לגבי הצ'י קונג (חוב מהשנה שעברה).
לי הצ'י קונג עשה ועושה מאד טוב. עשיתי יוגה, טאי צ'י, אבל הצ'י קונג הכי תפס אותי.
אני ממשיכה ומאד נהנית. אני חושבת שחלק מזה קשור גם למורה ולאנשים האחרים בקבוצה (כמעט כולם קשישים) שיש בהם משהו מאד רך.
עכשיו אני עושה בקבוצה פעמיים בשבוע, ועוד בבית מידי יום קצת תרגילים.
זה לא עושה אותי חזקה כמו שעושה
שיטת פאולה (שאני מאד מאד אוהבת מקביל) , אבל יש בזה משהו שמאפשר זרימה מאד עמוקה פיזית ונפשית.
נדמה לי שבדף הרלוונטי כתבתי על כך שאחרי השעור נהגתי בכביש המהיר בלי פחדים. זה נשמע אולי משונה, אבל בהתחלה הרגשתי שהזרימה של הצ'י (או איך שנקרא לזה) מתכווננת אצלי מחדש, שופעת וסוחפת.
אני ממליצה מאד. אם הייתי יכולה אז בארץ ייתי מנסה את הישעורים של
טנא טאו , מההתכתבות אתו נראה לי שהוא מורה טוב.