האישה ככלי לסיפוק צרכי בעלה

[מישהי*]

שלשום בלילה שוב בעלי ניסה שלוש פעמים להעיר אותי משנתי העמוקה כדי שאשכב עימו.
התוצאה-אחרי הפעם השלישית לא הצלחתי להירדם במשך שלוש שעות ולמחרת הייתי זומבית ממורמרת,גם הוא ממורמר ,נישאר לא מסופק.
זו לא הפעם הראשונה.
נושא המין ביננו גורם להרבה כעסים.
אבל אתמול כשדיברנו על זה,בשיחה מלאה כאב,הסתבר לי שהוא באמת באמת מאמין שאני צריכה לשכב איתו גם אם אני לא רוצה,בכל זמן שמתאפשר,וגם אם אני ישנה.

זה לא שאני לא רוצה מין,ההיפך,מאד אוהבת ונהנית,אבל זה צריך להיות מתאים גם לי כדי שאהנה,בערב לפני שאני נרדמת זה זמן מצוין,אבל הוא הרבה פעמים עסוק בדברים אחרים,ועד שהוא מגיע למיטה אני כבר ישנה עמוק.
ובשעות היום האחרות אם שנינו בבית,אז יש גם את פיצקי בן שנה וחצי,שכבר ממש אי אפשר לעשות לידו דברים,וגם את זה בעלי מתעקש לנסות שוב ושוב! ואני צריכה בכוח להפסיק אותו והוא נעלב,כועס.
כשהוא מעיר אותי בלילה אני חווה את זה מאד קשה,הגוף שלי ישן,כבד,במצולות,אולי אני באמצע חלום,במקום אחר,והתחושה כשהוא מתחיל לגעת בי היא קשה,כמעט מסויטת,
יש לציין גם שאני מאד עייפה רוב הזמן מתוך העשייה היומיומית,הבית העבודה הילדים התינוק,וזקוקה מאד מאד לשינה בלילה שגם ככה קצרה .

אני לא מצליחה להפסיק לחשוב על מה שהוא אמר.
הוא השווה את הבקשה שלו למין לבקשה שלי שיעשה משהו בבית,כמו לקדוח,אני מזועזעת מזה שהוא לא רואה את ההבדל,
זה הגוף שלי! זה החיים שלי,האם באמת אין משמעות לרצון שלי?
אני מודעת לכך שהוא מייצג עמדה שגברים רבים יסכימו איתה,ויש נשים רבות בעולם שגופן הוא כלי לסיפוק צרכי ומאויי הבעל.
בארצות ובתרבויות חשוכות.
אבל במציאות של אנשים נאורים?
בעלי גבר שיוויוני בתחומים אחרים,עוזר המון עם הבית עם הילד,קנית בישולים כל דבר,
עד שמגיעים למין.
נהיה מאבק בין הצורך שלי למלא את הצורך הבסיסי של השינה,ובין בצורך שלו במין.
ולמה הוא לא בא מוקדם יותר לישון אולי תישאלו? לא יודעת.
אולי יש פה מאבק כוחות סמוי,הוא אומר שלא.
לי ברור שעבורי מין הוא אקט משותף של אהבה ושל רצון,ושל הקשבה ונתינה,של סיפוק צרכים ופנטזיות הדדי,
אני יכולה מאד להנות ממין גם אם אני בלי חשק ולא מגיעה לאורגזמה,אם אני מתוך בחירה רוצה לגרום לגבר שלי עונג,
אבל לא בכפיה!
בבקשה תביעו פה את דיעותיכם,כי אולי בכל זאת יש דברים שאני לא רואה,אולי אני טועה,אולי האגו שלי גדול מידי,

[אנונימי]

מסכימה איתך
לקיים יחסי זוגיות טובים,ביטויי אהבה,זה מין משו שצריך להיות הכי מתאים לשני בני הזוג באותו זמן ,באותו צורך נפלא...

אחרת זה ממש לא העניין

[פריחה_והתחדשות*]

צ'מעי צריך להפריד את הבעיה לשתיים:
אם שניכם מרגישים שאין לכם די זמן אינטימי הזמינו נא שמרטף שתיקח את הילדים לטיול בגינה או במשחקיה.
נושא מתי ואיך להתפנות למין הוא זוגי כמובן . בעיני זה בהחלט מאבק כוח. על מה? לוידעת. מה שעלה לי בראש שהוא מתנהג כמו תינוק שרוצה לינוק ואימו מספקת את הצורך לפי הדרישה. האם זה מעלה לך משהו?

[פלונינית*]

ממש לא אגו גדול מדי. מה פתאם? איך זה קשור? איך הגעת לחשוב ככה בכלל?
זו חוצפה מצידו. הוא לא מתפנה מענייניו החשובים בשעות האפשריות ובגלל זה הוא מעיר אותך??? זה באמת הגוף שלך. שלך. רק שלך. הוא לא עומד לרשותו כל פעם שבא לו (תרתי משמע).
זה תמיד היה ככה?

[רונ_צ'ה*]

זה יפה שהוא מאמין שאת צריכה להיות "זמינה" בכל שעה ובכל מצב, אבל מכיוון שמדובר בגוף שלך, הוא כנראה יאלץ לעשות את השינוי המחשבתי ולקבל את העובדה שאת לא פועלת על שעון מין של 24/7.
יש לי שאלה שהיא אולי קצת פולשנית, ואם כן - את כמובן לא חייבת לענות - מה קורה כשאת במחזור? אני יכולה להגיד שאצלי, השבוע הזה הוא טאבו מוחלט, לא בגלל הדימום אלא כי קצת כאוב לי ובעיקר - כי אין חשק (ממש אין לי בעיה מוסרית או דתית עם הרעיון הזה). האם הוא מכבד את העובדה שיש שבוע בחודש שבו את פשוט לא כשירה, או שגם פה זה לא לגיטימי מבחינתו?
אני יכולה להבין למה הוא מתוסכל - יש פיצקי, הוא מצריך הרבה עבודה, ואת - כמו שכתבת - עייפה לא פעם, אבל בין זה ובין ניסיון לכפות עלייך (וכן, מה שאת כותבת נקרא ממש כאילו זו כפיה) יש פער עצום.
אני חושבת שבמצב זה הדבר הראשון שהייתי עושה זה באמת להעלות את הסוגיה של הליכה למיטה בשעה מוקדמת יותר. אני חושבת שאם תראי לו שאת מוכנה לעשות מאמץ לכיוונו, הוא יוכל (וצריך) לעשות מאמץ לכיוונך. פשוט לנסות לקבוע "דייט מיטה", אולי ככה תגיעו שניכם למצב של רצון ויכולת שתואמים את הצרכים של שניכם.
חייבת להודות שבפעמיים היחידות שבהן הבעל שלי ניסה להעיר אותי לצרכי מין, או למשוך אותי לכיוון מין כשלא הייתי לחלוטין בעינין, הסקס היה נוראי מבחינתי....

[מישהי*]

אני אתיחס למה שהעליתן כולכן-אולי לא לפי הסדר-לפי הסדר שמהדהד אצלי-כן עלה לי בראש שאולי הוא רואה בבייבי מתחרה,יש שם קינאה,ואולי גם מעלה אצלו חסך מהילדות,ולא,הוא לא מאמין בשיחזורי חוויות מהילדות כדי לנסות להבין דפוסי התנהגות עכשווים,להבדיל ממני,אבל בתחושה שלי יש שם איזה בור מוסווה ,לא ברור, שאני אמורה למלא,הוא רוצה שלא אעמיד לו תנאים,את זה הוא אומר,וזה התחום היחיד שבו הוא מעז לדרוש כך את שלו מתוך תחושה של צדק מוחלט,וכל כך הרבה פעמים דיברנו על זה והוא לא שומע לא רואה,רק ממשיך לנסות ולהתאכזב ולכעוס,מאד לכעוס.
יש ביננו עוד ענינים לא פתורים,ויש לא מעט ויכוחים,אבל אני מרגישה שפה נמצא השורש של הכל.הוא רוצה אמא אדמה.
ואני לא אדמה.
כן זה תמיד היה ככה.אבל, עד שנולד הקטן היה לנו הרבה יותר זמן פנוי והרבה יותר כוח כי הילדים האחרים כבר גדולים
והאחרים הם לא משותפים.
אז לא היה כזה חסך אצלו ולא היתה כזו עייפות ולא היתה תחרות...
כשאני במחזור?...הוא כועס עלי...וכאילו לא מאמין לי שבאמת....כאילו שאני עושה לו דווקא......אוף.....

וכשאני אומרת לו בוא למיטה בוא איתי,אל תתעכב,אח"כ תחזור לטלויזיה,או למחשב,אז לא,הוא מרגיש שאני מכתיבה לו תנאים,
אתמול אחרי שדיברנו,אחרי הסערת רגשות ששלשום עורר, אמרתי לו בוא איתי לישון,היה כבר אחת עשרה! לא בדיוק מוקדם!
ולא הוא צריך לראות טלויזיה!
אלוהים הזוגיות הזו זה דבר מסובך כלכך!
אפשר להתפוצץ מרוב ייאוש......

[אדמה_טובה*]

אין לי הסברים או עצות לפתרון.
אבל יש לי שיקוף, של מה אני קולטת מדברייך:

הוא חוצה גבול שלך. הוא פולש לשנתך ודורש לפלוש לגופך.
הוא לא מכבד את האוטונומיה שלך.
אין כאן שום נושא של דחף מיני - כי כשאת מציעה לו מין בתזמון שנוח לך - הוא דוחה את ההצעה.

מכאן הרהור ושאלות:
לדעתי יש כאן נסיון שלו לשלוט בך. המין הוא רק אמצעי.
מכיוון שכל אחד יכול לשנות רק את עצמו ולא אף אחד אחר, נראה שנדרש כאן שינוי דווקא ממך. זו לא שאלה של צדק אלא של אפקטיביות. אני הייתי שואלת את עצמי במצב כזה -
האם את מרגישה שאת זכאית לבעלות על גופך?
האם את מרגישה שמגיע לך להחליט בעצמך על הגבול שמתאים לך?
האם את מרגישה שמותר לך להציב את הגבול באופן בהיר וצלול?
האם את מרגישה שמגיע לך יחס של כבוד לגבול שלך?

כתבת
שהוא באמת באמת מאמין שאני צריכה לשכב איתו גם אם אני לא רוצה
ואת? האם גם לך יש חלקיק ולו קטן ביותר, שמאמין בזה?
[לפעמים יש לנו אמונות מופנמות שבכלל לא מתאימות לאמונות הגלויות שלנו. למשל, פעם התלוננתי שבן זוגי דורש כשהוא מגיע הביתה שאתן לו צלחת אוכל חם, לא חשוב מה עשיתי באותו רגע. ואז הבנתי שלא הוא הבעיה, אלא שאני חשבתי שאני חייבת להגיש לו אוכל חם. ואז לא נשארה לי בחירה, לעשות את זה מתוך אהבה או לסרב].

[תבשיל_קדרה*]

האם הערת אותו פעם בלילה כדי לקדוח, אבל כרגע?

[אמא_לביאה*]

יש ביננו עוד ענינים לא פתורים,ויש לא מעט ויכוחים,אבל אני מרגישה שפה נמצא השורש של הכל.

כשאני במחזור?...הוא כועס עלי...וכאילו לא מאמין לי שבאמת....כאילו שאני עושה לו דווקא......אוף.....

וכשאני אומרת לו בוא למיטה בוא איתי,אל תתעכב,אח"כ תחזור לטלויזיה,או למחשב,אז לא,הוא מרגיש שאני מכתיבה לו תנאים,

מישהי, לי בכלל לא נראה שהבעיה היא חיי המין שלכם. נראה שהבעיה הרבה יותר בסיסית (מצחיק להגיד בסיסי יותר ממין)
ומתחילה אולי באמון שלכם אחד בשניה , ביכולת ההקשבה, קבלה, שיתוף ושותפות.
אם זה מדבר אלייך אז אולי תנסי לעזוב את המין ולטפל.... בכם.
בכל מקרה בהצלחה.

[אשה*]

מאוד מזכיר לי דברים שהטרידו אותי כאשר פתחתי את הדף בעיה במיטה כמנוף לבירור הזוגיות (בהתחלה זה היה "בעיה במיטה מאיימת על הזוגיות"). אל תתייחסי להבדלים בפרטים בין שני המצבים שלי ושלך, הבעיה הכללית ממש ממש דומה. אפילו הייתי אומרת - זהה.
היום באמת הרבה יותר טוב. כשחסר לו הוא עדיין מתוסכל ויכול גם להיות לא נחמדצ כל-כך, אבל זה כבר בלי אלמנטים של כוחניות. מאוד מסכימה עם אמא לביאה!!! זה עניין של תקשורת זוגית, שכוללת גם פתיחות שלי ללכת לקראתו.

[פלונינית*]

חוזרת ושואלת: זה תמיד היה ככה?
אני כנראה לא מצליחה להגיד את זה חד מספיק אבל זה די מזעזע בעיני, ובעיקר מזעזע אותי שאת לא מזדעזעת. מה זה צדק מוחלט? לא משנה כמה חסכים וכמה בורות יש לו, אסור לו להתייחס אליך ככה! פשוט אסור! זו התעללות בעיני.
שום בור בעולם לא מצדיק את התייחסותו אליך כאל מכשיר העומד לרשותו בכל רגע נתון. ואת יודעת מה? העובדה שכשאת מציעה לו והוא מסרב, רק מחדדת את תחושת ה"אני אחליט מתי, איך, כמה ולמה. את פה בשבילי". זה לא מין. זה אונס.

מתנצלת אם מילותיי בוטות ותרגישי חופשי למחוק אם קשה לך לשמוע, אבל אני מרגישה צורך עז לנער אותך.

[רונ_צ'ה*]

בלילה כשאת עוד ערה ומוכנה לכך והוא עדיין בעיסוקים שלו טלווזיה ומחשב, תבואי אליו תתיישבי עליו, תגידי שאת רוצה עכשיו ושהוא צריך לשכב איתך גם אם הוא לא רוצה
וואלה, אין טוב מניסיון אישי.....

[בשמת_א*]

וואלה, אין טוב מניסיון אישי.....
אני דווקא לא מסכימה.
לדעתי, הוא בכלל לא יבין את הקשר.

[תבשיל_קדרה*]

ואם היא תסביר לו?

[נקניק_אדום*]

ואם היא תסביר לו? - אז הוא יסתכל עליה בעיני עגל, יפלבל עיניו לשמיים, ויגיד: הבנתי. עכשיו בואי למיטה, אני רוצה להראות לך מה קיבלתי כשנולדתי.

[נקניק_אדום*]

ואני אוסיף פה משהו קצר - כתבתי את מה שלעיל לא בציניות, אלא כי מוכר לי. היא לא מבינה את חוסר הרגישות שלי לעניין כ"כ אינטימי. היא לא מבינה למה זה כזה טכני אצל גברים.
והתשובה מאוד מורכבת וארוכה, אבל אני אנסה לתת מעט ממה שאני יכול.
נתחיל במאקרו:
ליבידו של גברים מתגבר יותר ויותר ככל שעושים פחות סקס, או ככל שחווים יותר דחיות. ככל שהזמן ארוך יותר, רף החרמנות עולה איתו. ולעיתים, זה מעבר לחשיבה המקובלת. זה משהו שניתן לשלוט בו, אבל כ"כ נעים ונוח להיסחף אליו, אתה כ"כ רואה את עצמך, לוקח את אשתך בזרועותיך, בעודה מביטה מעבר לכתפך אל צווארך הגברי משכיב/מעמיד אותה איפשו, ואתם זוללים אחד את השני. עד כאן הפנטזיה שמתקיימת שניה בדיוק לפני שאתה ממש הולך לנסות את זה בפועל. שנייה מאוחר יותר אתה הולך לנסות את זה בפועל, ואז חוטף קור אימים מהמבט. אתה תופס אזימוט ובורח.

זה לא ההסבר הכי אקספרסיבי שניתן למצוא, אבל זה מה שאני יכול להפיק אחרי 12 שעות עבודה.

[בשמת_א*]

ואז חוטף קור אימים מהמבט. אתה תופס אזימוט ובורח.
כן, אבל, נקניק אדום - הגבר שמתואר פה בדף פשוט ממשיך.
זה ההיפך ממה שתיארת.

כמו כן כתבת,
ככל שהזמן ארוך יותר, רף החרמנות עולה איתו.
אבל הגבר שמתואר פה, מסרב להצעה שלה כשהיא ערה, מוכנה ומזומנה - ומתעקש דווקא בזמן אחר, שהיא למשל ישנה!
כשהיא מציעה לו - הוא מעדיף לראות טלביזיה. אחר כך הוא הולך וכופה עליה!
זה לא נראה לי "חרמנות".
מעניין אותי לשמוע מגבר איך לדעתך אפשר להסביר לו, שבשבילה זה כמו אונס?

(והוא עדיין בעיסוקים שלו טלוויזיה ומחשב, תבואי אליו תתיישבי עליו, תגידי שאת רוצה עכשיו.
זה משהו שיוציא את האיש הפרטי שלי אפילו ממשחק של ליברפול בגמר! גבר שמסרב להצעה כזאת - זה אומר דרשני)

[בר_עדש*]

גבר שמסרב להצעה כזאת - זה אומר דרשני. !!!

[נקניק_אדום*]

למישהי (ומקווה שאענה גם לך על הדרך, בשמת) - יכול להיות שזה הפטיש שלו. (פטיש במובן fetish) זה מה שמדליק אותו ועושה לו את זה. ממה שקראתי יש אצלו איזשהו מוטיב הפתעתי מסוים. הוא אוהב להפתיע אותך. לא בגלל שזה זמן לא מתאים, אלא בגלל שאת מופתעת. אני לא יודע מה רמת הפתיחות ביניכם, ולעיתים אפילו לא כ"כ מצליחים לשים לב לרמת הפתיחות בנושאי סקס. האם דיברתם על זה לא ממקום של שיחה מלאה כאב, אלא קצת יותר בקלילות, כמו שמדברים על תחביב מגניב, או מה הילד עשה לראשונה היום? יש אפשרות שאולי הוא מנסה לממש איתך פנטזיה, אולי הוא בכלל בעיצומו של מסע שהוא היה בטוח שאת איתו, ופתאום את בורחת לו לכל מיני התחייבויות ביזאריות כמו להאכיל את הילדים, ומחזור חודשי (זה היה בציניות, כן? לא לרגום אותי בבקשה)?
גברים לעיתים נדירות מנסים לשדר משהו. בד"כ הם די אומרים אותו בפרצוף.

פשוט אין לנו את החלק הזה במוח שמאפשר לנו לסובב את כל העולם על האצבע הקטנה, ולא תמיד אנחנו (כן, גם אם הוא פרופסור אמריטוס לביו-רדיולוגיה) יודעים לבטא מה שאנחנו רוצים באמת. אנחנו מיצורי האנוש, מדגימים טוב יותר מנשים את הקרבה לקוף. אתן התוצר המוגמר.

ובכנות - תדברו תדברו ותדברו. וכשאתם מסיימים לדבר על זה, ונדמה לכם שמיציתם - תתחילו לדבר על זה שוב הכי חזק שאתם יכולים, ולאט לאט תגבירו את הקצב.
טיפ קטן בקשר לשיחות: לא יותר מדי. להתחיל ממש לגשש זה אחלה וזה טוב, אבל בשומפנים ואופן לא לחפור ו'לקדוח'... זה יוצר אנטי. ואני כותב את זה, משום שאני פשוט מרגיש שכתבתי יותר מדי, וכשאני קורא מדי פעם את דבריה המדהימים של בשמת באתר - אני מרגיש כמו עכבר של מחשב. אני פה כדי להזיז את מה שאתן רוצות לאן שאתן רוצות.
אני כותב את זה משום שלגברים (לא באופן גורף. כלומר - לא כולל כאלה שבמעגל החברתי יש להם גם ידיד או שניים) חסרה ההבנה העמוקה שלכן, שבשיחה אפשר ללבן כ"כ הרבה דברים, להסביר, ללמוד ולהכיר שאי אפשר לתאר.

טוב, די עם המחמאות.

האיש הפרטי שלי אפילו ממשחק של ליברפול בגמר! גבר שמסרב להצעה כזאת - זה אומר דרשני) - מי זה ליברפול?

[פלונינית*]

יכול להיות שזה הפטיש שלו. (פטיש במובן fetish
אם הפטיש שלו הוא לכפות על אישתו סקס בזמן ובתנאים שהוא מכתיב, זה אומר דרשני! ואם הפטיש שלו זה לעשות מין עם אישה ישנה, זה גם אומר דרשני (מה זה? נקרופיליה?)
זה לא הפתעה, זו הבעת שליטה והשררת שליטה. אתה באמת לא מבין את ההבדל? זה לא לבוא אליה מאחורה כשהיא שוטפת כלים, להרים לה את החצאית ו...יאללה. האישה ישנה. עמוק. היא לא בעניין. היא לא רוצה. אין כאן שוב דבר מדליק. אתה יודע מה? נניח שבפעם הראשונה זה כן היה כדי להפתיע. אבל היא אמרה שזה לא נעים לה, שהיא לא רוצה ועדיין הוא ממשיך (3 פעמים באותו לילה!). מה זה אם לא כפיה?

[מנסה_להבין_אתכם*]

אני מצטערת אם אני נשמעת בוטה ולא במקום, אבל המצוקה של מישהי כל כך הכעיסה אותי, שאני אפילו לא מסוגלת לקרא עד הסוף בלי להוסיף משהו.
מישהי, בוודאי שייש כאן מאבק כוחות, אבל הוא כל כך נבזי ומשפיל שלדעתי לא כדאי לך בכלל להכנס למאבק כזה. הבן - אדם צריך נענוע רציני. איך את בכלל מציעה לו משהו כשאת ערה , כשהוא לא מתחשב בך בכלל. איפה הערכה ,כבוד,חיבה כלפייך? מה הוא רוצה שתשנאי אותו ותשכבי איתו?
אחד כזה צריך להתחנן על 4 כדי לקבל חיוך.... .
אני כותבת לא כדי לפגוע בך, אלא כדי שתביני שאת צודקת ! שמגיע לך הרבה יותר. שיהיה לך את כל הביטחון להבין שהצדק המוחלט איתך.

[בשמת_א*]

אני מרגיש כמו עכבר של מחשב.
הסבר? תרגום? (לא הבנתי את הדימוי שלך, עם ההזזות. אתה רואה, מה שברור לך לא תמיד ברור לחייזריות האלה, הנשים (-; )

[בשמת_א*]

אני עם פלונינית, בעיקרון.

[אמא_בגובה_דשא*]

_אני מרגיש כמו עכבר של מחשב.
הסבר? תרגום?_
אם הבנתי נכון הוא התכוון שאת כותבת כ"כ חכם שהוא לא מרגיש צורך לכתוב אלא רק לצטט אותך.

[נקניק_אדום*]

_אני מרגיש כמו עכבר של מחשב.
הסבר? תרגום?_ - השתגעת? זה ארוך...
הזבר: מה עושים עם עכבר של מחשב? מזיזים אותו לאן שרוצים. מה חושב העכבר. תראו איך אני זז ועושה את זה מגניב. הכל בזכותי, אני כזה גבר. הדימוי: היד שמזיזה היא בשמת, אני הקורא הגברי ממשיל את עכבר המחשב.

אני עם פלונינית, בעיקרון. אני עם פלונינית בתכלס.

[פלונינית*]

בתכלס? וואלה?
בא לך להסביר את עצמך?

[אנונימי]

מישהי, האם זה היה כך תמיד? לפני שנישאתם? לפני שנולדו הילדים? ומה עם תקופת הוסת אחרי הלידה? ומאיזה רקע מיני שניכם הגעתם למערכת היחסים הזו? אני בכוונה מבודדת את הנושא המיני כי אליו התייחסת, ואולי יעזור להבין ויהווה נקודת התחלה, לדברים הגבוהים והעמוקים יותר ששוכנים בינכם.

[בלה_שנדמה_לה*]

אני נוטה לכיוון של אימא לביאה. גם לי
_נראה שהבעיה הרבה יותר בסיסית (מצחיק להגיד בסיסי יותר ממין)
ומתחילה אולי באמון שלכם אחד בשניה , ביכולת ההקשבה, קבלה, שיתוף ושותפות.
אם זה מדבר אלייך אז אולי תנסי לעזוב את המין ולטפל.... בכם._

בעצמך כתבת שיש בינכם עוד עניינים לא פתורים. הנה הזדמנות טובה לפתור, או לפחות להעלות על פני השטח.

[נקניק_אדום*]

_בתכלס? וואלה?
בא לך להסביר את עצמך_ - כדי שלא ישתמעו כל מיני דברים שעשויים להשתמע: אני נוטה להזדהות עם סיפורים מהסוג הזה, כדי להגיב עליהם באופן סמי-אובייקטיבי. כלומר, שתישאר נקודת המבט שלי מהולה באמפטיה למישהי, וכך - אני יוצא מנקודת המבט הגברית המובהקת, ומצליח לתקשר עם סביבתי הנשית בלי פגיעות בנפש.
בתכלס = on real,לא מתוך עיקרון. מבחינתי העיקרון הזה יכול להיות חסר גבולות, וה - ת'כלס מתחם אותו למשהו קצת יותר ברור.

ברורלי שעכשיו זה עוד יותר לא ברור.

[שרה_ק*]

האם הערת אותו פעם בלילה כדי לקדוח, אבל כרגע?

[מנסה_להבין_אתכם*]

ובכנות - תדברו תדברו ותדברו - במקרה הספציפי הזה ,אני דווקא לא בעד דיבורים אלא חוקים ברורים שאת תכתיבי.
הוא רוצה אמא אדמה.- אין ספק שהוא "ילד" מפונק. ולכן צריך להתנהג איתו ככזה. כלומר כמו שאומרים לילד :חבל, נגמר זמן הארוחה ,עכשיו אין אוכל ,ולא רצים להכין לו סטייק ב24.00 בלילה. אותו דבר עם המפונק שלך. החוקים ברורים (בחזקת "לא יעלה על הדעת"). אין צורך להתווכח ולהתנצח ובטח לא להסביר את עצמך .(הוא מסוגל להבין לבד,הוא ילד גדול) . הנקודה היא שאת צריכה להיות חזקה ולהאמין שאת צודקת. אין צורך "לפצות" אותו על ויכוח מאתמול. הוא רצה אמא ,אז אמא זאת שקובעת את החוקים ולא הילד. עד שהוא יוצא מחונך...
זאת רק דעתי. @}

[פלונינית*]

ברורלי שעכשיו זה עוד יותר לא ברור
ממש לא יותר ברור

[נקניק_אדום*]

ולהאמין שאת צודקת - לעניות דעתי מנסה, אולי כדאי להשאיר את עניין המי צודק בצד לכמה חודשים, ולהתמקד באיך להיות חכם ולטפל במקרה הזה בעדינות הראויה. לא מעט מהדברים כאן נלקחים לא רק ע"י מישהי ליישום, אלא גם ע"י קוראים סמויים נוספים, וראוי שכשאנו מביעים דיעה, שהדף והבנזוג/ה יסבלו אותם.

_ברורלי שעכשיו זה עוד יותר לא ברור
ממש לא יותר ברור_ - תיארתי לעצמי. ואני טוב בלתאר לעצמי, אבל לא לכולם.

[אופיר_א*]

מישהי,
קיבלת כאן המון עצות ובעיקר עצות מחזקות מנשים.
אני אנסה להעביר לך תחושות של להרגיש גבר. אני מתמקד בעניין שאת חייה עם גבר חרמן.
אני רוצה לנסות לכוון אותך לכיוון אחר. לכיוון של לנסות להבין את אישך. כמו שקראתי, הוא בן זוג שראוי להערכה ורק עניין המין שהוא שגורם לתסכולים.
להעיר אותך שלוש פעמים בלילה זה ממש מוגזם. ניסית לשאול את עצמך למה הוא מגיע למצב שהוא צריך להעיר אותך 3 פעמים בלילה?
אני מניח שבפעמיים הראשונות הוא לא קיבל את מה שהוא רוצה.
גם זוגתי לא אוהבת שאני מעיר אותה בלילה לסקס. דברנו על זה ואני לא מנסה. יש לילות שאני נורא רוצה אבל מתאפק. למחרת בבוקר אני מספר לה על התשוקה מאתמול בלילה ובוחן אותה בשאלה איך היא היתה מגיבה לו הערתי אותה.
אני בכלל בדיעה שצריכים לדבר על העניין. האם הייתם רגילים ליותר משגלים בשבוע והאם זה ירד? אם כן למה?
הוא לא רוצה לבוא למיטה בשעות הערב. יש לו את העיסוקים שלו. מצד אחד הוא לא מתחשב בך שאת אחרי יום עבודה ושעות עם הילד ומצד שני קשה לו לפספס את העיסוקים שלו.
חשוב מאוד לדבר על זה, אחרת נצברים רגשות ומחשבות שיום אחד יתפוצצו ולאו דוקא בקשר למין.
האם ניסיתם פעם להחליט על ערב אחד או שניים באמצע השבוע שזה הערב שלכם? תמצאו יום שאין משהו ממש ממש חשוב לשניכם, השכיבן את הילד ופנו את עצמכם לעצמכם. אני לא מאמין ביציאה החוצה בשלב זה. תחליטו שאתם יחד, אם אתם צריכים רעיונות, נחשוב יחד. בערב הזה יהיה סקס. סקס רגוע.
ברגע שתעשו סקס רגוע פעמיים בשבוע, אני מבטיח לך שהעניינים יירגעו.

לא תמיד האקט חייב להסתיים בחדירה. את יכולה לעסות את אבר מינו בשילוב רוק. לא לגרום לו לגמור מהר אלא לתת לו להנות. אפילו אם בכל זאת מגיע הרגע שהוא מעיר אותך בלילה, לטפי אותו ועסי את אבר מינו. בזמן רגוע ביום שאחרי דברי איתו על איך את מרגישה אם זה שהוא מעיר אותך באמצא הלילה. הוא יעריך אותך יותר שלמרות שזה הפריע לך שהוא מעיר אותך, לא בחרת להפנות לו עורף אלא שתפת פעולה, אמנם חלקית אבל עדיין שתפת פעולה.

הדבר נכון גם לתקופה שאת במחזור. הוא חרמן וקשה לו להבין הפסקה של כמה ימים.

לגבי הבעייה שהוא לא מגיע מוקדם למיטה בערב. אם לא מפריע לך שהוא יגיע למיטה, תשכבו והוא יחזור לעיסוקיו, אמרי לו. אני מניח שהוא לא עושה זאת מכיוון שהוא חש חוסר מנוחה שהוא בא "לזיין" והולך. אני בכוונה אומר זאת באופן בוטה. פשוט אמרי לו שאת רוצה להיות איתו בצורה רגועה, שניכם מתקלחים ורעננים, הילד ישן ואתם ביחד בין השעות 21:30 ל 22:30. אז הוא חוזר לטלווזיה / מחשב ואת נרדמת ברקע של גיא פינס.
אם את שלמה עם מה שתארתי לעיל, אמרי לו זאת ותראי שהשינוי לא יאחר לבוא.

עוד דבר שיכול לעזור. איפה אתם מקיימים את הסקס שלכם? בהנחה שברוב הפעמים זה מתקיים בחדר השינה, תציעי לו לגוון במקומות אחרים. את לא חייבת שההצעה שלך תהיה במילים. את יכולה לאחר המקלחת לשבת לידו כשהוא רואה טלווזיה, ללטף אותו וכולי. הוא יעזוב לטובת העניין את מה שהוא הכי אוהב ואם זה לא יעזור, שלחי את לשונך לתנוך אוזנו, זה בטוח יעזור.

קחי את הזמן, נסי לאמץ את מה שכתבתי לך וספרי לי אם הרוגע חזר לביתך.

בהצלחה,
אופיר

[מנסה_להבין_אתכם*]

לנקניק עדין הנפש, עדינותך נוגעת לליבי. התרשמתי מאוד מטעמך המשובח, ומהידע הרב בכדורגל. אין ספק כי רשימות שחקני כדורגל הן שיא חדש של התחשבות בדף שקורא לתמיכה. אתה בהחלט מגלם את המצפן של כולנו בטוהר המילה הכתובה.

ועכשיו ,אם אתה מסוגל לסבול,תקרא את ההסבר הבא (קריאה איטית יכולה לעזור) :
יש לפנינו טיפוס שרוצה שיתנו לו מתי שהוא רוצה ,ואיך שהוא רוצה .כשמציעים לו הוא דווקא לא רוצה - משמע הוא לא כל כך רעב כמו שאתם חושבים.
מכיוון שיש לי ילד בן 3 בבית,אני יכולה לשער שמדובר בפינוק . אני לא יודעת מה מקורות אותו פינוק (אולי מבית אבא). אבל דבר אחד ברור: לכל מפונק יש מפנק. המפנק נמצא בסוג של טרור אצל המפונק. ולמרות שההיגיון דורש מימנו אחרת הוא ממשיך לשרת , ובכך לטפח את אותו מפונק.
בדרך כלל ,למפנק טוב הלב יש ייסורי מצפון ,ואותם יודע לנצל המפונק. - אולי בכל זאת יש דברים שאני לא רואה,אולי אני טועה,אולי האגו שלי גדול מידי
וזה אחרי שמעירים אותה שלוש פעמים בלילה. לדעתי המפונק יודע שבסוף הוא יקבל את מה שהוא רוצה. וזה צריך להסתיים.
אני דווקא מנסה מאוד להיות חכמה( ולאוו דווקא צודקת )ולומר: לא להתווכח, לא לכעוס ,לא להתמרמר. פשוט לא להסכים. בשקט, אבל בצורה חד- משמעית. אני אומרת למישהי :את צודקת, לא כדי לצאת למלחמה נגדו, אלא כדי לא להכנע למניפולציות שלו.

לכל הקוראים הסמויים ,שקוראים ומיד רצים ליישם ,הודעה חשובה: העצה ניתנה בלב אוהב רק למישהי. תודה.
ו

[תבשיל_קדרה*]

אופיר, אתה קראת את הדף בכלל?
מנסה להבין אתכם כתבה את זה בצורה ברורה:
יש לפנינו טיפוס שרוצה שיתנו לו מתי שהוא רוצה ,ואיך שהוא רוצה .כשמציעים לו הוא דווקא לא רוצה - משמע הוא לא כל כך רעב כמו שאתם חושבים.

[פלונית_המומה*]

אפילו אם בכל זאת מגיע הרגע שהוא מעיר אותך בלילה, לטפי אותו ועסי את אבר מינו.
אופיר, אתה קראת את הדף בכלל? אתה הרגשת את הדף בכלל?
התגובה שלך כל כך מקוממת אותי!

אני מנסה לחשוב באותה לשון שלך, וסליחה מראש על ההשוואה הנמוכה, אבל נניח, אם זוגתך היתה מעירה אותך כל לילה, כי נורא מתחשק לה שתנקה את הבית. עכשיו. האם היית מייעץ לעצמך רק לקום ולשטוף את הכלים?

אתה נותן פה מיני עיצות מעשיות כל כך, אתה לא שומע את הבעיה? את חוסר הכבוד? את השתלטנות?

לא תמיד האקט חייב להסתיים בחדירה. את יכולה לעסות את אבר מינו בשילוב רוק. לא לגרום לו לגמור מהר אלא לתת לו להנות

אם הייתי מחליפה כמה מילים פה, בספרון העצות הקטן שלך, המסר היה זהה לשל מנסה להבין אתכם, תדחפי לתינוק את המוצץ (עם קצת רוק), והוא יפסיק לבכות. כל השאר, בקטנה, תדברי אתו כבר מחר.

עצוב לי.

[אופיר_א*]

לכל משמיציי שלום.
כן, קראתי את הדף.
אני יודע שלחלקחם קשה לשמוע ביטויי מין ואם פגעתי ברגשותיו של משהו, אני מתנצל מראש.
כמו ששמתם לב, כתבתי למשהי. משהי, אני כותב לך מתוך ליבי עם תחושה שאפשר גם אחרת. לא צריך לצאת למלחמה. את לא חייבת ללכת מילה במילה לפי מה שאני מרגיש אלא להבין את הרעיון באופן כללי.
ניסיתי לדבר אלייך מנקודת מבטו של בעל חרמן.

קראתי את התגובות שרשמו לך כאן וחשוב שתקראי גם תשובה של גבר. שוב, אני לא מתכוון לייצג את הגברים באשר הם אלא את השקפתי.

לפלונית המומה,
קראתי את הדף, לנשים קשה מאוד להיכנס לראשם של גברים ובמקרים מסויימים אפילו קשה אף יותר לראשם של גברים חרמנים.

כולנו תקווה להבריא בעיות ולא לחרחר מלחמות.

[פלונית_המומה*]

כולנו תקווה להבריא בעיות ולא לחרחר מלחמות - אני מאמינה שלהבריא בעיות מכיל בתוכו את הבראתן, מהעומק. אני לא חושבת שבכך ש - מישהי - יקרה תעסה את איבר מינו של בעלה, בשילוב רוק, בזמן שהיא בעצם רוצה לישון, יגרום להבראת הבעיה. אולי לפתרונה, אך לא להבראתה.

האם מתוך הרצון האמיתי שלנו שלא לחרחר עמכם ריב אנו אמורות לעשות דברים שמבטלים אותנו, גופינו, רצוננו, כבודנו, שנתנו?

מישהי, לבי אתך.

[דורית*]

אופיר א , העצות שלך, בלשון המעטה, מרגיזות, שטחיות וכל כך אטומות, עד שכמעט אין לי מלים.
בעיקר נשמע שאתה נהנה כמו נער מתבגר מלהראות שאתה יודע להשתמש בביטויים מיניים עם פירוט. הרי אין פה כל צורך בפירוט הזה, אפשר היה פשוט לציין, "לענג אותו"--וכולנו, לפחות כמוך יודעות ויודעים להבין את קשת הפעולות שזה יכול לייצג. זה נשמע כמו "וואו, אני מגניב, אני פתוח, אני משתמש בביטויים שאחרים לא מעזים להשתמש בהם".
בדברים שלך אין כל נגיעה לבעיה שהועלתה פה.

[בר_עדש*]

אופיר, התגובה שלך מאד הרגיזה גם אותי. אם לא הבנת למה תגובתך כל כך מקומת קרא שוב את מה שכתבה פלונית המומה למעלה (ולא, זה לא כי קשה_ לי _לשמוע ביטויי מין).

וחשוב שתקראי גם תשובה של גבר.
אז הנה מה שאני יודע מנסיוני העשיר כגבר:
גבר חרמן_ יסכים לקיים יחסי מין בכל מקום ובכל זמן שהוא. במילים אחרות, אם _קשה לו לפספס את העיסוקים שלו או לדחות אותם בשביל מין אז בפירוש לא מדובר בגבר חרמן.

אני רואה שתי אפשרויות:
א. כפי שכתבו רוב הנשים כאן: מדובר בילד מפונק. הענות לו רק תחמיר את המצב. מצד שני, התיחסות אליו כאל ילד שצריך "לחנך" אותו, ולא כאל בוגר שווה ערך, אולי תפתור את הבעיה הנקודתית המתוארת כאן, אך תתרום להנצחת התפקידים של "אמא וילד".
ב. כפי שהציע נקניק אדום, מדובר במישהו שההצתה המינית שלו באה מהפעלת כח וכפיה. גם כאן הענות היא לא פיתרון - ורק תנציח את המצב.
בשני המקרים מדובר באיש שלא רואה את אשתו כאדם בפני עצמו, אלא ככלי לסיפוק צרכיו.

לצערי, בניגוד לקודמי המלומדים, אין לי פתרונות להציע. אבל אני מסכים שמדובר פה בסממן לבעיה הרבה יותר עמוקה, ועדיף לטפל בבעיה ולא בסממן.

[ש_צברי*]

גם אצלינו יש הבדלי פאזה בהליכה לישון, בעלי צריך זמן לבד ע"מ להרגע וקשה לו לבוא לישון בשעות שאני הולכת. הפתרון שמצאנו הוא אמצע הדרך, לפעמים הוא בא לישון איתי ולפעמים אנחנו מסכמים שהוא יעיר אותי בלילה (כאשר אני יודעת מראש שהוא יעיר אותו זה הופך להיות יותר כיף - הצפייה. בכלל סקס שישנונים יכול להיות נחמד מדי פעם). לפעמים הוא לא מצליח להעיר אותי, ואז הסיכום הוא שהוא מחבק אותי והולכים לישון (והוא לא מנסה עוד פעם).

כמו שאנחנו למדנו על בשרנו, לשמר סקס זוגי במערכת יחסים שכוללת ילדים ובעיקר במיטה משפחתית הוא אתגר לא פשוט ודורש ויתורים הדדים. מצידי זה כלל גם שינוי מחשבתי שלא לייחס לשני זדון וכוונות לא "טהורות" וזה דרש ממני הרבה עבודה עצמית (בתור פולניה זה הרי טבע שני לייחס לשני רוע וזדון....)

[אופיר_א*]

פלונית המומה?
אני לא חושבת שבכך ש - מישהי - יקרה תעסה את איבר מינו של בעלה, בשילוב רוק, בזמן שהיא בעצם רוצה לישון ציטוט לא נכון. האם את קוראת אותי מילה במילה? כשאת מפרשת אותי לא נכון, בהעדר תגובה שלי, את משפיעה כאן על האחרים. כשהוספתי את עניין הרוק, רציתי להדגיש שיש עוד דרכים להנות ממין לאו דוקא מחדירה.
גם ליבי עם מישהי. רק עם מישהי. כל רצוני הוא לתת לה עוד רעיון למחשבה, עוד כיוון. תקראי שוב את שכתבתי, תורידי את עיסוי איבר המין, (אני שם לב שאת מתרכזת רק בזה) ותראי שיש דרך נוספת לחשוב על העניין.

בר עדש היקר, קרא שוב את תגובתה של פלונית המומה וקרא שוב את מה שאני כתבתי. היא הוציאה את דבריי מהקשרם. הדבר היחידי שאני עלול להסכים עמכם הו אעל לא להכנע לאיש שלה וכמו שאמרתי לעיל ואני חוזר ואומר, יש לדבר על הנושא. הצעתי לה מספר הצעות איך להבריא את מערכת יחסיה עם האיש שלה. מין בין בני זוג הוא דבר מורכב ויש זוגות שיכולים לדבר באופו ישיר וכנה רק עם השתתפות גורם שלישי.
גבר חרמן יסכים לקיים יחסי מין בכל מקום ובכל זמן שהוא. במילים אחרות, אם קשה לו לפספס את העיסוקים שלו או לדחות אותם בשביל מין אז בפירוש לא מדובר בגבר חרמן. בר עדש, האם אתה גבר חרמן? אני מתכוון חרמן. יש כמה דרגות לחרמנות.

מישהי, אני מחכה לשמוע את תגובתך. אני חושב רק על טובתך.
אני מודה שהאיש שלך הוא לא טלית שכולה תכלת אבל עכשיו ככשמעת את תגובתינו אשמח לשמוע את דעתך.

ש צברי, תודה על השיתוף שלך.

[פלוני_אלמוני*]

עוד נקודת מבט של גבר, אם אפשר.
אני נמשך אל בת הזוג שלי מאוד, ומעוניין (אם לא היו אילוצים כמו ילדים ועבודה) לשכב איתה 3 פעמים ביום לפחות, כל יום, כל היום. זה כמובן כמעט אף פעם לא קורה.
בעבר כשהייתי מעיר אותה בלילה היא הייתה בדרך כלל נענית בשמחה. היום כבר לא. היא הרבה יותר עייפה. ואצלי זה מאוד נדיר שעייפות תמנע ממני לוותר על יחסי מין.
אני נעלב כשהיא אוסרת עליי להעיר אותה. אני מרגיש פגוע, לא אהוב, לא רצוי. לא חשוב מספיק. אני רוצה שהיא תרצה אותי כמו שאני רוצה אותה. אני לא רוצה בכאילו, אני רוצה באמת.
כשאני מעיר אותה עכשיו היא בדרך כלל לא מעוניינת. וזה מעליב. כי אם אתה זקוק למישהוא והוא לא זקוק לך, אתה בעמדת נחיתות. יש לה כוח עליי, כי כשהיא רוצה, אני תמיד מוכן. וכשאני רוצה - ממש לא תמיד.
אין לי פיתרון. עוד תיאור מצב.

[בשמת_א*]

אתה בעמדת נחיתות. יש לה כוח עליי, כי כשהיא רוצה, אני תמיד מוכן. וכשאני רוצה - ממש לא תמיד.
פלוני אלמוני, מה שמשך את תשומת לבי בתיאור שלך היה החשבון של "עמדת נחיתות" מולה.
האם אתה מדבר על רעייתך האוהבת, שאתה אוהב אותה, ויש לכם ילדים משותפים?
אם כן, מדוע זה רלבנטי בכלל שמישהו מכם יהיה בעמדת "נחיתות" או "יתרון"? האם אתה רואה ביחסים מין מאבק כוחות, שבו ידך צריכה להיות על העליונה? או ביטוי לאהבה ולמשיכה ההדדית ביניכם?
האם באמת היא לא זקוקה לך?

אולי כדאי לטפל ברגשות שלך שאתה
לא אהוב, לא רצוי. לא חשוב מספיק
כי זאת תגובה אישית שלך למשהו שלא מופנה בכלל נגדך.
כי אם תשאל אותה, אני בטוחה שהיא תנסה להגיד לך שהיא פשוט ע-י-י-פ-ה.

היא הרבה יותר עייפה.
הנה, אתה כותב את זה בעצמך.
אולי צריך להסביר לגברים שלנו מה פירוש הדבר להיות אמא עייפה.
שוב ושוב אני מגלה (הנה, גם כאן בדבריו של פלוני אלמוני) שהגברים פשוט לא מבינים . ממש. לא תופסים בשום רמה מה מידת העייפות של אמא.
בחיי שאני לא יודעת איך להסביר את זה.
אתה כותב את המילים, אבל ברור לי שאתה לא באמת מבין.

אולי תסתכל בדף תחזוקת בעל . אולי תקרא את הספר. היא מפרטת שם מה הנשים עושות, שהגברים לא עושים.
אולי ככה תבין כמה היא עייפה.
ואגב, עוד סיבה לעייפות התהומית של האמהות:
קשה, קשה, קשה מאוד, מעייף מאוד, גוזל טונות של אנרגיה, להיות אמא מותשת ועייפה שעוד לא החלימה מההריון והלידה וכבר היא בטירונות של טיפול בתינוק, ככה שבמשך כמה שנים אין באמת צ'אנס לצאת מהעייפות הזאת - כשהגבר שלידך גם לא מבין מה עובר עלייך (מכבש אולי יהיה דימוי הולם), וגם מתלונן שהוא לא מקבל את חלקו (אגלה לך בסוד, שכמעט כל הרעיות, כשהן הופכות להיות אמהות, מגלות שבבת אחת נוסף להן עוד תינוק אחד - הבעל. כאילו לא מספיק התינוק שיצא מהרחם שלהן).

כשאתה לא מבין - גם זה מכבה את התשוקה שלה. את מה שנותר ממנה כשהדבר העיקרי שמניע אותה בחיים במשך כמה שנים הוא "לישון" כמו בסיפור של צ'כוב (אגב, עוד קריאה מומלצת, הסיפור הזה, לגברים של אמהות עייפות).

[פלונינית*]

אופיר, אין לך מושג כמה דבריך מקוממים. אני ממש לא נוטה להתעצבן מוירטואליה, אבל רבאק, הבנאדם מתייחס לאישתו כאל כלי, חפץ הנתון למרותו ולחסדיו, והיא אמורה לרצות אותו? זה כמו, תסלח לי, שתגיד לאישה שאם באים לאנוס אותה, שתציע לאנס למצוץ לו במקום.
מנסה להבין כתבה זאת היטב.

פלוני, מתיאור מצבך, אני מניחה שאם אשתך העייפה היתה מציעה לך בתשע וחצי לקיים יחסים, היית "שש אליי קרב", נכון? היית מברך על היוזמה המבורכת, נכון? אם כך, למזלך ולמזל אשתך אתה לא נכלל באותה קטיגוריה.

[אופיר_א*]

לא כל דבר בחיים קל להבנה. ישנם מספר דיעות. כל אחד רואה את זה בזוית העין שלו. לאשה קשה מאוד להכנס לראש של גבר ממוצע ובעיקר לראשו של גבר חרמן.
בשמת, אני חושב שהטעות שאת עושה כאן וכך גם נשים אחרות שאת נצמדת למילים במקום לנסות ולהבין את הרעיון הכללי.
כמה אפשר להביא לחיים מהתאורייה שלך?
אני בתור גבר כבר למדתי את ה'גבולות' של אשתי. אני מבין כשהיא עייפה אך לפעמים אני מקטר באוזניה על תכיפות מספר הפעמים שאנו מקיימים יחסי מין.

אני מחכה מאוד לשמוע את מישהי. מעניין לי לדעת מה את חושבת על הפן שאני מנסה להביא בפנייך.

[נקניק_אדום*]

נהיה פה חם.

אחרי שנאמר כאן מה שנאמר והובהרו מספר נקודות חשובות, המסקנה שלי היא אחת:

הבחור צריך לגשת לייעוץ (כמה שיותר מהר יותר טוב). לא חושב שהוא מבין שזה לא בסדר. נראה כאילו שאחד נדלק מגרביים עם פסים, שני מתחרמן מאגן מתנועע, ויקירנו מכפיה. מאוד ייתכן שנדמה לו שזה באותה קטיגוריה.

שאלה למישהי: נשמע כאילו את אוהבת את בעלך חוץ מהסיפור הזה. אני לא יודע כמה זמן זה מציק לך, ובאיזה רמות. לאיזה אפיקים (חוץ מהדף הזה) פניתם בנוסף? האם יש/היו התפתחויות מאז שיתפת אותנו לראשונה בסיפור?

[אנונימי]

אופיר א

הדברים שכתבת תלושים. אני בטוחה שהיא יודעת איך לענג את בעלה, במידה ורוצה. זו לא הבעיה שהועלתה. והתיאורים הרטובים שלך ממש לא שייכים. איכס. נגעלתי.

[פלונינית*]

אופיר, אתה מפספס את הנקודה העיקרית. הנקודה העיקרית היא לא רמת חרמנותו של הבעל (שאותה אנו הנשים לא מסוגלות להבין) אלא העובדה שהוא כופה על אישתו מין. הוא יודע שהיא לא רוצה. זה לא מעניין אותו. הוא מצפה שהיא שתיענה לו, איך ומתי שהוא יחליט.
זה לא קשור לעד כמה מדליק זה להעיר אישה לסקס או להתעורר לסקס (ותתפלא, בעיני, במינון מסוים, זה דווקא כן יכול להיות מדליק- אפילו ביקשתי כמה פעמים מהאיש שיעיר אותי והוא היה זה שסרב- "מה פתאם שאני אפריע לך כשאת ישנה?"). זה קשור לזה שהיא לא רוצה! לא רוצה! והוא מכריח אותה.
תבדוק שוב במילון מה היא ההגדרה לאונס.

[אופיר_א*]

פלונינית,קראתי שוב את מה שמישהי מתארת ולא מצאתי שום מילה על אונס. זה הכל פירוש שלך. מישהי בקשה את עזרתינו וכל אחד לוקח את זה למקום שאיך שהוא מרגיש את זה.
מתוארת מצוקה בעניין המיניות של בני הזוג. מה אתן מציעות? לזרוק את הקשר לפח? אני אומר שאפשר להבריא. אני שומע כאן יותר קריאות תגר מאשר אמירות איך אפשר לפתור את הבעייה.
אני כותב אליכן כגבר שחש ומבין את האיש שלה. מבין אבל לא מצדיק ומנקודת המבט שלי, אני מנסה לעזור למישהי להבריא את הקשר.
אז אנא, בפעם הבאה שלמשהו יש הערה, בוא ונשמע איך לדעתו אפשר לעזור למישהי במקום להתנצח כאן על כמה הצלחתי לקומם אתכן.

[פריחה_והתחדשות*]

ככה שבמשך כמה שנים אין באמת צ'אנס לצאת מהעייפות הזאת
אין צ'אנס לצאת לגמרי אבל בהחלט אפשר להתחלק ולהיות עייפים יחד;-)
מישהי , את עוד כאן?

[אופיר_א*]

איפה ציינתי שאני אומר למישהי לוותר על הנאתה ממין? אתה מפרש אותי לא נכון.
אל תקרא בין השורות, נסה להבין את הרעיון הכללי שבו אני אומר למישהי שצריך לנסות להבריא את הקשר שלהם ובפרט הקשר המיני שלהם:
אני בכלל בדיעה שצריכים לדבר על העניין.
חשוב מאוד לדבר על זה, אחרת נצברים רגשות ומחשבות שיום אחד יתפוצצו ולאו דוקא בקשר למין.
האם ניסיתם פעם להחליט על ערב אחד או שניים באמצע השבוע שזה הערב שלכם? תמצאו יום שאין משהו ממש ממש חשוב לשניכם, השכיבן את הילד ופנו את עצמכם לעצמכם.

[עייפה*]

אצלינו, יש לילות שבעלי מאוד חרמן ואני כבר ישנה. הוא יבוא למיטה וינסה לעשות דברים קצת יותר ברעש כדי שאני אתעורר. אם זה לא יצליח לו הוא ינסה לישון אבל במשך הלילה מתוך שינה הוא ימשש אותי ו"ישלח ידיים". זה יכול לקרות כמה פעמים באותו לילה ולהעיר אותי אבל זה לחלוטין מתוך שינה שלו. אני פתאום חושבת, אולי זה המצב גם כאן?
אצלינו אם אני מתעוררת וכועסת הוא מתעורר ואומר: סליחה סליחה לא התכוונתי. זה עדיין יכול לחזור שוב באותו לילה.
ויש בדיחה שאני ממש מתאפקת אבל החלטתי לספר: שני גברים בוגדים מדברים בינהם. אחד אומר לשני: זה כל כך קשה להיות ממש בשקט שאשתי לא תתעורר כשאני חוזר הבייתה באמצע הלילה. השני אומר: אני בכלל לא מנסה להיות בשקט כשאני חוזר מאוחר. להפך, אני פותח את הדלת ברעש, נכנס ושורק לעצמי. מיד אשתי עושה את עצמה ישנה.

[פלוני_אלמונית*]

להעיר אותך שלוש פעמים בלילה זה ממש מוגזם. ניסית לשאול את עצמך למה הוא מגיע למצב שהוא צריך להעיר אותך 3 פעמים בלילה?
אני מניח שבפעמיים הראשונות הוא לא קיבל את מה שהוא רוצה.

לתת לך שלוש סטירות זה ממש מוגזם. ניסית לשאול את עצמך למה הוא מגיע למצב שבו הוא צריך לתת לך שלוש סטירות? אני מניח שבפעמיים הראשונות הוא לא קיבל את מה שהוא רוצה.

כל הטיעון שלך מבוסס על "מה שהוא רוצה" = "דבר אלוהים חיים" שיתהפך העולם, יישרף הים - הם חייבים להתקיים. האיש צריך את מנת הסקס שלו, ולכל הרוחות - הוא יקבל אותה, גם אם הוא יצטרך לתת לאשתו שלוש סטירות בשביל זה. תראו מה היא מאלצת אותו לעשות, הש-----ה.

קוראים לזה א-ל-י-מ-ו-ת. ושום תיאורים מכמירים של מצוקת הגבר החרמן מול אשתו המותשת לא ישנו את זה.

[פלוני_אלמונית*]

מה שהקפיץ אותי היה ה"צריך להעיר אותך". אז זהו, שלא. שינה היא צורך, אוכל הוא צורך, חמצן הוא צורך. ושוב, עם כל התיאורים המכמירים של מצוקת הגבר החרמן, עדיין ליבי עם האשה האומללה שצריכה לאבד שעות שינה יקרות בגלל ה"צורך" של בעלה האגואיסט (צורך שבאופן מפליא לא התעורר בדיוק כשהוא שיחק שש-בש אונליין ב-9:30 בערב).

[אופיר_א*]

גם ליבי עם האישה המסכנה. אבל השאלה מה עושים מכאן? ממשיכים לטעון שהיא צודקת? שהיא צריכה להגן על עצמה, על גופה, על כבודה?
אני אומר שצריך לטפל בבעייה. לפני שהולכים לטיפול, אישי או זוגי, צריך להעלות את הבעיות. נקודה. צריך לנסות להבין אחד את הצרכים של השני.
לא להסתכל שאוכל חייבים לאכול וסקס לא. זו לא גישה נכונה. זוג ללא סקס טוב זה לא טוב וכשיש בעיות בסקס צריך לטפל. התגוננות תמידית לא תביא לשום מקום.

[פלונית_המומה*]

לא להסתכל שאוכל חייבים לאכול וסקס לא אופיר א, יש משהו מתסכל בראייה הצרה שלך כגבר חרמן. ותו-לא. האם החרמנות והצורך הקיומי בסקס גוברים על האכפת שלך מזוגתך? על הרצון הבסיסי שיהיה לה טוב, שתרגיש מוגנת איתך, בטוחה. לדעת שאיתך היא פשוט יכולה להיות היא?
יש משהו מקומם בכך שאחרי כל התגובות שהיו פה, של גברים ונשים כאחד, אתה עדיין מתעקש שפיתרון בעייתה של מישהי היא לעשות סקס עם בעלה. האם גם לך לא נהיר שהבעייה פה היא סקס ולא התגוננות אלא כפייה ושליטה של הבעל בגוף אשתו?

[בשמת_א*]

וכשיש בעיות בסקס צריך לטפל
אופיר, זו לא בעיה בסקס!
זו בעיה של כפייה ואלימות!
אם תחליף את הסקס בזה שהוא נותן לה מכות כשהוא מעיר אותה, או מעיר אותה בשביל שתגהץ לו את הגרביים למחר - מה אז אתה אומר?

[לוונדר_סגול*]

אופיר,
למה אתה לא מבין?
היא מציעה לו סקס שעה קודם אבל זה לא מתאים לו כי הוא באמצע משהו
ודווקא כשהיא ישנה הוא בוחר להתמסר לחרמנותו.

זה לא שאני לא רוצה מין,ההיפך,מאד אוהבת ונהנית,אבל זה צריך להיות מתאים גם לי כדי שאהנה,בערב לפני שאני נרדמת זה זמן מצוין,אבל הוא הרבה פעמים עסוק בדברים אחרים,ועד שהוא מגיע למיטה אני כבר ישנה עמוק.

_וכשאני אומרת לו בוא למיטה בוא איתי,אל תתעכב,אח"כ תחזור לטלויזיה,או למחשב,אז לא,הוא מרגיש שאני מכתיבה לו תנאים,
אתמול אחרי שדיברנו,אחרי הסערת רגשות ששלשום עורר, אמרתי לו בוא איתי לישון,היה כבר אחת עשרה! לא בדיוק מוקדם!

ולא הוא צריך לראות טלויזיה!_


האם גם אתה, כחרמן גאה, היית נוהג כך?

[רוזמרין*]

אופיר
כדי לעשות דברים ביחד צריך רצון משותף.(להתחתן, להזדיין, לצאת לבלות...)
כשרק אחד רוצה- הוא עושה לבד (ונעזר, לצורך העניין הזה , ביד ימין וסבון).

יש הבדל בין "לקיים יחסים" (שניים) ובין סיפוק לעצמי (אחד).

[אופיר_א*]

אבל צריך לדבר, לא? מה שאתן אומרות מקובל עליי במאה אחוז.

[מישהי*]

וואו,כמה כתבתם !
קרה לי משהו מצחיק,איבדתי את הדף,לא שהיו המון הזדמנויות לחפש,אבל בפעמיים שניסיתי לא הצלחתי,אולי כי כשכבר יש זמן למחשב אין כוח לחשוב טוב....
רציתי לספר לכם שהמצב יותר טוב,הרבה יותר טוב,אני מקווה שימשיך ככה,דיברנו דיברנו בכיתי והסברתי,ושוב דיברנו,אולי ירד איזה אסימון,האהבה חזרה אלינו,ואז באמת יש יותר רצון ויכולת להתחשב,
היום הצעתי לו לחזור מוקדם מהעבודה לפני שהילד חוזר מהפעוטון ובילינו נפלא בשיחה ובמין....
אז אולי מצאנו לנו איזה נוסחה לפיצוי על הזמן זוגיות שאבד כשנולד פיצקי .
המין הוא נושא כלכך מורכב,ואולי אכתוב פה יותר על התובנות של התקופה האחרונה,הרבה דברים חכמים קראתי פה,
לא קראתי הכל עכשיו,אמשיך בפעם הבאה ,העיניים כבר רוצות להיעצם...תודה לכולכם,לילה טוב!(*)

[אופיר_א*]

חיבוק ובהצלחה. אשמח לשמוע איך זה מתפתח אצלכם.

[מישהי*]

מחשבות על מהות הגבר שלי,או אולי המהות הגברית שבאה לביטוי אצל כל גבר במינון קצת אחר,
יש קשר הדוק בין כמה מין הוא מקבל לאיך שהוא מרגיש ביחס לעצמו ולעולם,לתחושת הביטחון והאהבה העצמית שלו
כשיוצא שאין מין יותר מיומיים נגיד,מה שכמובן קורה לעיתים קרובות, הוא מתחיל להרגיש אומלל,באמת אומלל,להתמרמר על כל מיני דברים,גם מה שלא קשור בכלל
כשאנחנו שוכבים זה עושה אותו שמח,רגוע ,מלא אהבה ונדיבות,
אני לא חושבת שהוא מודע לזה בכלל,כשאני מנסה להראות לו את הקשר הוא לא ממש מבין על מה אני מדברת,
זה כאילו שיש אצלו איזה הצטברות של חומר כימי,או אולי פשוט הזרע באשכים...,שמעכיר אותו ,וכששוכבים הוא מתנקה ומרגיש טוב,כאילו שהעיניין הוא פיזיולוגי טהור,אולי דומה להורמונים שמשפיעים על התנהגות האשה,אולי זה באמת ענין הורמונלי שמושפע מקיומו או אי קיומו של האקט המיני.
ואולי זה התנהגותי בכלל,אולי כגבר הוא מגיל מאד צעיר למד לקשר כיבוש מיני עם תחושת ערך עצמי,והדפוס הזה מוטבע כלכך עמוק בתוכו שקשה לו לראות את זה אפילו.כי הוא לא רואה את זה.
ואולי זה גופנפש יחד,כמו שאני מאמינה על כל תופעה פיזית אצל אדם,ולרוב זה כמובן לא מודע.

לעשות לעצמו במיקלחת,הצעתי לו בשיחות אין ספור שקיימנו סביב הנושא שתמיד היה בעייתי,כי אין סיכוי שאני אעמוד בקצב שלו,וזה לא דבר שהוא מוכן לו, הוא אומר שהוא לא נהנה מזה,שהוא צריך להרגיש אותי כדי להגיע לסיפוק.
אני מרגישה שיש פה צורך עמוק במין כאישור לקיום, כאות של אהבה וקבלה,וקשה לו מאד להפריד.
ולכן גם המין גם הפך לכלי מסוים במישחקי כוח ושליטה.
אולי כשהוא מנסה לשדל אותי לשכב איתו,הוא בעצם אומר תראי לי שאת אוהבת אותי באמת,וכל ניסיון שלי להסביר שאין קשר לא מתקבל.
ואולי כשאני מציעה לו לבוא לשכב איתי כשמתאים לי והוא עסוק בענייניו, הוא לא רואה את זה כאות לאהבה שלי כלפיו אלא כרצון שלי למלא את הסיפוק שלי, וזה מרגיז אותו להרגיש שמשתמשים בו....כמה אבסורד העולם הזה....
ועוד,
שמתי לב שביטויי האהבה שלו כלפי הם סביב אותו נושא,מחמאות לאיך אני נראית וכמה הוא נמשך אלי,החיבוק שלו תמיד יהיה עם החלק האמצעי של הגוף...
קשה לי לא להרגיש כמו אובייקט מיני באופן כמעט תמידי,להרגיש שאני רוב הזמן במיגננה,במאמץ שמאד מעייף אותי ,להדוף אותו בלי לפגוע,לשקף לו את זה
שאני רוצה להרגיש כאדם שרואים גם צדדים אחרים שלו מעבר לצד הפיזי.
אני מרגישה מוטרדת מינית.
שלא תבינו לא נכון,אנחנו אוהבים ומחוברים, טוב לנו יחד,למרות הקונפליקט הזה וגם אחרים,יש חיבור עמוק ומקום של אהבה שאנחנו חוזרים אליו ברגעי ההבנה והקבלה.
הוא לא רוצה להכאיב לי והוא לא מכאיב לי,זה בטח לא מגיע לאונס! מאד חשוב לו שארגיש טוב, שאהנה בכל תחום בחיים וגם במין! הוא קשוב אלי ומנסה לעשות כמיטב יכולתו.
אבל המין הוא תחום עמוק ואפל שמשתלט עליו.ממקום השרדותי בתוכו.ממקום של חוסר ביטחון או אהבה עצמית.
ניסיתי המון פעמים להגיד לו שהוא צריך טיפול כלשהו,הוא מתנער מכל וכל.
אבל אנשים יקרים,אני אופטימית,עם כל הקושי אני רואה שיש שינויים לאורך השנים שאנחנו יחד,משהו מחלחל,ועכשיו מה שקרה בשבועות האחרונים גם מעיד על שינוי בתפיסה,כבר שבועיים בערך שהוא לא העיר אותי בלילה...
בעלי היקר הוא כמו ילד קטן שצריך המון אהבה וחיזוקים ,וגם אני בעצם,ואולי כולנו,ואולי את זה צריך לראות דרך כל המסכים....

[מישהי*]

עכשיו אני הולכת אליו למיטה לעשות אהבה...(הוא דווקא מאד שמח שאני מעירה אותו...)

[לוונדר*]

מישהי, את נשמעת כל כך נעימה, חכמה, מפוייסת ואוהבת
אפילו את המשפט
אני מרגישה מוטרדת מינית.
אני שומעת ממך בטון רך ואוהב.
נתת תמונה מאוד רחבה וברורה שמבינה את הבעיה מהרבה מישורים,
מקבלת אותה ומוכנה להתמודד עם השעורים שהיא טומנת בחובה.
מקווה שנהניתם בתינוי האהבהבים ליפנות בוקר... ושהגבר שלך ימשיך ויתבגר לו...
כל הכבוד על הסבלנות

[אופיר_א*]

מישהי, יש לי כמה עצות שאשמח לתת לך ולבן זוגך.
את מוזמנת להתקשר אליי.

[עוד_מישהי*]

הוא דווקא מאד שמח שאני מעירה אותו... -

לעשות לעצמו במיקלחת ... זה לא דבר שהוא מוכן לו, הוא אומר שהוא לא נהנה מזה,שהוא צריך להרגיש אותי כדי להגיע לסיפוק - נסי לעמוד לידו, לחבק מאחור ולהיות שם עבורו גם בלי להיות שותפה פעילה בעשייה ישירה.

[שחר_חדש*]

בואי נסתכל רגע על הקטע החיובי: העובדה שהוא גורם לך להרגיש כאובייקט מיני יש בה משהו מאד מחזק עבורך. הרבה נשים מאבדות את התחושה הזאת במהלך הנישואין. הרבה מערכות נכשלות בדיוק בגלל זה- כי הגבר מפסיק לראות באישתו אובייקט מיני.
עכשיו השאלה היא האם יש עוד דברים שיכולים לגרום לו להרגיש אהוב? האם מלבד היענות לצרכיו (שאת לא תמיד מסוגלת לה מסיבות אובייקטיביות) יש עוד דברים שתוכלי לעשות והוא יקבל מענה לצורך הרגשי שלו? אלו שאלות שהוא צריך לענות עליהן.

[מישהי*]

שחר,נכון שיש משהו מחמיא במשיכה המינית אבל אני מרגישה שעל חשבון זה הוא פחות רואה את יתר הצדדים שבי שהם חשובים לפחות באותה מידה. לפני כמה ימים הוא אמר לי משפט כזה:"לך יש הרבה דרישות ממני ואילו לי יש ממך רק את הדרישה שיהיה מין יותר תכוף",יצאתי מדעתי בעקבות זה. אני מקווה שהוא לא התכוון לזה באמת.אחרי שדיברנו היתה לי הרגשה שהוא קצת התחרט על דבריו למרות שלא אמר .
עוד_ מישהי -גם אם היה מצב למיקלחת משותפת,מה שממש לא ,איך אפשר להיות שם עבורו בלי לחוש ולו מידה מעטה של חשק? מה שהוא רוצה זה להרגיש שגם אני רוצה אותו.האמת שכבר היו כמה נסיונות שלי לתת לו "מתנה" כזו בלי שהגוף שלי ירצה בזה בכלל וזה כמעט תמיד היה קטסטרופה,עד שהבנתי שזה לא מה שהוא רוצה.

[מישהי*]

לוונדר ואופיר וכולכם -תודה על התמיכה,כמה חשוב לא להרגיש לבד.... (-:

[אופיר_א*]

מישהי,
אני רוצה לספר לך על עצמי.
הרבה פעמים כשזוג מכיר, יש הרבה מין. מין בצורות שונות, מגוון והרבה. עם השנים זה פוחת ואנחנו הגברים ובעצם אדבר בשם עצמי, אני לפעמים נזכר איך זה היה פעם. לפעמים בשיחה על מין עם גבר נוסף, אני מבין שמשהו קרה בחיי המין שלי. לא עושים את אותם הדברים ובטח שלא באותה התכיפות. כגבר, אני יכול לומר לך שלי זה הרבה יותר חשוב מאשר לזוגתי. לפעמים אני מדבר איתה על איך זה שזה רק חד צדדי וכאילו רק אני רוצה אבל אני לא עושה את זה כל יומיים. פעם בתקופה אני עושה שיחת מוטיבצייה, זה מחזיק כמה ימים ואח"כ שוב מתפוגג. אני לא מדבר רק על מין אלא בכלל על כל היחס של חיים כזוג. לא לשכוח אחד את השני. לרצות אחד את השני. לדעת לחזור גם אם ישנם ימים שלא מרגישים צורך להיות קרובים. לחוש את האוירה בין בני הזוג. במיוחד כאשר יש ילדים בבית. לדעת לפנות זמן של להיות ביחד. לדעת לוותר על דברים שאנחנו אוהבים על מנת להיות יחד. לומר לך שאני מצליח בזה? אני לא בטוח. ניסיתי לקבוע עם זוגתי על יום אחד בשבוע שנהיה יחד. אין יום קבוע אבל אנחנו כן נפגשים לפחות לערב אחד יחד, בלי טלווזיה, רק אנחנו. היא מאוד אוהבת להרגע אחרי יום מתיש מול הטלווזיה. שגרת יומה מתחיל בשש בבוקר, עד שבע וחצי היא מתארגנת עם עצמה והילדים, עובדת משרה מלאה ואח"כ כל אחר הצהרים עד ההשכבה עם הילדים ויש לה את מטלות הבית.
כשאני רוצה שהיא תהיה איתי, אני חייב לחוש אותה. אם אני קולט שהיא מאוד עייפה, אני כלל לא מנסה. אני לא אוהב לראות טלווזיה בערב, אולי בחורף. כשהיא נרגעת מול הטלווזיה, יש מצבים שאני איתה כמו שהיא רגילה ויש פעמים שאנו מתחילים בשיחה נעימה ומכבים את הטלווזיה.
לפעמים אחרי שאנחנו ביחד, אני קם לסלון. בהתחלה זה הפריע לה. הרגישה שהייתי 'נחמד' רק כדי לקבל אבל עם הזמן הצלחתי להסביר לה שחייבים לשלב בין העולם שלה ובין העולם שלי. עם הזמן היא קיבלה את זה.

[אמא_בגובה_דשא*]

אני לא מדבר רק על מין אלא בכלל על כל היחס של חיים כזוג.

בדיוק.
התחושה שלי מהדף הזה היא שמדובר כאן על גברים שמצפים שהזוגיות תכנס לשגרה אבל בעניין המין תשאר לוהטת כמו פעם.
זה לא עובד ככה.
נשים צריכות להרגיש שמשקיעים בהן. לא רק במיטה.
אם אתה (ואני לא מדברת אל אופיר באופן אישי) לא מסוגל לחזר כמו פעם, אל תצפה שאשתך תרגיש מחוזרת.
ולאשה שלא מרגישה מחוזרת יש פחות חשק.

[בשמת_א*]

מישהי, את נשמעת נהדר.
כמה את חכמה!
נראה לי שרק דברים טובים יכולים לצאת מהתובנות שלך ומהאהבה שלך. ככה או ככה, השינוי מתחיל בך, והוא כבר התחיל.
ואני אגב מסכימה מאוד עם המסקנות שלך.


אופיר, יש לי המון מה להגיד אבל אין לי כרגע זמן או כוח. לכן אגיד משהו רק על זה:
היא מאוד אוהבת להרגע אחרי יום מתיש מול הטלווזיה.

האם אתה התכוונת ש:
"אחרי יום מתיש היא כל כך גמורה מעייפות שהיא חייבת להתמרח מול הטלביזיה וכל מה שהיא מסוגלת לעשות זה לבהות בה עד שהיא תרגיש שהתנקה לה מספיק הראש בשביל שהיא תוכל ללכת לישון"?
מהיכרותי עם אמהות שמטפלות בילדים קטנים וגם עובדות משרה מלאה וגם קמות מוקדם בבוקר וגם הבעל שלהן חוזר מאוחר מהעבודה שלו - נדמה לי, רק נדמה לי ככה בזהירות, שהתיאור שלי יותר קרוב למציאות (-; P-:

[אנונימי]

משהי , הופנתי בהמלצה שלך מדף בואי נשכב אשתי , ניראה לי שהמקרים דומים מעט , אני שואל לפעמים את עצמי , מה קורה עם האישה ? אם היא רוצה למשוך את הגבר בטירוף היא יכולה , מאחר ויש לה נתונים שבד"כ הגברים יכולים לסגוד לנתונים אלו , לא מדבר רק על סקס , זה יכול להיות ליטוף חושני , חיבוק מחרמן , ביגוד והתנהגות סקסיים , מבטים , דיבורים "מלוכלכים" כל דבר כזה שיכול להטריף את הגבר , ולאחר התנהגות כזו מהאישה אני בטוח שהגבר יעזוב את העיסוקים שלו , את הגמר גביע , את המחשב וימשך אחרי האישה . אים לא ,כניראה גבר מחפש סיפוק מיני בלבד . שגם בזה צריך להיתמודד ויש פתרונות , אבל לא ניראה לי שמשהו לא אוהב מגע או מהדוגמאות אחרות מאילו שציינתי, ואוהב סקס מושבע .
בכל זאת את כמו האישה שאני מכיר וחי , לא מנצלות את המומנטום עד לסוף ואפילו לא מנסות . על עצמי אני יכול להגיד ודיברתי גם עם אישתי בנושא משום מה היא מפספסת ולא מפנימה את המסר , אבל אני יודע שאים היא תתקשר אליי לעבודה להגיד לי שהיא מחכה לי באמבטיה בשעה 22:00 בלילה לאחר שהילדים ישנו , ודירבאלק אים אתה לא מגיע כי אני מחורמנת פחד ...... בן זונה מי לא בורח מהעבודה עבורה ..... וזו דוגמה קטנה, ויש מלא כאילו לנשים שיכולות לשגע אותנו .
אך זו גם האחריות שלכם ..נשים , תפנו זמן לזה פעם בשבוע , בשבועיים , בחודש , אבל תתחילו לפחות מזה , וככול שזה יהיה במינון המתאים לך כמובן ולו בצורה מספקת , תראי שהגבר יכול לקום גם באמצע הלילה לקדוח חור בתיקרה אם צריך .
את תהיי מלכה ..... ואותו תעשי מלך

[בר_עדש*]

אבל אני יודע שאים היא תתקשר אליי לעבודה להגיד לי שהיא מחכה לי באמבטיה בשעה 22:00 בלילה לאחר שהילדים ישנו
אולי אם תבריז מהעבודה ב-16:00, תחליף אותה בניהול הבית וההשכבות, ותיתן לה קצת מנוחה ואוויר, יהיה לה חשק לחכות לך באמבטיה ב-22:00.
[וראה גם את ההודעה של בשמת א מתאריך 04.09.06 במעלה הדף]

[מישהי*]

נשים מכדור הארץ,גברים מכוכב אחר..... איפה הם חיים?...
בעלי לצערי קצת מזכיר בדעותיו את זה שבחר לקרוא לעצמו בשם שיותר ממרמז לאיזה חלק בגוף הוא נותן לשלוט בו.
לדעתם מרכז העולם הוא האיבר הזה שלהם.
האם אתם לא רואים כמה זה מטורף?...
>רק הן רואות<

[רחל_ברמן*]

לא כל הגברים כאלה. ואני לא אומרת את זה בכדי לנקר עיניים, אלא בכדיי לאפשר לכולנו - גברים ונשים כאחד - להעלות ציפיות. כי כשכולם חוזרים על כך שגברים לא יודעים לתקשר, יגדלו לנו בנים שלמדו שהם לא יודעים לתקשר ואין טעם שישקיעו. כשכולם "יודעים" שגברים יותר חרמנים וקשה להם לשלוט בזה, כך גם יהיה. רק מה? גברים הם לא חייזרים. גם נשים לא. כולנו מכדור הארץ, ורב בינינו הדומה מהשונה. וככל שנמהר להכיר בזאת, כן ייטב.

[אנונימי]

תגובה לבר עדש
אופן העבודה שלי מאוד מקשה עליי לצאת בערב או שישי שבת כמו עובדים רגילים בד"כ אני עובד כולל נסיעות לעבודה 14-16 שעות , לפעמים פחות לפעמים אף הרבה יותר . לא זכור לי פעם אחת שחזרתי מהעבודה לא חשוב מתי ,וכמה היה קשה , והפסקתי לחיות בבית . ברגע שניגמרת העבודה אני מתפנה לבית ולמשפחה , אם צריך לקנות משהו , לשחק עם הילדים , מטלות בבית , ויחס אישי לכל אחד כאילו אני בחופש , לא חסר כלום .... ומה שאני אומר שלנשים אין את האפשרות לסיים את כל טלאות הבית והמשפחה , ולהעניק לאהובם דקות של אהבה , יחס , חיבוק . כאילו ניראה שניגמר פרק ואין לא המשך .
לפני כמה שנים עבדתי לפני חג מסויים כ 36 שעות רצוף וכ40 שעות ללא שינה , הדבר היחיד שראיתי מול העניים זו מיטה , שהגעתי לבית זינק עליי בני בן 3 אז וביקש שנשחק בטרקטורון {לטובת אילו שלו מכירים את המשחק : בני רוכב על טרקטורון ממונע 12 ואני צריך לרדוף אחריו ולדאוג שלא יעשה טעויות } אף לא לרגע לא חשבתי להגיד שאני עייף , או כואב לי הראש , הרגשתי שאני רוצה לישון אבל הרגש גרם לי להעניק לו את מה שהוא אוהב . ככה זה שאוהבים .
תמיד תהיה סיבה להיות עייפים אים רוצים אפשר להתאמץ .... זה רק לטובה .

[תפוח_בדבש*]

mm123 , אני חושבת שבאיזשהו מקום אתה צודק. בזוגיות צריכים לוותר לפעמים. גם איש וגם אישה. לפעמים גבר מוותר על יחסי מין כשאישה לא יכולה ולדעתי קיימים גם מצבים שאישה יכולה לוותר על ה"לא יכולה" שלה.
למשל, לי זה קורה אחרי לידה. לוקח לי הרבה מאד זמן לחזור להנות מהיחסים אז בתקופת אלה (כמובן שאחרי שיקום פיזי מלא) אני שוחבת עם בעלי גם אם אין לי ממש חשק. כי אני יודעת שזה חשוב לו. אז נכון, אני לא נהנת עד הסוף וגם לא נורא סובלת, פשות זה המצב.אני לא מזייפת ושנינו מבינים שזהו המצב עד יעבור הזעם.

[רוני*]

התיאור:
אחרי יום מתיש היא כל כך גמורה מעייפות שהיא חייבת להתמרח מול הטלביזיה וכל מה שהיא מסוגלת לעשות זה לבהות בה עד שהיא תרגיש שהתנקה לה מספיק הראש בשביל שהיא תוכל ללכת לישון"?
כל כך כל כך מדויק!
אני עובדת סוציאלית- מה שמפגיש אותי עם ה-מ-ו-ן אנשים, מחשבות, רגשות,פחדים וכן הלאה והלאה. זה מאוד הכרחי לנקות את הראש. כי אחרת אני מרגישה מוצפת בטירוף..
וכן, יש את התובנה:
גברים מספקים אהבה כדי לקבל מין
נשים מספקות מין כדי לקבל אהבה
באחד הפעמים כשהעניינים התחממו (מצידו) ואני עדיין לא הרגשתי שאני "שם" במקום שלו (ורציתי להיות שם), ביקשתי שישיר לי משהו טוב (אני אוהבת את זה) והוא לא הבין מה אני רוצה, נתן לי מבט של 'מה את רוצה? את לא רואה שאני דלוק? מה 'כוכב נולד' פתאום?' ואז ממש הרגשתי תחושה של הפרדה גמורה בין רומנטיקה ומין מה שבעיני ברור שבא ביחד.
אשכרה עולמות שונים.

[תפוח_בדבש*]

אתן צודקות ,בנות ,אבל גם גברים לפעמים עומדים בחוסר אונים בפני שערות הורמונליות שלנו. לפעמים אני תופסת את עצמי מרחמת על בעלי שלא יודע איך להתמודד עם זה.
בכל אופן זה נראה לי מגוחך להעשים רק את הגבר בבעיות בתקשורת זוגית.
גברים הם כמו ילדים וכך צריך לנהוג בהם.

[בר_עדש*]

תמיד תהיה סיבה להיות עייפים אים רוצים אפשר להתאמץ .... זה רק לטובה .
יש רמות שונות של עייפות. אם יצא לך להישאר כמה ימים רצוף בבית, בלי נוכחות של אישתך, תגלה שיום עבודה בבית הרבה יותר סוחט מיום עבודה במשרד. מדובר לא רק על עבודה פיזית והשקעת משאבים שכליים, אלא גם על השקעת משאבים נפשיים בהרבה מעבר לרוב העבודות במשרד.

אני מדבר מניסיון: אחרי יום עבודה, גם אם אני חוזר מאוחר, יש לי כוח גם לבלות וגם לעבוד בבית עד הבוקר אם נחוץ, ולהמשיך לעוד יום עבודה. אחרי יום בבית (גם אם אישתי חוזרת ב 17:00) אני נופל מהרגליים ב 21:00, ונרדם יחד עם הילדים.

[גם לי יצא לעבוד 36 שעות רצוף. תאמין לי, אין מה להשוות...]

[אנונימי]

רחל ברמן,
את אומרת שמוטב שנמהר להכיר בכך שרב השונה על הדומה.
אני מסכימה איתך שאכן יש הרבה מהדומה, בפרט כשמתבוננת על איש ואישה ספציפיים.
כשמתבוננת על מכלול, עדין הדומה רב, ובכל זאת, עולים ההבדלים, הפערים.
ובפרט הם עולים כשאני מרגישה בודדה בתוך הקשר הזוגי.
למקרא דפים כמו דף זה ורבים אחרים הדומים לו עד מאד, ההבדלים האלה, ואולי אף הפערים הללו, מדגישים לי שאיני בודדה בבדידותי.

ואני תוהה, מדוע חשוב בעיניך שנמהר להכיר בזאת ? האם זה יעזור לנו להתגבר על המצוקה, על הקושי, על הבדידות?
אנילא שואלת על מנת להתגרות אלא על מנת להבין אם את רואה דרך להתגבר על כל אלו, על ידי הגישה שאת מציעה; כי אשמח לגלות תובנה ודרך אחרת, טובה ונעימה יותר ממה שאני רגילה לחוות סביבי ואצלי גם.

[פלוני_אלמונית*]

"אחרי יום מתיש היא כל כך גמורה מעייפות שהיא חייבת להתמרח מול הטלביזיה וכל מה שהיא מסוגלת לעשות זה לבהות בה עד שהיא תרגיש שהתנקה לה מספיק הראש בשביל שהיא תוכל ללכת לישון"

אבל אם תקבל טלפון מחברה, לפתע תמצא כוחות לדבר שעה ויותר...

בד"כ המנעות מסקס הינה חוסר התחשבות ו/או מאבקי כח.

[תפוח_בדבש*]

בר-עדש,מותק, אני נשארת כל היום עם שני ילדים קטנים מאד ובעלי יוצא לעבודה (לפעמים לשעות מאד ארוכות). וכך אני מניחה זה ירשאר בכמה שנים הקרובות (חינוך ביתי, אתה יודע).
אז זה נכון שאני עייפה כמו כלב בסוף היום ובכלל בתקופה הזאת לא בא לי ואני אהיה צודקת אם אני אסרב כל הזמן, אתן נשיקת לילה טוב ואלך לישון. צדקת. אבל מה לעשות, אצל גברים מין זהו צורך נפשי ופיזיולוגי וזה טבעי שהם רוצים ואני יכולה להיות מאד צדקת בזה שאני עייפה אבל גם בעלי יהיה צודק בזה שהוא רוצה יחסי מין! אז מה אני אשאיר אותו לסבול או שהוא יגרום לי למות מעייפות?
הבעיה היא שאם אני אשאיר אותו לסבול כמה שנים אני יכולה למצא את עצמי בסוף בלי בעלי ואני לא רוצה שזה יקרה כי אני אוהבת אותו.
אז מה שעשנו זה פשרה. לפעמים הוא מוותר, לפעמים הוא שומר כמה שעות על הילדים ואני יכולה לנוח קצת למען המטרה המקודשת ולפעמים אני מוותרת לו.
ככה זה כשאוהבים.
ועוד משהו, אם ננח משהי מכן, בנות, פתעום רוצה והאיש בא מהעבודה עייף ועם כאב ראש ומסרב זה לא מבאס נורא?

[רחל_ברמן*]

_רחל ברמן,
את אומרת שמוטב שנמהר להכיר בכך שרב השונה על הדומה.
אני מסכימה איתך שאכן יש הרבה מהדומה, בפרט כשמתבוננת על איש ואישה ספציפיים.
כשמתבוננת על מכלול, עדין הדומה רב, ובכל זאת, עולים ההבדלים, הפערים.
ובפרט הם עולים כשאני מרגישה בודדה בתוך הקשר הזוגי.
למקרא דפים כמו דף זה ורבים אחרים הדומים לו עד מאד, ההבדלים האלה, ואולי אף הפערים הללו, מדגישים לי שאיני בודדה בבדידותי.

ואני תוהה, מדוע חשוב בעיניך שנמהר להכיר בזאת ? האם זה יעזור לנו להתגבר על המצוקה, על הקושי, על הבדידות?
אנילא שואלת על מנת להתגרות אלא על מנת להבין אם את רואה דרך להתגבר על כל אלו, על ידי הגישה שאת מציעה; כי אשמח לגלות תובנה ודרך אחרת, טובה ונעימה יותר ממה שאני רגילה לחוות סביבי ואצלי גם. _

אוי, ממש לא לזה התכוונתי! בודאי שאני מכירה בערך של לגלות שאת לא לבד, של הבנה שהחיים שלך הם שלך וספציפיים, ובאותו זמן, חלק בלתי נפרד מהמרקם האנושי החברתי-ביולוגי. בכלל, כשאני מסתכלת עכשיו על מה שכתבתי, ברור לי שהייתי צריכה להרחיב. נו, מוטב מאוחר מלעולם לא, נכון? (-;

אז ככה. בעיקרון, אני חושבת שהדף הזה, ועוד כאלה שמסתובבים ברחבי האתר, הוא דף נהדר - כי הוא בבירור גורם לנשים להרגיש פחות לבד, מקל על ההתמודדות, ומאפשר לנשים לנסח לעצמן מה לגיטימי במסגרת הזוגיות שלהן ופשוט דורש קצת תשומת לב או שינוי מחשבתי, ומה צריך להדליק נורות אדומות. ההסתייגות שלי היא יותר לאופן הניסוח - ובעקבותיו, אופן המחשבה - בנוגע לדפוסים שאנו מזהות. כלומר, בודאי, בחברה שלנו אין ספק שלגברים ככלל יש הרבה פחות יכולת ורצון לתמלל את המחשבות שלהם מלנשים. בודאי שככלל, גברים בחברה שלנו רוצים יותר מין מנשים. אלו דפוסים שהמון אנשים מזהים, וחשוב מאד לדבר עליהם ולנסות להבין איך מגשרים על הפערים הנוצרים עקב כך בזוגות בשר-ודם. אבל כשאנחנו אומרות דברים כמו אבל מה לעשות, אצל גברים מין זהו צורך נפשי ופיזיולוגי וזה טבעי שהם רוצים_, או _גברים הם כמו ילדים וכך צריך לנהוג בהם_, או _נשים מכדור הארץ,גברים מכוכב אחר - כאן אנחנו גולשות מאבחנה פשוטה לגבי המצב כמו שהוא כרגע, להצהרות שלא נותנות מקום לשינוי וכך משמרות את המצב.

אני אהיה יותר ספציפית: יתכן, כמובן, שיש הבדל ביולוגי שגורם לנשים ככלל להיות במגע יותר עמוק עם הרגשות שלהן מגברים, ככלל. מה שכן, אנחנו לא נמלים. אנחנו יצורים מורכבים והביולוגיה שלנו מורכבת, מאד, ומושפעת מהסביבה והחיברות והציפיות שאיתן אנו גדלים. כלומר, גם אם יש מרכיב ביולוגי כאן, ודאי שיש גם מרכיב חברתי משמעותי. ללמוד לזהות ולמלל רגשות זה דבר קשה, גם לבנות, רק מה, הן יודעות שזה חשוב. אם הבנים שלנו (כחברה, אין לי ילדים) ישמעו אותנו אומרות שגברים לא מבינים רגשות, לא תהיה להם סיבה להשקיע בלהבין משהו שהם כבר יודעים שהם יכשלו בו. אם הילדים שלנו ישמעו אותנו אומרות שגברים ונשים לא מדברים אותה שפה, אז כשהם לא יבינו אחד את השני לא תהיה להם סיבה להתאמץ. ומה שנכון לילדים נכון גם לנו, רק לוקח יותר זמן - גברים ונשים יכולים ללמוד לדבר את אותה שפה. גברים יכולים ללמוד לזהות ולתמלל רגשות. גברים יכולים לא לרצות מין, ונשים יכולות להיות נורא חרמניות. וכולם אנשים בוגרים, וכולם יכולים לא להזדקק למין, גם אם נורא רוצים.

לא שאני אומרת שזה קל. אבל כמו כל השינויים המקיפים שאני עוברת לאחרונה, בין השאר בגלל קריאה כאן, עצם התהליך מעצים.

זה היה יותר ברור? כי פתאום נראה לי שאני רק מסבכת...

[בר_עדש*]

תפוח בדבש יקירה,

אצל גברים מין זהו צורך נפשי ופיזיולוגי
גם אצל נשים (מה, לא?)

מהתיאורים שלך עולה תמונה ממש לא טובה.
גברים הם כמו ילדים וכך צריך לנהוג בהם.
קשה להבין איך אתם יכולים לשמור על מתח ארוטי כאשר היחסים ביניכם הם של אמא וילד. גם לא נראה שיחס כזה כל כך מעצים אותו. איך היית מרגישה אם הוא היה מתייחס אליך כמו אל ילדה קטנה?

ודבר שאני חייב לכתוב לטובת שאר הקוראות. אין דבר שמשפיל שמדכא את החשק המיני של הגבר מאשר לנסות לשכב עם אשה ש לא נהנת עד הסוף וגם לא נורא סובלת.

ככה זה כשאוהבים
זה ממש לא חייב להיות ככה.

[תפוח_בדבש*]

בר עדש, אז ככה. גם לנשים יש צורך במין זה נכון. אבל השיחה כאן היא על נשים שיש להן פחות צורך כי הן עייפות.
גברים הם כמו ילדים... לפעמים כן. גם נשים.
לא נהנת ולא סובלת כבר כתבתי למעלה שזה מצב זמני בעיקבות לידה והנקה, זה יכול להמשך כמה חודשים, בערך עד שנה ואם חס וחלילה אני לא אחזור לעצמי אז אצתרך לשקול טיפול (מנסיוני הקודם - אני אחזור). אז מה אתה מציע שנה שלמה לא לשכב עם בעלי? אולי אני גם אציע לו נערת ליווי?(חס וחלילה).בעלי מתייחס לסיטואציה בהבנה וכל הכבוד לו על כך.
אני באמת יכולה לתאר לעצמי איך אישתך שנמצאת בבית עם הילדים עייפה כל פעם ולא רוצה שתשכב איתה כי היא לא תהנה ואתה מחקה ומחקה ומחקה ...
אז נכון במקרה של עייפות אפשר למצא כל מיני פתרונות אבל יש מצבים יותר מסובחים. ולפעמים יש גם פער בחשקים ( כש בנזוג אחד רוצה יותר ושני פחות כי ככה זה הטבע שלהם). קיים שוני בין שני אנשים גם בדברים אחרים לא רק ליבידו. אז אם כל אחד יצעק שהוא ורק הוא צודק ורק בו צריך להתחשב איך אפשר לקיים ככה קשר?