יצירת קומפוסט

מדביקים את המכסה לפח עם נייר נדבק כזה שאוטמים איתו חדרים בעת מלחמה
מסקינג טייפ מתקמפסט?

לא אבל בגלל שאת צריכה רק שתי חתיכות מבחוץ שתמיד תחזרי ותדביקי איתן את המכסה זה נראה לי בטל במיעוט
(את גם נוסעת ברכב לזרוק את הקומפוסט) אין מושלם יש משתדל

את גם נוסעת ברכב לזרוק את הקומפוסט
כי זה בדרך ברכב.
אם לא הייתי עוברת שם ברכב ממילא, מדי פעם, אז לא היה על מה לדבר.
ובינתיים אני מוצאת עוד ועוד פטנטים להחביא קומפוסט ליד הבית (-:
(יש אייקון לשושואיות?)

אצלי זה כנראה פחות התעסקות כי הדלי מתמלא אצלי יותר לאט...
בהחלט מבין את העניין אצלך

בשמת, למה לא לקנות קומפוסטר? זה לא ערימה שמפריעה לסדר הצבאי שהשכנים שלך אוהבים, זה פשוט נראה כמו עוד פח, רק שהוא בצבע אחר, מוצב במקום אחר, ואף אחד לא מתעסק איתו חוץ ממך (כולל, במיוחד, העובדים של האוטוזבל)
http://farm1.static.flickr.com/163/[po]366162249 34577cb0a8[/po].jpg

בשמת, למה לא לקנות קומפוסטר? זה לא ערימה שמפריעה לסדר הצבאי שהשכנים שלך אוהבים, זה פשוט נראה כמו עוד פח, רק שהוא בצבע אחר, מוצב במקום אחר
א. אין "מקום אחר" ובפחים אני לא יכולה לשים אותו כי הרי יתעסקו איתו. שים לב: זה בית רכבת משותף. אין פינה בגינה הזאת שהיא "שלי" או שהיא לא חשופה לעיני השכנים שיהיו מאוד מוטרדים מקומפוסטר שמאוד יבלוט פה. גם המקום היחיד שבו אפשר איכשהו להציב קומפוסטר שלא ממש יהיה "בחזית הבניין" הוא בדיוק בשטח של שכנים שגרים בקומת הקרקע ומטפחים שם גינה. ממש מול הפרצוף שלהם.
ב. חבל לי על פלסטיק מיותר וכמה מאות שקלים מכיסי הפרטי... אבל האמת, אילו היה מקום לשים את הקומפוסטר אז הייתי מוציאה אותם.

אוקיי, עידכון ודיווח, ואחרי זה אלך לערוך קצת את הדף:

אחרי שהחבאתי ליד הערוגה שלנו דלי שהיה גדוש בקומפוסט, בערימת עלים, התחלתי בניסוי לפי מה ש ניצן אמ תיארה: לקחתי שני סלי נייר שנקרעו להם הידיות, שמתי אחד בתוך השני, מילאתי בניירות שכידררתי, יחד עם כמה גלילי נייר טואלט, והתחלתי למלא בשאריות ובעוד ניירות, טישו וכו'.
אני רואה שלקח לזה עשרה ימים להתמלא - אבל עדיין, לא כל השאריות של הבית נכנסו לזה.
על כל פנים:
לדעתי, הניסוי לא עלה יפה.
אכן דאגתי למילוי רב בניירות, אבל אחרי עשרה ימים כבר הגיעה רטיבות לתחתית הסלים. עוד לא שלולית, אבל הרצפה היתה רטובה מתחת לסלים, למרות כמויות אדירות של ניירות וכמויות אפסיות של נוזלים.
היה ריח מאוד מורגש, היה לא נעים בבית.
היה מבול של נמלים.
רק היום גיליתי מה גרם להשתוללות הנמלים בבית - הן מילאו את הקומפוסט הזה.

גם אותו החבאתי ליד הערוגה. בפעם הקודמת, כשהחבאתי שם את דלי הקומפוסט, שמתי ארגז קרטון מאחורי הערוגה, מילאתי אותו בגזם מהגינה וכיסיתי בענפי בטטה (כנראה בטטה). בינתיים ירדו גשמים, ערימת הקומפוסט הולכת ויורדת (היום כיסיתי בעוד המון עלים, כי יש ריח). הרמתי את הענפים, ובתוך ארגז הקרטון, על הגזם שגם הוא קצת ירד בזכות הגשמים, השכבתי את סל הנייר הגדוש בקומפוסט על הצד. דחסתי היטב, וכיסיתי בגבעה ענקית של עלים שהילדים ואני אספנו בגינה. מעל הכל שוב כיסיתי בענפים של הצמח המשתרך. לא רואים שזה קומפוסט...
אז בינתיים כבר החבאתי שתי נאגלות של קומפוסט ליד הערוגה (-:

אוקיי, בעיה:
הלכתי לסמינר הקיבוצים. אופס! מתברר שהשמחה היתה מוקדמת. עדיין אין שם קומפוסטר. בסוף רוקנתי את הדלי שלי במטבח, שם הם אמנם אוספים שאריות עבור הגנן שאכן עושה קומפוסט.
אבל היה לי מאוד לא נעים להטריח את כל האנשים הטובים, לבלבל במוח, ובסוף עוד להיכנס למטבח של הקפטריה ו"לבקש טובה".
אז בעצם יש לי שוב דלי מלא חומר לקומפוסט בבית, ואין פיתרון קרוב (אילה א, אני עוד עלולה לנצל את נדיבותך, אבל מצד אחד לא התרשמתי שאת משופעת במקום לקומפוסט, סה"כ את שלך את עושה במרפסת, ומצד שני, נראה לי ממש אבסורדי לנסוע במיוחד לת"א ולשרוף דלק על נסיעה וחנייה למען מטרה אקולוגית...).

עבור הגנן שאכן עושה קומפוסט

אז איפה הוא עושה קומפוסט. בטח יש ערימה בחצר, לא?

אז איפה הוא עושה קומפוסט. בטח יש ערימה בחצר, לא?
באיזור שאינו פתוח לסטודנטים/למבקרים.

מה שקרן אמרה, זה שיש קומפוסטר ליד הקפטריה וכולם יכולים לשים בו שאריות.
מסתבר, שהקומפוסטר הנ"ל אמנם הובטח, אך עדיין לא הגיע )-:

אנונימי

[הועבר מ קומפוסט במרפסת בעיר] עדכון מהיום: חפרתי בור בחצר ומילאתי אותו בשלושה דליים של 18 ליטר קומפוסט בשלבים שונים של התקמפסטות. עם הגשם במרפסת מצד אחד, והחצר המוזנחת מצד שני - נראה לי הכי הגיוני לטמון את הזבל בחול (קשה לקרוא אדמה למה שיש שם. זה אשכרה חול. ככה גם הצלחתי לחפור רק עם את משחק בעלת כף פלסטיק ובלי מעדר). היה כיף גדול לבלות בזה את שעות השמש של שבת, עם הקטנצ'יק ששיחק בחול ונכנס לבור וניסה לקרוע קרטונים ובסוף התיישב בבור המלא למחצה ולא רצה לצאת.
ככה עשיתי: אחרי שכיסיתי את הזבל בחול ובקרטונים קרועים של גלילי נייר טואלט וביצים ועדיין נשאר מקום בבור לעוד שלושה דליי קומפוסט-בהתהוות לפחות, כיסיתי בקרטונים גדולים - ארגזים ישנים של משלוחי ירקות אורגניים שנרטבו במרפסת ולכן זאת הדרך הכי טובה למחזר אותם - ומעל הבור פרשתי יריעת ניילון גדולה שמצאתי זרוקה בחצר, ומעליה הנחתי לוח קרשים שמצאתי שם גם. בתקווה שאף אחד לא ייפול פנימה ושלא יגיעו חולדות ושאר חיות, ושהחתולים לא יצליחו להיכנס לבור.

אה לא בשמת אני קוברת בחצר של הבניין שלי ליד הקקה של החתולים
אבל מצד שני גנבו לי את המעדר אבל אני יודעת שלך יש גישה לאחד אז אנחנו יכולות להיות כמו הקבצנים בהודו שלאחד יש ידיים ולשני יש רגליים
ותשלבו אתזה בביקור בגן מאיר בית ביאליק שוק הכרמל
נחלת בנימין ועוד משהו

_אבל מצד שני גנבו לי את המעדר אבל אני יודעת שלך יש גישה לאחד אז אנחנו יכולות להיות כמו הקבצנים בהודו שלאחד יש ידיים ולשני יש רגליים
ותשלבו אתזה בביקור בגן מאיר בית ביאליק שוק הכרמל_

ובעניין אחר: אני מבינה שאצל כולם הקומפוסט כמעט לא מאבד נפח בחורף? אני במצוקת מקום רצינית

פח מלא שכבר ממש קשה לערבב, ועוד 3 דליים לידו, שאפשר לדחוס אליהם ואני גם דוחסת, פשוט כל הזמן זה על הקצה (ליטרלית).

לכל הדוחסים:
תהליך הקימפוסט דורש חמצן לרוב, והדחיסה למעשה מונעת מהחמצן להגיע למרכז הערימה. למעשה, צריך לעשות ההיפך: להפוך ולאוורר את הערימה. זאת על מנת שיווצר פירוק "טוב" (אנאירובי, אם אני לא טועה). ערימה דחוסה מתפרקת בצורה פחות טובה, וזה גם עלול לגרום לריח יותר חזק.

אני יודע שאני לא עוזר לכם במצוקת המקום, אבל כדאי שתדעו.

לאוורר את הערימה = פירוק אירובי. כך ההגיון שלי אומר. אבל אולי הוא טועה ומטעה אותי...

ההגיון שלך צודק: פירוק טוב הוא אירובי (עם חמצן). פירוק אנאירובי (ללא חמצן) הוא מסריח, פולט גזי חממה, ומגעיל את השכנים.

ערימות קומפוסט בעיר הגדולה- למה להסתבך? ישנן כבר כמה וכמה ערימות קומפוסט בת"א אשר פתוחות לכל. עד כמה שידוע לי בכל גינה קהילתית יש ערימה משותפת -
במעוז אביב(צפון), בתל נורדאו (מרכז כיוון הים),יוחנן הסנדלר(לב העיר) בפלורנטין(דרום), ובקרוב גם ברח' צייטלין,ביאליק והכרם.
נדמה לי שזה מכסה חלקים גדולים בעיר.

יוחנן הסנדלר ? כי אני עוברת שם לפחות פעמיים בשבוע ולא ראיתי שם שום גינה קהילתית וגם לא ערימת קומפוסט
אבל חוץ מזה את לא רציני ת נראה לך שאני אסחב בעיר עם חבילות זבל אורגני נוטפות כדי להגיע ליוחנן הסנדלר ?
אתם אומרים לאורר הולכת לאוורר
אני לא מוטרדת זה תמיד עבדלי עד כה זה ימשיך לעבוד -הזבל במרפסת .

גברים הולכים גברים באים הקומפוסט תמיד נשאר

אני במצוקת מקום רצינית
קרוטונית, אין לך שום מקום לטמון את מה שכבר התחיל להתקמפסט? היה לך איזה דף פה על החייאת החצר האחרוית (מי זוכר את השם המדויק...) - אי אפשר לחפור שם איזה בור קטן? זה מה שאני עשיתי בשבת. היה כיף. אגב, יש לי מספיק מקום גם בשביל הקומפוסט שלך ושל בשמת, ואם לא תמיד אפשר לחפור עוד בור.
בשמת, התיאורים שלך את חצר הבניין המשותף מזכירים לי את אחת התקופות האפלות בחיי, שנה בשכונה הירוקה P-: מקום מקסים מחד גיסא אך מצמרר בבורגניותו מאידך גיסא...

בכל מקום בו אני גרה יש בור קטן בחצר עם קומפוסט.כשאני עוברת נשארת מתנה לגינה. בהתחלה נהנים הכלבים, אחריהם החתולים ובלילה חגיגת קיפודים חבובים ששומרים עלינו מנחשים ויש עוד המון חיות זזות קטנות שמעניין להסתכל עליהן וגם בזכוכית מגדלת: איך עובר רגב בבטן השלשול, איך נראה מרבה רגליים אמיתי ודברים מרגשים כאלו. ככה הילדה שלי קוראת לזה: מתנה לגינה. קומפוסט ארוך לה מדי : ) היא בת 3 וזה התפקיד שלה לשים את השאריות הטבעיות מהמטבח והגינה בבור. התפקיד היחידי שלי זה פעם בחדש לתרום את תרומתי. מציעה לקרוא לזה שאריות במקום זבל או אשפה ולהגיד בעברית טבעי במקום אורגני ולשים במקום לזרוק. מי שיעשה כך- מובטח לו אוכל יותר טעים מהקומפוסט... בכל יום שיש לנו מצברוח לזריעות ושתילות (כל השנה דובי שבט) לוקחות כמה כפות מהחמרה טבה, מערבבות עם אדמה ועלים יבשים ומתחילות עם בצל יבש שהופך לבצל ירוק, שעועים (קושרי- חנקן מועילים לקרקע דלה) וגרעינים שהתחילו לנבוט מהקומפוסט עצמו: עגבניות טעימות, אבוקדו, תפוחי אדמה ודלעות לרוב בהפתעה: מה שיוצא אני מרוצה. זה חינוך טוב- מגיל צעיר לגעת, להריח ולעבוד אדמה. תהנו.

טוב, היום יצאתי פעם ראשונה החוצה אחרי השפעת הקשה. ירדתי להשקות קצת בערוגה. ומה אני רואה???? שוד ושבר!
כשהייתי חולה היה פה גנן, שבחוצפה אדירה ותהומית פשוט שלח את ידו לערוגה שלנו!
עקר לי פטרוזיליה, עקר וכיסח את כל ענפי הבטטה, לקח את כל עלי השלכת שערמתי במאמצים רבים ועשיתי בהם כיסוי לאדמה וכיסוי לקומפוסט, חורבן גמור!
ולקח את שני ארגזי הקרטון שהחבאתי בהם קומפוסט ליד הערוגה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! שהיו מכוסים בעלים ובענפים והכל.
לקח לזבל!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
המטומטם לא הבין שעלי השלכת מכסים משהו והם בדרך להפוך לאדמה - הוא פשוט כיסח לי את הערוגה והשאיר אדמה חשופה!
רציתי לרצוח מישהו, באמת. ואין לי קול, ואני משתעלת, ואין לי כוח, ולרדת לערוגה שלי ולראות שמישהו העז בחוצפתו לגעת לי בערוגה ועוד פעם להרוס לי ולגנוב לי את הקומפוסט - באמת, אין גבול לחוצפה! באיזו זכות גנן שכיר נכנס ועוקר לי צמחים בערוגה שלי???

אוי, בשמת, איזה סיפור נורא, באמת! גנן מטומטם! והשכנים לא יודעים שיש שם שטח שהוא שלך ולא צריך לגעת בו? איכס.

והשכנים לא יודעים שיש שם שטח שהוא שלך ולא צריך לגעת בו?
לפי מה שביררתי, הגנן פשוט עבד על דעת עצמו ולא שאל אף אחד. אחרי העבודה קיבל תשלום מזו שאחראית לשלם, אבל אני לא חושבת שהיא השגיחה על העבודה שלו או נתנה לו הוראות.

רוב הגננים היום מגננים בגננות "טוטלאטרית". לפני בערך שנה סבתא שלי רצתה לצ'פר את אמא שלי, והזמינה את הגנן שלה (של הסבתא) לבוא לגינה של אמא שלי. אמא שלי ראתה אותו עם כל מכשירי הגיזום והחיתוך, הכינה לו קפה, ואח"כ שלחה אותו יפה הביתה. היא מעשבת בעצמה, עשב עשב, מטפחת גינה חצי-פראית מקסימה, ולא היתה מוכנה שמישהו יבוא ויכסח לה את מה שהיא מקדישה שלו תשומת לב, בהינף מכשיר-חשמלי כלשהו. הגנן שלכם, בשמת, לדעתי בכלל לא שם לב למה שהוא עשה. מבחינתו זה "לכלוך" ו"עשב". זה בעיקר עצוב כי נראה לי שרוב הגננים היום בכלל לא אוהבים גינות, אלא מכונות.

אוי, בשמת, איזה סיפור נורא, באמת! אני הייתי בטח פורצת בבכי

. אנחנו תיכף חוזרים לת"א, ובדיוק מחששות כאלה אני מקווה שנוכל לאלתר לעצמנו גן ירק על הגג המשותף, או אפילו באדניות בחלונות הבית.

ובדיוק ריש גלית כתבה לי:

בשמת, התיאורים שלך את חצר הבניין המשותף מזכירים לי את אחת התקופות האפלות בחיי, שנה בשכונה הירוקה מקום מקסים מחד גיסא אך מצמרר בבורגניותו מאידך גיסא...
בדיוק.

(זו אותה שכונה ירוקה?)

קיבלתי חשק מיידי לבית משלי עם חתיכת גינה, ושיילכו לעזאזל כל הבתים המשותפים האלה שבהם אנשים זרים יכולים להרוס לי S-:

_לכל הדוחסים:
תהליך הקימפוסט דורש חמצן לרוב, והדחיסה למעשה מונעת מהחמצן להגיע למרכז הערימה_
כן, עודד, ידוע לי, אבל תודה על הדברים שלך - השבוע עשיתי ערבוב יסודי (יסודי אצלי, עם הכף העלובה שבה אני מערבבת, אומר להגיע לשני שליש מעומק הפח...). גיליתי שיש שם קומפוסט משובח ופיניתי את חלקו המוכן לשקית, ואת החצי מוכן לארגז קרטון שעומד בתוך עוד ארגז ותחתיתו מצופה בשכבות עבות של נייר. עכשיו יש הרבה יותר מקום.

אנונימי

למה שמת ניילון?
נגד הגשם והחיות, חתולים וכלבים בעיקר. אבל בינתיים הורדתי אותו ובמקום זה שיפרתי את הכיסוי (לוח קרשים) שהחיות לא יוכלו להיכנס מתחתיו.
גשם: יש הטוענים שהוא טוב לקומפוסט ויש הטוענים שכדאי לכסות בניילון כדי שהקומפוסט לא יירטב מדי. מתוך הדף יצירת קומפוסט. מה דעתך, עודד המחפש?
גילוי חיובי: ענפי אזדרכת מתפוררים מהר יחסית ונהפכים לחומר רך ומלא פחמן (אני מניחה).
האם להעביר את הפוסטים הנוגעים לבור הקומפוסט לדף יצירת קומפוסט? כתבתי כאן כי זאת התפתחות טבעית אצלי מתוך ה קומפוסט במרפסת בעיר שאני עדיין עושה, ופה בדף התחיל הכל (אמרה בפרץ נוסטלגיה בת שלושה חודשים). [והנה הועבר]

שאלה - אפשר לשים פחמים משומשים של ברביקיו בקומפוסטר? זה נחשב פחמן?

בעקרון פחם זה טוב, אבל פחמים של ברביקיו - זה תלוי איזה סוג. אני פעם שמתי ונראה שזה היה בסדר, אבל אחר כך חשבתי על זה שאולי זה מכיל כל מיני כימיקלים. אז כדאי לבדוק. בעקרון יש את העץ הדחוס שלא נראה ממש כמו פחמים אלא כמו קוביות או עיגולים וכדומה, ולי נראה שזה לא רצוי - זה בטוח מכיל כימיקלים (אבל לא בדקתי).
פחם שנראה ממש כמו חתיכות עץ שרופות - על פניו נראה לי שזה בסדר, אבל איף אפשר לדעת אם זה לא מכיל כימיקלים?
פחם מהמדורה (כלומר עץ שרוף) - אפשר ורצוי לשים.

תודה עודד!
בינתיים מצאתי כאן שלא מומלץ לשים פחמים בקומפוסטר, בדיוק בגלל מה שאמרת - שעלולים להכיל חומרים מזיקים.
ועץ מהמדורה כן מומלץ.
אבל למה? הרי הפחמים היו לפני זמן מה עץ מהמדורה, רק שלא נתנו להם ממש לבעור. למה שידבירו בהם יותר מאשר בכל עץ אחר? אם כבר אז עץ לבניה צריך להיות מלא כימיקלים, ובל"ג בעומר שמים אותו במדורה בלי לחשוב פעמיים, ואז הוא הופך חוקי לקומפוסטר.

ויש על הפחמים חותמת אישור של אף.אס.סי טוב, זה לא אומר שאין בהם כימיקלים, רק שנטעו עצים במקומם או משהו כזה.

וחוץ מזה במדריך המקושר, שאומר שאסור פחמים, כתוב שמותר לשים מחטי אורן, ובמקומות אחרים שלא.

בקיצור ב-ל-ג-ן.
נראה לי שאשים אותם בכל זאת.

אם כבר אז עץ לבניה צריך להיות מלא כימיקלים, ובל"ג בעומר שמים אותו במדורה בלי לחשוב פעמיים, ואז הוא הופך חוקי לקומפוסטר.
אני בכלל לא בטוח שעץ לבניה (כלומר כאלה שמשתמשים בו בתהליך הבניה) יהיה מלא כימיקלים. צריך אמנם לבדוק את זה, אבל כימיקלים בעץ הם בדרך כלל לחיטוי או צבע, לכה, ציפוי וכדומה, ואת הדברים האלה נראה לי שחבל על הכסף לשים בעץ לבניה (צבע לכה וכאלה בטוח לא שמים).
וזה ששמים דברים רעילים במדורה בלי לחשוב פעמיים זה בגלל ש{{}}רוב האנשים אינם חושבים, ולא בגלל שזה בסדר...

מחטי אורן - זה לא שאסור או מותר, זה פשוט מתקמפסט פחות טוב בגלל החומרים שיש בתוך המחטים, אז לא כדאי לשים הרבה. אבל כמו שכתבו למעלה כמה פעמים - כל חומר אורגני יתקמפסט בסוף. השאלה רק איזה תנאים יש לו וכמה זמן זה ייקח.

אני בכלל לא בטוח שעץ לבניה (כלומר כאלה שמשתמשים בו בתהליך הבניה) יהיה מלא כימיקלים.
עושים לו אימפרגנציה - כלומר איזשהו טיפול נגד מזיקים.
טובלים אותו בתמיסה כלשהי. בטח יש שם כימיקלים, לא? אחרת מה ימנע מהחרקים והתולעים לאכול אותו?

חשבתי שהוספתי לדף, מסתבר שלא.
עץ לבניה עובר גם טיפול במזיקים עם חומרי הדברה רציניים, וגם טיפול נגד שריפות עם חומרים מאד מאד רעילים, בייחוד לתינוקות. נדמה לי ששמעתי פעם קשר ביניהם לבין אוטיזם, אבל אני לא זוכרת מחקר או מקור. מצטערת.

מחטי אורן מתקמפסטים בכיף. הבעיה איתם היא שהם חומציים ומשנים את האיזון של הערימה. יתר על כן, הם מוציאים בסוף הומוס חומצי. זה מתאים לצמחים מסויימים, אבל לצרכים הטיפוסיים פה, פחות מתאימים. אז אפשר להשתמש במידה, ולאזן עם חומרים בסיסיים יותר.

רגע - למה אנחנו קוראים עץ לבניה?
אם מדברים על אץ לבניית ארון שולחן כיסא וכדומה - אז נכון. בדרך כלל עושים לו אימפרגנציה. ואכן, כמובן, יש בו כימיקלים (שאגב, בארץ השתנו התקנים של החומרים האלה בשנים האחרונות בגלל הסיכון לעובדים שעושים את חיטוי העץ. כך לפחות אמרו לי בנגרייה גדולה באיזור).
אבל עץ שמשמש את הבנאים באתרי בניה ליציקות בטון ודברים כאלה - גם הוא עובר אימפרגנציה?? הוא ממש לא נראה ככה, ואני לא כל כך מבין למה שיעשו לו את זה. יש לכן מקור טוב למידע הזה?

בארה"ב לפחות אין ממש הבדל בין השניים. הולכים למנסרה, קונים עץ לפי הסוג והמידות (אני נגרית חובבת) ואודרוב (לאחרונה בנינו מגלשה מדהימה מעת מלא, מתקן סירה לערסל, שער לדק העץ, ערוגות מוגבהות ומכרעה.. (מחידושי הלשון שלי. גם לי מגיע.))
באותה מנסרה קונים עץ גם נגרים מקצועיים וגם קבלני בניין. פה גם בונים את כל הבתים מעץ ולא ממש מוטרדים מסוגיות של כימיקלים. חרקים וחיידקים הרבה (בסדרי גודל) יותר מפחידים אותם, שלא לדבר על שריפות. צריך אישור כדי ליבעיר אש מאחורי הבית.
מכל מקום. אני דווקא הייתי שמחה לשמוע ביסוס לזה שבשריפה החומרים המזעזעים האלה מתאדים או הופכים ללא מזיקים. לא נשמע לי מאד סביר.

בארהב בונים בעץ וזה שונה ממה שבארץ, עץ שמשמש רק לטפסנות ליציקת בטון, ובו לדעתי אין כימיקלים. לעומת זאת, בשאריות עץ מבניית פרגולה או גג, יש חומרים רעילים. הכי גרוע זה העץ עם הגוון הירוק. לכן גם לא כדאי לקחת נסורת מנגריה שמשתמשת בעץ עם חומרים כימיים.

עץ שמשמש רק לטפסנות ליציקת בטון, ובו לדעתי אין כימיקלים.
זו גם דעתי, אבל היא לא מבוססת אלא רק השערה.

מחטי אורן, חוץ מהחומציות שלהן, גם מכילות מונעי נביטה. כך האורנים מונעים צמחים מתחרים תחתיהם. לכן הם יכולים להיות בעייתיים בקומפוסט שמשמש גינת ירק, למשל, או כל גינה שזורעים בה ולא רק שותלים.
את אותה בעיה (מניעת נביטה, לא חומציות) יש גם לעלים של פקאן ואגוז מלך, וצריך לקחתה בחשבון אם רוצים להשתמש בהם לקומפוסט/לחיפוי.

שליחה על ידי שאלה* » 08 מאי 2008, 20:09

_בקומפוסטר שלנו גרים בכיף:
עכבר(/ים)
ג'וקים אקסטרה לארג'
זבובונים
והדיירות החדשות: חשופיות (גם כן אקסטרה לארג').
ולנו יש דייר עכבר בקומפוסטר שלנו,_

מצד אחד אני מאוד רוצה להכין קומפוסט,
ומצד שני אני ממש לא מעוניינת בייצורים שצויינו...

האם זה אפשרי להכין קומפוסט ללא ייצורים אלו?

האם זה אפשרי להכין קומפוסט ללא ייצורים אלו?
אצל רוב (או כל) האנשים שאני מכיר אין עכברים וג'וקים.
זבובים וזבובונים זה בדרך כלל כשלא מכסים את שאריות המזון במספיק חומר אחר (עלים יבשים, כסחת דשא וכדומה).
חשופיות דווקא יש לפעמים, אבל מה הבעיה עם זה? יש גם עוד המון יצורים אחרים בפנים, שאנחנו מודים להם על קיומם ועל הימצאותם בקומפוסט שלנו.

והכי חשוב: אם זה מה שמטריד אותך - הכי טוב זה פשוט להתחיל ולראות מה קורה. במקרה הכי גרוע, אם תהיו איזו חיה לא רצויה ולא תצליחי לתקן את הבעיה בקומפוסט - פשוט תפסיקי ואחרי זמן קצר כל החיות יעלמו.
זה עדיף מאשר לא להתחיל בכלל.

לדברי הקבלן שלנו בעצי בניה שמשמשים רק כמסגרות ליציקות בטון יש המון חומרים כימיים קוטלי מזיקים (שאלנו אותו האם אפשר להשתמתש בעצים האלה להסקה).

שליחה על ידי מרי* » 16 מאי 2008, 10:25

אפשר לעשות את הקומפוסט בתוך ארונית -שידה מעץ שמצאנו בחוץ... לשים אותה בגינה ולזרוק לתוכה?
אשמח לשמוע את דעתכם

אפשר לעשות את הקומפוסט בתוך ארונית -שידה מעץ שמצאנו בחוץ... לשים אותה בגינה ולזרוק לתוכה?
אפשר, אבל צריך לוודא שיש חורים לאוורור וניקוז, ובעיקר לבדוק אם אין בעץ חומרים בעיתיים (כמו דבקים, סיבית, וכדומה). אני לא יודע בדיוק מה ההשלכות של החומרים האלה, אבל אני הייתי נמנע מהם.

ראיתי מישהו שעשה קומפוסט ממיטת תינוקות ישנה. ממש מתאים!

התחלתי לעשות קומפוסט. שמתי את כל הפסולת בערימה ועשיתי שכבות של אפר מדורה או עלים יבשים, ופסולת אורגנית. יש לי אפשרות גם לשים בבור באדמה. מה עדיף? מה ידרוש פחות התעסקות? (וימשוך פחות חברים לא רצויים)

האם יכול להיות מצב של חולדות / עכברים/ ג'וקים? (שאדע באיזה מרחק לעשות מהבית)

האם יכול להיות מצב של חולדות / עכברים/ ג'וקים?
הכוונה, אם אני עושה קומפוסט לפי הכללים, כמובן..

פלפלת

אפר ממדורה - רק של עץ לא מטופל/צבוע...
וגם אז, כמויות קטנות, כי הוא בסיסי והרבה ממנו יפריע לתהליך.

ממליץ לקרוא את הדף הזה אפילו שהוא ארוך

חבל לטחון קמח טחון...

האם יכול להיות מצב של חולדות / עכברים/ ג'וקים?
לא אמור לקרות אם את
עושה קומפוסט לפי הכללים, כמובן..

וימשוך פחות חברים לא רצויים
אלא אם יש לך מכרים מעצבנים שמתעניינים בקומפוסט!!

אז עכשיו יש לנו גם תולעים. זה ממש כיף

@}
אני מרוצה מזה כי לקמפסט פה בחורף בבור זה פשוט לא ריאלי.
בהתחלה חשבתי לשים את התולעים בבור, אבל זה כנראה רעיון גרוע, כי הן לא יעמדו לא בערימה חמה ולא בחורף המקומי. אז יש לנו תולעים בבית. הקטנה ממש אוהבת אותן. הן אוכלות חצי ממשקל גופן ביום ועושות הומוס מדהים שממש עושה חשק לאכול...

בקיצור נחמד ומעניין. אם זה מעניין מישהו אני אדווח מה העניינים איתן. (למרות שאני בטוחה שיש דף לקומפוסט תולעים.)

בקשר לאפר, אנחנו משתמשים בו אחרי שהקומפוסט מוכן כדי שהאדמה לא תהיה חומצית מדי. האדמה בניו אינגלנד מאד מאד חומצית (הרבה עצי מחט) וזה לא טוב להרבה צמחים. האפר שלנו הוא מלוגים שמייצרים משאריות קפה. אז זה כנראה בסיסי מאד.

מניסיון- באדמה הכי טוב וטבעי. שאריות קפה ותה מעולות לעציצים אפילו ישר ככה.

אם יש בקומפוסט תולעים לבנות כמו אורז, זה בסדר?
אמור להיות לו ריח של תחמיץ?
זה הדף הזה שהיה כתוב בו על להוסיף לקומפוסט שאריות קפה מבית קפה? (יש בית קפה מול הבית אבל אני לא זוכרת מה הסיפור של הקפה)

אם יש בקומפוסט תולעים לבנות כמו אורז, זה בסדר?
תלוי במידה שאת מוכנה לסבול אותן

מתארגנת קבוצת תמיכה בנושא (אצלי כשאני סוגרת את הפח ליומיים הן מתות כולם. נכון לעכשיו לא חזרו, מזה חודש).

אמור להיות לו ריח של תחמיץ?
בהתחלה אולי כן, אבל בעיקרון - זה מעיד על קומפוסט רטוב מדי.

זה הדף הזה שהיה כתוב בו על להוסיף לקומפוסט שאריות קפה מבית קפה? (יש בית קפה מול הבית אבל אני לא זוכרת מה הסיפור של הקפה)
אולי ב קומפוסט במרפסת בעיר (נדמה לי שבשמת כתבה שגרגרי קפה מתפקדים כחומר יבש).

ושאלת תם משלי:
נייר אפייה - אפשר לקמפסט? או שזה סינתטי לגמרי? (ממה זה עשוי בעצם?)

<קרוטונית>

האם יכול להיות מצב של חולדות / עכברים/ ג'וקים?
לנו היו את כל אלה, במשך השנים, בקומפוסטר מפלסטיק. וגם חולדים(פעם אחת אפילו המלטה שלהם).
הפתרון שמצאתי - להשאיר את הקומפוסטר פתוח חלק מהזמן, ואז חתולי השכונה באים לבקר ועוסקים (גם) בהדברה.

הקפה זה יותר בשביל זבלאנושי למיטב זכרוני.
תולעים לבנות כמו אורז? יכולות להיות רימת זבובים. זה כאב ראש לא נורמלי כי יוצאים מזה מלא... זבובים...

תולעים לבנות כמו אורז? יכולות להיות רימת זבובים
רימות זבובים, יקירתי.
זה קורה כשמשאירים את דלי האיסוף פתוח והזבובות נכנסות פנימה ומטילות )-:
איכסססס כי הרימות גם עולות לפתח הדלי ומתחילות להישפך החוצה על רצפת המטבח S-:
מייד אני מורידה דלי כזה לערימת הקומפוסט. מייד.

חימר מותר לשים בקומפוסטר?
לא כמויות גדולות, רק שאריות (לא אפויות) של יצירות-ילדים.
הוא מתקמפסט, או שזה כמו לשים אדמה בפנים?

חברה סיפרה שברכבת בהודו שתו בכוסות חימר, ובתום השתייה השליכו אותן החוצה מהחלון, שיתפוררו וישובו למקורותיהן. אז מותר?

לא הייתי בהודו, אבל מהמעט שקראתי ושמעתי, לא ממש אפשר להשתמש בהם כדוגמה להתנהגות אקולוגית..
על פניו נשמע לי לא בעייתי, אבל הייתי בודקת מה החומציות של חימר ומאזנת בהתאם.

רימות זה גם ממש מסריח...

לא כמויות גדולות, רק שאריות (לא אפויות) של יצירות-ילדים
אני שמתי. זה הרי אדמה...

_לא כמויות גדולות, רק שאריות (לא אפויות) של יצירות-ילדים.
הוא מתקמפסט, או שזה כמו לשים אדמה בפנים?_
מה הבעיה? מה רע לשים אדמה בתוך הקומפוסט?

חברה סיפרה שברכבת בהודו שתו בכוסות חימר, ובתום השתייה השליכו אותן החוצה מהחלון, שיתפוררו וישובו למקורותיהן. אז מותר?
נראה לי בסדר גמור. גם חימר שרוף חוזר לאדמה, אף כי הרבה יותר לאט (תסתכלו על חרסים ישנים שלא מחפירות ארכיאולוגיות - הרבה פעמים השוליים שלהם מעוגלים קצת, כי הם מתפוררים עם הזמן)

חברה סיפרה שברכבת בהודו שתו בכוסות חימר, ובתום השתייה השליכו אותן החוצה מהחלון, שיתפוררו וישובו למקורותיהן.
כוסות חד פעמיות באופן טבעי !

אלא אם יש לך מכרים מעצבנים שמתעניינים בקומפוסט!!
(-;

העברתי את הקומפוסט לבור באדמה. אני כל יום הולכת לזרוק שם את הפסולת ומכסה בעלים יבשים (זה בסדר?)

אני אקרא את כל הדף בהזדמנות הראשונה שהקטנצ'יק יפסיק לנסות להקליד תוך כדי שאני קוראת..

_חימר מותר לשים בקומפוסטר?
לא כמויות גדולות, רק שאריות (לא אפויות) של יצירות-ילדים._
ברור שמותר.
הוא מתקמפסט, או שזה כמו לשים אדמה בפנים?
זה טוב לשים אדמה בקומפוסט.

שאלה עקרונית וחשובה.
אם אני כל הזמן ממשיכה לזרוק פסולת לקומפוסט, הרי שלעולם יהיו בו חלקים שעדיין לא התפרקו. כך שהוא לעולם לא יהיה מוכן.
מה שאומר שאני צריכה להכין כמה קומפוסטים בו זמנית? או שיש שיטה אחרת?

וגם: איך אדע כמה להשקות את הבור? כמה זמן לוקח לו להיות מוכן?

גברת פלפלת,
אכן, אם אין לך קומפוסטר (שיש לו פתח תחתי שממנו אפשר להוציא קומפוסט מוכן) אז כדאי שיהיו 2-3 קומפוסטים בו זמנית, כדי שאפשר יהיה לתת לאחד "לנוח" (כלומר לעבוד...) בזמן שממשיכים למלא בשני.
לגבי לחות: הקומפוסט צריך תמיד להיות לח (גם בשלבי ההכנה וגם אחרי שהוא מוכן) אחרת הוא ימות. אבל - לח ולא רטוב, כלומר לא ספוג. כדאי להציץ כמה סנטימטרים פנימה (עם איזה כף שתילה או משהו) כדי לראות מה המצב בפנים. אם בפנים לח ורק בחוץ רטוב אז מספיק להרטיב קצת וזהו. אם גם בפנים יבש אז יכול להיות שהקומפוסט במצוקה או גרוע מזה...

כל ערימת קומפוסט צריך להפסיק להאכיל מתישהו ולהניח לה לעבוד בשקט, אחרת לעולם יהיו בו חלקים שעדיין לא התפרקו. כך שהוא לעולם לא יהיה מוכן.
(בכלל - אם תגדל ותגדל מתישהו תהיה גדולה מדי ותגיע למקומות לא לה, הלא כן?)
השיטה היא לעזוב ולהתחיל את הערימה הבאה.
אם מתכננים נכון את גודל הערימה - כשהערימה הבאה תיחתם זאת שלפניה תהיה גמורה (מפורקת, מוכנה לשימוש כקומפוסט).
זה משהו שקשה לדעת מראש כי את לא יודעת כמה זמן לוקח לשאריות שלך להתקמפסט (תלוי תכולה ותנאים סביבתיים) ומה קצב גדילת הערימה
אז פשוט מנסים, ומקסימום יש 3 או 4 ערימות. לא נורא.

הקומפוסט במצוקה או גרוע מזה

"גבירתי, שלום, אנא שבי. אנחנו מצטערים, אבל אין דרך אחרת לבשר לך: הקומפוסט שלך הצטרף להרא קרישנה. שוב, אם יש משהו שנוכל לעשות-"

הקומפוסט במצוקה או גרוע מזה
אם הקומפוסט רקוב אפשר לקמפסט אותו

אם הקומפוסט רקוב אפשר לקמפסט אותו
הכוונה לא שהוא רקוב אלא שהוא יבש וחסר חיים. אבל זה נכון - אפשר תמיד להחיות אותו כי הרי מה שיש בו זה חומר אורגני. אבל אולי במקרה הזה רק להרטיב אותו כבר לא יעזור וצריך להתייחס אליו כמו אל חומר גלם לקומפוסט. לא יודע, רק מחשבות.

תודה על התשובות..

היום ראיתי שבשכבה הקצת יותר פנימית של הקומפוסט שלי (בתוך בור ענק באדמה) יש תולעים לבנות קטנות (בגודל של חצי ציפורן) מגעילות

אלה לא שלשולים. האם זה נורמלי? האם הרטבתי שם יותר מדי? ואיך בדיוק אני אמורה לבדוק שהקומפוסט מתחמם, על ידי תחיבת ידי לתוך מרבץ התולעים הזה??

אנא עזרתכם חקלאים אדיבים!!
<פלפלת לוקה באובר דרמטיזציה קלה, כשנתקלת ביצורי מחשכים כאלה ואחרים>

לעניות דעתי - המצאות של תולעים (ונעזוב רגע אם הן מגעילות או חמודות) עשויה להוכיח או שהקומפוסט לא מתחמם מספיק (אחרת הן לא היו סובלות את החום והולכות לערמה של השכן) או שהערמה גמרה להתקמפסט והיא מוכנה לפיזור בגינה. אפשרות נוספת היא שהתולעים מחכות בסטלבט וזוללות משולי הערימה ולא מושפעות מהחום במרכז. בכל מקרה -אל תקחי את זה קשה מידי . יש שם כל כך הרבה יצורים חיים שמקיימים יחסי גומלין בינם לבין עצמם ולבין הקומפוסט שלך וכן איתך. לדעתי זה מקסים.

אצלי הקומפוסט מתחמם מאוד, ויש בו תולעים לבנות כאלה. אני מתייחס אליהן כאל אורחות רצויות, ומניח שאם הן שם אז זה טוב. בינתיים הכל נראה סבבה, ונדמה לי שגם בקומפוסטים הקודמים היו כאלה, והם יצאו בסדר גמור.
לגבי בדיקת החום - אני פשוט עושה חור קטן באמצע עם כף שתילה או כלי דומה ומכניס את היד בלי לגעת בשום דבר. החום מספיק חזק כדי שאוכל להרגיש בו גם ככה.

או שהערמה גמרה להתקמפסט והיא מוכנה לפיזור בגינה
אין מצב. היא קיימת כולה שבועיים.
לגבי בדיקת החום - אני פשוט עושה חור קטן באמצע עם כף שתילה או כלי דומה ומכניס את היד בלי לגעת בשום דבר. החום מספיק חזק כדי שאוכל להרגיש בו גם ככה.
אההה.... כל כך חם? מרשים!

נשמע לי כמו רימות של זבובים.

אוי, לא! איכס!!!

מה עושים???

שלום לכם
אני מתחילה צעדיי בלימוד נושא הקומפוסט. האם כל כלי אחסון מתאים? גיגית שחוררתי בה חורים??כיסיתי בכלי אחר ואני מערבבת אחת למספר ימים ויש שם מלא תולעים וריח לא טוב. נכון שזה לא טוב? אשמח לכל הדרכה בעניין. תודה

שלום דורית
גיגית נשמע כמו כלי קטן מדי. איפה הגיגית? בבית? בגינה?
האם שמת חומר יבש (גזם, נייר וכדומה)?
איזה מין תולעים יש שם? איזה צבע? איזה גודל?
האם הקומפוסט יבש, רטוב, לח?

רימות זבובים הרבה יותר גדולות. אלה כנראה רימות של קרוב משפחה.
אוולי ברחשים?

(הרבה יותר גדולות מחצי צפורן... נגיד.. ציפורן וקצת.

)

בינתיים הן נעלמו. כנראה התחממו להן יותר מדי..

אני לומדת עכשיו את רזיהקומפוסט מהדפים המתאימים, לקראת הצטרפות לחבורה

שאלתי:

מצאתי שני ארגזי עץ גדולים, מחוררים בתחתיתם, ועמדים על מעין "רגליות".

האם אפשר להשתמש בהם לקומפוסט?
אני רואה שכולם פה עשו בור בגינה או קנו פח מפלסטיק. האם העץ מהארגז לא יתקמפסט אף הוא?
וגם:

אם התהליך הוא כ"כ ארוך, אז בעצם כדאי להחזיק שני פחים במקביל? -כלומר, כשאחד מתמלא נותנים לו להתבשל ובחודשים עד שהוא מוכן מתחילים למלא את השני?

אפשר להשתמש בארגזי עץ.
לא חושבת שכולם עושים בור או משתמשים בפח מפלסטיק. לפחות אני לא. בניתי קומפוסטר תאים ממשטחי עץ (ויש עוד הרבה דרכים לתחום ערימה).
ארגז עץ יתקמפסט בסופו של דבר אבל בתנאים האלה (של יובש מבחוץ) יקח לו הרבה זמן. תוכלי ליהנות ממנו תקופה יפה בתור קומפוסטר.
אכן, אתר אחד לקימפוסט זה לא מספיק. מי שמשתמש למשל בקומפוסטר פלסטיק - יכול להרים את הקומפוסטר כשהוא מתמלא, להשאיר את הערימה במקום ולהציב את הקומפוסטר ליד לבניית ערימה חדשה (את יודרת לסוף דעתי? אני מניחה מתקן פלסטי הנפרד מתחתיתו).
בגלל שהתהליך לוקח זמן ובמילא יש להניח ערימה למספר חודשים מרגע ההפקדה האחרונה - צריך לפחות שני אתרי קימפוסט (ועל זה בא לענות קומפוסטר שלושה תאים).

שלולית,

מה זה ארגזים "גדולים"? מה הגודל? כמה אתם במשפחה?
קחי בחשבון שכמות הזבל האורגני בבית היא די גדולה, ולזה את גם מוסיפה גזם, כסחת דשא וכדומה. זה גדל מהר! בהמשך זה גם מתכווץ כשהתהליך מתקדם, אבל בכל זאת צריך מספיק מקום.
העץ של המגירות יתפרק אחרי כמה שנים טובות, זה ייקח הרבה זמן. אין לך מה לדאוג לגבי זה כרגע.
מה שכן, עלה בדעתי שהרגליות צריכות להיות מאוד חזקות כי לזבל האורגני יש משקל גדול (זה זבל רטוב). קחי בחשבון אפילו כמה מאות קילוגרם.

תודה עודד,
הארגזים חזקים מאד, יש להם מסגרת מתכתית. כנראה שימשו בעבר למשלוח בינ"ל של מוצרים כבדים מברזל (כך ע"פ שאריות המדבקות שהיו עליהם + בילוש בגוגל).
אם כך, הולכת לצבוע הלכה שקופה מבחוץ, ולהתחיל!

שלולית, בשביל מה לצבוע? זה אמור להיות מאוד יצוגי? אם לא אז תני לזה להיות ככה. יש בעץ כבר מספיק חומרים זרים, לא צריך להוסיף.

כיהם יעמד בחוץ בכניסה לבית, אז שיהיה אסתטי..
לפגוש על המפתן פח גדול ושחור מפלסטיק זה לא ממש מלבב את הנפש

אז תני לילדים צבעי גואש ותני להם לעשות את זה עליז...

(אני משתייכת לעדת המעשיים, שלא לומר העצלנים)

שאלה לי אליכם..

חבר שלנו מעוניין לייבא איזה מכשיר ורציתי להתייעץ איתכם עליו..
זה מכשיר ביתי שמייבש וקוצץ פסולת מטבח ביתית והופך את זה בעצם למין פתיתי מטבח יבשים..
השאלה היא האם טוב לדשן עם זה את הגינה? האם זה מאוזן? האם זה בכלל קומפוסט?

נראה לכם שיכול להיות לזה ביקוש?

קוצץ ומיבש?
השקעת אנרגית חשמל?
זה לא קומפוסט זה חומר שמתקמפסט יותר מהר. אבל אז צריך להרטיב את מה שקודם השקענו אנרגיה ביבוש שלו.
מה הרעיון של המכשיר? איך מי שהמציא אותו מסביר אותו?

כן. זה כנראה מכשיר חשמלי..
האמת שאין לי יותר מדיי מידע כי דיברתי עם האמא של החבר ...הרעיון עד כמה שהבנתי הוא לפזר ככה ישר בגינה כמו קומפוסט..

הרעיון עד כמה שהבנתי הוא לפזר ככה ישר בגינה כמו קומפוסט..
מוזר מאוד. כי אם מדובר בשאריות מטבח, אז לא מפזרים אותן ככה ישר בגינה, לא משנה באיזה מצב הן, כי צריך לערבב אותן עם מספיק חומר פחמני (למשל, קש או עלים יבשים) כדי שביחד הם יתקמפסטו (יעברו עבודה של בקטריות ובעלי חיים קטנים ויהפכו לאדמה).
לדעתי: מכשיר מיותר ולא בריא.