שני מ

[אנונימי]

דפים למעקב ב-מה חדש:
מנטרה מפשפשת בת
עדיף בלי אקמול
תינוק לא נימול וסבים דתיים

[שני_מ*]

קוראים לי שני,
אני בת 23, סטודנטית ומשמשת כרגע כקונטיינר אוהב לעובר מקסים ופעיל שאמור להגיח לעולם בחודש הקרוב
הרבה תכניות של לגדל אותו על טהרת הדרך הטבעית (בלי חיתולים, מנשא, מיטה משפחתית, ללא חיתוכים באיברי המין ועם תזונה אורגנית בריאה והנקה מאוחרת), מקווה שלפחות רובן יצלחו...
האתר הזה מקסים, אני לא מפסיקה לקרוא בו מאז שהתוודעתי אליו בעקבות סיבוכים עם המשפחה בגלל ההחלטה להשאיר אותו שלם.. אנשים פה מקסימים ותומכים ונהדרים!! אני מקווה ללמוד עוד הרבה ולעזור לכל מי שאוכל ויצטרך

[קרן_שמש_מאוחרת*]

הי שני,
קראתי אותך בדף על הנקה.
קודם כל חיבוק גדול!!!
אני חושבת על ההתמודדויות שעברת בתקופה האחרונה, עם הלידה וההנקה.
אני יודעת כמה התקופה הזו קשה ואת נשמעת כל כך גיבורה באופן שבו את מתמודדת. ואני צריכה להזכיר לעצמי שאת כל כך צעירה כשאני קוראת אותך. ממש מעורר השראה.
מקווה שזה לא יקשה עלייך אם אציע לך לקבל עצה נוספת, מעוד יועצת הנקה (אני נעזרתי בזמנו מאוד ביועצת ההנקה של פרפרים בבטן בירושלים), לבדוק את העניין של הלשון הקשורה (שמעתי פה באתר על ד"ר פורר בירושלים אם זה רלוונטי לך). גיל חודש זה ממש עוד לא מאוחר מידי להציל הנקה עד כמה שאני יודעת.

יחד עם זאת, ללטעמי, בסופו של דבר, חשוב כמו שאת אומרת שתדאגי לעצמך גם כדי שתוכלי להיות שם עבור התינוק שלך.
גם אם זה אומר לוותר על ההנקה. פשוט נראה לי שאולי עם סביבה קצת יותר תומכת ועוזרת תוכלי להצליח לא לוותר על ההנקה שכל כך חשובה לך.
בהצלחה בכל דרך שתבחרי.

[שני_מ*]

באמת קרן שמש
תודה רבה על כל המחמאות!
הלשון שלו בטוח לא קשורה, וידאתי את זה אצל מספיק רופאים ואנשים.
מתסכל שאני בריאה והוא בריא ועדיין לא מוצץ, היתה לי אותה בעיה בתור תינוקת ולכן לא ינקתי בעצמי, לאחי היה אותו סיפור אבל פחות קשה ואתו אמא שלי התעקשה על הנקה אבל היו לו בעיות של תת משקל לאורך כל תקופת היניקה עד שהתחיל אכול גם מוצקים.
הסביבה שלי מאד לא תומכת, בעלי בהיי טק ולא נמצא בבית מינימום 12 שעות ביממה, המשפחה הקרובה שלי גרה בחו"ל, הרחוקה לא בקשר כי לא חתכנו, וההורים של בעלי הם אנשים קרים עם נטייה לעשות יותר נזק מתועלת כשמבקשים מהם לעזור.
אני לבד על הילד והבית והילד כנראה היפר (חוץ מבלילה ישן 10-20 דקות וזה מספיק לו לכמה שעות טובות של בילויים). אין לי יכולת להילחם על ההנקה בלי להוריד ממנו את כל זמן האיכות שלנו ביחד. בשביל להציל הנקה במצב כזה צריך שותפים שאין לי וגם יועצת ההנקה שלימדה אותי איך להאכיל מבקבוקים מתוך חוסר אמונה שאצליח להניק לא תורמת הרבה למוטיבציה שלי לנסות... ניסיתי את כל השאיבות ורק ראיתי את החלב הולך ומתרוקן, דיברתי עם עוד 3 יועצות הנקה חוץ ממנה. מה שראיתי זה שבעלי חוזר הביתה ומתחיל לריב אתי כל ערב על זה שאני מאמללת את הילד בגלל הרצון להניק ושהילד מתוסכל וסובל מהרעת תנאים של לא להיות על אמא ולהזרק בעגלה כל היום. כל פעם שאני מתקרבת אתו לעגלה כשהוא לא במנשא הוא כבר מתחיל לצרוח. החלטתי לוותר על ההנקה בשבילו. לפעמים מה שטוב לילד זה לא מה שאני רוצה בשבילו. כואב להפנים את זה אבל אני מתנחמת בזה שהוא עלה במשקל יפה והפסיק לבכות מרעב כל היום. כרגע הדבר הטוב ביותר שאני יכולה לעשות בשבילו הוא להרים את המצברוח, לצייר חיוך עצום על הפנים ולקחת אותו לטייל

[שיחות*]

חיבוק נוסף גם כאן (הפעם שמח, כמה עצובים אפשר להיות כל הזמן! (-: )
מוכרחה להודות שרק הרגע ירד לי האסימון שאת חודש אחרי לידה! זה זמן כל כך טרי. קודם התייחסתי עניינית רק לעניין ההנקה. כמי שנכשלה בהנקת התינוקת הראשונה, אני מוצפת רגשות כשקוראת סיפור כזה ואולי לא צריכה להיות מי שמייעצת. רק להגיד את מה שאני גיליתי רק אחרי שנים: שבשלב שאת נמצאת בו שום דבר לא סגור. ז"א הכל אפשרי. ואם במקרה את מאזור הצפון אני אשמח לקשר אותך לעזרה.
ולצד האמירה הזאת: מה שתחליטי זה מה שטוב.

[א*]

גם אני באתי לחבק אותך. מה שאת עוברת נשמע כל כך קשה.
אני חוזרת על ההמלצה לקרניו סקראל, על יועצת הנקה טובה, ויש גם את רינה הרטמן, שהיא מומחית לעניני מציצה ואכילה של תינוקות (!). בקיצור, אם את עדיין רוצה לנסות ולהניק, יש לך מה לעשות.
וגם אם לא, זה בסדר. לאט לאט הכל יהיה קל יותר.
מהיכן את בארץ ?

[שיחות*]

ואגב, לשאוב, כהנקה מלאה, ללא שותפים שיעזרו, זה לא בדיוק הנקה. לדעתי זה קשה פי עשר. כי אז באמת נוצר מצב אבסורדי שאת "זורקת את התינוק" בעגלה, כדי להניק אותו...מה גם שזה לא פשוט לשאוב. נכון שיש נשים שזה קל להן, אבל מנסיוני זה מכאיב, ומנג'ס, ולוקח זמן שאין בו את החמימות של התרפקות תינוק...זה קשה! (מצטערת על הקליטה האיטית אבל רק עכשיו אני מבינה את גודל הקושי וגודל הייאוש, ותחושת הנטישה שמתלווה לכל העסק של פרוייקט הפקת החלב שהיצבת לעצמך.)
חוץ מזה, את נשמעת בודדה. זה לא טוב ולא צריך להיות ככה. נכון שזה מנת חלקן של יולדות טריות רבות שבן זוגן מפרנס ומשפחתן רחוקה , אבל הגיע זמן לשנות את הנורמה הטיפשית הזאת. מפצירה בך לספר מאיפה את, ולנסות לקשר לחברת נשים נוספות, כמוך ולא כמוך, זה פחות משנה.

[פלוני_אלמונית*]

המרגיעון: "הנתינה הגדולה ביותר האפשרית, היא ההסכמה לקבל".
ובמקרה שלך, אני מרגישה שמדובר על היכולת לקבל את המציאות, שההנקה לא הצליחה ושהשאיבה לא אפשרית בנסיבות שאת מתארת.
חיבוק גדול,
הלוואי שתצליחי להנות מהתינוק, לאהוב ולהתרפק,
להכניס למנשא ולהוציא לקראת העליה לכיתה א

[פלוני_אלמונית*]

איזה כיף לקבל כל כך הרבה חיבוקים!! עצום לכולכן חזרה
אני ממשיכה עוד לנסות פה ושם, אבל מתוך תחושה של ויתור ולא באינטנסיביות כמו קודם
הלכתי איתו לעוד רופא אתמול שחזר על כך שאין לו שום בעיה מבנית למצוץ, וגילינו שיש לו פטריה קנדידה על הלשון והשפתיים (הייתי צריכה לשים לב לזה קודם, חשבתי שזאת תגובה של הגוף להפסקת תזרים חלב האם שלי שתעבור לו ברגע שיתרגל לתמ"ל בלעדי, מה שמראה מה רגשות אשמה יכולים לעשות לחשיבה שהיתה פעם לוגית)
החלטתי לנסות ללכת לד"ר מירה לייבוביץ' יותר כדי לרכך את רגשות האשם שלי מאשר כל דבר אחר.
אני גרה ברחובות, לא לבד אבל מנסה להיות בגלל כל סיפור ההנקה. כולם מסביבי מתחלקים לשניים: אלה שחושבים שאיבוד ההנקה זה שטויות ולא מבינים למה אני עושה מזה עניין ואלה שחושבים שהנקה היא הדבר הכי חשוב בעולם וצריכה לבוא על חשבון הכל, ומטיפים לי בכל רגע אפשרי ללכת לנסות ולועגים לי על אמהות גרועה. זה גורם לי למצב של רגשות אשמה והתחחלת עוד נסיון הנקה, שאחרי כמה דקות עד שעות אני מוצאת את עצמי שוב מותשת, שומעת מישהו מסביר על עוד ילד שגדל לא רע על תמ"ל וחושבת למה אני עושה את זה לעצמי ולתינוק והנסיון נפסק.
אני מנסה לברוח מכולם כדי להתנתק מכל מה שמטיפים לי ולנסות למצוא מה אני מרגישה בקשר להנקה. מקווה שד"ר לייבוביץ' תוכל לעזור בזה. יש לי את האחים של בעלי שהם כמו ילדים שלי בשש השנים האחרונות, במיוחד הגדול מביניהם שהוא ילד רגיש מאד ולא מובן להוריו. הם אצלי כמעט כל יום ולא כל כך מבינים למה מאז שדולב נולד הופסקו רוב הפינוקים ותשומת הלב המיוחדת שהם הורגלו אליה עד כה. למרות זאת אשמח גם לחברה של נשים. אני מחפשת פה ושם בטיולים שלנו בחוץ, ואם יש אמא בחופשת לידה פה באתר שגרה קרוב אשמח להפגש בדיוק קפץ לי משפט פה: "אמירת הודיה על הקיים, על מה שיש, על המובן מאליו, מעולם לא גרעה מאף אדם שום דבר". אלוהים, מה הייתי עושה בלי האתר הזה...

[שני_מ*]

אופס, לא שמתי לב שהמחשב לא זכר אותי למעלה

[שיחות*]

נסי לפנות ל אמא בבית ו ל לילה טוב . הן לא ברחובות בדיוק אבל נראה לי שווה ביותר להכיר את הקבוצה שלהן (-:

ואלה שחושבים שהנקה היא הדבר הכי חשוב בעולם וצריכה לבוא על חשבון הכל, ומטיפים לי בכל רגע אפשרי ללכת לנסות ולועגים לי על אמהות גרועה.
איי איי איי...מזכיר לי את הדף אמא לא מיניקה מתוסכלת

[חלוקית_נחל*]

מפגשים ברחובות גזר

מציעה לך לפנות גם ל אמא של דגיגונת ו שני צו

[שיחות*]

שני צו ! כמובן. טרם הפנמתי שהיא לא גרה איפה שאני חושבת שהיא גרה. את מוזמנת למסור ד"ש חם לכולן (את אמא של דגיגונת אני לא מכירה...אבל את יכולה למסור גם לה (-: )

[אמא_של_דגיגונת*]

שני, את מאד מוזמנת להגיע למפגשים ברחובות!
צרי קשר ב [email protected] או 054-6543030

<תודה על הד"ש אמסור גם לשני צו >

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שני מ יקרה
אסור לך לומר את דעתך אם דעתך שונה מדעת העדר
כי דרכו של עדר לחשוב כעדר ואסור בשום פנים ואופן להפריע לעדר.
ואל תשכחי כי מותר לך להתבטא אך ורק אם דעתך כדעת העדר אחרת חופש הביטוי שלך נגמר והעדר "החכם" יתנפל עלייך.
לפחות הרווחת דבר אחד והוא שאת יודעת שאת לא שייכת לעדר ויש לך חשיבה עצמאית משלך.
אל תתאמצי "להסביר" לעדר את דעתך, זה חסר תועלת ולא באמת שווה את המאמץ ובכל מקרה נועד לכישלון.

[אבישג_א*]

הי שני
סתם מתוך סקרנות, איפה גרת בשומרון (מהמרת על אריאל)
תרגישי בנוח לא לענות, כל אחד ורמת הפרטיות שלו באתר

יום טוב

[שני_מ*]

בקדומים. אני טיפוס של טבע אם יש ברירה אני מעדיפה ישוב

[אבישג_א*]

קדומים ??? זה לא ישוב דתי ?
קטעים, ממש לא ציפיתי
וקדומים נשמע לי די עירוני לעומת האיזור שלי
אם אהבת את קדומים היית משתגעת על הגבעות כאן (אני גרתי 3 שנים ב-777 מקום עם נוף מדהים, בהתחלה השתגעתי על המקום אחר כך השתגעתי מהמקום (-8 , בשביל לגדל ילדים צריך חברה - בעיקר לי אגב, בהמשך גם להם, אז ירדנו לישוב)

[שני_מ*]

כתבתי במדור בלי ברית מילה את כל הסיפור שלנו שם. אני באה ממשפחה חצי דתית אבל בשום פנים ואופן לא הסכמתי לחתוך אז סולקנו משם ועברנו לרחובות ועכשיו אנחנו בנתק עם כל הצד הדתי גם התרחקנו מאד מהיהדות בגלל זה, עשה לנו מעין אנטי זמני לפחות. זה בגדול הסיפור. רצינו לגדל ילד טבע, אבל עכשיו מצד שיני יש פה יתרונו של זמינות ותחבורה ציבורית במקום האוטו

[אבישג_א*]

תעשי קישור , נקרא

[שני_מ*]

תינוק לא נימול וסבים דתיים

[אבישג_א*]

טוב, אני כמובן תומכת בברית מילה, אבל אף פעם לא הבנתי את הטיעון החברתי (מזכיר לי שבת דודתי ז"ל אמרה לי פעם שאמא שלה מכריחה אותה ללכת עם חצאית והיא לא מאמינה באלוהים). והכי הורס אותי שדתיים מביאים את זה כטיעון מרכזי.

שוב שאלה סקרנית (ושוב תרגישי נוח לא לענות), כתבת שבן זוגך לא יהודי, זה כן עבר במשפחה ובישוב ?

[שני_מ*]

עבר יפה, גם במשפחה שלי ובעיקר בישוב. חוץ מדוד דתי אחד שלא רואה בנו נשואים ולכן יש לנו בעיה להתארח ולישון אצלם ביחד. בישוב דיברו איתנו הרבה על גיור וחיפוש יהדות פוטנציאלית במקומות שלא קיימים. את האמת? ממש אוהבים אותנו ולא היה להם אכפת בכלל מי ומה אנחנו העיקר שנבוא לקידוש להבדלה ונשלח את הילדים חזרה הביתה בשעה סבירה. אנשים שם מקסימים כל אחד יותר מהשיני וגם את עניין הלא חותכים לו קיבלו כמו שמקבלים את כל יתר חטאינו המרובים. רק סבתא שלי התביישה בנו וגם עכשיו יש נתק והיא לא רוצה לגעת בקטן. אני איכשהו מבינה דתיים שעושים את זה. אבל אף פעם לא הבנתי חילונים, במיוחד את אלה שמתגאים שלא התחתנו ברבנות. דווקא את זה הם צריכים לקיים? מילא אם אדם מאמין שחי את חייו לפי התנ"ך ובשבילו זאת מצווה אחת מני רבות. רק שם מתבטאת המסורת? איפה היית בשבת האחרונה? איפה ביום כיפור האחרון? לי זה נראה צבוע וחולני. לדעתי אדם צריך קודם כל להוכיח שהוא מוכן להקריב מעצמו ורק אחר כך להקריב מילדיו. למרות ההתרחקות האחרונה אני רואה את עצמי כאדם מסורתי. אני שומרת כשרות (גם לפני שהפסקתי לאכול חיות) וגם עוד לא מעט מצוות מעבר לבן אדם וחברו, למרות שהגישה שלי לדת תמיד היתה שונה משל רוב האנשים. סבתא שלי תמיד כינתה אותי רפורמית כי נהגתי לקרוא בתנ"ך לראות איך דברים מסתדרים לי בראש ולפי זה לקיים אותם. (ניצני הצמחונות הראשונים למשל צמחו מ"לא תאכל גדי בחלב אמו" שנתפס בעייני כ אל תהיה אכזרי ולר כאל תאכל בשר עם חלב), ומאחר והיתה לי השכלה דתית אמיתית, אפילו למדתי בבית ספר דתי תמיד היו לי תשובות "מתחכמות" כמו "אין בארץ סנהדרין אז כל אחד יכול לקבוע למעשה מה שהוא רוצה". בבית שלנו תמיד היה צד אוהב דת וצד אנטי דתי אז למדתי לא להיות מקובעת ולבחון דברים לעמקם, וזאת היתה המסקנה שלי בקשר לברית. אף פעם לא הבנתי אף טיעון חוץ מאשר טיעון האמונה שגם איתו קשה לי. גם אם הייתי אדם מאמין אני לא רואה את עצמי מסוגלת להכאיב לבני בשם איזושהי מטרה. מעדיפה לסבול את העונש על אי קיום המצווה. אבל אדם לא מאמין? מה לו ולזה? מעניין אותי אם בתור אשה מאמינה את מסכימה עם הטיעון האחרון.

[שני_מ*]

ד"א מאד עזר לעניין שהוא נראה כמו בחור ישיבה טיפוסי. לבוש מרושל, לא טורח לפעמים גם לנעול נעליים. זקן רציני ומטופח, רזה ובעל מראה לבנבן אשכנזי. ולהתאמת ה"לוק" משקפי ראייה. כולם יודעים שיש לי זיקה לדת. אף אחד לא ניחש בחלומות הכי פרועים שהבן אדם הזה הביא לי עץ אשוח כדי לעזור לקשט יפה סוכה, ולהשלמת האבזור גם קישט אותה בקישוטים שתולים על העץ. (רק חסרו תמונות של ישו ומריה כדי לסיים לעשות לסבתא התקפת לב). בנוסף הוא אדם סקרן שגילה כזאת התעניינות בכל נושא הדת היהודית עד שכמה "חכמים" ניחשו שהוא בעצם יהודי שמנסה להתחבר לשורשיו גם אחרי שאמרנו שהמשפחה שלו נוצרית בלי שום סימן קלוש ליהדות מצד האם. יש לו גם התלהבות ואהבה לצה"ל ושירי ארץ ישראל ואפילו אני חשבתי תקופה ארוכה שהוא ימני עד שהבנתי להפתעתי יום אחד שהוא בדיוק ההיפך מזה. מצד אחד הוא האדם הישר ביותר שפגשת מעולם, לא מסוגל לשקר לי אפילו שאני נראית טוב בחודש תשיעי ואילך. מצד שיני יוצא שהוא מטעה כמעט כל אדם שפוגש אותו. יש לו חבורה של רוסים שוא מבלה איתם מגיל קטן. כולם תמיד חשבו שהוא יהודי, גם אני הייתי בבזה 3 שנים לתוך הקשר. היחיד שעבר ברית מילה מכולם שם, היחיד שמבין משהו ביהדות , אפילו התחיל לשמור כשרות ולעשות קידוש והבדלה בשבילי. והיחיד שאינו יהודי מבין כולם. הרבה אנשים הגדירו אותו כ"נשמה יהודית". אבל מההיכרות אתו אני יכולה להגיד שהוא פשוט טיפוס מטעה..

[בריג'י_נומושי*]

היי שני אשמח לקבל את כרית ההנקה
בריג'י 0584022403

[שני_מ*]

היי בריג'י, מסרתי אותה אתמול, מצטערת

[שני_מ*]

שיחותי עם אחות מטיפת חלב:
הילד שלך מדהים, כל כך מפותח ותקשורתי. אני לא רואה כמעט ילדים כל כך מפותחים בגיל הזה.
אבל תשמעי, הורות שלך לוקה בחסך רציני:
את מעכבת את ההתפתחות המוטורית של הילד כי הוא יותר מדי עלייך במנשא,
את צריכה לשים אותו יותר על הבטן. ולא לדאוג אם הוא בוכה כי הוא יתרגל.
את צריכה לחסן, את מסכנת את החיים של הבן שלך , וגם מאד חשוב לעשות לילד ברית כדי שלא יצחקו עליו בכתה, ובכלל ילדים כאלה גדלים להיות היפי. את לא רוצה שיהיה לך ילד היפי נכון?
ומעל הכל, את צריכה להאכיל אותו יותר.
אני: הוא לא רוצה לאכול, אני נותנת לו כמה שהוא מבקש
אחרי נסיון שלה להאכיל אותו ללא הצלחה זה הפך להיות
"הרגלת את הילד לא לאכול, את צריכה לתת לו עכשיו בכח את הבקבוק כדי שיתרגל.
טוב, כמה מזון מוצק הוא אוכל? אולי כדאי לתת לו יותר דייסות, ותפוחי אדמה עם חמאה כדי שיעלה קצת במשקל"
אני: הוא לא אוכל מזון מוצק ואני לא אתן עד גיל שנה"
אחות טיפת חלב בתדהמה: "אבל למה? חשוב לתת אוכל בגיל הזה, בגלל זה הוא כל כך רזה. מעכשיו כל יום מזון מוצק כמה שהוא יסכים לאכול"
צריך לייעל את המקום הזה שקוראים לו טיפת חלב, פשוט צריך לייעל...

[מיטלונת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי שני, אני עובדת בחברת ארצה הפקות, שמפיקה תכניות לטלוויזיה. מאוד הייתי רוצה לדבר איתך על הגידול הטבעי של ילד, ובמה זה כרוך לטובת תכנית טלוויזיה שאנחנו מפיקים בימים אלה. אם את מעוניינת לספר לי קצת אשמח אם תיצרי קשר במייל [email protected]

[שני_מ*]

היי מיטל, אני לא מצליחה לשלוח לך אימייל. הוא כותב לי שהכתובת לא נכונה