בדרך להיות הורים

שליחת תגובה

ההבדל בין עבדות לחירות הוא היכולת לעמוד מאחורי מעשייך, בעבר, בהווה ובעתיד
קוד אישור
הזן את הקוד בדיוק כפי שהוא מופיע. כל האותיות הן אותיות גדולות.
סמיילים
|יד1| |תינוק| |בלונים| |אוף| ;-) :-] |U| |נורה| |עוגה| |גזר| |אפרוח| 8-) :'( {@ :-) |L| :-D |H| ((-)) (()) |יש| |רעיון| {} |#| |>| |שקרן| >:( <:) |N| :-0 |תמר| :-S |מתנה| |<| :-( ZZZ :-| |*| :-/ :-P |עץ| |!| |-0 |Y| :-9 V :D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:

BBCode פעיל
[img] פעיל
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: בדרך להיות הורים

בדרך להיות הורים

על ידי אל_הלב* » 10 אוקטובר 2015, 08:09

הי אוליב, מסתבר שאנחנו בהפרש של שבועיים (-:
קטעים שאת רוצה בן, אני רציתי רק בת בלידה הראשונה, הייתי מבועתת לגמרי מבן, מהדילמה לגבי ברית, צבא, חוסר חיבור אליו.
מבחינתי אין כמו בנות, וגם אני בכורה ולא הייתי מחליפה את זה מבחירה. יש המון יתרונות לבכורה.
גם אני עדיין לא יודעת את המין, רק בתחילת 14, והפעם באמת מה שבא ברוך הבא, רק שהיא או הוא יוולדו בריאים ושלמים.
בת זו נטיית הלב הרגילה אך בן זה גםמעניין כדי לגעת אם יכולה להתחבר לגידול בן ובשביל האיזון. למרות שאם בן תהיה דילמה רצינית לגבי כן לא ברית.
שיעבור לנו בקלות ובבריאות ומה שיוצא זו ברכה ואני מרוצה (())

בדרך להיות הורים

על ידי אוליב* » 09 אוקטובר 2015, 19:32

כבר שבוע 16, לפי האפליקציה התינוק בגודל של מלפפון חמוץ... בשבוע שעבר הוא היה אבוקדו וזה יותר מצא חן בעיני.
אני מרגישה יותר טוב, הבחילות וההקאות חלפו בסערה (סערה כי במשך שלושה ימים הרגשתי ממש רע והקאתי כמה פעמים אבל מתברר שזה סימן איזו תפנית כי מאז זה לא קרה יותר). השמחה על סיום הבחילות המתיקות הייתה די קצרה כי מאז מסתמנת בעיה בריאותית מציקה אחרת, דלקת שניסיתי כמה ימים להתמודד איתה בדרכים טבעיות ועכשיו כשהבנתי שזה לא ממש עובד נאלצתי להוסיף להן תרופת סבתא אחרת - אנטיביוטיקה :(
עדיין לא יודעים את המין, אני איכשהו קצת פחות בטוחה מקודם שמדובר בבן אבל קצת מקווה שכן. כמובן כמובן כמובן, הכי חשוב שיהיה בריא או תהיה בריאה, כמובן. אבל אחרי שמילאתי את החוב ההצהרתי הזה לאלי המזל הטוב אני מוכנה להודות שיש בי חלק שמעדיף עכשיו בן. הייתי רוצה שבסופו של דבר יהיו לי ילדים משני המינים, אבל עכשיו... לא כל כך יודעת. אולי בגלל היחסים הסבוכים והלא כל כך טובים עם אמא שלי (כשנראה שעם האחים שלי זה שונה) שאני לא רוצה לשחזר (אני בת בכורה). אולי כי יש לי רושם שעם ילדים ראשונים עושים יותר טעויות, עלולים לעשות יותר נזק, "לשרוט" אותם יותר, ויש לי תחושה שהעולם קל יותר לבנים, שהנזק שבטח נעשה, כמו כל ההורים, ישפיע על בן קצת פחות. אולי זו מחשבה מטופשת אבל היא הולכת איתי.

בדרך להיות הורים

על ידי אל_הלב* » 21 ספטמבר 2015, 19:46

הי אוליב,
שמחה לשמוע על ההתרגשות והנעימות שלך בגופך החדש. מזכיר לי את ההתלהבות שלי בהריון הראשון, הכול חדש ומלהיב ומרגיש כמו נס.

בדרך להיות הורים

על ידי אוליב* » 21 ספטמבר 2015, 16:17

הי אל הלב,אני לוקחת כמוסות ג'ינג'ר, לא מרגישה שזה מאוד עוזר אבל בטח לא מזיק, אז ממשיכה לקחת. איזה יופי ששימחת את המשפחה בחג.

אני השבוע כבר סיפרתי לכולם בעבודה והיה ממש ממש כיף, כולם שמחו בשבילי. בעבר נשים אחרות בעבודה לא סיפרו וחיכו שיראו ואז נוצרת קצת מבוכה, את לא בטוחה אם מישהי בהיריון או קצת השמינה, יש שמועות או מספרים אחד לשני ולא נעים לך לבוא ולומר מזל טוב (או בשעה טובה, כי בכל זאת ירושלים כאן) כי את לא באמת אמורה לדעת. אני פשוט סיפרתי בעצמי לכל מי שנקרה בדרכי וכולם שמחו ובירכו ואיחלו איחולים.
אני המון מתעסקת בבטן, אם רואים אותה, לא רואים אותה. כשאני שוכבת על הגב היא כאילו נעלמת לגמרי ואז אני מסתובבת והיא מופיעה שוב. כל כך מוזר לי השינוי הזה של הגוף, מוזר ומשמח. המשקל שלי ומבנה הגוף שלי מאוד יציבים ולא השתנו כמעט שנים, מאז שהתבגרתי בעצם אני נראית ומרגישה לעצמי די אותו דבר. ופתאום לא, ופתאום החזה גדל ופתאום יש לי בטן, זה ממלא אותי כל הזמן בהשתאות ומאוד מאוד נעים לי.

בדרך להיות הורים

על ידי אל_הלב* » 17 ספטמבר 2015, 16:03

אוליב,
זה באמת זז לאט גם לי, סופרת כל יום.
מחר 10 שבועות.
לי עוזר לבחילות כמוסות ג'ינג'ר.
קונים בסופרפארם.
אני לא התאםקתי וסיפרתי למשפחות בערב חג.
האמת ששמחו אבל לא התלהבו כמו בנכדה הראשונה. זה טבעי, גם אני בפחות התלהבות מפעם שעברה וגם זו ממש התחלה.
שמחה שלא צריכה להסתיר, רק בעבודה.

בדרך להיות הורים

על ידי אוליב* » 16 ספטמבר 2015, 19:06

הטרימסטר השני התחיל היום (אני חושבת, קצת התבלבלתי מספירת השבועות והחלוקה שלהם), או לפחות עברו שלושה חודשים מאז תחילת ההיריון. זה מרגיש המון, אבל עוד כל כך הרבה נשאר. אף פעם לא שמתי לב כמה זה ארוך :)
מאחרי השקיפות ביום חמישי החלטנו שמספרים. אז בחג סיפרנו לבני המשפחה המורחבת, סבתא שלי מאוד שמחה והדודים. מהצד שלי זה נכד ונין ואחיין והכול ראשון (או ראשונה, אני עדיין עם העמימות המגדרית עד שהיא תתבהר סוף סוף), אז כולם ממש שמחו והתרגשו. כיף!
מהצד הפחות כיפי, בחילות שליוו אותי כל החג, זה לא אמור לעבור כבר? אוף.

בדרך להיות הורים

על ידי אוליב* » 12 ספטמבר 2015, 23:30

תודה גוונים ו אל הלב על התגובות. אני קוראת את שתיכן המון זמן, גוונים אותך עוד לפני ההיריון הקודם (אני זוכרת שכתבת אצל מיכל ומאוד שמחתי) ואותך אל הלב מאחרי הלידה. אני קוראת כאן בבאופן המון המון זמן אבל כמעט לא כתבתי בעצמי. עכשיו פתאום עם האמהות המתהווה אני מרגישה פתאום שגם אני רוצה לא רק לקרוא אלא לקחת חלק יותר אקטיבי ולהיעזר באופן יותר אישי וישיר בתמיכה ובידע הרב שיש כאן.
מחר ערב ראש השנה ואני קצת מתרגשת. אחרי כמה שנים קצת סטטיות (לא באמת, אבל קצת בהרגשה) השנתיים האחרונות נשאו שינויים דרמטיים. סיימתי תואר שמשכתי שנים, הכרתי את בן זוגי אחרי רצף ארוך של מערכות יחסים לא מספקות, עברנו לגור יחד ולקראת ראש השנה הקודם גם התחתנו בדרכנו. באמצע גם מצאתי עבודה חדשה ומכניסה יותר, עזבתי את אזור המגורים שנעתי בו שנים ואיזה הוויה סטודנטיאלית שהמשיכה לאפוף אותי הרבה אחרי שמאסתי בה. כל השינויים הבאמת דרמטיים האלה היו כבר בשנה הקודמת וצויינו בראש השנה הקודם. אני זוכרת את עצמי מצד אחד שמחה ומרגישה מבורכת בכל הטוב הזה, שכל כך הרבה זמן רציתי והנה מגיע, אבל מצד שני גם מרגישה קצת אורחת בחיים שהם לא לגמרי שלי. באמצע גם הייתה את תקופת המלחמה והמילואים של בין הזוג שמאוד אתגרו את שנינו ואת הקשר שלנו.
השנה הייתה הרבה יותר נינוחה, כל השינויים כבר קרו בשנה שעברה ואני נשארתי באותה דירה, באותה עבודה ועם אותו בן זוג. ובכל זאת שנה משמעותית בתחושה שלי, של התבהרות והתבססות.
והשנה הזו מתחילה עם ההיריון הזה, הרצוי והמיוחל כל כך, היריון שקצת הפתיע אותנו בתזמון שלו אבל בעצם אני מחכה לו שנים. הוא בעצמו מרגיש כרגע כדבר מאוד גדול ומשמעותי, לגמרי משנה הוויה, אבל בעצם הוא שינוי די קטן ביחס לשינוי הבאות גדול שהשנה הזאת עוד אמורה להביא איתה (בתקווה), ששנינו מחכים לו וגם חוששים ממנו.

בדרך להיות הורים

על ידי גוונים* » 12 ספטמבר 2015, 14:07

הי אוליב,
גיליתי לפתע את הדף ואותך. נעים כל כך לקרוא אותך.
וגם מחזיר אותי למחשבותיי ותחושותיי בהריון הראשון (אם כי את נשמעת שלווה בהרבה ממה שאני הייתי...)
אני כרגע גם בהריון, שני. קצת מקדימה אותך נראה לי (שבוע 16) הרבה דומה והרבה גם שונה.

שהכל ימשיך טוב, וקל.
ושתהיה שנה נפלאה.
(תמשיכי לכתוב)

בדרך להיות הורים

על ידי אל_הלב* » 12 ספטמבר 2015, 11:29

אוליב מזל טוב יקירה (-:

גם אני כמוך מחכה שהשליש הראשון יחלוף והבדיקות ירגיעו שככל הנראה הכול בסדר עם העובר.
אני מתחילה שבוע 10 היום, עוד 3 שבועות בערך השקיפות.
שיעבור לנו בקלות ובבריאות (-:
חג שמח

בדרך להיות הורים

על ידי אוליב* » 10 ספטמבר 2015, 18:04

תפילה, תודה. כיף לדעת שאת כאן וקוראת ועושה חשק להמשיך לכתוב.

היום הייתה השקיפות העורפית. כל היום התרגשתי וחיכיתי. בזכות הבדיקה גם יכולתי לצאת מהעבודה מוקדם ולהתחיל את חופשת החג מוקדם יותר.
ראינו אותו (או אותה, הרופא אמר שהוא עוד לא ממש יודע, נטייה לבן אבל הוא היה ממש לא בטוח. אני מתחילת ההיריון חושבת שמדובר בבן, בן הזוג בטוח שזו בת. תכננו להתערב אבל לא הצלחנו להחליט על מה). הוא היה חמוד להפליא, הרים את הידיים. יש דופק, הגודל מתאים (העריך אותו בשלושה ימים יותר), השקיפות היא 1.1 מ"מ, לפי הרופא ולפי מה שקראתי זו תוצאה טובה ומרגיעה. נשאר לי לעשות עוד בדיקת דם אחרי החג. קיבלנו צילומים די מטושטשים שאין לנו שום כוונה להעלות לפייסבוק או לשלוח בקבוצות הוואטסאפ המשפחתיות והרגשה טובה, שהכול בסדר ותקין.
רק שהאבק הנורא הזה יתפוגג קצת...

בדרך להיות הורים

על ידי תפילה_לאם » 08 ספטמבר 2015, 21:25

כיף לשתף את כולם בדבר המסעיר הזה שקורה בי ולנו.
זה באמת מסעיר!
כמי שחוותה הריון לא פעם, וכנראה כבר לא תחווה זאת שוב, אני נרגשת לקרוא את התאורים שלך.
המשך עגול! :-)

בדרך להיות הורים

על ידי אוליב* » 07 ספטמבר 2015, 17:36

תודה תפילה :)

אם להתייחס לסטטיסטיקות לפיהן אחד מארבע הריונות לא שורדים את השליש הראשון, השלב הנכון לספר הוא כשמתחילים את הטרימסטר השני. אבל... אבל. בהתחלה לא סיפרנו ממש לאף אחד, כשגילינו היינו רחוקים ומופתעים והעדפנו לשמור לעצמנו. הראשונים שידעו היו בכלל זרים (הפקיד שאחראי על השיקוף בשדה התעופה, מנהלת הגסטהאוז שישנו בו שנאלצנו להסביר לה שהבעיה היא לא בארוחת הבוקר שהכינה, האחות שעשתה לי את בדיקת הדם בקופ"ח, נהג מונית ששאל אם אפשר לעשן לידי). אחר כך התחלנו לספר, בהתחלה להורים שלו ואז לשלי (הוא בכלל לא זכר, אבל כשהודענו על הנישואים סיפרנו קודם להורים שלי ואמרתי לו אז שבהיריון "נתקן" את זה) ואז אחים וחברים טובים. הכלל שעקבתי אחריו הוא לספר למי שאספר לו גם אם משהו רע יקרה וההריון לא ימשיך. סיפרתי גם לשתיים שחולקות איתי משרד כי הייתי צריכה את הבנתן בגלי הבחילה וכי לא כיף להסתיר, ולעוד קולגה לעבודה שרציתי להתייעץ איתה בענייני רופאים ובדיקות, ולמורה ליוגה כדי שתנחה אותי איזה תרגילים לא לעשות. עכשיו לאט לאט מעגל היודעים מתרחב, אפילו שעוד לא אישרנו למשפחות ולאנשים אחרים לספר, ושכל מי שאני מספרת לו, גם בעבודה, זה עדיין "בסוד". אבל היום סיפרתי לבוסית ומחר אספר לבוסית השנייה ואני כבר מרגישה יותר נוח לספר ולחלוק. עדיין מפחדת קצת, אבל נראה לי שזה פחד שיישאר תמיד, או לפחות עד שהתינוק יוולד (ואז יוחלף בשלל פחדים חדשים).
כיף לספר. כל מי ששומע שמח בשבילנו ואני מרגישה שהשמחה הזו אמיתית, מהלב. כיף לשתף את כולם בדבר המסעיר הזה שקורה בי ולנו. מחכה שהטרימסטר הראשון יעבור, שהבטן (שכבר יצאה קצת, אבל למי שלא מכיר טוב את הגוף שלי זה יכול להראות כמו סתם קצת שומן) תראה, שהבדיקות הקרובות (הבאה - שקיפות עורפית) תעבורנה בהצלחה ושכל העולם כבר יידע :)

בדרך להיות הורים

על ידי תפילה_לאם » 05 ספטמבר 2015, 23:42

כל החלום לא האמנתי שיש לי ילד כזה, שהוא באמת שלי. הוא היה חכם ושמח ומתוק כל כך, סיפר לי כל מיני דברים מצחיקים ושיחקנו במילים.
תאמיני. :-)
בעז"ה זה יגיע מהר כל כך.
זוכרת לפחות מחלק מהריונותיי חלומות "עתידיים" כאלה על התינוק שטרם נולד. ואכן החלום שימח אותי

בדרך להיות הורים

על ידי אוליב* » 05 ספטמבר 2015, 22:54

אתמול זה איכשהו פסח, אבל היום שוב הקאתי. מייד אחרי, יושבת רועדת על השטיחון שליד האסלה, נזכרתי לשמוח גם בזה. בשלב הזה של ההיריון ההקאות הן האינדיקציה הכמעט יחידה שלי שהוא בכלל קיים. קראתי לפני כמה ימים על מישהי שגילתה שלעובר שלה אין דופק והיא כתבה שם שההקאות והבחילות הפסיקו פתאום וזה הדאיג אתה והתברר שבצדק, אז מאז, מייד כשאני מתאוששת קצת מהתחושה הזוועתית, אני נזכרת שזה סימן טוב בעצם.
הקאה היא גם מה שגילתה לי על קיום ההיריון הזה, או גרמה לי לקנות בדיקה, דווקא בחודש שבו הייתי בטוחה שאין סיכוי שאני בהריון. מאז אני מנהלת רשימה מנטלית של מקומות אקזוטיים יותר ופחות שהקאתי בהם...

בדרך להיות הורים

על ידי אוליב* » 04 ספטמבר 2015, 09:58

גם אני בדרך, הרבה שנים אחרי שהדף הזה נפתח. הילדים שההריונות איתם מתוארים כאן כבר כמעט בני נוער :)
קראתי אותו ורציתי מאוד גם. גם לחלוק, להתחלק, לכתוב ולקרוא, להיות יחד, חלק, עם עוד הורים שבדרך. מאז תחילת ההריון הוא מעסיק אותי כל כך, קוראת כל מה שאני יכולה אבל כמעט לא מספרת או משתפת מעצמי, ובא לי, בא לי גם.
אז אני מנסה להחיות את הדף החמוד הזה, בדרך להיות הורים 2015 (או אפילו 2016, כי התינוק שלי יוולד רק אז) ומקווה שיבואו אליו עוד הורים שבדרך והורים שמכבר.

הלילה חלמתי עליו. הוא היה גדול כבר ומקסים, כל החלום לא האמנתי שיש לי ילד כזה, שהוא באמת שלי. הוא היה חכם ושמח ומתוק כל כך, סיפר לי כל מיני דברים מצחיקים ושיחקנו במילים. החלום שימח אותי, התעוררתי בהרגשה טובה (אחרי ערב לא משהו). אוהבת ומחכה לו (או לה, או לה).

בדרך להיות הורים

על ידי חוה_ש* » 12 אוקטובר 2006, 21:38

חבל שאין לו המשך
דווקא יש לו המשך הורים בתחילת הדרך


גם אני בדרך
שיהיה בהצלחה @}

בדרך להיות הורים

על ידי אלמונית* » 12 אוקטובר 2006, 19:56

זה דף מקסים, קראתי אותו בשקיקה ובהתרגשות.. . חבל שאין לו המשך..
גם אני בדרך, ילד ראשון, שבוע 29, מתפללת שהכל יהיה בסדר.
מחכה בהתרגשות!

בדרך להיות הורים

על ידי סמדר_נ* » 26 דצמבר 2004, 16:02

רות -- נסי בדף בדיקת מי שפיר.

בדרך להיות הורים

על ידי רות* » 26 דצמבר 2004, 14:38

מחפשת המלצה לרופא/ה לבדיקת מי שפיר באיזור השרון. בתמחור סביר. תודה

בדרך להיות הורים

על ידי טרה_רוסה* » 10 אוקטובר 2004, 12:44

פלונית, התשובה היא לא.
אם את מתעניינת בלידת בית, היכנסי ל-מדור לידת בית. קראי את הדפים העוסקים בכאב (למשל, לידה ללא כאב) וכן מדור סיפורי לידה. אולי בסוף תראי שאפשר גם בלי אפידורל...

בדרך להיות הורים

על ידי פלונית* » 10 אוקטובר 2004, 11:10

האם אפשר ללדת בבית ובכל זאת לא לוותר על אפידורל ?

בדרך להיות הורים

על ידי ב_דרך* » 29 מרץ 2004, 09:37

גם אני נפרדת לשלום, דף יקר.

<בדרך מתרגשת ומרגישה כאילו עולה לכיתה א'>

בדרך להיות הורים

על ידי יוחננ_ית* » 27 מרץ 2004, 19:55

אז אני פותחת דף חדש - בתנאי שהנסיך לא יתעורר בדיוק עכשיו - בשם הורים בתחילת הדרך.

בדרך להיות הורים

על ידי תי_תי* » 27 מרץ 2004, 12:19

שלום, שלום.
אחרי חודש(!) אני חוזרת. איזה כייף לקרוא. מזל טוב ל יוחננית, ב דרך, ול עגור לבן. (יש עוד?)
תודה לכל המברכים והמברכות, אני לא הצלחתי להתאפס מהר כמוכן ולכתוב כאן. גיליתי שאני קצת פולניה בהתנהגותי, דבר שגורם לי לקשיים.
שם לדף הבא? אולי תחילת הדרך ?
לא סיפרתי אבל שמו של היורש הוא שאולי, עם הי' בתעודת הזהות ושם שני הוא שליו. מה אצלכן?

כמו שהיו פחדים בהריון, יש גם עכשיו (לפחות אצלי). אושר יש כל הזמן, גם כשקשה.
אני מניקה מלא (לא קל תסכימו) ומקווה להמשיך בהצלחה. רק השבוע גיליתי שהחזקתי אותו לא נכון, דבר שגרם להרבה תסכולים לשנינו.
אתמול בערב עשינו גיחה רצינית, נסענו לסבתא בבני ברק בפעם הראשונה (מיקנעם) כשבדרך נתקעה המכונית. לא ידעתי אם לבכות או לצחוק. מאוד חששתי מהנסיעה הזו. למזלי אחותו של בן זוגי באה לחלץ אותי ואת שאולי וחזי (בן זוגי) חיכה לגרר ולרכב החלופי. חזרנו בלילה. בראייה לאחור זה לא היה קטסטרופה.
בליל הסדר נהיה שם, הפעם כולל לינה.

יש לי הרבה מה לספר (על החודש וחצי האחרונים) לכן כדאי שנמצא שם דף מתאים.

בהצלחה להורים הטריים ולהורים שבדרך, באהבה מאיתנו (עכשיו אני חלק ממשפחה...), תי תי והגברים. :-D

בדרך להיות הורים

על ידי עגור_לבן* » 26 מרץ 2004, 20:38

ב דרך - המון המון מזל טוב להולדת בנך. מסתבר שילדנו בהפרש של שעות ספורות (שלי נולד ב 22.3 לפנות בוקר).
שתהיה לנו התאקלמות קלה, ואושר גדול גדול.

בדרך להיות הורים

על ידי מיכל_שץ* » 22 מרץ 2004, 13:34

ווואוווו!!! המון מזל-טוב. איזו התרגשות. איזה כיף לשמוע/לקרוא.

בדרך להיות הורים

על ידי יוחננ_ית* » 22 מרץ 2004, 10:13

איזה כיף! איזו התרגשות! המון, המון מזל-טוב, תהנו

בדרך להיות הורים

על ידי תמר_ס* » 22 מרץ 2004, 07:26

מזל טוב בדרך! איזה כיף.|אפרוח|

בדרך להיות הורים

על ידי ב_דרך* » 22 מרץ 2004, 07:21

תודה לכולכם @}

מייק - אל דאגה: בדרך ממשיכה להיות ב דרך ... הרי זו דרך שנמשכת לנצח.
ואני מזמינה בלב שלם את מי שנמצא בדרך להיות הורים להמשיך ולשאת בגאון את דגל הדף.
חברותי לדף (תי תי , עגור לבן , יוחננ ית , סיגל ב, והקוראים הסמויים) ואני נמצא לנו כותרת חדשה והולמת לדף ההורים בתחילת הדרך. יש הצעות?

בדרך להיות הורים

על ידי מייק_בר_רב_אשי* » 22 מרץ 2004, 06:37

בדרך יקרה ומאושרת,
כולנו מתרגשים אתך.
ליוינו אותך במסע ארוך, והנה הגיע לסופו הנפלא.
מברכים אותך ואת כל משפחתך.
מאחלים כל טוב.
ודואגים: מה יהיה עם הניק שלך?
ומה עם שם הדף?
ומי ימשיך לשאת את דגל הדף?
מזל טוב!

בדרך להיות הורים

על ידי סיגל_ב* » 22 מרץ 2004, 04:29

מ ז ל ט ו ב !!! |עוגה|
תהנו!!! @}@}@}@}@}@}

בדרך להיות הורים

על ידי יונת_שרון* » 22 מרץ 2004, 01:19

מזל טוב! |בלונים|
תהנו לכם! |תינוק|

בדרך להיות הורים

על ידי יונת_א* » 22 מרץ 2004, 00:33

מזל טוב! @}

בדרך להיות הורים

על ידי א_גרויסע_מויש* » 21 מרץ 2004, 19:47

מזל טוב :-)
ואיזה יופי שהיתה לידה טובה.

<מויש קוראת סמויה של הדף מיום היווסדו>

בדרך להיות הורים

על ידי ה_עוגיה* » 21 מרץ 2004, 19:31

מזל טוב :-) איזה כיף לשמוע...

בדרך להיות הורים

על ידי אמא_אדמה* » 21 מרץ 2004, 19:19

ואאאאאאאאאאוווווווו!
מזל טוב, חמודים.
אני שמחה מאוד לשמוע שהיה מעצים.
|עוגה|

בדרך להיות הורים

על ידי ב_דרך* » 21 מרץ 2004, 18:56

אנחנו הורים! ילדנו היום בבוקר בן מקסים (נכון שרה לה ? חסר לך שתגידי שלא...) בלידת בית מעצימה. תודה לכל מי שאיחל לנו דברים טובים - היתה לזה משמעות גדולה בעיניי.

בדרך להיות הורים

על ידי ב_דרך* » 20 מרץ 2004, 18:34

עוד לא....עוד לא......... עוד לא................

<אבל מה שבטוח - אנחנו ב דרך ;-)>

בדרך להיות הורים

על ידי אמא_אדמה* » 20 מרץ 2004, 10:03

מה קורה?? אני במתח...

בדרך להיות הורים

על ידי יוחננ_ית* » 20 מרץ 2004, 05:59

בדרך, זהו - מסע הלידה שלך מתחיל! אז שתהיה לך חוויה מדהימה, אני בטוחה שכך יהיה. ותעדכני...

בדרך להיות הורים

על ידי שרה_לה* » 20 מרץ 2004, 05:55

איזה יופי. עכשיו אין ספק שתלדי. ב........שבועיים הקרובים. אל יאוש, זה מתקרב.

בדרך להיות הורים

על ידי ב_דרך* » 20 מרץ 2004, 02:33

לילה. לא מסוגלת להרדם. שוכבת על צד ימין. לא נוח. צד שמאל. נתפס הצואר. על הפוף. שירותים. אולי בכל זאת מיטה. ימין. שמאל. ימין. פוף? אוף! קמה לשרותים. בפעם החמישית אולי. הפקק הרירי יורד. :-).

בדרך להיות הורים

על ידי בדרך* » 18 מרץ 2004, 11:31

כנראה שעדיין לא............. הוא רק קיבל קצת צבע מהטיול של אתמול ברמת הנדיב :-]
את יכולה להוסיף את המשפט של אחותך לאוסף אמרות השפר של הנשמות הטובות... למרות שבטח לא היתה לה כוונה רעה.

בדרך להיות הורים

על ידי עגור_לבן* » 18 מרץ 2004, 10:59

אהלן בדרך - מה שלום האף שלך? כבר בשל?
אצלי - אחותי היקרה מכל (והחסרת טאקט בעליל) אמרה לפני כמה ימים שאני עוד לא נפוחה מספיק... נו שוין.

בדרך להיות הורים

על ידי בדרך* » 12 מרץ 2004, 06:50

אתמול היינו בסרט ("21 גרם". מומלץ. שון פן תמיד מצליח לעשות לי את זה). רגעים אחרונים של ספונטניות לתקופה הקרובה. מנסה לחשוב מה יהיה אחרי. איך יראו חיינו. איך נרגיש. עד לא מזמן לא הייתי מסוגלת לחשוב צעד אחד מעבר ללידה, כאילו ההריון מסתיים שם, ברגע שהוא ינשום נשימה ראשונה. והנה עכשיו הדברים מתחילים להתבהר. אולי זה המוח שגם מבשיל לקראת ההורות.

בדרך להיות הורים

על ידי מיכל_שץ* » 11 מרץ 2004, 18:35

בדרך, את הולכת ללדת בבית? איזה כיף לך!
יוחננית, אין לך דף בית אז המון מזל טוב! {@

בדרך להיות הורים

על ידי בדרך* » 11 מרץ 2004, 17:38

38+1 וגם אני מרגישה שיש עדיין זמן.
אני מנסה לדמיין את הרגע שבו אבין שהלידה התחילה. איזו התרגשות... להתחיל לארגן את הבית, להתקשר למיילדת ולהורים, לנשום לנשום לנשום....
מצד שני, כמו שהרגשתי שההריון התחיל מהרגע שרק חשבתי עליו, ככה אני מרגישה שהלידה התחילה מזמן.

בדרך להיות הורים

על ידי עגור_לבן* » 11 מרץ 2004, 14:33

גם לי נראה שכולן מסביבי יולדות כבר.
בטח שאני פה, וגם נראה לי שיש לי עוד הרבה זמן. אני רק ב 37+3...
למרות שאני חושבת שהיום הוא סוף סוף החליט לרדת למטה. מצד שני, אולי אני מדמיינת...
בדרך, באיזה שבוע את?

בדרך להיות הורים

על ידי בדרך* » 10 מרץ 2004, 21:12

הי אפרסקית. @}

בדרך להיות הורים

על ידי סיגל_ב* » 10 מרץ 2004, 20:41

גם אני כאן...
(שבוע 41....)
:-)

בדרך להיות הורים

על ידי בדרך* » 10 מרץ 2004, 18:52

כולן יולדות סביבי....
שלשום בערב התקשרתי לחברה שהיתה אמורה ללדת בערך בזמן שלי (אם בכלל יש דבר כזה. אני מתחילה לפקפק) ולמעשה דיברתי איתה בין ציר לציר. היה מרגש ומשעשע לדעת שהנה, עכשיו זה קורה. בסופו של דבר הצירים התגברו (היא כל הזמן פחדה שהם יפסקו) והיא ילדה בבוקר למחרת בן מקסים.

אני מאוד משתדלת שלא להכנס למחשבות האלה של "נו, מתי אני?" אפילו שזה נורא קשה כשכל הזמן שואלים אותי אנשים (כאילו שאני קובעת). אני יודעת שהוא יגיע כשיהיה לו נכון להגיח. ובינתיים אני נהנית מהתנועות מבפנים, מהשיחות השקטות איתו ומהנשימה המשותפת.
<ואיזה מזל, רחל, שגם את פה...>

בדרך להיות הורים

על ידי עגור_לבן* » 10 מרץ 2004, 18:08

יוחננית - וואו, מזל טוב, המון המון מזל טוב.
בדרך - אני שולחת לך מייל, תוכלי לשלוח לי את האתר עם התמונות של המיטה המתחברת?

בדרך להיות הורים

על ידי יוחננית* » 09 מרץ 2004, 11:16

תודה לכולם על הברכות החמות! איזה כיף :-)
אנחנו מאוד מתרגשים, ולא מפסיקים להסתכל על התינוק המתוק.

בדרך להיות הורים

על ידי אמא_של_יונת* » 09 מרץ 2004, 01:34

יוחננית וגיא,
מזל טוב!
חיבוק ונשיקות גם ממני (וגם לצאצא שאני מחכה לפגוש).

בדרך להיות הורים

על ידי מייק_בר_רב_אשי* » 08 מרץ 2004, 22:09

יוחננית ובנזוגה - יופי!
קבלו חיבוק וברכות חמות.

בדרך להיות הורים

על ידי מ_י_כ_ל* » 08 מרץ 2004, 21:41

גם ממני @}

בדרך להיות הורים

על ידי טרה_רוסה* » 08 מרץ 2004, 21:37

מזל טוב! @}

בדרך להיות הורים

על ידי בדרך* » 08 מרץ 2004, 20:09

מ ז ל ט ו ב !!!!!!!!!!!!!!! (())

<בדרך מתחילה לחשוב על פתיחת דף חדש לכל המתחילות בדרך החדשה...אחרי הלידה שלה
בינתיים בעלה מכנה אותה "לוויתנית מקננת">

בדרך להיות הורים

על ידי חגית_פ* » 08 מרץ 2004, 19:09

ברכות למזל טוב והמון בריאות ושמחה !! |בלונים|

בדרך להיות הורים

על ידי אמא_אדמה* » 08 מרץ 2004, 14:42

בשעה טובה, יוחננית!
(מתי כבר תפתחי דף בית??)

בדרך להיות הורים

על ידי סיגל_ב* » 08 מרץ 2004, 14:32

מזל טוב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! |בלונים|
ברכות חמות! |עוגה|
איזה יופי! @} @} @}
תהנו, תהנו, תהנו!!!! :-D

בדרך להיות הורים

על ידי יוחננית* » 08 מרץ 2004, 13:39

קצת קשה להקליד רק עם יד אחת, אבל זה מה שנשאר לי פנוי כעת שאני חובקת תינוק מקסים מקסים |תינוק|!

ילדתי ביום שישי, 10 ימים לפני הזמן. הייתה חוויה מדהימה ואנחנו כבר בבית. {@ {@ {@

בדרך להיות הורים

על ידי בדרך* » 03 מרץ 2004, 17:53

מדהים איך אחרי תקופה ארוכה שלא שמעתי עצות מעצבנות ומיותרות מסביב (מישהו כבר אמר משהו על פתיחת הדף שמיעה סלקטיבית) פתאום עכשיו יש לכולם שוב מה לומר, ובעיקר בסגנון: "נו, סופרים את הדקות לאחור?" (מה זה פה, ממריאים?!) "כבר החלטתם לאיזה בית חולים ללכת?" (כן בטח - בית חולים פרטי. מאוד פרטי...) "התיק מוכן?" (תמיד מוכן - אם רק מישהו יתן לי עכשיו כרטיס טיסה לניו-זילנד...) "ממשיכים לסחוב?" (מישהו זקוק לסבל?) "את עדיין בהריון?" (לא, אין לי מושג למה התבור מסתיר לי את הרגליים...?).........................................;-)

בדרך להיות הורים

על ידי בדרך* » 03 מרץ 2004, 17:46

הי יוחננית, בכיף - תשלחי לי כתובת מייל שלך, ואני אשלח לך קישור לאתר פרטי שלנו שיש בו תמונות של המיטה.
miri sc@hotmail.com

בדרך להיות הורים

על ידי יוחננית* » 02 מרץ 2004, 17:59

בדרך, את יכולה לפרט על המיטה שמתחברת לשלכם?

בדרך להיות הורים

על ידי בדרך* » 01 מרץ 2004, 17:21

גם אני לא ידעתי שיש לי צירים (ברקסטון-היקס, המתחזים האלה...) עד שהמיילדת אמרה לי שההתקשויות הארוכות האלה הן לא הטוסיק של התינוק. מחר המיילדת באה אלינו הביתה, ונראה יחד איך מתארגנים פיזית ללידה בבית. בריכה - יש. בגדים לתינוק - יש. מיטה מתחברת לשלנו - יש. ציפיה - יש. מצב רוח טוב - יש. חסרים רק כלי נגינה... ושהתינוקי יחליט שזה הזמן שמתאים לו.

בדרך להיות הורים

על ידי יוחננית* » 01 מרץ 2004, 17:09

מה יהיה? כבר קשה לי כל-כך לחכות! כשאמרו לי כל החברות שהריון נמשך 8 חודשים ושנה, לא האמנתי. אבל זה פשוט כך. הזמן כאילו עומד מלכת. טוב, אני קצת מגזימה, אבל בערך ככה אני מרגישה. עכשיו אני נזכרת באמירה חשובה שנכתבה בשירותי הבנות במחנה שמונים: עוד לא נולד המניאק שיעצור את הזמן. זה עזר לי אז להבין שמתישהו, בכל הזאת, התירונית תסתיים. אולי גם עכשיו אני אחשוב על זה :-)

בדרך להיות הורים

על ידי עגור_לבן* » 01 מרץ 2004, 14:49

תי תי - המון מזל טוב, גם אני מחכה לקרוא את סיפור הלידה... גם אני רוצה שבועיים לפני הזמן...

יוחננית - כמה מרגש, המון בהצלחה, שילך בקלות ומחכה לעדכונים !

בדרך להיות הורים

על ידי יוחננית* » 01 מרץ 2004, 11:28

אתמול עשיתי מוניטור והתבשרתי כי יש לי צירים! איזו התרגשות! אני פשוט ב- HIGH וכמובן שלא הלכתי ללמד היום. נכון, הלידה עדיין לא בפתח - התינוק עוד גבוה, צוואר הרחם סגור... אבל זה ממש לא מעניין אותי.

באופן מאוד פסיכולוגי, כמובן שלפני המוניטור לא ידעתי שאלה הם צירים. אבל עכשיו אני גם מרגישה אותם והם גם קצת כואבים לפעמים.

אני כבר שבוע 38 - הזמן טס. מאוד מרגש.

בדרך להיות הורים

על ידי יוחננית* » 29 פברואר 2004, 09:33

תי תי ! מזל טוב! מאושרת כל-כך לשמוע ומחכה לקרוא את סיפור הלידה.
שיהיה לכם המון, המון כיף.
{@ |בלונים|

בדרך להיות הורים

על ידי ורד_לב* » 29 פברואר 2004, 08:37

אתן מוזמנות גם לבקר פה
ושיהיה בהצלחה |אפרוח|

בדרך להיות הורים

על ידי בדרך* » 28 פברואר 2004, 23:23

תי תי אלפי מזל טובים! |תינוק|
מחכה לסיפור הלידה...

בדרך להיות הורים

על ידי טרה_רוסה* » 28 פברואר 2004, 21:44

מזל טוב! @}

בדרך להיות הורים

על ידי תי_תי* » 28 פברואר 2004, 18:46

בנות (ןבנים), עשיתי זאת.

יש |תינוק| חדש בבית.
ילדתי ב-13.2, שבועיים לפני הזמן. רק היום הצלחתי להתפנות קצת, (גם מנטלית) ולכתוב מעט.
מקווה שהכל בסדר אצלכן, אוהבת ומאושרת, תי תי.

סיפור הלידה עוד יגיע, מבטיחה.

בדרך להיות הורים

על ידי אמא_אדמה* » 20 פברואר 2004, 23:45

היי בדרך.
אני עוד כאן, גולשת.
התחלתי לקרוא (בפעם המי יודע כמה ) את לגדל ילדים בלי חיתולים ואחרי שעה אפילו לא הגעתי לאמצע.
נראה לי שזה הדף הכי ארוך בבאופן.
מה שלומך ? ממשיכה לשחות עם ליוויתנים?
כשהייתי בהריון כמעט ולא הרגשתי אותו. נהניתי כל כך במיוחד מהחודשים האחרונים.
כל הזמן הרגשתי שאני מסוגלת למשוך את ההריון הזה עוד כמה חודשים טובים. בסוף ילדתי אפילו קצת לפני הזמן...

בדרך להיות הורים

על ידי בדרך* » 20 פברואר 2004, 22:22

היום ביקרנו בחדר לידה. איזו חויה מרנינה לאחר הצהריים של יום שישי...

אנחנו אמנם מתכוונים ללדת בבית, אבל סקרן אותנו לראות ולשמוע, וגם להכין עצמנו נפשית למקרה שנצטרך להתפנות לבית חולים.
נכנסנו לחדר לידה - המיילדת (שהיא גם המורה ליוגה), בנזוגי ואני. היא הסבירה לנו על הנהלים של חדר הלידה, תהליך הלידה עצמו, אמצעי טשטוש (אילו אמצעים יש, מה היתרונות והחסרונות של כל דבר), תנוחות לצירים וללידה, אמצעי-חירום (ואקום, מלקחיים) ומה קורה לאחר הלידה.

לא יצאתי מזועזעת (חוץ מהמלקחיים...) אבל גם היתה לי תחושה שהמיילדת ייפתה את הדברים. ממנה זה נשמע כאילו באמת מקשיבים לרצון כל יולדת, והגמישות מקסימלית. בשורה תחתונה - אני מאוד מקווה לא להעמיד את זה במבחן המציאות.

בדרך להיות הורים

על ידי יוחננית* » 19 פברואר 2004, 20:36

איזה תיאור נפלא וקולע :-)

בדרך להיות הורים

על ידי בדרך* » 18 פברואר 2004, 22:29

אני אישית במצב ליוייתני מתקדם, שוחה בסלו-מושן.....

בדרך להיות הורים

על ידי יוחננית* » 18 פברואר 2004, 18:08

בנות - מה קורה? מישהי כבר ילדה? אל תשכחו לעדכן - כמובן.

אתמול עשיתי היפנוזה, לקראת הלידה. אני לא בטוחה שאני אצליח להפעיל את זה בעצמי בזמן הלידה אבל כולי תקווה שזה יפחית את החרדות עד ללידה, וגם זה חשוב. בסך הכל זאת הייתה חוויה מאוד נעימה, ויצאתי משם מאושרת ומלאת אנרגיות - לא הייתי מסוגלת לחזור הביתה וכך מצאנו את עצמנו אוכלים בשר במסעדה. או יותר נכון, אני אכלתי בשר וגיא רק הסתכל עלי. אחר-כך אכלנו גם שתי מנות אחרונות: הזמנו אחת והביאו לנו עוד אחת חינם. נו, אסור לבזבז אוכל אז אכלנו את שתיהן. האמת, בכל ההריון לא גבר לי התיאבון במיוחד, אבל בשבועיים האחרונים אני לא מפסיקה לאכול. ואוכל, אוכל, לא סתם סנדוויץ או סלט בריא.

חוץ מזה, קשה לי להחליט עד מתי לעבוד. עד ללידה, או להפסיק קצת קודם. מה איתכן? מצד אחד, טוב לי בעבודה, ונחמד לקבל משכורת בסוף החודש. אבל זה כבר לא פשוט - אין לי כוח. קשה לי לשבת כי אז כואב לי הגב, וקשה לי לעמוד כי אז הבטן כואבת. וקשה לי לרוץ לחפש את התלמידים, כי כבר קשה לי לזוז. זה לא קשה בלתי נסבל, ממש לא. זה פשוט כבר לא קל.

בדרך להיות הורים

על ידי בדרך* » 06 פברואר 2004, 18:03

תי תי, גם אני מתרגשת יחד איתך. ככל שעובר הזמן, התחושה נעשית יותר ויותר מוחשית.

בקשר לסטרפטוקוקים - דיברתי עם הרופא שלי, והוא אמר שבארץ אין הרבה נשאיות (לעומת ארה"ב, שם שליש מהנשים נושאות את הסטרפטוקוקוס), ולכן לא עושים את המשטח באופן שגרתי. אני החלטתי לבדוק, כיוון שזו אינה בדיקה פולשנית (משטח פשוט מהנרתיק). במידה ואמצא נשאית, אצטרך לדאוג לעירוי + אנטיביוטיקה ללידה בבית, והייתי רוצה להתארגן לזה מראש ובלי לחץ.
כרגיל - כל אחת עושה מה שטוב לה ומה שנראה נכון בעיניה. הרופא שלי הסכים איתי, ולא הביע שום היסוס או התנגדות לביצוע הבדיקה.

בדרך להיות הורים

על ידי תי_תי* » 06 פברואר 2004, 17:58

אמא מתחדשת, כתבתי בשיא התמציתיות את הרגשתי וגרמתי לך לדמעות? טוב שלא כתבתי את כל מה שאני מרגישה וחושבת... (התרגשתי בעצמי מתגובתך).

עגור לבן, עכשיו בקרתי בדף שלי. לגבי התנוחה כתבתי למעלה, תודה על ההתיחסות. לגבי סיגל, אברר וארשום כאן או בדף יוגה בהריון את הטלפון.

בדרך להיות הורים

על ידי אמא_מתחדשת* » 06 פברואר 2004, 17:26

אני קוראת אתכן (מלווה בקריאה כל הדרך) ויחד איתכן נתעוררת בי שוב ההתרגשות, הציפיה וגם החששות שלפני הלידה.
עכשיו קראתי את תי תי והתמלאו לי העיניים בדמעות.
שתהיה לכל אחת ואחת מכן לידה נפלאה ועוצמתית.
וכמובן גם שיהייה זורם וכייף עם ה|תינוק| החדש.

בדרך להיות הורים

על ידי תי_תי* » 06 פברואר 2004, 16:48

חזרתי...
למרות שהורדתי פרופיל בעבודה אני לא מצליחה להתפנות יותר לפורום וזה חסר לי. אני ממש שואבת כוחות מכאן.

לגבי הקורס, אני חושבת שעכשיו אני יודעת איפה לשים את הדגש, למה לשים לב יותר, מה חשוב בשלבים השונים וכ'ו. קבלנו גם חומר כתוב שאקח איתי ללידה.
על הנקה למדתי הרבה, מקווה שאצליח ליישם. אם לא ילך אז אזמין יועצת הנקה הביתה.

הייתי אצל הרופא ומתברר שטעיתי לגבי תנוחת העובר. הוא עם הראש למטה כבר מהחודש השביעי, כשבמהלך השמיני הוא עבר לשכיבה לשבועיים וחזר לתנוחה הקודמת. אחרי ההסבר של הרופא כל התחושות והבליטות הסתדרו במקום (במובן ההבנתי שלי).
לגבי בדיקת הסטרפטוקוקוס הרופא אמר שאין צורך. (?)

הציוד שקניתי הוא מאוד מינימלי, נכון להיום: סטים בודדים של ביגוד ראשוני לילוד, טיטולים, קיסמי אוזניים, שמיכת פליז ליציאה מבית החולים (אמרו לי ששמיכות לשינה עוד אקבל), משחה לטוסיק ופיצ'פקס כאלה. ציוד גדול, כמו עגלה, כיסא בטיחות, לול, מיטה, עריסה, אמבטיה, כיסא אוכל, מנשא - קבלתי, כשחלק הם בהשאלה. גם בגדים לחודשים השונים קבלתי או רכשתי במחירים סמליים ממרכזי יד שניה. |מתנה| ראשונה שקבלתי הגיעה דווקא מדודים בחו"ל, שכללה כמה בגדים לשלבים שונים ואת הדובי הראשון. :-D
מצעים למיטה קבלתי ומצעים לעריסה אמא שלי רוצה לתפור...
לגבי השינה, אני רוצה לנסות לינה משפחתית ובמקרה שלא יסתדר לי, לבן הזוג או לילד אז יש תחליף, כמובן שבחדר שלנו, לידי.

טוב, נשארו עוד שלושה שבועות (מבחינה רשמית), אני מתרגשת מאוד וכל הזמן חושבת על איך יהיה לי, לילד, איך אסתדר בבית וכ'ו.

בדרך להיות הורים

על ידי יוחננית* » 04 פברואר 2004, 18:02

המון זמן שלא כתבתי. אז הנה חזרתי. תחושת הקינון נכנסה בי חזק והיה לי צורך עז לסדר את הבית, לארגן אותו ולזרוק המון דברים. הזמנו דברים והחלטנו להשכיר עריסה להתחלה, למקרה שלא נסתדר עם השינה המשותפת. המוכרת כל הזמן אמרה שעדיף שאקנה סדינים שמתאימים למיטת תינוק ולא לעריסה, כדי שישמשו אותנו גם אחר-כך. גיא סיפר לה שאנחנו מתכוונים שהתינוק ישן איתנו, והיא הייתה ממש אחלה בעניין. אמרה שבארץ זה לא כל-כך מקובל אבל שבאנגליה זה מאוד נפוץ. שאלה אם קראנו על זה מחקרים. אני כמובן ישבתי בצד והחלפתי צבעים.

אנחנו מאוד, מאוד נהנים בקורס הכנה ללידה. המיילדת שמעבירה את הקורס היא מאוד טבעית, הומיאופטית, מאוד נגד התערבות רופאים בלידה, בחוברת שהיא חילקה לנו היא כותבת גם על האפשרות ללדת בבית, ובכלל היא נתנה לנו המון מידע והפחיתה חרדות באופן משמעותי.

בדרך להיות הורים

על ידי טרה_רוסה* » 03 פברואר 2004, 09:16

לי המיילדת אמרה לא להסכים לבדיקה פנימית בבית החולים (אחרי לידת הבית).
ואכן הרופאה רק מיששה לי את הבטן לראות שהרחם התחילה להתכווץ, וביקשה לדעת אם יש דימום רב.

בדרך להיות הורים

על ידי בדרך* » 02 פברואר 2004, 23:38

האמת היא שהיא בכל מקרה המליצה להגיע לבית החולים (אלא מה?) כדי שיבדקו גם אותי...

שאלתי את רופא הנשים שלי האם הוא רואה צורך שאני גם אעבור בדיקת רופא לאחר הלידה. הוא אמר שגם בבית חולים, אם אין דימום חריג, תפרים או סיבה מיוחדת אחרת, אז אין צורך בבדיקת רופא. הוא אמר לי, שבמקרים כאלה (שהכל תקין) הרופא התורן רק עובר ושואל מה שלום היולדת.

בדרך להיות הורים

על ידי עגור_לבן* » 02 פברואר 2004, 10:43

טוב לשמוע שהרופא לקח את נושא לידת הבית באיזי. אני גם התלבטתי האם לשתף, ובסוף זה נפלט לי, והוא גם הגיב בסדר יחסית (כמו שכתבת, גם הרופא שלנו הבין כנראה עם מי יש לו עסק). לגבי הסטרפטוקוקים - הוא אמר מיוזמתו שהוא יבדוק אם קיימים בשבוע 36.
לגבי מענק הלידה והפרוצדורות הכרוכות - נראה לי שהכי טוב לדבר על זה עם המיילדת שלך, בהנחה שהיא מאיזור מגורייך (בעצם, גם אם לא, היא בטח יודעת).

בדרך להיות הורים

על ידי בדרך* » 02 פברואר 2004, 09:49

הביקור אצל הרופא היה נפלא. הוא ממש לא הופתע או התרגש מהכוונה שלנו ללדת בבית. נראה לי שהוא הבין "עם מי יש לו עסק", במובן הטוב של הביטוי. שאלתי שאלות והוא ענה בסבלנות. את הבדיקה לסטרפטוקוקים נעשה בשבוע 36-37. הוא העריך את משקל העובר (1912 גרם של תינוק מתוק ששוכב עם הראש למטה, כמו שהסברתי לו שצריך...) וגם הראה לי איך אפשר להרגיש אותו מבחוץ (לא שלא ידעתי לבד... אי אפשר לפספס טוסיק שנלחץ אליי או רגליים מתחת לצלעות). דיברנו על ההגעה לבית החולים לצורך קבלת המענק, וגם הוא, כמו רופאת הילדים, אמר לי שלא מתעקשים על 12 השעות. קשה לי לסמוך על זה, אבל הלוואי וזה יתברר כנכון (במידה ונחליט לגשת לביה"ח). מישהו יודע, מנסיון, איך מקבלים ב"בני-ציון" ("רוטשילד") יולדות-בית? וב"כרמל"?

חזרה למעלה