חזרתי לדף הבית האישי שלי אחרי המון זמן של אלמוניות, שנבעה ממבוכה/בושה/עצב על משהו שקרה בחיים הלא-וירטואליים בהקשר לחברת קהילה אחרת. יצרתי איתה קשר דרך באופן (חיפשתי פרילנסרים, ושמחתי "לתרום לקהילה" בדרך של מציאת נותן שירות מתוך הקהילה), ובאמת אותה חברת קהילה נתנה שירות (מצויין!) כפרילנסרית לחברה שעבדתי בה בזמנו.
אלא שזמן קצר אח"כ התפטרתי מעבודתי באותה חברה, מסיבות שונות לחלוטין.
בדיעבד הסתבר שהמעסיק לא שילם לאותה פרילנסרית על עבודתה, בתירוצים מתירוצים שונים. כשסיפרה לי על כך ניסיתי כמיטב יכולתי לגרום להם לשלם, ולא הצלחתי. "התחלפה הנהלת חשבונות וזה ייקח זמן למצוא את החשבוניות" / "עוד לא סגרנו את השנה" / "תני לי לבדוק" -- מליון דחיות ותירוצים, אבל תשלום -- יוק
אחרי כמעט שנה חזרתי לעבוד אצל אותו מעסיק (שוב, סיפור נפרד). וניסיתי שוב לפתור את העניין ולהביא לכך שישלמו לה על עבודתה, שוב ללא הצלחה...
כאמור, כל הסיפור הזה מביש מאוד מבחינתי, עד כדי כך שלא העזתי להמשיך ולכתוב כאן בבאופן, אלא כ
פלוני אלמונית ... הרגשתי שגם אם לא בכוונה רעה, התוצאות של הסיפור (של עבודה של כמה וכמה שבועות שלא שולמה תמורתה עד היום) הן באשמתי. כי אני זו שיצרתי איתה את הקשר ואני זו שעבדתי מולה בחברה, ומבחינתה, בצדק גמור, אני זאת שאמורה לוודא שהיא מקבלת תמורה על עבודתה.
פשוט התביישתי "להראות את פניי" פה בקהילה, כשאני יודעת שהסיפור הזה ברקע, ואני ה"רעה" בו. אז עברתי לאנונימיות מוחלטת.
...ועם זאת, אני רוצה לחזור "לעצמי" כאן, כלומר אל הכינוי שלי ואל דף הבית שלי ואל להיות יותר מאשר קוראת סמויה בבאופן. וכדי לעשות את זה, אני מרגישה שאני צריכה להסביר שוב מה קרה שם, לעצמי וגם לה. ולהגיד שוב שמעולם לא הייתה שם שום כוונת זדון מבחינתי, ושאני מצטערת מאוד-מאוד על התוצאות, ועל אוזלת ידי (עד כה) לשנות אותן. וממך, אם את קוראת כאן, אני מבקשת שוב סליחה מכל הלב, ומבטיחה לנסות שוב להביא לתשלום. לא שכחתי אותך, אני פשוט לא מצליחה עד כה...
![Sad :(](./images/smilies/icon_e_sad.gif)
ותיכף אני יוצאת שוב לחופשת לידה שאחריה אני לא בטוחה שאחזור שוב לשם, כך שהסיכוי לדאבוני הרב הולך ופוחת...
מקווה שתוכלי לסלוח.