_מתוך הספר "A Pattern Language" Amazon:0195019199 מאת כריסטופר אלכסנדר. תרגום: ענן בעננים
הדפוס הנוכחי עוזר להשלים את הדפוסים הקודמים שמעצבים את החדרים: שני כיווני אור (159), תקרות בגבהים שונים (190), ו{{}}צורת החלל הפנימי (191). אחרי הבהרת הדפוסים האלה, הדפוס הנוכחי עוזר למקם את החלון ביתר דיוק על הקירות. הוא מגדיר כמה חלונות צריך, באיזה מרחק זה מזה, ואת שטחם הכולל.
חדרים שאי אפשר להביט מהם החוצה הם בתי כלא עבור האנשים שצריכים לחיות בהם.
כאשר אנשים נמצאים במקום לזמן מסוים, הם צריכים להיות מסוגלים לאוורר את עצמם בעזרת התבוננות בעולם שונה מזה שבו הם נמצאים, עולם שיש בו מספיק מגוון וחיים על מנת לאפשר התרעננות.עמוס רפפורט נותן תאור כתוב של שלושה חדרי סמינרים חסרי חלונות באוניברסיטת קליפורניה. התיאור (שניתן על ידי סטודנטים ומרצים במגמה לאנגלית שנתבקשו לכתוב תיאור של החדר כחלק מתרגיל כתיבה שניתן להם), היה שלילי למדי, וזאת למרות שאף אחד לא ביקש מהם לכתוב באופן שלילי. במקרים רבים התיאורים מתייחסים לאופיים של החדרים כחסרי חלונות, כלואים ומבודדים מהעולם.
הנה שתי דוגמאות:
"חדר 5646 הוא חדר בלתי נעים להיכנס אליו לשיעור. תחת נורות הפלורסנט המזמזמות, התקרות האקוסטיות הגבוהות, הכיורים, הארונות והצינורות המוקפים בחלל ריק, התחושה שהוא נותן היא שהוא מנותק משאר העולם. ".
"החדר הגדול חסר החלונות בעל הקירות האפורים, הריקים הסוגרים עליך כבר לא מעוררים אצלך תעוב ואף לא אהדה. אדם הנמצא בחדר כזה יכול לשכוח כמה הוא בעצם לכוד בתוכו..."
(Amos Rapaport, “Some consumers Comments on a Designed Environment” Arena – The Architectural Association Journal, January 1967, pp. 176-78)
בריאן וולס שעשה מחקר על בחירת מקום הישיבה של העובדים במשרד, מצא ש-% 81 מהמשתתפים במחקר בחרו לשבת ליד חלון.
(Office Design: A Study of Environment, Peter Manning., Pilkington Research Unit, Department of Building Science, University of Liverpool, 1965, pp. 118-21.)
........אנו טוענים כי אנשים יושבים ליד חלונות לא רק בגלל האור הטבעי מאחר והם פחות מעונינים לשבת ליד חלונות הנפתחים לתוך פיר (לדוגמא מה שאנו קוראים "חלון אנגלי" ). חלונות כאלה אמנם מכניסים אור טבעי אל תוך החדר, אך לא נשקף מהם נוף.
במחקרו מוכיח תומס מרקוס שעובדי משרד מעדיפים חלון אשר ממנו נשקף נוף משמעותי – מראות מחיי העיר, טבע וכו', ואינם מחבבים מראות שאינם מעניינים או משמעותיים.
(Thomas A. Marcus, “The Function of Windows: A Reappraisal,” Building Science, 2, 1967, pp. 97-121)
לכן נניח שאנשים צריכים להסתכל מהחלון על סביבה השונה מסביבתם המיידית. הבה ניתן הערכה גסה של כמות שטח חלון הנדרשת בחדר. כמות החלונות בחדר תלויה במידה רבה באקלים, קו-הרוחב וכמות המשטחים מחזירי האור באזור שמחוץ למבנה אך באופן כללי סביר להניח שהיחס בין שטח הרצפה לשטח החלונות, למרות הבדלים באזורים שונים, יהיה פחות או יותר זהה בתוך אותו איזור.
אנו מציעים שתסתובבו באזור מגוריכם, ותבחרו כ-6 חדרים שונים עם כמות אור שמוצאת חן בעיניכם. התהליך הוא כזה:
- למדוד את שטח החלונות בכל אחד מהחדרים.
- למדוד את שטח הרצפה של החדר.
- למצוא את היחס בין שטח החדר לבין השטח הכולל של החלונות.
- לחשב את ממוצע היחס בין שטח הרצפה לשטח החלונות בכל אחד מ-6 החדרים שמדדת.
לכן:
בכל חדר מקמו את החלונות באופן כזה ששטחם הכולל יתאים ליחס שמצאתם בחדרים באזור מגוריכם. מקמו אותם כך שיתנו את הנוף הטוב ביותר שיש לחדר להציע על החיים שבחוץ: פעילות ברחוב, גנים שקטים, ולמעשה כל דבר שנראה שונה מפנים החדר.
קבעו את המיקום המדויק של החלונות רק במהלך הבניה -- חלונות ודלתות טבעיים (221); חלקו את השטח של החלון ל{{}}זגוגיות קטנות (239); תנו לכל חלון אדן נמוך (222) כדי לשפר את הנוף, ו{{}}פתח עמוק (223) כדי לרכך את האור.