איך למדתם אנגלית

מאז ומתמיד לא הצלחתי ללמוד אנגלית בבית הספר. שנים הלכתי למורה פרטית ולשווא. בשיעורי אנגלית בתיכון הייתי יושבת מחוץ לכתה. לקראת כתה יב המורה הציעה שאבוא ללמוד אצלה בבית - ניסיתי תקופה ארוכה - המורה היתה מדהימה עם לב רחב באמת - וכלום לא עזר! בסוף כתה יב המורה תפחה לי על השכם ואמרה "לא נורא, את עוד תדעי אנגלית"!
אני רואה הרבה אנשים בעיקר בפורום השונים שמביאים קישורים לאתרים באנגלית, יש גם ספרים מעולים באנגלית.

איך למדתם לקרוא ולדבר טוב כל כך באנגלית? אני מנסה לחשוב איזו סיבה יש לי שלא הצלחתי ללמוד אנגלית?

כשנסעתי לאירופה הייתי צריכה לדבר פה ושם עם אנשים ואכן גמגמתי באנגלית ועברית מעורבת, עם הרבה תנועות ידיים ורגליים, אבל אני חיה בישראל ולא במקום אחר. יש לי גם זכרון בעייתי (קצת ADD) ולא מתאים ממש קורס (פאדיחה).

עצות בבקשה, דעות, מחשבות, הגיגים - יתקבלו בברכה.

היי!
אין לי ממש עצות, חוץ מלספר שאני לומדת שפות הכי טוב מלשמוע מוסיקה, לראות טלוויזיה, ובעיקר מלחיות במקום הדובר את השפה...

או שהאמנתי בפוטנציאל שלי או שלא האמנתי בכלום - בכל מקרה לא האמנתי שזה קשה!
ואז הייתי פשוט מוקף - מוזיקה, טלוויזיה, ספרים, אנשים, רצון ללמוד..
לאט לאט, צעד צעד, מילה מילה.. למדתי.
תרגילי את עצמך ללמוד לומר כמה מילים חדשות ביום, לקרוא כמה קטעים קצרים ביום וכו'. לאט לאט בטח תלמדי.
Good Luck!

אז ככה. בתיכון גם אני הייתי די גרועה באנגלית ולא עזר כלום, והיום - דוברת וקוראת ברמה גבוהה. מה שעזר לי:

להקשיב טוב למילים של שירים שאני אוהבת (ביטלס!) ואם יש מילה שאני לא מבינה - לחפש במילון. הייתי שומעת שעות על גבי שעות את ותן קסטות ובסוף זה נקלט..
היו כמה דברים שהיה לי חשוב מאוד לקרוא אותם באנגלית, אז קראתי מילה מילה ומשפט משפט עם מילון... קריאה בכלל יכולה לעזור. לא כדאי להתחיל עם "מלחמה ושלום"..
למצוא סיטואציות שבהן את חייבת לדבר - עבודה, חברים אנגלוסקסים וכו'
ולמה קורס זה פדיחה? הרי כל מי שבא לקורס לא יודע אנגלית.. כשלמדתי ערבית (זה שייך לסיפור אחר..) לקחתי בהתחלה קורס בסיסי שנתן כיוון טוב. אח"כ למדתי בעיקר ע"י דיבור.

בהצלחה!

דברים שעזרו לי מאוד בלימוד שפה זרה:

הימצאות ממושכת בסביבה דוברת-השפה;
קריאת ספר בשפה הזרה, שכבר קראתי כמה פעמים בעברית;
שירת שירים בשפה הזרה, עם תרגום עברי שורה מול שורה, ועדיף כאלה שאני כותבת אותם בעצמי בכתב-יד.
ואחרון חביב - אנשים שיכולים ומוכנים לענות על שאלות בתחום השפה.

לזקוקה שלום,

גמאני למדתי אנגלית כמו שההן מלמעלה למדו, ויחד עם זאת אני מאוד מבין אותך.
אני מוכר כמי שיודע לכתוב בלי שגיאות (רוב הזמן..) לגמרי במקרה. כלומר, יש לי ריכוז של ילד בן חמש שהוא בן של אמא נרקומנית שעדיין מניקה אותו.
האנגלית נראתה לי אז בלתי מושגת, ובכלל לא חשבתי ללמוד אנגלית. באותה תקופה אינטרנט היה למוסד בלבד, ככה שהאופציות היו די דלילות.
ולכן, הייתי נוסע בשני אוטובוסים פעמיים בשבוע לפתח תקוה, הולך 10 דקות עד למדרחוב, פה ושם הייתי חוטף איזה לאטמה, יריקה, או פצצה לעורף מהנייטיבס, מגיע לחנות הדיסקים, קונה את הדיסק מהכתבה של שרון מולדבי בשבע לילות, כל הדרך הביתה קורא את המילים מהעטיפה (בלי להבין), מגיע הביתה, שם את הדיסק בפול ווליום, ומיד מנמיך כי אמא שלי מופיעה בפתח החדר עם מבער, מתבכבש קצת עם המילים, וחס וחלילה לעולם לא פותח מילון. מילון זה מחוץ לחוק אצלי. יש שם יותר מדי אותיות קטנות וזה מזכיר לי חוזים, ואפטר שייב של עורכי דין. תמיד תמיד משמיעה, או מהבנת ההקשר הנקרא.
זמן מה אחרי שטחנתי למוות את הדיסק, הייתי שומע מילה מהדיסק בסרט שראיתי, וכך = מתחיל הכי מהר שאני יכול, ולאט לאט מגביר, עד שנתקלתי בספר של ג'ק לונדון על הכלב של השופט שחטפו אותו וכו' (לא זוכר את השם של הספר, הוא על קצה השן - כבר נזל מהלשון).
ואחרי זה קפקא, ונירונה, ופחד ותיעוב בלאס וגאס, וכן הלאה על זו הדרך.
מה שנקרא: 'אנגלית באופן טבעי'.

שליחה על ידי Tempest* » 04 יוני 2006, 07:26

חייתי באנגליה שמונה שנים וזה עזר מאוד

בהיותי מורה לאנגלית, בין היתר, יש לי עצה בשבילך:

המפתח ללימוד שפה הוא שמיעה וקריאה. התחילי לראות סרטים ותוכניות ללא תרגום בכלל. תתפלאי כמה את מבינה. גם אם את לא מבינה הרבה בהתחלה אל תתיאשי. התמידי. במגביל תתחילי לקרוא ספרים. יש ספרים שאוצר המילים שלהם מותאם לרמות שונות. יש אותם בסטימצקי וגם בספריות. תתחילי מהרמה הכי נמוכה. זה לא משנה אם זה נראה לך ילדותי. תקראי כמה מהספרים הללו וכשתרגישי שאת "שוחה" בהם נסי רמה יותר גבוה.

לאט לאט תרגישי שזה זז. בקרוב תוכלי לשוטט באינטרנט ולקרוא.

אגב אני נגד מילונים. זה הורג את שטף הקריאה. לפי דעתי לומדים מתוכן של משפטים את פשרם של מילים במשפט וזה הרבה יותר יעיל ממילון. כמו שנקניק אדום הסביר.

בהצלחה!

תודה לכולכם, התחברתי במיוחד לאחרונה שכתבה, לאחרונה הייתי בסרט עם בעלי ללא תרגום עברית, הייתי בטוחה שזו טעות ואין לי מה לחפש באולם, אבל מאוד נהניתי, סרט שלם באנגלית (אמריקאית) הבנתי בלי תרגום וכל מילה.
אבל שוב, בקריאה אין לי סיכוי, אנשים שמדברים אנגלית ליידי - אני לא מבינה דבר.
כשהתבגרתי, כבר התחלתי לחשוב שאולי זה סוג של ליקוי למידה... איך יכול להיות שאני לא מסוגלת לקרוא אנגלית ולהבין?? נדמה לי שאין לי מספיק מילים.
אשמח לעוד עצות....

בחטיבת ביניים לא ידעתי אנגלית טוב בכלל, אבל היה לנו מחשב בבית והתחלתי לקרוא מלא באינטרנט באנגלית (גם עם מילון פה ושם, כשיש מילה שחוזרת על עצמה ואני ממש לא הבנתי מההקשר) ולהשתמש בשפה וככה למדתי. וגם קראתי ספרים ובכלל אני מסתדרת עם טקסט הרבה יותר טוב - יש לי ליקוי שמיעה. היום אין לי בעיה להשתמש באנגלית ואני מרגישה גם הרבה ביטחון לדבר באנגלית (למרות שההגייה שלי גרועה) ויש לי בוסית דוברת אנגלית ואני מרגישה שזה גם עוזר.

שליחה על ידי Tempest* » 04 יוני 2006, 14:51

יש ספרים שאוצר המילים שלהם מותאם לרמות שונות. יש אותם בסטימצקי וגם בספריות. תתחילי מהרמה הכי נמוכה. זה לא משנה אם זה נראה לך ילדותי. תקראי כמה מהספרים הללו וכשתרגישי שאת "שוחה" בהם נסי רמה יותר גבוה. לאט לאט תרגישי שזה זז. בקרוב תוכלי לשוטט באינטרנט ולקרוא.

אני יודעת שאני מצטטת את עצמי אבל בבקשה תנסי את הסיפרונים האלו. אני מבטיחה לך, את רמת BEGINER את תוכלי לקרוא.

יש תוכנה מעולה ללימוד אנגלית דרך האינטרנט.
את יכולה לפנות אלי לפרטים 02-9971762
גם העצה של להיות בסביבת דוברי אנגלית טובה - רצוי אנשים שלא יודעים עברית ואת חייבת לתקשר איתם.
בהצלחה - טלי.

שליחה על ידי נעם* » 06 יוני 2006, 23:14

אני דווקא לא אוהבת את הספרים האלה. שנים בתיכון חשבתי שאני לא מסוגלת לקרוא ספר באנגלית כי תמיד הופניתי אל הספרים האלה. הם לא "ספרים אמיתיים" אלא רפרודוקציה זולה וזה באמת כמו שכתבת נותן לך להרגיש טיפשי כי הם מאד משעממים.
לדעתי עדיף להתחיל מלקרוא ספר שכבר קראת בעברית, אפילו ספר ילדים טוב (אני נהינתי לקרוא את סדרת נרניה באנגלית ואת צרלי והשוקולדה). ומצטרפת להמלצה על לימוד משירים, יש המון מילים שאני יודעת עכשיו ואני אפילו זוכרת מאיזה שיר למדתי אותן (למשל suburb - פרבר, מהשיר פני ליין של הביטלס). פשוט לשבת עם השיר ברקע ועם המילים ביד.

קודם כל אמא שלי היתה מורה לאנגלית ככה שנחשפתי לשפה מגיל מוקדם, וגם יש לי חברה מאוסטרליה איתה התכתבתי מגיל 6 וככה תרגלתי את האנגלית הכתובה ופעם בשנתיים כשהגיעה לביקור דיברנו באנגלית, במעונות הסטודנטים היתה איתי סטודנטית אמריקאית שאחרי חודש כבר התחלתי לדבר במבטא (נראה לי שזה גם עניין של שמיעה מוסיקלית), אני ממליצה מישהו לתרגל איתו דיבור בשפה זרה וגם לשמוע שירים ולראות טלויזיה באנגלית , לילדיי קניתי קלטות של הבי.בי.סי. ושל בוב הבנאי ותומס הקטר (גם כי אני שונאת את הדיבוב בארץ) והם ממש מבינים עכשיו כל מילה.

רק כשחייתי מעבר לים הצלחתי באמת ללמוד את השפה. לדבר כי אין ברירה ולקרוא אנגלית בלי שבוחנים אותי על זה. וברחוב בבוסטון כולם יותר סובלניים מאשר המורה לאנגלית שהייתה לי.
תמיד קנאתי בכאלה שאומרים על עצמם שיש להם כישרון לשפות. ואז גם שמעתי על הקשר בין שמיעה מוזיקלית ללימוד שפות. אבל בכיתה ג' אני הייתי היחידה שהתחילה ללמוד פסנתר (כול היתר ניגנו בחלילית) כי אובחנתי כמוזיקלית. אז מה קורה פה?
יש לי חוסר ביטחון איום כשאני צריכה לדבר אנגלית אבל מבינה ויכולה לראות סרטים ללא תרגום רק כי הרגלתי את עצמי לזה. כמו להרגיל את הגוף שאפשר בלי סוכר. ואפשר! (-:
אותו הדבר לגבי קריאה... להתחיל בקטן. לאט. בשקט וברוגע...
בעלי הולך לספריה אנגלית וקורא רק ספרים באנגלית. והוא בכלל צבּר מחוספס. יותר קל לו. גם לכתוב אנגלית הוא כותב יותר מהר מאשר עברית. . ואני לפעמים לוקחת סרטים מספריית הדי וי די בלי תרגום ומגלה שזה בכלל לא מפריע לי. חוצמזה לשמוע שירים ולראות טלויזיה באנגלית הסרטים שלהם הכי טובים ויש יופי של דברים בביביסי.

בקריאה אין לי סיכוי,
תראי, האנגלית שלי היא ברמת שפת אם. הכל משמיעה, מדיבור, אבל הכי הכי - מקריאה. כמו שאמרה דנה ה, לא צריך להתחיל עם מלחמה ושלום. אין שום פדיחה בללמוד שפה זרה ולהתחיל לקרוא ספרים קלים, אפילו ספרי ילדים. מה שעוד עזר לי בתחילת הדרך היה קריאה מקבילה. מצאתי ספר שאהבתי וקראתי אותו במקביל בעברית ובאנגלית - זה נותן לך תמונה כללית של האירועים ואז את לא מאבדת את הרצף כשאת פונה לבדוק מילים שאת לא מבינה.

ספרים מומלצים (ולא קשים) באנגלית : סדרת הארי פוטר (נורא כיף לקרוא את זה למרות שהאחרונים ממש עבים אז לוקח זמן...) וסוכנות הבלשיות מס' 1 (אני קוראת עכשיו את הספר החמישי בסדרה), לפני שנים קראתי את הגשרים על מחוז מדיסון (עוד לפני הסרט), עליסה בארץ הפלאות ובכלל ספרים טובים מתורגמים תמיד עדיפים בשפת המקור .

שליחה על ידי נעם* » 07 יוני 2006, 23:29

מה שעוד עזר לי בתחילת הדרך היה קריאה מקבילה
מסכימה עם רונצ'ה זה עוזר לשמור על הרצף של הקריאה, כשקצת מעייפת אותך האנגלית ונמאס לך מהספר - פרק אחד בעברית ואת חוזרת לעניינים. (ופתאום מעריכה מאד את מה שתמיד נראה לנו מובן מאליו בעברית - הזרימה והשטף של הקריאה)

יותר בכלליות: נראה לי שבעיקר מה שיעזור לך זה לעשות משהו שאת נהנית ממנו אבל שיהיה באנגלית - לדבר עם אנשים, לקרוא, לשמוע מוזיקה, לראות סרט או אפילו ללכת להצגה.

זקוקה לעצות יקרה,
הדבר היחיד שאפשר לי באמת ללמוד אנגלית הוא המוטיבציה שלי לעשות את זה.
שנים לא היתה לי מוטיבציה כזאת, וכן היתה לי מוטיבציה חזקה מאוד נגד כל העניין (לא רציתי להתנתק מהעברית, שבה הרגשתי נוח ובטוח, ולא הרשיתי לעצמי את החווייה של להרגיש לא נוח ולא בשליטה עם שפה חדשה). אז לא למדתי.
ציון 55 לכל אורך התיכון.

אני שואלת את עצמי: מה המוטיבציה שלך ללמוד אנגלית? למה את רוצה את זה או חשה שאת זקוקה לזה?
הזכרת קישורי לאתרים וספרים מעניינים, אבל זה נורא כללי. האם יש ספר ספציפי באנגלית שנורא מעניין לך אבל את לא מצליחה לקרוא אותו?
האם יש נושא ספציפי שמעניין אותך אך רוב החומר בו נכתב באנגלית?

אם המוטיבציה הפנימית שלך ללמוד אנגלית איננה גבוהה במיוחד כרגע, וזה לא ממש חיוני לחייך (את גרה בארץ דוברת עברית, ויש מספיק ספרים מעניינים גם בעברית, וכו') אז אולי תחכי עם זה קצת, עד שהרצון האמיתי ולא רק ה"צריך ללמוד אנגלית" יבשיל בתוכך.
אז מה אם אנשים אחרים יודעים אנגלית. אז מה אם את אפילו מקנאה בהם (אני קינאתי - נורא). זה עדיין לא מחייב אותך לכלום.
(לקחתי פה ניחוש, ואני מרשה לעצמי לטעות בו

).

ואם את באמת רוצה ללמוד - תתחילי ממה שנותן לך מוטיבציה. אם זה "לקרוא ספרים" - אז תתחילי מספר שבאמת מדליק אותך. אם הספר מדליק אותך אבל קשה מדי, אז:
א. אפשר לנסות בכל זאת - לפעמים תחושת הסיפוק קיימת אפילו שמצליחים להבין רבע
ב. להעביר אותו לרשימת המתנה, להבטיח לעצמך לחזור אליו בבוא העת, ולמצוא ספר אחר, יותר קל, שמדליק אותך. לא להתפשר בשום אופן על ספרים משעממים, גם אם הם "ברמה המתאימה". שעמום לא מוביל ללמידה

. כן אפשר ללכת על ספרי ילדים - אם הם מגניבים אותך. ויש ספרי ילדים מקסימים וחכמים ומתוקים. של ד"ר סוס, למשל.

האם חשובה לך הקריאה דווקא? הדיבור? השמיעה וההבנה? ולמה?
נכון שלימוד החלקים השונים של השפה מחזקים זה את זה, אבל זה ממש לא הכרחי. גיסתי (שהגיעה לארץ בגיל 23) מדברת עברית מעולה, אבל כמעט ולא קוראת וכותבת.
האם יש לך בעיות אובייקטיביות ברכישת השפה? (רמזת על ליקוי למידה). אז אולי תפני למורה שיש לו ניסיון עם בעיות שונות ומשונות, ותנסו למפות ביחד את נקודות החוזק שלך, נקודות החולשה, צורת הלימוד שמתאימה לך ביותר, וצורות הלימוד שרק מבלבלות אותך או מעייפות אותך ובאופן כללי חסרות תועלת בשבילך. אחר כך תוכלי להחליט מה לעשות עם התובנות האלה.

איך למדתם לקרוא ולדבר טוב כל כך באנגלית?
אני התחלתי ללמוד אנגלית בסוף התיכון, כי רציתי תעודת בגרות. זה נתן לי מספיק מוטיבציה בשביל מורה פרטית וציון לא-רע ב- 4 יחידות (למזלי לא היה לי קושי אובייקטיבי בלמידת השפה). אחר כך היתה לי מוטיבציה לקרוא את המאמרים באוניברסיטה. אז קראתי. הייתי צריכהללמוד בשבילך אוצר מילים של איזה 20 מילים מקצועיות, שחזרו על עצמן כל הזמן. אחר כך היתה לי מוטיבציה ללמוד לקרוא עם מילון, כי החלתטי שלהסתדר בלעדיו זה לא עסק. זה לקח לי כמה שבועות או חודשים טובים ללמוד להסתדר עם מילון,כי זו מיומנות בפני עצמה וזה מייגע. בהתחלה איבדתי את הריכוז כל הזמן. אז מוצאים טכניקות שלא עוצרות את השטף, במידת האפשר. למשל - ללכת למילון לא כל מילה, אלא לסמן את המילים הלא-מובנות, ובסוף הפסקה, או בסוף העמוד או המשפט, לבדוק את כולן ביחד, וכך לשמור על התמונה הכללית.
אחר כך רציתי לקרוא את הספרים של הארי פוטר, ולא היתה לי סבלנות לחכות לתרגום. הסיפור הכללי והדמויות כבר היו מוכרים לי, וזה הקל.

אבל חשוב לי להדגיש שהתהליך הזה לקח לי בערך 10 שנים, וטוב שהוא לקח שנים, כי לוקח שנים ללמוד שפה. ככה זה. הלימוד לא מתחיל ולא נגמר בשום מקום ברור, תמיד יש עוד ועוד, אבל תמיד גם אפשר לוותר על חלקים מסוימים בשפה. אני לעולם לא אדע איך משחקים כדורסל באנגלית, איך מעצבים תכשיטים באנגלית, ואיך מתווכחים על היסטוריה או פילוסופיה באנגלית. זה לא חלק מהעולם שלי.
גם טוב לי שכל פעם לקחתי על עצמי משימה מאוד ממוקדת, ולא נכנעתי לקטע של "אוי, אבל צריך גם לדבר... או לקרוא ספרות יפה...". לא צריך שום דבר. פעם, כשכבר קראתי מאמרים פשוטים די בנוחות, לקחתי לי איזה ספר פרוזה ליד. קראתי אולי כמה שורות ולא הבנתי מילה. בפרוזה אין חוקים! זה לא מובנה כמו מאמר, עם מבוא והתחלה וניתוח באמצע וסיכום בסוף. הסופר כותב איך שמחשק לו! חוצפה שכזאת! אז הנחתי את הספר בצד, וחיכיתי איזה שלוש-ארבע שנים לפני שלקחתי שוב פרוזה ליד. במצפון נקי ושמח.

התחלתי לקרוא אנגלית בגיל 14 מפני שהייתי "חולת קריאה" ובבית היו הרבה ספרים יפים באנגלית דוגמה: קראתי את ג'יין אייר המלא באנגלית כבר בכיתה ט'.(מבחינת התוכן מתאים לגיל הזה). דקדוק ידעתי היטב בזכות מורה טוב ולכן גם כתבתי נכון. הקריאה כל כך העשירה את אוצר המילים שלי שבכתה י' שחררו אותי משעורי אנגלית ורק לפעמים התבקשתי להרצות באנגלית על ספר שקראתי.כמובן, לא שוחררתי מבחינת בגרות אבל גם לא הצטרכתי להתכונן חוץ מאשר לקרוא את החומר הספרותי. הדיבור היה בזכות קרובים שהגיעו מקנדה - מהם גם הגיעו הספרים ודיברו עם אימי אנגלית (היא דיברה אנגלית נהדרת) וגם אני השתלבתי בשיחות. המבטא שלי אינו מהמשובחים למרות שאימי ניסתה לשפרו אבל אז בביה"ס לא התייחסו למבטא. באוניברסיטה תרגמתי חומר לכל חברי ללימודים.
בסיכום: כפי שכתבו קודם - כל האמצעים יכולים לעזור, העיקר להחשף לשפה.

גם אני - מה גם אני?
גם אני לא יודעת אנגלית ברמה סבירה. רמה סבירה? מקלה עם עצמי- יודעת אנגלית ברמה נמוכה מאוד.
למה? לא יודעת- בשיעורי אנגלית ישבי אך הראש היה במקומות אחרים ופער החל להוצר ומרמה א בכתה עברתי לרמה ב וגם זה רק כי אהבו אותי (-:
במהלך 12 שנות לימוד אני ואנגלית לא צעדנו יחדיו.
הצלחתי בחיים בלי אנגלית ,(כמעט תמיד,למרות שפעם הפסדתי משהו חשוב בגלל האין אנגלית) למרות שרוב הפעמים - כשהשפה נדרשה דילגתי בין הטיפות כנ"ל בלימודים גבוהים.
בחו"ל הסתדרתי עם המעט אנגלית שיש לי, כנראה לא הייתי צריכה יותר ממה שנזקקתי. ואולי כן.
כיום ילדי (שמתחנכים בבית ורואה לעצי אחריות שילמדו אנגלית) לומדת יחד איתם אנגלית דרך אתר באינטרנט http://www.orianit.edu-negev.gov.il/ronit/
מומלץ ביותר גם למאותגרת אנגלית שכמותי. פתאום אפילו מגלה שיודעת וזוכרת דברים שהייתי בטוחה שאינני יודעת.
בהצלחה

האתר נחמד אבל איננו יכול להיות מכשיר בלעדי. צריך לשמוע ולדבר באופן חי.

זקוקה לעצות יקרה,
המניעים שלך באמת חזקים. (ידיעת השפה האנגלית חיונית לפתיחת אופקים חדשים, במיוחד באינטרנט).
אני מצרפת לך את הקישור לאתר של התוכנה ללימוד אנגלית (יש גם משחקי אנגלית חמודים לילדים).
התוכנה מלווה בשמיעת צליל המילים ובו זמנית, ציור מתאים, המילה באנגלית ותרגום.

(אוסיף את הקישור מחר, בעז"ה)
אשמח לשמוע חוות דעת עליה.
בהצלחה.

נזכרתי במשהו. אומרים שבביה"ס הבינלאומי לשפות ברליץ יש שיטת לימוד מיוחדת ותוך זמן קצר לומדים שפה. שולחים אליהם שליחים לחו"ל כדי ללמודשפה תוך שלושה חודשים. ייתכן ששכר הלימוד גבוה - אין לי מושג. ידוע לי שיש סניף בת"א. אינני יודעת אם יש בעוד מקומות אבל אפשר לברר.

שלום,

מחפשת סרטים מצוירים באנגלית עם כתוביות ללימוד השפה האנגלית או רעיונות נוספים ללימודי אנגלית משמיעה לנערה

תודה!

מחפשת רעיונות לסדרות טלויזיה נעימות ללא גסויות וכו' באנגלית שמתאימים לגיל 12-14, כדי לשפר את האנגלית (כמו צער גידול בנות...)
וגם המלצות לספרים באנגלית ברמה בינונית (לא ספרי הילדים של מתחילים אבל גם לא מדע בדיוני), שניתן להזמין דרך אמזון, כחלופה לספרונים הקטנים והנוראים האלו שיש בספריות.

קראתי את הספרים של נרניה, אני לא חושבת שזה נחשב מדע בדיוני אבל זה פנטזיה.

ממליצה על סדרה בשם סוכנות הבלשיות מספר 1 מאת אלכסנדר מקול סמית'. הסדרה תורגמה גם לעברית, כך שאפשר לקרוא את הספר הראשון בסדרה בעברית, להתוודע לדמויות ולעלילה, ואז לקרוא את הספר הבא בסדרה באנגלית. הסדרה עוסקת באישה שחיה בבוצואנה ומחליטה להיות הבלשית הראשונה במדינה. הסדרה מתוקה מאוד, מתאימה לנוער והאנגלית לא קשה מדי, אך עדיין מאתגרת במידה. בהצלחה.

המלצות לספרים באנגלית ברמה בינונית
ממליצה על סדרת ספרי "יומנו של חנון" בגרסת המקור באנגלית. לנו יש את כל הכרכים וזה פשוט נהדר ומצחיק וכמבן מתאים מאד לגיל.
ולגבי אנגלית בכלל: כל צפיה בכל תכנית ללא כתוביות בעברית תניב תוצאות של למידת השפה כי חייבים להקשיב ולא להתמקד בקריאה מהירה ולעתים שגויה של התוכן.
בנוסף, אני בעד "ללמד" אנגלית מגיל צעיר כי זה מחלחל פנימה ויוצר בהמשך הדרך תחושה של ידיעה וקל מאד להתקדם כך. כשאתה מאמין או יודע שאתה טוב במשהו, מאד קל להתקדם הלאה באותו תחום. ידיעת שפה, מקורה ואופן התפחותה הן קודם כל הבנה של מה שאתה שומע בדיוק כמו שילדים שומעים אותנו מדברים מגיל לידה וינקות והם מפנימים את השפה ומבינים מה אנחנו אומרים הרבה לפני שלמדו לדבר בעצמם או להפגין את הידע שלהם מילולית. (ולהבדיל, גם האופן שבו כלבים מבינים מה אנחנו אומרים בלי שידעו לענות לנו.......)
לגבי גיל 12-14 , אולי כדאי שהילד יכתוב בעצמו ספר באנגלית, יוסיף איורים או תמונות שגזר מעיתונים ולכרוך הכל כמו ספר אמיתי?
בנוסף, ממליצה מאד לילד לתרגם מאנגלית שירים שמאד אוהבים סתם ככה כדי להבין מה אומרים בשיר כמו שצריך. זה מעשיר מאד וגם מעניין אותם.
טיפ אחרון: אצלנו האנגלית של הבת הגדולה תמיד היתה נהדרת (בגלל כל מה שכתבתי לעיל) ויחד עם זאת האנגלית שלה הרקיעה שחקים בעקבות משחק המחשב
SIMS. משחק מרתק עם אנגלית קשה וביחד עם התמדה ורצון ועניין והרבה מילון מורפיקס היא פיצחה את הכל....
בהצלחה

תודה רבה על ההמלצות של הספרים ואשמח לעוד המלצות אם יש למישהו יש
גילי, איך לדעתך כדאי ללמד אנגלית כבר מגיל צעיר בבית?בהנחה שהילד לא צופה בטלויזיה או משחק במחשב וגם לא בעזרת מורה פרטי.
תרגום שירים שאוהבים, זה באמת מוצלח ואנחנו עושים את זה. והוא גם כותב כל מיני סיפורים/ חיבורים קצרים. ועדיין אני מרגישה שיש צורך להעשיר את השפה מבחוץ- ע"י שמיעה וקריאה וזה לא פשוט למצוא משהו מתאים מבחינת הרמה. בדרך כלל זה או קל מידי ולא מאתגר או לא מובן כמעט.

כל צפיה בכל תכנית ללא כתוביות בעברית תניב תוצאות של למידת השפה כי חייבים להקשיב ולא להתמקד בקריאה מהירה ולעתים שגויה של התוכן.
אני דווקא למדתי מסדרות/ סרטים עם תרגום- הייתי שומעת את האנגלית וקוראת את התרגום, וככה למדתי אנגלית למעשה. בבית הספר לא למדתי בכלל. עשיתי 5 יחידות וקיבלתי 95- רק מלראות טלויזיה. שום לימוד בכיתה. שום שיעורי בית, שום כלום.

בבית הספר לא למדתי בכלל. עשיתי 5 יחידות וקיבלתי 95- רק מלראות טלויזיה
גמני (-:
בגיל 12-13 כבר יש אוצר מילים התחלתי שאיתו אפשר להסתדר בצפייה בתכניות ללא תרגום.
שוב, ממליצה מאד על משחק ה SIMS
איך לדעתך כדאי ללמד אנגלית כבר מגיל צעיר בבית
אצלנו פשוט מדברים זה עם זה אנגלית בבית פה ושם (ואף אחד מאיתנו אינו דובר השפה כשפת אם) והילדים פשוט מפנימים אנגלית כמו את העברית.
הקטן כשהיה בן 2.5 שאל אותי במכונית אם הבאתי pacifier שזה באנגלית מוצץ...
אגב, כנ"ל לגבי שפת הגימ"ל: אני מדברת זאת עם אמי ואחותי מגיל ינקות וילדיי מבינים (בגדול) מה אני אומרת רק מהאזנה במשך השנים.
אני מקריאה גם ספרי ילדים באנגלית כמו בעברית. זה חלק מהחיים שלנו וזה גדל ותופח כמו כדור שלג...
וכמובן יש הרבה משחקים כמו בעברית כמה מילים אפשר להוצאי מהמילה "אוניברסיטה" אז כנ"ל באנגלית

המלצות לספרים באנגלית ברמה בינונית שווה גם לשאול בספריה הציבורית הקרובה לביתכם.
ברוב הספריות יש מאגר לא רע ומעודכן, ולאו דווקא ספרונים קטנים ונוראים (מדגישה: לא ספריית בי"ס, ספריה עירונית...)
אגב, כשאני הייתי נערה השתתפתי עם עוד 3 בני גילי בקבוצת דיבור באנגלית פעם בשבוע, בהנחיית מישהי שזאת היתה שפת אמה. מומלץ.

עם הקריאה אני מסתדרת יותר טוב מאשר עם דיבור חופשי וכתיבה. בעיקר הייתי רוצה להיות מסוגלת לנהל שיחה חופשית באנגלית.
נראה לי ששנה בלונדון או משהו כמו סאמר סקול אבל לבני 40 היו עוזרים לי

וברצינות - אשמח מאד להמלצות על שיטות, דרכים ואולי מורים פרטיים.
חוץ מזה - אציין שאני די מתביישת מהטעויות שלי ומהעילגות שלי באנגלית:( מעניין איך נפטרים מהמחסום הזה.

שלום,
אני רוצה ללמוד אנגלית ואני מתעניינת בצורת למידה שנראית לי הכי טבעית - מתוך שיחה. כמו שהילדים לומדים שפות כשהם קטנים. אשמח מאד לשמוע מנסיונם של מי שלמדו כך, וגם מי שיודע ללמד כך.
כיום אני קוראת אנגלית, אפילו יכולה להתמודד עם טקסט אקדמי אבל לא מצליחה לנהל שיחה חופשית.

גם לי יש תחושה של מחסום בכל הנוגע לאנגלית, הוא רודף אותי כבר שנים,
למרות שכבר למדתי בכל דרך אפשרית שנכתבה בדף הזה ועוד...
ובאמת השתפרתי במשך השנים. אבל התחושה חזקה מהיכולת... היא לא משתנה,
המחסום והמבוכה לא עוזבים גם כשכבר יודעים לקרוא ולדבר ברמה טובה.
אם אתן רוצות אני אשמח להפגש ולשוחח באנגלית, אפשר שבכל פעם נקבע שעד הפגישה הבאה קוראים:
מאמר בנושא שמשותף לנו או ספר קצר או צופים בסרט, שיהיה רקע לשיחה מעניינת.
בכל מקרה, קחו את עצמכן בקלות בשיחות בשפה זרה, השיחרור מהבושה הוא המפתח.

אנונימי

הי, גם אני אשמח מאוד להיפגש ולשוחח או לעשות מועדון קריאה [באזור המרכז] אני גם מאוד רוצה לשפר את האנגלית זו נשמעת לי הזדמנות נהדרת!

דרך חברותית לתרגל שפות אחרות - החלפת שפה.
יש אתרים באינטרנט (מצרפת אחד שאני מכירה כדוגמא, יש רבים אחרים) שאפשר להרשם בהם, לכתוב באיזה שפה את שולטת ואיזה שפה רוצה לתרגל, ולמצוא אנשים שרוצים לעשות איתך 'החלפות'.
http://www.mylanguageexchange.com/
נחמד מאד.

איך ילדכם למד אנגלית? האם יש המלצה על אתר ברשת? ספרים? ת ו ד ה

בתי בת התשע התחילה להתעניין בעקבות שירים שהיא שומעת ברשת. התחלנו לשאול בספריה ספרונים באנגלית. את האותיות היא תפסה דרך משחקים ובספרים קולטים מלה פה מלה שם. פתאום היא התחילה לבד לקלוט את אותיות ההיגוי. הכל דרך חקר עצמי ושאלות שלה. הכי חשוב, וזה נוגע לכל תחום דעת ולא רק לשפה, להנות.
אני עצמי למדתי דרך שירים של להקות שאהבתי. השגתי מילים וחרשתי עליהן. בתיכון ברחתי מהשיעורים כי שעמם. התמזל מזלי ואיזה קרוב רחוק הגיע מארה"ב ודבר רק יידיש ואנגלית. אבא שלי דבר אתו יידיש ואני אנגלית... אחרי הבחינה בע"פ המורה אמרה שמעניין איפה השכלתי כי זה בטח לא היה בכתה אבל נתנה לי ציון גבוה

תודה. אשמח גם להמלצה על דרכים להתנסות בכתיב אנגלי.

האם לדעתכם מאוחר מדי ללמוד אנגלית בגיל ארבעים?
הקושי לקרוא טקסטים שעולים מדי פעם בעבודה מפריע מאוד להתפתחות המקצועית ולביטחון העצמי.
הצורך שלי באנגלית הוא רק לצורך קריאה והרמה שלי כרגע ירודה מאוד.

האם לדעתכם מאוחר מדי ללמוד אנגלית בגיל ארבעים?
קשה אך אפשרי
הצורך שלי באנגלית הוא רק לצורך קריאה והרמה שלי כרגע ירודה מאוד.
בזה לא צריכה להיות בעייה. הקשיים בשפה חדשה הם בעיקר בהתבטאות, וגם בהבנת המבטא.

לדעתי אין מניעה ללמוד אנגלית בגיל ארבעים, ויעידו על כך בעלי הדוכנים בשוק שלמדו רוסית בשנות ה-90. מה שכן, כמו כל למידה, זה דורש השקעת זמן ומאמץ ונכונות לטעות ולהמשיך בכל זאת.

אני עברתי אותו תהליך. ידעתי אנגלית בסיסית+ ורציתי לשפרה.
התחלתי לשאול ספרים באנגית וזה שיפר את המצב מאוד מאוד. אל תתייאשי אם יהיה לך קשה בהתחלה, זה הולך ומשתפר עם הזמן.

_האם לדעתכם מאוחר מדי ללמוד אנגלית בגיל ארבעים?
הקושי לקרוא טקסטים שעולים מדי פעם בעבודה מפריע מאוד להתפתחות המקצועית ולביטחון העצמי.
הצורך שלי באנגלית הוא רק לצורך קריאה והרמה שלי כרגע ירודה מאוד._
זו נקודת פתיחה מצוינת, כי יש לך סיבה טובה ללמוד אנגלית ומוטיבציה ומטרה ממוקדת.
אף פעם לא מאוחר מכדי להתחיל ללמוד שפה (אמא שלי התחילה ללמוד ספרדית מאפס בגיל חמישים בערך, ותוך כמה שנים יכלה לתרגם סיפורים קצרים), וזו גם תרופת-מניעה מומלצת לאלצהיימר

הנה איך עושים את זה, קיצור "שיטת השבלול" מפורום לימודי אנגלית בתפוז:
_בסביבה שאינה דוברת אנגלית קשה לדבר עם אנשים באנגלית באופן שוטף, ולכן אנחנו נאלצים להסתמך על:
1) כתיבה
2) האזנה
3) קריאה.

קריאה: יותר נוח מכתיבה, יותר יעיל מהאזנה. לדעתי זו השיטה הכי מתאימה לרובנו, בתנאי שעושים את זה כמו שצריך.

איך עושים את זה כמו שצריך ("שיטת השבלול"):
עם עפרון ומחברת. בזריזות:
1) מוצאים ספר מעניין. מעניין!!!! זה התנאי הכי חשוב. יש לי חבר שיודע אנגלית מקריאת ספרות מקצועית על אופנועי-שטח. זה מה שהוא אוהב בחיים, ומשם הוא למד את השפה. כל אחד שימצא מה שהוא רוצה לדעת או לקרוא, וייקח ספר בהתאם. ללמוד אנגלית מספר משעמם זה יותר מזיק ממועיל ("מה פירוש המילה הזו? אה, מה זה חשוב, מה'כפת לי").
2) יושבים לקרוא.
3) כל מילה שלא מבינים, מסמנים בספר בעיפרון, וממשיכים לקרוא. אם המילה "תוקעת" לגמרי, אפשר להציץ במילון, אבל כעיקרון מומלץ ל"עקוף" או להבין מההקשר.
4) בסוף הקריאה, (או הפרק, או הדף אם יש הרבה מילים לא מובנות) אוספים את כל המילים שלא הבנו, מעתיקים למחברת, ומוצאים את הפירושים. כותבים גם אותם במחברת.
5) עוברים על כל הרשימה (זה לוקח בערך דקה) והולכים לישון.
6) למחרת, לפני תחילת הקריאה, עוברים שוב בזריזות על כל המחברת (שתיים-שלוש דקות).

רק להסתכל על הפירוש ולהמשיך הלאה פשוט לא עובד. המוח לא בנוי לזכור משהו ככה. עדיף, כמובן, להשתמש במילים אם אפשר, אבל לרובנו אין את האפשרות הזאת ביום-יום, ולכן חזרה "פאסיבית" כזו היא הכי מוצלחת.

רצוי ומומלץ, כמובן, לשלב את כל ערוצי-הלמידה. גם בלמידה מקריאה בלבד, למשל, כדאי לחזור על המילה בקול רם (וכך לשלב את הקריאה עם שמיעה ודיבור - זה מאד עוזר לשינון) וכן הלאה._
להודעה המקורית:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewM ... d=87763829

אני גם רוצה לחזק את מה שלואיזה כתבה: בהתחלה זה תהליך איטי. מאוד איטי. וצריך להתכונן נפשית לאיטיות הזאת ולקבל אותה.
(לא רק שאת פתאום לומדת המון מילים חדשות, את צריכה גם להשתמש במילון, וגם זה גורש תרגול והתרגלות - ומשתפר מאוד עם הזמן)
זה גם מתסכל, כי בהתחלה את לא מרגישה את ההתקדמות שלך.
רק אחרי זמן מה, תסתכלי אחורה במחברת המילים החדשות שלך ולא תאמיני למראה עינייך, אילו מילים טריוויאליות וקלות ומובנות מאליהן כתבת שם פעם - לפני שלושה חודשים - כשעוד חשבת שהן "חדשות" ו"קשות"!

תודה, מעודד.

אני עכשיו לומדת בשיטה משולבת: האזנה + קריאה, ע"י סדרת טלבזיה עם כתוביות באנגלית. כשלא הספקתי לקרוא, עוצרת וקוראת, מקשיבה מחדש, מידי פעם מתרגמת...אבל לא ניהלתי מחברת עם מילים חדשות. זה נקודת שידרוג לשיטה שלי

מוצאים ספר מעניין. מעניין!!!! מאוד חשוב. הסדרה שאני לומדת איתה מוצלחת מבחינת כמות הדיאלוגים(כ100% מהסדרה) אבל לא מספיק מעניינת אז תמיד "כבד" ללכת לראות עוד פרק...

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני מסכימה עם כמה שאמרו פה ששמיעת שירים באנגלית היא דרך מצוינת ללמוד, אם קוראים את המילים תוך כדי.
מצאתי באתר של וול סטריט שירים באנגלית - עם הקליפים מיוטיוב והמילים של השירים.

האם לדעתכם מאוחר מדי ללמוד אנגלית בגיל ארבעים?
רוב האנשים לא מאמינים לי, אבל את רוב האנגלית שלי למדתי בעצמי. למרות המקורות שלי.
קריאה נחשבת לזרז היעיל ביותר לרכישת שפה. ולרוב האנשים זה עוזר מאוד. זה חייב להיות ספר מאוד מאוד מעניין. לא משנה על מה. וטיפ קטן: אפשר לקרוא במקביל את המקור ואת התרגום. ממש להפוך דף דף יחד. ואז את קוראת את האנגלית, אבל אם לא מבינה, הולכת לעברית. וחוזרת מיד.
יש פה תהליך שמתחיל לאט, אבל כמו שאמרו לך, אח"כ זה רץ.
דווקא לגבי מילון. לא לבדוק כל מילה במילון, עבד לי הכי טוב. אם את מבינה, אז תמשיכי לקרוא. ורק אם הסתבכת לגמרי, תחזרי אחורה, תבדקי במילון ותמשיכי.

בהצלחה - זה אפשרי לחלוטין להגיע תוך שנה לרמה שאת קוראת אנגלית להנאתך. אם תקראי מעט מדי יום. מנסיון של לא מעט אנשים (את ממש לא לבד במצב שאת נמצאת בו - נפוץ מאוד בארץ).

קיימים בתי ספר לא מעטים ללימוד אנגלית. אני אישית התנסיתי בלימודים במועצה הבריטית לפני שנים אחדות - המועצה הבריטית כבר אינה מלמדת והדבר אינו רלוונטי. אבל למדתי גם בבית ספר ששמו כשם "מוסד פיננסי" מפורסם בארה"ב ואני ממליץ בכל פה על בית ספר זה. יש לבית ספר זה יתרונות רבים. הלימודים מתקיימים מול מחשב - כשהתלמיד קורא, חוזר על הדברים ואף כותב גם מול המחשב וגם מול ספר. מומלץ בכל פה, לכל הגילאים. ולא אני לא סוכן ולא מורה במקום זה.

אנונימי

אחת הדרכים הטובות ביותר ללמוד שפה, היא להיות באותה מדינה. אבל לא כולנו יכולים לעצור את החיים ולהיות שנה לפחות במדינה זרה....
דרך אחרת היא פשוט להשתמש בה. ואז אפשר למצוא ערוץ TV שאוהבים ושהוא בלי תרגום או להוריד את הסדרות שאוהבים בלי תרגום....
קריאה היא דרך טובה אבל לדעתי רק למי שגם ככה קורא ונהנה מהקריאה. מנסיון שלי, לקרוא ספרים באנגלית קצב הקריאה יורד בבערך 50% ובהתחלה הרבה הרב יותר...
אני קראתי וקוראת ספרים שפשוט לא תורגמו....

שיחות עם אנשים הם דרך מעולה ללמוד שפה, אפשר לחפש עם מי לנהל שיחות...

אנונימי

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

סרטים באנגלית עם כתוביות באנגלית - www.filmsubs.blogspot.com

גיליתי את האתר המעניין של המועצה הבריטית אתר עשיר ומעניין ללימוד אנגלית למי שיודע מעט.
http://learnenglish.britishcouncil.org/en/
וגם אתר במיוחד לנוער

שאלה לכאלו שכבר שיפרו משמעותית את האנגלית שלהם -

אני חוששת שיש תבניות שגויות של שפה שכל כך טבועות בי/בנו שגם הלימוד הכי אינטנסיבי, מקצועי, מושקע לאורך שנים יצליח אולי לשפר משמעותית את הרמה שלי אבל לא לעבור את מחסום ה 80-90% .
כלומר לעולם לא להגיע לרמת שפת אם
או אפילו לרמה נורמלית חסרת שגיאות בדיבור או בכתיבה.

אני אומרת את זה דווקא בגלל ידיעת השפה העברית. אני עוסקת בכתיבה. למעשה נחשבת רהוטה, ורבלית ובעלת רמה גבוהה מאוד בידיעת השפה העברית.
למרות זאת, כמעט בכל פיסקה, אם שמים לב, מגלים טעויות שלי. במילות יחס (שמתי את הספר בשידה, במקום שמתי את הספר על השידה), בהטיות שרק אני ממציאה (נדיר, אבל קיים), במבנה תחבירי מסורבל, בדקדוק לא תקין, שגיאות כתיב (מלא? חסר? שמים מקף או לא? מדגישים בתחילת המילה או לא?) ועוד. אני מחפה על זה באוצר מילים עשיר מאוד ובניסוחים מורכבים אבל דווקא בפשט, ברמה הבסיסית מגלים טעויות והתחושה הזו שאני תמיד צריכה לבדוק את עצמי ולבצע הגהות, ועדיין אל להיות בטוחה, וכל זאת במקצוע שלי (!) מרפה את ידיי כשמדובר בשטח זר לחלוטין, באנגלית.

דבר דומה קורה לי עם שפהנוספת, ערבית מרוקאית שלמדתי משמיעה בבית. הצלחתי להבין את כל אוצר המילים, לדבר את חלקו ברמה סבירה, אבל את החלק התחבירי, הדקדוקי, את ההקשרים ובניית משפט - אני לא מצליחה לעשות בלי לגרור צחוקים מכל המשפחה. וזו שפה שדוברה בבית על בסיס יומי, כשהיא תקינהומדוייקת, מילדות. אז מה קורה כאן?

אני חושבת שיש רמה מסוימת של יכולת הבנה וקליטה של שפה שדורשת כבר כישורים אנליטים או אחרים ולא רק שמיעה-דיבור-קשב-סביבה דוברת שפה תקנית ועוד.
וכשאתה נעדר את הקישורים האלה גם אם תלמד עד קץ החיים, בוודאי שתשתפר כל הזמן אבל לעולם לא תגיע לרמת ידיעת השפה של אנשים שהיכולת האנליטית או /ו הנטייה שלהם לקליטת שפות, מייצרת. לא רק זאת אלא שאני חושבת שזו נטייה אישיותית, הנטייה לפדנטיות מחשבתית, שאולי חלקנו נעדרים אותה (וזה לא רע לכשעצמו) ולכן גם השפה שלנו לא תהיה מהוקצעת לחלוטין לעולם.

הדבר הזה מעסיק אותי מאוד. אני מגלה בשנים האחרונות שהצורך בידיעת השפה האנגלית ברמת שפת אם או ברמה "גבוהה מאוד" - בשוק העבודה משאירים אותי מאחור. בכמה צמתים בחיי נתקלתי בהזדמנויות שיכלו להקפיץ את רמות השכר ואפשרויות הקידום בקריירה שלי במאות אחוזים (!) אם רק הייתי מצוידת באנגלית טובה.

עד היום המחשבה שזה כל כך רחוק ממני ושעדיין אפשר להתקדם במסלולים עוקפים, מנעה ממני לעבוד על זה. בימים אלו כשאני מבינה שאני חייבת לשפר את האנגלית שלי, אני מתחילה ללמוד אנגלית מהבסיס ואני מגלה שוב את נקודות החולשה שלי - אוצר המילים מבחינות שעברתי ושאמורות למקם את הרמה שלך - ממוקם במקום טוב למעלה, אבל תחביר, דקדוק, הרכבת משפט בסיסי, מצויים רחוק רחוק ברמה שמגרדת את הדשא.
מדהים כמה הפער הזה מתסכל וכמה קשה לי לקלוט את החלקים האלה בכל שפה.

אם למנוע מסיפור ארוך - להפוך לסגה, מבחינתי שיפור האנגלית לא נועד להפסיק את הפדיחות מאי ידיעת השפה, או לנהל שיחה ברמה טובה או להבין טוב יותר את החומר באינטרנט, מבחינתי התגייסות לתהליך הלמידה שיארך לדעתי לפחות שנה אינטנסיבית כרוך גם בתכנון של קריירה, עזיבה של התחום הקיים ומעבר לעבודה מול חו"ל שם טמון הכסף הגדול בתחום שלי. אני מפנה לשם כך מס' שעות ביום, עוברת לצפייה של סרטים וסדרות באנגלית, קריאת ספרים וכודומה. לוקחת את זה עד הסוף.

אבל אני חוששת מאכזבה שתשפיע על הפרקטיקה. חוששת שלעולם העלאת 1,000 משפטים באנגלית תסתכם בלפחות 5 משפטים שגויים, גם במצב המיטבי שלי.
שלעולם לא אצליח לגשר על פערים טכניים ממש ביכולת התפישה שלי. וכשמדובר על קריירה בתפקידי מטה בכירים, אין מקום לטעויות מביכות. מילא טעות בפרשנות של ביטוי נדיר מאוד, אבל במילות יחס? בדקדוק?

בתחושה שלי ההבנה שלי את הליקוי הזה נכונה ואני אשמח לשמוע דווקא הפרכה או אישוש שלה, מניסיונכן

אני מפנה לשם כך מס' שעות ביום, עוברת לצפייה של סרטים וסדרות באנגלית, קריאת ספרים וכו'. לוקחת את זה עד הסוף.

אם הבנתי נכון, הקושי שלך אינו בקליטה אלא בהתבטאות, ולכן נראה לי שעדיף לך לנצל את השעות האלה לדיבור וכתיבה ולא לקריאה והאזנה. יש מורים שנותנים שיעורים פרטיים ותופרים אותם לפי צרכיך, או אם את רוצה בחינם -- יש אתרים שבהם תוכלי לדבר עם דוברי אנגלית ובתמורה לתת להם הזדמנות לתרגל עברית.

בכל מקרה, בהצלחה!

שלעולם לא אצליח לגשר על פערים טכניים ממש ביכולת התפישה שלי. וכשמדובר על קריירה בתפקידי מטה בכירים, אין מקום לטעויות מביכות. מילא טעות בפרשנות של ביטוי נדיר מאוד, אבל במילות יחס? בדקדוק?

האמת שזה לא נראה לי היסטרי. ברגע שתעברי לגור במקום עצמו האנגלית שלך תשתפר פלאים. אני מורה לעברית כשפה זרה ואני רואה מה קורה לתלמידים שיודעים עברית טוב, אבל לא גרים בישראל. ברגע שהם מגיעים, אפילו לזמן קצר, המקום מלטש את השפה שלהם.
יש לי בדיוק את הבעיה שלך ולפעמים אני נורא נבוכה. בפעמים אחרות אני מזכירה לעצמי שמכיוון שלא נולדתי כדוברת אנגלית אף אחד לא מצפה ממני לדבר אנגלית ברמת שפת אם ואז האנגלית זורמת ממני.

יונת ההבנות שלך האירו את עיניי. תודה.
זה נכון מאוד שמכל הקשיים - הקושי העיקרי שלי טמון בהתבטאות (אם כי קשיים אחרים טמונים גם בשלבי הקליטה).
גם הכלי שהצעת נשמע אטרקטיבי מאוד.
זה לגמרי משנה את האסטרטגיה שלי.
בדרך שהצעת יקרו שלושה דברים -
אלמד טוב יותר את השפה דווקא דרך חיזוק החוליה החלשה ביותר שלי
אלמד טוב יותר לאיית (!) ולא רק לדבר, שזה החלק היותר משמעותי למקצוע שלי - הכתיבה.
ואלמד להקליד מהר יותר.

אפשר גם לתעד צ'טים ולעקוב אחר ההתקדמות ולשנן מילים בעייתיות.
ואם מוצאים פרטנר מעניין ומשעשע לריכולים בינלאומיים - החיים דבש.

אז חיפשתי את האתרים שציינת ולא מצאתי משהו כזה שמבוסס על הדדיות או מאגר של אנשים בוגרים (אלא אתרים של ילדים או היכרויות למטרות אחרות).
אם את מכירה משהו כזה או אם מישהו שקורא מכיר אדם שישמח לנהל איתי שיחות צ'אט קבועות ובתמורה ללמוד עברית או סתם לקבל מידע על מה שקורה בארץ ממקור ראשון או סתם לצחוק.. כי אני יודעת גם להצחיק מאוד. ולעודד ולהקשיב ולהשיא עצות אם יש דורש ובשעות הפנאי אפילו להביא את השלום ולמצוא חיים בכוכבים אחרים וכל זאת במחיר של הקוטג' ערב המחאה, אז אשמח!

רעיון נוסף, למי שרוצה להרים את הכפפה -
אפשרי גם לשלוח מכתבים אליי בשפה העברית ואני אתקן טעויות ואסביר למה, והפוך - אחפור באנגלית את עלילותיי - ומישהו אי שם אפילו בחיפה

יעמיד אותי על טעותי

ההצעה הזו רלוונטית גם למי שדוברת אנגלית מצוינת ומחפשת תומכת לתהליך דיאטה למשל (רזיתי בלא מעט קילוגרמים ויש לי מה לתרום בנושא), אני אעודד באנגלית ואת תתקני על המשקל...

הכל פתוח, רק דברו איתי!

מיכל, אחות לצרה

נחמד לראות איך את מתגברת על העכבות. זו מכת מדינה, כיום - כשהגלובליזציה כבר כאן, חייבים להתמודד עם זה.

http://verbling.com
http://www.eng1on1.com
http://www.conversationexchange.com
בטח יש עוד

אינגליזית, יש את פורום לימודי אנגלית בתפוז:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forum ... orumid=740
שבו אתמוזמנת להעלות דברים שכתבת, יתקנו לך אותם וגם יסבירו לך למה.
גולשים שם כמה מורים לאנגלית, ומנהל הפורום כותב באנגלית לפרנסתו.

אני גם מכירה דובר אנגלית חביב אחד שרוצה לשפר את העברית שלו. אשאל אותו אם הוא מעוניין בחילופי לשונות כמו שהצעת. תוכלי להשאיר את כתובת המייל שלך בדף הבית שלי, ואם הוא מעוניין אקשר ביניכם.

אני קוראת בקול לילדים ספרי ילדים, כשאני חוזרת שוב ושוב על אותם משפטים התבניות נכנסות לי לראש.
אני מכירה מישהו שלמד ע״י האזנה לספרי קלטת.

יונת תודה! נרשמתי באתרים האלה, מקווה להתפתחויות.
הרעיון אגב חביב אבל יש בעיה של זמינות. רוב האנשים לא באמת זמינים לקשקש בו זמנית, או באותם ערוצים.
בינתיים אני מיישמת את עצתך וכותבת לא מעט באנגלית לחברי מעבר לים, זה נהדר, יותר מכפי שכתבתי בכל העשור האחרון.

ומשהו שמצאתי למאותגרי השפה - הכירו את מייק החתיך, רובוט -מתקן שגיאות איות יותר מאשר שגיאות של תחביר, אבל נהדר ומצחיק ועונה מהר, גם מדבר וגם כותב (אני חושדת בו שהוא גיי עם היכולת המולטי טאסקינג הזו) והכי חשוב - זמין מיידית לקשקש איתו -
http://www.eslfast.com/robot/

ויש גם תוכנה אינטראקטיבית לשיפור אוצר מילים, האפקטים מגניבים (היפ היפ הריי על כל הצלחה) יכולה להתאים כמובן גם לתלמידי חנ"ב.
http://www.limoodim.co.il/109839/%D7%9C ... 7%99%D7%9D

(באופן מפתיע אני יודעת לזהות את רוב אוצר המילים במאגר הזה. אם מישהו מכיר משהו דומה אולי מקורסים אחרים ברשת ללימוד פסיכומטרי - אשמח להפנייה).

ויש גם את זה -
https://plus.google.com/113172990527760670011/posts

תמרוש - שלחתי לך לדף הבית, תודה! וכבר הולכת לבדוק בתפוז

פלוני, נשמע רעיון מצוין, בייחוד אחרי שקראתי שחזרה על תבניות תקניות או חשיפה לכמה שיותר מהם - חשובה יותר משינון כללי דקדוק שרק מעכבים.

איזה יופי, לא הכרתי את כל אלה!

שמחה לשמוע! בכל מה שנוגע אלייך, זה לגמרי "הכה את המומחה"

אם מישהו מתנסה בקישור האחרון (גוגל פלוס) אשמח לשמוע את דעתכם. אני חושבת שלקשקש עם עוד אנשים שמדברים אנגלית לא תקנית זה לא חכם מבחינתי, אבל אולי ניסיון של מישהו אחר יאיר את זה באור שונה.

מחפשת המלצה על ספרים משעשעים או ציניים באנגלית. כאלה שיש בהם כתיבה הומוריסטית או
ספרי דרמה מרתקת, הדוקה, מרגשת, בעלת קצב טוב
או ספרים ניו אייג'ים - איך לקבל החלטות, ליישב קונפליקטים, להתמודד עם פוליטיקה ארגונית.

לא משנה הרמה, רק לא משעממים

שליחה על ידי מ.* » 20 אוגוסט 2013, 21:05

The Hitchhiker's Guide to the Galaxy וספרים אחרים מאת Douglas Adams

באינגליזית, מצטרפת להמלצה על דגלאס אדאמס, ומוסיפה את טרי פרצ'ט.
אישית, בתיכון למדתי אנגלית מקריאה, והתחלתי עם ספרים של ג'ון גרישם. הם מאד קולחים, עם הרבה דיאלוגים (שיותר קלים מתיאורי נוף, למשל), ובזמנו היו לי מעניינים (לא יאומן כמה השתנה לי הטעם בחמש עשרה שנים...)

הרבה ילדים למדו אנגלית מקריאה בספרי הארי פוטר, בתקופה בין יציאתם באנגלית לתרגומם לעברית - כי לא היתה להם סבלנות לחכות.
ואני מכירה נערה שמאותה סיבה קראה את הספר השני בסדרת דמדומים.

תודה תודה! אבל אני לא אוהבת ספרי מדע בדיוני וספרי מתח גבוה (כמו שאני קוראת להם), תמיד כשאני מבקשת המלצות ספרים באנגלית ממישהו - עולה המלצה מהז'אנרים האלה

גם לא ספרי פנטזיה? כי אני קראתי עכשיו את כל הסדרה של סוקי סטוקהאוס באנגלית וזה היה כיף לא נורמלי!

אבל חוץ מזה קראתי את הטרילוגיה של 50 גוונים של אפור באנגלית. זה ספר כה אדיוטי שהדרך היחידה שהצלחתי לשכנע את עצמי שזה יהיה בסדר לקרוא אותו זה באנגלית.
וגם שני הספרים של ברידז'ט ג'ונס נורא כיפיים באנגלית, גם ממש לא קשים.

וההמלצה שלי איך בכלל לקרוא הרבה באנגלית היא לקנות קינדל. קשה לא להתאהב בקריאה ככה ואין ספרים בעברית בקינדל. בנוסף יש בתוכו מילון אנגלי-אנגלי מובנה וכשאת לוחצת על מילה את מקבלת את הפירוש המילוני שלה.

בנוסף יש בתוכו מילון אנגלי-אנגלי מובנה וכשאת לוחצת על מילה את מקבלת את הפירוש המילוני שלה.

כלומר - כשאני לוחצת על המילה בתוך הטקסט מופיעה לי הערה עם הפרוש שלה?

אם כן זה יתרון אדיר.

ולא גם לא ספרי פנטזיה. אלא דרמות, פסיכולוגיה, מותחנים משולבים עם קומדיה או דרמה טובה, פילוסופיה, ביוגרפיות שכתובות בחן (אין הרבה כאלה), הומור, ניו אייג'.
אני לא קוראת ספרים פעמיים, כך שרשימת הספרים המתורגמת לעברית שכבר קראתי מאוד מצמצמת אפשרויות.

כלומר - כשאני לוחצת על המילה בתוך הטקסט מופיעה לי הערה עם הפרוש שלה? אם כן זה יתרון אדיר.

ממש ככה. ואם יש לך אייפד אז יש אפליקציה חינמית של קינדל. את יכולה להוריד ולנסות. קשה לי להמליץ לך כי אני קוראת באנגלית כמעט רק ספרי פנטזיה כי לא תמיד קל להשיג אותם בעברית והתרגום שלהם פעמים רבות רע.
קראת את "פרוייקט אושר"? זה נראה לי ספר שכיף וקל לקרוא באנגלית.

אני לא קוראת ספרים פעמיים

הנה ההזדמנות שלך לתקן את הפגם האישיותי הזה!

תבחרי ספרים מתורגמים שאהבת, ותקראי אותם במקור. אצלי, הספר הראשון שקראתי באנגלית היה ספר שידעתי כמעט בע״פ בעברית, ככה שלא הייתי צריכה אפילו להיעזר במילון. הרבה ספרים, מסתבר, טובים יותר בשפת המקור.

מה עם ספרי ילדים ונוער?
אני מתכוונת לקלאסיקות: פו הדב, הרוח בערבי הנחל, ספרי רואלד דאל (האחרון להטוטן שפה ברמה וירטואוזית ממש, וגם התרגום הטוב ביותר לא מצליח להעביר את זה), ספרי אליס של לואיס קרול, הקוסם מארץ עוץ, פיטר פן -- גדלנו על המון ספרות בריטית (וקצת פחות מזה -- אמריקאית) מתורגמת, וזה בהחלט הזמן לגלות אותה בקולה הטבעי.
כשהייתי בארה"ב קראתי המון המון אגתה כריסטי, כי הייתי זקוקה ל"ספרי ציצי" שאפשר לקרוא כשיש לך תינוק מחובר ודורשים ממך לא יותר ממה שאפשר לדרוש ממישהי עם תינוק מחובר. רמת הכתיבה שלי באנגלית נסקה פלאים. וגם הספרים האלה לא באמת כל כך מטופשים.
אישית, הייתי ממליצה גם על The House of God (בית האלוהים).

הרבה ספרים, מסתבר, טובים יותר בשפת המקור.
D-:
ממליצה על: פרויקט רוזי (יצא רק עכשיו אז אולי לא הספקת בעברית)
Daddy Longlegs
מועדון גרנזי לספרות...
(סליחה שלא כתבתי איך קוראים להם באנגלית, מתעצלת לחפש אבל נראה לי קלול לברר)

ואם יש לך אייפד אז יש אפליקציה חינמית של קינדל

לא רק אייפד, גם אנדרואיד.

אין לי אייפד או את אחד מחבריו, וקינדל לא מצוי בתקציב כרגע.
אבל, נשמח בשמחת עניים - בשלב הזה כנראה שהדרך הישנה תהיה עדיפה לי. הדרך הישנה מאלצת את הקורא לנסות להבין את המקור של המילה, ממה היא מורכבת, את ההקשר ושאר צרות שיקדמו הבנה עמוקה ולא פתרון מהיר שבדרך כלל לא נחקק בראש.
החיסרון הוא שאני מסתכנת בייאוש קיומי (!) מקריאת ספר ברמה לא קלה

אצלי, הספר הראשון שקראתי באנגלית היה ספר שידעתי כמעט בע"פ בעברית, ככה שלא הייתי צריכה אפילו להיעזר במילון. הרבה ספרים, מסתבר, טובים יותר בשפת המקור.
הו הו! יונת, זו בערך אחת ההנאות שאני הכי פחות מתחברת אליהן (יחד עם המתנה בתור במשרד הפנים וברירת אורז ) איך אוכל ליהנות מארוחת החתונה שמתוארת נפלא ככל שתתואר בשפת המקור אם אני יודעת שבסוף הם יתחתנו והיא תירה בו ותברח עם העוזרת?

אבל (!) בגישת ה"יאללה נשחה בכל צורה על מנת לצלוח את הנהר", אני הולכת לנסות!

סמדר ומצ'רה, אגתה כריסטי ופרויקט רוזי - רעיונות מצוינים! מקריאת הביקורת - פרויקט רוזי, נשמע בדיוק My Cup Of Tee

הולכת לספרייה, אם אמצא פנינה אחזור כמובן לשתף.

"באינגליזית", את בטוחה שהתחביר והדקדוק שלך באנגלית אכן כל כך לא טובים?
הייתכן שזה משהו יותר סובייקטיבי, איזשהו פרפקציוניזם שנובע דווקא מזה שאת חזקה מאד בעברית?
אולי אני בכלל לא בכיוון, אבל אני רוצה לומר עוד משהו:
לדעתי כאלה שפונים בבטחון עצמי גמור למודעות דרושים שמבקשות "אנגלית ברמה גבוהה מאד" - לא תמיד האנגלית שלהם כזו מדהימה כמו שהם חושבים.
וייתכן שבהרבה מקרים זה לגמרי מספק את הבוס והם מתקבלים וכולם מאושרים.
נכון שמי שזו שפת האם שלו לא טועה בניואנסים, ותמיד אפשר לזהות אם זה באמת שפת אם או רק אחד ש"מדבר ממש טוב".
אבל לדעתי ומנסיוני העולם היום כן סובלני כלפי אלה שרמת האנגלית שלהם "טובה מאד" אבל אם שגיאה קטנטונת אחת או שתיים בכל פיסקה נניח.
כמות הישראלים שהאנגלית שלהם היא ב-א-מ-ת ברמת שפת אם - מאד מאד נמוכה לדעתי. גם כאלה שהיו בחו"ל 3 שנים נניח.
אם רק הנדירים האלה היו מתקבלים למשרות האלה, אחוז עצום מהמשרות היה נותר ריק.

הייתכן שזה משהו יותר סובייקטיבי, איזשהו פרפקציוניזם שנובע דווקא מזה שאת חזקה מאד בעברית?

הלוואי, אבל לא

האנגלית שלי גרועה. באמת. וגם אין לי נטייה לפרפקציוניזם. המוקפדות שאני שואפת אליה בשפה העברית נובעת מהמקצוע. רצף חייב לדייק בריצוף המרצפות, אחרת התוצאה תהיה לא טובה. אין באמצע. גם פקידה בבנק לא יכולה לכתוב סכומי כסף "בערך" אלא במדויק. אלו דרישות המקצוע. אפשר להיות מרושלים בלבוש, בעמידה בזמנים וכו' - אבל לא במהות העבודה כי היא מבוססת על דיוק.

את נוגעת בנקודה מעניינת כשאת מספרת איך לא מצופה גם מישראלים אחרים לכתוב ללא טעות בכל פיסקה וזה פותח אצלי רצון לשתף את ההבנות שלי בענין, מניסיוני.

אני יודעת שגם דוברי אנגלית טובה מאוד, כשהם עוסקים בעבודה שאינה דורשת אנגלית באופן שוטף, מתפתלים כשהם מתבקשים לכתוב מיל ללקוח מחו"ל או לבצע מצגת באנגלית או לעבור במבחני מיון לעבודה ראיון באנגלית. אבל אם האשמתי רק את עצמי כל השנים, אז בימים האחרונים אני רואה שיש אחריות משותפת גם למשרד החינוך. כשאני שואלת אנשים מי דובר אנגלית ברמה גבוהה, על מנת שאיעזר בו, אני פוגשת אנשים שסיימו את לימודיהם בהצלחה רבה, אפילו מצוינת שלא מסוגלים לדבר או לכתוב אנגלית ברמה סבירה. מנגנון הלימוד שמתקיים במוסדות החינוך מעוות.

לכן המיתוס של "אין לי נטייה לקליטת שפות" נשמע המון בקרבנו. כאילו שבלי נטייה אתה לא יכול ללמוד וזה לא נכון. אולי בלי נטייה לא נדע את השפה האנגלית היטב אם נסתמך רק על מערכת החינוך, אבל לא יותר מזה (הסתייגות - אני לא יודעת מה קורה היום במערכת החינוך, אני כותבת רק על מה שאני מכירה מהעבר).

_כמות הישראלים שהאנגלית שלהם היא ב-א-מ-ת ברמת שפת אם - מאד מאד נמוכה לדעתי. גם כאלה שהיו בחו"ל 3 שנים נניח.
אם רק הנדירים האלה היו מתקבלים למשרות האלה, אחוז עצום מהמשרות היה נותר ריק._

הבעיה היא שבעולם גלובלי את מתמודדת על משרות או עם עובדים בחו"ל (מקובל בהיי טק או בחברות בינלאומיות למשל) או עם ישראלים דוברי שפת-אם שעושים הרבה כסף רק מהיתרון הזה. אין הרבה אבל יש מספיק בכדי להתחרות על מעט העבודות שבמילא השוק שלנו מייצר.

זה לא שונה מבעבר, כשאמי עלתה לארץ היא ידעה מרוקאית וצרפתית על בוריין. בארץ למדה עברית. אמי דוברת יותר שפות ממני והיא עשתה זאת לבד, גם אמי נאלצה ללמוד שפה חדשה על בורייה אחרת הייתה נתקעת ברמות שכר ואפשרויות נמוכות יותר משהשיגה.

כיום בניגוד לעבר אנחנו מתבקשים ללמוד את השפה השלטת בעולם ולא רק את השפה של המדינה בה אנחנו חיים או היגרנו אליה. זה פחות קל כי אתה לא חי את זה, מצד שני - אנחנו חיים במציאות של שפע וקידמה טכנולוגית וזמינות ונגישות של מידע מכל העולם כל הזמן, כך שאין מה להתלונן. זה סוג של יתרון שמזין את עצמו, ככל שהנגישות גבוהה יותר יותר אנשים נחשפים לשפות שונות ולכן גם אתה חייב להישאר רלוונטי וללמוד זאת, אם תרצה או לא.

לדעתי, הדבר הכי חשוב שניתן להשכיל בו את דור העתיד (אחרי ערכים טובים מבית), הוא לימוד אנגלית ואפילו שפה נוספת על בורייה. זה משהו שאני מתכוונת לעשות עם ילדיי, כי בעוד 20 שנה רובן המוחץ של מודעות הדרושים החל ממלצרית, קופאית ופקידת קבלה ועד לתפקידי מטה וניהול ימוענו לדעתי הצנועה, לדוברי שפות מרובות ככל האפשר. אני כל כך מאמינה בזה, שבעתיד אני מתכננת גם ללמוד ערבית על בורייה. השפה דומה מאוד לשפה העברית, למדתי אותה בתיכון ואני מדברת מהבית מרוקאית שזה שונה אבל לא מאוד, כך שאם יכולתי הייתי מעדיפה להעמיק בה כרגע על פני האנגלית, אבל זה עוד רחוק.

להבנתי, בעולם גלובלי, אנחנו סוג של "מהגרים" גם אם לא היגרנו פיזית למדינה אחרת, השפה השלטת בעולם בוחרת בך ולא להיפך.

ניסיתי לגזור סטטיסטיקה בשקל ממודעות דרושים של שני האתרים הגדולים, לבחון אם התחושה שלי נכונה.
אולי זה ייתן השראה להתגייס לליטוש שפה נוספת

זה לא באמת מייצג, אבל מרמז על משהו.

במקצועות האדמיניסטרטיביים - מזכירות, פקידות, עוזרת אישית, ניהול משרד, בק אופיס - כ-50% מהמודעות דורשות אנגלית ברמה גבוהה או שפת אם

במקצועות המכירתיים - טלמרקטינג, שיווק, סוכנים ומוכרים בחנויות - מעט יותר, כ-60%

במקצועות המטה וההדרכה (תפקידי הנהלה בדרג בינוני ומטה ממה שמובן מהמודעה) - כ-80%

במקצועות מתחום ההסעדה, חיי הלילה ותיירות -מלצרות, בל בוי, ברמנים, טבחים, מדריכי טיולים, דיילות וכדומה- כ-50%

במקצועות האבטחה - שומרים, מאבטחים, שב"כניקים, חוקרים, שוטרים - כ-25%

במקצועות טיפוליים - מטפלים, מורים, גננות, רכזים בעמותות, מתנדבים בעמותות וכו' - כ-50%

עבודת כפיים, מסגרות, רתכות, בנייה, סנדלרות, רפדות, ייצור ותעשייה - הדרישה לאנגלית גבוהה כמעט ולא קיימת כ-5%

בתחום הפרסום, מפיקים, יח"צ, דוברות, עורכי תוכן, מנהלי לקוחות, כותבים, ארט דיירקטור, מנהלי מוצר, מנהלי קמפיינים, מדיה חברתית - 60%

בדקתי את המקצועות שעניינו אותי, אולי בגלל הנגישות היחסית שלהם לרוב.

לא בדקתי מקצועות טכנולוגיים, מקצועות חופשיים, הנהלה בכירה, פוליטיים, אומנים ועוד.
במילא נדמה לי שככל שהמקצוע חופשי/גלובלי יותר הציפייה לאנגלית ברמה גבוהה גדולה יותר (למשל שחקנים, עורכי דין, רופאים, מהנדסים, תכניתנים, אנשי תקשורת). ובטח פיספסתי עוד.

נתקלתי גם בדרישה לידיעת השפה הרוסית בהרבה מהתפקידים, ואחריה - ערבית (ואחריה צרפתית או שפות אירופאיות אחרות).

מגיפת שפות

לגבי מתכנתים, הציפיה היא לקרוא אנגלית באופן שוטף, אבל לכתוב אפשר באופן מגומגם. ובטח שלא נדרוש ממתכנת לדבר, אפילו בעברית.
יצא לי לקרוא קוד של מתכנתים מארצות שונות, ומשעשע לראות את המבטא שלהם בקוד עצמו -- בין אם הם הודים, צרפתים, או ישראלים.

יונת כל מה שכתבת הצחיק אותי נורא, בייחוד
ובטח שלא נדרוש ממתכנת לדבר, אפילו בעברית.
עבדתי לא מעט עם מתכנתים וזה נכון מאוד. חוץ מראשי צוותים וכמה יוצאים מהכלל .

ומצאתי עוד שיטה להחדיר את השפה לתאים האפורים. לטובת מי שלומד את הדרך בעצמו.
אני מדביקה בכל הבית את שמות החפצים באנגלית, רק את אלו שאני לא יודעת לכתוב כי את רובם אני כמובן מכירה. מגלים דברים מוזרים.
למשל - שאני לא יודעת לכתוב ברז, קומקום או פח אשפה.
ויש אחרים שאני חושבת שאני יודעת לאיית אבל מגלה שכשאני כותבת אותם יש לי היסוס והסתמכות על התיקון האוטומטי, וההיסוס הזה - צריך להכחיד אותו, אז גם הם נכנסו לרשימה למרות שהם בסיסיים (למשל ידית או מקרר).
ואחרי שמגלים כמה לא יודעים מגלים כמה כן יודעים, כי את רוב הפרודוקטים רובינו יודעים היטב אז זה סוג של "win-win situation"

אני תולה טקסטים על דלת השירותים.

באינגליזית
אני מתרגמת עברית-אנגלית ואנגלית-עברית ואני מזדהה איתך בקשר להרגשה של "לא לדעת את השפה עד הסוף" לגבי האנגלית.
מצד שני אני חושבת שהרמה הכללית של הכתיבה כיום היא לא מאוד גבוהה. אני מעולה בדקדוק בעברית, אבל הרבה פעמים הטקסטים שאני "מייצרת" הם בפרוש עילגים, כי משלמים לי ברמה שמשתלמת אם אני מתרגמת מהר ובוחרת את הניסוחים שהם בחזקת "החשוד המיידי". (אני מתרגמת מסמכים מקצועיים ולא חומר ספרותי). גם רוב החומר שמגיע אלי לתרגום הוא די קלוקל. גם מסמכים ישראלים וגם מסמכים באנגלית.

מסמכים משפטיים למשל כתובים בשפה מחורבנת ממש במתכוון, ואני זורמת עם זה, וגם כשאני מתרגמת אני כותבת באותו סגנון מזוויע.
אם אני אתרגם מסמך משפטי לעברית טובה הוא פשוט לא יראה מקצועי מספיק. ואני לא מדברת רק על חוזים חסרי פיסוק בסיסי אלא גם על פסקי דין נגיד, שאמורים להיות קריאים.

מנטה נקודת הראות שלך מאוד מעניינת.
את אומרת - תנמיכי את הציפיות, העולם שם בחוץ די עילג

אבל בתחומים שלי זה לא כך. בגלל שהעיסוק הוא כתיבה. לא ככלי, כמהות.
אבל את יודעת מה? נזכרתי עכשיו שמנהל בכיר מאוד, מס' 3 בחברה שלנו, למד בארה"ב כמה שנים - כתב בעברית לא משהו בכלל והאנגלית שלו היתה תקנית אבל מאוד לא "גבוהה". הייתי מתקנת לו שגיאות במצגות.
ונזכרתי במנהלת פרויקטים בכירה ששימשה בתפקיד מאוד יצוגי וורבאלי, אביה אמריקאי ואמה ישראלית. היא סירבלה מסמכים באנגלית עד אינסוף, והעברית שלה היתה סוג של תרגום מאנגלית, משהו בלתי אפשרי לקריאה.
ונזכרתי.. במנכ"ל חברה אחרת שדיבר אנגלית ועברית מצוינים וכתב מצוין אבל היו לו מיני שגיאות מצחיקות בדיבור, משום מקום.

וואו, גרמת לי לראות דברים בצורה יותר ידידותית

עדיין הייתי שמחה להיות בצד של אלו שיודעים 5,000 מילים באנגלית לעומק כלומר לא יודעים הרבה אבל מבינים מדויק תבניות והטיות ומסוגלים לדבר קולח, לעומת אלו שיודעים 20,000 מילים בשפה ולא מסוגלים לדבר כמה משפטים רצופים ללא שגיאות (לקוח ממאמר שקראתי, שעדיף לדעת 2,000 היטב מאשר... )

אני מתרגמת עברית-אנגלית ואנגלית-עברית ואני מזדהה איתך בקשר להרגשה של "לא לדעת את השפה עד הסוף" לגבי האנגלית.
מבאס לקרוא שמישהי ברמת אנגלית גבוהה כשלך לא מרגישה מצוין בתך השפה. אם בארזים נפלה שלהבת מה יגידו אזובי הקיר? את חושבת שזה סובייקטיבי, סוג של פרפקציוניזם? או אובייקטיבי, שאת לא יכולה להרגיש באמת בנח שלא בשפת האם שלך?

ויש מצב שיעניין אותך להתכתב איתי באנגלית במייל? אני מחפשת בנרות (עוד) שותפים לחפירות.
זה די פשוט כי אין צורך לתקן כמעט איות (אני נעזרת באוטוקורקט לפני שאני שולחת). התיקונים מתבססים על מעט דקדוק ותחביר- מי שמתכתב מולי מתקן בגוף הטקסט שלי מילה או חצי משפט פה ושם (בלי הסברים, אני מבינה את הטעויות ברובן ואם לא - מחפשת באינטרנט). ובמקביל את עונה וכותבת מה שבא לך בהתייחס לתוכן. אם מתחשק לך חברה לעט שיכולה לתת עצות ולחלוק ידע בתחומים אחרים, אשמח

[email protected]

באינגליזית, נסי את טרי פראצ'ט Terry Prachet
ספרים מקסימים, שנונים, חריפים, כביכול פנטזיה (סדרת הדיסקוורלד שלו מתרחשת בעולם שטוח שמונח על ארבעה פילים שעומדים על גבו של צב ענק), אבל תכלס זה על בני אדם.
ועוד: חפשי את הספרים של P.G. Woodhouse, מופת של כתיבה משעשעת באנגלית.
תשאלי גם בפורום אנגלית בתפוז, המנהל חזק בהומור

או.קיי, הלכתי והצצתי במדף הספרים שלו:
Dave Barry, Stephen Fry, Peter Cook
קומדיאניים כולם.
חפשי גם ספרים שנכתבו בידי אנשי מונטי פייתון.

מסכימה אתך לגמרי בנושא קריאת ספרים שכבר קראת בעברית. לי זה אף פעם לא עבד.

באינגליזית - בכיף, שלחתי לך אימייל

את לא יכולה להרגיש באמת בנח שלא בשפת האם שלך - זה אובייקטיבי, אבל אני רוצה להגיד דווקא משהו אחר:

אני בפרוש חושבת שכיום, כשהעולם העסקי הוא כל כך בינלאומי, הסטנדרט של כתיבה עסקית הוא הוא מאוד סלחני.
גם דיבור, או מבטא, דרך אגב. קרובת משפחה שלי שהיא אושיה בינלאומית לאנגלית כשפה זרה אומרת שכבר אין דבר כזה "אנגלית תקנית", כמו שפעם היה צריך לדבר אנגלית במבטא אוקספורדי.

בגלגול הקודם שלי בהיי-טק הייתי בכנס עולמי של אחת מחברות ההי טק הגדולות בסן פרנסיסקו, וחצי מהמרצים היו הודים עם מבטא כבד ו"אינגילזית" הודית, ובאמת שמעתי כמה קיטורים של האמריקאים שבאו להרצאות האלה, אבל האמת היא שאין להם ברירה, הם פשוט יצטרכו להתרגל.

עוד דבר - מהניסיון שלי לקרוא באנגלית זו עצה מצוינת, אבל הכישורים של קריאה וכתיבה הם לא ממש חופפים. אם את באמת רוצה ללמוד לכתוב, אז הדרך שלך (לכתוב טקסטים ולשלוח לביקורת) מעולה.
הייתי אומרת שקריאה היא יותר אוצר מילים, ביחוד פאסיבי, ופחות הבנה של השפה לעומק.

מה שאני עושה, כי אין לי סבלנות ללמוד דקדוק בצורה מסודרת, זה כשאני נתקלת במשהו שאני לא בטוחה איך לנסח אני חוקרת אותו בצורה יותר יסודית, למשל זמנים, in/on/at, which//that/who .
או שאני מכניסה ניסוח מסוים בגוגל לראות אם משתמשים בו. הרבה פעמים אני מגלה שכל מיני ניסוחים באמת מופיעים הרבה, אבל בעיקר באתרים הודיים או פאקיסטיניים...

אה, אבל האימייל שלך לא עובד.

באינגליזית - גם אני מתרגמת אנגלית-עברית ועברית-אנגלית. יותר מזה, אני עיתונאית באנגלית, כלומר מפרסמת כתבות של אלפי מילים במגזינים לאנגלית המיועדים לדוברי אנגלית שפת אם. ואת יודעת מה? גם אני מרגישה שאני לא יודעת את השפה עד הסוף!
סיבה אחת, מאד פשוטה, היא שבאנגלית יש הרבה יותר מילים. בעברית יש גג שמונים אלף מילים. באנגלית? לפחות רבע מיליון. אני לא זוכרת מתי לאחרונה נתקלתי במילה בעברית שלא ידעתי את פירושה, כולל מילים עתיקות מלשון חז"ל וכדומה. באנגלית זה קורה המון אפילו לדוברי שפת אם משכילים. אני לא שוכחת איך הסופר אלמור ליאונרד כתב שהוא קרא ספר של מארי מקארתי שסיימה משפט בדיאלוג במילים: she asseverated ונאלץ להפסיק את הקריאה כדי לחפש את המילון שלו...מתי קרה לך פעם משהו כזה בקריאה בעברית?יש אתר נחמד באינטרנט שבודק מה אוצר המילים שלך באנגלית. כשעשיתי את המבדק שלהם יצא שאוצר המילים שלי הוא בסביבות 26,000 מילים - הממוצע לבני גילי שהם דוברי אנגלית שפת אם ובוגרי קולג'. תחשבי כמה מילים אנחנו - דוברי שפת-אם ורמת שפת-אם - לא יודעים. ורואים את זה במציאות. יצא לי לעבוד עם כל מיני ישראלים דוברי אנגלית מהבית או שגרו שנים ארוכות בחו"ל, או אפילו אמריקאים אמיתיים, שבאופן קבוע נכשלו בשגיאות איות, דקדוק, תחביר ועוד. ככלל אנחנו באמת חיים בעולם עילג. רוב האנשים קוראים מעט מאד גם בשפת אימם, ואי אפשר לדעת לכתוב היטב בלי הרבה קריאה.

אגב, את האנגלית שלי למדתי בלי שהייתי אי פעם בחו"ל...רק משינון רשימות מילים מהמילון ובעיקר-בעיקר: המון קריאה. ואני מדברת על שניים-שלושה ספרים עבי כרס מכל הז'אנרים מידי שבוע. ריבוי הז'אנרים חשוב כי אוצר המילים שונה באופן משמעותי. מהספרים של ג'ין אוסטן למדתי מילים שלא הייתי לומדת מהספרים של ג'ון גרישם, ומספריו של טרי פראצ'ט למדתי מילים שלא הייתי מוצאת אצל גרישם, וכן הלאה והלאה. ממליצה גם על קריאה רבה במגזינים איכותיים (האטלנטיק, למשל). וגם כדאי מאד לתרגל כתיבה. בפעם הראשונה שנדרשתי לכתוב מאמר באנגלית הרגשי מאד מאוימת, אבל אם את ספוגה במספיק חומר קריאה באנגלית, בסופו של דבר תרגישי איך הכתיבה הופכת להיות טבעית וזורמת. ו...העיקר לא להיות פרפקציוניסטית. עבדתי פעם במשרד שדרש אנגלית ברמה גבוהה מאד מכל העובדים. האנגלית שלי הייתה ברמה גבוהה בהרבה מהאנגלית של רוב השאר - אבל חוץ ממשימות כתיבה מקצועית (ניסוח פרוספקטים וכתבות תדמית, למשל) זה לא נתן לי שום יתרון מיוחד

מנטה אני שמחה על ההיענות! -)

מה שאני עושה, כי אין לי סבלנות ללמוד דקדוק בצורה מסודרת, זה כשאני נתקלת במשהו שאני לא בטוחה איך לנסח אני חוקרת אותו בצורה יותר יסודית, למשל זמנים, in/on/at, which//that/who .

אני חושבת שיש לך נטיה מעולה לשפות וככל הנראה גם יכולת אנליטית גבוהה משלי כי תהליך הלמידה שתיארת לא עובד אצלי חלק כל כך. השיטה שלך חכמה, היא יסודית וקושרת עניין ועומק יחד ולא למידהרנדומלית של חוקים. זה מוכר לי מהרבה תחומים אבל לא בלמידת שפה חדשה. שם זה מתקלקל לי (גם במרוקאית).
למשל, כשמדובר בחוקים פשוטים במיוחד כמו שיש בהווה פשוט. הוא פשוט, זה נקלט - אני מיישמת. עד פה גאווה לאומית.
אבל כשאני מנסה בפעם האחת עשרה ללמוד משהו מורכב מעט יותר, שמתפצל מבחינת חוקיות, למשל את ה- in/on/at בצורה של חוקים, אני אמנם מתקדמת יותר אבל לא משמעותית. אני קולטת משהו קטן מכל הבלגן והשאר מתנדף לעולם שכולו פיש אנד צ'יפס.
התבניות השגורות שאותן אני שומעת ללא הפסקה הן אלו שנקלטות טוב יותר מאשר אסופת חוקים שאני מנסה לצלול לתוכה. לכן אני צריכה תרגול והרבה ממנו לצד צלילה לחוקים, כי יש שם משהו שעושה סדר גם אם לא סוגר את התהליך.

אה, אבל האימייל שלך לא עובד.
נכון! הופתעתי אבל אכן לא עובד, הנה אחיו האובד - [email protected]