חוכמות של ילדים 2009

אהההה, נכון... היא עוד לא בבטן. היא בלב שלך. אחר כך היא תרד מהלב לבטן, ותגדל שם עד שהיא תהיה מוכנה לצאת, ואז היא תיולד ותהיה התינוקת שלנו.
מילים מציירות מציאות

גם החיפושית שלי התאמנה בזה זמן מה, עכשיו כבר הבינה שהמציאות שלה והמציאות שלי קצת שונות (אני חושבת שעכשיו היא פשוט מתאמנת בזה בלב).

בת 5.5: אהההה, נכון... היא עוד לא בבטן. היא בלב שלך. אחר כך היא תרד מהלב לבטן, ותגדל שם עד שהיא תהיה מוכנה לצאת, ואז היא תיולד ותהיה התינוקת שלנו.

צמרמורת זה עשה לי. צמרמורת נעימה. מקסימה הילדה

למחרת, בת ה-5.5 התיישבה בכורסה המועדפת על בן השלוש. הילדון בתגובה: את שוברת לי את הלב!

איזה מתוק!

מילים מציירות מציאות

כפי שאמרתי בדף תכנון משפחה לאור המשבר הסביבתי יש בי כמיהה עזה מאוד ללדת ילד נוסף, אבל כרגע ברור לי שהיא תישאר כזו -- כמיהה עזה, משאלת לב... ועדיין, כמובן, נמסתי לגמרי מהמשפט הזה של הילדונת שלי.

"אבא, תכלת זה כחול עם אור, וכחול כהה זה כחול עם חושך" בת שלוש וחודשיים

תכלת זה כחול עם אור, וכחול כהה זה כחול עם חושך
איזה מקסים !

ועוד פנינה אחת מאבא ששפת אמו אינה עברית:
אמא שלי: אנחנו צריכים לקחת את החיים שלנו בידיים...
אבא שלי: לא תודה! אני עוד רוצה לחיות!

(מבחינתו אין הבדל בין לקח את חייו בידיים לבין שם את נפשו בכפו)

מבחינתו אין הבדל בין לקח את חייו בידיים לבין שם את נפשו בכפו

איזה נחמד.
זה דווקא מעניין לראות דרך עיניים של מי שלא בקיא בשפה. דברים שאנחנו לא היינו שמים לב אליהם.
ובעצם, הוא צודק. מה ההבדל בין שני הביטויים?
והרי יש את הביטוי 'לקחת חיים' שזה להרוג - אז הוא צודק ש'לקחת את החיים בידיים' נשמע כמו להרוג את עצמי.
חכם מאוד דווקא.

(כמו ילדים שממציאים ביטויים לא מוכרים אבל בעלי הגיון לשוני, וזה דווקא בגלל שהם פחות מכירים את השפה, אבל כבר מבינים בצורה אינטואיטיבית את החוקים שלה.
למשל: מחר-מחרתיים -> אתמול-אתמוליים, שזה כמובן יותר הגיוני מ'שלשום'

)

"אבא, תכלת זה כחול עם אור, וכחול כהה זה כחול עם חושך"
אוי, מקסים!!!

משחקים בפלסטלינה. בן השנתיים לוקח חתיכה של פלסטלינה שחורה, מעצב אותה בארשת רצינית ביותר ואח"כ ניגש לאבא "אבא תראה, עשיתי חושך!"

D-:

(מבחינתו אין הבדל בין לקח את חייו בידיים לבין שם את נפשו בכפו)

נראה לי כי התכוונת ל"שלח יד בנפשו" שזה התאבד. שם נפשו בכפו זה הסתכן אבל לא ניזוק בסופו של דבר.

אחיין אחד צועק בתהלהבות

ראיתי גמל!
גמל גדול!
בחוצה! (מחוץ לבית)
גמל שלמה!

נראה לי כי התכוונת ל"שלח יד בנפשו" שזה התאבד. שם נפשו בכפו זה הסתכן אבל לא ניזוק בסופו של דבר.
יכול להיות, צריך לשאול אותו מה עבר לו בראש.

התינוק קיבל דף של אצת נורי והתעסק בו המון זמן. כשסיים, כל כולו, מהפרצוף ועד הקרסוליים, היה זרוע נקודות וכתמי נורי. בשמחתו כי רבה פנה והתחיל "לדבר" אלינו בקול רם.

מוצקו: "אמא, הוא שר:
אל עליון הלא ביקשתי / מהספר תסרוקת ושתי / או שולמית, או שנירמית, או אבישג השונמית"

(מתוך השיר "הו כמה שאני יפה", עוץ לי גוץ לי)

אמא פונה לפיצית בת רבע לשלוש: את מוכנה לתת לי נשיקה?
פיצית (ברצינות תהומית): כם.
אמא מחכה ומחכה והפיצית ממשיכה בעיסוקיה.
אמא: נו- איפה הנשיקה שלי?
פיצית (באותה רצינות): לא יודעת...

זוג חברים "בוחנים" את בן השנתיים שלהם עם כדור ים צבעוני (כדור- פלחים כזה שבו כל "פלח" הוא בצבע אחר)
מצביעים על אדום "איזה צבע זה?"
בן השנתיים: "אדום!"
מצביעים על צהוב: "איזה צבע זה?"
בן השנתיים: "צהוב!"
מצביעים על כחול: "איזה צבע זה?"
בן השנתיים: "ירוק!"
מצביעים על ירוק: "אז איזה צבע זה?"
בן השנתיים (בלי רגע של בילבול): "ירוק שתיים!"

_מוצקו: "אמא, הוא שר:
אל עליון הלא ביקשתי / מהספר תסרוקת ושתי / או שולמית, או שנירמית, או אבישג השונמית"_
גם לכם זה נדבק? אצלנו זה הולך ככה "מג'וייפפה מג'וייפפה, הו כמה שאני ג'יפה!"

נדבק בגדול, גם לי

ואגב חיפשתי בגוגל וזה "שמירמית" ולא כפי שנכתב

נדבק בגדול, גם לי
אבל היי, הילד מכור לקאמרי, מה יכול להשמע יותר תרבותי מזה?

רביעית בת תייכף שלוש: "אמא! הדלקתי לנו את החושך! עכשיו הולכים לישון!! עם ציצי!!!!"
(שיהיה ברור)
ץ

ממה עושים קוטג'?

מתרנגולת לבנה!

הגמד (שנה ו-3) ואני עוברים על קולות של חיות שהוא עוד לא מכיר:
"גמד, איך עושה ציפור? ציפור מצייצת: ציפציף!"

גמד מלא התפעלות: "ציצי?"

בוציק (שנתיים ו4) אצל סבא שלי.
לוקח מטאטא ביד ועובר ממקום למקום.
עם תום הסיבוב הוא ניגש אל סבי, ואומר: עבדתי מאד מאד קשה, אני רוצה כסף.
(מאיפה הוא מקבל את הרעיונות האלה?! לא רק שאני לא מבקשת כסף, אני גם לא מנקה את הבית!!!)
סבא מרוצה מהבקשה, מאפשר לו לבחור מתוך קופסת המטבעות.
בוציק שמח וטוב לב: קיבלתי שני כספים. יש לי שני כספים!
סבתא : איזה יופי, מה תעשה איתם?
בוציק: אני שומר אותם למשהו מאד מיוחד.

בוציק עושה קקי באסלה.
מסיים, "מוריד מים" ומשלח את קקיו בברכת:
"שלום קקי של בוציק! שלום קקי של בוציק!עוד מעט תחזור!"

סליחה על המשך סיפורי קקי, אבל לא מצליחה להתאפק.
בוציק (נטול חיתול) בסלון, אמא לרגע ב"באופן".
הילד משלשל.
קורא טון מבולבל (מה זה?קקי או פיפי?) לאמא: "עשיתי ממטרה בסלון".

איזה מתוק בוציק שלך! בן כמה הוא?

רביעית בת תייכף שלוש: "אמא! הדלקתי לנו את החושך! עכשיו הולכים לישון!! עם ציצי!!!!" (שיהיה ברור)

הכרובית בת שלוש: "אמא בואי נלך לישון, אבל לא מיד להירדם, קודם נשב ונשוחח".

_מצביעים על ירוק: "אז איזה צבע זה?"
בן השנתיים (בלי רגע של בילבול): "ירוק שתיים!"_

אויש, ילדים מתוקים להפליא. טדליק- סיפורי בוציק מלאי צחוק, יופי וקסם. קישוניים משהו.שאפו!

הוא נשמע משהו משהו.

תודה!:-]

אם כך, אני חייבת עוד אחד אחרון מלפני שעות מספר. (וסליחה על הנושא הלא נעים ששב וחוזר...)

אנחנו בבית סבתא. בוציק כנראה עם קלקול קיבה קל (היה אצל סבתא רבתה ואכל בלא ידיעתי משהו כמו חבילת משמשים מיובשים).
מריץ אותי לשירותים באמירת: "אוי, אוי, אני עושה קקי"
מתישבים על האסלה (חלק נעשה בדרך, על השטיחים של סבתא. ניקיתי מה שראיתי. מה שלא ראיתי הרגשתי אחר כך ברגלי ואז ראיתי וניקיתי

).
קלקול קיבה כהוגן על המשתמע מכך, ובוציק נאנח, מביע חוסר נעימות מובהק ומשמיע קולות מאד לא אופייניים.
אני שואלת: "כואבת לך הבטן?"
בוציק (קופץ על ההגדרה בידיים פרוסות):" כן! כן! כואבת לי הבטן! אני סובל!!!

(חבל שאי אפשר גם להעביר גם את האינטונציה המושלמת)

האחיין המתוק שלי, בן שנה ושלושה חודשים. אבאשלו כבר שבוע במילואים.
גיסתי מספרת שאתמול בבוקר הוא ביקש ככה בתנועות "למעלה בידיים", ואח"כ עשה סימנים וקולות לכיוון המקרר.
היא לקחה אותו למקרר, אבל במקום לנסות לפתוח את הדלת (כרגיל) הוא סימן שהוא רוצה להסתכל בתמונה של אמא ואבא על המקרר.
גיסתי קירבה אותו לתמונה, והילדון הושיט יד ובכוונה גדולה ליטף את 'הצד של אבא' בתמונה...

נמסתי לשלולית קטנה.

ראשלישית (ארבע וחצי) אוחזת שיפוד (במסעדה) ותוהה בקול: "איזה עוף זה פרה?"
התשובה המתבקשת - עוף כבד...
ץ

בוציק ואמא שומעים את הדיסק של "בוסתן ספרדי".
בוציק נהנה, מחליט איזה שיר לשמוע שוב (ושוב. ושוב) , על איזה לדלג.
שומע את "אדון הסליחות" ומיידע אותי שהם שרים על "אדון הסביבון".

תלתן יושבת עם סבתא ליד נחל קטן בטיול.

סבתא דוברת רוסית ומנסה ללמד את תלתן בת השלוש.
סבתא: מתי תלמיד רוסית?
תלתן אני מדברת עברית!
סבתא: אני מדברת בשפה עברית ובשפה רוסית
תלתן: ואני בשפת הנחל!

בת השלוש וחצי שלי היום הודיעה לי איך קוראים לאריה שהוא בת -
אריירת (אין לי כוח לנקד - Aryeret).

הלל בת 3 וחצי: תחממי לי אורז ושעועית
תכף מותק, כשאסיים לשטוף כלים
הלל: אני אספור עד 10 ותביאי לי... מתחילה לספור:-)

תלתן: ואני בשפת הנחל!
מקסים!
<שיעור ענק לסבתא>

ילדים מתוקים להפליא

הגירסה של בת ה-4 לשמות בני הזוג- ההיא שלו וההוא שלה.

בת שלוש (של חברים):
"אמא, תני לי שתיים! אני רוצה לתת חצי שתיים לי וחצי שתיים לו!"

מרפסת, איזה אחיין ממיס...

אני מוצאת רק דלי אחד עם שתי כפות, ומביאה אותו לחצץ, רביעית, חודש לשלוש, בתימהון: "אבל יש לך שתי בנות???!!!"
צודקת.
ץ

"אבל יש לך שתי בנות???!!!"

"אבל יש לך שתי בנות???!!!"
כאילו, דא? D-:

אוטוטו ראש השנה וחיפושית מזמרת:
"חג פורים, חג פורים,
חג גדול ליהודים,
מסכות לאשכים,
שירים וריקודים..."

כזה עוד לא שמעתי...

היינו באיטליה. ביום שלפני הטיסה הביתה דנו בשאלה איפה נאכל ארוחת בוקר ביום של הטיסה.
איתי הציע שנאכל ב'תותי פרוטי' שבשדה התעופה.
0-: \-: |-:
אחרי כמה שניות הבנתי.... דיוטי פרי!

D-:

מסכות לאשכים

[ג'ינג'ית, מחקתי את החוכמה האחרונה ואת התגובה שלך - אתמול היא נאמרה היום הסבא מאושפז בבי"ח]

היום הסבא מאושפז בבי"ח
אוי !
רפואה שלמה !

תודה.

ילדיי אהוביי, אולי תכתבי בדף בבקשה תדליקו לי נר?

פה זה חוכמות של תינוקות?
כי קנטונטונת אמנם עוד לא מדברת, אבל היא שרה! בעיקר בזמן הנקה. זה מצחיק נורא, ומדהים ומדויק. מנגינות מוכרות ושלמות.

היא בת שנה ושלוש. עונג צרוף.

ליד צפת, מסתכלים על הר מירון, אבא מסביר על הקרמבואים, ואומר :לזה קוראים יב"א.
נסיכה: מה, יב"א כמו יבא'לה, אני מפחדת??

אותה אחת, בנחל עמוד, מבקשת שאבא יחכה לה. אבא מאט מאד.
נסיכה, בטון דידקטי: אבא, אתה יודע , כשמחכים אז עוצרים.

מתחילה העליה. אבא אומר לה שעוד מעט תהיה עליה קשה בהרבה.
נסיכה: אוף, למה גילית לי??

אבא מסביר על הקרמבואים, ואומר :לזה קוראים יב"א.
מה זה 'קרמבואים' ומה זה 'יב"א'?

הקרמבואים הם המבנים דמויי הקרמבו בראש הר מירון, בבסיס של חיל האוויר.
יב"א - נדמה לי שזה יחידת בקרה אוירית. /-:

בן ארבע יושב מוקסם בתוך ג'קוזי ומקציף את המים סביבו. אחר כך נושף ואומר אמא, אני עושה חורים בקצף שהמים יתאווררו.

אהבת עולם,
תודה, המצב הרבה יותר טוב.

סועדים את ליבנו בשולחן השבת. אנו אוכלים עם מזלג והברדקית בת החמש עם כפית (מבחירה, דווקא היה לה משלה!).
ברדקית: למה לא נתתם לי ממזלג?
אמאבא: נתנו!
ברדקית: לא נתתם!
אמאבא: דווקא כן, נתנו! <מצביעים על המזלג> הנה!
ברדקית: לא נכון! לא נתתם לי מזלג!
אמאבא: אז מה זה? <כבר מרימים בפניה את המזלג>
ברדקית: זה לא מזלג!
אמאבא: אז מה זה?
ברדקית: זה כפית אסייאתית!
0-:

_ברדקית: זה לא מזלג!
אמאבא: אז מה זה?
ברדקית: זה כפית אסייאתית!_
ענק!

מזכיר לי...
אנחנו יושבים במסעדה של החוף בסיני, חיפושית (4) אוכלת פיתה בדואית וטחינה.
"אמא איזה מסעדה זו?"
"המסעדה של החוף" אני עונה
"לא! אבל איזה מסעדה זו?"
"זו פשוט המסעדה של החוף, זה הכל".
חיפושית מתחילה להתעצבן שלא מבינים אותה "אבל את לא עונה לי! איזה מסעדה זו? יפנית?" (אפשר לחשוב שזאתי הולכת כל יומיים למסעדה אחרת...)

עוד אחת קטנה ממש מעכשיו,
חיפושית מחזיקה בקבוק מים, אחיה הבמבי (שנה ותישע) מבקש ממנה לשתות "מיין..." היא מתעלמת,
"מיין...!" גובר קולו עם מעט תחנונים והיא ממשיכה להתעלם,
"מיין!" הוא צועק ונשמע שאוטוטו מתחיל לבכות
"אתה לא מבקש יפה, לבכות זה לא לבקש יפה!"

"אתה לא מבקש יפה, לבכות זה לא לבקש יפה!" (אחרי שביקש בתחילה בלי בכי...)
אכן ילדה חכמה (חוכמות של ילדים)
כמה פעמים היא שמעה את זה מהמבוגרים?
ומה אומר המחכימון? תנחשו. לא המצאתי! המחנך מהווה מופת אפילו אם אינו "מתנהג למופת"
אין עליהם...על הילדים המקסימים שלכן.

"אבל את לא עונה לי! איזה מסעדה זו? יפנית?"

"אתה לא מבקש יפה, לבכות זה לא לבקש יפה!"

איזה קורעת.

ברדקית: זה כפית אסייאתית!
אפשר הסבר?

_ברדקית: זה כפית אסייאתית!
אפשר הסבר?_
לא! D-: אין לי!

עליתי לאוטובוס עם שני קטנטניי. משימה לא פשוטה אבל אנשים טובים עוזרים.
לאישה אחת כזאת (שהחזיקה את התנינוק כשהלכתי לשלם) היתה בת בת 7 בערך. הילדה מאוד רצתה להחזיק את התינוק.
לבסוף אמרה:כ שאני אהיה אימא ויהיה לי תינוק אני ארים אותו כל היום על הידים!

המשיכה לפטפט על אודותינו בעליצות מוקסמת מהרעיון של ילדים.ואז אמרה לאימה:
"אימא איזה כיף לך! את כבר ילדת תינוקות!"

בת השלוש וחצי רגישה לחלב פרה, לכן מקבלת בגן חלב עזים שאנחנו מביאים מהבית.
היום בדרך הביתה היא אמרה לי - "החלב שלי הוא בטעם עננים".
אח"כ היא הסבירה "זה כי הוא לבן".

הברדק (בן 2.75) מרים כרית בצורת סמיילי (עגולה וצהובה ושמחה) וקורא בשמחה: "אבא! זה אני!"

חוכמה של ילדה בת 10:

לאחיינית שלי כואבת היד והיא מתלוננת לאמא שלה.
אמא שלה: 'את רוצה שנלך לחנות ונחליף לך יד?'
הממזרה: 'איפה, בחנות יד שנייה?'

<יש לציין שאמא שלה גם שנונה לא קטנה. אבל נראה שהתלמיד עולה על רבו...

>

הממזרה: 'איפה, בחנות יד שנייה?'
וואו, ענקית!!

רחלי (רבע לשלוש) ובת הדודה שלה משחקות.
בת דודה: "אני אהיה האמא ואת תהיי התינוקת"
רחלי: "לא! את תהיי אמא ואני אהיה טלי" (השם של אמא).
(וזה יפה כי היא חשבה איך הבת דודה רואה את הדמויות: אמא וטלי)

(טליה אלמתן ממחשב נידח)

חיפושית שרה: הקיץ עבר החום הגדול... היא נא ברוכה ובואש לשלום..."
לא יכולתי לעבור ליד בלי לעשות כלום...

ברדק (שנתיים ועשר): זה נדבק לי לרגל.
אבא: כן, אני רואה. זה נדבק לך כאן לכף הרגל.
ברדק: כן. ל"כף". לא ל"נון".

ברדק: כן. ל"כף". לא ל"נון".
בוציק קרע ספר.
"אמא, קרעתי את הספר. קרעתי ב"עין", לא ב"אלף".

חתלתולי בן שנתיים מתרוצץ בבית בשעות הערב המאוחרות.

אבא: "מה יש עכשיו בחוץ?"
חתולי:"חושך"
אבא, ממשיך לנסות:"ומה עושים בחושך? הולכים לי..."
חתולי, בחיוך ממזרי:"חפש פנס!" D-:

הולכים ברחוב ורואים איש זקן מועלה על אלונקה לאמבולנס
בן 3 פונה אליו עם פרצוף רציני ועצוב: מה קרה לך? עקץ אותך יתוש?
הוא משתף פעולה בשמחה: כן, עקצו אותי כמה יתושים
בן 3: אתה צריך שתהיה לך צפרדע, אני אביא לך צפרדע

האיש מתמוגג ואומר לפרמדיק שהוא כבר מרגיש יותר טוב ונראה לו שהלחץ בחזה עבר (-:

לי צ'י,

חמודון חכם.

אתה צריך שתהיה לך צפרדע, אני אביא לך צפרדע

שיו כמה מתוק.

אתה צריך שתהיה לך צפרדע, אני אביא לך צפרדע!!!
מישהו קרא לי???
ץ

האפרוח, שנה ו- 10 ואנוכי מתבוננים בתמונות מהספארי. בכל תמונה מדברים על האנשים ו/או החיות. הוא כמובן מזהה מזמן את אמא, אבא וסבתא וגם את רוב החיות, אבל את עצמו- לא. כשאני מצביעה עליו בתמונה ושואלת מי זה הוא בד"כ מתעלם או ממציא משהו אחר.
אחרי כמה תמונות שבהן אני מנסה להסביר לו שזה הוא הגענו לתמונה שלו, שלי ושל אמא שלי.
אפרוחון, מי זו? - זה אמא.
ומי זו? זה תתה (סבתא).
ומי זה? (מצביעה עליו) -זה קוף!
??##%

מי זה? (מצביעה עליו) -זה קוף!

במשפחה של בעלי היו מזכירים לו דבר כזה בחגיגת הבר מצווה D:

בת שלוש וחצי מבקשת מים "מים!!"
אני : מים ב... (מילת הקסם?)
היא: בסבלנות.

במשפחה של בעלי היו מזכירים לו דבר כזה בחגיגת הבר מצווה D:
בגלל זה אני לא אספר להם (-:
(בחיי שהוא יפה כמו נסיך, זה לא שיש פה איזה דמיון לקופים D-: )

בן הארבע אוחז בעדינות אוגר סיבירי ומסביר לחברו:
"אוגר סיבירי זו חיית נחמד"
"מגדלים אותו בבית ומחזיקים בעדינות"

חיית נחמד
מתוקי!

"אמא, את צריכה לקנות לולב אתרוג הדס וערבה! ארבע הוויטמינים!"

בן 3 : ראש השנה זה כמו ראש, זה מצחיק. יש חג עיניים? יש דבר כזה בעולם?

אוף איזה מקסימים!

ומשלי:
בן ה - 3, אח גדול מזה חודשיים לתינוק ושמו נבו.
חוזרים מטיול ארוך כולל לינה באוהל במבוא-חמה.
כשמספרים לחברים על החוויות, על השאלה - איפה ישנו? הוא עונה: באוהל ב נבו-חמה.

וכשהוא רוצה לשכב על הספה הוא מבקש להזיז את הכריתות

התפודון (בן 3) – " אבא ,תסביר לי איך בונים קטר"
אבא - "אני לא יודע"
התפודון– " אז קודם תסביר לעצמך ואז תסביר לי"

טרי מהערב:
פיסטוק (בן חמש וחצי) זורק זרדים למדורה.
אבא אחד:לא, אל תזרוק!
פיסטוק: להניח?
@}

אבא קרפד מהרהר לתומו (או שלא לתומו) - "מי יטפל בי כשאהיה זקן?" - ראשלישית (4.5) מציעה מיד : "אולי רביעית?" אבא קרפד (ריאלי): "לא נראה לי", רביעית (3) בקריאה נרגשת מהצד השני של הסלון: "גם לי לא נראה!!!"
אח, רק נחת!

>וואי וואי - יצא המרגיעון :"הציפיות רק לכריות" - וואללה!!!<
ץ

בוציק (2.5) ואמא שוכבים על המיטה.
בוציק "פורט" באצבעו על השפה של אמא. אמא בחוסר תשומת לב מזמזמת כהרגלה.
בוציק קורא בהפתעה ושמחה: "הצלחתי לנגן FRERE JAQUES!" "איזה יופי, אני הצלחתי לנגן!"