מעברים.
מאוד אשמח לתובנות כלליות בנוגע לצר וארוך,
שאלות נוספות בדרך|יד1|

צר וארוך, עם אור רק משני כיוונים (אלא אם הדירה פינתית), ועוד בקומת הגינה, עלול להיות אפלולי וקריר. איך יגיע אור לכל החללים? האם יהיה מעבר אוויר טוב בבית? האם יהיה מסדרון ארוך, חשוך וצר?

שרוחב הבית קצת פחות מ7 מטרים בקיים ורק 5.5-4 בחדש.
לא הבנתי את המשפט הזה. האם לאחר ההרחבה רוחב הבית יהיה יותר קטן? כלומר עכשיו הוא כ-7 מ' ולאחר ההרחבה הוא יהיה כ-5 מ'?

ואם תוכלי להעלות לכאן את השרטוט של הבית, אפילו שרטוט כללי, כדי שאפשר יהיה לראות איפה הדלת ואיפה החלונות וכמה חדרים וכו' - אוכל לחשוב על משהו.

אגב, בעיני 7 מ' ממש לא ארוך, חשוך וצר. - מתארת לעצמי שיש לכם חלונות גם לאורך הבית, ולא רק לרוחבו. ואיזה יופי שיהיה לכם ממ"ד ענק כל כך - תחשבי שהוא יהיה גדול יותר מגודל הדירה הנוכחית שלך והוא יהיה חדר אחד, בלי קירות הפרדה. גלומות בו כל כך הרבה אפשרויות נפלאות! אגב, בשטח הזה את יכולה לבנות 2 חדרים ולא רק 1, ויש לכך יתרונות שונים.

שרוחב הבית קצת פחות מ7 מטרים בקיים ורק 5.5-4 בחדש.
בהרחבה לא ניצמד לשכנים שממערב, גם הם כשהרחיבו התרחקו בערך מטר שלושים מהקיר.
זה מצר את הבית אבל מוסיף סוג של כיוון אויר/אור.
ההתרחקות הזו גם תאפשר חלון אנגלי למרתף שלא על חשבון הגינה.
אחד הלבטים העיקריים הם האם לבנות 120מ' ואת הממד במרתף או 133מ' והממד בקומה עיקרית.

לגבי כביסות - מה דעתכן עדיף, מכונת כביסה ומייבש במו חדר שירות/מזווה שצמוד למטבח או בתוך חדר האמבטיה?

בקשר לממד: האם עכשיו אין לכם ממד? ולא הבנתי מדוע אינכם בונים ממד בגודל המינימום המותר, ובשאר השטח בונים חדר רגיל. הרי הקירות של הממד מאוד עבים והם גוזלים הרבה שטח, ואילו לחדר רגיל יש קירות פחות עבים.

לגבי כביסות - מה דעתכן עדיף, מכונת כביסה ומייבש במו חדר שירות/מזווה שצמוד למטבח או בתוך חדר האמבטיה?
לי נראה שעדיף חדר שירות/מזווה צמוד למטבח. ובהתאם לגודל את יכולה לשים שם ארונות מסוגים שונים (ארונות סגורים, ארונות מדפים וכו') ולאחסן שם המון דברים.

ועכשיו הבנתי שבחלק של ההרחבה הרוחב יהיה כ-5 מ'. באמת לא נורא, תלוי איך יהיה עיצוב הפנים - זה יכול לעשות את כל ההבדל. וטוב שיהיה לכם עוד כיוון אור/אויר.

לדעתי אין שום דבר נכון בלשים מכונת כביסה במטבח
מכונת כביסה ובגדים מלוכלכים קשורים לחדר שבו מתפשטים וזה על פי רוב חדר האמבטיה מקסימום חדר שינה אבל אפילו אני ואני נודיסטית לא קטנה לא מתפשטת במטבח .
יש משהו מאוד נכון ולהוריד את הבגדים המלוכלכים לשים אותם בלי הכביסה ולהכנס למקלחת או לאמבט ויש משהו מאוד לא נכון ללכת לשים אותם במטבח או להפריד בין סל הכביסה למכונה .
>אילה א מהעבודה<

מה דעתכן עדיף, מכונת כביסה ומייבש במו חדר שירות/מזווה שצמוד למטבח או בתוך חדר האמבטיה?
אני הרבה יותר נהנית ממכונת כביסה לא באמבטיה.
אמנם הולכים קצת עם הכביסה (אצלנו, כי המכונה לא קרובה לאמבטיה אלא ליד המטבח בצד אחר של הבית)
אבל אמבטיה זה מקום להתנקוּת, פינוק ושקט, לא לרעש של מכשירי חשמל.

אני אחווה את דעתי רק על הקטנים כי צורת ההרחבה אינה ברורה לי (חייבת שרטוט או הסבר יותר ברור)
לא חייבים מסדרונות בבית, אפשר לתכנן קצת שונה ולהמנע ממסדרונות אם ביצירת חללים בדרך ממקום למקום ואם בהרחבת המעבר כך שלא ישמש רק למעבר בשיטת ההפוך על הפוך:-)
זו בדרך כלל צרה של עשירים בשטח אבל יש המון דרכים ליצור אי בזבוז מקום גם בתחושה.
מכונת כביסה זה עניין של גישה אצלי היא במטבח, חדר האמבטיה הוא בצמוד לחדר ואני מפעילה את המכונה בשעות שאיני רוצה רעש באזור חדר השינה לקחת סל כביסה או להעביר בגדים לאחר המקלחת למכונה לא נראה לי אף פעם בעייתי
בדרך כלל שמים את המכונה באזור שגם אמורים לתלות כדי לא לסחוב סל כביסה כבד לחבלים אבל עם המייבשים הצורך הזה קצת התבטל.
כל מיקום בבית יכול להיות טוב למכונה כל עוד זה מתאים למשתמשים יש שיאמרו באזור החדרים כדי לא להעביר את הכביסה מצד אחד לצד שני של הבית ויש שיעדיפו באזור המטבח כדי שלא ישכחו ששמו מכונה.

ןלפעמים זה אילוץ של ניקוז או של מקום.

חוט השני, תבהירי קצת למה ממ"ד כל כך גדול (למי ששאל, כרגע זו סתם דירונת עירונית בבית רכבת, לכן אין לה
עדיין ממ"ד).

לפי הגישה שלי, המקום למכונת הכביסה הוא איפה שתולים כביסה, ורצוי לי ליד האמבטיה (שם המלוכלכים) ולא רחוק מחדרי השינה (להחזיר כביסה נקייה). לכן, בבית שיהיה לנו, המטבח בקומת הקרקע ואיזור הכביסה בקומה השנייה של חדרי השינה.
מסיבות אקולוגיות, המייבש נועד רק למקרי חירום בחורף. אם זה לא מקרה חירום, תולים בחוץ או במתקן בתוך הבית.
בדירתי הנוכחית, מזל שהיא כל כך פיצפונת. למכונת הכביסה הקומפקטית יש מקום רק במרפסונת השירות, שצמודה למטבח. המטבחון וחדרון האמבטיה (וגם חדר השינה) צמודים, כך שלא באמת יש מרחק מארון המלוכלכים שבאמבטיה למכונת הכביסה... המרחק היותר משמעותי הוא המרחק ממכונת הכביסה שבקצה הצפון-מערבי של הדירה לחבלי הכביסה שבסלון (!) בקצה הדרום-מזרחי של הדירה... ובפינה הכי דרום-מזרחית, כן כן בסלון, עומד המייבש...

ולא רחוק מחדרי השינה (להחזיר כביסה נקייה) כלומר, לא במרחק 38 מדרגות מחדרי השינה. <אמא אינקובטור מתוסכלת מסחיבת סלי כביסה במעלה ובמורד המדרגות>

היום המכונה שלנו ליד המטבח
זה יצא ככה - לא מתכנון, אלא מאילוץ

בהתחלה חשבנו שזה נוח כי בדיוק בימים שנמצאים בבית
יש נטייה להיות הרבה במטבח וגם לבשל
ונוח לשלב בין הפעולות שומעים שהמכונה סיימה לעבוד

מצד שני, לאחר תקופה - ההליכה עם הכביסה מאוד בעייתית
במיוחד כשיש ילדים קטנים וצריך לפנות את הידיים כדי לסחוב
לי זה לוקח יותר מדי אנרגיות, לא זורם
כמו שאני חושבת שהיה יכול אם היה פחות לסחוב

אני חושבת שיותר קל להגיע למכונה כשהיא מרוחקת (באמבטיה)
מאשר לסחוב את כל הכביסה אל המכונה וחזרה

אם יש אמבטיה לי יוצא לקפל את הכביסה כשהילדות באמבטיה
אז מומלץ לתכנן מקום נוח לקיפול עם קשר עין לאמבטיה

לגבי מכונה בחדר אמבטיה ראיתי מכונות שהחלידו נראה לי מהלחות
מסכימה גם עם ענין השקט
אם בכל זאת בחדר אמבטיה נראה לי שכדאי ליצור הפרדה
אם אפשר אפילו עם דלת הזזה

לדעתי הפתרון האידיאלי אם ניתן הוא חדר צמוד למקלחת
עם חלון לזריקת הכביסה המלוכלכת ונגישות נוחה לחדר שינה
כי לשם צריך לסחוב את רוב הכביסה הנקייה
ואם אפשר שיהיה גם קרוב למטבח רצוי מול ולא ליד

לגבי ענין הרעש לדעתי זה מאוד קריטי
לי מתאים לכבס באמצע הלילה
וזה יכול להיות בעייתי אם מפריע לאחרים
בקיצור - שתהיה אפשרות לבידוד

תבהירי קצת למה ממ"ד כל כך גדול
אלו זכויות הבנייה. ניתן לבנות קטן יותר.
מה שכן, אלו 12מ' ברוטו כולל הקירות העבים מה שמשאיר 9מ' נטו.

כרגע הכביסה מתוכננת להיות במזווה ליד המטבח עם יציאה למרפסת שירות קטנה לתלייה (גם אצלנו בעיקר תולים)

לגבי מכונה בחדר אמבטיה ראיתי מכונות שהחלידו נראה לי מהלחות
מעניין לברר את זה. בהחלט יכול לבטל את ההתלבטות.

אוף הממ"ד הזה. מה עושים איתו.
לא נראה לי מקום טוב לישון בו.
מצד שני אם ישמש למשל כחדר ארונות אז לא באמת יוכל לשמש כממ"ד במקרה הצורך.
הכי הגיוני במרתף, לא?
הולכת לבדוק אולי ב להתחבר לממ"ד שבי

ולא רחוק מחדרי השינה (להחזיר כביסה נקייה) כלומר, לא במרחק 38 מדרגות מחדרי השינה. <אמא אינקובטור מתוסכלת מסחיבת סלי כביסה במעלה ובמורד המדרגות>

למה שלא תתקינו סל וגלגלת (pully)?

_מצד שני אם ישמש למשל כחדר ארונות אז לא באמת יוכל לשמש כממ"ד במקרה הצורך.
הכי הגיוני במרתף, לא?_

הבעיה רק עם ממ"ד במרתף הוא שקודם כל זה עולה לא מעט כסף לבנות מרתף (לא מבינה בזה יותר מידי אבל נראה לי ככה) ואז למה הוא משמש שם?
כמה תפוחי אדמה כבר אפשר לאכסן אלא אם כן אתה מגדל ומוכר תפוחי אדמה?

ומה באמת עם פרטיות? כשבונים בית לוקחים בדר כךך משכנתא לאייזה 10-20 שנה ובמשך השנים הללו הצרכים של דיירי הבית משתנים.
האם באמת בית קטן יכול לשמש למשפחה גדולה?ואן כבר אין ברירה אלא לבנות בית קטןהאם לא כדאי לצמצם את החללים הציבוריים לטובת חלל פרטי אחד נוסף? הרי בבית פרטי אפשר בכלל להעביר את החלל הציבורי החוצה לחצר/מרפסת....
(אני שואלת ברצינות, אלו שאלות שמעסיקות גם אותי...)

ראיתי מכונות שהחלידו נראה לי מהלחות
ואני ראיתי קירות אמבטיה שהתמלאו בפטריות ועובש
כל זה יכול לקרות אצל אנשים שלא פותחים את חלון חדר האמבטיה כדי לאוורר אותו (גיסתי)
ואצלה שיא הטמטום בתחום הכביסה מחדר האמבטיה למעלה יש פיר לחדר הכביסה למטה (פחד אלוהים שאיזה ילד יפול פנימה)
מכבסים למטה ואז צריך לסחוב הכל במעלה המדרגות מחדש
אז למה הורידו אתזה למטה מההתחלה?

שליחה על ידי סיגול* » 06 מרץ 2008, 11:31

לנו, בכל מקום שגרנו תמיד הוצאנו את המכונה החוצה מהבית.
והכי טוב מיד מחוץ לדלת היציאה מהאמבטיה, במרפסת שרות (מספיק כמה בלטות וגגון, אפילו לא חייב להיות ממש מרפסת בנויה)

והנה היתרונות:
חסכון במקום,
שקט, אפשר לעשות כביסה בכל שעה בלי שהבית ירעד כשהיא סוחטת.
קרוב לאמבטיה איפה שזורקים את המלוכלכים,
את האמבטיה לתכנן שתהיה קרובה לחדרי השינה (הכי כף, בעיקר בחורף, להוציא ילד מהאמבטיה החמה בערב ישר לתוך המיטה).
לידה חבלים שמוגנים גם הם עם הגגון - אפשר לתלות גם בחורף ולא בכל פעם שאתם לא בבית ומתחיל לרדת גשם להילחץ מהכביסה שעל החבל,

וגם - הנוף והוויברציה של מכשירי חשמל הם לא דבר "נעים", אז אם אפשר, למה שלא יהיו בחוץ (אצלנו לתקופות בבתים קטנים אפילו המקרר היה בחוץ...), לא בחזית או בדיוק במרפסת בא אתם יושבים כמובן, במרפסת שרות שכזו.

חושבת על זה הרבה (לא מקצועית, אבל כבר עזרתי בכמה עיצובים..) לדעתי תכנון נכון של "מסלול הבגדים" בבית דורש התקרבות של שלושה חללים -
מקלחת, חלל כביסה (כולל תליה וקיפול נוחים!) וחלל אכסון הבגדים. חדר השינה לא מחוייב בקרבה לאלה ולדעתי ההרגל של התלבשות בחדר שינה נוסע מזה שהוא בד"כ גם חלל אכסון הבגדים. יש לזה כמובן, גם הרבה יתרונות כי זה מקרב את חלל השינה למקלחת. החסרונות גם נמנו - רעש מכונות, לחות, ועוד...
ומה עושים כשיש כמה מקלחות? שוין, כל אחד לפי צרכיו... אני חושבת שמה שחשוב זה מסלול הבגדים אז מקלחות ילדים לוקחות עדיפות כי יש ווליום בגדים יותר רציני, ומקלחות אורחים פשוט לא רלבנטיות לעניין...

אצל חוט'קה הבנתם נכון - החלק הקיים - 7 מטרים, החלק החדש צר יותר כדי להוסיף כיוון אויר ואור. (להגיד שההרחבה צרה מאד שעשע אותי לשונית

)

(להגיד שההרחבה צרה מאד שעשע אותי לשונית )

הבעיה רק עם ממ"ד במרתף הוא שקודם כל זה עולה לא מעט כסף לבנות מרתף (לא מבינה בזה יותר מידי אבל נראה לי ככה) ואז למה הוא משמש שם?
מרתף יכול להיות חלק מקסים וכיפי של הבית. אכסון תפוחי האדמה הוא רק אחד הדברים שמתאפשרים שם:-)
אם ישנם חלונות אנגליים טובים שמכניסים קצת אור וזרימת אויר, ריצוף נעים(למשל פרקט), תקרה לא נמוכה מידי וצבעים טובים המרתף יכול נעים ושימושי.
העלות אמורה להיות כמו שאר הבית, לא?

עוד בעניין ממ"ד מרתף,
אני פשוט לא לוקחת בחשבון את הממ"ד כמקום מגורים.
אלא אך ורק מקום איכסון כלשהו ואז ממ"ד מרתף לא יכול להיות למשל ארון בגדים אלא רק מחסן של כל מיני דברים אחרים ואז זה קצת גדול וקגגם לא נגיש.
הדבר היחיד שנראה לי נחמד בזה שהממ"ד במרתף זה שאפשר בקלות להתעלם מקיומו.

האם לא כולכם השתכנעתם שממ"ד כחדר ארונות זה פשוט רעיון גאוני?

האם אין איזה חומר שנפלט מקירות הממ"ד שאמור להיות לא בריא לנשום? ואז, מי רוצה לישון שם? איזה ילד רוצים להלין במקום כזה?
או שזה כבר לא ככה, אולי כבר בונים עם חומרים אחרים?
מישהו יכול לענות לי על זה?

מרתף יכול להיות חלל מגורים מצויין.
אור ואוויר נחוצים בכל מקרה ולכן כדאי בהחלט לתכנן חצר אנגלית ואם אפשר חלונות משני כיוונים לפחות.
גם מקום טיפה חשוך הוא נעים ויכול לשמש כ"סלון ילדים" בעיקר אם יש מתבגרים מקום לצפיה בסרטים אזור עבודה משחק וכו' עובדת היותו מתחת לאדמה לא בהכרח הופכת אותו למקום לא נעים- לפעמים ההפך הוא הנכון.

חשוב להקפיד על איטומים טובים וניקוזים טובים מסביב כדי למנוע בעיות רטיבות .
אפשר לתכנן גם חלונות בין קומות ואפשר גם לעשות מוט כבאים לרדת למרתף...

עדינה
לגבי גז ראדון בממ"ד ואוורורו,
ראי הלינק הבא:
http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPa ... e=radonfaq

למה שלא תתקינו סל וגלגלת (pully)? כי אין "פיר" רציף מלמעלה עד למטה. חבל, היה יכול להיות יופי של פתרון (אם כי עדיין צריך לרדת למרתף כדי להעביר את הכביסה מהמכונה למייבש ומהמייבש לסל).

אפשר לתכנן גם חלונות בין קומות ואפשר גם לעשות מוט כבאים לרדת למרתף...
רעיון כלבבי!!! גם הגלגלת...

חלונות בין הקומות - כמו סקיילייט מהרצפה? מגניב. אבל תופס מקום על הרצפה שאי אפשר לחסום (רהיט/שטיח יחסמו את האור). גלגלת - אולי בין חלונות הקומות, מחוץ לבניין?
אם לי היו 38 מדרגות לעלות ולרדת עם סלי כביסה הייתי מעבירה את כל המשפחה לגור על המכונה או לוקה בדחיינות כרונית של כביסות..

לא בכל פינה בחדר יש רהיט או שטיח ואם זה עוזר להכניס אור למרתף כדאי לחשוב על זה:-)
אצלנו תתפלאו יש 20 מדרגות בין המכונה לחבלים...כי אני תולה על הגג...בהתחלה עם הילדון עלי ועכשיו אחרי כל שני בגדים אני רודפת אחריו שלא יהברח למדרגות...וזה במקרה הטוב שהוא לא מוציא לי את הבגדים מהסל ומפזר על הגג...

והגג כלול ב-30 מ"ר שדיברת עליהם?

אני שמחה שנכנסת שוב לדף, כי אני כל הזמן (תוך כדי נסיעות, הסעות והתעוררות באמצע הלילה, לא ליד מחשב...) חושבת אם 30 מ"ר זה לא גודל שמספיק לזוג עם ילד קטן, אבל לא כשיש שניים והם גדלים? 49 המ"ר שלנו היו ארמון כשהיתה רק תינוקת אחת. עכשיו אנחנו נ-ח-נ-ק-י-ם (ורוחי נפלה אחרי ששמעתי אתמול שוב את הפרק האחרון בעלילות הועדה המחוזית רמלה )-: ).

הגג בהחלט לא כלול זה גג משותף של הבניין לא מרוצף אבל אני כבר זוממת לנצל אותו עם מחצלת גדולה ושמשיה בקיץ...
הדירה היא חדר שינה לא סגור וסלון למשחקים וארוח- כשמגיעים יותר מ4 אנשים זה בהחלט צפוף אבל מאחר ואנחנו מטר מהים וגינה ציבורית אנחנו פשוט יוצאים.
49 מ"ר זה בהחלט ארמון לזוג עם תינוקת... אולי אתם צריכים איזה שינוי קטן כדי לא להחנק כ"כ במיוחד אם אתם צריכים "לבלות" בה עוד כמה שנים אשמח לתת לך ייעוץ אם תרצי.
מה הסיפור עם הועדה המחוזית? איפה אתם מתכננים לבנות?

ומוסיפה- שטח המחייה הוא גם עניין של גישה הרי יש אנשים שגרים באוהל

אני חושבת שבחורף מרגישים יותר את הצפיפות גם כי בדרך כלל הכביסה משתתפת בשטח... (בחורף אני שקלתי לשנות את השלט על הדלת כאן גרה משפחת כביסה...) וגם נמצאים יותר בבית...
ענן בעננים גרה ב45 מ"ר (זוג ושתי ילדות- קטנות מהילדים שלך)

גם כי בדרך כלל הכביסה משתתפת בשטח.
אכן, אכן. באמצע הסלון. כל החורף.

מה הסיפור עם הועדה המחוזית? איפה אתם מתכננים לבנות?
על הבית והחצר של הסבא רבא שלי במגדיאל. צפוי לי 1/20 ממה שיישאר מהמגרש אחרי הפקעה רבתי (שחלקה בלתי חוקי אבל לא ניתן לביטול).
תוכנית הפרצלציה עוברת כבר כמה שנים שבעת מדורי גיהינום, ועכשיו, דקה מ"מתן תוקף" על תוכנית שכבר עברה את כל השלבים, פתאום החליטו להגיש את הכל מחדש בתור תוכנית שלא בהסכמת הבעלים. עוד פעם הפקדה! עוד פעם על אותה תוכנית בדיוק המתח אם יוגשו התנגדויות! עוד פעם הכל מהתחלה!

אולי אתם צריכים איזה שינוי קטן כדי לא להחנק.
איך שאני לא מסתכלת על זה אני לא רואה מה אפשר לעשות בדירה הנוכחית.
הנה כמה מהבעיות:

הרבה דברים שלנו אין להם מקום בבית והם מאוכסנים בבית הורי ובבית הוריו: צעצועי ילדים (מחליפים בסבב), המזוודות שלנו (כבר שמונה שנים, לוקחים ומחזירים לכל נסיעה), כל מתנות החתונה שקיבלנו, ועוד. האופניים במקלט של השכנים, וכל יום יכולים להפיל עלינו צו פינוי (כמו שפינו את האופניים שלי ושל אישי מהמקלט של הורי, סילקו וגמרנו, הלכו האופניים )-: ). ציוד קמפינג מאוכסן בבגאז' של המכונית. לי אישית זה קשה שאני מרגישה כאילו חלקים ממני מפוזרים בכל מיני מקומות. אני אוהבת את הדברים שלי אצלי, מרוכזים ומסודרים.
יש חדרון ילדים, במקור פינת האוכל של הסלון, אבל אין בו מקום למיטה. והילדים כבר צריכים כ"א מיטה משלו. זה גם חדר צפוני עם חלון צפוני גדול (על יותר מחצי הקיר) וגובל בחדר המדרגות, כך שלמעשה ממש לא נעים לישון בו.
חשבתי על האופציה להפוך את חדר השינה לחדר הילדים עם מיטת קומתיים, ושאנחנו נישן בחדר הילדים. אבל אז כל החדר יהיה המזרון הזוגי שלנו, וגם ייצא שאנחנו ישנים מול הדלת על הפתח לסלון, וגם כל מה שיש בחדר הילדים לא ייכנס לחדר השינה, אז ייצא שאפשר יהיה להכניס פחות דברים לבית מאשר עכשיו...
המטבחון קטן מדי ובצד. אז מי שהולך להכין אוכל או לרחוץ כלים מבודד שם. אבל המיקום קשור גם לצנרת - זה האיזור של מרפסת המטבח, המטבח והאמבטיה. אם אני אעביר את המטבח לחדרון הילדים הוא יהפוך להיות גדול יותר וחלק ממרחב הסלון ויהיה מקום לשולחן אוכל, אבל לחדר ילדים יישאר חדרון עוד יותר פיצפון ועוד עם דלת למרפסת המטבח? ויש גם עמודים רבים בדירה שחוסמים הרבה אפשרויות.

תוכלי להעביר לי תכנית איכשהו?

וואו, אולי אני אצייר על דף משבצות ואסרוק ואשלח לך בדואל... זה מקסימום התיחכום שאני מסוגלת לו (-:

אולי תוכלו להשתמש ב:

מדפים רחבים סמוכים לתקרה (אפשר שהם יהיו ממש צמודים לכל הקירות של החדר, בצורת האות מ"ם סופית
אחסון מתחת למיטות (ארגזי מצעים) ומתחת לשולחנות (מגרות פלסטיק על גלגלים)
ווים חזקים וגדולים ממתכת שעליהם אפשר לתלות אופניים- אולי בחדר המדרגות
אפשר מיטות מתקפלות. זה הרבה טרחה כי צריך לקפל אותן כל בוקר ולפתוח אותן כל ערב. אפשר גם מיטה נפתחת שמחוברת בברגים אל הקיר, אבל יהיה קשה למצוא, אני חושבת.
אני חסידה של מתקפלים: שולחנות מתקפלים וכסאות מתקפלים יכולים לעזור עם המטבחון הקטן- לפתוח אותם רק בזמן ארוחה (זה מה שאני עושה אצלי בדירה)
דווקא הבגאז' של המכונית נראה לי פתרון מושלם לציוד לקמפינג, כי בדרך כלל שיוצאים לקמפינג זה עם המכונית, לא?
אם העמודים המרובים הם מספיק רחבים אפשר ליצור סביבם מדפים עגולים וככה ליצור עוד מקומות אכסון. בשביל זה אבל תצטרכו להזמין במיוחד מנגרייה מדפים עם חור באמצע שמתאים לקוטר של העמוד.

אצלנו:

כמעט על כל הקירות מדפים או ארונות עד התקרה
ישנים על מזרונים ואין מיטות, כי ככה אפשר להכניס 4 אנשים בשני מזרונים בלי לפחד שמישהו ייפול מהמיטה...
חדר המדרגות מספיק למעבר אדם אחד, רצוי לא שמן... גם הכניסה לבניין מאוד צרה. אין מקום לאדם אחד לעמוד בצד כשאדם אחר נכנס... אז מובן שאין מקום לתלות אופניים...
במטבח השולחנון מתקפל, כמובן. אין מקום לשבת לידו, אלא מקום עמידה לחוץ בין השולחנון לשיש...
את המכונית עלולים לפרוץ או לגנוב. זו סיבה אחת לא לאכסן בה דברים.
בין העמודים רווח למעבר אדם אחד...

(צריך להבין את גודל הדירה... זה בנוי לאנשים רזים).

אבל רגע, אני מרגישה שמרוב התעסקות בשאלות האלה (שכבודן במקומן מונח ועוד מעט אמחק את התיאורים המפורטים), עדיין חסרה התייחסות לשאלה העקרונית:
האם חללים קטנים הם לא משהו שמתאים רק כל עוד הילדים קטנים, וברגע שהם כבר מספיק גדולים לרצות פרטיות - זה לא עובד יותר?
זה מאוד מטריד אותי.
אני מרגישה, שיש גבול לרצון לחיות במינימום האפשרי. והגבול הזה הוא המקום שבו זה פוגע בצרכים לגיטימיים וחשובים לפינה משלך.

אני ממש מחכה בכיליון עיניים לשמוע התייחסות כל האדריכליות! |אייקון של כלב מבקש עם עיניים מתחננות|

# דווקא הבגאז' של המכונית נראה לי פתרון מושלם לציוד לקמפינג, כי בדרך כלל שיוצאים לקמפינג זה עם המכונית, לא?
אבל לא כל פעם שיוצאים עם המכונית זה לקמפינג.

_האם חללים קטנים הם לא משהו שמתאים רק כל עוד הילדים קטנים, וברגע שהם כבר מספיק גדולים לרצות פרטיות - זה לא עובד יותר?
זה מאוד מטריד אותי._

היי בשמת
אני אמנם לא אדריכלית וגם לא קראתי את כל הכתוב עד כאן אז אני לא יודעת על כמה קטן את מדברת אבל הרי בני נוער מנסיוני האישי, מבני הדודים שלי ומחברים... במיוחד אוהבים מקומות קטנים כמו פינה/כוך/מרתף אפלולי/עליית גג........ לא?

השאלה שאני שואלת את עצמי היא כמה מרחב אני צריכה ורוצה מהילדים שלי?

בשמת אני מצטרפת לשאלה שלך.
תכננו בית עם חללים ציבוריים גדולים(מטבח,סלון,מרפסת ופינת אוכל) וחדרי שינה קטנטנים כמו של אסירים ולא יהיה חדר לכל ילד מתבגר בעתיד ואני מתלבטת, כשהילדים קטנים זה אידיאלי אבל אולי עדיף חללים ציבוריים קטנטנים,כאלו שיגרמו לנו לרצות לברוח ביחד לחצר לכיפת השמים ולאוויר הנקי ועל ידי צמצום החללים הציבוריים בבית להגדיל חדרים ולאפשר לכל ילד את המרחב שלו.
בכל מקרה - בתכנון שלנו חדר ילדים אחד גדול של 20 מ"ר עם שתי חלונות וחצי קיר גבס שייצור הפרדה סימלית והמטרה היא שכשהילדים יגדלו יהיה אפשר להפוך את החדר הגדול לשתי "כוכים"קטנים.

כמובן אם קשה ככה אז כדאי לעבור למקום יותר נרחב, אם אתם יכולים.
מצד שני, הרבה משפחות הסתדרו בחללים מאוד קטנים בעבר, והיה מקום- אז כנראה זה אפשרי. למשל, סבתא שלי גידלה שישה ילדים בדירה של שני חדרים, ואפילו לסבא שלי היה מקום!

אני מציעה לא לשמור דברים שלא צריך, וכמובן שהרהיטים יהיו הכי רזים וקטנים שאפשר. אם אין מיטות אלא מזרונים, אפשר כל בוקר להעמיד אותם על איזה קיר (אתם בטח כבר עושים את זה) וככה הם לא תופסים מקום במשך היום. את הציוד לקמפינג אפשר לשמור אצל ההורים של אחד מכם או אצל חברים שגרים קרוב, ובכל פעם שתצאו לקמפינג תעברו לקחת את הציוד.

אם העמודים קרובים, הרי אפשר לשים בינהם מדף קרוב לתקרה. ככה בנאדם יוכל לעבור מתחת למדף, וגם על המדף אפשר לאכסן דברים. כמובן שכדאי להקפיד שהמדף מאוד חזק ואין סיכוי שיפול על מישהו...

אחרון חביב- סדר. בדירה קטנה חייבים לשמור על סדר מופתי, אחרת אי אפשר לחיות בכלל. אז תבדקו את הארונות שלכם- בטח יש חפצים שאפשר לתרום, בגדים שכבר לא צריך, כלים שאף אחד לא משתמש בהם. תגלו שפתאום יש לכם ה-מ-ו-ן מקום אכסון. אני מכירה את זה, גרתי שנה שלמה בדירה שבה היתה מיטת יחיד- ושטח נוסף ששווה בגודלו למיטת היחיד, ואסלה שמעליה טוש למקלחת.

למשל, סבתא שלי גידלה שישה ילדים בדירה של שני חדרים, ואפילו לסבא שלי היה מקום!
לא היו דברים כמו טלביזיה, חצי ממכשירי המטבח אם לא יותר, מחשב, ועוד.
ויותר חשוב: לא היו נורמות של פרטיות וכו'. אני לא שואלת אם אפשר לחיות ככה, כי ברור שאפשר.
ואני לא מדברת על הרצון של בני נוער להתבודד באיזו פינה - אני מדברת על בני נוער שאין להם חדר משלהם או אפילו על שני ילדים שאין להם מיטות משלהם.

הבעיה איננה עם מזרונים שלא יתפסו מקום במשך היום. המזרונים בחדר השינה. המקום של המזרונים זה לא המקום שחסר לי. אני לא יכולה להפוך את השטח שהמזרונים מכסים למטבח גדול יותר, או למקום איכסון נוח, והעמדת המזרונים לא תפתור את הבעיה שאין מקום למיטות לילדים.

כל מה שאפשר אנחנו כבר שמנו אצל ההורים. וזה קשה לי. לא יוסיף לי לאכסן אצלם עוד דברים. אני לא רואה בזה פיתרון. זה מתבסס על העובדה שלמישהו אחר כן יש בית גדול. אז איך זה מסתדר עם השאלה העקרונית שלי על גודל הבית?

אם העמודים קרובים, הרי אפשר לשים ביניהם מדף קרוב לתקרה.
גם התקרה נמוכה... (שכחתי לציין שמדובר פה בשיכוני שנות ה-50...).
אצלנו יש כמובן סדר וכמובן כל הדברים המיותרים פונו (פליי ליידי (-: ).

אמא שלי גדלה בבית של שלושה חדרים: שני חדרי שינה וסלון. בילדותה, הם השכירו חדר אחד למשפחה שלמה. המטבח, האמבטיה והשירותים היו משותפים לשתי המשפחות, בעלי הבית והדיירים. הוריה ישנו בחדר השינה, הילדים ישנו בסלון. כשהיו אורחים הם גם לא יכלו ללכת לישון. פרטיות? פינה משלך? מקום? האם היינו רוצים לחיות ככה היום?

אה, רק עכשיו הבנתי שאת מנסה לבדוק אם הבית הנוכחי שלכם יכול להתאים לכם לאורך שנים.
49 מ"ר בעיר?
על זה מדובר, בשמת?

עדינה, ברור לי שהוא לא מתאים...
אבל את הטיפים לניצול החלל בדקתי לפי זה. נגיד, הטיפ על סילוק המזרונים במשך היום - על פניו נראה מצויין. אבל אז תפסתי, שזה לא יפתור אצלנו כלום. אין מספיק מקום על חלל הרצפה בשביל מזרונים לכולם! פשוט אין מקום לישון! רציתי להכניס לילד מין כורסא שנפתחת למיטה, אבל הרוחב שלה 70 ס"מ ומה שנשאר אצלנו הוא 40 ס"מ מכל צד של המיטה (וגם אז, אי אפשר יהיה לעבור, או לפתוח שידה או ארון, כך שהאיש צריך יהיה להעביר את הילד הישן למיטתו ולקפל לו את המיטה כל בוקר כשהוא קם לעבודה בשביל שיוכל בכלל לקום מהמיטה או להתלבש...)

השאלה העקרונית שלי היתה אם משפחה יכולה לחיות יפה ב-30 מ"ר לאורך שנים, כי מאוד התרשמתי מהתיאור של אומ איליי מהתיכנון שלה, ובכלל מאוד מושך אותי הנושא האקולוגי של חיים בחללים קטנים.

מטריד אותי שאני חושבת שזה מוצלח למשפחה עם ילדים רק כשהילדים קטנים. ממילא כשהם קטנים אז יש מיטה משפחתית. אחר כך אולי זה בסדר להם שיש מיטה בנישה ומשחקים בחדר משחקים או פשוט בחדר המגורים. אבל האם ההורים רוצים חדר שינה שכל גודלו הוא גודל המיטה? ראיתי חדרים כאלה, שיש בהם בדיוק-בדיוק מקום בין הקירות למיטה ברוחב 1.40 ולשתי ארוניות פיצפונות (או מדפים פיצפונים) ליד המיטה. היה נורא בעיני. הרגשתי שאני נחנקת.

אני ישנה כבר חמש וחצי שנים בלי צד למיטה שלי, כי הצד שלי צמוד למזרון של הילדה. אפשר לחיות ככה (עובדה), אבל זה מאוד קשה לי. מאוד. יש לזה מחיר. זה גרם לי להבין שצריך איזו שידה-ארונית-מדף-משהו ליד המיטה: לבקבוק המים שלי, לטישו שתמיד צריך באמצע הלילה והוא לא במרחק נגיעה, לשעון שלי, לשעון מעורר כשצריך, ועוד. זה לא צורך "תרבותי" שאפשר לוותר עליו, זה משהו פרקטי.

אז אני תוהה: כשחיים במרחב קטן מאוד - האם לא מגיעים להקרבה של הדברים הנחוצים?

האם לילדה בת 10 לא נחוץ חדר משלה, לא בגודל של תא כלא? לא מיטה בנישה שנפתחת לחלל ציבורי?

בשמת, בתשובה לשאלתך - אם ההרגשה היא של מלחמה תמידית עם הבית, אז לא. זה לא עובד. (הסיבה למלחמה יכולה להיות בית קטן מדי, גדול מדי כמו אצל ניצן אמ, או בנוי-לגובה מדי כמו שלי).
סבא וסבתא של בעלי גידלו שני ילדים בחדר וחצי. כשנולדתי התגוררו בדירת שלושה חדרים יחד עם ההורים שלי גם ההורים שלהם ואחיה של אמא שלי. ובהזדמנות הראשונה שהיה ניתן, הם עברו לדירות נפרדות. אני רוצה שהבית שלי יהיה מקום שטוב יהיה לנו להתגורר בו ולחזור אליו, לא מקום שמחפשים בכל הזדמנות לברוח ממנו.

אין לטעמי בעיה מוסרית עם רצון ל(אבוי) מטבח שיהיה נעים לבשל ולאכול בו, בית שמרגיש כמו בית ולא כמו חידת הגיון תלת-מימדית.

בטח כבר כתבו את זה, אבל כדי לנצל את שטח המזרון אפשר להעלות את המיטה לגובה (כמעט לתקרה) ולעשות דברים מתחתיה. זה גם עונה לצורך של מתבגרים בפרטיות ובכוכיות. (אפשר לסגור עם וילון את החלל שמתחת למיטה ואז יש שם גם פינה פרטית וגם איזור שינה) עוד דבר זה שזה שומר את המיטה יחסית מסודרת ובעיקר לשינה.

אני לא מתה על אחסון בגובה, כי אני לא מגיעה לכלום והאיש סתם נתקל כל הזמן... (ככה זה כשיש הפרשי גובה גדולים בין בני זוג...) מה שכן, אם יש חלל אחד ייעודי לאחסון (מחסן?

) זה נראה לי עדיף ויעיל בהרבה מאשר ארון בכל פינה ודברים שתלויים מהתקרה. (אם יש אפשרות לזה, כמובן)

מיטת קיר, כמו מזרון מתקפל, זה ניג'וס כי צריך כל הזמן להזיז רהיטים. אני מדברת על משהו קבוע
תמונה

(לקח הרבה זמן למצוא...) על הדרך מצאתי books]בית אקולוגי מקסים photo documentaries[/po]/the rogue documentary/the cob house/ עם פלטפורמה שמשמשת לא לשינה.
זו מיטה שיורדת לגובה ביניים תמונה

אני התכוונתי למשהו שנשאר צמוד לתקרה ומטפסים אליו עם סולם.
אגב, זה רעיון לא רע לקחת טיפים מבתים ניידים עם ניצול שטח מקסימלי...

זה אקסטרווגנטי, אבל יותר בכיוון שדיברתי עליו
http://www.hotelchatter.com/files/admin/[po]lapaix siemreap[/po].jpg
(המון שטח מבוזבז על גישה למיטה, על גובה מעל למיטה, ועל בינוי (ראיתי פעם כזו בנויה מעץ גס. טוב, אני מקווה שברור ומפסיקה את החיפוש...)

לא, אני לא מרוצה. שום דוגמה פה לא מדוייקת. אני הולכת לחפש שוב...
משהו כזה יותר... אבל אפילו יותר צנוע מבחינת בזבוז שטח, יותר קרוב לתקרה, סולם ולא מדרגות, והחלל מתחת תָחום..
http://www.worldwideflood.com/diluvia/[po]defining diluvia[/po]/mezz bedroom.jpg

אני חייבת, אפילו שזה מתאים יותר ל חוכמות של ילדים

הבוקר נויה (בת 3) שיחקה ב"בית" עשוי בדים חלקי ספה וכו,
ישבה עם הבובה ואמרה לי:
"אני ואבא של הילדה שלי, מתלבטים אם לתכנן לילדה שלנו חדר או שהיא תהיה איתנו"
"ומה נראה לך שתעשו?" שאלתי
" נעשה לה חדר. (כ)שהיא תהיה גדולה, היא תרצה להיות לבד"
(איקון של אמא משתגעת מהמתיקות )

_אבל רגע, אני מרגישה שמרוב התעסקות בשאלות האלה (שכבודן במקומן מונח ועוד מעט אמחק את התיאורים המפורטים), עדיין חסרה התייחסות לשאלה העקרונית:
האם חללים קטנים הם לא משהו שמתאים רק כל עוד הילדים קטנים, וברגע שהם כבר מספיק גדולים לרצות פרטיות - זה לא עובד יותר?
זה מאוד מטריד אותי.
אני מרגישה, שיש גבול לרצון לחיות במינימום האפשרי. והגבול הזה הוא המקום שבו זה פוגע בצרכים לגיטימיים וחשובים לפינה משלך._

לי כנערה היה חדר של 2*2 ...

מיטת יחיד-פעם הם היו צרות יותר ברוחב 70 ס"מ, ארון של דלת אחת ושולחנון כתיבה עם מדף.
קטן אבל חמוד.

אני אישית לא חושבת שלרצות לחיות במינימום זה רע או טוב זו גישה לחיים שחייבת לתת לך את החיים שאתה רוצה כי ברגע שהיא כובלת אותך ומצמצמת אותך ודורשת ממך למצוא פתרונות אצל אחרים אז אתה כבר לא חי ככה וזהו ! ואז באמת סובלים ונחנקים וכמובן שכל המשתתפים צריכים לרצות לחיות ככה.
ועם זאת אפשר למצוא פתרונות ודרכים להכפיל את החלל שלכם בדרך אחרת אבל אני אוכל לעזור ספציפית במקרה שלך או אחר רק אם אראה תכניות!

ויאללה תאתגרי אותי כבר...

אם לא טוב לכם בדירה הקטנה ויש לכם אפשרויות לעבור לדירה יותר גדולה, אני בכלל לא מבינה מה השאלה פה. פשוט תעברו. לא מבינה מה ההתלבטות בכלל.
אני באמת חשבתי שהשאלה היא מצב נתון שבו יש דירה קטנה ואין אפשרות לעבור למקום יותר גדול, ורוצים למצוא פתרונות יצירתיים לניצול השטח.

ויאללה תאתגרי אותי כבר...
אוי, את אדריכלית ולכן נדמה לך שזה נורא קל (-:

אם לא טוב לכם בדירה הקטנה ויש לכם אפשרויות לעבור לדירה יותר גדולה
זהו, שלא בדיוק.
יש לנו בדיוק כסף לבנות אבל המגרש שירשנו תקוע כבר שנים בהליכי הפרצלציה שלו.
אין לנו כסף לשכור אבל אנחנו מחפשים בכל זאת. אחרי כל דירה (למשל היום...) חוזרים לבית שלנו המושקע, החמוד, הנעים, הנקי, וממש לא רוצים להחליף אותו באיזו דירה שכורה ג'יפה במחירי שכירות מטורפים (רצו 7200 ש"ח לחודש שכירות! 7200 לחודש! מה זה!).

בכל אופן, עוד לפני שאאתגר אותך, אומ איליי, הדף הזה נתן לי השראה. החלטתי שאפשר להפוך הכל. אם נוציא הכל הכל מכוך הילדים (חוץ מהארון שמסתיר את החור בקיר שמאחוריו, שגם מנצל היטב את השטח) אפשר להכניס שם בדיוק על המילימטר ככה: ארון פאקס מאיקאה (רוחב 75 ועוד רוחב 100 בגובה 236, בלי דלתות, בקיר של הדלת, שבו נכניס את הבגדים והצעצועים), את המזרון של הילדה בקיר הנגדי (למיטה אין מקום, כי זה עוד 10 ס"מ ולא נכנס), ובין המזרון לארון אפשר להכניס בדיוק את השולחנון הקטן (אם הכסאות יוצבו כל לילה על השולחן) ובשארית הרצפה אפשר להכניס כנראה מזרון 70X165 שבו יישן הילד, אם כי זה בעייתי כי זה ממש מול הפתח וחוסם את הכניסה לחדר (לא יישאר ס"מ רצפה פנוי, ויש בעיה עם שינה ממש מול פתח החדר). אם כל בוקר יקופלו כלי המיטה ויונחו על המיטה שלנו בחדר השינה, אפשר יהיה להעמיד את שני המזרונים שעונים אל הקיר ויש רצפה.

אז למה שלא תלכי על המיטה מIKEA שעל אותו עקרון שאני הבאתי? (את יכולה לערוך חיפוש על המילים "מיטת גלריה". מסתבר שכל נגר עושה אותן.)
http://www.ikea.co.il/ws3engine/[po]manage thumb[/po].asp?file=files/Product Images/90019953.jpg&w=620&h=620&noImage=template/images/no pic.gif
יש להם איזה דגם יותר אסתטי. הקטע הוא שאפשר לארגן שולחן וכסאות קבועים מתחת בלי כל ההרמות האלה.
אני פשוט זוכרת מילדותי ונערותי שמיטות כאלה תמיד היוו אטרקציה. והן גם מאד פרטיות, אף אחד לא יכול לשבת עליהן בטעות ללא הזמנה..
שמה עוד תמונות להמחשה. (אני אעבור למחוק אח"כ)
תמונה

http://www.etzmaleh.co.il/images/products/[po]p1 150[/po].jpg

ויש יד שניה באתר הומלס.

אני לא חושבת שזה "נורא קל"
כשיש לי אתגר כזה הוא בהחלט מעסיק אותי ימים שלמים ואני מחפשת פתרונות בכמה מישורים וכיוונים לכל חפץ בבית.
כאדריכלית לא הייתי מבקשת מלקוחות שיצטמצמו אם זה לא מה שהם רוצים אבל אם זה כן מה שהם רוצים הייתי מראה להם את הדרכים לעשות את זה בצורה הכי טובה שאני יכולה.
הצורך בחיים בשטח קטן יכול להגיע ממספר כיוונים: רצון להשאר/אהבה לאזור בו גרים, עם אותם השכנים, המוכר במכולת ומרחק הנסיעה לעבודה, חוסר יכולת כלכלית לעבור ויכול להגיע פשוט מרצון לחיות בשטח קטן וכולם היו מעדיפים לא להחנק.

רציתי להעיר לגבי מיטת גלריה שהיא נראית לי ממש ממש מסוכנת! אפשר ליפול ממנה כשעולים או כשיורדים, ואולי אפילו מתוך השינה. ונראה לי שכשישנים במיטה כל כך רחוקה מהרצפה, יש איזה פחד תת-מודע במהלך כל השינה, פחד מנפילה. נראה לי שמיטה צריכה להיות כמה שיותר קרובה לרצפה.

אגב, את שנות ילדותי ונעוריי ובמהלך הצבא וגם אח"כ היה לי חדר (עבורי הוא היה חדר, למרות שבאופן רשמי הוא נקרא: חצי חדר) שבו היה מקום ל: מיטת נוער לא גדולה - המיטה תפסה קיר שלם, כלומר היא היתה מוקפת ב-3 קירות (אז מכאן שאורך החדר היה כ-1.80 מטר, והרוחב היה כנראה 2 מטר וקצת). אני דווקא מאוד אהבתי את זה. והיה גם ארון מדפים צר וארוך - מהרצפה ועד התקרה, שממנו יצא שולחן קטן וקבוע עם 2 מגירות, והיה לי גם כיסא קטן וזהו. במשך הזמן הצלחתי לדחוס לשם גם פטיפון קטן ואפילו מחשב (למרות שעכשיו אני חושבת שממש לא כדאי לישון בחדר עם מחשב). כל הבגדים והמגבות וכו' שלי בארון הבגדים של הוריי. אני זוכרת שמאוד אהבתי את החדר הזה, לא הרגשתי שהוא קטן מדי. הוא מילא את כל צרכיי, ומה שהיה חשוב: היתה לו דלת ויכולתי לסגור אותה. זה היה חשוב במיוחד בגיל הנעורים. זו היתה הפינה הפרטית שלי.

מיטות גלריה יכולות להיות נחמדות. הילדה לא רוצה מיטה כל כך גבוהה, אלא דווקא את מיטת KURA מאיקאה (חצי גובה, ולמטה אפשר לשים מזרון על הרצפה בשביל הילד). אבל בדירה הנוכחית זה לא נכנס. גם התקרה נמוכה, וגם יצא שהיא תישן ממש על החלון.
אכן גם אני שאלתי אנשים וקיבלתי את התשובה על: חם מדי, האויר לא זז, לא נעים לישון ממש מתחת לתקרה, וכו'.

סיבה טובה.

לשרון וליאורה, אני חשבתי על נערים ונערות, לא על ילדים קטנים.

לי היתה מיטה כזאת בנעורי, מיטה זוגית שבנה אחי וכשעזב את הבית עברתי לחדרו ולמיטה.
היה כיף לישון למעלה, סלון קטן למטה, סידור מצויין לבני הנעורים.
היתה בעיה אחת, המיטה נבנתה קרוב מידי לתקרה ולקח לי (ולאורחיי) זמן להפסיק לחטוף מכות בראש

0

אני חשבתי על נערים ונערות, לא על ילדים קטנים.
גם נערים ונערות יכולים ליפול ממדרגות וממיטה... ויכולים/ות להרגיש חוסר נוחות במהלך השינה מעצם העובדה שכל כך רחוקים מהרצפה. בכל אופן, אני בשום פנים ואופן לא הייתי מוכנה לישון במיטה גבוהה שניתן ליפול ממנה: מה קורה כשישנים ממש עמוק, כשחולים וכו'? כשמתעוררים באמצע הלילה ונורא מתוך חלום עמוק ונורא צריכים פיפי וממש דחוף? האם בטוח שנזכר שעכשיו צריך לרדת בזהירות בחושך במדרגות? והאם זה בטוח?

אבל אולי זה אינדיבידואלי וסובייקטיבי ויש כאלו שירגישו טוב במיטה רחוקה כל כך מהרצפה.

במקרים כאלה זה לא היה מתאים.
אבל למה ללכת רחוק? מספיק שהילדה פשוט לא רוצה.
אני רציתי. יש עוד אחרים שזה מתאים להם, וזה אמנם מעלה סוגיות חדשות, אבל לשאלת ניצול החלל זה בהחלט עוזר.

בשמת - דלתות הזזה - גם לארון בחדר השינה (כתבת שחוסמים אותו המזרונים ואי אפשר לפתוח), גם לארון החדש, אולי אפילו במטבח ובין החדרים. אם אין כסף אפשר לתלות וילון (אבל מוסיף משימת כביסה מדי פעם), אפילו כזה שתופרים לבד עם "שרוול" שמושחל על מוט מתארך ("טלסקופי") לווילון אמבטיה.
אם יש "הול", כמו בבתים ישנים רבים, אפשר לבנות מעליו בוידעם. זה נוח לבגדי העונה השנייה ולעוד דברים לטווח ארוך.
אופניים ראיתי מישהו שאחסן על וו מחוץ לחלון, על הקיר החיצוני של הבית, אבל זה נראה לי מסוכן - מה קורה אם נופל למישהו על הראש?

אני ישר חשבתי על להוריד את הדלת לגמרי. אבל אז אמרתי לעצמי "בחדר של מתבגרת? נאאא..."

בכל מקרה זו אפשרות.

אצלינו חדר השינה משמש לשינה ולאכסון בלבד. מדובר על חדר קטן יחסית בו נכנסים ארבעה מזרונים מקיר לקיר וארון קיר רדוד שתופס קיר שלם.

במקרה כזה מצאתי פתרון נוסף לאיכסון לטווח ארוך, בינוני ולפעמים גם קצר בחדר השינה.

ניתן להגביה את כל חדר השינה על משטח מעץ (במקרה שבונים בית, אפשר מראש לחפור מזווה מתחת לרצפה). משטח העץ הופך לרצפה החדשה.
בכך שכל החדר מוגבה אין צורך במיטות, מספיק מזרונים ואין חשש שמשהו יפול מן המיטה, כי ישנים על מזרון.
אם עושים זאת בדירה הקיימת צריך כמובן לעשות מדרגה שתוביל לחדר השינה, כי עכשיו הוא במפלס גבוה יותר משאר הבית.

משטח העץ מחולק לדלתות שאותן ניתן להרים (לאחר שהרמנו את המזרונים מן הרצפה כמובן) ולהגיע לחללי האיכסון שמתחתיהן.

במקרה שבמשך היום המזרונים מקופלים הצידה, יש למעשה גישה לכל הדלתות ברצפה.
ניתן לאחסן שמיכות, כריות, נעליים, בגדים שלא בעונה.

מעניין שפתרון כזה מרגיש "על הגובה" בעוד שבוידעם מרגיש "תקרה נמוכה" ו"השמים נופלים"... איזה הבדל פסיכולוגי!

גם אצלי יש אחסון דומה:-) כשהמיטה היתה גבוהה אז כל השטח מתחתיה היה גבוה יותר. עכשיו זה הושטח לטובת מיטה צמודה לקיר ונמוכה בגלל הלינה המשותפת.

וזה בהחלט עושה את השינוי אני קוראת לזה בוידם לנמוכים (לא צריך סולם:-))

רציתי להעיר לגבי מיטת גלריה שהיא נראית לי ממש ממש מסוכנת! אפשר ליפול ממנה כשעולים או כשיורדים, ואולי אפילו מתוך השינה.
קראתי את זה הבוקר ונורא התפלאתי - אף פעם לא שמעתי שמישהו נפל ממיטת קומותיים! הרי יש להן תמיד מעקה, וסולם בטיחותי.

וכמה שעות אח"כ פגשתי ילד שאני מכירה קופץ על רגל אחת, ולשאלתי הוא סיפר שנפל אתמול ממיטת קומותיים וקיבל מכה בברך...
ברור קצר העלה שהוא טיפס למיטה בסגנון טרזן, בקפיצה מעל המעקה, והחליק. תקלה שיכולה לקרות גם בגן שעשועים מהשורה.
בכל זאת, צרוף מקרים מוזר.

אני שמעתי וקראתי על ילדים שנפלו ושברו ידיים, רגליים, אגן, ראש וכו'...

כתבתי בגוגל: נפילה ממיטת קומותיים והנה דיון שמצאתי בפורום שעוסק בדיוק בנושא זה, מעתיקה לינקים להודעות שבהן יש עדויות לשבירת איברים וכו'

עדות על שבירת יד
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/ ... =103546609

עדות על שבירת כתף ועדות על זעזוע מוח:
"אצל חברים שלנו הילד שבר את הכתף, כולל קיבוע וגבס, וכולל פיזיותרפיה אחרי זה במשך כמה חודשים, והמקרה השני היה של זעזוע מוח".
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/ ... =103697727

עדות על שבירת אגן
ילד נפל מהמיטה העליונה ושבר את האגן

עדות על חוסר נוחות (ולאו דווקא על סכנה)
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/ ... =103558638

והנה במקום אחר מצאתי עדות על שבר רציני בירך כתוצאה מנפילה ממיטת קומותיים
"והוא לא הצליח לדבר בכלל- רק לצרוח. ראינו סימן כחול ליד העין והחלטנו לא לקחת סיכון ולנסוע למיון... היינו עם ילד בוכה וצורח לסירוגין במשך שעה... האבחנה היתה ברורה- שבר רציני בירך בדיוק מעל הברך... גיבסו אותו מהמפשעה עד לקרסול ושלחו לעוד צילום כדי לשלול את הצורך בניתוח. אחרי שראו שקיבעו טוב- אישפזו אותנו ללילה (לילה ללא שינה).... יש לנו ביקורת ביום ראשון, כי אנחנו עדיין תחת איום של גיבוס עד מעל המותניים במידה והשבר יזוז... יצאנו יחסית בזול, כי היה יכול להיות הרבה יותר גרוע!!!
איך הוא נפל מעל המעקה? ההשערה היא שהוא הסתבך בשמיכה, כי היא נפלה ביחד איתו".
http://sf.tapuz.co.il/shirshur-149-96934046.htm

ויש עוד המון עדויות מהסוג הזה. אבל נראה לי שעדויות אלו מספיקות.
וכמובן, שכל אחת תעשה לפי הבנתה...

בשמת - דלתות הזזה - גם לארון בחדר השינה (כתבת שחוסמים אותו המזרונים ואי אפשר לפתוח), גם לארון החדש, אולי אפילו במטבח ובין החדרים.
אכן, לארון הקיר בחדר השינה שלנו יש דלתות הזזה (ואני, אגב, שונאת את זה... אבל אין ברירה). המזרונים בחדר השינה לא חוסמים את הארון, אבל בהחלט אין מספיק מעבר בין המזרונים לבין הארון בשביל דלת.
לארון שאני חושבת לשים בחדר הילדים אני מתכננת וילון במקום דלתות - ככה הכל נגיש, אבל אין בלגן בעיניים. ואין דלתות שאין להן לאן להיפתח... (זה שם שאם נשים את המזרון של הילדה ועוד מזרון קטן לילד על הרצפה אז הארון ייחסם).

אכן אחותי ניצלה את התקרה שבין דלתות החדרים לבנות "בוידעם". אצלנו אין אפשרות, כי בכניסה גובה התקרה הוא כגובה הדלת...

בדירה שלנו אין דלתות בחלק מהדירה. ה"כניסה" לסלון ולמטבח למשל היא פשוט מעבר. אבל בחדר הילדים אין טעם להוריד את הדלת: ראשית, כל הרעיון הוא שתהיה לה פרטיות... ושנית, הבעיה בלישון מול הפתח היא לא בגלל הדלת.