אורי יקר,
נראה לי שמה שאתה שואל עליו אינו יחסי עובד-מעביד אלא יותר יחסי לקוח-נותן שירות,
לכן עונה לך כאן (ומזמינה אם מתאים לך להעביר לדף אחר שיראה לך רלוונטי...)
_אם מישהו מבקש ממני 50 שקל ואחרי הוצאות נשארים לו 10 שקל רווח,
ממש קורצת לי ההזדמנות להשקיע בעצמי 20% יותר (10 שקל נוספים) שייתנו לו רווח כפול..._
כאדם פרטי אני חושבת ומתנהלת בדיוק בדרך המחשבה שהצגת. וגם מאמינה שזה גורם לאנשים לשמוח לעבוד איתי.
כמנהלת מוסד ציבורי (מבקר, תקציב שקוף...וכו')
אני מחוייבת (לפחות בסכומים הרציניים) לבקש לכל דבר 3 הצעות מחיר,
ואם לא בחרתי בזולה מהן לנמק למה בחרתי (אחריות...ייחודיות...ועוד...)
ישלמו ברוחב, אלא אם באמת אין להם או קשה להם.
לרוב מוסדות החינוך-טיפול באמת קשה.
רוב התקציב שלי הולך לכח אדם כי תפיסת עולמי היא להעסיק אנשים טובים ורבי כשרונות,
ומה שפחות להביא פעילויות קנויות ויקרות מבחוץ.
(אלא אם זה משהו ייחודי...אנחנו בתכנון סיור ליקוט עם אורי מאיר צ'יזיק בחודש שבט,
וחכה חכה...שמתי עין גם עליך...)
אז אני פחות יכולה "לשחק" עם עניין המחיר.
אני כן יכולה (ואף עושה) דברים אחרים.
מה למשל?
למשל יכולה לנסות לפעמים לשלם מראש, אם זה לא דרך העיריה אלא דרך תרומות.
(זה משמעותי מאוד בסכומים גדולים, וגם בקטנים...בהתחשב במוסר תשלומים מאוד ירוד של עיריות...
ובכלל, כיף לקבל כסף ולא לרוץ אחרי גביה...)
למשל, יכולה להזמין לאירוע של עוד אנשים שאני יודעת שיש סיכוי טוב שיהיו לקוחות בהמשך
.
למשל, יכולה להוציא מייל מפרגן + תמונות לקולגות במקומות אחרים ולסייע בשיווק פעילות שהיתה מוצלחת אצלי.
לפעמים, זה שווה לא מעט (בהתחשב בזה שאני באה מעולם הפרסום, אני יודעת שזה שווה לא מעט...)
ברור שיש דרך אחרת.
אבל אני לא בטוחה שהמקום להתחיל בו את הדרך הזאת היא המגזר הציבורי.
(גם אני, כמשלמת מיסים, רוצה שהרשות שלי תתנהל בשקיפות בה אוכל להבין את קבלת ההחלטות,
ותוך ניצול מקסימלי של כספי המיסים שלי.)
ואגב,
מאחר וגם למרכז שאני מנהלת יש עסק,
יכולה לומר בוודאות שהבסיס הוא לתמחר כמו שצריך מלכתחילה.
ואין לי אלא לסמוך על מי שיושב מולי שעשה זאת. (כמו גם לקוות עבורו...)