[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

אם מישהו עדיין רואה את הענתיקה הזאת אני חייב להגיד שזה היה פשוט נהדר לקרוא את זה!

"להיות אני" - אף פעם לא הבנתי את זה כשאמרו לי להיות אני.
היום אני מבינה קצת יותר, אז הנה התובנה שלי, שמכוונת בעיקר לכל אלה שעדיין אין להם זוגיות, והם כן מחפשים (כמוני), וכמובן רוצים סוף סוף להבין מה זה "להיות אני" כי זה מה שמושך אליכם.

בקיצור בקיצור (זו הפואנטה, למי שאין לו כוח לקרוא את ההמשך) - אם אתם לא יודעים מה זה להיות אתם, פשוט תסתכלו איך אתם מתנהגים ביומיום - זה אתם. כולל המסיכות. ובזה בדיוק אנשים מתאהבים.
ואם אתם עושים משהו שאתם אוהבים, זה ממלא אתכם אנרגיה, שלווה ואהבה, וזה מה שאתם מקרינים, ואנשים אוהבים את ההקרנה הזו ורוצים להימשך אליה.

ועכשיו קצת יותר בפירוט בשביל ההבנה:
כשאני מתאהבת במישהו זה בגלל שזה הוא עצמו. אז מה זה להיות אני? מה זאת אומרת "הוא עצמו"? אני יכולה להגיד משהו שקשור: לי קל יותר להתאהב במישהו שאני מכירה, ורואה את ההתנהגות הטבעית שלו בסביבה, בין החברים, ואז אני יכולה לראות: מה הוא מעריך, ממה הוא מתעצבן, איזה שירה הוא אוהב, איך הוא מתייחס לאנשים אחרים וכל הפרטים הקטנים האלה שעושים אותו מי שהוא. אם הוא עוזר לאנשים מתוך הלב, זה ממש ממיס אותי... זה איך שהוא מרים את העט, מתעייף, סתם הולך מהמדף למחשב, כל מיני דברים קטנים כאלה.
אז "להיות אתם" זה בדיוק איך שאתם מתנהגים באופן טבעי, כשאתם לא שמים לב, וכן - זה כולל כל המסיכות שאתם עוטים עליכם בחברה. המסיכות זה וודאי חלק מכם. כן, גם כל הליקוקים לבוס, הפחד מהכישלון, הצחוק האמיתי מבדיחה קטנה, החיוך - אמיתי או מזוייף.כל הפרטים הקטנטנים האלה - גם הגרועים וגם הטובים. זה כולל הכל.

אני יודעת שאת כל הדברים האלה אי אפשר להעביר ברגע שרוצים להתחיל עם מישהו, שלא לדבר על הלחץ והבלבול והדחייה.
אבל אפשר להקרין משהו אחר ויש בינתיים שני דברים שאפשר בעזרתן להקרין משהו טוב:

הראשונה: אל תנסו לשנות כל כך הרבה דברים בעצמכם רק בשביל שיימשכו אליכם. תהיו בטוחים שאנשים אוהבים ממש מה שאתם - את כל הפרטים הקטנים האלה, אפילו אם הם נחשבים מעצבנים ביותר. הביטחון שאנשים אוהבים את כל הפרטים הקטנים שלכם יקנה לכם נקודת פתיחה הרבה יותר טובה בהערכה עצמית ובביטחון עצמי (בעיקר למי שאין, כמוני).

ורק בשביל הדוגמה: אני נחשבת בעיני הרבה אנשים גם ילדה וגם רגישה. אבל מסתבר שאוהבים את כל הדברים הלא מקובלים שאני עושה כמו להדביק מדבקות ולצייר משהו קטן על דוחות ומסמכים, ואפילו להכניס שם איזו בדיחה קטנה. לשים את הרגליים על כיסא אחר ולהמשיך לעבוד על המחשב. זה שאנשים אוהבים את זה, למרות שכל אלה לא מקובלים בחברה נודע לי ממש במקרה. למשל: הרופא שלי לא הניד עפעף כשהוא קיבל את הדוחות, אבל פעם, כשהחסרתי את התוספות האלה הוא שאל עליהן. או חברה שלי: ברגע של אינטימיות היא אמרה לי שהיא קצת מקנאה בי כי אני עושה מה שאני רוצה (כמו לשים רגליים על כיסא) והיא לא יכולה לעשות זאת מבושת החברה. ואני חשבתי שבתוך תוכם הם מבקרים ושופטים אותי לא לטובה...

לכל אחד השיגעונות שלו וזה מה שאנשים אוהבים.

עוד דרך לבנות הקרנה יותר טובה היא: לעשות מה שאתם רוצים, אבל לא במובן של לצפצף על כולם. משהו בשביל עצמך, לנפש שלך. הגשמת האהבות הפרטיות שלכם (כמו תחביב או כל דבר אחר שאוהבים). אם אתם לא עושים בכלל משהו שאתה רוצים ואוהבים, להגשים איזה חלום קטן, אז אתם מאוד מתוסכלים, וזה משפיע על כל התנהלות חייך. הרי הגשמת האהבות הקטנות האלה, לשכוח לרגע מכל החובות והאחריות - זה מה שמטעין את האנרגיה הפנימית שלכם, וזה דבר חשוב מאין כמותו.

בקשר למשיכה מינית אין לי הרבה מה להגיד על זה, כי כל אחד נמשך למי שהוא נמשך מהסיבות שלו. אני למשל לא נמשכת לבחורים ע"פ מה שהחברה החליטה שהם נאים או יפים. החברה למשל החליטה שלהיות מגולח למשעי זה יפה, ומראה על גבר מטופח ונקי ומסודר, שזה דבר חשוב, אבל מצטערת - אותי ממש מדליק חוסר גילוח (לא זקן, אלא רק לא להתגלח יום) בצורה בלתי רגילה, אני אוהבת שיער ארוך אצל גבר, פרוע, שיער על החזה ועל הרגליים (שזה בניגוד גמור למגמה ההפוכה שאותה התחיל כריסטיאן דיור, והיא משתחלת בקצב הולך וגובר בחברה) וממש לא איכפת לי מה הוא לובש.

[u]המעגלים החברתיים מצטמצמים. וזה נהייה פחות ופחות פשוט להכיר. לדעת להקשיב, זה מאד מאד חשוב[/u]

מעגלים חברתיים מצטמצמים זו בחירה, לא גזירה משמיים.
הרבה יותר קל למצוא פוטנציאלים לקשר מסביב לנושא משותף (כך גם תדע שיש לכם משהו משותף, מעבר למשיכה מינית, וגם תפתור את בעיית ה"על מה מדברים"). אם אין לך מסגרת שבה אתה עוסק בנושאים הקרובים ללבך, או בתחביבים ישנים, למה שלא תיזום אחת?
אנחנו עורכים אצלנו מדי פעם מפגשי משחקי-לוח. לא כי אנחנו רוצים לפגוש אנשים, אלא כי אנחנו רוצים להינות. אבל יוצא שהערבים הללו כל-כך מהנים, שאנשים רוצים להביא חברים שלהם. ואז החברים מכירים חברים של חברים, וכולם מרוויחים.
הקמנו קבוצה למשחקי-תפקידים. הכרתי כך יותר לעומק מישהי, שקודם הייתה רק ידידה של ידיד.
ידיד שלי עושה אצלו ערבי סרטים, עם אתר אינטרנט והצבעות מקוונות לסרטים. כולם באים.
ידידה שלי לימדה את כולנו ברידג'.
אני מלמדת חברות שלי קרטה והגנה עצמית. (ואז מדי פעם אנו עושות פיקניק של הקבוצה, עם חברים.)
כל דבר כזה מכיר לי עוד אנשים מיוחדים, שיש לנו כבר משהו במשותף. שיחות מתפתחות יותר בקלות, וכמה זוגות כבר נוצרו כך.

במקומות כאלו יותר קל להקשיב, להכיר וגם לתת לצד השני להתחיל איתך (קורה לבחור אחד אצלנו יותר מדי... אנחנו נהנות לגרום לו להסמיק. מודה.)

אוקיי בואו נשאיר.

[po]Mise en scene[/po]
מעניין אותי במה החכמת?

אני גם בעד להשאיר..
אלון, מה אתה אומר?

אני לא חושבת שצריך למחוק את הדיון.
יש הרבה שיוכלו להעזר בו.
אני קראתי והחכמתי :)

בעיניי לא כדאי למחוק, כי הדיון הוא בעל ערך.
אבל אם אתה מרגיש לא נוח שזה יישאר כאן, אז תמחק.

[po]דליתוש ב[/po] אהבתי את העוצמה שלך!
[po]פלוני אלמונית[/po] אהבתי את ההבנה שלך את שנינו והיכולת לגשר מזל שהצטרפת לכאן!

האם הנושא סגור?
מה אתן אומרות כדאי למחוק פה הכל?

[u]נראה לי שפחות היו תוקפים אותי על זה, מאשר כשגבר כותב הכללות על נשים[/u]
אם היית כותבת כי גברים אוהבים ומתעוררים מינית כאשר מתעללים בהם, משקרים להם, משאירים אותם המצב של חוסר ודאות ולא מקשיבים להם היו עליך קופצים רבים, כולל קופצות, כולל אני..
כמובן שיש גברים כאלו, אבל אם היית מדברת על גברים באופן כללי (כפי שאלון דיבר על "נשים") זה לא היה עובר.
הגישה הפמיניסטית, בניגוד לדעה הרווחת, אינה מתירה לעשות לגברים את מה שהיא אוסרת לעשות לנשים.
הצביעות היא של החברה, לא של הפמיניזם...

(())

דליתוש, אני מאוד מסכימה עם מה שכתבת בהודעה האחרונה.

אלון, אני חושבת שלמרות שהכוונות שלך לא היו כמו שזה נשמע, אבל אתה לא יכול להתעלם מאיך שזה נשמע.

אני מבינה את ההודעה ההיא כמשהו שנכתב מתוך רגע מסוים של תסכול, ולא בגלל שאתה באמת חושב כך. כמו למשל, שאם אני הייתי נפגעת מאיזה גבר, אז הייתי יכולה מתוך התסכול האישי שלי באותו רגע לבוא ולכתוב 'כל הגברים מניאקים. כל הגברים בני זונות'. ברור שאני לא חושבת כך באמת. אבל הייתי יכולה להגיד זאת מתוך סערת רגשות. (נראה לי שפחות היו תוקפים אותי על זה, מאשר כשגבר כותב הכללות על נשים... :-)).

אז יכול להיות שזה גם מה שקרה אצלך. ולא התכוונת באמת למילים שלך כמו שהן נשמעו, אלא זו הייתה מין פריקת תסכול שכזו.
אבל בגלל הרגישות הגבוהה לנושא הזה של שוביניזם, אז קיבלת על זה 'שטיפה'.

ובאמת יש רגישות גבוהה לנושאים האלה, וכנראה בצדק. אז אני מקווה שאתה יכול להבין למה.

בכל אופן, בקשר אליך אישית, אני בטוחה ויודעת שאתה לא אחד כזה.

ובקשר להודעה של אלמוני אליך - היא הייתה לחלוטין בלתי נעימה. ברור לי שהוא לא מכיר אותך בכלל בכלל.
וזה חבל לי שכך הוא תקף אותך.

אני מקווה שלא תיקח ללב.

(())

[u]הכוונה שלי הייתה שלדעתי גבר צריך להסעיר את האישה ויצא כאילו אני חושב שגבר צריך להתנהג כמו מניאק.[/u]
זה לא "יצא", אלון, [b]אתה[/b] כתבת מפורשות:
[list]
[*] [u]בחורות נמשכות ל Bad Boys[/u]
[*] [u]לא להיות צפוי בכלל, אתה צריך להיות זה שיגיד להם "אין סיכוי שזה ילך ביננו", לצחוק בציניות.[/u]
[*] [u]אני שם לב שיותר בחורים נחמדים ישנים לבד, בזמן שבחורים "רעים" ישנים עם בחורה פצצה[/u]
[/list]

קצת מוזר לכתוב כזאת הודעה ואז להתפלא שמבקרים אותך אליה.

אם אתה לא עומד יותר מאחורי דבריך, זה מאוד לגיטימי ונכון להצהיר על כך..
מבלי לנסות להוכיח שמראש לא התכוונת למה שכתבת.

ההודעה האחרונה שלך מבהירה הרבה יותר טוב מה אתה מרגיש |Y| (בניגוד מוחלט להודעה הראשונה).


[u]כמו שגברים מושפעים מטלוויזיה ופרסומות לא לשכוח שגם הנשים מושפעות - כמה נשים מתנהגות כאילו החיים הם איזו טלנבולה?[/u]
כמובן שנשים מושפעות, מעולם לא טענתי אחרת.
זה לא מוריד דבר מהאחריות שלך למערכת יחסים שמבוססת על העצמה הדדית, הקשבה, אמינות וכו' (בניגוד לתיאור הראשון שלך, בו אתה ממליץ על יחס משפיל, שקרים וחוסר הקשבה).

ממש בא לי למחוק את כל ההתכתבות שהתחלתי ב 4.9
הכוונה שלי הייתה שלדעתי גבר צריך להסעיר את האישה ויצא כאילו אני חושב שגבר צריך להתנהג כמו מניאק.
לא אמרתי מעולם שהגבר לא צריך להיות להתחשב להבין ולהקשיב זה ברור.
לא אמרתי שכל הנשים אותו הדבר.

הכוונה שלי הייתה שלדעתי נשים רבות נמשכות לגברים שמסעירים אותן, הם בעלי ביטחון עצמי, והם נותנים תחושת ביטחון, הם בעלי חוש הומור טוב.
זה מה שאני חושב עושה להמון נשים פרפרים בבטן, וגורם למשיכה.
כתבתי זאת בנימה מוקצנת והומוריסטית בכוונה לא חשבתי שאני אזכה לתגובה כזאת.
הגבר צריך להיות מתחשב, מבין, מקשיב - זה ברור! אחרת מי תרצה להיות איתו בכלל!!!??

פשוט שישנם משחקים לפעמים שהם דווקא מהנים לדעתי, מהנים לשני הצדדים - וכוללים בתוכם גם פילרטוטים שמורידים את המתח.

[po]דליתוש ב[/po]
כמו שגברים מושפעים מטלוויזיה ופרסומות לא לשכוח שגם הנשים מושפעות - כמה נשים מתנהגות כאילו החיים הם איזו טלנבולה?

[po]דליתוש ב[/po]
התכוונתי שמצחיקים אותי דפים ונושאים כמו

[po]גברים לא אוהבים אוכל בריא[/po]
או
[po]הצילו עכבר בבית[/po]

אלמוני
אני מזדהה כאן בשמי ואני משוטט באתר הזה המון זמן ובכל מיני נושאים, וביטאתי כאן דברים, שיכולים לגרום לאנשים מסוימים לחשוב עליי דברים לא נעימים ואני שלם אם זה כי ככה אני כרגע חושב, ובכל זאת אני מזדהה בשמי. אז מה יש לך להגיד עליי שאני מסתתר?
לא אני זה שמתחבא , אתה זה שקורא לעצמך אלמוני אני בטוח שאתה משוטט די קבוע באתר הזה אבל כנראה אתה לא רוצה להזדהות בגלל מבוכה, שלא יקשרו אותך לשאלה ששאלת בכותרת, שלא יחשבו עליך דברים שלא היית רוצה.

אם מישהו או מישהי חושבים אחרת ממה שאני חושב שיגידו לי, אין לי בעיה להסתדר עם כל דבר כי אני יודע איזה מין בן אדם אני למרות שמנסים להעריך אותי.
לא אמרתי שאני מתנהג בצורה שציינתי, מי שחושב ככה זה בעיה שלו שהוא קישר אותי עם ההתנהגות שציינתי, ממש קשה לי להתנהג בצורה שציינתי, אבל אני רוצה להיות מסוגל להיות כזה שמצליח להלהיב נשים מבחינה מינית.
מי שמכיר אותי אישית יודע שאני אומר בדיוק מה שאני חושב, ושאני לא זורם עם כל מה שאומרים לי, ושאני חושב על כל הדברים שאומרים לי מבחינת "האם יכול להיות שהאדם שמולי צודק" ובכל מקרה אני תמיד מכבד את מי שמולי לא מכליל וגם מרבה לחייך (חיוך אמיתי שבא מהעובדה שאני שמח מהקסם שאני בכלל קיים ושאני לא מבין למה בכלל אני קיים).

ואם התכוונת שבברכות שנתתי ל [po]דליתוש ב[/po] התנהגתי באופן [u]לא בוגר,שיפוטי, מתנשא, וסובל מעודף ריח של מישהו שעוד לא עבר כמה דברים[/u] אז חבל מאוד כי באמת התכוונתי ובאמת אני יודע לקבל את הדברים שהיא אמרה לי באהבה ובקלילות.

למען האמת נראה לי שהדברים שאמרת עליי: "לא בוגר,שיפוטי, מתנשא, וסובל מעודף ריח של מישהו שעוד לא עבר כמה דברים" הן הסיבות שיש לך בעיות עם בחורות?

תגידו שאני מתנשא, זכותי להגן על עצמי מול התקפה כזאת בה הכותב לדעתי פשוט מחפש תוספת כבוד לעצמו.

[u]תודה [po]דליתוש ב[/po] מאחל לך גם כן לחיות בזוגיות מאושרת,[/u]
תודה..

יש רק עוד משהו קטן שלא הבנתי-


[u]ולזכות לחייך גם מאמירות שוביניסטיות![/u]
למה אתה מתכוון?
[u]< [po]פשוט אלון[/po] נקרע מצחוק מאמירות פמניסטיות........ >[/u]
ובזה?

(ראיתי שפלוני גער בך קצת, אני מקווה שזה לא יותר מדי עומס..)

האמת שנכנסתי במקרה, ללינק הזה שהיה שמור אצלי במחשב, אחרי שלא כתבתי בדף הזה הרבה מאד זמן. כי לא היה לי צורך, וגם מהסיבה הפשוטה, שעדיין קיימת שהבנתי שיש הבדל בין לדבר על הדברים לבין לעשות אותם. והחלטתי להפסיק לדבר, ולהתחיל לעשות. הכתיבה הייתה מנוע למעשים.

ואתה אלון, ידידי, כך עושה לי הרושם מהדברים שקראתי שכתבת באתר, בעיקר מדבר ופחות עושה. כאן אתה מרגיש את הכוח שלך, בהתנסחות, במילים, מוגן מאחורי המקלדת, אף אחד לא יכול להזיק לך, ותמיד אפשר לצרף איזה אייקון של חיבוק ולהכניס מילים יפות כמו הומור, חיוכים, אהבה, למקרה שהרגזת מישהו..

אז בטוח יקפצו עלי חלק מהכותבים, שקל להעביר ביקורת וכיוצא בזה... אבל כל מה שכתבת לדלית בתכתובת האחרונה הוא לא בוגר,שיפוטי, מתנשא, וסובל מעודף ריח של מישהו שעוד לא עבר כמה דברים.

אז כל עוד הייתה את ההתכתבות בין דלית לבינך, שקראתי אתמול, לא רציתי להתערב. אבל לא הייתי רוצה שתדבר שמי, ולא ביקשתי את עזרתך ואני די בטוח שאתה מאד רחוק מלדעת מה חסר לי...

והאמת אם שמת לב, דווקא פניתי לנשים.

והכל כמובן בהומור וחיוכים (-:

תודה [po]דליתוש ב[/po] מאחל לך גם כן לחיות בזוגיות מאושרת,
ולזכות לחייך גם מאמירות שוביניסטיות! :-)

< [po]פשוט אלון[/po] נקרע מצחוק מאמירות פמניסטיות........ :-) >

[u]אני באמת נפגעתי בעבר וקל להבין אני חושב שממש הראתי את זה.[/u]
קודם כל צר לי שנפגעת, קבל (()).
אבל, לא ממש הראית את זה בהודעה המדוברת.. (אולי תראה לי איפה, אני לא מצאתי פגיעה שלך, מצאתי בעיקר התקפה על המין הנשי. האם זה בגדר ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה?)



[u]ממש נראה שאת כל הזמן במגננה[/u]
מענין, למה [b]אתה[/b] רואה את זה כך? איפה הגנתי על עצמי?


[u]מנסה להיות בעמדה שאת חזקה בה[/u]
אני אכן חזקה בפמיניזם :-)


[u]את האמת אני ממש אשמח אם תצטטי את הדברים הכלכך מחרובנים שאמרתי כי נראה לי שאת רוב הדברים שלא נראים לך יצרת לעצמך בראש.[/u]
האמת, ציטטתי כבר בהודעה הארוכה בה אני הסברתי איפה ראיתי שוביניזם. אתה מוזמן לקרוא אותה שוב, כדי שאני לא סתם אצטט את עצמי מצטטת אותך...


[u]בנוסף מה שכתבתי היה בכוונה לעזור לאלמוני שם למעלה.... וזה היה גם בהומור ועם חיוכים..[/u]
מודה, הומור שובינסטי פשוט לא מצחיק אותי :-)

[u]שחשוב (רק בדרך כלל אוקיי? ) לבחורות שגברים יראו עוצמה[/u]
יכול להיות שאתה מבלבל עוצמה עם שליטה?


בכל מקרה, מאחלת לך מסע מרגש, מרתק ומסעיר במחוזות הזוגיות והאהבה (())

@}

[po]דליתוש ב[/po]
אני באמת נפגעתי בעבר וקל להבין אני חושב שממש הראתי את זה.
איך שזה נקרא את גם מלאה בפגיעות, ממש נראה שאת כל הזמן במגננה, מנסה להיות בעמדה שאת חזקה בה. לעמוד מאחורי כל מילה שלך, לא להתבייש להגיד חרא וכו'.
ברוכה השם? :-)

את האמת אני ממש אשמח אם תצטטי את הדברים הכלכך מחרובנים שאמרתי כי נראה לי שאת רוב הדברים שלא נראים לך יצרת לעצמך בראש.

בנוסף מה שכתבתי היה בכוונה לעזור לאלמוני שם למעלה.... וזה היה גם בהומור ועם חיוכים.. :-)

"
אני אמנם מזדהה עם זה שאני רוצה גבר שמשדר חוסן, אך לא במקום רגישות, אלא בד בבד.
אני אוהבת גבר שלא פוחד ליזום. שמרגיש בטוח בעצמו.
אך יחד עם זה קשוב לצרכים שלי.
הווי אומר, ביטחון עצמי אמיתי. גבר שלא חושש שהמעמד שלו ייפגע אם יהיה קשוב אליי, או אם יביע את רגשותיו.

רגישות מאוד חשובה לי. ויחד עם זה, אני מודה, חשוב לי תחושת עוצמה. עוצמה !
בשבילי זה אומר נוכחות. חיבוק אמיץ. תחושה שאני מוגנת. ביטחון עצמי. אומץ ליזום.
"

גם אני מצאתי שחשוב (רק בדרך כלל אוקיי? :-) ) לבחורות שגברים יראו עוצמה, וזה מה שעדיין חסר לי ולפלוני למעלה.
השילוב בין עוצמתי לאיכפתי הוא השילוב המנצח גם לדעתי.

האם לרצות להיות בעל עוצמה בשביל מישהי זה לא מתחשב?!

אני תמיד משתנה ותמיד יכול להשתנות, אם אני מאמין פתאום במשהו חדש,
אז אשנה את ההתנהגות בהדרגה עד שהפעולות האוטומטיות ישתנו גם הן.

כן, בהחלט.
יש לזה הדהוד בחיים הפרטיים שלי, באיך אני תופסת את עצמי, את הגוף שלי, את ההתנהלות של הקרובים אלי.
תמיד היתה לי משיכה לנושא, בשנה האחרונה אני מעמיקה בעניין מאוד. עם כל הקושי, זה שחרור הכרחי מבחינתי..

דליתוש, כתבתי:
[u]לטענתך את נתקלת הרבה באפליות בין נשים לגברים.[/u]
וענית:
_בטח, אני קוראת עיתונים, ספרים, רואה טלוויזיה, סרטים.
אני לא מדברת ברמה האישית, שאותי מפלים לרעה על בסיס יומיומי._
אני מבינה, אבל אני לא התכוונתי להגיד שזה לא נמצא שם בחוץ, שזה לא קיים. העניין הוא לדעתי מה [b]אתה[/b] רואה. כי בעצם הרבה דברים קיימים, השאלה מה מהם אני רואֶה?

אני רואֶה רק את מה שמאיזושהי סיבה יש לו שיקוף בתוכי, אני שומע רק את מה שיש לו הד בתוכי.
אם משהו מזה לא קיים בתוכי (הדבר עצמו, או הפחד ממנו, או איזושהי חוויה שקשורה אליו) - אין סיכוי שאני אראה את זה בחוץ. אני פשוט אהיה כמו עיוורת לזה.
כלומר, זה שאת רואה את זה כ"כ הרבה, בכל זאת לדעתי אומר שיש שם משהו בתוכך שמחפש את זה.

('מחפש' לא בהכרח במובן של רוצה את זה, אבל בגלל שזה משהו מוכר, משהו שמחפש שיקוף, הדהוד, או אפילו הצורך להתעמת עם זה, וכו'...)

אני שמחה שאנחנו מתדיינות באופן נעים ומכבד.
{@ (())

ולא רק לא נעלבת, אני תמיד (באמת, תמיד) שמחה לשמוע ממך מה את חושבת בלי צנזורה ו"לא נעים"..
לא תמיד אני מסכימה :-) (לפעמים קצת יותר מאוחר, אני רואה דברים אחרת, לפעמים לא)..
(())

[u]לטענתך את נתקלת הרבה באפליות בין נשים לגברים.[/u]
בטח, אני קוראת עיתונים, ספרים, רואה טלוויזיה, סרטים.
אני לא מדברת ברמה האישית, שאותי מפלים לרעה על בסיס יומיומי.

[u]ומרוב שזה כואב לך, את עלולה לטעות בבחירת האנשים שעליהם את שופכת את זעמך.[/u]
אני לא מקבלת את התיאור הזה :-). לפעמים שאישה מדברת בנחרצות (ועוד על סוגיות נשיות) יש נטייה להצמיד לה תווית של זועמת. זה לא מדוייק.
לא רק עובדתית, נסי לקרוא את ההודעות שלי בכמה טונים שונים. יש כמה בהם לא תראי ולו שמץ של זעם.

וברור שאני לא נעלבת ואני אוהבת אותך גם |L|

סליחה,
אלון, [b]בבקשה[/b] אל תפיל את החרא שלך על נשים ככלל D-:

[u]במילים שכתב ראיתי יותר הבעת מצוקה (או אפילו צעקה) מאשר 'שוביניזם'.[/u]
אשרך. אני ראיתי במילים שוביניזם פתטי.

[u]את תוקפת אותו ומדביקה עליו כל מיני שמות תואר.[/u]
לא מצאתי באף מקום שהצמדתי לאלון עצמו שמות תואר.
בשום מקום לא אמרתי שאלון עצמו הוא שובינסט. אמרתי שהדברים שהוא כתב שובינסטיים ושרוח הדברים היא שובינסטיים. (אולי פשוט לא מצאתי?)

אני מבינה את מה שאת אומרת אבל במקרה הזה "בקשתך נשקלה ונשללה".
לו הייתי יושבת מול אלון באופן אישי, כמובן שאת צודקת.
פה זה אינטרנט. אלון כתב הכללות גסות, שגויות, מטעות ומזיקות.
הטון שלי הוא תקיף לא תוקף. הוא נחרץ.
במקרה הזה אין לי עניין להבין את עולמו הפנימי, יש לי עניין להפריך במהירות ובנחרצות את הדברים שלו, כראוי להם.

וטוב שגם את פה, עם העדינות ולראות את הפגיעות :-) אני במקום אחר כרגע.

ועוד דבר דליתוש,
לטענתך את נתקלת הרבה באפליות בין נשים לגברים.
אני לעומתך לא נתקלת בזה כ"כ הרבה. (לא אגיד בכלל לא, אבל הרבה פחות ממך).

לכן אגיד לך משהו דומה למה שאמרת לאלון: אם [b]את[/b] נתקלת בתופעות האלה, אז כדאי לבדוק בתוכך מה יש שם שמושך את זה? איזה נקודה בתוכך משתקפת בסיטואציות האלה שאת פוגשת?

כי אני מרגישה שהנושא מאוד כואב לך.
יש איזו נקודה בתוכך שכואבת. לכן את גם רואה את זה בחוץ.

אני ממש לא אומרת את זה כאילו לתקוף אותך, אלא באמת. זה ממש מורגש מאיך שאת נלחמת על זה, שיש משהו בתוכך, משהו שעברת, שצובע את הכול בצבעים האלה. שגורם לך לראות את זה בכל מקום.

ומרוב שזה כואב לך, את עלולה לטעות בבחירת האנשים שעליהם את שופכת את זעמך.

<דליתוש, אני מקווה שתביני שגם אם אני מביעה כאן דעות שונות משלך, ואולי אפילו בחריפות, זה לא אומר דבר על רגשותיי כלפייך. {@>

דבר נוסף לדליתוש, אני מסכימה עם תוכן הדברים שכתבת, אך לא עם הנימה.
את פונה אל אלון בצורה כועסת ותוקפנית (למשל: [u]אל תפיל את החרא שלך על נשים ככלל.[/u]), מתייחסת רק למילים שכתב, ולא מתייחסת למה שמופיע בין השורות - הצד הפגוע שבו שגרם לו לכתוב את הדברים כפי שכתב.
במילים שכתב ראיתי יותר הבעת מצוקה (או אפילו צעקה) מאשר 'שוביניזם'.
להרגשתי את לא רואה את האדם שבו, אלא רק את [b]ה'גבר'[/b] שכתב כך וכך וזה כבר הופך אותו ל'שוביניסט'. כאילו נפנפו סדין אדום מול עינייך !

בתוך אלון יש גבר רגיש ועדין, אכפתי ואוהב - שכנראה נפגע.
ונראה לי שלמרות שאת יוצאת נגד שוביניזם והכללות, את בעצמך עושה כאן מין הכללה (אולי לא בכוונה, אלא מתחת למודע). שבמקום לראות [b]אותו[/b], אותו כאדם, אותו עם כל המכלול שבו - את רואה: גבר !
גבר שמעז להגיד דברים כאלה? איזו חוצפה.
את כל כך רגילה להילחם על הדברים האלה שאת מייד קופצת. מיד נכנסת להכללות 'שוביניסט' וכו'.

לדעתי במקרה הזה את טועה בגדול. בחרת בחור צעיר ובסה"כ די תמים להרגשתי, שהיו לו התנסויות לא כ"כ חיוביות ולכן הגיע כנראה למסקנות שגויות. ובמקום להסביר לו בעדינות למה לדעתך הוא טועה, ובאיזה כיוון כדאי לו לחפש או לפעול, את תוקפת אותו ומדביקה עליו כל מיני שמות תואר.

אני בהחלט מעריכה את פועלך בנושאים האלה של זכויות הנשים, וזה מאוד חשוב שיש מי שאכפת לו ועומד על כך ומעורר את המודעות של אנשים אחרים, זה באמת מאוד מאוד חשוב - אך יש מקומות שבהם נראה לי שמרוב שהנושא 'מקפיץ' אותך, את בעצמך נוטה להכניס את האנשים שמולך לתוך 'חבילות' עם 'מדבקות', לתייג אותם ככאלה או כאלה, במקום לראות אותם כאנשים. פשוט אנשים. כל אחד שונה. כל אחד עולם בפני עצמו.

כמו שאת רוצה שיתייחסו אלייך, לא כאל 'אישה' כאילו כל הנשים אותו הדבר, אלא פשוט כאל בן אדם שקוראים לו 'דליתוש', כך נראה לי ראוי שיתייחסו לכל אחד. גם אל אלון, ואל כל אחד. לא כאל 'גבר' ולא כאל 'שוביניסט'. אלא להתייחס לכל אחד כאל אדם שעבר התנסויות מסוימות בחיים שהובילו אותו למסקנות מסוימות (נכונות או שגויות בעינייך). וראוי להתייחס אליו כפי שהוא בפני עצמו.

אם את רוצה לנטרל את האפליה, אז נראה לי יהיה יותר נכון דווקא לבוא לאנשים בלי כל המטען הזה של 'הלוחמה' בין נשים לגברים. אלא פשוט כאל בני אדם.

דליתוש, אם תמחקי, אז לא יהיה משמעות לדיון שהתפתח מזה. וזה דווקא חשוב ובעל ערך. אני חושבת שממילא אף אחד לא יקרא את ההודעה ההיא בפני עצמה, אלא כחלק מרצף של הודעות, כך שאם יקרא אותה, יקרא גם את דברייך המחכימים, ולדעתי אין 'סכנה' שמישהו ישתכנע באמיתות ההצהרות של אלון. :-)
(מה גם שנראה לי שגם אלון לא ממש משוכנע בזה.)

ואפשר לדעתי לתת גם קרדיט לקוראים שהם לא לוקחים כתורה מסיני כל מה שמישהו אומר, אלא בוחנים את הדברים.

אלון, אני מסכימה עם דליתוש בקטע של אולי כדאי לך לבדוק למה אתה מושך אליך דווקא נשים כאלה ולא כאלה. למה התנסויות כאלה נמשכות לתוך החיים שלך. וזה לא בגלל שאני מנסה להיות 'פסיכולוגית', אבל זה ברור שיש המון סוגים של נשים בעולם, ויש נשים שונות לחלוטין ממה שתיארת. אז איך זה שאתה פוגש דווקא סוג מסוים של נשים? כנראה זה נובע מהעולם הפנימי שלך, מתפיסת העולם שלך, מהאמונות שלך, מחוויות שעברת בחייך - בעיקר בילדות, וכו' וכו'.
מה שאני אומרת נכון לגבי כולנו בכל התנסות עם אנשים אחרים בחיינו, וכל התנסויות שאנחנו מושכים לתוך חיינו. רק שלפעמים זה קשה לראות את זה, ויותר קל להגיד 'כל הנשים כאלה' 'כל הגברים כאלה' וכו' וכו', מה שהוא רחוק מהמציאות. אולי יהיה יותר קרוב לאמת להגיד: 'כל הנשים [b]שאני פגשתי[/b] הן כאלה' (או לחילופין 'כל הגברים [b]שאני פגשתי[/b]), ואז לחשוב למה אני פוגש דווקא כאלה?

בכל אופן אלון, זה נכתב עם כל החיבה אליך... (())

[u]עוד לא הדלקתי אף בחורה בזה שאני עדין, עוזר, סבלני, איכפתי, תורם[/u]
מה זה הדלקתי? לא מבינה.

ואלון, לסיום. הקשיים שלך עם בחורות נובעים ממך והאחריות על הקשיים האלה היא שלך.
הקשיים האלה לא נותנים לך את היכולת או הזכות ללמד גברים אחרים על מה בחורות צריכות. ובטח ובטח לא מאפשרים לך לדעת מה בחורות באמת רוצות.
אל תתימר. היוהרה הזו, היא היא השוביניזם שלך.

לך פנימה, תבדוק למה אתה מושך אליך נשים שלא רוצות אותך בצורה מינית.
לא הבנות אחראיות לכך. אתה אחראי. אתה והקשיים [b]שלך[/b]. אל תפיל את החרא שלך על נשים ככלל.
אין ספק כי גישה כזו, אכן תמשוך אליך נשים שיעשו לך "בעיות".

ומה אתה אומר לגבי ההודעה, אפשר למחוק?

דליתוש, כל מה שכתבת - כתבת נפלא. מהנשמה. ממש חשוב. מאוד הסכמתי עם הרוב. {@

רק שלדעתי (יותר נכון, די ברור לי) שאלון לא כתב ממקום שוביניסטי, אלא מהאכזבות הפרטיות שלו.

אלון, אני רק לא בטוחה שאני מסכימה עם המסקנות שלך.

אני אמנם מזדהה עם זה שאני רוצה גבר שמשדר חוסן, אך לא במקום רגישות, אלא בד בבד.
אני אוהבת גבר שלא פוחד ליזום. שמרגיש בטוח בעצמו.
אך יחד עם זה קשוב לצרכים שלי.
הווי אומר, ביטחון עצמי אמיתי. גבר שלא חושש שהמעמד שלו ייפגע אם יהיה קשוב אליי, או אם יביע את רגשותיו.

רגישות מאוד חשובה לי. ויחד עם זה, אני מודה, חשוב לי תחושת עוצמה. עוצמה !
בשבילי זה אומר נוכחות. חיבוק אמיץ. תחושה שאני מוגנת. ביטחון עצמי. אומץ ליזום.

אני אוהבת את זה שהגבר יוזם מגע. לפעמים אפילו באסרטיביות. זה גברי בעיניי. (כמובן שלי אין בעיה בעצמי ליזום, ואני גם עושה את זה, אבל נורא עושה לי כיף שהגבר יוזם). אבל חשוב כמובן שזה יהיה מישהו שיש לי משהו אליו. וכמובן שהוא יהיה רגיש למצב: אם אני באמת רוצה. לא כוחנות, אבל ביטחון עצמי.
שהוא יודע שאני רוצה, ולכן הוא מרשה לעצמו.
אבל אם יתברר לו שהוא טעה ואני לא רוצה (באמת לא רוצה, או לא רוצה כרגע), אז הוא ייסוג ברגישות.

אני אוהבת חִיזורים. אני אוהבת שנותנים לי מחמאות.
אבל שוב, חשוב לי שהמחמאות יבואו ממקום של ביטחון עצמי ולא בגלל שהגבר מרגיש נחות ממני, ובאותו זמן הן כמובן צריכות להיות אמיתיות.

לדעתי, זה השילוב המנצח: גבריות וביטחון עצמי - יחד עם רגישות, אכפתיות והקשבה. (אכפתיות והקשבה אמיתית, לא כדי למצוא חן. הקשבה כזו תומכת ומכילה).

כמובן מה שכתבתי זה החוויה שלי. כך שאולי אין ללמוד ממני על כלל הנשים. פשוט שיתפתי במה שאני מרגישה.

מה שברור זה שעם כל הגבריות שבעולם, לעולם לא הייתי מוותרת על הרוך הפנימי. וגבר שאין בו את הפנימיות הזו - לא הייתי מעוניינת בו, לא לטווח ארוך ולא לטווח קצר.

מה שנראה לי הכי גרוע, זה לשחק אותה.

אם אתה יכול לבוא עם ביטחון עצמי מבפנים - אז זה טוב. אך אם זה משחק, זה נראה לי לא מוצלח.
בכל אופן, גם אם אתה רוצה 'לשחק' - עדיף דברים לא מזיקים כמו לחזר ולתת מחמאות, מאשר להגיד דברים 'מאצ'ואיסטיים' כמו [u]אין סיכוי שזה יילך בינינו[/u], וכד'.

לדעתי, גם אם אתה 'תשיג' בחורות על ידי שתשחק אותה מצ'ואיסט, זה לא יעשה לך טוב, כי זה לא אתה. באיזשהו שלב אתה תרגיש שאתה חי לא בַּאמת.
אתה צריך להיות אתה, רק למצוא את הנקודות בך שאתה יכול לשכלל, ולא בתור הצגה.
למשל, לתת מחמאות לבחורה, אם אתה באמת מתכוון - זה אמיתי. ואפשר לחזק את הנקודות האלה. שהיא תרגיש שאתה רואה אותה.
או לחזק את הביטחון העצמי שלך.

בהצלחה (())

ובכן..... :-)

מי מהאתר שמכיר אותי במציאות, אולי לא יאמין שכתבתי את מה שכתבתי.
אני אלון, העדין, והעוזר, והסבלני, והאיכפתי, והתורם..............

קרו לי מקרים בעבר שהבחורה פשוט אמרה לי "אני רוצה שנשאר רק ידידים" "בסוף אנחנו נתחתן אני יודעת"
אז הגעתי למסקנה שכדי שבחורה תמשך לגבר כך שהיא תרצה לתת לו [b]מעבר[/b] לשיחות נפש, הוא צריך להיות גם לפעמים בין ברברי לג'נטלמן בעל בטחון עצמי וחזק. בחורות רבות נמשכות במודע או לא במודע לגבר חזק והחלטי בעל כושר מנהיגות (וזה בטח גנטי), אבל יודעות שלהתחתן כדאי עם עדינים עוזרים סבלנים איכפתיים...

אני מודה שהיום בגילי (22 מאתמול) אני לא מחפש בחורה לקשר שיוביל לחתונה (למרות שאם זה מה שייוצר מהקשר בכיף)
וגם הרבה בחורות לא רוצות להתחתן בגיל הזה - אלא להנות - מבחור שמדליק אותן - ומה מדליק אותן? - אני הבנתי שהן נדלקות כשמסעירים אותן.

עוד לא הדלקתי אף בחורה בזה שאני עדין, עוזר, סבלני, איכפתי, תורם.... גרמתי להן לרצות להתחתן איתי בעוד 5-6 שנים (מן הסתם כשהן יפסיקו לרצות להשתולל ויחליטו להתקרקע), לרצות לתת לי חיבוק גדול, ונשיקת "איזה מתוק אתה אני מתה עליך", בזמן שאיזה badboy מסעיר אותן והן נדלקות עליו והן שוכבות איתו והן אפילו מספרות לי על זה עד שאפשר להיקרע!!!
לא אהיה הבחור הטוב שמישהי שאני אוהב פשוט לא נמשכת אליו ולא נדלקת עליו ומחפשת סערות וריגושים אצל מישהו אחר. (בזמן שאני בוודאי משלים לה בעצם את הצד המבין והתומך והעוזר שהיא לא מקבלת מההוא...).

אני החלטתי להיות גם וגם!

בשום פנים אני לא מתכוון להיות מניאק! הרבה הרפתקנות, לתת לבחורה תחושה שהיא מוגנת ובטוחה,
וכן, לפחות בהתחלה כל מיני הסתלבטויות שהגבר איכשהו יוצא מהן מקסים כאשר הוא בא ואומר לאחר מכן את ההפך מההסתלבטות או משהו כזה :-)

יאללה בפירוט-
קודם כל, אתה צודק. יש נשים שזה מה שעושה להן את זה וזה בסדר גמור. יש בעולם מגוון נשים, ברוכה השם.

[b]אבל[/b]

להגיד
[u]מה שאני למדתי[/u]
ואז לתת את משנתך כאילו זה נוגע לכל הנשים בעולם, זו שובינסטיות.
שובניסטיות במקרה הזה מתבטאת בראיה פלקטית של נשים.
נשים, להזכירך, הן בני אדם. האם יש משהו שאתה יכול להגיד על [b]כל[/b] הגברים?
לדעתי לא..
אני מעולם לא פגשתי שני גברים שהיו זהים או בעלי דפוסי משיכה ותקשורת זהים.
כמו-כן מעולם לא פגשתי שתי נשים עם דפוסי משיכה ותקשורת זהים.
ולכן כל משפט שאומר משהו על נשים ככלל, הוא (להגדרתי) שובינסטי. ובעצם כל הקבצה של פרטים בתוך תכונות אופי, רצונות, אמונות, מכלול חיים שלם [b]זהה[/b] היא מהות השוביניזם.
אילו תמיד התכונות שמצדיקות את העובדה שגברים לבנים מתעללים באלימות במגזרים אחרים.
[u]בחורות נמשכות ל Bad Boys[/u]
[u]לא להיות צפוי בכלל, אתה צריך להיות זה שיגיד להם "אין סיכוי שזה ילך ביננו", לצחוק בציניות.[/u]
[u]בתור בן זוג להשתולל איתו הן רוצות - גבר חזק שיגונן עליהן - מנהיג - לא חנון שהוא הפסיכולוג שלהן[/u]

יש עוד תחומים שאתה חושב שלהיות אלים בהם זה מושך?

עכשיו בו נדבר על הנשים שאתה מכיר (שמהן למדת).
באופן כללי, תכונות האופי הניבטות מתוך התיאור שלך הן נשים שמאוד אוהבות לסבול. השפלה, חוסר יחס, חוסר הקשבה, אי-ודאות וחוסר אמינות, הן הן התכונות המדליקות אותן בגבר וגורמות להן לעוררות מינית.
תחשוב על זה רגע. תחשוב על הבחורות שאתה מכיר, על בנות המשפחה שלך, הבחורות פה בפורום.
תחשוב עוד קצת.
ועוד קצת.
ועוד הרבה.

מה אתה חושב עכשיו?

האם הן באמת נהנות מהיחס הזה? האם אתה יכול לתאר לעצמך שאתה או מכריך הגברים תהנו אי פעם מיחס כזה?
האם יש בן אנוש אחד שאתה מכיר שאתה שיחס כזה יעורר בו [b]אהבה[/b] ?
יש לי חדשות בשבילך.
רובן (אסור להכליל, זוכר?) פשוט לא יודעות שאפשר גם אחרת. לא יודעות שהן ראויות לאהבה, כבוד, הקשבה, תמיכה, רוך, קבלה.
הן מעולם לא זכו ליחס כזה. מאוחר יותר, בגילאי עשרה והלאה, יחס כזה מגבר נמצא בד"כ ביחס ישיר לכמות יחסי מין ולכן לא אמין, גם אם הוא כנה. כי נוצרת הקבלה בין מין ואהבה-
כלומר, "אני אוהב אותך מאוד, כל עוד את שוכבת איתי. אח"כ שוב תזכי ליחס מדכא, כמו שאת רגילה".
הרבה פעמים גם הגברים לא יודעים שהם מתעללים ומכחישים כל קשר לסיטואציה. בצדק. מבחינתם, (כמו מבחינתך) נשים נהנות לסבול, אז למה בדיוק הן מתלוננות?



איך זה קורה?
איך הגענו למצב בו אתה יכול לדמיין לעצמך שנשים [b]ככלל, כמהות, כטבע[/b] ,(ואני יודעת שלא אמרת את זה מפורשות, זה השתמע בבירור, תשאל את הנשים האחרות פה בפורום) נהנות ממין שיש בו אלימות? (אני לא מגזימה, אלימות נפשית היא לא פחות אלימות, רוצה הסבר מפורט למה, או שאין צורך?)
איך אתה הגעת למצב הזה?

בוא נבדוק. הגישה הזו (נשים גומרות כשמשפילים אותן) מופיעה ב-
כל מקום.
נתחיל במובן מאליו.
[list=1]
[*] סרטים פורנוגרפיים. לו אני הייתי חייזר והייתי לומדת על מיניות של נשים מסרטים כחולים, הייתי מגיעה למסקנות דומות לשלך. אם כי הרבה יותר מחמירות- "נשים אוהבות מין חזק, אוהבות להשלט, והן בכלל בכלל לא דומות לנשים שהולכות בכל רחוב ממוצע על כדור הארץ.
[/list]

[list=1]
[*] עיתונים פורנוגרפיים. אותו כנ"ל.
[/list]

[list=1]
[*] פרסומות. בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות, בשלטי חוצות, באינטרנט, בכרזות של מופעים.
[/list]
כבר פחות מובן מאליו, אבל באמת כל מה שצריך זה להסתכל טוב על דמויות הנשים ועל המסרים המוצמדים עליהן.

[list=1]
[*] עיתוני נשים. מפתיע? כן ולא. היום הבעיה היא כבר פחות התכנים עצמם. היום הבעיה היא המפרסמים שמצנזרים כל רמז שעלול לפגוע במכירת המוצרים שלהם.
[/list]

[list=1]
[*] בעיתונות ה"רצינית".
[/list]
אל תאמין לי. תבדוק.
תעבור השבוע על העיתון כל יום. כמה תמונות של נשים מופיעות שם (לעומת גברים)? אילו נשים, באיזה הקשר? איך התמונה? טובה? אם לא, בת כמה המצולמת? מה הנושא בגללו כתבו עליה?

נשים, [b]ככלל[/b] (עם יוצא מן הכלל כמובן) לא נהנות מאלימות. לא פיסית לא נפשית. (אני באמת מחדשת לך כשאני אומרת את זה? אתה צריך הוכחות?)
האם האשה שאתה מחפש היא זו שתהנה כאשר אתה מתעלל בה? למה?


אסור לספר לנשים שקמטים הם לא מכוערים. שהזקנה לא מכוערת. שומן הוא לא מכוער וכו'. אסור, עדיין, לגלות לנשים שהן לא מכוערות.
זה יפגע במכירות.
אסור, עדיין, לספר לנשים שתעשיית היופי היא לא לטובתן. היא לטובת הכסף שלהן. הדרך הכי טובה לודא שאישה תמשיך לקנות מוצרי יופי, טיפוח, אופנה (איפור, בשמים, קרמים, מוצרים לשיער, בגדים, נעליים, תיקים, תספורת, מניקור, פדיקור, ניתוחים פלסטיים), היא להשאיר אותה באופן קבוע במצב של נחיתות, בושה ואשמה.
איך עושים את זה? מראים רק תמונות של נשים "מושלמות". רק נשים צעירות. רק נשים "סקסיות", בפרסומות ובעמודי תוכן.

גורמים לגברים כמוך להאמין שרק נשים כאלו הן סקסיות או "פצצות" להגדרתך.

אתה חי בסרט פורנוגרפי סוג ז'. זה עצוב. גם בשבילך וגם בשביל הנשים שאתה פוגש.

תתחיל להסתכל טוב טוב מה מראים לך. ואל תאמין לאף תמונה. לאף מילה. לאף צליל.
לך לנשים שאתה מכיר באופן אישי, תסתכל עליהן נקי. אפשר ללמוד רק מנשים אמיתיות בשר ודם. כל השאר מעוות.

והמלצה אחרונה, לך ולכולן ולכולם. רכוש מהר את הספר "מיתוס היופי" של נעמי וולף. קרא אותו לפני הפעם הבאה שאתה יוצא עם בחורה.
אתה יכול לחשוב על זה כסגירת קארמה :-)

ואני בכל זאת אשמח אם פשוט תמחוק את ההודעה שלך. היא איומה באמת. כאב לי לקרוא אותה כל פעם מחדש.

נשמע לי שזה אתה שלא ממש רוצה נשים, אחרת היתה לך דעה קצת יותר טובה עליהן.
[u]אתה צריך להיות זה שיגיד להם "אין סיכוי שזה ילך ביננו", לצחוק בציניות.[/u]

ומה בדיוק תשיג בזה? שיתוף, אינטימיות ?
זה לא שאני לא מבינה, ושלא אמרתי הצהרות דומות לגבי גברים אבל חליק,
בעצם, אם כל מבוקשך זה לישון עם פצצה, אולי אתה צודק.
מאחלת לך שתקום בחתיכה אחת.
בעצם מאחלת לך לעקוף את משחק הכוחות, ולאהוב (())

:-D (())
אחלה תפרטי (שיניתי קצת את מה שכתבתי באמת זה יכול להקרא קצת מוגזם)

[po]פשוט אלון[/po], פשוט התחשק לי למחוק את ההודעה שלך.
מזמן לא ראיתי כזה עומס של סטריאוטיפים שובינסטיים וחוסר מודעות כל-כך בסיסי.
אני אשמח לפרט, אם תרצה.

מה שאני למדתי

בחורות נמשכות ל Bad Boys
ורוצות להתחתן עם Nice Guys

אל תהיו Wussy
(שזה שווה ל Wimp + Pussy( :-D
אם תהיו כאלה אז בחורות יחשבו עליכם רק לטווח הארוך (ובחורות שרוצות להתחתן ירצו אתכם)

אתה צריך להיות גבר "לטווח קצר" ולהסעיר אותן
אתה צריך לסובב להן את הראש, כל הזמן להפתיע אותן, לא להיות צפוי בכלל, אתה צריך להיות זה שיגיד להם "אין סיכוי שזה ילך ביננו", לצחוק בציניות.
בתור בן זוג להשתולל איתו הן רוצות - גבר חזק שיגונן עליהן - מנהיג - לא חנון שהוא הפסיכולוג שלהן - זה מה שאני הבנתי.

למרות כל הגישה החדשה של מערכת יחסים שיוויונית אני שם לב שיותר בחורים נחמדים ישנים לבד, בזמן שבחורים "רעים" ישנים עם בחורה פצצה :-)

אוקי, כמו שאת יודעת גם שמי הוא לא [u]אלמוני[/u]..
רכבת ה תשע עד חמש... זאת הרכבת המהירה לא ? החכמה, אני חושב, היא פשוט להשאר ברציף, גם בזמן נסיעה... (-:
(-:

[u]אבל לא הכרתי אף אחת.. ברכבת[/u]
זה בגלל שאז עוד לא ידעת [po]איך להתחיל עם בחורה ולהשאר בחיים[/po] :-)
וברצינות, ניידות זה נהדר, אבל רכב זה דבר יקר מאוד, במיוחד לבן אדם שחי לבד. ובאופן כללי זה משתלב עם שינויי כללי בחיים, לפחות לתקופת נסיון, אני פורשת מרכבת ה9:00-17:00. וזה דורש לוותר על דברים מסויימים. אתה נמצא באתר של [po]באופן טבעי[/po], שכחת? ;-) אוטו נותן חופש מסוג מסויים. העדר אוטו נותן חופש מסוג שונה. כרגע החופש השני קורץ לי יותר.
לגבי שינויים אחרים, אין דבר שמשמח אותי כרגע יותר מאשר לדבר עליהם. אבל לא ככה, לא כאן. לא יודעת אם שמת לב, אבל [u]פלונית[/u] זה לא שמי האמיתי :-)

מכירת הרכב ? למה מכירה ?

תראי... בתור אחד שנסע איזה 10 חודשים ברכבת לעבודה וחזרה, אני יכול להגיד לך שהפלוס העיקרי הוא שקראתי הרבה ספרים, אבל לא הכרתי אף אחת.. ברכבת..

ניידות זה דבר נהדר.. חבל לוותר אליו, בכל התקופה הזאת, הרגשתי כמו במצור כל סופשבוע בלי רכב.

איזה עוד שינויים משמחים את עושה ? ולמה הזיות ? (-:

אצלי הכל מצויין, תודה. במיוחד מאז ששמעתי לעצתי ופרשתי מסצינת הבליינד דייטס (אחרי 3 בסה"כ- איזו נמושה).
מה שכן, אני עובדת על שינויים משמחים בחיים. שיכללו בין היתר מכירת הרכב. ואז זה רק עניין של זמן עד שאני אמצא את אהבת חיי ברכבת, לא?

<פלונית בתקופת הזיות, נא לשתף פעולה> ;-)

[u]נשארתי בחיים, ואפילו מחייך.._ נו איך לא. הרי היא מתה עליך.... _אבל יש לה חבר[/u] :-D

קשה יהיה להגיד עלי שאני מתחילן סדרתי.. (-: אבל תודה על הטיפ.. אני אנסה לאמץ אותו..
ואכן.. נשארתי בחיים, ואפילו מחייך.. (-:

ואת פלונית ? מה איתך ?

כתבת את זה - משמע - נשארת בחיים :-)

היה לי שותף שהיה מתחילן סדרתי (משהו כמו ג'ואי מחברים), והלך לו בסיטונאות, חוץ מהבנות שפשוט לא היו פנויות. אז יש לי טיפ ממנו :-)
מעתה במקום לומר :
[u]יש לה חבר.. איזה באסה..[/u]
אמור:
היא מתה עלי, אבל יש לה חבר :-)

יש לה חבר.. איזה באסה..

איזה כייף, זה קורה על אמת. :-)

גיליתי איך נשארים בחיים. תודה על הכל.

בשמש? תחת מטריית ה [b]אלמוני[/b] :-0

לא מסתתרים... אנחנו פה בחוץ בשמש.. (-:

[u]רק שכולם היו בזוגות חוץ ממני[/u]
גם לי היו יומיים יומעצמאות כאלה...
איפה הם מסתתרים?...
עם החברים הפנויים שלהם כנראה.

[u]ובענייני מדורות, ים וכאלה. הייתי עכשיו יומיים בחוף אחד היפים בארץ. עם מדורה, ועם חבר'ה ועם אהוד בנאי, ועם הרבה הרבה אהבה לטבע, לשקט, למנוחה.[/u]
גמני- לפחות טיול עם נוף לים ודווקא חווה יותר מאהוד :-) רק שכולם היו בזוגות חוץ ממני :-(

[u]המילים לא מצליחות לצאת מהפה וגם מה שיוצא בדרך כלל לא אומר הרבה...[/u]
גם אני קצת ככה, אבל אם זו מישהי שאתה פוגש במסגרת אז סבבה. תעשה לה הרבה עיניים, תתיישב הרבה דווקא לידה. תגיש דווקא לה שתייה. תביע עניין דוקא כשהיא מצטרפת לשיחה. והיא תבין. ואם היא מעוניינת היא תתחיל לשמור לך מקום לידה :-)
ואז תוכלו
[u]לומדים להכיר לאט , לאהוב לאט[/u]
אילה- הוצאת לי את המילים מהפה :-) תודה!

[u]ובענייני מדורות, ים וכאלה. הייתי עכשיו יומיים בחוף אחד היפים בארץ. עם מדורה, ועם חבר'ה ועם אהוד בנאי, ועם הרבה הרבה אהבה לטבע, לשקט, למנוחה.[/u]

כייף לך. @}

אצלי זאת אותה בעיה רק עם תוספת חביבה: במצבי לחץ אני גמגמן כרוני ( גם כשאני לא בלחץ אני מגמגם קצת אבל במצבי מתח/לחץ זה פשוט נורא...) כלומר אני יכול להכירבחורה באיזו מסגרת משותפת (ככה זה קורה בדרך כלל כי אני טיפוס ביישןשצריך זמן לצאת מהקליפההארורה שלו) ואני יכול להיות מצחיק להחריד ולהרגישבנוח עד שפתאום אני מתחיל לחשוב עליה כאופציה ואזהכל מתקלקל לי...המילים לא מצליחות לצאת מהפה וגם מה שיוצא בדרך כלל לא אומר הרבה...
אוי אלוהינו הטוב...באילו מתנות מפוקפקות חננת את ברואייך. למרות המגבלה המעצבנת הזאת, אני מנסה לדמיין את עצמי לפעמים בלעדיה ומגלה שאני מעדיף להישאר איתה ( לא יכול להסביר את זה פשוט משהו שאני מרגיש)....

ובענייני מדורות, ים וכאלה. הייתי עכשיו יומיים בחוף אחד היפים בארץ. עם מדורה, ועם חבר'ה ועם אהוד בנאי, ועם הרבה הרבה אהבה לטבע, לשקט, למנוחה.

תודה, אילה

אלמוני יקר ,
מה שהיתי ממש מציעה לך : 1. להפסיק לנסות בכלל להתחיל עם בחורות . יש דרכים להגיע למאגרים של בחורות שיש להן חשק לדיטים ,הן מחפשות ואתה מחפש וזה מה שאתה צריך .

גם בדיון פה אמרו כמה שאין להן כוח לדיטים בגלל כל מני סיבות , התוצאה של הדחיות האלה לא איומה (,כי אף אחת לא אמרה לך שאתה נראה כמו דרקולה או טיפש או משהו מהסוג הזה) , אבל זה ביזבוז אנרגיה !!

אל תבזבז את עצמך , פנה לחברים שמכירים משהי נחמדה ,פנה לאתרי אינטרנט ,וכ'

והנה הגענו לשלב המיוחל שבו אתה מקבל מספר טלפון של משהי . תתקשר .
ואז עצה 2.לברר אם יש תחושה נעימה מהשיחה . זהו רק נעימות .
מה שאני טוענת הוא ,שלא צריכים שום זיקוקי דינור , צריך רק פתיחות ,הרגשה שהיא טובה .
אנשים כל כך שיפוטיים , ממהרים לפסול , רוצים הכל, בלי להבין שאין חיה כזו .

לומדים להכיר לאט , לאהוב לאט , נותנים להרגשה שיש זמן להיות הדומיננטית .
לצאת מההתרגשות של הדייט -ואז יוצאת האישיות האמיתית,לא זאת שמגמגמת , אלא זו שפוגשים בארוחת ערב פשוטה אחרי יום עבודה .

אתה רוצה לבלות איתה את שארית חייך?,

בהצלחה .

[u]אולי תסבירו לי סוף סוף, מה הקטע של לכתוב בגוף שלישי[/u]

זה כמו חוויה חוץ גופית :-) אי אפשר להסביר את זה, צריך לחוות

<פלונית מזמינה את מישהו לנסות פעם אחת לכתוב סוגריים משולשים....ולהתמכר>

ולגבי
[u]אולי תסבירו לי סוף סוף, מה הקטע של לכתוב בגוף שלישי[/u]

אתה אמור להבין את זה יותר מכולם,
הכינוי שלך הוא בגוף שלישי...

יא, ענבל תודה. (())

ולפרטים נוספים: [po]סוגריים משולשים[/po]

אתה מתכוון להערות שממוסגרות בסוגריים משולשים בסופי ההודעות לעיתים?


<שקיעות תוהה האם הצליחה להבין את השאלה>

(-:

אולי תסבירו לי סוף סוף, מה הקטע של לכתוב בגוף שלישי

[po]ג'ינ ג'ית[/po] , את מקסימה. :-)

_בתור מי שמסיבות יום ההולדת שלה הם טיול או קומזיץ על הים
מסיבת הרווקות היחידה שאירגנה הייתה טיול
נסיעות לחו"ל הן לצרכי טיול בטבע
אני חייבת לעשות נסיון בשבירת המיתוס
<פלונית בעצם לא מכירה אף קיבוצניק בעבר או בהווה>_

פלונית, גמני כזו, אבל לא לזה התכוונתי.
בואי נחשוב, יומולדת כמה... פעם בשנה?
טיול... אחת ל...?

כשהייתי נערה, כל מפגש שני עם החבר'ה היה על שפת הים, במדשאה בתיכון, בפארק הסמוך... כמה פעמים בשבוע, ביום...
בכלל גרתי רחוב מקביל לים, כל הזמן ים וחברים.
כל דייט היה ליפו העתיקה, לשטחים המדהימים בתמימות שלהם מול הים...
כל בילוי של יותר משניים וחצי אנשים מחוץ לעיר - היה למדבריות, מקומות בתוליים, קיבוצים מרוחקים...
בצבא בכלל... שירתתי בדרום הרחוק, המדבר הקיף את הבסיס מכל עבר, והטיולים שליוויתי, כל הזמן מול מרחבים עצומים.

עכשיו מה?
מה שאנחנו עושים אולי נחשב פחות אורבני מהללו שבכלל לא יוצאים מהעיר (אה, ויש לי גם תקופות א ר ו כ ו ת כאלה), אבל עדיין...
אגדת הדשא הפכה לנדירה. לא זוכרת מתי בפעם האחרונה ישבתי עם חברים ככה בדשא פתוח בלי לארגן את מיטב המוחות הלוגיסטים לתאם בין כולם זמן מתאים, אמצעי הגעה לכולם, אה וגם אוכל ומה לא...

התמימות של פעם קיימת אבל נדירה.
<טובי צריכה כנראה חוקר זחלים, או בחור מאוד באופן _טבעי ויפה שעה אחת קודם>

[u]מה את יודעת על הפגישה,[/u]
רק מה שסיפרת עליה.
כתבת שבמשך שעה וחצי שעתיים היא נראתה לא מרוכזת ולא הגיבה לעניין במקומות הנכונים.
זה לא נשמע כמו דיאלוג. סורי.
התאור שנתת פשוט התאים בול למצבים שנתקלתי בהם לא פעם,
אבל בהחלט יכול להיות שלבחורה שבהתה בך ונתנה לך להרגיש שהיא רוצה להיות במקום אחר (לדבריך)
היו סיבות אחרות. כמו מה שפלונית מתארת למשל...

לא התכוונתי לפגוע בך, באמת. אתה נשמע בחור נחמד מאוד
רק רציתי להסב את תשומת ליבך לאפשרות הזאת.
גם הבחורים ש"עינו" אותי ככה לא היו רעים ולא עשו את זה בכוונה
אני עדיין חושבת שאם היית יותר קשוב לבחורה שמולך לא היית מגיע למצב שאתה מתאר.
בטח לא שעה וחצי שעתיים. זה המון זמן.

בתור מי שיצא לה לקבל "black out" חלקי בבליינד דייט, רציתי להגיד שזה לא היה בגלל שהבחור היה נודניק קשקשן, אלא להפך, כי הוא מצא חן בעיני :-) אם הוא היה נודניק הייתי פשוט חותכת את הפגישה מוקדם.
מה שכן, לוונדר, נשמע שהיו לך בליינד דייטים די מסויטים :-(
הביטוי "שלשול מילולי" (פעם ראשונה ששמעתי אותו) די מוציא את החשק לצאת לבליינד דייט (גם קצת מוציא את החשק לחיות אבל מילא...)
אני הייתי בשלושה בליינד דייטים בחצי שנה האחרונה והספיק לי לשני גלגולים לפחות, למרות ששלושת הבחורים היו בסדר (אחד אפילו ממש חמוד).
מה דעתכם להוציא את הבליינד דייטים מחוץ לחוק? אז גם אולי נגיב יותר בנעימות כשאלמוני יתחיל איתנו ברכבת :-)

יש לי שאלה לוונדר..

_אתה מכיר את התחושה הזאת של לשבת מול מישהו שרק עסוק בלדבר על עצמו?
ולפעמים כשנגמרים לו הנושאים הוא שואל אותך שאלה רק כדי שהמשפט הבא שתוציא מהפה שלך
ייתן לו קצה חוט לחצי שעה הבאה שהוא הולך לנאום לך?_

מה את יודעת עלי, שאת שופטת וחותכת אותי ככה בסכין המנתחים הפסיכולוגי שלך ?
ומדוע את מכלילה עלי את המחשבות שלך לגבי גברים ותכונות דומיננטיות ?
מה את יודעת על הפגישה, ועל איך אני מקשיב ומביע עניין, על איך ניסיתי שיהיה נעים והתעניינתי והקשבתי, אבל נתקלתי בעיקר בבלבול וחוסר ריכוז.

אני קצת לא מבין את התעוזה שלך לשפוט ככה, ועוד בכזו ביקורתיות..
אם זה משהו שאת עברת בעצמך, אל תשליחי אותו עלי..

[u]את מכירה את ההרגשה שאת מדברת עם מישהו, והוא לא ממש מקשיב, בוהה, חולם בהקיץ. ואז כשאת מחכה לתגובה על משהו שאמרת הוא פולט משהו נורא כללי שמבהיר לך בהוא בכלל לא נמצא כאן איתך. אז ככה הייתה לי פגישה שלמה של שעה וחצי שעתיים.[/u]
אתה מכיר את התחושה הזאת של לשבת מול מישהו שרק עסוק בלדבר על עצמו?
ולפעמים כשנגמרים לו הנושאים הוא שואל אותך שאלה רק כדי שהמשפט הבא שתוציא מהפה שלך
ייתן לו קצה חוט לחצי שעה הבאה שהוא הולך לנאום לך?
כנראה שלא, כי זו תכונה דומייננטית של גברים
בעיקר בדייטים ראשונים
סיוט!!!
למה בכלל הגעת למצב כזה?
אתה אמור לנהל שיחה, דיאלוג. לשמור על קשב עם האשה שמולך. לדובב אותה גם להשתתף בשיחה
להיות קשוב, מתעניין.
ובכלל לא להשאיר מקום למבט מזוגג כזה שיווצר.
זה לא דורש כשרון גדול, רק התעניינות פשוטה, ורצון כן להכיר אותה.
אני מבינה שלפעמים זו המבוכה שיוצרת מן שלשול מילולי כזה
אז זה הזמן לנשום עמוק, לקחת אויר ולהתבונן על זו שמולך.

מבטיחה לך שאם תגלה התעניינות בה רמת העניין שלה בך תעלה פלאים.

[u]ולגבי החברים, תמיד יש חבורה כזו סביב קיבוצניק אחד או שניים...[/u]

אני מסכים עם פלונית.
אני דווקא לא הכח המניע, בהכרח. והם בטח שלא סובבים סביבי. הרבה פעמים זה הם יוזמים. הכל מתחיל ונגמר בבית ובן האדם (-:

בתור מי שמסיבות יום ההולדת שלה הם טיול או קומזיץ על הים
מסיבת הרווקות היחידה שאירגנה הייתה טיול
נסיעות לחו"ל הן לצרכי טיול בטבע
אני חייבת לעשות נסיון בשבירת המיתוס
<פלונית בעצם לא מכירה אף קיבוצניק בעבר או בהווה>

ידעתי! (בטון פולני, בבקשה).

ולגבי החברים, תמיד יש חבורה כזו סביב קיבוצניק אחד או שניים...

אני כן, במקור, החברים שלי לא. החברים שלי ירושלמים במקור.

אלמוני אם אתה קיבוצניק הכל ברור, אם לא, אתה שובר לי פה מיתוס!

<טובי בעד שבירת מיתוסים>

זה הכל סטייט אוף מיינד..

אנחנו עדיין עושים מדורות בקיץ על הים. עדיין שומעים אהוד בנאי, ומטיילים גם בארץ כל הזמן.. הכל בבחירות שאנחנו עושים...
רק עניין של החלטה (-:

[u]ואם כבר מדורה, אז שתהיה על הים.. ואם כבר מדורה אהוד בנאי אהבה וים, אז בכלל לא צריך להתחיל... זה פשוט קורה לבד..[/u]

וזה הזכיר לי את "אגדת הדשא" שאני הכי אוהבת בביצוע של אריק איינשטיין, וגם חנן יובל, בעצם גם של אושיק לוי (בקיצור... אוהבת :-) ! ).
וזה גם הזכיר לי כמה הרבה זמן שלא הייתי חלק מחבורה שכזו, כמו פעם... טבע, ובנים בנות, ואהבה באויר... בעצם בטח רובינו עם הגיל, הביחד מתמצא לבתי קפה, פגישות ביתיות, או טיולים אחת ל ...

אחח'

[po]שקיעות של פטל[/po], אני מחזיקה ממך. |Y|

האמת שלא מזמן הגעתי גם אני למסקנה שאין כמו הישירות, גם כשהיא לא מביאה לתוצאה המיוחלת היא גורמת לכל כך הרבה גאווה...

לפני כמה זמן הגיע אלי מישהו לתקן את המחשב, העבודה היתה רבה וכללה הרבה התקנות והמתנות, כך שבילינו בוקר נעים ביותר ביחד, חלק מהזמן הוא היה טרוד בקרביים של המחשב שלי ואני בענייני, ומדי פעם, כשהריץ כל מיני סריקות וכד', ישבנו לנו עם קפה במרפסת וקישקשנו... כשהוא הלך היתה מן תחושת 'עוד' באוויר, וכהרגלי בקודש - השארתי אותה בגדר תחושה ולא עשיתי כלום, חוץ מאשר להגיד לעצמי כל הזמן שאני צריכה להתקשר אליו [ע"ע [po]דחיינות כרונית[/po]].
אחרי כמה זמן המחשב שלי הבין שהוא צריך לקחת את העניינים לידיים והתקלקל שוב. התקשרתי אל הבחור והסברתי לו את מצב העניינים: שהמחשב מקולקל, ושבלי שום קשר אני אשמח לראות אותו. אחרי שיחת הטלפון הזו הייתי בשמיים - כל כך גאה בעצמי!
הוא הגיע לתקן את המחשב וסיכמנו שנדבר בתחילת השבוע ונקבע פגישה אמיתית. בתחילת השבוע התקשרתי אליו, השארתי לו הודעה, אחרי כמה ימים הוא חזר אלי, אמר שהוא חולה ושיתקשר כשירגיש יותר טוב. מאז לא שמעתי ממנו.... [אחרי שבועיים-שלושה פגשתי מכרה משותפת שאמרה שבאמת הוא היה חולה מאוד (דלקת ריאות)]

אז מה היה לנו כאן:
א. חתונה, ילדים, משכנתא ו'הם חיו באושר עד עצם היום הזה' לא יצא מזה.
ב. אני יצאתי מלכה! לפחות לדעתי ולדעת כל החברים והמשפוחה.
ג. תחושת הגאווה מחזקת את תחושת ה"מגיע-לי-מישהו-שידע-להעריך-כמה-אני-נהדרת-ולא-מישהו-שלא-מצליח-להרים-את-הכפפה-שאני-מניחה-לו-בתוך-היד"...
ד. מי מכיר טכנאי מחשבים טוב בירושלים? [לא נראה לי שאני ארגיש בנוח להתקשר אליו בפעם הבאה שהמחשב שלי יגמגם...D-:]



נראה לי שצריך לעשות איזה מחקר על החומרים הכימיים המופרשים בגוף כאשר אומרים את המשפט [u]מצאת חן בעיני[/u] ודומיו... וגורמים להרגשה נהדרת:-)

ואם כבר מדורה, אז שתהיה על הים.. (-: ואם כבר מדורה אהוד בנאי אהבה וים, אז בכלל לא צריך להתחיל... זה פשוט קורה לבד.. (-:

טוב, אהבה ואהוד בנאי. :-)
ואם אפשר שיהיה בערב נעים בחוץ ליד מדורה.
ואם יש ערב נעים בחוץ ליד מדורה ואהוד בנאי, אז זה בכלל לא חשוב איך אתה מתחיל :-)
לפעמים אפילו לא חשוב מי מתחיל ;-)

אין כמו אהבה (-:

"הביטי סביב בצוללת צהובה. אמרו לי, כל מה שאתה צריך זה אהבה". (אהוד בנאי, "בגלגול אחר")

מגניב,

אז כולנו מסכימים וכולנו ביישנים.
והאהבה? מה בנוגע לאהבה?

<פלונית ביום לא משהו>

היי בנות ובנים,
גם אני הייתי ועודני לפעמים ביישן וגם אני מכיר את המשפט מי שמתבייש מתייבש.
אך היות ונשים בקושי מתחילות עם גברים (אני מאוד בעד) אין ברירה וצריך לאזור אומץ.
הבעיה היא שנשים רבות רוצות אותי ואיתן אין לי בעיה לפתח שיחה ולהיות קליל, ספונטני ומשעשע,
אך את אלו שאני רוצה משום מה הרבה יותר קשה לי להתחיל עימן ואני בסוף אומר משהו סתמי ולא מוצלח.
אני נראה בהחלט טוב לדברי בחורות רבות ומקבל הרבה טלפונים בברים וכו... ועדיין קשה לי לפעמים להתחיל עם הבחורה שאני מעוניין בה.
למה אתן לא נותנות לנו רמז או משהו כזה, שנדע לגשת - חיוך קטן, קשר עין וכו... ? זה בהחלט היה מקל עלינו ומעודד אותנו להתחיל איתכן מצד אחד ומצד שני לא להטריד אותכן היות ואתן כנראה לא מעוניינות אם לא רמזתן.

פלונית מסכימה עם כל מילה (בערך ;-) ) .

[u]הערת אגב- דעתי האישית- תמיד תתקשר. לא יפה בעיני לא להתקשר. סתם להגיד לא נראה לי שילך ובכל זאת בהצלחה, זה יותר נעים מלהשאיר באוויר[/u]
מסכים לגמרי.

[u]מעניין לראות את הסרט "50 דייטים ראשונים".[/u]

ראיתי את הסרט (-:

אמריקאי.. אבל בהחלט סרט נחמד.

[u]השאלה היא האם היית ממשיכה את הקשר עם הבחור הזה (אם הוא מתקשר), אם הוא מוצא חן בעינייך, או שהיית משחקת את המשחק[/u]
אם זה מישהו שנראה לי מעניין להיות בקשר איתו (לאו דווקא קשר זוגי) אז הייתי נפגשת איתו שוב (אם הוא היה מתקשר:-)). אם זה מישהו שממש לא מתחשק לי לדבר איתו יותר אף פעם אז לא :-). אני לא טיפוס של רושם ראשוני, אני אוהבת אנשים יותר ויותר עם הזמן (גם חברים וחברות) ועם הכרות מעמיקה. לדעתי, מפגש ראשוני מקסימום מגרד משהו מההצגות וההגנות האוטומטיות (שיש לדעתי לכולם). יש כמובן את העניין של איך היא/הוא נראה, אבל גם בתחום הזה לדעתי לפחות אנשים משתפרים עם ההכרות, למשל כל החברות שלי הן יפיפיות :-) והאקסים שלי מקסימים.

[u]אם הבחורה הייתה מוצאת חן בעיני ממש, למרות הפגישה הלא מוצלחת, הייתי מתקשר[/u]
הערת אגב- דעתי האישית- תמיד תתקשר. לא יפה בעיני לא להתקשר. סתם להגיד לא נראה לי שילך ובכל זאת בהצלחה, זה יותר נעים מלהשאיר באוויר (אם היא רוצה ואתה לא). באותה מידה אני בחיים לא אסנן, פשוט אענה ואגיד שאני לא מעוניינת אבל שיהיה בהצלחה. בעיני זה יותר נעים ככה, תאר לך שתפגוש אותה בתור העובדת החדשה בחברה שלך... אבל אני יודעת מחברות שהדעות חלוקות בנושא.

[u]מאז החלטתי שאני לא מפספסת אף הזדמנות להתחיל עם בחור[/u]
גם לי הייתה תקופה כזו :-). והאמת שזה עבד, גם אם הם לא יכלו באותו רגע, כמעט תמיד חזרו אלי כשהתפנו :-) אבל היום אני כבר לא. אולי אני מפחדת יותר.
יש לחווה אלברשטיין שיר פשוט מצויין על זה "כל יום, כל יום, אני מאבדת בחור יפה ברחוב..."

אה, ואם בסרטים עסקינן, מעניין לראות את הסרט "50 דייטים ראשונים". לא כי הסרט מעניין חלילה :-) אבל יש שם קטע שהבחור מנסה להתחיל עם הבחורה כמה פעמים (יש לה איזו בעיית זכרון הזוייה ולכן מבחינתה זו פעם ראשונה בכל פעם) והוא מקבל תגובות שונות על אותם דברים בכל פעם. וזה גרם לי לחשוב שבאמת, יש הרבה עניין של מצב רוח. ובמילים אחרות אם היא נתנה לך טלפון זה בגלל שאתה מקסים ואם היא סרבה זה בגלל שיש לה מצב רוח לא משהו היום :-)

טובי איזו מצחיקה את ! D-:
אני חושבת שגם לך מגיעה כל הכבוד...
[b]עכשיו הוא באנגליה... אבל איזו חוויה![/b]
רק בשביל זה שווה להתגבר על כל קושי

מיקרוני כל הכבוד!
גמני מתחילה פה ושם. אבל עדיין המשפט
[u]פשוט לא ויתרתי לעצמי אפילו פעם אחת[/u] רחוק ממני.
ויתרתי גם ויתרתי (הרגע ויתרתי, לפני שלוש דקות! )
זה נורא קשה ל'פמים...
ועוד באוטובוס!

הפעם הראשונה שהתחלתי עם מישהו היתה מפחידה... :-/

הייתי בבית מלון, התארחתי, והוא הגיש את הבשרים (מרוקאית, אנוכי, דבר אליי בבשרים אהובי... ). במשך שני ערבים התבוננתי בו ורציתי אבל לא חשבתי על זה.

בערב האחרון, חברה טובה שהיתה איתי אמרה לי בשיא הפשטות: "דברי איתו" והיא מתחילנית סדרתית שהחזיקה אז עד היום זוגיות שהיא התחילה אותה ורדפה אחריו בטרוף! הפשטות הזו דרך העיניים שלה הבהירה לי שאני צריכה לקום וללכת.
כתבתי במפית את מס' הנייד שלי.
קמתי מהשולחן. הלכתי אליו, סמוקה, נתקעת בעמוד בדרך (הכל אמת לאמיתה) עד שהגעתי לאדום אדום הזה (הבשר, לא הוא ;-) ) , אמרתי לו:
"היי, אני טובי, אני אשמח להכיר מעבר, אם בא לך, הנה המס' שלי... "
ומה הבחור עונה?
"I DON'T SPEAK HEBREW "
אמאל'ה! בקושי הצלחתי לדבר עברית ועכשיו באנגלית, ומסתבר שהוא בכלל תייר, ואוי ג'יזס.
קיצור, הסברתי שוב באנגלית. הוא הסמיק עד עמקי נשמתו.
סיים את המשמרת כעבור שעתיים, וקיבלתי טלפון אליי. הכרנו ובילינו ביתרת הזמן שנשארה, והיינו בקשר חצי שנה מקסימה במיוחד! (אין על האירופאים האלה... ).
עכשיו הוא באנגליה... אבל איזו חוויה!

מתנצלת יצא קצת ארוך...{@

[u]בגלל שאני מביא רק את מה שיש[/u]
גם אני תמיד אומרת את זה לחברות שלי והן לא תמיד מבינות...

מה שיש זה מה שאתה. ואם אתה מביא את מה שיש, אז אתה מביא את מה שאתה.
ואז מתוך מה שיש אפשר לנסות לייצר את מה שאין.

אם מה שיש לי כרגע זו הססנות או חוסר ביטחון אז זה מה שאני מביאה כי זה מה שיש לי.
רק אחרי שהרשתי ללעצמי להביא את מה שיש אני יכולה לנסות להביא גם משהו אחר, אבל בסופו של דבר אני מרגישה שלמה עם עצמי כי הייתי אני.

סיפור.
פעם (לפני הרבה שנים), נסעתי באוטובוס והנה אהבת חיי יושב מולי וקורא ספר ולא שם לב שאני שם !
בעודי מתרשמת ממנו הבחור צלצל בפעמון ולא היה לי הרבה זמן להחליט אם להתבייש או לא, כי הנה אהבת חיי עומדת לחלוף על פני והרגע הזה לא ישוב יותר לעולם! אז אזרתי אומץ ופניתי אליו ומלמלתי משהו כמו: אתה מוצא חן בעניי ואשמח לתת לך את הטלפון שלי..(כמובן שהלב שלי ממש עמד לצאת ממקומו אבל שרדתי למרות הגגגגייימגוממממים) הבחור חייך חיוך ממיס ואמר בקול ממיס שאני נראית לו חמודה אבל שהוא תפוס...(מה שהכי המיס אותי) וירד מהאוטובוס.
נשארתי עם החוויה ועם מחשבות שרצות מכאן לשם במוחי הקודח.

מאז החלטתי שאני לא מפספסת אף הזדמנות להתחיל עם בחור (אפילו שאני מגמגמת מרוב לחץ) כי בסופו של דבר זה מצטמצם לשתי אופציות בעיניי:
א. מתחילה, מגמגמת, רועדת ואולי יש סיכוי
ב. לא מנסה, לא חווה, לא לומדת ובטוח אין סיכוי
ומשפט דבילי שאח שלי אמר כל הזמן שפשוט לא יצא לי מהראש: מי שמתבייש - מתייבש.

פשוט לא ויתרתי לעצמי אפילו פעם אחת. אז למרות שקיבלתי דיי הרבה דחיות ואני לא חושבת שאני נראית רע (אני נראית נורא...(-; !)
הרווחתי 2 קשרים שלא הייתי מוותרת עליהם בעד שום הון!
הרווחתי המון חוויות למידה ורכשתי המון ביטחון והכי חשוב - הבנתי שאין לי מה להפסיד אני יכולה רק להרוויח.

אני לא מבינה את כל הדיבור בינכם על "משחקים". פשוט סתום עבורי.
אם אני מעוניינת ומישהו מעוניין בי אז לשחק משחקים?
איך משחקים אותם בכלל?
לפעמים נראה לי שהישירות שלי וחוסר היכולת "לשחק משחק" הם בעוכרי.

מצד שני :-) יש לזה המון יתרונות. האנשים שפגשתי וביליתי זמן בחברתם היו ישרים איתי. שווה.

[u]. עדיף לא להגדיר את זה כדייט בכלל[/u]

הלוואי ואפשר היה להוריד את המשקל שההגדרה הזאת שמה על המפגש, אבל זה דורש שני צדדים שמוכנים. לא תמיד זה ככה..

[u]אבל כמה מאיתנו באמת מוצאים את אהבת חייהם ברכבת באירופה?[/u]
אז ראית את הסרט... (-: אני לא חושב שבהכרח ככה צריך למצוא. אני מפוקח. אני כן אהבתי מאד את הדיאלוגים שהם לא עקרים, שאין מסכות, שהכל אמיתי ובחוץ. שהקשר שלהם הוא עמוק, בהבנה, בחיבור.


[u]בעיניי דייטים זה סיוט, בין היתר כי ככל שהבחור מוצא חן בעיניי יותר אז סביר שאני אתנהג כמו זו שיצאה איתך[/u]
וזה חלק מהעניין. השאלה היא האם היית ממשיכה את הקשר עם הבחור הזה (אם הוא מתקשר), אם הוא מוצא חן בעינייך, או שהיית משחקת את המשחק.
אם הבחורה הייתה מוצאת חן בעיני ממש, למרות הפגישה הלא מוצלחת, הייתי מתקשר, הייתי מרגיש שיש עוד מה לבדוק.


[u]בכל מקרה, לשחק אותה מאצ'ו אדיש כשאתה לא, זה הכי פתטי. כי אם היא טיפה אינטילגנטית היא תעלה על זה מייד ואם היא לא אז למה לך?[/u]
מסכים. מעולם לא עשיתי את זה. גם כשמאד רציתי. זה פשוט לא אני...

[u]וגם ההיפך נכון, לשחק אותה ביצ'ית קולית כשאת לא, זה %[/u]
צודקת. זה תופס לשני הצדדים.